כשמגיעים לארץ מחו"ל אמנים שאני אוהב, אין שמח ממני לערוך פה חלוקת כרטיסים מתנת הפקת המופע, ולכתוב קצת למה אני אוהב את האמן או הלהקה או למה הם מרגשים אותי. ולפעמים מגיעים לפה אמנים שאני שמח על בואם, אבל לא יודע עליהם כמעט כלום או לא מרגיש מספיק בקיא כדי לכתוב עליהם. שניים כאלה מגיעים לכאן בקרוב, ושניהם (אם דבר לא ישתבש) יופיעו כאן בעזרת מוזיקאים שמבינים יותר ממני. הראשון הוא Sun Ra Arkestra*, להקתו של אמן הג'אז האקספרימנטלי ופורץ הגבולות, שתגיע להופעה אחת בבארבי בתל אביב, ב-3 בדצמבר (ולא ב-1.12 כפי שפורסם במקור – ההופעה נדחתה ביומיים.

לקראת ההופעה הזו תיערכנה שתי כיתות אמן חינמיות (!) בארץ עם מוזיקאים שמעריצים ומושפעים מסאן רא. הראשונה תקרה ב-7.11 (היום, שני) באוזןבר בתל אביב וינחה אותה אבשלום בן שלמה, שהיה חבר בהרכב של סאן רא עד 1971. כיתת אמן נוספת על הסאונד של סאן רא תועבר ב-16.11 בביה"ס Muzik בתל אביב ע"י מארקי פ'אנק, המוזיקאי והדי-ג'יי הירושלמי הנהדר. לרגל המאורע הוא כתב לנו קצת ואפילו ערך מיקסטייפ מקטעים של סאן רא ומוזיקאים שהלכו בדרכו והושפעו ממנו. טייק איט אוויי, מארקי!

If You Find Earth Boring…
סאן רא ואני

ישנם ספרים וסרטים דוקומנטריים רבים מספור על סאן רא, ואכן, כל ניסיון לכתוב לעומק על המוזיקה שלו יסתיים במאות עמודים של ניתוח ורפרנסים למצרים העתיקה, אסטרונומיה, תנועת זכויות האזרח, "אומת האסלאם" ו"הכושים העבריים" מדימונה, אפרו-סנטריזם, מוזיקה אלקטרונית מוקדמת, נויז, אוואנגרד, פוטוריזם והיסטוריית הג'אז במלואה. לכן רק אספר בקצרה על תחושותיי ורגשותיי לגבי המוזיקה שלו.

תמיד הייתה במוחי תמונה מסויימת של החלל: כוכבים, פלנטות, אסטרואידים, חורים שחורים, טילים, לווינים, צלחות מעופפות, אסטרונאוטים, ספינות חלל בצורות וגדלים שונים – צפים בריקנות השחורה. המוזיקה המדגימה את כל זה מכילה סינתיסייזרים מצפצפים ותרמינים שואגים – כולם צוללים בהדהוד ו"דיליי" בלתי פוסק. אבל כששמעתי לראשונה את "Space Is The Place" של סאן רא, הבנתי כמה עמוק ניתן לתאר את החלל.

המנטרה הקולית החוזרת ומוטיב הסווינג של הביג באנד מתנגשים עם ריף של קונטרבס וסקסופון בריטון, וטובעים במשך 21 דקות בריטואל מסתובב של יללות כלי נשיפה כאוטיות ובעבועי סינתיסייזר. לוקח זמן להפנים את הארגון והמשמעת הרבים הנמצאים בכל אחד מיצירותיו של רא (אפילו הסולואים המוטרפים ביותר רשומים על עמוד תווים), אבל כשסוף-סוף מצליחים, ניתן להבין כיצד הוא תופס את החלל החיצון, היכן שכל אלמנט קטן מסתובב סביב אחד גדול יותר, שבתורו במסלול מסביב לאחד גדול אף יותר, וכולם לוקחים חלק בתנועה קולקטיבית אחת של המנגנון הקוסמי האדיר, שהחלה במפץ הגדול. כמו כל דבר ביקום, המוזיקה של סאן רא היא סדר שנוצר מתוך תוהו ובוהו. היא לוקחת אתכם למסע חללי בסיוע הארקסטרה — התזמורת של תיבתו (Ark) – בתיבה שתיקח אתכם לעולם אחר, נטול אלימות, זיהום, שנאה, קנאה ותאוות בצע שבכדור הארץ.

מוסיקה היא שפה אוניברסלית וסאן רא דובר אותה באופן שוטף כדי להעביר מסרים של הבנה עמוקה ורחבה יותר של הרמוניה בין בני האדם והעולם שבמקרה הם מתקיימים בו.

והמיקסטייפ של מארקי פ'אנק:
[audio:http://www.markeyfunk.com/mixtapes/Markey_Funk-The_Magic_Sun.mp3]

רשימת השירים:
01. Intro
02. Cosmic Chaos
03. A Call For All Demons
04. Narrative
05. This Song Is Decicatated to Nature's God
06. Nuclear War
07. The Eternal Sphynx
08. When There Is No Sun
09. A House of Beauty
10. Amiri Baraka & Sun Ra Arkestra – A Black Mass
11. John Cage meets Sun Ra Part 1
12. Lemuria
13. Space Is the Place (Space Is the Place)
14. Space Is the Place (The Antique Blacks)
15. Space Is the Place (Space Is the Place Soundtrack)
16. Space Is the Place (The Other Side of the Sun)
17. We Travel the Spaceways
18. A Foggy Day
19. Deep Purple
20. Honeysuckle Rose
21. Walt Dickerson & Sun Ra – Astro
22. Love in Outer Space
23. Toolshed – Love in Outer Space
24. The Heliocentrics – Sirius A
25. Flying Lotus – Arkestry
26. Ammoncontact – The Stars Are Singing Too (Door of the Cosmos)
27. Spaceboys – Space Is the Place
28. Alex Attias presents Mustang – Nuclear War
29. The Irresistible Force – Another Tomorrow
30. Quasimoto – Astro Black
31. Madvillain – Shadows Of Tomorrow
32. Markey Funk & Rebel Sun – New Horizons
33. Outro

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו השיר שהייתם שומעים בחלל (אסור לרשום את מייג'ור טום)). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה למורן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

"הייתי אומר שדרוש קמפיין להצלת התוכנית, אבל עצם הרעיון שאנחנו צריכים בכלל להתחנן לאיזו נישה קטנה ברדיו שאנחנו מממנים פשוט מעליב מדי" – חסר תרבות מעמיד כמה דברים על דיוקם בנוגע להורדת "הקצה"

העונג הזה מוקדש בהוקרה לשכן האלמוני שלי שפתח את רשת האינטרנט האלחוטי שלו ללא סיסמה. האינטרנט הפרטי שלי נתקע לכמה שעות במהלך היום ובמקום להתקשר לתמיכה ולחכות שעות, פשוט התחברתי ישר אליו והמשכתי לעבוד על העונג. אין לי מושג מי אתה או את או אתם, אבל – תודה על רוחב הלב (והפס).

מרדן אמיתי הוא מי שלא מגדל שפם
1. יש שבועות שבהם כבר ביום ראשון ברור לי עם איזה שיר אפתח את העונג של יום שישי. שיר מסוים ששורט את שמשת השבוע ומשאיר את חותמו בכל אשר אלך באותו שבוע. ויש שבועות שבהם ההחלטה הזו מתקבלת ברגע האחרון, בלי שאף שיר תפס בכורה שבועית על שאר השירים ששמעתי. השבוע הוא לא אף אחד מאלה. כל השבוע היה שבוע של ניל יאנג. אני לא יודע למה. במוצאי שבת שעברה נהיה לי חשק חזק, כמו קריז, לניל יאנג ואת רוב השבוע העברתי בעיקר איתו (ועם אלבום מסוים של דבנדרה בנהארט, משום מה), וידעתי לבטח שזהו זה, העונג הזה חייב להיפתח עם שיר של ניל יאנג, צריך רק לבחור איזה. והנה הגיע לו שישי בבוקר וטרף את הקלפים. דפדפתי באיזה ספר מוזיקה שיש לי ונתקלתי שם באיזכור לאלבום השני של Black Sabbath דווקא, Paranoid. לא מזמן קיבלתי אותו בוויניל אותנטי מהסבנטיז. הבוקר הזה היה כולו פרנואיד, והוא נפתח עם אחת מפתיחות האלבומים הגדולות של כל הזמנים, הן כאינטרו לשיר והן כשיר פתיחה לאלבום, ויש יאמרו לז'אנר שלהם: "War pigs". וכיום, כשאיומי תקיפה אווירית וכל החרא הזה שוב נזרקים לאוויר והמלחמה הבאה, חנוך-לוינית או לא, מרגישה מעבר לפינה – השיר הזה טוב מתמיד. מפחיד לחשוב שהוא בן 41 שנה. [מפ3]



2. המופעים באים המופעים באים! שלושה מופעי חו"ל משמחים במיוחד מגיעים בקרוב. הנה הם, מהקרוב לרחוק: Joan as Police Woman תופיע עם The Walking man של גלעד כהנא בזאפה תל אביב, ב-26 בנובמבר.
   באותו ערב ממש, הראפר הכביר MF Doom ירביץ את משנתו ואת מסכתו בבלוק בת"א.
   בקסטר דיורי, שבין שאר כשרונותיו הוא גם בנו של איאן דיורי, יופיע בזאפה ב-4 בינואר.
   עוד בינואר, ג'יין בירקין תופיע כאן עם עיבודים יפניים (!) לשירי בעלה המנוח, הגאון סרז' גינצבורג. זה יקרה ב-13 וב-14 בינואר ברידינג 3 בתל אביב. לטובת קוראינו הפלסטינים, בירקין תופיע גם ברמאללה, כך כתוב בהודעה לעיתונות, אם כי ברשימת ההופעות באתר שלה לא מופיעה הופעה כזו.
   מריל גרבוס המהממת, הלא היא tUnE-yArDs, תקפוץ לבארבי בתל אביב ב-13 במרץ!
   איזה חורף הולך להיות לנו פה. [עברית]
3. הידיעה המרעישה, וגם המעציבה, של השבוע החולף היא ללא ספק ההכרזה על הורדתה של הקצה מלוח השידורים של גלגלצ. התכנית הוותיקה (13 שנה) – שעבור רבים מאתנו הייתה תכנית דגל ומוסד תרבותי ועבור אחרים עלה תאנה איכותי בתחנת מיינסטרים שטוחה, או במקרה הגרוע סתם התכנית המעצבנת ההיא שעושה רעש בערב במקום לשדר עוד שירים שאנחנו כבר מכירים – יורדת מהסקאלה בעקבות שינויים בשידורי הערב של גלגלצ. ואם בפעם הקודמת השינויים היו כדי להכניס תכניות כמו המסור וסינגלס, נראה שהפעם הם פשוט משטחים עם המכבש גם את הערב. יהיו השינויים בלוח אשר יהיו, אותי זה לא ממש מעניין – גם ככה הייתי פותח את גלגלצ בעיקר בשביל "הקצה" פעמיים בשבוע. את רוב מה שהיה לי לומר על ההשפעה של התכנית על חיי ועל ירידתה כתבתי בטור ב-Ynet, אבל כמובן שהחדשה הזו נגעה ללבם של רבים וממש לא רק ללבי. בן שלו כתב ב"הארץ" על צמצום האופק התרבותי, עינב שיף בוואלה נפרד מהתכנית הכי טובה בארץ, מערכת התרבות במעריב מוחה, ומעריצים מקרב התקשורת כבר מבכים (אם כי, חייבים להודות, אלה לגמרי החשודים המידיים. מה עורכי מוזיקה ברשת ג' חושבים? מה דורי בן זאב חושב? מה קוטנר חושב?). עומר בן רובי, סגן מנהלת התחנה, פרסם טור תגובה ב-Ynet. בעיניי, אחרי כל העצב המוצדק והכעס המוצדק לא פחות, נשארת הסקרנות. שימו לב שכותרת הפוסט בבלוג של הקצה הוא לא "הסוף של הקצה" אלא "הקצה וגלגלצ – כבר לא". הקצה, כנראה, נשארים. פשוט לא בגלגלצ. מה יביא יום? אני סקרן ונרגש לראות, ובעיקר לשמוע. [עברית]




את אחלה! ואת חמודה! תצלום: אסף אנטמן, CC

4. נו, נו, אז איך היה באינדינגב 2011? מצוין למדי, אם תשאלו אותי, אף על פי שהפעם בניגוד להרגלי הגעתי ליום אחד בלבד מתוך השלושה, אבל היה זה יום מצוין, עמוס מוזיקה טובה ואנשים טובים ואחלה מיץ גת וחול בתחתונים. שי להב טוען שהפסטיבל גדול מסך הופעותיו, בן שלו נהנה וחושב שזה היה האינדינגב הטוב ביותר עד כה, ועינב שיף כותב שהאדישות היחסית שבה התקבל השנה הפסטיבל מעידה על יציבותו בזירת המוזיקה, ואסנת סקובלינסקי בנענע מספרת שהיה כל כך טוב, שגם הבעיות עם האוהל והחיפושיות לא העיבו. אצל גרבולון יש גם תמונות, וגם אצל אסף אנטמן. רגע השיא האישי שלי היו הדקות הקצרות מדי האלו (זהירות, דיסטורשן בהקלטה) שבמהלכן האוחנה בראס באנד פלשה לתוך הקהל והרעיפה עלינו מן המתוק המתוק הזה של הגרוב הניו אורלינסי הממכר, תענוג צרוף ונופת צופים. תנו לי עוד מזה, והרבה בבקשה. עוד רגעי שיא: בני בשן יוצר סופת חול של חגיגה עם "אחלה חמודה" (ובכלל כל המופע שלו), נגה שלו והתאומים בבמה הקטנה, חיה מילר מתגברים על מערכת הגברה מהגיהינום בבמה של עשן הזמן ושולחת קהל של עשרים איש לקפיצות וריקודים שהעלו ענן אבק כביר, ועוזי רמירז גורם לי לרקוד כמו משוגע. וכמובן, מסביב להופעות, החיוכים והחיבוקים והמפגשים והמראות והאנשים ויצירות האמנות וכל מה שהופך את המדבר הריק הזה ל"אווירה". היה נפלא, ניפגש בשנה הבאה. [עברית]
5. אחחחח, איזו חגיגה! שלום גד, שככל שעובר הזמן מתברר ליותר ויותר אנשים שהוא אחד מכותבי השירים הגדולים שקמו כאן, עומד במילתו להוציא אלבום חדש כל חצי שנה. והוא לא צריך חברות תקליטים בשביל זה, או אפילו הופעות (בתגובות מעדכנים שיש הופעה באוזןבר ב-8 בדצמבר). יש לו בנדקאמפ ומדי חצי שנה, כבר שנה וחצי, הוא משחרר שם אלבום חדש. לנו נותר רק ללכת להאזין בחופשיות, להגיד תודה לך על היופי הזה ולרכוש עותק דיגיטלי בעשרים שקל (או בחינם אם אנחנו מספיקים להיות בין הראשונים). חצי שנה אחרי "שירי ארץ ישראל" של פרויקט "העבד" שלו, מגיע תל אביב תל אביב. תתחדשו. [בנדקאמפ]

קרא/י את המשך הפוסט

הכרטיסים אזלו כולם. תודה שרכשתם! ניפגש בבית בארבור ב-11.11.11.
אם לא הספקתם לקנות ואתם חושקים בכרטיס, נסו את מזלכם בעמוד הפייסבוק של האירוע, שם בדרך כלל צצים לקראת האירוע כרטיסים של רוכשים שלא יכולים להגיע.

עוד: כל הפרטים ורשימת המרצים. אירוע פייסבוק.

אחרי ההצלחה המשמחת של הערב הראשון בנובמבר 2010 והערב השני ביולי 2011, אנחנו* שמחים וגאים להציג את מה שמבטיח להיות האירוע הטוב ביותר בסדרת ההרצאות הקצרצרות לסקרנים: 11:11 #3!

איפה ומתי?
בצהרי שישי, 11.11.11, בשעה 12:00 בבית בארבור שבתל אביב. הנה אירוע בפייסבוק כדי להשוויץ לכולם שאתם באים.

איך ומתי קונים כרטיס?
כרגיל, כרטיסים יעלו 33 ש"ח ויימכרו אך ורק במכירה מוקדמת – כאן, באתר של 11:11 ובדורבנות. המכירה המוקדמת תחל ביום שלישי, 1 בנובמבר, בשעה 11:11 בדיוק (אפשר לשלם באשראי או בפייפאל). אם אתם מתכננים להגיע, אנו ממליצים לשים לעצמכם תזכורת לתאריך ולשעה. בפעמיים הקודמות הכרטיסים אזלו תוך כארבע שעות בלבד!

מי ירצה הפעם? הפעם יעלו על הבמה ל-11 דקות:

רן לוי – האיש שניסה להפוך פיפי לזהב: על מדענים שטועים, ולמה זה טוב
רן לוי הוא בעל הפודקאסט הנערץ "עושים היסטוריה", ומחבר הספרים "פרפטום מובילה" ו"האוניברסיטה הקטנה של המדעים"

אור קופפרברג – למה כולכם צריכים להבין מה זה פונקציה מעריכית
אור קופפרברג הוא טייס מסוקים (באמת!), ורוצה לציין שהוא בכלל לא בעניין של מתמטיקה

יהוא ירון – אתנחתא מוזיקלית: 11 דקות עם קונטרבס
יהוא ירון הוא נגן קונטרבס מבוקש, יוצר וזמר, שהוציא השנה את אלבום הבכורה שלו

דן אבלגון – בינינו, מותג זה כמו הזכר הממוצע
דן אבלגון הוא שותף ב-UTURN (סוכנות מדיה חברתית), ויש לו פטיש למערכות יחסים בין אנשים למותגים. קצת קינקי – אבל אותו זה מדליק.

הדס נבנצל – האם אפשר להסביר הכל דרך אבולוציה?
הדס נבנצל לומדת לתואר שני בביוטכנולוגיה בבר אילן ומרצה בכנסים

דורון פישלר – האם הבננה היא ההוכחה לקיומו של אלוהים?
דורון פישלר הקים ומנהל את מגזין הקולנוע האגדי "עין הדג" ורואה יותר סרטים מכולנו

שי רינגל – למה יש סרטים טובים וסרטים רעים?
שי רינגל הוא תסריטאי ועיתונאי (כלכליסט), ואולי היחיד שרואה יותר סרטים מדורון פישלר

קָלִי ספסוב – פארמוויל בבית סיפרנו: על גיימיפיקציה
אנחנו עדיין לא יודעים הרבה על קלי, ונוסיף פה תיאור ממש מרשים ברגע שנוכל

שלמה שהם – נציבות הדורות הבאים: המטרה והדרך
השופט בדימוס שלמה שהם הוא נציב הדורות הבאים בכנסת (לשעבר), מרצה למשפטים ומדריך מדיטציה

קרן לביא – תרפיה גנית: האיידס בשירות הרפואה
קרן לביא זכתה בתחרות הרצאות המדע famelab והיא כיום דוקטורנטית לחקר המוח בשתי אוניברסיטאות (!) בו זמנית

אורי ליפשיץ – 11×60: אחת עשרה הרצאות בנות דקה ברצף
אורי ליפשיץ כבש את הקהל בערב 11:11 הראשון עם הרצאתו על משחקי תפקידים, והוא חוזר כדי לנסות ולכבוש אתגר נוסף: 11 הרצאות בנות דקה ברצף בלי לאבד את הקהל

איך אמרתם שמגיעים לבית בארבור?
בית בארבור נמצא בדרך ההגנה 135, תל אביב (שכונת יד אליהו). יש שם חנייה בשפע ובחינם.
אפשר גם להגיע בתחבורה ציבורית. באוטובוס: קווים 16 (דרך שוק הכרמל ואלנבי), 7 (מהאוניברסיטה, לרדת ביגאל אלון 11), 32 (מרכבת מרכז, עזריאלי, הבימה, הסנטר, אלנבי), וקו 41 (יפו, פלורנטין, וממש עד לבית בארבור עצמו!).
ברכבת: מדובר בהליכה קלה מתחנת רכבת ההגנה (בקו ישר ממש, על דרך ההגנה).

נתראה שם, סקרנים!

*את הסדרה עורכים ומפיקים גיא חג'ג' (עונג שבת) ואסף שגיא (דורבנות)

כפי שבטח ניחשתם, לא יעלה השבוע עונג כי אני בנגב, עסוק עד הגבות בלקפוץ בהופעות ולאסוף בצורה פסיבית חול בבגדיי התחתונים. גם אם אתם לא מגיעים למצפה גבולות, עדיין תוכלו ליהנות לכל הפחות מהצד המוזיקלי של הפסטיבל – רדיו אינדינגב מלווה זו הפעם השנייה את כל הפסטיבל עם שידורים חיים של רוב ההופעות מהבמה המרכזית, פלוס שדרנים אורחים מקרב אנשי הפסטיבל, בלוגרים, שדרני רדיו מתחנות אחרות ועוד דברים טובים. אפשר להאזין לו מעכשיו ועד סוף הפסטיבל, ממש כאן. פשוט לחצו פליי, וסוף השבוע שלכם ישודרג פלאים.

אם אתם בפסטיבל, אתם מוזמנים מאוד לעדכן את תחושותיכם וחוויותיכם כאן בתגובות, או בשרשור הפייסבוק שנפתח לצורך העניין בעמוד של העונג, או בטוויטר (הקפידו לסמן את הציוצים בהאשטאג #ind2011).