ב-2 במאי, ממש אוטוטו, ינחת כאן בבארבי ההרכב המסקרן, הפרוע והמורכב Secret Chiefs 3 של טריי ספרואנס, המוכר לחלקנו מ-Mr. Bungle. לאנשים שלא מכירים כל כך את הלהקה מראש, כמוני, התיאור הבא עשוי לגרום לריר לנזול (או לחילופין, להירתעות קלה):
"היתוך אלכימי של פאר קולנועי נוסח מוריקונה, גיטרות סרף בשעת חצות, מקצבים ומשקלים מסורתיים מהמזרח התיכון, דת'-מטאל שטני ופרוורסיה אלקטרונית… יצירה שאת כוחה לא ניתן להכחיש". חובבי מייק פאטון כבר יודעים שזה בדיוק בשבילם. [אירוע בפייסבוק]

באדיבות אוריס מדיה הכבירים, שארגנו את המופע הזה, יש לנו 2 כרטיסים בחינם לגמרי בשבילכם, ואפילו מיקסטייפ למתחילים ולמתקדמים שרוצים לדעת מה זה בדיוק הסיקרט צ'יפס הזה. איך זוכים בכרטיס? פרטים בסוף הפוסט.

סלחו לי על הקישור ל-Rapidshare, לא הספקתי להעלות את הקובץ לשרת שלי (איך מורידים מראפידשייר?).
לא מצליחים לפתוח? הורידו את 7zip, תכנה חינמית ופשוטה (אופן סורס!) לפתיחת כל סוגי הארכיבים
קרא/י את המשך הפוסט

לרגל ההופעה השנייה של ?Why בארץ תוך שנה אחת, ביום חמישי הזה בבארבי תל אביב (יחד עם FOG!), פתחנו עבורכם את קו הטלפון הדמיוני אל יוני וולף, סולן הלהקה, האיש והשפם. אתם שאלתם, אנחנו בחרנו את השאלות, הוא ענה עליהן. די פשוט, כשחושבים על זה. הנה זה בא:

(CC)

מיכל ישראלי: יוני – איך זה שעדיין לא כתבת ספר?

אין לי מושג איך להתחיל לכתוב ספר. אולי יום אחד אבין איך לעשות את זה.

אורי זר אביב: תגיד אברם, למה בחרתם לקרוא לאלבום האחרון שלכם שלג אסקימואי?

נדרש הרבה זמן להחליט על השם הזה. החלפתי הרבה שמות, ובסוף נשארתי עם זה כי הרגשתי שהשיר שעל שמו נקרא האלבום מסכם את כל האלבום.

יוסי קולסניקוב: לו הייתם יכולים לבחור להקה, כל להקה, לחלוק איתה הופעה, מי זאת הייתה?

The Band ב-1969.

Bloomberry: איזו להקה אתם אוהבים בסתר ומתביישים להודות בכך?

לו הייתי מתבייש להודות, למה שאספר על זה כאן? אני אוהב את לי אן וומאק ואת שנאייה טוויין.

cornilio: אם אלוהים הוא Dj איזה מוזיקה הוא מתקלט?

מוזיקת נבל. ג'ואנה ניוסם.

ינון: מה ההורים שלכם אומרים על המוזיקה שאתם עושים?

הם חושבים שאני כותב טוב אבל קצת מטונף.

לאון: מאיפה המשקפיים המגניבים שלך?

מ-Phoenix Optical באוקלנד.

שגיא: מה אתה רוצה ליומולדת?

אני שמח ששאלת, אשמח לקבל מכונית. לא משהו מנקר עיניים, סתם מעשי. או שאשמח לשבת במטוס מתל אביב לאיסטנבול, ואז מאיסטנבול לברלין.

יותם (אחר, מסתבר): אז.. מה זה לעזאזל על העטיפה של eskimo snow?

מומייה עם פני-פרחים.

חמוד, היוני הזה, אה? עוד פרטים על ההופעה באתר של נרנג'ה, שמביאים אותה לארץ.

"התחושה היא שהשלישיה רחוקה מלמצות את הפוטנציאל – הליריקה עדיין לא מושלמת, הביצועים עדיין טיפה רופפים. וכיוון שמדובר כבר עכשיו באחת הלהקות המדוייקות והנכונות בשוק האינדי הישראלי הצפוף, יהיה מעניין לגלות כמה טובים הם יהיו עוד שנה, שנתיים או חמש" – נמרוד מטאפאס וטאפאס מנסח יפה כמה מהסיבות הרבות שאני מת על חיה מילר

1. אני מקנא באנשים שיודעים מהו הדבר שהם הכי אוהבים לעשות, הפעילות היחידה והברורה הזו שמסבה להם הכי הרבה עונג או סיפוק. יש אנשים שדיווש אופניהם לאורך 5 קילומטרים כל בוקר מסב להם סיפוק אדיר, ויש אנשים שהדבר שעושה אותם מאושרים יותר מכל דבר אחר הוא ללכת עם הילדים שלהם לים; יש כאלה שהופעות הן ההתענגות המושלמת עבורם, וכאלה שאין, פשוט אין בעולם דבר שטוען אותם באושר יותר מלעמוד על במה ולשחק מול קהל. ואני לא יודע מהו הדבר האחד והיחיד הזה אצלי, ואולי אין רק דבר אחד. אבל כשאני חושב על כתיבת ביקורות מוזיקה, אני מרגיש שאני כמעט נוגע בפסגה. ברגעים הנדירים בהם אני מרגיש שהצלחתי לכתוב משהו משמעותי ולגמרי שלי על פיסת מוזיקה שריגשה אותי בצורה מסוימת, אני מרגיש, לרגע זעיר וחולף, שלא יכולתי לעשות דבר מוצלח או מספק יותר. אבל כשהתשוקה הגדולה הזו לכתיבה על מוזיקה פוגשת את התסכול הגדול שמתחבא ביצירות אמנות מופתיות, כגודל האושר והסיפוק בעת ההצלחה כך גדולות תחושות התיסכול וחוסר האונים כשאני רוצה לכתוב לפתיחת העונג על שיר כמו "Everything in its right place" של רדיוהד ולא מסוגל לכתוב מילה אחת ראשונה בלי למחוק אותה ולהתחיל שוב. זו לא יראת קודש, אף על פי ש-Kid A בהחלט קרוב להיות קודש הקודשים המוזיקלי שלי, אם יש כזה דבר. זו פשוט התחושה ששום תיאור או התבטאות שלי יצליחו לבטא את מה שהשיר הזה גורם לי להרגיש בגוף ובבטן (ניסיתי, זה לא הצליח). ברור, אני יכול לספר על השינוי הגדול של רדיוהד, על מלאכת המחשבת של המוזיקה שלהם על כל שלביה ועל החשיבות של האלבום הזה, אבל זה לא יהיה מה שאני רוצה להגיד כשאני שומע את השיר הזה. והאמת הכי פשוטה היא שבכל פעם שהשיר הזה מתחיל הפה שלי נסתם ואני לא רוצה להגיד שום דבר, בעצם, רק לפקוח את האוזניים הכי חזק ולהקשיב ולהקשיב ולהקשיב. לא חשבתי שאי פעם אפתח עונג דווקא עם השיר הזה, שהוא שיר הפתיחה האהוב עליי, שהוא שיר פתיחה לאלבום, לעשור, לפרק חדש בחיים, לדרך חדשה שהובילה אותי למקומות שמעולם לא חשבתי שאגיע אליהם. שיר שאם תהיה לי תכנית רדיו, הוא יפתח את התכנית הראשונה. בכל פעם שאני מרכיב מערכת חדשה או רוכש אוזניות או נגן חדש, זה השיר שאיתו אני בודק את איכות הסאונד. אבל הנה זה קרה. ויש לזה סיבה. ובעתיד, בעוד כמה חודשים, גם תדעו מה היא, אני מקווה. [מפ3]



2. לכבוד יום העצמאות הצעתי לכם 22 שירים ישראליים להורדה חוקית ובחינם, אבל נדב לזר מאטמי אוזניים השאיר אותי באבק, ומציע בבלוג שלו להורדה את האלבום הראשון והגנוז של הבילויים, "עכשיו תהיו עבדים שלנו", באישור הלהקה. ענקי! [עברית, זיפ]
3. אחרי צפייה בכמה מהקליפים בתחרות זה היה לי לגמרי ברור, אבל עדיין שמחתי וצהלתי כשהגיעה הבשורה: הקליפ הישראלי של נמרוד שפירא וחבריו זכה בתחרות הקליפים של מובי, ונבחר אישית על ידי המוזיקאי כקליפ הרשמי של השיר. איזה יופי של קליפ, ואיזו זכייה משמחת. [וידאו]
4. [תודה לסגול 59] שכותב: "עולם הראפ איבד השבוע את אחד האמ-סי'ז החשובים, המוערכים והמשפיעים ביותר שלו. Guru (שם אמיתי: קית' אילאם) היה חצי מהצמד המשובח Gang Starr, וגם האיש שאחראי למיזוג ההיפ הופ עם הג'אז, בסדרת אלבומי Jazzmatazz שהפגישו את הראפר עם ענקי הז'אנר לטרקים משותפים. גורו נפטר בגיל 43 לאחר שעבר שבץ שמקורו במחלת הסרטן הקשה ממנה סבל. בין כל ההספדים שנכתבו עליו, הנה תזכורת למוסיקה שיצר האיש, מיקס של שעה שיצר הדיג'יי האגדי Mister Cee שמשדר בתחנת ההיפ הופ HOT97 בניו יורק". [מפ3, סטרים]



5. The antlers מבצעים שיר של The XX?! על פניו זה נשמע כמו חלום. בפועל זה קצת פחות מרשים. ועדיין, הביצוע שלהם ל-"VCR" לא רע. [סטרים]



6. יום חנויות התקליטים היה תירוץ מעולה בשביל Blur להוציא את "Fool's day", הסינגל החדש והמצוין שלהם, הראשון מזה 7 שנים. רוצים גם? מה הבעיה, קפצו לאתר הלהקה והשאירו אחריכם כתובת מייל להורדה. בעיניי זה ממש אחלה שיר. וגם אחלה סאונד. אח, אני אוהב את בלר המאוחרים. [מפ3]
7. סנט וינסנט, יחד עם בק וחברים מ-Liars ו-Os Mutantes, מבצעים את "Need you tonight" הלהיטי של INXS, כחלק ממועדון החידושים של בק. וכן, זה מאוד, מאוד מגניב. מישהו השאיר פה לא מזמן תגובה לקונית לפיה סנט וינסנט תגיע לישראל ב-14 ביולי. אמת או הנפצה? נדע בקרוב. [וימאו]
8. [תודה לכל השולחים והמתקנים בתגובות] האלבום החדש של הנשיונל ניתן להאזנה מלאה וזמנית באתר של הניו יורק טיימז. [אנגלית, סטרים]
9. עוד כמה ימים ספורים ו-?Why מגיעים שוב לבארבי, הפעם עם FOG, והנה מתפרסמים הראיונות איתו בארץ. בוואלה הוא נזכר בביקור הקודם בארץ ומסביר למה הוא מרגיש כמו סופר מריו ("גמד, עם מכנסיות קצרות [כך במקור], שפם ומחפש פטריות. תמיד מחפש פטריות"). אחיו, ג'וזייה (שיחמם) התראיין לנענע. [עברית]
10. [תודה לאנדרטו] חלום פרוע שמתגשם: The roots יארחו באלבום הקרוב שלהם את ג'ואנה ניוסם וגם את ג'ים ג'יימס, האחרון כנראה לקאבר של "Dear God" של מפלצות הפולק שלו. [אנגלית]
11. הקליפ החדש של LCD Soundsystem ל-"Drunk girls", בבימוי ספייק ג'ונז (!), מצחיק ומבהיל אותי חליפות. עמית קלינג עם פרשנות. [טיוב; עברית]
12. [תודה לאמא של רוי, היה נהדר] ועוד קליפ שמצחיק ומבהיל אותי חליפות: "Foolin" החדש של דבנדרה בנהארט. כהערת אגב לקליפ הדי מדהים הזה חייבים לציין: הבחור די חתיך בלי פרוות הראקון הקבועה על הפרצוף שלו. [וידאו מהחלל]
13. Bitter Jews, שהם חיים כהן (ההומסיקס) ושי ליברובסקי (דיגיטל_מי), סיימו להקליט את אלבום הבכורה שלהם, Public After Irrelevant Nobodies, ונותנים אותו להאזנה והורדה חינמיים לחלוטין בבנדקאמפ. כמעט 100 דקות מוזיקה חדשה לעכל. ככה זה כשאין מגבלות של דיסק. [בנדקאמפ]


-רגע אחד, את לא מג.
-ואתה לא ג'יימי, אל תתלהב.

14. "Gasoline", סינגל חדש ובהחלט דליק מאוד של The Dead Weather מתוך האלבום השני שמתקרב בלהבות ענק. יש לי תחושה שאחרי מותו (בשיבה טובה, אמן) של ג'ק וייט ימצאו מאות שעות הקלטה ושירים שלא פורסמו. הבחור פורה בטירוף. [סטרים]
15. בשנה שעברה נדלקתי על אלבום הבכורה של ההרכב Telekinesis, שהפך לאלבום החביב עליי כמוזיקת רקע לעבודה קדחתנית. הוא כייפי ונעים, אבל הבעיה איתו היא שלא נשאר לי ממנו כלום בזיכרון. הוא חלף בלי להשאיר חותם. מלבד "Coast of Carolina", הבערך-להיט מהאלבום, אני לא זוכר ממנו כלום למרות ששמעתי אותו מאתיים פעם. בכל זאת שמחתי לשמוע שיר חדש לגמרי שלהם, "Dirty thing", שיצא במיוחד לרגל יום חנויות התקליטים. אפשר לשמוע אותו אצל קארי בארונשטין ב-NPR, וכרגיל מדובר בשיר די מצוין שלא משאיר שום דבר. למה זה קורה? [סטרים]
16. [תודה לנמי], שתחת הכותרת "אני אוהבת חנונים עם קאזו" שלחה לי לינק אדיר לסרטון של שני חנונים שמבצעים מחרוזת שירי ג'סטין טימברלייק בעזרת מכשירים זעירים: קאזו, אייפוד טאצ', יוקליילי, שייקר ומכשיר סטיילופון, מכשיר מוזר ושרירותי להחריד, שנתקלתי בו לראשונה לפני שבועיים. אדיר! [טיוב]
17. [ויה ויה] מודעות מיותרות. ענק. [אנגלית]
18. [תודה לגבי טרטקובסקי, כתבנו לענייני פנינים ארכיוניות] שכותב: "דנידינה הייתה עוד תוכנית חינוכית לזהירות בדרכים ששודרה בשנות השבעים. בקטע הבא, אף השתמשו בפינק פלויד כדי להפחיד עוד יותר". ועל שיר הנושא מופקד שלמה ארצי הצעיר. [טיוב]
19. הזמרת הדרה לוין-ארדי מנסה להשיג מימון להקלטת האלבום הבא שלה, ומצאה את עצמה מציירת כדי למכור את הציורים ולממן את הפקת האלבום. לצורך העניין היא פתחה בלוג ציורים חדש, והמעוניינים מוזמנים להתרשם ואולי אף לרכוש. [עברית ואנגלית]
20. [תודה לנמרוד] האתר המצוין The AV Club מראיין את המונוטוניקס הישראליים. מה קורה באמת עם הופעות שלהם בארץ? למה אין כאלו יותר, גם כשהלהקה בישראל? [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

חג שמח, חתיכים ומהממות!

אני יודע, זה הכי מתבקש שביום העצמאות נחגוג את קיומה של מוזיקה עצמאית בישראל, אבל ההגדרה של עצמאית הולכת והופכת נזילה ככל שאנחנו מתקדמים. מה זה בעצם אומר, אמן עצמאי? זה אומר שאין מאחוריו חברת תקליטים גדולה? ומה מבדיל בין חברת תקליטים גדולה ללייבל קטן? ואם ללייבל הקטן יש מימון חיצוני ולחברת התקליטים הגדולה לא, מי מהם עצמאי? אח, עזבו אתכם מכל הסמנטיקה הזו. מבחינתי, אמן עצמאי זה אמן שיכול להגיד לי "יאללה, בכיף" כשאני שואל אותו אם הוא רוצה לתת שיר להורדה, בלי שהוא צריך להתקשר לחמישה מנהלים שיאשרו לו לעשות את מה שמתחשק לו לעשות.

לכבוד החג פניתי לכמה וכמה אמנים שאני אוהב – רובם הוציאו לאחרונה משהו חדש, חלקם לא – וביקשתי מהם לתת שיר במתנה לחג לקוראי ומאזיני העונג. סתם ככה, מטוב לבם ובשביל השמחה והכיף של כולנו. ההיענות, להפתעתי ושמחתי, הייתה עצומה. אז בלי נפנופים מיותרים, פתחו לכם תיקייה עצמאית חדשה והורידו בשמחה ובגיל 22 שירים ישראליים מצוינים, במתנה מהאמנים עצמם, והכל חוקי ובחינם ובכיף.

חג שמח מאוד מאוד, ותודה עצומה בגודלה לכל האמנים רחבי הלבב שהשתתפו והעניקו!

(התמונה מכאן)

שימו לב: הקבצים ניתנו לזמן מוגבל, ואינם ניתנים יותר להורדה. תודה לכל מי שהשתתף!

כנסיית השכל – הכל נשכח
זה השיר שאשמע בראש שלי כשהזיקוקים יתפוצצו. קטע אינסטרומנטלי-ברובו ומעולה-בכולו מתוך האלבום החדש שבדרך. [עוד]

עוזי נבון ומכרים – לא אוותר על עצמי
מי שהיה בהופעה שלהם לא ישכח את החווייה, ואת להקת הפ'אנק האדירה שמאחורי הפרסונה המכונה עוזי נבון. מי שעדיין לא היה מתבקש לרוץ בהזדמנות הקרובה ולהתכונן להרבה מאוד פאן. [רוצים לזכות בחולצות כחול-לבן של הלהקה?] [עוד]

Idan Rabinovici & Strange folks – Strange floors
עוד אחד משבעה מאות הפרויקטים של "הקולקטיב", הפעם בראשון עידן רבינוביץ'. השיר הזה הוקלט באולפן הפרטי של המאניק סטריט פריצ'רס! [עוד]

Kitzu – Just different
מתוך "חול", אלבום הבכורה של הלהקה הירושלמית הנפלאה הזו, שמריחה מחו"ל למרות שהיא לגמרי משלנו (האזינו לכל האלבום) [עוד]

The carsitters – Can't tell
אני מחבב את הקארסיטרז עוד מאז אוסף "פולארויד" הראשון כשהם שלחו לנו שירים. שמעתי שהסולנית, נעה, פתחה עכשיו בית קפה בשם "הברנש", וזה How cool is that?! [עוד]

מארש דונדורמה – עושים שמח
כי לחגוג עם מארש דונדורמה את יום העצמאות זה הדבר הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו. [עוד]

The secret project – Now you have to go
הפרויקט הסודי הוא לא באמת סודי, ושייך בעיקר לאונילי ולשאולי עשת (ועוד חברים). אלבום הבכורה בדרך. [עוד]

רוקפור – העולם המופלא
אני לא באמת צריך להציג את רוקפור, נכון? שיר מתוך האלבום החדש שבדרך. [עוד]

Roy Rieck & The medley band – Dream beans
גיבור המפוחית והפלנל המשובץ ריק עם שיר שאני אוהב מאוד מתוך האלבום המוצלח שלו עם להקת המחרוזת. [עוד]

עינב ג'קסון כהן – עץ נופל ביער
הזדמנות אחרונה להתרגל לשיר המעולה הזה בביצוע הישן, לפני שיוצא אלבום הבכורה המצוין עם הקלטה חדשה של השיר מכווץ-הבטן הזה. [עוד]

איתמר רוטשילד – ניצחנו
שיר יום עצמאות מיוחד מאיתמר רוטשילד, מתוך האלבום החדש והמצוין שלו, "רץ אליי חזק". [עוד]

דודו טסה – בסוף מתרגלים להכל
עוד שיר שיכול להתפרש כשיר יום עצמאות שכזה, מתוך האלבום האחרון של דודו טסה באותו השם. אין, אין על דודו טסה. [עוד]

דניאלה ספקטור – הירושימה
השיר שאני הכי אוהב מאלבום הבכורה של דניאלה ספקטור, ומהרבה מאוד סיבות – הטקסט, הביצוע, והליין החוזר הזה בסוף שנתקע לי בראש שבועות. [עוד]

צח דרורי עם רות דולורס וייס – שיר סתיו
אלבום הבכורה הכפול של צח דרורי נוטף יופי, והוא אחד הדברים הכי מיוחדים שיצאו כאן לאחרונה. בשיר הזה רות דולורס וייס הכבירה תופסת את המיקרופון והופכת אותו לשלה לחלוטין.

המועדון – ממשיך להסתובב
לחיי פופ הגיטרות הישראלי, שלעולם לא ימות. [עוד]

הפשרות – ספינות משא
השיר שאני הכי אוהב (בינתיים), ובמובנים מסוימים גם הכי לא מייצג, מהרפרטואר המוצלח במיוחד של הפשרות. אם עדיין לא ראיתם אותם בהופעה, אנא עשו זאת. [עוד]

ענת סגל – איך
אין מה לעשות נגד הכינורות האלה ברקע. [עוד]

ירונה כספי – במוצאי החג
ירונה כספי נתפסה בעיניי באלבום הבכורה כיוצרת פסנתר נקייה ותו לא. ואז הקשבתי שוב, ועכשיו אני מאוהב. מתוך "הירקון 51". [עוד]

כל החתיכים אצלי – למה לי לקחת ללב
קאבר מצוין בעיניי לקלאסיקה של אריק איינשטיין ושלום חנוך, מתוך אלבום הבכורה של החתיכים שמתוכנן לצאת בקיץ הקרוב. [עוד]

רונית רולנד – וידוי אהבה
וידוי אהבה הוא תמיד מעשה נואש. איזה שיר יפה זה. [עוד]

רותם אור – Alcohol (פרשנות של של גון בן-ארי)
רמיקס\עיבוד מחודש של גון בן ארי לשיר של רותם אור המצוינת. יום אחד זה ייחשב למיתולוגיה. [עוד ועוד]

ג'וני שועלי – דמעות בודדות
ראיתי פעם את ג'וני שועלי מופיע בסלונה ביפו וזה היה נפלא, למרות שאף אחד לא נראה כאילו הוא מקשיב. מאז אני שומר לו פינה חמה בלב, והאלבום החדש שלו, "צעיר, חופשי ואנוכי", עושה לי חשק לעוד. זה מתוכו. [עוד]

חג שמח! תיהנו מהשירים, וכמובן: קנו את מה שאתם אוהבים.

"הקהל… אנחנו… צמאי דם. אוהבים גלדיאטורים בזירה. אנחנו רוצים את האמנים שלנו נשרפים מבפנים, נקרעים, מתייסרים, מתים על מזבח היצירה. כאילו יצירה של שיכורים ומסוממים עולה באמת הפנימית שלה על זו של יוצרים שבעים, בורגנים, עשירים ובריאים…" – יואב קוטנר בהערת צד על הילת היצירתיות של פגועי הנפש, מתוך ביקורת מרתקת על האלבום של גבריאל בלחסן

1. יש כמה וכמה מדדים חיצוניים לגדולתו של שיר. בדירוג האלבומים של 2009 מישהו כתב על The XX שכל טרמפיסט מקרי ששומע אותם באוטו שלו ישר שואל מי אלה. יש שירים שאתה שומע וחייב לשלוח לכל החברים שלך. יש שירים שמחלחלים לאורך זמן. אבל השבוע נזכרתי בסוג נדיר של שיר ענק: שיר שכל החברים שלך לא סובלים אבל אתה לא יכול להפסיק לשמוע. לפני שבוע נסעתי לעין השופט והכנתי מיקסטייפ לדרך, והמיקסטייפ נשאר באוטו והתנגן שם כמעט בכל פעם שנהגתי לאיזה מקום. כל החברים שלי ששמעו את השיר הזה, חוץ מאחד, ביקשו להעביר לשיר הבא. אבל מה אני יכול לעשות שבעיניי "Kowboyz and indians" של Gonjasufi הוא פשוט שיר עצום? ובדיוק מאותן הסיבות שגרמו לחבריי לשנוא אותו: הדיסטורשן על הקול של הסולן ועל חלק מהביטים, הסימפול הרפטטיבי שברקע, הלכלוך, הזמזום. זוכרים? בהתחלה גם Third של פורטיסהד נשמע לנו קיצוני. [מפ3]



2. לאחרונה נדמה שפעם ביומיים אני מתעורר למבול של סמסים, מיילים וציוצים: "ראית?! _______ מגיע לארץ! איזה כיף!!!". ובאמת, איזה כיף! הטפטוף הופך למבול, והשער שפעם נדמה נעול נפתח לעוד ועוד אמנים מחו"ל שמוסיפים ביקור בישראל לסיבובי ההופעות שלהם. הצצה קצרה בטבלת ההופעות שחייבים לראות כאן בתחתית הבאר השמאלי מוכיחה שאכן, מצבנו מעולם לא היה כל כך טוב, וזה כשאני עוד מתעלם מכמה הופעות שלא הוספתי מחוסר עניין אישי שלי בהן אבל הן לגמרי כאן. תראו מה זה:
3. איזה יופי! רגע אחרי שהוציא אלבום אדיר לגמרי, אמן הספוקן-וורד גיל סקוט-הרון (שאתם בטח מכירים מזה) מגיע להופעה יחידה בבארבי תל אביב, עליה אחראים נרנג'ה, טבק ואפיקומן (מי הם אפיקומן?). עשתה לי את השבוע, הידיעה הזו. [עברית]
4. סיי… וואט?! עוד לא הספקתי לדווח כאן ש-K's Choice, אותה להקה בלגית טובה אך כמעט נשכחת מהניינטיז, מגיעה להופעה בארץ, וכל הכרטיסים להופעה בבארבי אזלו כליל תוך 48 שעות. מה. קורה. פה. האמנם פיקסציית הניינטיז של הדור שלי כל כך חזקה? אולי ללהקה הזו יש בארץ קהל מעריצים ענקי ודומם שלא ידענו עליו, ורק חיכה עשור שלם שהלהקה תחזור? איך קורה שרק לאונרד כהן מכר מהר יותר מהם הופעה בארץ (כמובן שאין מה להשוות בין הבארבי לאיצטדיון ר"ג, אבל בכל זאת)? אני מוריד את הכובע בפה פעור. [עברית]
5. אז מי יחמם את הפיקסיז? השבוע התפרסם שהמופע שלהם, כצפוי, הורחב למיני פסטיבל, ויכלול גם הופעה של Editors! שווה! כרטיס לערב העמוס הזה עולה 425 ש"ח. לא זול בכלל. את פלסיבו יחממו Klaxons! והשמועה המשנית התאמתה: גם קרוסלה בסיפור. הנה הליינאפ המלא של שני האירועים האלה:
   

   5/6, פתיחת שערים 17:00
   Hank and Cupcakes
   Klaxons
   Placebo
   Gorillaz Sound System

   9/6, פתיחת שערים 18:00
   קרוסלה
   Editors
   Pixies

   [עברית]




למי אתה אורב שם בחושך, יהוא? (תצלום: מאי קסטלנובו)

6. הכי מצחיק: אחרי שיהוא ירון התחיל ללוות בבס את רונה קינן בלהקת ההופעות שלה, כמה מחברות פורום רונה קינן נבהלו, והחליטו שהוא כנראה רוצח סדרתי בסתר. כך נולד פורום מי מפחד מיהוא ירון, אשר הגדיר את היהואפוביה והציע תמיכה נפשית לנפגעי (ונפגעות) חרדה. האמת? צחקתי ממש הרבה. אבל לא בטוח שהייתי צוחק כל כך הרבה לו הייתי יהוא. [עברית]
7. יום שבת הקרוב יהיה יום חג עבור המוני חובבי אינדי ורוק בארה"ב, שיצאו לחגוג בחנות התקליטים העצמאית החביבה עליהם את יום חנויות התקליטים, מסורת שנתית לא מאוד ותיקה שתופסת תאוצה בעיקר בארה"ב, שם לייבלים עצמאיים מוציאים סינגלים ואוספים מיוחדים שנמכרים רק ביום המסוים הזה, להקות קופצות להופיע בחנויות החביבות עליהן, ועוד פינוקים שיביאו את הלקוחות הוותיקים, אלה שמעריכים ואוהבים את חנות התקליטים שלהם, את הדפדוף בערימות, את המלצות המוכרים, את החווייה הפיזית של מפגש ורכישת מוזיקה. זה יום שמח אבל גם עצוב, הרי ימים מיוחדים ממין זה מוקדשים תמיד למי שזקוק לעזרה ונמצא בקשיים. כך או כך, בארץ זה כמעט לא מורגש, אך השנה החליטה החנות התל אביבית החביבה עליי מוזיקה נטו לציין את יום חנויות התקליטים. במוצ"ש הזה, החל מ-19:00, תיפתח החנות בלונדון מיניסטור ותציע הנחות ומבצעים (מהדורה כפולה של "האביר האפל" ב-30 שקל!), כמו גם ביקורים של כמה מחביבי החנות (שלומי שבן, דניאלה ספקטור, תמר אייזנמן וצח דרורי), והופעה מיוחדת ונטולת הגברה של יקיר לבי טל כהן-שלו. נראה לי שהגיע הזמן להפוך את זה למסורת שנתית ארצית, לא? [עברית]
8. בסאב פופ מוציאים מלא ריליסים מיוחדים לרגל יום חנויות התקליטים, וטעימות מכולם אפשר למצוא בפלייליסט הנהדר הזה. בין השאר נוכחים קוקורוזי, ביץ' האוס, אלבום ליף וסאונדגרדן. [סטרים]
9. השבוע היה לי את יום רביעי הטוב ביותר שאני זוכר, וחצי שעה מתוכו עברה בנהיגה מכפר יונה לרמת גן, כשבמערכת של האוטו מתנגן דיסק בן 5 שירים, סמפלר שחילקו פונץ' לקראת אלבום ההופעה הכפול שלהם, "חור בשמיים כחולים" (או שמא יש לומר: חור בשמיים כפולים). שמעתי אותו פעם וחצי והוא היה נפלא ממש, דקר לי חורים בבועה שהשגרה מנפחת סביבנו כל יום. זה קורה בכל פעם שאני מאזין ליוסי בבליקי או לפונץ'. משהו שם פותח חרך לעולם האמיתי שאנחנו נוטים לשכוח. והנה יום אחד מאוחר יותר, ויוסי בבליקי מתקשר אליי בשאלה טכנית, הוא מנסה להטמיע את נגן הבנדקאמפ של אלבום ההופעה הכפול באתר שלו (המחסן) ולא מצליח, ואני עוצר רגע ושואל: מה, יש סטרימינג של כל האלבום? הכפול?! אז כן, יש. לזמן מוגבל. עשו לעצמכם טובה, הטו לו אוזן. בדרך כלל אני לא מת על אלבומי הופעה, אבל יש משהו מקסים במיוחד בכפול הזה, ויש שם גם את רמי פורטיס ודויד פרץ ומיכה שטרית ושלום גד וכל הפונצ'יה. איזה כיף גדול. [סטרים]
10. טיזר. [מוהאהא]


-אתה חושב שאני דמות נשית חזקה, אדאמה?
-אני לא יכול לענות לך כרגע, אני עסוק בלהיות עשוי ללא חת

11. [תודה לאביטל] פוסט מרתק באתר המוצלח Overthinking it טוען: דמויות נשיות חזקות (בטלוויזיה, ספרות, קולנוע, קומיקס, ווטאבר) מזיקות לנשים יותר מאשר מועילות להן. או לפחות דמויות נשיות חזקות כפי שהן מוצגות כרגע בתרבות המיינסטרים. זה טיפה ארוך אבל זה לגמרי שווה את הקריאה, גם כי הפוסט כתוב נהדר וגם כי הטענות שמובעות בו באמת תקפות ומעניינות ושוות דיון. פוסט מקביל (שלא קראתי בשל אזהרת ספוילרים לסרט שאני רוצה לראות ועוד לא הספקתי) טוען שדמויות גבריות חלשות מזיקות לנשים. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט