"אם הרדיו לא היה משדר, בזמנו, את 'עטור מצחך', מי היה מכיר את זה? הרי יוני הלחין משהו גאוני ומסובך. אבל אפשר להתרגל לכל דבר. אחרי מאה השמעות ברדיו, גם שיר צורם יישמע לך סביר. אחרי אלף, כבר תתאהב בו. האחריות, כל האחריות, היא על מי שמביא את המידע לציבור. תאכיל אותו זבל, הוא יאכל זבל. תתעקש על איכות, הוא יאהב את האיכות" – שלמה ידוב (שהאלבום החדש והאינסטרומנטלי שלו פשוט מקסים), בדברי טעם

הזוכים בדיסק של טל כהן-שלו (שעדיין אפשר להאזין לו במלואו)הם: דנה, הטרמיט, ניר ו-June. בדקו את תיבת המייל שלכם!

1. נתקלתי השבוע, כחלק מהמסע שלי לאמריקנה בדרכים צדדיות, באוצר. בשנות החמישים פעל בחור שאפתן בשם מוזס אש (בנו של שלום אש). בניגוד למקצועות היהודיים המכובדים שהוריו ייעדו לו (מה רע בלהיות רופא?), הוא נמשך מילדות לרדיו ולמוזיקה, למד הנדסה ועבד בתחנות רדיו שונות ובאולפנים. אחרי תקופה ארוכה בה הוציא מוזיקה מכל הבא ליד, הוא התרושש בהפקת אלבום ג'אז מפואר כלשהו, לקח הלוואה נוספת מהבנק ופתח לייבל בשם Folkways, שהתמקד במוזיקת עם אמריקאית, בעיקר, והפך עם השנים לאגדה (וללייבל בחסות מוסד סמית'סוניאן של ממשלת ארה"ב. יודעים להעריך שם את שימור המורשת העממית). לצד פספוסים כבירים (הוא דחה את בוב דילן וג'ואן באאז הצעירים, אותו בטענה שאין לו מה להגיד, ואותה בטענה שהיא זמרת טובה ותו לא), הוציא אש ב-Folkways עשרות אם לא מאות הקלטות מרתקות, לפעמים כאלו שחשיבותן ההיסטורית עולה על המוזיקלית, והארכיון העצום של הלייבל נשאר עד היום אוצר לאומי אמריקאי, וממשיכים לדלות ממנו פנינים עד היום. בתחילת שנות החמישים פגש אש בחור אקסצנטרי בשם הארי סמית'. סמית' המדובר גר במלון צ'לסי, נמשך למיסטיקה ולאלכימיה, ובעיקר אסף בכפייתיות דברים: ביצי פסחא גרמניות, בולים, וגם כמה אלפי תקליטי 78 אינטש. כשסמית' ואש נפגשו, האש הוצתה, וב-1952 יצאה האנתולוגיה Anthology of American folk Music – שישה תקליטים (שניים לכל "פרק") המכילים 84 שירי עם, בלוז, גוספל, שירי עבודה, שירי מחאה ועוד, שהוקלטו בעיקר בין 1927 ל-1932. יש שם שמות מוכרים יותר כמו משפחת קרטר (בתמונה כאן למעלה), מיסיסיפי ג'ון הרט, בליינד למון ג'פרסון, וגם אמנים שכיום נותרו מתים ואלמונים. ההשפעה של האוסף המשולש הזה הייתה עצומה. מפיט סיגר, בוב דילן וכל סצינת הפולק של גריניץ' וילג' בפיפטיז, ועד ניק קייב (מאיפה אתם חושבים שהוא לקח את "Henry lee"?), אלביס קוסטלו ו-וילקו. וזה רק על רגל אחת, הסיפורים על האוסף הזה רבים ומרתקים, החל מעריכתו, דרך העטיפה ועד הקאברים והרפרפנסים האינסופיים שנעשו לו מאז. אבל את העונג השבוע אני רוצה לפתוח עם "Poor boy blues" של Ramblin' Thomas (שהוקלט כמובן על ידי רבים אחרים, ביניהם The Black Keys ב-EP שלהם "The moan" ב-2004). אנחנו נתחיל במסכן, ונסיים בממוזל. נראה לי שאסף אבידן יהיה מבסוט מהרעיון הזה. [מפ3. הרחבת דעת: Folkways בוויקיפדיה | האתר של Folkways | פודקאסט בהגשת בנו של מוזס אש עם אוצרות מהארכיון]



2. היחסים שלי עם פייסבוק הם עניין מורכב. בעצם הם מאוד פשוטים: אני לא אוהב את האתר הזה. הוא מסורבל, מבולגן וטורדני, ופשוט אין לי סבלנות אליו (לכן אני כן נמצא בטוויטר, שהוא הרבה יותר קצרצר וממוקד בעיניי). אבל מה, חשוב להיות בפייסבוק, בטח כשאתה מארגן הופעות וזומם כל מיני מזימות שעומדות להתרחש בעולם האמיתי, ואתה רוצה להזמין לשם את כולם. כלומר, את כולכם. לכן החלטתי ללכת בלי ולהרגיש עם (או להיפך, אני תמיד מתבלבל), ודרך החשבון של זוגתי היפה אביטל פתחתי את הקבוצה העמוד של עונג שבת בפייסבוק. כך אוכל להודיע לכם על אירועים קרובים בעולם האמיתי, ובערך זהו. אני לא מתכוון להשתמש בקבוצה הזו כדי להטריד אתכם בכל פעם שיש פוסט חדש בעונג או בשביל לפרסם כל מיני שטויות אחרות. עם זאת, אני כן עשוי למנות אתכם ל-Officers, סתם כי זה נורא מצחיק אותי. הצטרפו עכשיו, ואני מבטיח לא להציק יותר מדי. [פייסבוק]
3. בשעה טובה! יש לנו חתונה (משולשת) מוצלחת, וסופרגרופ חדש נולד ברדיו הישראלי המקרטע. תכנית הדגל של האינדי, הקצה, מצרפת לשורותיה את לאון פלדמן. חגיגה! קשה לי לחשוב על שידוך טוב וטבעי מזה מבחינה תוכנית. פלדמן מקדם כבר שנים את האינדי הישראלי, כולל להקות שנולדו שנייה לפני שנכנסו אליו לאולפן בקול הקמפוס (ואחר כך ברדיו ת"א ז"ל {אני יודע שהוא לא מת, אבל תראו מה נהיה ממנו}), וכיום אין אכסניה טובה לכך מ"הקצה" הנפלאה. מעניין אותי במיוחד לשמוע איך סגנון ההגשה הפרוע של פלדמן יסתדר עם ההגשה הנלהבת-אך-מיושבת של קוואמי ונדב רביד. כך או כך, יהיה מעניין. [גלגלצ]


הראש הנאה של נועם ענבר לא בתמונה, כי הוא יוחלף בהופעה על ידי ממלאת מקום

4. אירוע פורים 1: עבדכם הנאמן מארגן ערב הופעות באוזןבר בערב פורים! עונג פורים, שיתקיים ב-27.2 (מוצ"ש, ערב פורים) באוזןבר, יאסוף תחת קורת גג צבעונית, שמחה ומבודחת אחת את אוי דיוויז'ן (יידיש לפנים!), מיכל לוטן (בתחפושת!), לא דובים (בלי הופעת אורח מפתיעה של לס קלייפול!), עוזי פיינרמן (לא זה!), אבי עדאקי (מחופש לגמד עם זין של חמור!) וגון בן ארי (מחופש לאון בן גרי!). ומי יודע? אולי יהיו עוד הפתעות שאפילו אני עוד לא מודע להן, ואולי יהיו אפילו בלונים בצורה של חיות, או טוב מכך – חיות בצורה של בלונים! 10 ש"ח הנחה (אמיתית) למי שיבוא מחופש. נתראה שם? [אירוע בפייסבוק]
5. אירוע פורים 2: גם מונוקרייב לא מכזיבים ונותנים בראש בחג המסיכות עם ערב של "שירים מתכסים, להקות מתפשטות" בקומפורט 13, ב-1.3. יופיעו ויתארחו שם שממל (שהם איזה 57 נגנים או משהו כזה), אבי גרייניק, הקולקטיב, עידן אלתרמן, כל החתיכים אצלי, The Carsitters, אפרים שמיר, Let It Beer (מופע המחווה לביטלס), חמי (שבק ס'), הפלפלים (מופע המחווה לצ'ילי פפרז) ותומש (תומר שרון). אם זה לא יספיק, בין ההופעות יתקלטו לסירוגין סקולמאסטר (מרדיוטריפ), לאון פלדמן ועומר זוסמן. מובטחים גם אנשי קרקס (נא לא לתת להם גישה למשקאות!), משלוחי מנות ועוד. כיייייייף! [עברית]



6. תזכורת: היום (שישי)! מרתון שתמשרה ברוטשילד 12 בתל אביב – 12 הופעות במשך 12 שעות (מ-12 בצהריים עד 12 בלילה) תמורת 12 ש"ח בלבד. גורג'ס! [נתראה שם]
7. [תודה לצ'פרק] אני עדיין לא לגמרי סגור על מה עושים באולה! רקורדס, הלייבל\סוכנות קידום מוזיקאים הישראלית שקמה כדי לקדם מוזיקאים ישראליים בחו"ל. אבל אני כן יודע על משהו אחד שהם עשו: מחזמר פלאש מוב בחנות של האוזן השלישית, בו פצחו כמה ממתנדבי ועובדי אולה בריקוד ובשיר, לתדהמת הקונים. קול! קצת חבל שזה יצא פרסומחסרי כזה, אבל זה עדיין מאוד מאוד מגניב. [טיוב]
8. קארי בראונסטין מפנה לשני פוסטים מעניינים בעקבות הספר החדש Girl Power: The Nineties Revolution in Music, שמספר על החלק שלקחו מוזיקאיות ומוזיקה מהניינטיז בקידום ועידוד פמיניזם, החל ב-Riot grrl וכלה ב, ובכן, אני לא יודע כי לא קראתי את הספר. אם מישהו או מישהי מוכן לקרוא אותו ולכתוב ברצינות ביקורת נרחבת ומעמיקה כאן בעונג, אני מוכן לנסות ולהשיג עותק ביקורת בשבילו\ה. [אנגלית]


לא רע, לא רע בכלל! (חיחיחי!)

9. [תודה לאורן] אחרי שהדהימה אותנו ב-2007 עם אחד מאלבומי הבכורה הטובים של העשור, לורה מארלינג מוציאה עוד רגע אלבום שני, הידד! במסך הפתיחה של האתר שלה אפשר כבר לראות קליפ לשיר חדש, "Devil's spoke". [וידאו]

קרא/י את המשך הפוסט

אם לא שבעתם מהאלבום החדש של גבע אלון (ולא כדאי לכם לשבוע, כי יש עוד דברים טובים בדרך), אז יש בחור אחד שאתם באמת חייבים לשמוע. כבר שמעתי שמשווים אותו לדון מקלין, לניל יאנג, לדמיאן רייס, לג'יימס טיילור, לאדי וודר, אפילו לגבע אלון עצמו. אבל הוא לא אף אחד מהם. הוא טל כהן-שלו [חלל], צעיר חיפאי שהוציא השנה את אלבום הבכורה הישראלי האהוב עליי בזמן האחרון, הרבה יותר מדניאלה ספקטור המדוברת או אפילו קרולינה המעולה. טייק אה ליסטן:

להדבקת הנגן באתר שלכם, לחצו Share. לפתיחה בעמוד נפרד לחצו כאן

אני יודע מעט מאוד על טל כהן-שלו, שזה מוזר לאור העובדה שבחודשים האחרונים יצא לי כבר להסתובב איתו סלאש לשבת איתו לכוס תה או בירה מספר פעמים. אני יודע שהוא בחור מקסים ושקט שמדבר בקול רציני, אבל כל זה לא משנה. כי כשהוא שר לא אכפת לי מי הוא, אכפת לי רק שימשיך לשיר. אני יודע שהוא נולד או גדל בארה"ב, ואולי זה מה שגורם לפולק האמריקאי שלו להישמע כל כך משכנע, וממש לא כמו ישראלי שמנסה להישמע מווירג'יניה.

זה יוצא דופן, להיתקל באמן בגילו של טל, שנשמע כל כך מגובש. אין ב-Heartaches and ashes שירים חצי אפויים או בוסריים שאופייניים כל כך לאלבומי בכורה. הבגרות הזו מאפשרת לו גם להעיז קצת: להיות עדין בלי להתבייש (בשיר הנושא), להתמסר לסולו גיטרה חשמלית באורך דקה וחצי ("Two years"), או לכתוב שיר שלם על אידי סדג'וויק. אני מודה, בגל האמריקנה השוטף את איזורינו, טל כהן-שלו הוא כרגע הפייבוריט שלי, בגדול. אני לא היחיד שחושב ככה. במוזיקהנטו מצאתי את המילים הבאות: "נתחיל בזה שטל כהן שלו הוא כנראה הבחור הישראלי החדש הכי מוכשר שתשמעו החודש. הבעיה שלו היא שהוא נכנס לנישת הסינגר-סונגרייטר-פולקי-אקוסטי-סבנטיז-אינדי המאוכלסת ע"י אמנים ישראליים רבים כמו רונן שטיינבאום, עידן רבינוביץ', עמית ארז, גבע אלון, נועה בביוף ועומר לשם. למרות ובגלל שרובם המוחלט לא זכה להכרה ולהצלחה, נראה שמאוד צפוף שם".

זוכרים את ההפתעה מבשלות שיריה של לורה מרלינג, או אלבום הבכורה של דמיאן רייס? הרגשתי קצת ככה בהאזנה הנורמלית הראשונה שלי לאלבום של כהן-שלו. בניגוד לדמיאן רייס, יש לכהן-שלו לאן להתקדם מכאן, וכבר בהופעות הנוכחיות שלו התווספה כנרת שמוסיפה עוד צבע נהדר ללהקה (יש גם מפוחיסט נהדר, וכהן-שלו מתגלה כגיטריסט מצוין על הבמה). אני מודה, אני לא אובייקטיבי ואני משוחד – כי אני מאוהב בדיסק הזה, ומחבב מאוד גם את טל עצמו, מהמעט הזמן שיצא לי לבלות במחיצתו, עד כדי כך שהסכמתי לראשונה לכתוב את הטקסט הקצר שמודבק על הדיסק הזה בדרכו לחנויות. תנו צ'אנס ולחצו פליי על הנגן שם למעלה, שמנגן את כל האלבום. ואם תאהבו את מה שתשמעו – הנה הזדמנות לקבל דיסק כזה הביתה, בחינם.

מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם על שברון הלב (המוזיקלי, האישי או כל שברון אחר) האחרון שלכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה להיי פידליטי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי

"זה היה תחליף עלוב להנאה שבביקור בחנות תקליטים מקומית, יציאה ממנה עם מסמך מסתורי כלשהו, ושקיעה באכזבה או בהפתעה שבאו עמו. כשגנבתי אלבומים, שמתי לב שהיה לי אכפת פחות ופחות מהמוזיקה. אם הצלילים לא העיפו לי את הראש מיד, רק לעיתים נדירות נתתי לאמן חדש האזנה שלישית או רביעית, שמגיעה לכל אלבום שגדל עליך" – טיזר לאחד משני (!) מאמרי השבוע שלי (בהמשך העונג)

הזוכים המאושרים מאוד באלבום החדש של גבע אלון, Get Closer: הם: ג'וס, zip, מבוגר אחראי ורומן. תתחדשו, ובדקו את תיבת המייל שלכם! אפשר עדיין להאזין לכל האלבום במלואו כאן בעונג.

