27 בנובמבר 2010

עונג שבת: סופיאן, לך בעקבות לבך


    (CC-by-nc-sa: Imagina)

  1. יש שירים שבסופם או אפילו במהלכם אני פשוט תופס את הראש שלי וזועק "איך? איך אפשר לכתוב שיר כזה? זה לא אנושי!". ובאמת, יש דברים שאני פשוט לא מבין איך אדם רגיל מן הישוב, עם שתי ידיים ושתי רגליים ובסך הכל שתי אוזניים, מתיישב ומרכיב. אלבומים של סופיאן סטיבנס, למשל. או בערך חמישית מהשירים של הביטלס. לא כל שיר מורכב הוא שיר מעורר השתאות, טוב ככל שיהיה (למשל, "Paranoid android"). אבל יש שירים שאני פשוט לא מבין איך, איך אדם עם מוח בגודל רגיל מצליח להלחין ולעבד יצירת פאר של מנגינה, קצב והרמוניה שעושה לנו נעים בכל הגוף לכל אורכה, ולא מפסיקה לשמח אותנו גם אחרי 32 שנה כמו "Mr. blue sky" של ELO. אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה במלואו, ואני חושב שפיזית תפסתי את הראש ונענעתי אותו בחוסר אמונה. זו קרן שמש צבעונית באורך חמש דקות. זה שיר שימלא אותי עליזות גם ביום הכי קודר בשנה. ג'ף לין, ממזר מכושף שכמוך. [מפ3. היום, אגב, למדתי שבאיזור ה-4:58 לא שרים "מיסטר בלו סקיי", אלא "Please turn my over", היות וכאן נגמר צד 3 של התקליט הכפול המקורי. ענק. והתנצלות לסופיאן, שכמעט ופתח את העונג הזה, אך הפסיד בקרב צמוד ללין. אולי בשבוע הבא]
  2. בדרך כלל אני מגיב בהתלהבות סרקסטית בפתיחת עונת סיכומי השנה, שתמיד נפתחים טיפה מוקדם מדי [ויסומנו מעתה ועד סוף השנה באייקון שכאן משמאל]. אבל הפעם ההתלהבות כנה ואמיתית, כי הסנונית הראשונה בסיכום השנה המרתקת והבלתי-קונצנזיאלית הזו היא הסנונית של הקצה, שמזמינים אתכם להצביע! הסיכומים של "הקצה" בניצוח קוואמי ונדב רביד ידועים כסיכומים הכי מעניינים בארץ, עם מצעד מפורט של שירי ואלבומי השנה, ומשדרים מיוחדים ומרתקים תמיד. מיותר לציין שאין לי עדיין שמץ של מושג במי אבחר, ורק כמה רעיונות כלליים (לורה וירס, ג'ואנה ניוסם, הרוטס, ועוד כמה מועמדים ברורים). ובמי אתם בוחרים? אל תספרו לי, ספרו לקצה. ובקרוב, כן, גם לי, כשגם כאן ייפתחו הבחירות לסוף השנה. [עברית]
  3. החדשות הגדולות האחרות נמצאות בשיר הסיום.

  4. סוף סוף, יצירה ספרותית שמבטאת את רחשי הלב הנסתרים שלי, אלה שאני מפחד להחצין בפומבי מתוך חשש נורא: מה יגידו עליי חבריי הטובים ביותר?! אך מה חבל, הקומיקס הזה מוכיח שהחשש שלי מוצדק. תמיד ידעתי שאם אכריז בפומבי שאני פשוט לא סובל את ג'ון קיוזאק, סופי יהיה רע ומר. [אנגלית]
  5. בביקורת טלוויזיה ובעיקר בפורומים על טלוויזיה רווח מאוד הביטוי "Jumping the shark", שמתייחס לרגע שבו סדרת טלוויזיה הופכת מחיננית או מקורית למופרכת, מאולצת ושבלונה\פרודיה של עצמה. אתם יודעים למה אני מתכוון. בביקורת מוזיקה, פיצ'פורק זוכים כבר עשור להרבה תשומת לב, חלקה הגדול מוצדק: מדובר כיום באתר ביקורות המוזיקה הכי רציני ועקבי ברשת, שפעמים רבות חשף לעולם מוזיקאים מצוינים, פעמים רבות גם יצר הייפ מיותר, והכי הרבה פעמים גרם לחנוני מוזיקה (כמוני) להתווכח אם הייפ מסוים הוא מוצדק או לא. בכל מקרה, יש שיחלקו על דעתי כאן ויטענו שפיצ'פורק זינקו מעל הכריש לפני זמן רב, אבל בשבילי ההוכחה האחרונה לכך שרוח האתר הפכה מאליטיסטית אך מונעת מאהבת המוזיקה, להיפסטרית ריקה ומונעת רק מהמחשבה "מה יגידו עלינו" הגיעה השבוע, עת האלבום החדש של קאנייה ווסט קיבל ציון 10.0 עגול, ששמור בקנאות למאסטרפיסים של פעם בדור. אין ספק שלווסט יש כישרון ויכולות מרשימים, אבל הם לא *כאלה* בלתי רגילים, וכל מי ששמע את האלבום החדש שלו יודע שהוא רחוק מלהיות מושלם, טוב ככל שיהיה. עצם העובדה שאני מקטר על זה פה קצת מרגיזה אותי, כי הנה פיצ'פורק קיבלו מה שרצו – תשומת לב. אבל מה לעשות, כשמוסד הביקורת הכי גדול ומשפיע כיום נותן ציון כזה לאלבום כזה, זו אולי פרובוקציה אבל היא עובדת. כי זה לא אלבום של פעם בדור. זה לא אלבום שיעמיד אחריו יורשים וישפיע על מאזינים בכל העולם ויהפוך לחלק בלתי נפרד מחייהם. זה רגע שיא של תרבות פופ אמריקאית שבמובנים מסוימים מכילה את עצמה בלבד, זה רגע שיא של התלהבות בלוגים וכתבי חדשות מוזיקה עם אובססיה לקנייה ווסט (שזה רובם, כרגע), וייתכן שזה גם רגע השיא האמנותי של ווסט, אבל קשה לי כרגע לראות את האלבום הזה כעל זמני, טוב ככל שיהיה (והוא אחלה אלבום, באמת). בקיצור, אין לי פואנטה. זה סתם מבאס אותי. ועוד רגע יבוא המגיב הקבוע ויכתוב שתמיד הייתי ילד פיצ'פורק מתלהב ושמדובר בחבורה של פלוצים שמעולם לא עשו שום דבר טוב. והוא יטעה בשני הסעיפים. [אנגלית]
  6. זוג חברים שלי חזר ממסע קצר בארה"ב וקנדה (אח, רק לקנא), גילה ברדיו הקנדי כמה דברים נהדרים ושב עם המלצות. [עברית]
  7. פרופסור שיזף רפאלי שואל: אם הביולוגיה, ההתנהגות והלמידה האנושית, הטכנולוגיה והאמנויות התפתחו כולן דרך חיקוי והעתקה, אולי כל המלחמה הזו בפיראטיות והעתקת מידע מזיקה לקידמה האנושית? ואני אומר: וול, דה. אבל רפאלי מוסיף ומקשר לספר חדש ומעניין בשם "בשבחי ההעתקה", שניתן להורדה חינמית דרך ההוצאה לאור של הארוורד. [עברית; אנגלית, PDF]
  8. מעניין איך נראים חייה של להקה ישראלית שמנסה לעשות את זה בלונדון – נוסעת עם כל הציוד, שוכרת דירה, עושה חזרות, מנסה להופיע ולאסוף קהל. מעניין. מזל שחברי הקולקטיב טרחו גם לתעד ולצלם כשהם עשו בדיוק את זה. וואלה תרבות מבטיחים להביא לנו את הדוקולקטיב, פרק אחר פרק. אני חייב להודות שהטריילר לא מזמין בטירוף, ומראה בעיקר עניינים דומסטיים ופחות דרמה, או מערכות יחסים, או מוזיקה. אבל חיבתי לקולקטיב כה גדולה, שאני בטוח שאצפה בכל הפרקים ואחזור עם תובנות. [עברית, וידאו]
  9. freealbumההרכב הישראלי NX2 Space Patrol, שפעם היו רק NX2 (שם שנולד, אני די בטוח, מכך שהיו בו רק נוגה ונוגה), מוציא אלבום חדש להורדה חינמית לחלוטין בבנדקאמפ (יש!). כיום יש בו כבר שלושה אנשים, רק אחד מהם נוגה. אם אתם אוהבים שוגייז, ואתם אוהבים Pאנק, אני די בטוח שתאהבו את השוגייז-פאנק של NX2 (ספייס פטרול!). [בנדקאמפ]
  10. מעולם לא לקחתי חלק בסטארט-אפ, אבל אם אקח חלק אני מניח שאקפוץ לקבל עצה טובה ב-StartupQuote (מה קרה למקש הרווח של אנשים שממציאים שמות לדברים בימינו?), אתר פשוט ונהדר עם עיצוב פשוט ונהדר, שמציע ציטוטים שחשוב לזכור, מפי אנשים שהצליחו עם הסטארט-אפ הוא החברה שלהם. כמובן שלא הכל מוחלט ולא כל משפט הוא כלל אצבע, אבל עדיין מעניין לקרוא. [אנגלית]
  11. בימינו הדיגיטליים זה קצת פחות מקלקל את השמחה (ובכך גורם לשמחה לאיד רבה אף יותר), אבל עדיין נחמד להרוס לאחרים תמונות, או Photobombing כמו שקוראים לזה באנגלית. הנה הרבה מאוד אנשים שמחים. [פיקסלים, אנגלית]
  12. הפרודיג'י אולי כבר לא מלהיבים כמו פעם, אבל ליאם היולט עדיין יודע לתת בביטים האלימים, גם ברימיקס המוצלח הזה ל-"99 problems" של Jay-Z. [סטרים]
  13. באפי חוזרת?! ובכן, כן, ועוד למסך הגדול, אבל בערך כמו שדוני דארקו חזר, כלומר אותה שושלת אבל בלי היוצר המרכזי שבצלמו ובדמותו נוצרה היצירה המקורית. Warner Bros הודיעה השבוע ש"תאתחל" את שושלת באפי, באותה הרוח שנעשתה לסדרת באטמן, אבל בלי ג'וס וידון וכנראה בלי אף אחד מהשחקנים המקוריים. בניגוד לבאטמן, קשה לי לראות איך זה יכול לקרות וגם להיות טוב\מוצלח\לדבר לקהל המעריצים העצום והקיים של באפי. בכל אופן, וידון מגיב במכתב רווי סרקזם וג'וסיזם. נפלא. [אנגלית]
  14. רותם פלדנר ממשיך לייצר קטעי וידאו מהפנטים של מוזיקה ישראלית חיה, והפעם הוא לכד את מארינה מקסימיליאן בלומין בפסטיבל הפסנתר בפריים שלו, וזה יפה מדי. [וימאו]
  15. [תודה ליונתן] הגורילאז מפתיעים עם קאבר מעולה שבמעולים ל-"Crystalised" של The XX. [טיוב]
  16. [תודה לפרנק זעתר] לנועה מ"מוזות ומוזיקה" קרה הדבר הנורא מכל, הטרגדיה שכולנו חוששים ממנה: נמחקה לה כל ספריית המוזיקה מהמחשב. זה ממש עצוב לשמוע, ואפילו מעורר אצלנו דאגות בלתי נשלטות ("גיביתי? ואת הגיבוי, גם כן גיביתי? ומה אם תהיה שריפה? ומה אם ייפלו לי הכוננים ויקבלו מכה? אולי לגבות גם בענן?"). למרבה המזל, פשוט נורא כיף לקרוא את הפוסט של נועה, וזה מרכך הרבה מהבאסה. בדרך אני גם מזדהה עמוקות עם דברים שנועה כותבת בפוסט הזה: "אוסף המוסיקה שלי היה דבר חי, אורגני ודינאמי שאהב להתפשט לכל מיני כיוונים ולקבל צורות שונות בתקופות שונות. בגבבים וערימות הוא רבץ, מעשה טלאים עצום, עד ששנינו הפכנו להיות שלוחות — או אולי גרורות — האחד של השנייה ויכלתי לשלוח את מחושיי אל תוכו ולדלות פנינים שידעתי שיהיו שם, כאלה שלא ידעתי שיהיו שם וכאלה שזכרתי במעומעם וידעתי למצוא רק בחוש". אם תרצו לעזור לנערה במצוקה, תוכלו לשלוח לה המלצות מוזיקליות. [עברית]
  17. ג'ונתן ספרן פויר בראיון קטן ומצוין על היצירה הלא-בדיוק-ספרותית החדשה שלו, בניו יורק מגזין. אוהב אותו. הסופיאן סטיבנס של הספרות. [אנגלית]

  18. נשבע לכם שכשצפיתי בסרט הזה בקולנוע כרטיס עלה לי 12 שקל

  19. מגזין Empire חגג 20 שנה ושיחזר בגלריית תמונות נקייה להפליא שחקני קולנוע גדולים בתפקידים האייקוניים שלהם. התוצאה נהדרת בעיניי, כי השחקנים התבגרו, הזדקנו והשתנו, אבל התפקידים קפאו בזמן. [פיקסלים]
  20. שי ליברובסקי, המכונה גם דיגיטל_מי, מסכם בדרכו את 2010 שסופה קרב, ומודה שלא שמע השנה הרבה מאוד מוזיקה שיצאה באמת השנה. ובכל זאת הוא מסמן שלושה דברים שכן נגעו לו בעור התוף השנה: השיר המשותף של אמינם ולי'ל ויין; התרחבות היקף היצירה של מאדליב וג'ואנה ניוסם; וגונג'סופי. גו ליברובסקי. [עברית]
  21. קסטה העלתה לטוויטר שלה תמונה נהדרת של קטע מהביוגרפיה של קרל מרקס, ובה מסופר על חשיבות הזקן והשפם האדירים של מרקס, ועל החיבה הרבה, אפילו מדאיגה, של אנגלס לשפמים ושיער פנים – הוא אפילו יזם ערבי שפמים וכתב שירי הלל לזיפים. כביר. [עברית]
  22. הקליפ החדש של Klaxons הוא פסיכי לגמרי. זהירות לרגישים – הרבה מאוד עירום. אבל מהסוג הקריפי. [טיוב]
  23. יצא לי לקחת חלק בהרבה מאוד שיחות, ברשת ובעולם האמיתי, על ההבדלים הקשר וההבדל בין איכות ופופולריות במוזיקה. האם מה שבמיינסטרים מונע מטעם מסוים, ואם כן, של מי? ולחילופין, אם הטעם שלך לא חופף את מה שנמצא במיינסטרים, מה זה אומר עליך, על המיינסטרים, ועל טעם בכלל? חסר תרבות כותב פוסט מעולה על הנושאים האלה בדיוק, ויוצא גם עם המסקנה הכי בריאה ונבונה שנתקלתי בה בחמשת אלפי השיחות בנושא עד כה: "ש לנו נישה קטנה וחביבה מלאה באמנים מוכשרים וקהל שיותר נכון לקרוא לו קהילה וזה מעולה. היא עוד תגדל ותתרחב ותזכה לכמה ניצחונות רגעיים אבל היא לעולם לא תהפוך לקונצנזוס. מה שהיא כן תעשה זה תבנה תרבות שוליים נועזת ומעניינת שעם הזמן תפרה את המיינסטרים באלף דרכים קטנות". ]עברית]
  24. עוגיפלצת רוצה להנחות את SNL, ואתם יודעים מה? אני בטוח שזה עומד לקרות פור ריל. עידו כהן עם הסיפור. [טיוב; עברית]
  25. [ויה ויה] יש דברים שהם כל כך נוראיים שהם נפלאים (אין להיפך, למרבה הפלא). בשביל זה המציאו את האינטרנט. [טיוב]
  26. איה כורם מסיימת את המדריך למוזיקאי העצמאי בהצעה נדיבה מאוד: כל מי שנמצא במו"מ עם חברת תקליטים יקבל ממנה ייעוץ בחינם אין כסף. מרשים. [עברית]
  27. ולסיום: דאג סטנהופ במסר חשוב באמת על פחד ותקשורת. רק תתעלמו משורותיו האחרונות, הוא מתעקש להצחיק ולפספס את האמת המדויקת שלו. [טיוב]
  28. ההופעה של ויו פארקה טורה במשכן אמנויות הבמה אמנם הפריעה לי ברצף כתיבת העונג, אבל מילאה אותי בעונג רב ונדיר כל כך, שאני חושב שהיא כרגע נתנה לי כוח ומיקוד לכתוב עוד 600 עונגשבתים שבועיים. זה היה פשוט כביסה לנפש פלוס גיהוץ. יצאתי רווי נחת, מלא חיים, אחרי שעה וחצי של מקצבים אפריקאיים ושורות גיטרה מפותלות ומהפנטות מאצבעות הכשף של פארקה טורה. החצי הראשון מילא אותי בהשראה ובהשתאות, ישבתי והתרגשתי מרוב יופי מוזיקלי (תחושה שאפפה אותי בעוד שתי הופעות במשכן, ג'ואנה ו"אדומי השפתות" של ברי סחרוף); ובחצי השני פשוט רקדתי כמעט בלי הפסקה (הקהל במשכן נעמד! איזה כיף). זה היה, כמו שהסכמתי בחדווה עם שותפתי להנאה דנית, ממוֹגֶג. [חלל, בית]


    זה לא שהם מבריזים, הם פשוט לא באים

  29. Tindersticks ביטלו את ההופעות שלהם בישראל. גם הפעם קרה מה שקורה בכל פעם, רק שהפעם הטינדרסטיקס לפחות אמרו את זה בכנות ולא ניסו למרוח: הם קבעו הופעה, ומאז הקביעה פנו אליהם ארגונים פוליטיים (שימו לב: לא מוזיקליים, פוליטיים) בניסיון לשכנע אותם שלא להופיע בישראל. והניסיון הצליח. יש לי חבר טוב שאמר שזו פעם ראשונה שביטול הופעה גורם לו להרגיש כאילו בגד בו חבר טוב. אני אוהב מאוד את הטינדרסטיקס, בעיקר את האלבום השני והשלישי, שנפתח ב-"Another night in" המפעים, וחיכיתי מאוד להופעה הזו, אבל הייתי פסימי. לא קניתי עדיין כרטיס, חיכיתי לרגע שמשהו ישתבש. הופתעתי מכך שלא זעמתי או התאכזבתי כשהגיעה ההודעה על הביטול. זה פשוט לא הפתיע אותי, ועייפתי מזה. אז ביטלו. מה אני יכול לעשות [מגיבים פוליטיים, זו שאלה רטורית, אוקיי?]. אנשים נכנעים ללחץ, זה טבעי כנראה. עד שלא יופעל משקל נגד מצד אנשים שחושבים שכן צריך להופיע פה, עם או בלי קשר לפוליטיקה, אמנים שנכנעים ללחץ ייכנעו ללחץ. אמנים שלא נכנעים (ג'ואנה ניוסם, למשל), לא יכנעו. בינתיים, אני לא מחרים ולא כועס. ממשיך לשמוע בהנאה דבנדרה ופיקסיז וגם את הטינדרסטיקס, שאם יום אחד החורף הזה יהיה קר וגשום, הם יתאימו כמו פתיתי מרק ל… מרק. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, ואם אפשר קצת גשם לא אתלונן (הרבה)!

26 תגובות על “עונג שבת: סופיאן, לך בעקבות לבך”

  1. יאיר יונה הגיב:

    ג'ף לין גאון וכל דבר (כמעט) שהוא נוגע בו, הופך להיות זהב.

  2. ענבר הגיב:

    הקאבר של גורילז ל-xx מעניין ויפה.
    לגבי פיצ'פורק,לפעמים אני מאוד מעריכה את האתר הזה ולפעמים אני שונאת אותו.יש אלבומים נהדרים (למשל כאלה של המארס וולטה )שזוכים באתר לציון 4 מתוך 10,אבל לאלבומים של ריהאנה הם מעניקים ציון 8.הזוי..

  3. גלעד הגיב:

    לענבר, זה קול לתת לריהאנה ציון 8. גם פי'צפורק רוצים להישאר מעודכנים.
    עוד מעט יתנו 8 גם לקובי פרץ.
    וזה, רק כי הם קולים.

    איכשהו זה מתקשר לי לזה שגיאחה כתב "חנוני מוזיקה (כמוני) "ואילו אייטם 1 מציין את השיר הנפלא מיסטר בלו סקיי. לשמוע את זה, זו בדיוק הפרישה מהחנוניות, והתחלת התעסקות עם העיקר.

    (אגב הוא אומר, ME ולא MY . שגיאת כתיב)

    כדאי לשמוע את האלבום משנת 79 או לפחות את בסט אוף שלהם. ג'ף לין הוא מלחין גדול.

  4. עמית הגיב:

    1. אני מניח שהאלבום של קניה ווסט הוא לא כוס התה שלי אבל זה פחות משנה. ציון לאלבום ברוח הפיצ'פורקית הוא די הזוי עם ציונים כמו 8.7 וכאלה. איזה מין ציון זה?
    דבר שני באותו העניין – ציון 10 לאלבום זה משהו שחייבים לחכות לפחות 10(?) שנים לפני שנותנים או משהו בסגנון. ל איומיים אחרי שהוא יוצא. 10 דבר אלמותי. לא סתם אלבום שמלהיב אותנו בימים-שבועות-חודשים הראשונים.
    גם היום אנ ינזהר לתת לאלבומים ותיקים מאוד ציונים בכלל אבל בייחוד ציונים מושלמים שכאלה.

    2. היתה אתמול הופעה מצויינת לדעתי של מרקורי רב שלא זכתה ליותר מדי התייחסות בתקשורת (לפחות לא לפני ההופעה) וחבל.

    כל טוב.

  5. איציק הגיב:

    גם אני אהבתי את ההופעה אתמול של מרקורי רב.
    הפסקול החי שהם נגנו על רקע הסרט הבלון האדום מ- 1956 שהוקרן במלואו היה נפלא.

  6. ניצן יוגב הגיב:

    נקישור בידיעה על החידוש של פרודיג'י לשיר של ג'יי זי מוביל לאתר של הפוטובומבינג
    ממש רציתי לשמוע את הגרסא שלהם

  7. מה שיותר אהבתי בהופעה של הגורילאז הוא הביצוע המאוד אקוסטי שלהם ל"על תל המלנכוליה"
    http://www.youtube.com/watch?v=7iODSZL7XkQ

    ותודה על הפלאג אין הראשון, אתה מלך.

  8. בן הגיב:

    קחו את פרודיג'י
    http://www.youtube.com/watch?v=IxDH-Uhz8Kk

    (באמת טוב, אבל זה לא חוכמה כי הבסיס טוב)

  9. אורלי נקלר הגיב:

    זהירות, מדובר בספוילר:
    התגובה שלי כמובן מתיחסת ל-7 והייתי רוצה לדייק את התובנה הראשונה שלך מה(מיני מיני) סדרה של הקולקטיב, כשפנינו כמובן לסרט באורך מלא ותהילת עולם 🙂 סתם.
    בגדול הסדרה לא מתעסקת בלונדון בפרט אלא בכל הדרך שהיתה לקולקטיב מאז ועד היום, ואת זה חשוב להדגיש. המטרה של הסדרה היא לתאר דרך של להקה בשנתיים פלוס האחרונות. ההתעסקות בלונדון היא חלק מהדרך, אמנם משמעותי כי בכל זאת הם גרו ועבדו שם פרק זמן ארוך, אבל גם לארץ יש חלק אינטגרלי ובוודאי ובוודאי להקלטות האלבום החדש וכו' וכו'. אבל כל זאת ועוד, בהמשך. בקיצור, נשמח לשמוע תובנות נוספות בהמשך 🙂

  10. אייטם 25 דאג סטנהופ – צודק שהתקשורת מפחידה אותנו. ההנחה שלו שזה בגלל שהיים שלנו משעממים אופיינית לאנשי במה ואומנות. הם פשוט לא מבינים איך יכול להיות לבן אדם טוב אם סתם טוב לו.
    הוא גם טועה בכך שהסטטיסטיקה לא מעניינת. היא מאד מעניינת והיא בסופו של דבר פוגעת בכל אחד, במיוחד בארץ קטנה כמו שלנו. בסוף כל אחד מכיר מישהו שמעורב בתאונת דרכים ונופלים במלחמות או בפיגועים.
    אני שותף לתחושת המיאוס שאוחזת בכולנו מכיוון התקשורת. הדוגמא האחרונה היא פרשת ההוללות של המשטרה.

  11. מואב הגיב:

    הקליפ של Klaxons מזכיר לי את הסרט שהפסקתי באמצע ועד היום שואל את עצמי מתי אאסוף מספיק כוחות לסיימו, the human centipede

  12. מיס בוז'רסקי הגיב:

    10 – היי, מה אתה עשוה שם בתמונה של הבחורות בבקיני? 😉

    20 – הקליפ של הקלאקסונס ביזארי ברמות, אפילו בשבילם.

    עידו – איזו גרסה מקסימה ל"על תל המלנכוליה" (וגם יופי של תרגום).

  13. ט. נחום הגיב:

    בקשר לקטע עם פיצ'פורק-
    פיצ'פורק ידוע כאתר שמאוד מטפח קבוצה של אמנים בהם הוא תומך כבר מההתחלה שלהם ומייצר סביבם הייפ נורא גדול (אאוטקאסט, אל.סי.די, הנייף, רדיוהד, קנייה, ג'ק וויט ועוד רבים וטובים). אני מסכים עם הדעה שציון 10 על ההתחלה זה טיפה מוגזם ונוצר יותר בשביל הדיבור על האלבום, למרות שזה אלבום ממש טוב. כמה שאני שמתי לב- ציונים שכאלה פיצ'פורק הביאו לאלבומים שהם לא הוצאות מחודשות לאלבומים ישנים רק במקרים של רדיוהד, ורק לאלו שאין ספק שראויים לזה (the bends, ok computer, kid a).
    אבל הנקודה החיובית בפיצ'פורק היא שכשאלבום גרוע, גם אם זה מאחד האמנים ה"מועדפים" שלהם- אין להם בושה והם יתעלמו מכל ההייפ והביקורות החיוביות שכל שאר המבקרים האחרים מביאים לו רק בגלל שזה האמן המוערך הזה ויביאו לו את הביקורת שמגיעה לו (ע"ע האלבום האחרון של MIA, שפיצ'פורק מאוד אוהב אותה בדרך כלל, שקיבל איזה 4.4 והוא באמת לא כזה טוב…).

  14. דרור הגיב:

    ט. נחום: פיצ'פורק לא חילקו 10 ל־The Bands בזמן אמת, אלא רק להוצאה המחודשת. חוץ מזה, הם חילקו עוד בערך 10 פעמים את הציון 10 לאלבומים בזמן אמת (Yankee Hotel Foxtrot, The Soft Bulletin ועוד כמה). לאלבומים של ג'ק וואיט & The Knife הם חילקו לפעמים ציונים בינוניים מאוד. לא ברור לי על מה המהומה.

  15. ג'ים הגיב:

    בפעם הראשונה שהאזנתי למיסטר בלו סקי (במיקסטייפ של נועה מ 15) הרגשתי שאני נמצא בשיעור מוזיקה. כה מדהים.

  16. כל ההתייחסות לפיצ'פורק מוגזמת, ברמה פולחנית. בסה"כ יושבים שם אנשים, ועוד אמריקאים ! ממתי לאמריקאים יש טעם מוזיקלי ?

  17. מקס צ'פלין הגיב:

    שמישהו יסביר לי למה פיצ'פורק זוכים לכל-כך הרבה יותר תשומת לב וגידופים כשאם עוקבים אחרי כלל הביקורות ב-metacritic רואים שהציונים שלהם לא שונים מאלה של מבקרים אחרים. למה להתייחס רק ל-10 של פיצ'פורק כשהאלבום הזה קיבל עוד איזה 7 ציונים מושלמים והממוצע שלו עומד שם כרגע על 93? למה בלוגרים התרעמו על ה-7.6 הפיצ'פורקי של טורו אי מואה כשהממוצע שלו במטא הוא 7.1?

  18. פרלמנט הדשא הגיב:

    עונג משובח, תודה.
    18 הזכיר לי – לפני זמן מה עודכנתי בשמחה שזכיתי בהגרלת האלבום המשולש של ג'ואנה ניוסם שהתרחשה בחסות בלוג זה, אליו שלחתי מבטי ערגה בכל סיבוב בחנות דיסקים שיצא לי לעשות מאז הגיע המייל המבשר. אנא, בטרם יתפוקקו אוזניי, או אשבר ואקנה אותו – מה קורה עם זה?

  19. רותם הגיב:

    דאג סטנהופ על אומנות

  20. צחי הגיב:

    אל תתעצב אל לבך, גיאחה. הפסקתי להתבאס מכל מי שנכנע ללחצים והולך להופיע עם מרכולתו במקום אחר. במקום זה, החלטתי להתמקד במוזיקה המקומית, ויש כאן שפע מוזיקלי כל כך עצום ורב, של אמנים והרכבים מצויינים, שיוצא שאני רץ מהופעה להופעה ועדיין לא ראיתי שליש ממי שנמצאים ב-wish list שלי. כדי לשמור על קשר עם העולם אני מסתפק בגיחות למופעי חו"ל פעמיים בשנה. לא רוצים – לא צריך. הפסד שלהם. לנו יש תחליפים מצויינים, , שהם יופיעו בלבנון.
    נשמעתי כמו תשדיר שירות לכחול-לבן, לא?

  21. עמיחי הגיב:

    הלינק ב-11 (פרודיג'י ורסוס ג'יי-זי) מצביע לאותו לינק של 10 (פוטו בו-בומב).

    עם כל אהבתי לקאנייה, שני האלבומים הראשונים שלו התקרבו הרבה יותר לציון 10.0 מאשר האלבום האחרון. למרות שהוא שיפור ניכר מ-808 הסתמי. We Major הוא אחד מההיפ-הופ מאסטרפיסז.

  22. יקיר הגיב:

    לא הבנתי כל כך את ההקשר לסרט דוני דארקו באנקדוטה על באפי,
    אני מאוד אוהב את הסרט, אחד האהובים עלי
    ויודע שהבמאי, שנראה לי שעליו אתה מדבר, עשה עוד סרט לאחר דוני.

  23. אריאל הגיב:

    לא שבניתי על ההופעה של הטינדרסטיקס, אבל ממש הייתי רוצה לתפוס את ה"אירגונים פוליטיים" שאחראים על המכתבים האנטי-תרבותיים לאלביס קוסטלו, פיקסיז והפעם הטינדרסטיקס, לשיחה קצרה בארבע עיניים, ושני אגרופנים.

  24. יקיר הגיב:

    נכון, צודק.
    חרא סרט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *