9 ביולי 2011

עונג שבת: שק לי בשקר

"אנשים, תפסיקו לעשן בהופעות. ממש נמאס מזה. אתם לא מודעים עד כמה זה מפריע ופוגם בחוויה של המוזיקה בעוד אתם עסוקים בהתמכרות העצמית הזו. מילא זה שאתם עוברים על החוק, מילא זה שבעלי הבארים והמועדונים הולכים לקראתכם מפחד לאבד את הארנק שלכם שמשלם על איזה בירה או שניים. אם אתם קוראים את השורות הללו, כנראה שאתם חובבי מוזיקה ומכירים בקדושה שלה. אז תדעו שאתם מחללים את הקודש, שאתם הורסים את החוויה המוזיקלית לי ולרוב הקהל"לעידו שחם נמאס להיות נחמד, נמאס מהתירוצים ונמאס מחוסר ההתחשבות. לעשן זה להתחשב אך ורק בעצמך, זה לא שונה ממישהו שיקפוץ לך על הפרצוף כי "ככה הוא חווה את המוזיקה". ובהופעה אתה לא לבד

  1. הו, היומרנות. איזו ידידה הפכפכה היא לאמנות. היא יכולה לרומם אל הפסגות הנשגבות או להפיל אל תהומות המבוכה. בלי יומרנות, לא היינו מקבלים את The Wall של פינק פלויד, את סרג'נט פפר, את הביץ' בויז, או להבדיל, את Ys של ג'ואנה ניוסם, את 69 שירי האהבה של המגנטיק פילדס, את קנייה ווסט. מצד שני, בלי יומרנות אולי היו נחסכים מאתנו כמה אסונות מוזיקליים ואמנותיים אחרים, כאלה שאנחנו לא מסוגלים לשמוע בלי לעוות את פנינו בבוז, בראשנו רק שאלה אחת: "מה, הם לא ידעו שהם מגזימים?" אבל ככה זה, כדי להרחיב את גבולות האמנות והיצירה צריך להעיז, צריך להגזים, צריך ללכת רחוק יותר. וכשמעיזים לפעמים נכשלים. יש שיגידו שג'ים ג'יימס, הראש השעיר העומד של My morning jacket, הלך רחוק מדי עם יומרנותו כבר באלבום הקודם. אני אגיד שטוב שג'יימס לא יורד מרכבת היומרנות. הוא אולי לא ירחיב את גבולות האמנות הידועה לנו, אבל הוא בהחלט ילך ויטשטש את הגבולות בין ג'וני קאש לפרינס. "Holdin on to black metal" הוא שיר רוק שאפתני. המקהלה, כלי הנשיפה, המבנה, השאיפה המובהקת להיות שיר שיסחרר את ראשך. אלמלא הם היו מצליחים, זו הייתה נשארת יומרנות בלי כיסוי, מבוכה. למרבה השמחה, השיר הזה עובד לגמרי, ומהרגע שהאלבום החדש של מיי מורנינג ג'קט מגיע אליו, אני מוצא את עצמי שומע אותו כמה פעמים בלופ לפני שאני ממשיך. [מפ3]
  2. תודה עצומה ונרגשת לכל מי שלקח חלק, כמרצה, עוזר או צופה, בערב השני של 11:11. עבורי זה היה ערב מרגש, מרתק ומשמח מאוד – ואני מקווה שגם לכם היה כיף, במוח ובעיניים ובכלל. בשעה טובה גם העלינו את האתר הרשמי של 11:11, שכולל את התוכנייה הדיגיטלית שהבטחנו לבאי האירוע (עם כתובות מייל של המרצים, לשאלותיכם), ויכלול מעכשיו עדכונים שוטפים מאחורי ולפני הקלעים של האירועים הבאים, וגם את קטעי הווידאו מכל הערבים (הערב הראשון כבר שם, השני בדרך). זה הזמן למנוי RSS, כדי לא לפספס את זה בפעם הבאה שזה קורה (כרגע אנחנו מכוונים לנובמבר). תודה תודה תודה. [עברית]
  3. ג'ון קייל יגיע לשתי הופעות בישראל, ב-2 וב-3 באוגוסט, בזאפה ובבארבי (בהתאמה). כבר פורסם בעבר, אבל עכשיו רשמי לגמרי. אני מקווה שהשיער שלו לא ייראה ככה כשהוא יגיע. [עברית]
  4. בקיץ הזה אני עורך ומשדר ברדיו "תדר" את התכנית עונג שבת מארח, ובה אני מזמין מדי שבועיים מוזיקאי או איש תרבות שאני אוהב, לחלוק את האהבות המוזיקליות שלו וגם לפטפט קצת על בירה. זה קורה ביום ראשון מדי שבועיים, ועד כה זכיתי לארח את נעם רותם, תמיר מוסקט ושמעון אדף. עד ש"תדר" ירכיבו ארכיון נגין של כל התכניות, אני לא מחכה ומעלה את שלי לכאן, לפוסט שיתעדכן בכל פעם שתגיע לידיי הקלטה חדשה. התכניות עם נעם רותם ותמיר מוסקט כבר עלו, ובקרוב אעלה את אדף. בראשון הבא, לא הקרוב (17.7) יתארח אצלי מיסטר ברי סחרוף. יהיה חם, חם. [עברית, מפ3, סטרים]
  5. וואלה תרבות מציעים גרף המלצות להופעות החו"ל שמגיעות לישראל בקיץ. נייס. [עברית]