(תמונה: מיקי אלון, CC)
1. נעמדתי היום באמצע הרחוב. הלכתי ממקום אחד לאחר, כבר שכחתי מנין לאן, אוזניות גדולות על האוזניים והנגן ביד, ותוך כדי הליכה טרודה חיפשתי משהו שמתחשק לי לשמוע באותו רגע, מסוג הרגעים שבהם התעצבנת על משהו שכבר שכחת מה הוא היה, אבל התחושה חסרת המנוחה עדיין נותרה לך בגוף ושום דבר לא מתחשק לך כרגע. גלגלתי את הכפתור וצעדתי את הצעדים ואז הייתי חייב לעמוד על מקומי. "For real" של אוקרביל ריבר נצנץ תחת אצבעי. הסתבר שבהיסח הדעת האצבע שלי הובילה אותי אליו מעצמה, כמו ידעה לאן הלב שלי מכוון באותו הרגע. לא שמעתי את השיר הזה מאז ההופעה המדהימה שנתנה החבורה המפוארת הזו בבארבי בספטמבר, לפני יותר מדי זמן. אהבתי את השיר הזה מזמן אבל בהופעה הוא זינק מהבמה, תפס לי את הלב באגרוף, ניער אותו והשליך אותו על רצפת הבמה למרגלות ויל שף. ומאז הוא לא עבר לי באוזניים, עד היום. זה מרגש, להיפגש מחדש עם שיר גדול שאתה אוהב נורא, אחרי חודשים, ולגלות אותו פתאום מחדש. וזה היה ונשאר שיר גדול של להקה גדולה, שגורמת לי להרגיש גדול בעצמי כשאני מקשיב לה. [מפ3]



2. מלווה מלכה הוא בלוג חדש יחסית, שמערב מוזיקה מעולה עם מחשבות חילוניות על אמונה, יהדות ופרשת השבוע, ואפילו מתכונים מדי פעם. מומלץ. [עברית]
3. ילד זין הוא בלוג מוזיקה חדש בעברית. ברוך הבא! [עברית]
4. ובפעם האחרונה: יהוא ירון יופיע השבוע (יום רביעי, 20:30) באוזןבר בפעם האחרונה בסדרת ההופעות החודשית שלו, שנמשכה שנה שלמה. זכיתי להיות ברוב ההופעות האלו, ותמיד היה מרתק לשמוע את השירים מתפתחים לנגד אוזניך, משתנים מהופעה להופעה, ותמיד היה תענוג לראות את יהוא ולהקתו על הבמה. עכשיו הם נכנסים להקלטות אלבום בכורה (ווהו!), וזו תהיה מעין הופעת פרידה שכזו, לפני פגרה שתהיה, אני מקווה, קצרה. כרגיל, תוכלו לזכות בכרטיס חינם להופעה הזו אם רק תשלחו לי מייל עם הכותרת "יהוא ירון" [ההגרלה הסתיימה! הודעות נשלחו לזוכים], ולבקשתו, אני מצרף גם קטע שהוא כתב במיילינג ליסט שלו לקראת ההופעה הזו: "עוד שבוע ויום תהיה הופעת פברואר בהופעות החודשיות שלנו באוזן. הופעת פברואר של שנה שעברה היתה הראשונה, והופעת פברואר של השנה תהיה האחרונה. שבועיים אחרי ההופעה ניכנס להקליט אלבום ראשון. וזה מוזר, כי בתקליט לא עומדים על במה קטנה צפוף צפוף, ואי אפשר ליפול מהבמה באמצע שיר, ואם אני אמשוך ליונתן בשיער זה לא ישנה בכלום (אלא אם אני אמשוך חזק מדי), ולא מרגישים את הקהל מזיע איתך וזז איתך. וזה טוב, כי אני מת שיהיה משהו שאפשר לשמוע גם כשאני לא אהיה באותו חדר, וההתרגשות וההנאה וגם העצבים והמבוכה יוכלו להיבנות ולהשתנות מהאזנה להאזנה. וזה כאילו שאני מתבגר, כי עד עכשיו הייתי נואף בעיבודים כאוות נפשי, מפלרטט עם ואלס בשיר מסוים ואז צורח אותו לחתיכות בהופעה אחרת, ועכשיו צריך למצוא את הביצוע הכי יפה ולהתמסד איתו, לטפח אותו, לקנות לו פרחים, ובסוף להקליט אותו ולהגיד זהו, זה השיר, ככה הוא טוב, ואז להמשיך לחרב אותו מהצד בהופעות. וזו תהיה הופעה מסכמת אמיתית, כי נהיה בלי אורחים, ונעשה כמעט את כל השירים, וכי נבדוק כל מיני רעיונות חדשים, וכי אני אשתדל לא ליפול מהבמה. תודה רבה רבה לכל מי שהיה חלק מהשנה האחרונה הזו. היה לי כיף. יהוא". [מייל!]
5. חדשות שאני מתעלם מהם: הגראמי. באמת צריך הסבר? [התעלמות]



6. החבר'ה הטובים בקיבוץ עין השופט מארגנים בשבת הבאה שוּק תרבות, שיביא מקצת מהתרבות והאמנות העצמאיים ברחבי הארץ לאולם גדול אחד בקיבוץ. הם כותבים על השוק: "בארוע ישתתפו שורה ארוכה ומגוונת של אמנים מתחומי המוזיקה, פיסול, ציור, קומיקס, שירה, ספרות ופובליציסטיקה, שיציגו את מרכולתם האמנותית במפעל ריק בקיבוץ ובאתרים שונים בו. יטלו בו חלק מגוון גופי תרבות ואמנות קטנים ועצמאיים, שחברו יחד בנסיון ליצור ארוע מקורי, מסקרן, עצמאי ונקי משיקולים מסחריים". אני יכול לספר לכם שיהיו שם, בין היתר, הקולקטיב, הקומיקסאית אורית עריף (שתצייר לייב), הוצאת הקומיקס דימונה, הוצאת פרדס, דויד פרץ (שירצה וגם ישיר) ועוד דברים טובים. את התוכנייה ואת שאר המשתתפים אפשר להכיר באתר השוק, ויש גם אירוע בפייסבוק. [עברית]


יונסי. בפעם הבאה שאתה משתעל אבק זהב, לפחות תכסה את הפה

7. שיר חדש נוסף מתוך פרויקט הסולו של יונסי, הסולן של סיגור רוס, עלה לרשת, ואני נהייתי ממש סקרן בנוגע לאלבום הזה, שיגיע מיד אחרי EP מקדים בן 3 שירים. שיר הנושא מתוך ה-EP הוא זה שעלה השבוע לרשת, "Go do" שמו. האמת? הוא נשמע כמו בי-סייד לא נורא מוצלח לאלבום האחרון של סיגורוס, אבל גם בי-סייד לא מוצלח שלהם הוא טוב יותר מרוב הדברים האחרים שלא באים מאיסלנד. [טיוב]
8. גבי טרטקובסקי על הלקח החשוב שיכולים ללמוד בימינו כוכבני כוכב נולד למיניהם, מהסרט התידועי על הזמר אדם ששודר השבוע. [עברית]

קרא/י את המשך הפוסט

כמאזין, עברתי דרך משונה עם גבע אלון. את האלבום הראשון שלו, Days of hunger, אהבתי מאוד. את השני, The wall of sound, לא אהבתי בכלל (אבל אחי הגדול אהב הרבה יותר מהראשון), ואת האלבום החדש, Get closer, אני אוהב בטירוף. לאור העובדה שאלון די עקבי באיכות שיריו, אני חושד שהבעיה היא אצלי.

האזינו לאלבום החדש של גבע אלון במלואו:

להדבקת הנגן באתר שלכם, לחצו Share. לפתיחה בעמוד נפרד לחצו כאן

Get Closer הוא בבת אחת הן האלבום הכי קרוב של גבע אלון לצליל האמריקאי (שלא לומר אמריקני) שעל יסודותיו הוא בונה, והן האלבום הכי ישראלי שלו, בעיניי, לפחות מבחינת הטקסטים, התכנים, אפילו המבטא בחלק מהשירים (אני מת על זה שהמבטא פה לא מושלם). "Here comes the tune" ו-"The folks back home", בעיניי שני הקצוות המנוגדים של האלבום הזה (אחד נטוע בעיניי עמוק בכבישי ארה"ב, השני בעמק חפר), הם שניים משירי הנהיגה האהובים עליי בשבועות האחרונים, בעיקר בנסיעותיי ההולכות-ומתרבות בכבישי הגליל (אולי זה קשור לעטיפת האלבום, שצולמה ככל הנראה ברמת הגולן?). דווקא הפיצול הזה הוא מה שהופך את Get closer לאלבום האהוב עליי של גבע אלון. הוא גורם לי להרגיש שם וגם כאן. לצאת לרגע מהנוף המוכר ולחלום על אמריקנה, אבל על אמריקנה ישראלית, עד כמה שהמונח הזה אולי מגוחך. אי אפשר להתווכח עם התחושה שהדיסק הזה נותן כשנוסעים איתו בגליל. לא אתפלא אם יצוצו פתאום קאובויז עם כובע טמבל מאחורי תחנת ה"פז".

כאילו כדי לחזק את טענתי, אלון הקליט את האלבום הזה בהרצליה (באולפני "גראם" המעולים של אורן להב, המכונה גם Jay walk snail), אבל המפיק והטכנאי של האלבום הוא תום מונהאן, אמריקאי שהפיק והקליט אלבומים של דבנדרה בנהארט, ליטל ג'וי, לאבנדר דיימונד, Matt Pond PA החביבים עליי כל כך, Vetiver, סילבר ג'וז, ועוד. חברה מצוינת להימצא בה, אם תשאלו אותי. האם הדיסק הזה יעזור לגבע אלון לפרוץ סוף סוף את גבולות ארצנו? אי אפשר לדעת. בינתיים, הוא בטח לא מזיק למעמד של אלון בארץ, מעמד שלפי כמות המכירות והקהל בהופעות שלו, רק הולך ומתחזק.

אז היי, ציינתי כבר שאתם יכולים לשמוע פה את כל האלבום במלואו עד הודעה חדשה, וגם לזכות בעותק חינם שלו?

מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם על אלבום הנהיגה/נסיעה החביב עליכם לאחרונה). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לנוהר קרנץ!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי

[תצלום: מאי קסטלנובו, כפרה עליה. הרגישו חופשי להשתמש בתמונה לפי הרישיון הזה]

עוד לא הגיע אליי הווידאו, שמן הסתם ייערך ויעלה ליוטיוב בזמן הקרוב, אבל בינתיים מורעפות עליי שאלות לגבי הליינאפ של שני הערבים העמוסים והגדושים האלה, שאני מקווה מאוד שלקחתם בהם חלק (הפסדתם אם לא באתם!). אז בינתיים, קצת תמונות ופרטים, עד כמה שזכרוני מרשה לי.

אם יש לכם תמונות או וידאו מהערבים האלה – ספרו לי! ואוסיף לינקים אליהם כאן.

יום חמישי, 21.1

ירונה כספי: "הקליעים הנכונים" ("Just the right bullets"), ואז שיר מקורי שלה ששמו נשכח ממני [תמונה]
טל כהן-שלו: "Beggar's song" (מקורי), "קצת גשם" ("Little rain") [תמונה]
שירה ז' כרמל: "סמי משאית" ("Semi suite"), "הנחיתה" (שיר מקורי) [תמונה]
סמטת פחם: "אליס" ("Alice"), "לזרוע שלכת" (מקורי) [תמונה]
איה כורם: "כשאתה נופל" ("Falling down"), "רוקדים עד שנופלים" ("Tango till they sore") [תמונה]
דיוויד בלאו: "מרתה" ("Martha"), "למרות שזה נגמר" (מקורי) [תמונה]
נדב אפל: "עף אל הרקיע (על כנפי אהבתך)" ("Little trip to heaven (on the wings of your love)" [תמונה]
טליה פרי: "כלבי הגשם" ("Rain dogs"), "אין דבר" (מקורי) [תמונה]
שני קדר: "This house" (מקורי), "לא רוצה להתבגר" ("I don't wanna grow up") [תמונה]
הפשרות: "גפנו של איש זר" ("Another man's vine"), [תמונה]
אורי דרור: "גדול ביוון" ("Big in Japan"), "מורכב ממך" [תמונה]
מורפלקסיס: "ברכות ליום האהבה" ("Blue valentines"), ואז "Nick the stripper" (של Birthday party) [תמונה]
זאב טנא (עם טליה פרי ויהוא ירון): "הדבר הזה" ("That feel"), "שלא תדע עוד צה"ל" (מקורי) "גרמנים" (מקורי) [תמונה]

יום שישי, 22.1

זאב טנא (עם יהוא ירון וסתיו בן שחר): "הדבר הזה" ("That feel"), "גרמנים" (מקורי)
עינב ג'קסון כהן: "בבקשה תשקרי לי" ("Lie to me"), "עץ נופל ביער" (מקורי) [תמונה]
מורן מגל: "בניגוד לתנועה" ("Wrong side of the road"), שיר מקורי ("One more dance")
שילה פרבר: "זמן" ("Time"), "לונדון" (מקורי) [תמונה]
עידן אלתרמן: "שיר הגוגל" (מקורי), "האוטו הישן" ("Ol' 55"), "מרגיש זקן" (קאבר לווילקו, "You wake up feeling old") [תמונה]
אורן ראב: "הבלוז של טום טרובר" ("Tom Traubert's blues"), My heart's made this sound (מקורי) [תמונה]
עוזי פיינרמן: "I want you" (מקורי, האחים רמירז) [תמונה]
עוזי פיינרמן ונועה גולנדסקי: "חכה לבוא אתמול" ("Yesterday is here") [תמונה]
נועה גולנדסקי: "הפצצה הבאה" (מקורי)
ירון בן עמי ונועה גולנדסקי: "כפיים" ("Clap hands")
ירון בן עמי: "דבקה קרנפים" (מקורי)
רועי ריק והמדלי בנד: "מקווה שבך לא אתאהב" ("Hope that I don't fall in love with you"), שיר חדש מקורי [תמונה]
מיכל לוטן: "בשכונה שלי" ("In the neighborhood"), והשיר המקורי "Lady falling down" [תמונה]
גון בן ארי: "רחוב התקפת הלב" ("Heartattack and vine") + הקדמה בעברית [תמונה]
רותם אור: "This is what you all came for", "טיפה קטנה של רעל" ("Little drop of poison") [תמונה]
חיה מילר: "גשם רד" ("Make it rain"), "זה נכון, אנשים" (מקורי) [תמונה]
יהוא ירון: "עפר באדמה" ("Dirt in the ground"), "לא זמן טוב" (מקורי) [תמונה]
טליה אליאב: "", "קבורה ומקסימה" ("Dead and lovely") [תמונה]
עידו עזריה: "מזג אוויר מוזר" ("Strange weather") עם מיכל לוטן, "שיעור זין" (מקורי, מילים של חזי לסקלי) [תמונה]
אורסולה שוורץ: "אלוהים יצא לטיול עסקים" ("God's away on business"), "בלא לגלות" (מקורי)

שאלות, לינקים, קטעי וידאו, תמונות וחוויות – בתגובות. ניפגש בערב הבא.