סקרנים וסקרניות,

עוד לפני שמתחילים, כולם שואלים אותי: למה האירוע הזה לא מתקיים בעכו?

התשובה השטחית היא שהבנק הבינלאומי, שהזמין את הפקת האירוע הזה, מקיים את כל אירועיו בבית הבנק בשדרות רוטשילד בתל אביב.
התשובה הפחות שטחית היא שאחת ממטרות סדרת האירועים הזו היא להביא תכנים מהפריפריה לתל אביב, לפתוח את ראשם של התלאביבים, שרובם לא יודעים על עכו, למשל, כלום מלבד חומוס, ערבים ותיאטרון.

גדלתי באצבע הגליל, ואני חי כיום ברמת גן. המתח הזה שבין הפריפריה למרכז תמיד הניע והשפיע עליי. כשהייתי נער שנאתי את תל אביב, היא סימנה עבורי את כל מה שלא תקין, לא רצוי ולא מגניב – והיא עדיין מסמנת את זה להרבה מאוד נערים ובוגרים שחיים רחוק ממנה ומרוצים איפה שהם חיים למרות שמה שרוב התקשורת (ובעיקר תקשורת התרבות) משדרת הוא שחייבים לגור בתל אביב כי "שם הכל קורה", מכל בחינה (היום אני נע בין סלידה למשיכה, בכל פעם מתקרב ומתרחק מהמרכז התרבותי והקהילתי הזה, מנסה, בודק, אף פעם לא לגמרי צולל פנימה).

סדרת האירועים החדשה שאני אוצר ועורך, 9:9 (מעין אחות קטנה ל-11:11), נועדה לחקור את זה, להראות לקהל הסקרן שלא חי היום בפריפריה איך נראים חיים בערי פריפריה בקרב אנשים שלא מודדים את חייהם לפי המרחק מהמרכז, אנשים שמשקיעים ומתאמצים לקיים חיי תרבות וקהילה *דווקא* במקומות שהתפיסה המקובלת בישראל גורסת שאין בהם חיי תרבות וקהילה ראויים. אני לא צריך לספר לכם על הדעות הקדומות והתפיסות השגויות ברובן על ערי ואנשי הפריפריה. כל מי שחי בישראל מכיר אותן, בין אם הוא חי בפריפריה או בעיר מרכזית.

הבנק הבינלאומי עורך סדרה של אירועים בנושא הפריפריה בשנה הקרובה. יהיו מופעי רוק והיפ-הופ, סדנאות ועוד פעילויות ואירועים – ויהיו את ערבי 9:9 בעריכתי, שישלחו אותי בכל פעם לחקור לעומק עיר אחרת, פעמים רבות עיר שלא הייתי בה מעולם (בתור צפוני אני בקושי מכיר את ערי הדרום, למשל), כדי להביא מתוכה 9 אנשים מעניינים שעושים 9 דברים מעניינים ששווה לכם לשמוע עליהם.

האירוע הזה מיועד לכם: אנשים סקרנים, שלא מקבלים דברים כמובנים מאליהם, שמוכנים לאתגר ולבדוק את התפיסות המקובלות שלהם על אנשים, על מקומות ועל חברוֹת. אני יודע שעבורי, כנער פריפריה שתפיסת העולם שלו התעצבה שם ועכשיו עומדת למבחן ולאתגר במרכז הארץ, המפגשים האלה בין מרכז ופריפריה מגרים ומסקרנים. לדעתי, העתיד החברתי והתרבותי של ישראל נמצא בפריפריה: בפיתוח שלה, במשאבים האנושיים שלה, בפיזור מוקדי הכוח.

9:9 עכו, הערב הראשון בסדרה, ייערך בעוד שבוע בדיוק, ביום שלישי, 31 במאי, 20:00 בערב – יהיו בו ספינות טרופות, ארמונות נסתרים, יוזמות חינוך יוצאות דופן, מוזיקה עכואית וגם את זוהיר בהלול – והכניסה לגמרי בחינם.
כל הפרטים ורשימת המשתתפים נמצאים כאן, ואם אתם חושבים להגיע, שימו לב! הכניסה חופשית לגמרי אבל צריך לשריין מקום מראש, כדי שלא ייווצר מצב שתגיעו ולא יהיה לכם איפה לשבת. עושים את זה בטלפון קצר לכאן: 03-5130001

א
סליחה על האיחור השבוע עם העונג שבת, פשוט לא הספקתי לסיים אותו בשישי והוא נדחה. מוטב מאוחר וגו'.

ב
היי, חברים – בסופ"ש הבא אחגוג את יום הולדתי, ולכן לא יעלה עונג שבת, מצטער! מתנות ורעיונות לספרים מדהימים שכדאי לי לבקש מחברים ליומולדת, יתקבלו בברכה. ניפגש כאן כרגיל בשבת שאחר כך עם שלל מטעמים, וגם עם עונה חדשה של תדר.

ג
אנשים שצריכים לבדוק מייל: אורי ודניאל זכו בכרטיסים לליטל דרגון! תתחדשו ותיהנו!

להקה טובה בתמונה לא טובה
1. יש לי בבית את הדיסק של Lovage. זה נראה לי מובן מאליו במשך שנים, דבר שלגמרי בשגרה ולא משהו שצריך לציין אם יום אחד אכתוב עליו משהו (מה כאן חדש או יוצא דופן? שמעתי דיסק, אהבתי אותו וקניתי עותק), עד שלא מזמן חבר אספן סיפר לי שמדובר בפריט קשה מאוד להשגה. הופתעתי לאללה – הרי לא מדובר באיזה אלבום עלום ונידח אלא באלבום קאלט רציני עם קהל לא קטן; אלבום בהפקת דן דה אוטומייטור, אותו בחור שהפיק את הראשון של הגורילאז ואת דלטרון 3030 ופרויקטים של דל דה פאנקי הומוספיין, קיד קואלה, קסביאן ועוד; אלבום ששני הסולנים בו הם ג'ניפר צ'רלס ומייק פאטון! אבל נסתרות דרכי תעשיית המוזיקה, והאלבום הזה הודפס בלייבל קטן שקרס זמן קצר מאוחר יותר והותיר אחריו רק מספר מועט של עותקים שנפוצו בעולם. ברצף אסוציאציות מוזיקליות, הפרויקט החדש ROME של דיינג'רמאוס (בעצמו מעין תלמיד של האוטומייטור) מתבסס לא מעט על "מלודי נלסון" המופתי של סרז' גינצבורג מ-1970, שהוביל אותי ל-Lovage, פרויקט המוזיקה הכה-סקסואלי ונוטף הזימה הזה, שעטיפתו וחלקים רבים ממנו הם מחווה זקופה וגאה לגינצבורג, הגאון הצרפתי שבכל פעם שעבר ליד מיקרופון השפריץ הברקות מוזיקליות, שערוריות ושאר מיצים לכל עבר. Music to make love to your old lady by, האלבום היחיד של Lovage הוא אודה נרגשת לאהבה, שרמנטיות, משיכה מינית, סקס אפיל, חרמנות והיצר הטוב. וגם להיפ-הופ, להיצ'קוק, ולרוד סטיוארט (בחיי). זה אלבום מבריק שאני יכול להאריך ולפטפט עליו כאן כמה שעות במטרה לגרום לכל מי שעדיין לא מכיר אותו לרוץ ולחפש הורדה קרובה (מוסרית, כתב ברוך שפינוזה, מותר לתת הורדה לאלבום שאין להשיג בחנויות). אבל במקום לדבר עליו שעות אתן לכם לשמוע אותו. זה שיר הפתיחה, זה אלבום השבוע, זו האזנת חובה וזה אחד מאלבומי העשור שלא ראיתי במספיק סיכומי עשור. ככה זה קאלט, מתחבא בשוליים ולא עושה הרבה רעש. אבל נראה אתכם נשארים אדישים להפקה המבריקה הזו, לחתלתולה המתגרה ג'ניפר צ'רלס ולקול מרטיט הרהיטים של פאטון. בואו נתחיל עם "Book of the month" ונראה איך הוא משאיר אתכם. [מפ3]



2. אני שמח סוף סוף לפרסם ולהזמין אתכם לאירוע שאצרתי והפקתי. לכל מי שנהנה ב-11:11 או רצה ולא הספיק להגיע (אל דאגה, אגב, אירוע רשמי נוסף של 11:11 יערך ביולי) – הבנק הבינלאומי הזמין אותי לאצור ערב דומה כחלק מפרויקט "תרבות וקהילה" שלהם. הערב הזה יהיה חינמי לגמרי (כניסה חופשית! צריך רק לשריין מקום מראש בטלפון כי מספר המקומות מוגבל), ויורכב מ-9 הרצאות בנות 9 דקות, עם נושא מפתיע – העיר עכו, שבה התאהבתי קשות בחודש האחרון. רוב האנשים שאני מכיר, כולל אותי עד לאחרונה, יודע מעט מאוד דברים על עכו: יש שם חומוס, פסטיבל תיאטרון, ואוכלוסיה מעורבת. הידענים המפליגים מציינים גם שיש שם אחלה ים, ואת המערכון של החמישייה הקאמרית (וחלקו השני, שמצחיק הרבה יותר). אבל סדרת האירועים הזו, 9:9, נועדה בדיוק כדי להבהיר שבכל עיר בפריפריה הישראלית יש הרבה יותר עומק ועושר. הערב הקרוב, 9:9 עכו, שיתקיים ב-31 במאי באולם של בית הבנק הבינלאומי תל אביב, מיועד לסקרנים ולאנשים שנמאס להם לקבל דברים כמובן מאליו. בעכו יש ספינות טרופות בקו החוף, משלחת מפתיעה של תלמידי י"ב יהודים וערבים לפולין, ארמונות נסתרים ועוד הפתעות (וגם את זוהיר בהלול, שישתתף בערב). הכוונה שלי היא להציג בערב הזה את עכו של ימינו כפי שהיא – בלי התייפייפות, בלי עיגול פינות לא נעימות. אם אתם סקרנים, ובמיוחד אם אתם לא מכירים את עכו – בואו להכיר אותה כמו שהיא היום. חינם, כבר אמרתי? [פייסבוק]
3. ביצים הוא בלוג ישראלי חדש שנראה מרתק וכתוב מצוין, ומתכוון לעסוק בצורה אמיתית בנושא שעוסקים בו לרוב בצורה מבודחת, שטחית או אידיוטית: גבריות. הגיע הזמן, אני אומר, לקבל טור שבועי על גבריות שהוא לא מתלהם ושרירני, לא פוסטמודרני מתחנחן, ולא בלייזרי דחקאי. ממה שהספקתי לקרוא עד עכשיו, אני מבסוט. התחילו מכאן, והמשיכו לכל הבלוג. [עברית, גברית]



4. [תודה לשרי] המוח האנושי אוהב סימטריה, ומחפש אחריה בכל מקום – לכן הוא ימצא סיפוק עצום בווידאו היפה הזה שנקרא "סימטריה" וכוחו בעריכתו. רוב ההקבלות המוצגות שם דווקא אינן סימטריות (ודאי לא ויזואלית, לרוב גם תמטית) אלא אנלוגיות או רפרנסיאליות (יש מילה כזו, נכון?) או קשורות בסיבה-ותוצאה. ובכל זאת, ווידאו יפה וגם מעורר מחשבה, אפילו אם לפעמים הוא טיפה קלישאתי או צפוי – ומה כל כך רע בעצם בלהיות לפעמים קלישאתי או צפוי? מה שלא צפוי כאן הוא שאת המוזיקה ניגן סופיאן סטיבנס. [וימאו]



5. [תודה לאביטלי] הסופר בן גרינמן שונא גרפים ואינפוגרפיקה, כי לטענתו (המוצדקת ברובה), באינפוגרפיקה יש יותר הטעייה מאשר עובדות. כך או כך, בכותבו ספר חדש שאחת הדמויות בו היא אמן גרפים, גרינמן יצר כמה וכמה גרפים מטופשים במיוחד, וגם מצחיקים מאוד. [אנגלית, גרפים]
6. קוד הזיכרון, האלבום החדש והכה-מעולה של טליה אליאב, מחכה לכם להאזנה חופשית ורכישה זולה בבנדקאמפ! גם האלבום והאי-פי הקודמים שלה מחכים לכם שם. [בנדקאמפ]

קרא/י את המשך הפוסט

ותיקי העונג בוודאי זוכרים שלפני שנתיים ומשהו, כשחוזה גונזלס הנהדר הגיע להופעה בישראל, הוא נכנס לאולפן המערבל כדי לצלם עונג סשן במיוחד בשבילנו. מאחוריו התיישבה יוקימי נגאנו, זוגתו (דאז? דעכשיו?), ושרה ביחד איתו. אני חושב שברוב ההקלטות מאותו יום בקושי שומעים אותה, כי היא שרה ממש בשקט, וישבה הרחק מהמיקרופון. אבל מספיק לראות ולשמוע אותה שרה בשיר הזה כדי להתאהב בה, אם זה לא קרה לכם עוד קודם, עם Little dragon.

Little dragon היא להקת הבית השבדית של יקירתנו נוגאנו, ובשנתיים מאז שנפגשנו הלהקה צמחה וצמחה – הם הוציאו מאז את Machine dreams המוצלח, חיממו את הגורילאז (נוגאנו גם השתתפה באלבום האחרון שלהם ושל Maximum balloon), ובעוד פחות מחודשיים יוציאו אלבום שלישי, Ritual union, שיר אחד מתוכו אפשר כבר לשמוע באתר הבית שלהם.

ושככה יהיה לי טוב! ביום שני הקרוב, לא פחות, תופיע תופעת Little dragon בבארבי, בקרנבל של אינדיפופ סמי-אלקטרוני (ואפילו במחיר הגיוני, אם יורשה לי לציין – 150 ש"ח למזמינים מראש, הרבה פחות מהופעה קטנה של שלמה ארצי, למשל). תכננתי להעלות את הפוסט הזה מזמן אבל פשוט לא הספקתי, ולכן – הנה הצעה למהירי החלטה (יש לכם עד מוצ"ש):

יש לי כאן 2 כרטיסים בחינם להופעה הזו, שמחכים רק לכם. אם אתם לא מכירים את ליטל דרגון עדיין, זה לא תירוץ – המיקסמאסטר המעולה, די-ג'יי אמיר אגוזי מ"בוטניקה", רקח לנו סט מיוחד משירי הדרקון הקטן והגורילות הגדולות – כך שלא תגיעו לא מוכנים. כרטיסים מיד אחרי הנגן.

[audio:http://www.botanika.co.il/egozy/LittleDragonsMix_23052011inTelAviv.mp3]

סט דרקוני מאת אמיר אגוזי:
Little Dragon – A New
Little Dragon – Feather
Gorillaz ft Little Dragon – To Binge
Gorillaz ft Little Dragon – Empire Ants
Little Dragon – Feather
Little Dragon – Never Never
Little Dragon – My Step
Maximum Balloon ft Little Dragon – If You Return
Little Dragon – Blinking Pigs
Little Dragon – Nightlight
Little Dragon – Recommendation
Little Dragon vs Burial
Little Dragon – Twice

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם מה הדבר הכי ספונטני שעשיתם?). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאיילת!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שבת בערב!

1
אנשים שצריכים לבדוק מייל: אסף ואני (לא אני, גיא, אלא מישהו שקורא לעצמו "אני" בתגובות) זכו בכרטיסים למולאטו אסטטקה! איזה כיף להם.

2
נשארתי השבוע עם אייקון "מאמר השבוע" מיותם. איכשהו יצא שלא קראתי השבוע טקסט אונליין, בעברית או באנגלית, שבאמת גרם לי לחשוב על דברים, או לצחוק ארוכות, או להגיד "אח, זה כל כך נכון\מעניין\מסקרן\מפתיע". אז אני מניח כאן את האייקון הזה, וסומך עליכם. אם נתקלתם השבוע במאמר, פוסט, וידאו, ראיון או כל דבר אחר בעל עומק שחידש לכם, או העמיק לכם, או הרחיב לכם את המחשבה – אנא הדביקו לינק אליו בתגובות, עם כמה מילות הסבר על מי ומה. חוצמזה – כרגיל, תיהנו.

1. מי שהיה בהופעה של DJ Shadow בארץ בשנה שעברה, ודאי זוכר את התחושה שרובנו יצאנו איתה מגני התערוכה: היה מרשים, היה נחמד, אבל זה לא מה שחשבנו שנקבל. היו מעט מאוד מהקטעים האלמותיים של Endtroducing, ומעט מאוד דברים להזיז לצליליהם את הרגליים ולא רק להניד את הראש. מה גם שהבחור ניגן מהמחשב, שזה היה קצת מבאס. אבל אחד הדברים שנחקקו לי היטב בזיכרון היה הרגע החזק ביותר של הערב – הרגע בו שאדו הציג שיר חדש, וניגן את אחד הקטעים הגדולים של הערב, "I gotta rokk", שדלף השבוע סוף סוף בגרסת האלבום העתידית. יצאתי מההופעה ההיא עם הרבה מחשבות על המוזיקה של די-ג'יי שאדו, על הדרך בה היא בנויה ועל השינויים שהיא עוברת, בתוך השיר וגם לאורך הקריירה שלו. שאדו מנסה בכל הכוח שלא לחזור על דברים שהוא כבר עשה, גם במחיר של נסיונות לא תמיד מבריקים. נכון, הוא הגדיר מחדש סאונד של היפ-הופ ואלקטרוניקה, ועשה מהפכה לא קטנה באמצע שנות התשעים, וגם בהמשך עם העבודה שלו עם UNKLE וריליסים נוספים. אבל אין לו בעיה להשאיר את זה מאחור, ולהמשיך לחפש. לא תמיד הוא מוצא, אבל לדעתי הפעם הוא מצא. זה לא קטע שישנה את פני המוזיקה, אבל זה קטע חזק ומפוקס וטוב של אמן שלא דורך במקום. דווקא השיר הזה, שלא משתנה הרבה לאורכו, מסמן את השינוי המתמשך של די-ג'יי שאדו. [סטרים]



2. Offside stories הוא בלוג עברי חדש יחסית, שהכותב אלון עוסק בו במפגשים בין ספורט ותרבות, בעיקר במפגשים בין כדורגל למוזיקה, אבל תמצאו שם גם שירה, כדורסל, ספרות, רוגבי, ועוד. אני לא חובב ספורט גדול, אבל שמחתי למצוא פוסטים על הדרבי בין ג'וני ליידון לקלקסונז, על נבחרת הסופרים הישראלית בכדורגל (יש גביע!), על האובססיה של ספייק לי ועוד. נהדר. [עברית]



3. כשסער גמזו מקול הקמפוס הזמין אותי להשתתף בשבוע הישראלי של התחנה ולערוך מוזיקה ישראלית בלבד, שמחתי. אחר כך הבנתי כמה זמן ייקח לי לעשות את זה, ונלחצתי. ואז התחלתי, ונהניתי בטירוף. מורפלקסיס ואני קיבלנו לילה משותף – 4 שעות לו, 3 שעות לי. את ליל המוזיקה הישראלית שלנו תוכלו לשמוע ולהוריד בבלוג של מורפלקסיס. [עברית, מפ3, סטרים]
4. אחרי שהפילו לנו את הלסת והדפדפן עם הקליפ האינטראקטיבי של "We used to wait" לארקייד פייר, צוות כרום של גוגל חוזר לניסוי טכנולוגי-ויזואלי נוסף בסדרה, עם קליפ\אתר\ניסוי מיוחד לשיר "Black" מפרויקט ROME של דיינג'רמאוס ודניאל לופי, בו מתארחת נורה ג'ונס. הרעיון הפעם הוא כזה: צפייה בקליפ תאפשר לכם לנוע בתוכו, או לפחות לשנות קצת את זוויות הצפייה. אבל זה לא נגמר כאן: אתם יכולים גם להוסיף לקליפ הקולקטיבי, ליצור גופים חדשים בשמיים או על הקרקע בנוף הענקי של הקליפ המצויר. עובד בכרום בלבד, לדעתי. [הטמל5 וכאלה]

קרא/י את המשך הפוסט

ב-31 במאי מולאטו אסטטקה יופיע עם הלהקה שלו בבארבי בתל אביב. כל הסימנים מצביעים על כך שזו תהיה חווייה די בלתי נשכחת, ולי יש 2 כרטיסים לחלק לכם! פרטים כאן בסוף הפוסט.

עד שנתקלתי במולאטו אסטטקה לא הכרתי מוזיקה אתיופית כמעט בכלל. עידן רייכל לא נחשב, גם לא שלמה גרוניך. מולאטו נולד וגדל באתיופיה, ובגיל צעיר נשלח לוויילס, כדי ללמוד הנדסה. במקום זאת הוא הלך אחרי לבו, או אולי אוזניו, ונרשם ללימודי מוזיקה בבית הספר הפרטי לינדיספרן באסקס, ומאוחר יותר בטריניטי קולג' הנחשב בלונדון, שם השלים לימודי מוזיקה בתחילת שנות השישים. במקום לחזור לאתיופיה הוא העמיק חקר, ונסע ללמוד מוזיקה בברקלי, בית הספר המפורסם למוזיקה בבוסטון, שם היה על פי ויקיפדיה התלמיד האפריקאי הראשון. אנחנו מדברים על שנות השישים, אל תשכחו.

שנות השישים היו שנים של שינויים רדיקליים בתרבות, אבל במקום להתערבב בתרבות ההיפית ולצלול לרוק הפסיכדלי, מולאטו התערבב במהפכה מוזיקלית אחרת שהתגלגלה בשנות השישים בארה"ב – ההיפתחות של ג'ז, בעקבות מהפכת הג'ז החופשי, לייבוא סגנונות אחרים: פיוז'ן, סול ג'ז, פ'אנק ג'ז ובעיקר, מעל הכל במקרה הזה, ג'ז לטיני. בתחילת שנות השבעים חזר מולאטו למולדתו אתיופיה, עשיר בידע המעמיק שלו, במיומנויות שרכש בעשור של למידת מוזיקה, פיתוחה ונגינתה, ובאהבות החדשות שלו: ג'ז וגרוב. את האהבות החדשות והישנות הוא מיזג לזרם חדש, שהוא עצמו טבע את שמו: אתיו-ג'ז, ג'ז אתיופי.

כמו רוב המערביים, אני נתקלתי בג'ז אתיופי דרך מולאטו אסטטקה, ובמולאטו אסטטקה דרך האוסף האדיר שיצא מיצירותיו בסדרת Ethipiques של הלייבל הצרפתי בודה מוזיק. אותו אוסף הביא את שיריו גם לפסקול המצליח של "פרחים שבורים" של ג'ים ג'רמוש, ושני המקרים הביאו למולאטו קהל עצום ביחס למה שהיה לו קודם לכן. הג'ז האתיופי יפהפה בעיניי, מלא בגרוב עדין מחד, ובמלנכוליה וליריות מאידך. מולאטו הצליח להתיך בין דינמיקה של ג'ז ואפילו פ'אנק לבין הטיזיטה (Tizita או Tezeta), מעין מקבילת אתיופית לבלוז – מוזיקה מלנכולית אך מלאת תקווה, שורשית, פעמים רבות עם סקסופון דומיננטי. (אפילו קלינטון ניגן טיזיטה). פירוש המילה הוא "זיכרון" או "נוסטלגיה".

לא רק מעריצים גילו אותו, גם מוזיקאים – האתר Who Sampled מצא כבר 8 קטעי היפ-הופ שסימפלו את מולאטו (רובם סימפלו את "Yegelle Tezeta", כנראה הקטע הכי מפורסם שלו), ואני בטוח שהמספר הזה ימשיך לעלות.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס\דיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם מוזיקה מאיזו ארץ אתם רוצים להכיר, או הכרתם והתאהבתם בה!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה למורן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!