  6. באמת, רציתי לשים פה תמונה עדכנית של אינו, אבל הישנות שלו כל כך טובות

  7. אנחנו תמיד צעד אחד מאחוריו, בריאן אינו! שרו MGMT. בריאן אינו חוזר באלבום חדש עם המשורר ריק הולנד, ואני חייב להודות שאני מחבב מאוד את מה שאני שומע. אה, רוצים לשמוע גם? בבקשה, הנה סטרימינג לכל האלבום. אם צלילים לבדם אינו מספיקים לכם, אינו גם מתראיין לניו יורק טיימס. [סטרימינג]
  8. [תודה לאיתי] מי אמר שצריך כלי נגינה כדי לעשות מוזיקה? Sampled room מדגים איך יוצרים מוזיקה מחפצים שיש בכל בית. [וימאו]
  9. אבנר גלר יצר סרט אנימציה, Defective detective, שזכה במקום השלישי בטקס האוסקר של הסטודנטים (מסתבר שיש כזה!). עכשיו הסרט בדרך לכנס Comicon הענקי. מעניין לאן יגיע גלר. הסרט ניתן לצפייה מלאה ב… [וימאו]
  10. [תודה לירון] Split screen: a love story הוא הסרטון הזוכה בתחרות הסרטים הקצרים של נוקיה, וכמובן שהוא צולם כולו במכשיר נוקיה. אבל כל זה שולי כשנמסים לתוך הפנטזיה הרומנטית הקצרצרה הזו, עם העריכה והצילום הנפלאים שלה, שהם-הם הסיפור כאן. [וימאו]
  11. אני מת על הקיץ, אוהב את ערבי הקיץ, את צבעי הקיץ, את תחושת החופש שבקיץ, את האור של הקיץ, ובמיוחד את הדבר הנהדר הזה שמביא איתו כל קיץ: מיקסטייפ קיצי נוסף בסדרת Summer madness של מורפלקסיס (על שם השיר האדיר הזה, שהוא באמת שיר ליל-קיץ מושלם, כשחם והדבר האחרון שרוצים הוא לישון). כבר שנה שלישית שמורפלקסיס מלהיט את הקיץ שלי ושל מאזינים נוספים עם מיקסטייפ כפול, לימות הקיץ וללילות הקיץ, מיקסטייפ שכולו רעננות, חום מהביל, כיף ותאווה. אושר אמיתי. [זיפ, מפ3]
  12. [תודה לאיתי] איך לא הכרתי עד עכשיו את המדור דברים שיורמים יודעים, אולי הדבר הכי טוב שאפשר לקרוא בנענע10? יורם שורק (שהוא בהחלט יורם) עונה בכל פעם לשאלה מעניינת אחרת: איך הפכה הנשיקה למחווה רומנטית וארוטית? מה קורה לבני אדם במקומות שבהם אין לילה? למה בזמן חלום אנחנו מרגישים רק חלק מהחושים? איך חילקו את היממה לפני השעונים? למה אנחנו מסמיקים? מדור חובה לסקרנים, מעין "בלדד השוחי" (שקם לחיים בכלכליסט) מינוס הסרקזם הקל. נהדר! [עברית]
  13. קותימן ממשיך להפגיז, והפעם עם קליפ חדש לשיר "Light up" של בום פם, בו צילם קותי את חברי הלהקה מנגנים, הקרין את הצילומים על משטחים שונים (קירות, בדים, מה לא), צילם שוב בסטילס ויצר אנימציית סטופ-מושן מוזרה ומעניינת, שנותנת לו חופש אדיר. [טיוב]
  14. נפתח לכם חלון בלו"ז, ומתחשק לכם לקרוא איזה מאמר מגזין איכותי וטוב? אל תתחילו לדפדף באפליקציות או באתרים של הארץ והניו יורק טיימס, ואפילו לא בגוגל רידר שלכם. קפצו אל Longreads, אתר שמאגד כתבות ומאמרים מגזיניים ארוכים ומעולים, ומאפשר חיפוש לפי נושאים, כתבים או חשוב לא פחות: זמן קריאה! מבריק, וגם ערוך כהלכה. [אנגלית. מי רוצה להרים איתי כזה בעברית, והאם יהיה בזה יותר מטקסט וחצי אחד בשבוע?]

  15. לקסם הבא שלי, אני זקוק למתנדב שיודע לעשות ביטבוקסינג. מת'וד מן

  16. טאמבלר הרגע: ראפרים שנראים כמו קוסמים. מצחיק, אם כי עריכה קפדנית יותר לא תזיק. [תמונות, אנגלית]
  17. Seasick Steve המצוין הקליט קאבר לשיר שאני לא מכיר של להקה שאני לא מכיר. אבל זה יצא מצוין, אז עכשיו אלך לחפש גם את המקור. במקרה הזה מדובר בשיר "Go to hell", של הרכב הפופ השוודי Billie the Vision & the Dancers, שאלבום האוסף החדש שלהם מכיל גם שלל קאברים לשיריהם. [סטרים]
  18. האוזן השלישית ראו כי טוב, ואימצו לחיקם את פורמט "מה בשקית?" שהופיע כאן לפני שבועיים, מהחנות האמריקאית Amoeba. הם מתחילים עם נינט טייב ומנשה נוי. [טיוב]
  19. [תודה ליובל] שמעתי המון המלצות אבל רק יובל טרח גם לשלוח לינק לתכנית הרדיו "דיסקים לאי בודד" של ה-BBC, בו השדרנית קירסטי יאנג שואלת בכל פעם אמן ואיש תרבות אחר איזה 8 אלבומים, ספר ופרט מותרות הוא היה לוקח עמו לאי בודד. כמובן שאפשר לשמוע אונליין. [אנגלית, סטרים]
  20. סשה רסקין הישראלי הגיע לאוזניי עם רימיקס מעניין ל-"Joga" של ביורק. יהיה מעניין לראות איך הוא ימשיך. [בנדקאמפ]
  21. [תודה למיכל] ששולחת וידאו מקסים של המוזיקאי הישראלי רון מיניס, שמלווה את עצמו בפסנתר, גיטרה, תופים, קונטרבס, אפילו תרמין – כולם בו זמנית, בווידאו ערוך היטב. [טיוב]
  22. אחרי שהתעופפתי על השיר החדש של כהן@מושון, הנה מגיע גם הקליפ של "מלמעלה עד למטה" וגם הוא משעשע וכייפי. בעיקר מצחיקות אותי ההבעות של איתי דראי (וולטר), הדי-ג'יי של ההרכב. וסחטיין על התלבושות. [טיוב]
  23. [תודה ליניב] במלאת 20 שנה לשליחות קטלנית 2, כנראה סרט הפעולה הכי טוב אי פעם, הגיחה לאוויר היוטיוב מחוות סטופ-מושן אדירה לגמרי לסרט הענק. חבל רק שהמוזיקה כזו איומה. הקליקו כאן אם אתם רוצים לחיות. [טיוב]
  24. די מדהים: אנשי הסטודיו Encyclopedia Pictura, שיצרו את הקליפ המדהים של ביורק, "Wanderlust", ואת "Knife" של גריזלי בר, בונים כפר אקולוגי קומונלי בקוד-פתוח בקליפורניה, בעצמם. מדהים מה שאנשים יכולים לעשות עם ידע ויוזמה. [אנגלית]
  25. [ויה ויה] סדרת רשת חדשה מתמקדת בכל פעם בסצינה מוזיקלית עירונית אחרת, על האנשים והמקומות שמאפשרים ומתדלקים אותה. המקום הראשון והראוי בסדרה: בריסטול, אנגליה. [אנגלית, וידאו]
  26. בשבוע בו ביקרו והופיעו בארץ שיירי הדורז, ציינו המעריצים 40 שנה למותו של ג'ים מוריסון. יוחאי וולף כותב עליו, ועל האלבום האהוב עליי של הדורז. [עברית]
  27. [תודה לאפרת] שכותבת על האתר Dear Photograph, "תמונות מהילדות, מצולמות באותו מקום שבו צולמה התמונה המקורית פלוס כמה מילים אל התמונה. זה כל כך הרבה יותר יפה ונוגע ללב ממה שזה נשמע". [אנגלית]
  28. [תודה לדניס] השירה הכתובה הולכת ונהיית כלואה יותר ויותר בספרים מעטים על מדפים מעטים בחנויות מעטות, או באתרי-גטאות ייעודיים. אבל אני בעד להפיץ שירה בכל מקום (מה שמזכיר לי: עיריית ת"א, אם אתם כבר עושים פרויקט נהדר של "שירה על הדרך" ומפיצים בתים משירים על תחנות אוטובוס, למה אתם בוחרים את הבתים שכולם כבר מכירים בעל פה? מה עשיתם בזה?). אנחנו עושים את זה כאן עם פרויקט "שורה בציבור", ואוגוסטינה וודגייט עושה את זה בחנויות יד שנייה, שם היא מצמידה שורות משירים לתוויות של בגדים ישנים. [וידאו, אנגלית]
  29. אם אתם אוהבים את האדישות הקלה הנודפת מהמוזיקה של Spoon, למשל, שתמיד נשמעת כאילו היא נעשתה בלי מאמץ גם כשהיא מדויקת וחדה, סביר להניח שתאהבו את Gardens & Villa, להקה קליפורנית מסקרנת שמוציאה עכשיו את אלבום הבכורה שלה, שניתן להאזנה חופשית. [סטרים]
  30. טור מדהים וגם לחלוטין לא מדהים של NPR: כמה עולה לייצר להיט? למשל, הלהיט האחרון של ריהאנה. משלב הכתיבה, דרך ההקלטה והמיקסים ועד השיווק והיח"צ. רוצים לנחש כמה זה יוצא? קדימה, זרקו מספר לפני שאתם לוחצים על הלינק. החברים ב-NPR פירקו את התהליך לגורמים, עם מחיר ממוצע מוערך לכל שלב וגורם. גם תהליך הכתיבה די מפתיע אבל היי, לא מדובר פה באמת ביצירה אמנותית. זה מפעל. [אנגלית]
  31. חנות הדיסקים האהובה מוסיקה נטו פתחה מחלקת תקליטים. לפעמים זה קצת יקר, אבל זה בארץ ויש משלוח בדואר. האלבום החדש של אוקרביל ריבר עולה שם 89 ש"ח, והחדש של פליט פוקסז 99 ש"ח (תקליט כפול). תוכלו למצוא שם גם את החדשים של סופיאן, רדיוהד, פי-ג'יי הארווי, ארקייד פייר, ועוד דברים טובים. רוצים ויניל אבל לא יודעים להתחיל? קפצו לפטיפוניזם. [עברית]
  32. רונה קינן הוציאה אלבום חדש, כנראה הראשון שלה שאת העטיפה שלו אני לא אוהב (לגבי המוזיקה – עדיין לא שמעתי, אז אין לי דעה), והיא קפצה עם להקתה לקוטנר לנגן כמה שירים חדשים וגם שניים ישנים. [סטרים]
  33. יאדו רואה המון טלוויזיה. מי ששרץ בשרת העיוור בשנים הנכונות מכיר אותו משם, ומי שביקר בפורום הטלוויזיה של נענע או של אג'נדה בשנים האחרונות מכיר אותו משם וגם יודע שיאדו רואה המון טלוויזיה, אוהב המון טלוויזיה, ויש לו המון מה להגיד על טלוויזיה. עכשיו הוא פתח את בלוג קפה + טלוויזיה, שהוא יותר מגזין טלוויזיה אישי מאשר סתם עוד בלוג קומנטרי על טלוויזיה. יאדו ממליץ (כל יום!), סוקר סדרות חדשות כשהן עולות בארה"ב, מבקר, מנתח, מעדכן בחדשות, בקיצור – אם אתם חולי טלוויזיה אמיתיים הרי שכבר הקלקתם על הלינק עוד לפני סוף המשפט שלי. חלק מהתכנים בבלוג מיובאים מהפורום, שחבריו עדיין שוקקים סביב הרשומות בבלוג. אני רואה פחות ופחות טלוויזיה עדכנית בימינו, בעיקר משלים סדרות ועוקב בלייב רק אחרי קומיוניטי ומיספיטס, פחות או יותר. אבל למי שמעודכן, מוריד וצופה בכמויות – זה יהיה בלוג הבית החדש. [עברית]

  34. השאלה היא איך הקוף ידע לעשות חצי לחיצה בשביל הפוקוס

  35. [תודה לאסף] שכותב לי על "צלם שיצא לצלם קופי מקוק שחורים באינדונזיה, התרחק מהמצלמה, הקופים הסתקרנו מהמכשיר והתחילו לשחק איתו ובסופו של דבר התחילו 'לצלם', בין היתר את עצמם". אמיתי או לא? [סטילס]
  36. מי שעדיין לא מכיר את ערוץ המוזיקה הרציף All songs 24/7 של NPR חייב לעצמו ביקמורק. מלא מוזיקה מעולה, כל הזמן. עוד לא קרה לי שהדלקתי והתאכזבתי. [סטרים]
  37. הקלטה של ההופעה של Suede בישראל – להורדה! [מפ3]
  38. הבוטלג של סווייד מוקלט מהרדיו, אבל יותר ויותר הופעות בארץ (ישראליות ובינלאומיות) מוקלטות על ידי מעריצים ומועלות לרשת כבוטלג. אני לא מאזין נלהב של בוטלגים, ובדרך כלל לא מאזין להם יותר מפעם-פעמיים, אבל אני אוהב מאוד את החופש והמרץ שהרשת וההתקדמות הטכנולוגית הזריקו לעולם הבוטלגים (דרך הוזלה והתפתחות של מכשירי הקלטה, והקלות המדהימה של העלאת חומרים מוזיקליים ושיתופם). ישראבוט, האתר הישראלי המוביל לבוטלגים, מקדיש פוסט חשוב למדריך להקלטת בוטלג. ספוילר: זה קל יותר משחשבתם! [עברית]
  39. "דמיון קודח, קול נהדר, אינטליגנציה עילית, מוזיקליות אין-קץ, מינון מדויק של קשיחות ומתיקות – לאשה הזאת יש הכל, ועוד קצת. היא ליגה משלה", ככה תיאר בן שלו את אלינור פרידברגר, הסולנית של Fiery furnaces שהוציאה עכשיו את אלבום הסולו הראשון שלה, Last summer (שכנראה אכן הוקלט בקיץ שעבר… כמה השם הזה יהיה רלוונטי בקיץ הבא, אה אלינור?!). מי שאוהב את הפרנסז יאהב בוודאי גם את זה. הנה סטרימינג מלא לכל דורש. [סטרימינג, אמרתי]
  40. הבלוג הגברי "ביצים" מנסה לפצח את אחד ממבחני הגבריות הישראלית הקשים ביותר: איך בוחרים אבטיח? יש גם טיפים. [עברית]
  41. [תודה למתנויפלד] כשמתן ממליץ אני בדרך כלל לא מתווכח, ואחרי ששמעתי את השיר הזה אני בכלל לא מתווכח. "Street joy" של White denim הוא שיר נהדר, וכמו שכתב לי מתן, מזכיר קצת ברוחו את ג'סטין ורנון, פליט פוקסז וטימבר טימבר. [טיוב]
  42. [תודה לעידית] אני מת על המקרים האלה שבהם קבוצה גדולה של גולשים משועשעים מסתערים על אתר, עמוד או מוצר מסוים וממלאים אותו בשטויות מטופשות. במקרה הזה, כפי שכותבת עידית, "213 צרכנים בריטים השקיעו מזמנם וכתבו ביקורות מאוד רהוטות ומנומקות לנייר אלומיניום תעשייתי 18 אינץ'. כמה מהם אף הגדילו לעשות במשחק מילים על המונח הספרותי foil (דמות מנוגדת)", וגם על מונח הסיף. [אנגלית]
  43. אורי זר אביב קישר ב"אור בזוויות" לשיר "קהלת", שיר רוק מצוין של להקה ישראלית מי אמר אני, שבזכות שמה המשונה התעלמתי ממנה בפעם הראשונה שנתקלתי בה. מזל שאורי המליץ, כי השיר מצוין וגם הקליפ טוב. [טיוב]
  44. על הדרך מפנק אורי גם בשיר חדש של יאפים עם ג'יפים, "שק לי בשקר"!!! מעולה. [סטרים]
  45. [תודה לזהר] אם כמוני אתם מאוהבים בדברים שקשורים בדפוס, בגרפיקה ובעיצוב, ודאי תאהבו כמוני לצפות במייקינג אוף של עטיפת האלבום החדש של ג'יליאן וולש. [טיוב]
  46. [ויה ויה] ריקי ג'רווייס, ג'רי סיינפלד, לואי סי-קיי ולמרבה הצער גם כריס רוק נפגשו לשיחה. זה לא יכול להיגמר רע. [טיוב]
  47. [תודה לאיתמר] שכותב ופוער את פי: "מי אמר שדירה קטנה צריכה להיות צפופה, קודרת ולא מהנה? הנה שני פתרונות יצירתיים ביותר שמשלבים כישרון, עיצוב והרבה הרבה דמיון. בעיניי הם מדהימים, פשוט מדהימים. הייתי בהחלט שמח לגור בכל אחת מהדירות האלה, אפילו שהן "מכריחות" אותך לעבוד כל הזמן… דירה-רובוטריק בהונג-קונג (32 מ"ר אבל עם 24 חדרים!!!), ודירה בברצלונה (24 מ"ר, חדר אחד, מרפסת ואינסוף יצירתיות)". ואתם חשבתם שהדירה שלכם קטנטנה. [טיוב]
  48. איכשהו יצא שמלבד Ride, אני ממש לא חובב גדול של שוגייז. מה שאני כן אוהב הוא פוסט-שוגייז, מונח שאולי המצאתי כרגע (אבל בעצם, בטח כבר קיים) ומתאר להקות שלקחו איתן את השוגייז ועשו איתו משהו קצת אחר. Pure X היא להקה כזו, והיא זוכה כצפוי לשבחים במקומות הנכונים. זה מהדהד, זה חולמני, זה הזייתי – בדיוק כמו שאתם מצפים מלהקה שגדלה על ברכי השוגייז. וזה גם מאוד, מאוד יפה. האזינו לכל אלבום הבכורה שלהם בלילות חמים. [סטרים]
  49. כשמכירות הדיסקים צונחות ולייבלים ואמנים מוצאים מקורות הכנסה חלופיים בממכר רשיונות מסחריים לשימוש בשירים שלהם (בפרסומות, בסדרות, בסרטים, בשיתופי פעולה כאלה ואחרים עם חברות מסחריות), האם יש עדיין דבר כזה, התמסחרות של מוזיקאי? או בניסוח אחר, האם מישהו עדיין מתרגש או מסתכל אחרת על אמן כשהוא "מתמסחר", או שכולנו כבר מבינים שזו דרכם של מוזיקאים להרוויח כסף מהיצירה שלהם, מאחר ואנחנו בטח לא משלמים עליה? או שמא האדישות שלנו ל"בגידה" של האמן בערכים האמנותיים הנוקשים שאנו מייחסים לו נובעת מכך שאנחנו כבר לא מייחסים לאמנים, או לקשר בינם לבין המאזינים שלהם, את אותם הערכים שנולדו בימי הפאנק? דוריאן לינסקי כותב בגרדיאן נהדר על גסיסתה של ההתמסחרות, ועל המחיר שאנחנו משלמים על קבלתה. [אנגלית]
  50. ביירות היא בירת לבנון. גושן הוא איזור מקראי בארץ מצרים. אנחנו נמצאים בדיוק באמצע, ושיר אחד בשם "Goshen" באלבום החדש של Beirut כמעט מביא אותי לידי בכי. היו לי חששות כבדים לקראת האלבום החדש של ביירות. גולאג אורקסטאר היה מצוין, והאלבום שאחריו שונה ודי טוב, אבל הופיעו בו כבר סימני שחיקה של חזרה על אותם השטיקים. החשש היה שהאלבום החדש יהיה, כמו שכתב השבוע בן שלו על החדש של רונה קינן, "אלבום יפה בצורה קצת ברורה מאליה. כמו ביקור של חבר שלא ראית זמן מה, ואתה שמח לקראתו אבל מייחל שהסיפורים שהוא מספר יהיו יותר מסעירים". החדשות הטובות הן שהעיבודים הם אולי כאלה לפעמים, אבל כשנמחצתי תחת כל החששות לא לקחתי בחשבון את הלחנים של זאק קונדון. עם לחנים פחות טובים, האלבום הזה באמת היה נופל למנייריזם שבלוני ותו לא. אבל עם לחנים כאלה יפים, ועם כלים כאלה נפלאים, האלבום הזה זורח. והשיר הזה, העדין, השביר, שובר לי את הלב בדרך הנעימה ביותר שאפשר. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! החום המעיק הוא הזדמנות מושלמת לסגור חלונות, להדליק מזגן או מאוורר ולשמוע מלאאאאאאא מוזיקה. זה, או ללכת לים ולאכול גלידה. לבחירתכם.

44 תגובות על “עונג שבת: שק לי בשקר”

  1. סטיבי הגיב:

    האחראי על Dear Photograph התראיין פה:
    http://www.bbc.co.uk/programmes/b012bxjm
    ב-41: זה גיליאן, לא ג'יליאן.
    לג'ון קייל אין מספר.
    "talking funny" הוא ספיישל מעולה (הוא שודר לפני חודשיים וחצי, ואני מקווה שישאירו את זה ככה, בודד – קשה לי להאמין שהמשך יכול להיות מוצלח יותר. כתבתי עליו משהו באותו זמן). אזהרה: אם מישהו אוהב את השיר "sitting on the dock of the bay" אולי כדאי לו לוותר, כי לא בטוח שהוא יתגבר על הטראומה של מה שקורה שם עם השיר הזה. לכל השאר – צפוי לכם קטע שנחרת בזיכרון.

  2. בקשר לאייטם האחרון על ביירות' – כבר קמה קבוצה (איך לא, בפייסבוק) שרוצה להביא את ביירות לתל אביב. לטענת מנהל העמוד, יש להם גישה ישירה אל חברי הלהקה והם רוצים לשכנע אותם עם מסה של ישראלים שרוצים לראות אותם בהופעה. אני לגמרי בעד

    https://www.facebook.com/pages/Lets-see-Beirut-in-Israel/213235662052317

  3. עונג מעולה. הקישור לתמונות מהילדות – מרגש

  4. מקס צ'פלין הגיב:

    המקור לבדיחת האלומיניום: http://twitter.com/#!/Aiannucci/status/54141599147491328

  5. עלמה הגיב:

    כמובן שהקישור לתמונות מהילדות הותיר אותי חסרת נשימה

  6. מיכל הגיב:

    איזה עונג נהדר. תודה

  7. om הגיב:

    ההבדל בין שם לכאן: שם שואלים את ג'יי ג'י ת'רלוול מה יש לו בתיק; כאן שואלים את נינט טייב.

  8. ואם אפשר להוסיף על הבקשה של עידו שחם שפותחת את העונג – אנשים! תפסיקו להשאיר בקבוקי בירה על הרצפה! אנשים שוברים ככה רגליים ולא זוכים לראות את ההופעה עד הסוף!

  9. נועה הגיב:

    עונג מענג במיוחד! תודה גיא

  10. נועה הגיב:

    15 דקות ששידרגו לי את הסופש ואת הקיץ – shabazz palaces

    http://www.npr.org/2011/06/28/137270759/first-listen-shabazz-palaces-black-up

    אם פה זה לא עובד, ב NPR באייפון זה יעבוד בטוח

  11. ג'יימס הגיב:

    אוי, תודה לך עידו שחם, הדבר הבא שאתה צריך לבקש בשביל לשפר את חווית המוזיקה הקדושה שלך היא: "אוי, אנשים גבוהים, תפסיקו לעמוד מולי בקדמת הבמה, זה מסתיר לי את החיוכים שהזמר דופק בין שיר לשיר, זה הורס לי את חווית המוזיקה" או: סאונדמנים, תתחילו לטפל בסאונד הנוראי הזה, למה שילמתי כל-כך הרבה כסף בשביל להכנס ולשמוע סאונד נוראי שלא מכבד את אוזני שכל מה שרצו הם להנות מחווית המוזיקה הקדושה שלי…" וזה מחמיר: "אנשים, תפסיקו לתקוע גרפסים עם ריח של בירה, או לצעוק בסוף של השיר "איש השוקולד כבר מת… אהההההההה, תגיד לי, מה דקרו אותך?" רגע, ואם האמן מדליק סיגריה על הבמה? אה, עידו? אתה תצא מהבארבי ותלך לך? תעלה על הבמה ותצעק עליו שזה לא חוקי, או שאיפשהו בנבכי נשמתך, תגיד לעצמך, פאק, הוא עושה מה שהוא רוצה… אני רוצה להיות הוא… בקיצור, עידו היקר, אנחנו נעשן בהופעות, כי זה מה שעושה לנו טוב, ואם אתה יכול, לך כמה מטרים מאיתנו, או שאל תצא מהבית, כי עוד מעט תתחיל להתלונן על האוטובוסים שהורסים לך את החוויה התלאביבית הקדושה שלך… די לציד המכשפות!!

  12. רז הגיב:

    "רגע, ואם האמן מדליק סיגריה על הבמה? אה, עידו? אתה תצא מהבארבי ותלך לך? תעלה על הבמה ותצעק עליו שזה לא חוקי, או שאיפשהו בנבכי נשמתך, תגיד לעצמך, פאק, הוא עושה מה שהוא רוצה… אני רוצה להיות הוא".

    שיואו, איזה מורד. מדליק סיגריה ויוצא לחופשי. גבר גבר.

    ברכותיי, זהו אחד הטיעונים המטופשים והמשעשעים ביותר בזכות עישון בציבור ששמעתי בכל חיי.

  13. ג'יימס הגיב:

    רז, זה לא אני אמרתי, זה עידו אמר את זה לעצמו. אתה לא קורא מה שכתוב? אני לא חושב שזה מגניב לעשן. אוזי אוסבורן אכל ראש של עטלף, עכשיו… הוא מגניב, אבל אני לא אלך לעשות את זה בזמני החופשי…

  14. המגיב התורן הגיב:

    אחלא אוסף של לינקים השבוע.

    (נמאס לי מההתבכיינויות על המעשנים והמפריעים בהופעות. זה מתאים לאלה שפעם היו אומרים שהם מורידים מוזיקה, ואם הם אוהבים, אז הם קונים. … זה סוג של מתלונני הסיגריות . די כבר .)

  15. רק רגע, כבר שש ורבע הגיב:

    ג'יימס והמגיב התורן:
    בתור מעשן אני חייב להגיד לכם שאתם טועים טעות חמורה.
    נקודת הפתיחה שלכם מוטעית: זו לא "אי נוחות", זה "נזק בריאותי".
    אלו המעשנים שצריכים להסתגל ולהתחשב ולא ההיפך כי ה*לא עישון* הוא המובן מאליו. והעובדה שעישון במקומות ציבוריים הוא אסור לפי חוק ורק בארץ זורקים זין לא משאיר בכלל מקום לדיון.
    אז עידו בתור מעשן (באאוט-דורז ובביתי הפרטי) אומר לך שאתה צודק.
    והאמן לא רלוונטי לדיון, כן הוא יכול להתחשב ולא, ההרגל הזה הוא לא איזשהו מושא מרדני לחיקוי אלו שטויות. אבל הוא עדיין יכול לעשן על הבמה. אני יודע שאני סותר את עצמי אבל זה עדיין ככה.

    ד"א מישהו קלט את הפוסטרים על הקיר של רון מיניס מאייטם 18? אני זיהיתי את דקסטר, פחד ותיאוב וספרות זולה. פיספסתי משהו?

  16. לכל השדים, כבר שש ועשרים הגיב:

    הערה קטנונית על אייטם 37: זה טִימְבֶּר טֵאמְבֶּר עם צֵירה (צליל עצי בתרגום חופשי)

  17. עידו שחם הגיב:

    ג'יימס, הטיעון שלך לא תקף והתייחסתי אליו בפוסט ובתגובות. האם טרחת לקרוא אותו בכלל?

    השורה התחתונה – רוצה לעשן בהופעה? מילא זה שאתה עובר על החוק וגורם לסרטן וסירחון, אתה הורס את המוזיקה למי שנמצא סביבך. נמאס מזה.

  18. מוסה ג'י הגיב:

    נשבעתי לעצמי לא להיכנס שוב לויכוח המטופש על עישון בהופעות. לעשן בהופעות זה התנהגות של חארות. בכל מקום נורמלי בעולם לא מעשנים בהופעה כמו שלא מעשנים בטיסה, במסעדה, בקולנוע, באוטובוס (מקומות שבכולם עישנו פעם כמובן מאליו). הייתי בניו יורק כשאסרו על עישון בפאבים, והדינמיקה היתה זו שתמיד מתרחשת – בהתחלה מייבבים על זה, אחרי שלושה חודשים כולם מבינים שזה עדיף, כולל המעשנים וכולל בעלי העסקים.
    אבל הסיבה שכתבתי זה שהתחלתם לדבר על האומן, ובעונג דיברו על ביירות ועל להביא אותם לארץ, והשילוב של שני הדיונים הזכיר לי הופעה מדהימה של ביירות (עם אורחים מארקייד פייר) בבאורי בניו יורק, שלאחריה ראיתי כמה מחברי הגולאג אורקסטאר עומדים על המדרכה בחוץ כדי לעשן סיגריה. כנראה שהם לא מספיק מגניבים, מורדים וכו' כדי לעשן על הסמה. אז ג'יימס היקר, במקום לכתוב "אנחנו נעשן בהופעות כי זה שעושה לנו טוב" אתה צריך לכתוב "אנחנו נעשן בהופעות כי אנחנו חארות". חארות.

  19. מוסה ג'י הגיב:

    נשבעתי לעצמי לא להיכנס שוב לויכוח המטופש על עישון בהופעות. לעשן בהופעות זה התנהגות של חארות. בכל מקום נורמלי בעולם לא מעשנים בהופעה כמו שלא מעשנים בטיסה, במסעדה, בקולנוע, באוטובוס (מקומות שבכולם עישנו פעם כמובן מאליו). הייתי בניו יורק כשאסרו על עישון בפאבים, והדינמיקה היתה זו שתמיד מתרחשת – בהתחלה מייבבים על זה, אחרי שלושה חודשים כולם מבינים שזה עדיף, כולל המעשנים וכולל בעלי העסקים.
    אבל הסיבה שכתבתי זה שהתחלתם לדבר על האומן, ובעונג דיברו על ביירות ועל להביא אותם לארץ, והשילוב של שני הדיונים הזכיר לי הופעה מדהימה של ביירות (עם אורחים מארקייד פייר) בבאורי בניו יורק, שלאחריה ראיתי כמה מחברי הגולאג אורקסטאר עומדים על המדרכה בחוץ כדי לעשן סיגריה. כנראה שהם לא מספיק מגניבים, מורדים וכו' כדי לעשן על הסמה. אז ג'יימס היקר, במקום לכתוב "אנחנו נעשן בהופעות כי זה שעושה לנו טוב" אתה צריך לכתוב "אנחנו נעשן בהופעות כי אנחנו חארות". חארות.

  20. מוסה ג'י הגיב:

    הסמה=הבמה. בא לי להדליק סיגריה מרוב עצבים

  21. badu הגיב:

    קודם כל ,תודה גיא על עוד עונג מפנק!!
    #32 !!!

    לגבי הדיון שהולך פה על העישון בהופעות,
    בעלי המקומות צריכים להנהיג את האכיפה על העישון, הטענות שלכם צריכות להיות מופנות אליהם ולא לקהל המעשן שפשוט מתנהג בטבעיות (מישהו מדליק סיגריה, גם אני אדליק…) .

    עובדה שבלבונטין זה עובד, אין סיבה שבמקומות אחרים זה לא יעבוד.

  22. IdoWo הגיב:

    אכן עונג נהדר! תודה!

  23. דני קיי הגיב:

    לא ממש רוצה להיכנס לויכוח הזה ובתור מעשן לא איכפת לי שיאסרו עישון במועדונים (אך לא תחת כיפת השמים) אבל נמאס לי שאנשים מאמינים בנזקי העישון הפאסיבי כאילו זו עובדה מוכחת וברורה מאליה:

  24. יובל הגיב:

    התענגתי (גם אם קצת באיחור…)!

  25. שני הסנט שלי בנוגע לעישון:

    סנט אחד: נראה כאילו כל מי שמגיב בנושא חייב לציין את הסטטוס שלו עם סיגריות (אני נגמלתי, לא מעשן כבר שנתיים. זה נחשב ל"איטס קומפליקייטד"?)

    סנט שני: בזמן שכולם באים בדרישה לאכוף את החוק בגרסתו האמריקאית. דווקא אני מוצא את עצמי יותר ויותר מעריך את הגרסה היפנית לאיסור על עישון. ביפן, אסור לעשן בכלל בשטחים ציבוריים. דהיינו לא בפארקים, לא בתחנות אוטובוס/רכבת/מגלב, לא ברחוב ולא בחוף הים. לעומת זאת, האיסור על עישון במקומות פרטיים (קרי פאבים, מסעדות וכו'..) תלוי לחלוטין בהחלטת הבעלים במקום.

    כפועל יוצא, ישנם מקומות שמגדירים מראש את העדפתם לקהל מעשן/לא מעשן ומוכן לכרוך את עסקיו בהתאם. ובשטח הציבורי, השייך לכולם, חל איסור על "לפגוע בשטח" עם עשן. אני מעדיף את הגישה הזאת הרבה יותר, מה דעתכם?

  26. יניב דיין הגיב:

    אישית, אני הפסקתי ללכת להופעות במקומות בהם מתירים לעשן.
    יש את הקבוצה המומלצת הזאת בפייסבוק:
    "מקומות בילוי שאוכפים את איסור העישון -הרשימה בפנים"
    http://www.facebook.com/NonSmokingPlaces
    שכוללת רשימת מקומות שאוכפים את החוק:
    http://www.facebook.com/note.php?note_id=310240254833

    (כיף לי לרקוד ולנשום אויר נקי)

  27. עומר הגיב:

    נהנתי מאד. תודה גיא!

  28. Papa Smurf הגיב:

    איש קריות,
    הסנט הראשון,
    אני חושב שזה קשור לעובדה שלא תמצא 'לא מעשן' שמצדד בעישון במועדונים, ומאידך ימבה מעשנים שמצדדים באכיפת האיסור.
    וזה חשוב אם אתה רוצה לקחת בחשבון את האינטרסנטיות של המעשנים כי ברגע שאדם כלשהו נגוע באינטרסנטיות דעתו לא תקפה.
    ו'איטס נוט קומפליקייטד אט אול'… אם הפסקת אז אתה לא מעשן.

  29. דני קיי הגיב:

    עידו, השיטה היפנית נראית לי דרקונית מדי וגם לא מתאימה לכאן.
    היפנים פשוט מכבדים יותר את עיקרון הציות.. לקיסר, כמו לחוק קטן או גדול.

    כאן זה יביא למצב שהמשטרה האימפוטנטית תיטפל (אם בכלל תאכוף את העניין) אך ורק לאנשים הנורמליים- עבריינים וערסים למינהם יעשנו חופשי…

  30. כולם כולם מדברים עליה הגיב:

    אין דבר כזה עישון פסיבי . אין אף מחקר מוכיח שזה באמת מזיק. תגיבו פה אם תמזצאו. וריח ואי נוחות זה לא תירוץ . לא מחוקקים חוק בגלל ריח. אחרת אנשים שיש להם בעית הזעה או פטרת הי יוצאים מחוץ לחוק.

  31. אביב הגיב:

    עונג מענג במיוחד

    ריגשת

  32. אין עיוור גרוע ממי שלא רוצה לראות הגיב:

    הרשו להאיר את עיני כל מי שנתלה באילנות ה-או-כה-גבוהים של מחקרים;
    לא נעשה, מאז שחר האנושות, מחקר אחד שהוכיח כלום: "מחקרים מראים", "מחקרים משווים", מחקר הוא ניסוי ותצפית, מ ח ק ר י ם ל א מ ו כ י ח י ם ! אם מחקרים היו מוכיחים אז סימה צמח הייתה סטיבן הוקינג וגאו קטוגרפיה-נאס"א.
    נזקי העישון לעומת זאת היא עובדה מדעית (ניתוח כימי-ביולוגי של רקמות תאי גוף ושל טבק שרוף). אם מישהו שואף את העשן שלך בלי להחזיק את הסיגריה הוא חשוף לאותם נזקי עישון.
    לא צריך מחקר שיוכיח שאם תבעט בקיר אז תכאב לך הבוהן אז בואו נפסיק עם השכנוע העצמי הזה.

  33. יונתן הגיב:

    למוסה ג'י:

    שלשום חזרתי מ"טי בפארק" שם ראיתי הופעות תחת כיפת השמיים ובאולמות מקורים.

    85,000 אנשים, ואף אחד לא העיר לי על סיגריות.
    כן, היו דברים שצרמו גם לי: הכוסות ופחיות הבירה שעפו למרכז הקהל בכל מהלך ההופעות, ההתנהגות הברברית הכללית של הסקוטים והחבריה מגלזגו שהחליטו להפוך אחד מחמשת האוהלים שלהם לאוהל פיפי. לא הכול מושלם. התגברתי.

    פאקינג תגדלו זוג. (פתגם סקוטי).

    ואגב, פאלפ וטום ג'ונס שלטו לגמרי.

  34. רגיל הגיב:

    אני לא צריך שום מחקר לגבי העישון.
    מספיקים לי החושים שלי והם אומרים לי שזה מסריח, נידבק לבגדים ושורף בעיניים .
    וזהו

  35. יונתן הגיב:

    לרגיל (34):

    מה שכתבת על עישון תקף גם לגבי בצל. האם צריך לאסור אכילה שלו בהופעות?

  36. יונתן (35): עד כמה שאני יודעת, ונכון שאני לא הולכת למספיק הופעות כדי לשפוט, אנחנו לא מתמודדים כיום עם מצב שבו אנשים אוכלים כעניין שבשגרה בצל חי בהופעות.

  37. רוצים שינוי? כן! הגיב:

    אנשים! מספיק לאכול בצל חי בהופעות!!! זה שורף לי בעיניים!

    לא! לא! לא ניתן! את נפשנו לסכן!

    יאאאאאאאם של דמעות בשתי עיניייי!!

  38. פתרון מעשי הגיב:

  39. קרפמן הגיב:

    אחלה בחירה לשיר פתיחה!
    גם אני שומע אותו הרבה.
    אם כי לא הייתי מאשים אותו ביומרנות. אולי מפני שהוא די משעשע בעיניי (:

  40. אורן הגיב:

    אני בבסיס בראשון בערב 🙁
    מקווה שתהיה הקלטה!

  41. אורן הגיב:

    אופס, wrong post.

  42. אלון הגיב:

    הפרודיה על דרים תיאטר פשוט קורעת – מזמן לא צחקתי ככה. אין כמו לפוצץ בלון נפוח. למרות שיש לציין שגם מהסרט המקורי (שאתם חייבים כמובן לראות קודם כדי להבין את הפרודיה) נהניתי בגלל הנגינה הפנומנלית של המתופפים שהגיעו והסאונד הנהדר. במיוחד אהבתי את וירג'יל המטורף. תודה על הלינקים. חוץ מזה אחלה עונג כרגיל. אוהבים אותך

  43. דני הגיב:

    יש מספיק מחקרים שמראים קשר ברור בין עישון כפוי (פאסיבי) למחלות, נכות, ומוות, כמעט זהים לאלו של עישון פעיל.

    ולמי שעדיין ספקן מוזמן לקרוא את הסיפור בלינק הבא:
    http://web.archive.org/web/20090422151023/http://www.jobstory.co.il/ShowArt.asp?id=62

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *