לפני הכל: סליחה מכל מי ששלח לינקים השבוע. בשישי בלילה, כשהתיישבתי לעבור עליהם, הג'ימייל החליט לא לדבר איתי יותר. ניסיתי וניסיתי, אך לשווא. אז הלינקים ששלחתם ייאלצו לחכות לשבוע הבא, כנראה. או שפשוט תדביקו אותם בתגובות, עם תיאור משלכם, ממש כאילו היו אייטם בעונג שבת [סוגריים בסוף והכל]. ואז יהיה לנו עונג שבת רגיל, ובסופו עונג שבת פתוח.

אין תמונות של הזמר המדובר בשום מקום, אבל היי, מצאתי תמונה של ילדים ב-1968, שזה קרוב. [מהאתר המדהים הזה]
1. יום ראשון בצהריים, מתן נויפלד ואני דוהרים קדימה עם התכנית השנייה שלנו ב"תדר", הקונספט פשוט: אני משמיע למתן שירים שאני אוהב, הוא משמיע לי שירים שהוא אוהב. כבר די הרבה זמן שאנחנו עושים את זה, רק שהפעם זה קורה ברדיו, ועוד אנשים יכולים לשמוע את ההתמסרות המוזיקלית הזו. וכמו שקורה לפעמים גם אוף דה אייר, פתאום מתן שולף שיר אלמוני משום מקום, והלסת שלי נופלת לרצפה. "Fly" של J.K. & Co הוא שיר מעולה גם בלי לדעת את העובדות המפתיעות סביבו (הוא נכתב והוקלט על ידי נער בן 15 ב-1968), והוא מיועד לכל מי שאי פעם אהב שיר של רדיוהד. הלחן ביטלסי והעיבוד מזכיר את רדיוהד של תחילת שנות האלפיים (גיטרות הפוכות ושאר צלילים מהופכים, קלידים ישנים וקול מעובד, תופים חיים שנשמעים מסומפלים), בעוד הקול של ג'יי קיי הנער מזכיר דווקא את תום יורק המוקדם. וכל זה נהגה והוקלט שלושים שנה לפני שיורק וחבורתו ניסו לרדת מההר של אוקיי קומפיוטר. האלבום הזה, Suddenly one summer, באמת יצא פתאום באיזה קיץ ואז נעלם לתהום הנשייה (לא לפני שהלייבל החליט, בצעד מבריק של אידיוטיזם, להוציא כסינגל קטע בן 36 שניות של רחשים, שהוא הפתיח לאלבום) בלי להשאיר סימנים. רק בעשור הקודם יצא האלבום הזה בהוצאה מחודשת שהביאה לו קהל חדש, בעיקר מקהילת הפסיכדליה. "הקדים את זמנו" הוא המונח שמסתובב לכם בראש כשאתם שומעים את השיר הזה. ושוב, גם בלי קשר לסיפור ההיסטורי, מדובר בשיר נהדר. תודה, מתן. [מפ3]



2. אה כן, אם מישהו פספס, יש איזו זמרת אחת שאני קצת מחבב שמגיעה להופעה בישראל. ג'ואנה ניוסם תופיע ב-30 בספטמבר במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, אולי האולם הכי טוב בארץ! ווהוווווווווו!!!!!! [עברית]
3. אין לי מושג אם כבר נסגר מופע חימום לג'ואנה (השמועה אומרת שכן), אבל זה הזמן להיזכר בקבוצת הפייסבוק המוצדקת גם אני רוצה שדיגיטל_מי יחמם את ג'ואנה ניוסם. מי שזקוק לשכנוע מוזמן לשמוע מה יודע דיגיטל_מי לעשות. [עברית; טיוב]




תצלום: מיכל שני

4. Woven Hand פירקו לחתיכות את ירושלים ואת תל אביב בסוף השבוע האחרון, ואלוהים כמה שזה היה אינטנסיבי. אני הגעתי להופעה השנייה (בארבי ת"א) בלי הרבה ציפיות. אני מכיר רק שיר אחד של הלהקה (שלא נוגן באותו ערב), ומלבד סיפוריו של שותפי להופעה מתן, שנכח גם בהופעה ערב קודם בירושלים, לא לגמרי ידעתי למה לצפות. פקחתי את האוזניים ואת הלב, והקשבתי. זה היה כמעט מסוכן. העוצמות הרוחניות שעפות מהכאת המיתרים, מרקיעת הרגליים ומהריכוז החד שבפניו של דיוויד יוג'ין אדוארדס הן עוצמות שאנחנו, בני האדם הרגילים, לא מורגלים בהן. באנו לא מוכנים, אני ורבים מהנוכחים שלא הכירו את החומרים. זה הכה בנו חזק וקשה. תוך שיר אחד נכנסתי למצב כמעט היפנוטי. העיניים שלי לא זזו מאדוארדס, ולמעשה אני לא זוכר בכלל איך נראו או מה עשו שאר הנגנים באותו ערב. בישיבה על כיסא קטן וברכינה מול שני מיקרופונים שונים (אחד עם סאונד מתכתי וטלפוני, אחד רגיל), אדוארדס הכניס אותנו, כמו שאמר מתן, לטקס גירוש השדים שלו. גם אם לא הבנתי הכל, יצאתי שונה. ער יותר. זה היה מתיש, חלק מהזמן, העוצמות האלו לאורך זמן (גם עוצמת הקול, אגב, הייתה מעט חזקה מדי גם לאוזניים מיומנות) הן קצת טו מאצ' למי שלא רגיל לזה. אבל זה היה שווה את זה. גם לאון פלדמן הגיע לא מוכן; עינב שיף יצא מטולטל; נמרוד צוק פחות התחבר אבל כן העריך את העוצמה; שי ברזילי, מעריץ ותיק, כתב יפה במאקו; ויאיר יונה הגיע חולה, אז זו לא חוכמה שהוא לא נהנה. [עברית]
5. עינב שיף חוגג בצדק רב את הגעתו של בק, "הפיטר פן של הרוקנרול" (איזו הגדרה נפלאה ומדויקת!) לגיל 40, עם ארבעה רגעים מכוננים מקריירה עשירה ומשפיעה. [עברית]
6. השבוע התפרסם אצל מורפלקסיס Monsterism II, המיקסטייפ השני שלי בסדרה הצנועה שאני עורך שם. האזינו להנאתכם או לסבלכם הרב. [מפ3]


רות דולורס וייס, מודל 2010 (תצלום: רועי רובינס)

7. הופתעתי ושמחתי מאוד השבוע, כשנסעתי לאורך דרך נמיר בתל אביב ובנוסף לשלטי העירייה הקבועים המפרסמים הצגות ילדים ותערוכות, ראיתי רצף שלטים של העירייה שמפרסמים מופע חדש של רות דולורס וייס במרכז ענב, ב-15 בחודש. המופע החדש, קצת בדומה ל"ספר השירים שלי"\"מגדל הפזמון" של שלומי שבן, מציג פרשנות אישית של רות לשירים שהיא אוהבת, מנינה סימון ועד ניק קייב, והפעם עם להקה אדירה שכוללת את יהוא ירון (כמובן), אביב ברק הענק על התופים ושאר מעולים. ההופעה, שתרוץ קצת בארץ, צפויה לצאת באלבום חדש. את הביצוע שלה ל-"Feeling good" של נינה סימון כבר שמענו בהופעות בעבר, אבל אף פעם לא ככה. וואלה נותנים את הגירסה החדשה להורדה בחינם, איזה כיף. [עברית, מפ3, סטרים]
8. השבוע יצא לי, במקרה, להזכיר כמה פעמים את התוכנה המיתולוגית סולסיק. מי שלא הכיר את סולסיק (שעדיין פועלת, אגב), מדובר בתכנה פשוטה מאוד של שיתוף קבצים, ויש לה שני יתרונות גדולים: ראשית, התרכז בה בתור הזהב ריכוז עצום של פריקים מוזיקליים מדהימים מבחינת העושר והאושר המוזיקלי שלהם; שנית, אם מצאת מישהו עם מוזיקה מעניינת, אתה יכול לפתוח מולו חלון צ'ט ולפטפט איתו. רק לאחרונה הבנתי את התרומה העצומה של הסולסיק לחיי. מלבד מאות אמנים חדשים וישנים שגיליתי בזכותה, יצא שהכרתי דרך התכנה הזו אנשים יקרים ומשמעותיים בחיי כיום, כמו מורפלקסיס, שני קדר, ודויד פרץ, שהבלוג קצר מלהכיל את תיאורי השפעתו על השכלתי המוזיקלית והאישית. בין היתר הכרתי דרכו את הלהקה שלו לשעבר, בלובנד, ואת האלבום היחיד והמעולה שלהם, שהיה כנראה גם אלבום הסולואו-קור היחיד שהוקלט בעברית. אחרי שנים שהאלבום הזה אזל מהחנויות, העלה סוף סוף דויד את האלבום של בלובנד לבנדקאמפ, להאזנה והורדה חופשית, או בכל מחיר שתבחרו לשלם. גם שאר אלבומיו של דויד שם ("הייקו בלוז", שיצא בלייבל שלי ושל מורפלקסיס, וגם "כולם מעשים בודדים" החדש, משיריו של אורי ברנשטיין). הייתי כותב "איזו חגיגה!", אלמלא היה מדובר באלבום כזה עצוב. [בנדקאמפ]
9. אסף אבידן כותב ל"מאקו" יומן מסע מהורהר ומעניין מהטור באירופה. [עברית]
10. [ויה ויה, שתרם רבות לעונג הנוכחי] השרטוט המקורי של פאקמן, המשחק שהפך לאייקון חוצה דורות. [מה זה שם, הולנדית?]
11. עולה חדש מצרפת לישראל ומעריץ גדול של סרז' גינצבורג הענק (שעל שמו קרוי כפתור ה"חיפוש" כאן בעונג), מפיק ערב מחווה צרפתי לסרז' בישראל, ב-28 ביולי, אבל מה שמעניין יותר הוא השיר הפרו-ישראלי שכתב גינצבורג ב-1967, "Le sable le soldat", שלא הכרתי קודם ונחשף (?) השבוע בוויינט. [עברית]
12. Los Campesinos האדירים הגיעו בהרכב חלקי לאולפנים של NPR ונתנו שם בכל זאת מופע קטן ואינטנסיבי באמצע המשרד. [וידאו]
13. [תודה למתנויפלד] Hypnotic brass ensemble הם אכן הרכב מהפנט למדי של מתופף אחד וחבורת נשפנים אדירה שמנגנת כאילו היא יוצאת למלחמה, במיוחד בשיר שנקרא "War". ענק. [טיוב]



14. [ויה ויה] אמן בריטי יצר עבודת אמנות שנראית כמו ים של דיסקים. עכשיו כשכולם אומרים שאין מה לעשות איתם ורק אני עדיין מתקלט עם דיסקים כמו ילד ניינטיז. [אנגלית]
15. "Shutterbugg", החדש של Big Boi מאאוטקאסט שמוציא עכשיו אלבום סולו ראשון, נשמע לי מוזר בהאזנה ראשונה, ממכר בשנייה ובשלישית וברביעית ובחמישית ובשישית ואני לא מפסיק לשמוע את השיר האדיר הזה. [סטרים]
16. כל מי שאוהב, כמוני, את "Empire state of mind" של ג'יי-זי ואלישיה קיז (אלישע, בעברית), מוזמן לשמוע את "Love is a two way street", שיר הסול היפהפה של The Moments, שממנו לקוח הריפ הפסנתרי החוזר בשיר (ונשמע גם כאילו הקול השני בשיר, שמלטף עם "I love you", הגיע לאוזני The bees). [טיוב]
17. [ויה ויה] תלמידי כיתה ז' התבקשו לצייר מדען, ואז נלקחו לביקור במעבדה אמיתית לפיזיקה, והתבקשו לצייר שוב. ההבדלים נפלאים. [אנגלית, פיקסלים]
18. שני חברים ב-Grandaddy (ג'ייסון לייטל ביניהם!) ושני חברים ב-Earlimart המעולה התאחדו לסופרגרופ מרובעת בשם Admiral Radley, והאלבום החדש שלהם, I heart california, ניתן להאזנה מלאה ב-NPR. זו קצת בעיה שהשיר הראשון (שיר הנושא, הנה גם הקליפ שלו) כל כך אדיר שהכל מחוויר לצידו באלבום הזה, אבל עדיין שווה לשמוע. [סטרים]
19. אין לי מושג מה הסיפור שלו, אבל אין ספק שמכל המתחרים שאי פעם השתתפו ב"גלגל המזל" האמריקאי, אף אחד לא מנצח את ריימונד, לפחות לא בתחרות המסטול המצחיק ביותר בטלוויזיה. [טיוב]
20. [תודה לגילי] לא בטוחים איך למקם את כף היד על גבה של האישה שלצדכם? הנה מדריך קצר וממצה. [אנגלית, פיקסלים]
21. ב-NPR מציעים הצצה לכמה מהאלבומים המעניינים שמחכים לנו בקיץ הקרוב, כולל טעימות מ-M.I.A, ג'ני וג'וני, פיל סלוויי, Best coast המדוברים, אוף מונטריאול ועוד. [סטרים, אתם יודעים]
22. [ויה ויה] טור נהדר ב-Tweetage Wasteland על ההשתעבדות לרילטיים שמציעים לנו האייפון, הטוויטר, הפייסבוק והג'ימייל, בין היתר. ואני חוזר לומר מה שאני אומר תמיד, פעמים רבות לעצמי: כבו את המחשב, צאו החוצה. לפחות לזמן מה. ואתם יודעים מה? אתם לא חייבים אפילו לכתוב אחר כך בטוויטר איך היה! [עברית אנגלית]
23. באינדי רוק קפה אספו צרור נאה של קאברים מעניינים, בין היתר: רדיוהד מבצעים ניל יאנג, המורנינג בנדרז מבצעים את הסמיתס, דיר טיק מחדשים רולינג סטונז, ג'ף טווידי עושה בוב דילן, ועוד ועוד ועוד. [מפ3]
24. [ויה ויה] לימבו. OMG. [טיוב]
25. וואלה? Air רמיקססו את "It's working" של MGMT והפכו אותו למשהו חדש לגמרי. פחות טוב מהמקור, בעיניי, ושוב, שונה לגמרי. עוד MGMT בסוף העונג. [מפ3]


מי מתחבא מאחורי המסיכה? חתול מפלצת או להקה מתחכמת

26. Fol Chen נשמעים לפעמים כמו פרויקט רמיקסים לדיהרוף, ואני מתכוון לזה במובן מעולה. הם פחות תזזיתיים אבל גם הם אוהבים תופים מסונקפים (איך אומרים Syncopated בעברית?) ושבירות קטנות של המהלכים. אני מקווה שהם יתפתחו למשהו יותר מעניין ממה שהם עכשיו, אבל בינתיים, "The holograms" הוא קטע אדיר ומעניין. בכלל, בזמן האחרון אני חוזר לחרוש את הייפ מאשין ובלוגים כאלה ואחרים (וכמובן את "הקצה") כדי לשמוע הרבה דברים טריים וחדשים שפספסתי, דברים כמו Fol Chen, Best coast, Blackbird blackbird ועוד מלא שמות. בינתיים חזרתי עם שתי מסקנות-ביניים: א. יותר מדי דברים שנחשבים עכשיו לדבר הבא נשמעים בדיוק כמו להקות ששמענו בשלושים שנה האחרונות, רק עם הרבה הרבה יותר ריוורב. ב. יש כאן הרבה מאוד דברים מעניינים, מגמות סאונד מרתקות והמון רעיונות מוזיקליים טובים. כרגע, לא שמעתי הרכב שמצליח להשתמש ברעיונות ובמגמות האלו כדי לגבש ממש צליל מעניין או לפתח בתוכו שירים טובים מספיק או זהות מוזיקלית מספיק מגובשת. אבל כל הרעיונות והמגמות והכיוונים החדשים האלה הם יסודות מעולים, ועליהם ייבנו דברים טובים יותר. אלה יהיו השפעות לדברים עתידיים, שבתקווה יהיו מגובשים יותר אחרי שלב הנסיונות. כרגע, בעיניי, רוב הדברים האלה הם בחיתוליהם. [מפ3, אם נחזור רגע לנושא]
27. [ויה ויה] לשנן ולזכור: 4 דרכים לזהות את השיר שמתנגן לכם בראש ואתם לא זוכרים מה הוא. [אנגלית]
28. למורת רוחי, מגמת סיכומי אמצע השנה נמשכת. מה קרה לקצת סבלנות, חברים? מצד שני, היי, לסכם שנה זה שרירותי בדיוק כמו לסכם חצי שנה, או 743 ימים, נגיד. בעודי מתחבט בסוגייה, עורכי המוזיקה של אמאזון פרסמו את 50 האלבומים שלהם. במקום הראשון: LCD Soundsystem, שיעטרו את במות ארצנו הקיץ אם לא יתחרטו עד אז. מלבד המקום הראשון, שווה מאוד לקרוא את שאר הרשימה. יש שם דברים שעשויים להיות ההתאהבות הבאה שלכם. [אנגלית]
29. לפחות ב-Quietus בוחרים אלבומים מעניינים ופחות צפויים מחצי השנה האחרונה, ונותנים לנו הזדמנות להכיר במרוכז הרבה דברים שעברו אולי מתחת לרדאר. [אנגלית, אבל איפה הלינקים למייספייס?]
30. ב-Quietus גם מראיינים את ג'יימס מרפי, שהתראיין לאחרונה גם לפיצ'פורק. [אנגלית]
31. Cut Chemist הוציא לבנדקאמפ קטע מרתק, שלא נעשה בשני פטיפונים ומיקסר אחד כרגיל, אלא בעזרת פטיפון אחד, מיקסר ודוושת לופים. הטכניקה מעניינת, והקטע עצמו טוב מאוד. [בנדקאמפ]
32. נהניתי לקרוא את הראיון עם אורי אורבך ב"פנקס", כתב עת מקוון לספרות ותרבות ילדים, במיוחד על ההבדל בין כתיבה לילדים דתיים לבין כתיבה לילדים חילוניים, ועוד על עיתונות ילדים ושאר נושאים. [עברית]
33. נהדר: ג'ף טווידי מ-Wilco הזמין את הקהל שלו להזמין שירים, ובאחד הפתקים הוא התבקש לשיר את "Ashes of american flags", או את "Single ladies" של ביונסה. נחשו במה הוא בחר. [טיוב]
34. יעל רגב מספרת ב"אפילו עז" על עוד רגע קסום בעוד אחד ממסעותיה מעוררי הקנאה מסביב לעולם. הפעם בניו זילנד, יחד עם עפיפונים, ארמונות בחול, ועוד אוצרות שטומנים בחובם החיים. [עברית]



35. [ויה ויה] Mixest הוא ממשק פשוט ויעיל להכרת מוזיקה עצמאית חדשה. הכי פשוט שאפשר: עם פתיחת האתר נשמע שיר חדש. אהבתם? לחצו על הלבבה. לא אהבתם? נקסט. מכירים כבר? לחצו על כפתור ה-"More obscure". כמה פשוט, ככה כיף. מצאתם שם שיר גדול שלא הכרתם? דווחו לי בתגובות. [אנגלית]
36. מלבד המילים הטובות שכותב יואב קוטנר על אלקטרה (פלוס האזנה לאירוחים שלה אצלו בתכנית), הפתיח שלו על ישראלים ששרים באנגלית מעניין לא פחות משאר הפוסט. [עברית]
37. בריאן לי או'מאלי (שכתב את הקומיקס) ואדגר רייט (שביים את הסרט) בחרו ביחד את השירים לפסקול של סקוט פילגרים הסרט החדש על פי הקומיקס הנהדר, ובפוסט בבלוג שלו, מספר או'מאלי איך הגיע כל שיר לפסקול. חלק בהפקת סרטים שבדרך כלל אנחנו לא רואים. [אנגלית]
38. איה כורם מספרת על Middle East Program, פרויקט מרתק שאוסף מובילים, מנהיגים ואמנים מהמזרח התיכון ו… פשוט תקראו אצל איה, היא מסבירה את זה טוב ממני. זה אולי לא ישנה את העולם, אבל גם תיקון קטן הוא טוב יותר מנזק, ואסור לשכוח את זה. [עברית]
39. [ויה ויה] What the fuck do I need to know מביא את החדשות אבל בלי כל הממבו ג'מבו שמסביב. בשורה אחת, רק העובדות החשובות, בערך. אני דורש מקבילה עברית כזו, עכשיו. [אנגלית]


אין, אין על האחים חנוכה

40. ואם J.K. & Co. הקדימו את זמנם, אני חושב שאפשר בבטחה לומר ש-MGMT איחרו את זמנם. שזה בסדר, כי גם כך אנחנו מנסים תמידית להילחץ ממערבולת רטרו ובזרם הרטרו הנוכחי MGMT משתבצים נהדר, אפילו נשמעים, כמה אבסורדי, עתידניים. רבים חיכו ורבות דובר על האלבום השני שלהם, ואני הספקתי להגיע אליו רק לאחרונה ולהקשיב לו שוב כמו שצריך. הוא עדיין לא נכנס לי מתחת לעור, מלבד השיר המסיים, "Congratulation". דווקא השיר הזה לא נשמע כמו ניסיון לקחת את הרטרו ולעשות אותו עתידני. זה פשוט שיר מצוין שטבוע בהפקת רטרו מאובקת ונהדרת. השיר הזה נשמע כאילו הוא נלקח מהאלבום של J.K. & Co, או כמו איזה בי-סייד נדיר של T. Rex. ויותר מכל שיר אחר באלבום החדש שלהם, הוא באמת מצליח לרגש אותי. ברכותיי. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!