1. השבוע התבשרנו שבגיל 94, מת המוזיקאי בוב דורו (Bob Dorough), שם שאומר מעט מאוד לרוב האנשים, אבל המוזיקה והשירים שלו הגיעו אל כולכם. בין יתר מעלליו, דורו אחראי לאלבום האדיר Multiplication Rock, אלבום סבנטיז שנועד ללמד ילדים בבית ספר יסודי את יסודות החשבון. השיר השני באלבום, "Three is a magic number", הוא הבסיס ללהיט העצום של דה לה סול, והשיר העגמומי והיפהפה Figure eight, ששרה באלבום זמרת הג׳ז הפלאית בלוסום דירי, היה אחד השירים האהובים על אליוט סמית׳, שהקליט אותו לאלבום האחרון שהוציא בחייו, Figure 8 (ההקלטה שלו לא נכנסה לאלבום). אבל הכי אני אוהב את "Ready or not, here I come", שיר על משחק מחבואים שמלמד את הילדים כפולות של 5, והוא גרובי ופ׳אנקי יותר מכל שיר של הטלוויזיה החינוכית. היה שלום, בוב דורו, תודה על המוזיקה הנפלאה, ותודה מכל הילדים האמריקאיים שלימדת אותם לספור. [מפ3]
2. הידד! Die Antwoord חוזרים להופעה בישראל, ב־2 באוגוסט בלייב פארק ראשון לציון. כרטיסים ב־244 ש״ח. [עברית]
3. Mass Gothic מצטרפים לערב של דמיאן ג׳וראדו בבארבי, לדאבל פיצ׳ר לא מאוד קשור מוזיקלית אבל סופר משמח לבבית. כרטיסים ממש זולים ב־154 ש״ח. [עברית]
4. סיבת מותו של Avicii בשבוע שעבר עדיין לא הוכרזה רשמית, אבל על פי ההודעה ששיחררה משפחתו, נראה שהייתה זו התאבדות. [אנגלית]
5. חדש בספוטיפיי שלי: לא רוצים לשמוע אותי מפטפט? אין לכם זמן לקרוא את העונג? תתעדכנו תוך שעה קלה ב־20 השירים החדשים שאני טוחן הרבה בזמן האחרון, בפלייליסט עשרים שירים מושלמים לעכשיו! מדי שבוע אוסיף ואסיר שירים. זה מקביל לתיקיית Heavy rotation בספריית השירים שלי, או המקבילה שלי לפלייליסט לתחנת הרדיו הדמיונית שלי. [ספוטיפיי]
6. וכמובן, רדיו עונג שבת עדיין מחכה לכם בספוטיפיי לכל רגע שבו חסר לכם שיר טוב, והוא ממשיך לגדול מדי שבוע בעוד שירים. [ספוטיפיי]

קרא/י את המשך הפוסט

1. ״בוגאלו, בייבי!״, נשמעת הזעקה כמה שניות לתוך "I like it like that" של פיט רודריגז מ־1967, השיר שמרפא כל מכאוב, ומצליח להקשית כל שפתיים לכדי חיוך גדול. יצא לי לנגן אותו לאנשים יושבים בחתונה, לחברים על הספה, לנוסעי אוטו, וכולם הגיבו בדיוק באותה הצורה: בלי לרצות הם פשוט התחילו לזוז. בשבועות האחרונים, הרבה בזכות השיר המטריף הזה (שאני, כמו רבים אחרים, הכרתי בפסקול של הסרט הכייפי מ־2014, Chef), התחלתי לטעום עוד ועוד מהעוגה המתוקה שנקראת בוגאלו, תערובת מוזיקלית שאי אפשר לעמוד בפניה, ונצרפה בכור ההיתוך של ניו יורק כשמהגרים התיכו יחד מקצבים קובניים יחד עם הסול האפרו־אמריקאי. ועכשיו? עכשיו אני מכור. אני מזמין את כולכם להצטרף להתמכרות (כן, אני עובד על פלייליסט בנושא בספוטיפיי), אבל בינתיים, אני בעיקר ממליץ לשמור את השיר הזה בהישג יד בכל רגע נתון. ובכל פעם שתצטרכו לחייך שוב, או להזיז את עצמכם או מישהו אחר, אל תרחיקו לכת. תלחצו פליי, החיוך יתקשת והגוף יתחיל לזוז מעצמו. [טיוב]
2. הדיג׳יי והיוצר האלקטרוני הסופר־מצליח Avicii מת פתאום בגיל 28, בעומאן מכל המקומות. אני בהלם מהסיפור הזה. לא שוחררו עדיין פרטים נוספים. [אנגלית]
3. Jessie Ware האדירה, שהשיר המושלם שלה ״Midnight״ כיכב בסיכומי השנה שלי ב־2017, מגיעה להופעה בבארבי ב־6 ביוני. כרטיסים ב־230 ש״ח. חגיגה! [עברית]
4. אהוב העונג דמיאן ג׳וראדו יחזור להופעה בישראל ב־8 בספטמבר, בבארבי בתל אביב. כרטיסים ב־154 ש״ח. [עברית]
5. שנתיים אחרי ״סיבוב הפרידה״ שלו, בריאן וילסון יחזור להופעה בישראל ב־7 באוגוסט, והפעם בהיכל הספורט ביד אליהו (מנורה מבטחים). אני אופתע אם הוא ימלא את המקום, ואני תוהה אם המופע הזה צריך לחזור לפה כל כך מהר, אבל יאללה, בהצלחה לכולם. כרטיסים ב-204 עד 645 ש״ח, תלוי במקום באולם. [עברית]
6. עוד חוזר: מארק לאנגן, שיופיע ב־28 ביולי בבארבי, תל אביב, בהופעתו המיליארד בארץ (עדיין, מבורך). כרטיסים ב־220 ש״ח. [עברית]
7. בוטלה ההופעה הכפולה של De La Soul ו-Arrested Development בישראל, ״בשל קשיים טכניים״, שאני מנחש שהם פשוט מכירת כרטיסים דלה. [עברית]
8. וגם London Grammar, שהיו אמורים להופיע בקיסריה בחודש הבא, ביטלו את ההופעה בישראל בגלל בעיות בריאות של הסולנית, האנה ריד. [עברית]

קרא/י את המשך הפוסט

1. בדיוק לפני חודש הייתי בגן עדן, כלומר, בתקופה האהובה עליי של השנה – פסטיבל SXSW עומד להתחיל ואני כבר בעיר האהובה עליי, אוסטין, טקסס, רגע לפני שהטרפת מתחילה. נעים לחזור למקומות אהובים, והבית של פיטר במזרח העיר הוא מקום כזה. אנחנו ישנים בו מדי שנה בפסטיבל, אני וחבורה גדולה של אנשים. זה יום לפני שכל האנשים מגיעים, ואני מסדר את הבית יחד עם שני חברים. בתקרה בכל החדרים יש רמקולים, וכרגיל אצל פיטר, הם מנגנים את תחנת הקולג׳ המקומית, KUTX, תחנה טובה כל השנה שבתקופה של הפסטיבל ולפניו הופכת לאחד המדריכים הטובים ביותר לאמנים שכדאי לתפוס בפסטיבל הזה. בכל זאת, כמעט 2,000 אמנים מכל העולם מגיעים ומופיעים בשבוע אחד, לך תדוג את הטובים. טוב לסמוך על מישהו שעשה בשבילך את הניפוי. את השם ג׳ייד בירד שמעתי לראשונה שבוע קודם, ב-100 האמנים המומלצים של NPR לקראת הפסטיבל, בטיסה הלוך שמעתי את השיר שלה "Good woman" וסימנתי אותה כאמן שכדאי לי לראות, אחת מעשרות או מאות שסימנתי. אבל באותו יום, בשקט המתוק שלפני הסערה המתוקה אף יותר, התחיל ברדיו שיר שגרם לי לעצור הכל ולפתוח שאזאם. הוא התחיל כמו עוד שיר קאנטרי מודרני חמוד, עם גרוב בס עדין ושובה לב, אבל לא עוברת חצי דקה והזמרת הזו פתאום נוסקת למלוא ריאותיה, לפראזת תוכחה ואהבה – ואז, עוד לא דקה לתוך השיר, אנחנו מורידים שוב את הרגל מהדוושה וחוזרים לבית. הבית, בהאזנה חוזרת, הוא לא תמים בכלל, אבל כבר אז, פחות מדקה לתוך השיר, הייתי שבוי, והתרוצצו לי שאלות בראש: מי זאת, שמתרגמת בהצלחה כל כך גדולה את דינמיקת השקט־רועש־שקט של הפיקסיז לקאנטרי־רוק?! ומה זה השיר הזה?! ולמה לעזאזל היא מחביאה את הקול האדיר שלה בזמן הבתים? אני רוצה לשמוע עוד ממנו! התשובות, בהתאמה, הן: ג׳ייד בירד, ״Lottery", ובדיוק כדי שתרצה עוד ועוד ממנו. השיר הזה התנגן לפחות שלוש פעמים ביום, מדי יום, ב-KUTX, וההופעה שתפסנו של ג׳ייד בירד הוכיחה שזה לא רק אנחנו או התחנה הזו – היא מעולה. קודם כל היא עשתה משהו שבארבע שנותיי ומאות הופעותיי בפסטיבל הזה לא ראיתי אפילו פעם אחת – היא חזרה להדרן. תבינו, הפסטיבל הזה בנוי משואוקייסים, כל אמן עולה, נותן חצי שעה על השעון ומפנה את הבמה. אין שטויות, אין התעקשויות ובהחלט אין הדרנים. אבל הנה בחורה אנגליה, בת עשרים, עם מבטא קורע ונטייה להשתטות במיקרופון בין השירים הלגמרי־רציניים שלה, נותנת סט מרהיב, מזגזגת בין נצחונות קאנטרי־רוק לבין שירים מלנכוליים עם עומק ורוחב, שהזכירו קצת את סוזנה סנדפור, והקהל שלה לגמרי, ופשוט לא נותן לה לרדת. הדרן? ב-SXSW? כנראה שלא רק אני מאוהב. היא הוציאה רק EP אחד, ומבטיחה שיש אלבום בדרך. אני כבר מחכה לו. [מפ3]
2. Bomba Estéreo, הרכב קולומביאני מטריף ומעיף שאני משמיע בתכנית שלי בקצה בקביעות כבר שנתיים, מגיע להופעה בישראל ב־23 ביולי!!! מי בא איתי??? כרטיסים ב־190 ש״ח.
3. יום חג לחובבי היפ הופ מעולה, במיוחד מהניינטיז! שני הרכבים מעולים – De La Soul ו־Arrested development, מגיעים לארץ לשתי הופעות בערב אחד, באמפי רעננה ב־31 במאי. כרטיסים ב-304-344 ש״ח.
5. הצמד הקשה מאוד להגדרה Knower מגיעים להופעה בישראל ב־11 ביולי! מציע לכם מאוד לשמוע כמה דברים שלהם, יש מצב שתעופו על זה (ויש מצב שתשנאו את זה). כרטיסים ב־150 ש״ח. [עברית]

וגם הרכב אוקראיני מוזר ומעיף, DakhaBrakha, שהשמעתי בסיכום השנה בעולם הגדול, מגיע להופעה בישראל ב־3 במאי. ההמלצה באייטם הקודם תקפה גם לאייטם הזה. כרטיסים ב־135 ש״ח. [עברית]

6. הודעה טכנית חשובה: עכשיו כשלרובכם יש חשבון בשירות סטרימינג כלשהו – ספוטיפיי, אפל מיוזיק או דיזר – ולכולכם יש גישה נוחה גם ליוטיוב, אתחיל לקשר פה מדי שבוע לאלבומים חדשים טריים טריים שיצאו. ההבדל הוא שעד עכשיו קישרתי כאן רק לאלבומים שיכולתם לשמוע במלואם ביוטיוב, או בבנדקאמפ, או באתר של NPR, כלומר אלבומים שפתוחים לכולם גם בלי הבדלי חשבונות וכו׳. מעכשיו אשתמש בלינקים של Song.link, כמו הלינק הזה למשל לאלבום החדש של Eels שיצא היום. הוא מראה לכם את כל האופציות הנוכחיות להאזנה מלאה לאלבום. בהרבה פעמים תהיה שם גם אופציה חינמית פתוחה (סאונדקלאוד או יוטיוב), לפעמים יהיו שם רק אופציות של שירותי סטרימינג. זה לא שירות מושלם ויש בו גם טעויות, אבל הוא נראה לי כמו פיתרון טוב. אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על השימוש בזה, ואם זה נוח לכם. [תודה]
7. הללויה! כפי שאתם כבר יודעים, השירות של ספוטיפיי נפתח סופסוף בישראל, ורבים מכם כבר נרשמו ופתחו חשבונות, חינמיים או פרימיומיים (אתם יודעים שאפשר לפתוח חשבון חינמי, נכון? יש לו מגבלות רבות אבל הוא עדיין יאפשר לכם לשמוע את רוב הדברים רוב הזמן). הצד שלי בכל זה הוא שבחשבון הספוטיפיי האישי שלי אני מעלה פלייליסטים של עונג שבת. תוכלו למצוא אצלי פלייליסט לכל רשימת שירי השנה החל משנת 2006 (בשנים 2007-2008 לא הייתה רשימה כזו, אני כבר לא זוכר למה), אבל גולת הכותרת היא מגה־פלייליסט חדש בספוטיפיי בשם ״רדיו עונג שבת״ – כמעט אלף שירים שבחרתי, נשבע לכם, כל אחד מהם בפינצטה ואחרי התלבטויות לא מעטות. הרעיון הוא פשוט: בכל רגע שבו חסר לכם שיר טוב – פשוט תלחצו פליי, ושימו מבטחכם באלגוריתם השאפל המצוין של ספוטיפיי. כמובן שהפלייליסט ממשיך להתעדכן ולגדול כל הזמן. האזנה נעימה! [ספוטיפיי]
8. חדשים בספוטיפיי? הנה כמה טיפים למציאת מוזיקה חדשה ומעניינת. [פייסבוק, עברית]
9. אתם באפל מיוזיק אל חשש, רדיו עונג שבת פתוח גם שם. [אפל מיוזיק]
10. מחפשים אלטרנטיבה שפויה לקרחנת הקצף והפטישים האיומה של ערב יום העצמאות? בואו להתחבא איתי מ־2018 במסיבת הניינטיז שלי באוזןבר. 18 באפריל, ערב יום העצמאות, תל אביב. [פייסבוק]
11. ותזכורת – אם אתם בטלגרם, ערוץ הטלגרם של עונג שבת מתעדכן כמעט מדי יום עם המלצות/לינקים חדשים. כאן לוחצים כדי להצטרף אליו. זה גם המקום להודות מעומק הלב לחבורת המשוגעים – ספיר, אורן, נמרוד ונימל – שעזרו לי להישאר מעודכן ולהביא לכם לינקים מעניינים בטלגרם גם כשהייתי בחופשה ולגמרי מחוץ ללופ. תודה, גאונים! [טלגרם]
12. חזרתי לרדיו הקצה אחרי חודש וגיליתי ששיפצו את כל האולפן! זה לא אמור לשנות לכם הרבה, זה פשוט משמח אותי מאוד. הנה השעתיים ששידרתי שם בשבוע שעבר, עם הסיכום שלי לחוויותיי המוזיקליות בפסטיבל שנסעתי אליו בטקסס, פלוס כמה דברים חדשים מרגשים מאוד. [סטרים]
13. יונתן גת, לשעבר גיטריסט המונוטוניקס, ממשיך לפעול ולחקור את הגיטרה שלו ללא לאות. "Medicine" הוא קליפ מהמם לקטע חדש ויפהפה שהוא הלחין ומנגן יחד עם ה-Eastern medicine singers, קבוצת מוזיקאים אינדיאניים שמשמרת את המוזיקה והתרבות הילידית שלהם. [טיוב]
14. [תודה לאורן] שכותב: ״Unknown Mortal Orchestra ממשיכים לחמם מנועים ואת הלב שלי לקראת האלבום החדש, והסינגל החדש נקרא "Not in love we're just high", הגירסה שלהם למסיבת כיתה כושלת, אבל איזה יופי של שיר!״ [טיוב]
15. מדי פעם מגיח שיר מעולה שמזכיר לי שהגדרות ז׳אנריות הן נחלת העבר. "Toy" של Young fathers הוא אחד מהם. זה היפהופ? זה אלקטרוני? זה פיוצ׳ר־אלקטרו־אינדי־גוספל?! מה זה??? זו מוזיקה מצוינת שמתעסקת בשאלות הרבה יותר חשובות מאשר ״איך נקרא למוזיקה שלנו״, או ״על איזה מדף להניח את זה״. בנזונה של שיר. הלכתי לשמוע אותו שוב [טיוב]
16. Run the Jewels מחממים את לורד בסיבוב ההופעות הנוכחי שלה, ואם זה לא מספיק כיף בשבילכם, הנה גם רימיקס שהם עשו ל-"Supercut" שלה. [טיוב]
17. אהוביי Naked Giants הוציאו החודש את אלבום הבכורה שלהם, Sluff, ואם בא לכם לעשות רעש, תלחצו פליי בבנדקאמפ. [בנדקאמפ
18. סופסוף! Sex & Food, האלבום החדש של Unknown Mortal Orchestra, יצא היום לאוויר. האזנה מלאה לאלבום פה. [לבחירתכם]
19. אמן הפטיפונים והמפיק המצוין Cut Chemist שיחרר החודש את האלבום הראשון שלו מזה 12 שנה! מי שמתגעגע לסאונד ההיפ הופ והטרנטייבליזם של תחילת האלפיימז ימצא פה אושר גדול, וגם את שיר 7, אחד הסינגלים האהובים עליי בחודשים האחרונים. כל האלבום להאזנה פה. [בנדקאמפ]
20. [תודה לנמרוד] שכותב: ״זה מדהים שיש כ"כ הרבה מוזיקה טובה שיוצאת כל שבוע, שלפעמים אנחנו מפספסים את השורשים – אז ג'ואן באאז הודיעה לפני שבוע על טור פרידה ומסתבר שממש אתמול יצא האלבום שיהיה האחרון שלה, אחרי עשור – עם שירים של טום ווייטס, אנוני, וג'וש ריטר, וכלללללללללל האלבום פה״. [טיוב]
21. [תודה ליערה] ספייק ג׳ונז ביים, אנדרסון פאאק בפסקול, FKA twigs רוקדת – וזו אמנם פרסומת לאפל אבל היי! כמה כיף! [טיוב]
22. סוני מיוזיק רקחו אוסף זעיר וערמומי, שנקרא Universal Love. יש בו 6 שירי אהבה קלאסיים של חתונות אמריקאיות, עם טוויסט – המגדרים מהופכים. כלומר, שיר אהבה של גבר לאישה הופך פה לשיר אהבה של אישה לאישה, או של גבר לגבר. המשתתפים רציניים – בוב דילן, סנט וינסנט, ואלרי ג׳ון ועוד – אפילו אם רוב השירים נשארו צמודים מאוד למקור מבחינה מוזיקלית, זו הצהרה יפה ואני מקווה שאשכרה ינגנו את הביצועים האלה בחתונות. [אנגלית; ספוטיפיי בלבד כרגע?]
23. Tiny Fingers לא מפסיקים לייצר מוזיקה חדשה, וזה נפלא. הנה… משהו חדש שלהם. זה נקרא Unknown finger vol. 1, וזה קטע רציף חדש בן 27 דקות, להורדה בחינם. [בנדקאמפ]
24. "Moving", סינגל יפה נוסף מתוך האלבום הבכורה של הצמד הישראלי החמוד JonZ. [טיוב]
25. "All directions", קליפ חדש ודרמטי ומאוד, מאוד, מאוד יפה, מתוך האלבום החדש של Son Lux. [טיוב]
26. הדיסקוגרפיה של קנייה ווסט מתוארת על ידי סצינות מ״המשרד״. צחקתי מאוד! [טיוב]
27. הלייבל הצרפתי המצוין Ed Banger, שהביא לנו אמנים כבירים כמו Justice, Cassius ו־Mr. Oizo, חגג השבוע 15 שנות פעילות במופע משוגע בפריז – תזמורת סימפונית מנגנת ביצועים תזמורתיים משוכללים ללהיטים האלקטרוניים המפוארים של הלייבל. אפשר לצפות בכל המופע המצוין הזה בפייסבוק, ובתגובות יש גם פירוט של כל חלק מהמופע, למי שרוצה לקפוץ לחלק ספציפי (כל חלק מוקדש לאמן אחר של הלייבל). [פייסבוק]
28. התאהבתי בליאון ברידג׳ז בזכות שיר שקט ועדין שלו שנשמע כמו תקליט שדרים אבוד של סם קוק מתחילת שנות השישים שהתגלה פתאום. אלבום הבכורה שהגיע אחריו היה חגיגת רטרו, כשלפעמים הנוסטלגיה האפילה על הכישרון. עכשיו הוא חוזר באלבום שני, ואחד משני השירים שהוא הוציא לקראתו, “Bad bad news”, הוא גרוּבי ומדבק, ונשמע כאילו ברידג׳ז השתחרר מעול הנוסטלגיה ומביא את עצמו באמת: בחור מוכשר ב-2018 שאוהב גם את סם קוק, אבל גם את אנדרסון פאאק. [טיוב]
29. קליפ חמוד לאללה של Dodies הבאר־שבעיים לשיר "Won't last". [טיוב]
30. "Watch fire", שיר חדש של שניים מאהוביי, לורה וירס יחד עם סופיאן סטיבנס! [טיוב]
31. כותב קורא העונג, קובי:
    ״כדי להינות בשבת מקריאה נהדרת אני מוציא לפחות 15 ש״ח על עיתונים, רובם מלאים ברכילויות צהובות ומשמימות במסווה של חדשות ופוליטיקה שיצאה מכל החורים. אבל בוא נודה בזה – עונג שבת הוא עיתון השבת שלי. והוא כל כך גדוש שהוא הופך להיות לא רק עיתון סופהשבוע שלי, אלא עיתון תחילת השבוע שלי,עיתון אמצע השבוע שלי. ה-עיתון שלי. וזה למה אני הולך לתרום כלכלית באופן קבוע״. אם אתם מזדהים עם קובי, אולי תרצו לתמוך כמוהו בעונג שבת בעזרת טיפ קבוע של כמה שקלים, שייגבה אוטומאית בכל פעם שמתפרסם עונג שבת, ויהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. עשו זאת כאן, ותודתי תהיה נתונה לכם לעד. [תודה]



32. הנה עוד התגלות מוזיקלית שקרתה לי בעקבות הפסטיבל האחרון. הייתה הופעה אחת שהלכתי אליה רק בגלל שכמה חברים שלי אמרו לי שאני מוכרח לראות את Lucy Dacus – איך מבטאים את זה? תיכף נגלה. כבר הייתי בסביבה אז הלכתי עם חבר אנגלי שצעיר ממני בכמה שנים טובות. אף אחד מאתנו לא הכיר אף שיר שלה, אבל אמרתי יאללה בוא נלך להופעה ואשלח מפה תמונה לחברים שלי והם ישמחו. בשיר הראשון אמרנו יה, נחמד. בשיר השני כבר התפעלנו. בשיר השלישי התווכחנו אם לוסי דייקיס מערבבת את ז׳אנר הסינגר־סונגרייטר הרגיש והנבון שלה יחד עם השפעות של דת׳ קאב פור קיוטי או של בלינק 182. בשיר הרביעי כבר כמעט בכיתי. בשיר החמישי אמרתי לחבר: תשמע, אני קונה את האלבום הזה. למזלי, ההופעה הייתה מחוץ לחנות תקליטים. מיד בסופה רצתי פנימה, רכשתי שני עותקים מהתקליט, ועמדתי בתור להחתים אותם – אחד לי, אחד לחברה ששלחה אותי לשם. החתמתי, פטפטתי, חיבקתי בהתרגשות, החמאתי, הצטלמתי נרגש ושאלתי היי לוסי, תגידי – איך מבטאים את שם המשפחה שלך? דיי כמו יום, היא אמרה, וקיס כמו (שולחת נשיקה באוויר). אז תשמעו, אני לא הראשון להתלהב מלוסי דייקיס, האלבום החדש שלה קיבל 8.1 בפיצ׳פורק והקודם היה מספיק מעולה לגרום לכמה חברים שלי לעוף עליה, ויש להם טעם טוב. האלבום הזה מעולה, ומרגש, ואינטימי, וסוחף, וחכם בטירוף, והשיר שפותח אותו, "Night shift", הוא שיר הפוסט־פרידה הכי יפה של השנה, ואולי הכי חכם אי פעם. יש בו כנות, הודאה בקושי ובכישלון ובקנאה, פגישה מחודשת שמעמידה את הנפרדת מול כל הפיתויים המוכרים לנו בפגישה שאחרי פרידה – להיכנס למיטה, ללכת מכות, להאשים, להתנשק – והפזמון שלו נשמע כמו רגע לפני הטעות. אבל אחרי שהפזמון החוזר חוזר, קורה משהו די נפלא. במקום להיגמר, השיר נכנס לסי־פארט שלא מוותר, לא חוזר בחזרה לפזמון או לבית, אלא הולך ומתעצם והופך למסקנה ולשיא של השיר, להחלטה הנחושה לא להביט לאחור, לשלם את המחיר ולהמשיך הלאה. מוזיקלית, קורים בשיר הפשוט הזה המון דברים שעושים לי דמעות וצמרמורת, וטקסטואלית זה אחד השירים הכי יפים שאני מכיר. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

הודעה לחודש הקרוב – העונג יוצא לחופשה! כלומר, אני נוסע לפסטיבל בארה״ב, וזה יקשה עליי למדי לכתוב עונג כל שבוע. כן אמשיך לעדכן בצורה עקבית או לא באינסטגרם שלי, בפייסבוק של העונג ובערוץ הטלגרם של העונג. נשתמע פה בבלוג בסוף מרץ!

1. אוקיי, אני מודה, תכננתי לפתוח את העונג עם משהו אחר לגמרי אבל אז הגיעו החדשות: ג׳אנל מוניי חוזרת לחיינו, ובענק, עם אלבום שלישי. מוניי היא סוג של כוכב שביט. פעם בכמה שנים היא מגיחה, שורטת את השמיים באורות וצבעים וגורמת לכולם להימשך ולהתעניין ולדבר עליה… עד שהיא נעלמת. היא הגיעה לראשונה לפני כמעט עשור עם סינגל מושלם, "Tightrope", שיחד עם הסאונד שלו, הקליפ שלו, הלוק והפרסונה שלה וכל העניין כולו, גרם להרבה מאוד ראשים להסתובב בהתלהבות, להלהיט תחושה שמשהו חדש ורענן ופשוט מתפוצץ מגרוב ושיק הגיע. אני ממש זוכר את הגל הארוך מאוד של ההתלהבות סביבה גואה וגואה וגואה באותה תקופה, יותר ויותר אנשים מכל מיני איזורים ופלגים תרבותיים מפנים אליה את הראש ומדברים עליה בהתלהבות, כל אחד מסיבותיו. ולא היו חסרות סיבות. איך שהיא רוקדת, איך שהיא שומרת על גרוב, איך שהיא מתלבשת, איך שהיא מדברת, הקול שלה, השיער שלה, האנדרוגיניות שלה, הנשיות שלה. מוניי היא מהאמנים הנדירים האלה שמצד אחד לא משאירים אף אחד אדיש אליהם, ומצד שני לא מצליחים לייצר הייטרים. אולי לא תחרוש את האלבומים שלה כל שבוע, אבל אתה כנראה תהיה בעדה איכשהו. ועכשיו, השבוע, היא חזרה, עם שני שירים, ואני רוצה להתעכב על אחד מהם, "Make me feel", כי אני אוהב ששירים (או כל יצירה) עושים בכוונה כמה דברים בבת אחת. זה אחד הדברים שמבדילים בעיניי אמנות מבידור – בידור ינסה בדרך כלל לעשות רק דבר אחד בכל רגע, או בכלל, ואמנות תשאף מראש לעשות כמה וכמה דברים בו זמנית. הנה מה שהשיר הזה והקליפ שלו, ששניהם פשוט מהממים ומעיפים אותי לגמרי, עושים בעיניי: זו הצהרת חירות מינית מפוארת, הן כהמנון דו־מיני והן כהמנון שיחרור וגמישות מיני בכלל, גם של חברה וגם של כל אדם עם הדימוי העצמי שלו; זו מחווה ויזואלית ומוזיקלית מפוארת לפרינס זצ״ל, וספציפית ל-"Kiss" (פרינס התארח באלבום הקודם של מוניי, והיה מן הסתם השפעה עצומה עליה עוד קודם); זה שיר שיכול לפרק רחבת ריקודים; זה אולי הקליפ הכי לוהט של 2018 עד כה, עולה ממנו עשן, וזה נטו בגלל מוניי (וזה לא קל להיות הדבר הלוהט ביותר על המסך כשאתה חולק אותו עם טסה תומפסון); וזו מחצית משלימה לסינגל השני, שיצא ביחד, "Django Jane", שעושה משהו דומה רק עם נושא אחר, רלוונטי באותה המידה – הראשון מדבר על שיחרור וגאווה מיניים, השני על שיחרור וגאווה גזעיים/תרבותיים (ופחות מלהיב מוזיקלית בעיניי, למרות שגם הוא מצוין). אף אחד מהנושאים האלה לא חדש למוניי, זה לא שהיא רוכבת על גל הנושאים שגאו וצפו בשנים האחרונות, היא מדברת, שרה, רוקדת אותם ובונה סביבם קליפים כבר עשור. וואו, ג׳אנל מוניי. כמו בכל פעם שהיא חוזרת, לא הבנתי כמה התגעגעתי אליה עד שהיא חזרה. [טיוב]

קרא/י את המשך הפוסט

1. בשבוע שעבר יצא אלבום חדש ומהמם ביופיו של Son Lux. כתבתי עליהם כאן לא פעם, ובהחלט יותר מפעמיים. התאהבתי בהם במקרה דרך רימיקס שריאן לוט עשה ל-My brightest diamonds, כשסאן לאקס עדיין היה רק הוא, לא להקה של שלושה אנשים מוכשרים אימים. משם גיליתי את האלבום שהוא הקליט תוך 28 ימים בלבד, We are rising, והוא השאיר אותי בלי נשימה ועם פעימות לב מואצות. מאיפה הגיע היופי האדיר והאיום הזה, הקול הזה שנשמע קצת מעוות אבל הוא טבעי לגמרי, האומץ והביטחון האלה לפרק דברים, להביא אותם על סף התמוטטות. השבוע, כשהאזנתי שוב ושוב לאלבום החדש, נזכרתי בשלושה רגעים נפלאים בחיי שסאן לאקס לקח/ו בהם חלק. הראשון היה רגע המפגש הראשוני הזה שתיארתי קודם. השני היה שיטוט חסר מטרה בפסטיבל SXSW לפני כמה שנים – זה פסטיבל עירוני שקורה בו זמנית בעשרות מועדונים ופאבים ובתי קפה ומגרשי חנייה שהקימו בהם במה, וכל היום יש הופעות, אתה מתרוצץ מבמה לבמה ומנסה להספיק את כל מי שאתה אוהב וגם לגלות בדרך אמנים חדשים. יש כל כך הרבה שקשה להתמצא לפעמים. אז היינו בדרך לאיזה מקום, ובדרך לשם ראינו תור משתרך מחוץ לבאר. ניגשתי לאחרון בתור ושאלתי מה הולך בפנים, והוא ענה ללא התלהבות ״אני חושב שיש הופעה של סאן לאקס עוד מעט״. פשוט נשתלתי במקום וסירבתי לזוז מהתור הזה, משכנע את כל חבריי שיישארו להופעה (נשארנו, היא הייתה פנטסטית). הרגע השלישי היה ההופעה הלא תיאמן שלהם בישראל, החודש לפני 4 שנים. טופ 5, בלי שום בעיה, הופעה שעוררה צמרמורות ודמעות וריקודים והתפוצצות של הלב, הופעה שהפכה רק יותר ויותר גדולה בתוך הלב שלי בזכות העובדה שרדיו הקצה שידר אותה בזמן אמת אבל גם קיבל אישור מהלהקה להשאיר את ההקלטה של ההופעה באתר של הקצה לנצח. בערך פעם בשנה אני חוזר ומאזין לזה, ועכשיו עם פרוץ האלבום החדש, משהו החזיר אותי לשם, לבארבי, שני אלבומים אחורה, ב־2014. ובמיוחד לביצוע החי המפואר של "Easy", שלא רק מרחיב ועושה עם השיר הזה חסד רב, אלא גם מדגים את האמנות והאומנות המשוגעות של שני חברי הלהקה האחרים, המתופף איאן צ׳אנג והגיטריסט ראפיק באטיה (עוד ממנו בהמשך העונג). בכל פעם שאני שומע את הביצוע הזה, העיניים שלי מתלחלחות. [מפ3]
2. המלחין והיוצר האיסלנדי הנהדר יוהאן יוהאנסון מת השבוע בגיל 48. הוא היה יוצר ניסיוני, אוונגרדי ומינימליסטי שמצא את דרכו ללב המיינסטרים ההוליוודי. ובלי שידעתם, שמעתם את המוזיקה המהממת שלו בסרטים כמו Arrival, למשל, או ב-Theory of everything. מתישהו לפני קצת פחות מעשור נתקלתי באלבום שלו Fordlandia והתאהבתי. תודה, יוהאן, היה שלום. [אנגלית]
3. השבוע – אלקטרובנק 2! המסיבה האלקטרונית שלנו, שנותנת בראש אבל לא אוכלת את הראש, חוזרת בחמישי הזה. הפעם הקודמת הייתה אפית, ויש סכנה חמורה מאוד שגם הפעם יהיה אפי. בואו אם חסרה לכם מסיבה מרימה באמת, לא כזו שנשארת באותו טמפו מונוטוני כל הלילה. [פייסבוק]
4. פתחתי ערוץ טלגרם של עונג שבת. אז אם יש לכם טלגרם, בואו והצטרפו, וקבלו ממני הודעה (מקסימום) פעם ביום עם לינקים טריים בזמן אמת, שירים שכדאי לשמוע וגם עדכונים על דברים רלוונטיים אחרים שאני עושה. ואם אין לכם טלגרם, אז אולי הגיע הזמן שתתקדמו להווה באמת. [טלגרם]
5. שבוע הבא – מסיבת הניינטיז שלי מתרגשת ובאה על פורים. בואו מחופשים לבריטני! [פייסבוק]



6. העונה הראשונה של הרגע, הפודקאסט התיעודי של רום אטיק ושלי ב״כאן״, מתקרבת לסיומה, ופרק 5 שהעלינו השבוע הוא פרק מסוג חדש לגמרי אצלנו, ואולי בכלל בפודקאסטיה העברית (לא בדקתי ביסודיות!) – הפעם, אורן אהרוני הצטרף זמנית לצוות הפודקאסט ויצא לפתוח תיק חקירה של אדם שנעדר, נעלם לפני 44 שנה ממוסד פסיכיאטרי. אף אחד לא ממש טרח לחפש אותו אז, וגם לא עד היום. עד אורן. וברגע שאורן התחיל להפוך אבנים, לשאול שאלות ולחפש תשובות, הוא התחיל למצוא עוד ועוד דברים מוזרים, דברים שלא מסתדרים, דברים מטרידים. וגולגולות. את הפרק, שהוא חלק א׳ מתוך סדרה של פרקים כי החקירה העצמאית והחדשה של אורן עדיין מתרחשת, שומעים כאן. (חלק ב׳ יגיע בעונה 2 שלנו) [סטרים, הורדה. איור: יערה קאס]
7. שני לבבות, האלבום החדש של עינב ג׳קסון כהן, יצא השבוע לאור וחוץ מזה שממש, ממש, ממש כדאי לכם לשמוע אותו, עינב עצמה קפצה לעונג לכתוב על 3 שירים מתוכו. [עברית]
8. לא יודע לגמרי להסביר איך, מה ולמה, אבל הגעתי לתכנית שלי השבוע ברדיו הקצה מתרגש מאוד, ובניגוד להרבה תכניות אחרות ששידרתי בקצה שהסבו לי עונג ועניין וכיף גדולים, התכנית הזו הייתה גם מאוד רגשית עבורי בשירים רבים. מוזמנים להאזין. [סטרים]
9. אה כן, בראשון בערב החלפתי את נועה ארגוב הנפלאה לשעתיים בהגשתי ועריכתי בגלגלצ. היה לי כיף מאוד להגיד שאין דיווחי תנועה, אבל היה לי במיוחד כיף להביא לכל כך הרבה אוזניים את המוזיקה שעושה לי טוב בלב, מכל העולם. כאן מאזינים לתכנית שהגשתי שם בראשון. [סטרים]

קרא/י את המשך הפוסט