14 בנובמבר 2009

עונג שבת: ועכשיו, בתלת ממד!

"אם הכותב הנכבד היה מרים את עיניו מעבר לפרטיטורה התורנית, הוא היה מופתע לגלות דור של שוחרי מוזיקה, צעירים ומבוגרים שאינם מפחדים מבאך אך גם לא מפורטיסהד, מעריצים את הגאונות של סטרווינסקי ומזילים דמעה עם ניק דרייק. באורח פלא, הם מצליחים למצוא יופי טהור בפרדריק שופן ובג'ואנה ניוסום כאחד, אולי בגלל שהם מתעקשים לאהוב מוזיקה ולא לעסוק בתדמיות אליטיסטיות מסוף המאה הקודמת (אם כי לצערי גם עולם האינדי כבר נגוע בכך)" – הקורא הנבון שלום נכנס במבקר המוזיקה הקלאסית של "הארץ", נעם בן זאב, בתגובה לכתבתו על כך שהרוק המתקדם גרם לאנשים לגלות את המוזיקה הקלאסית

לפני הכל:
א. תודה ענקית לירון, שבזכותו האתר הזה ומשפחת העונג בכלל נקייה ממזיקים. אם אתם נתקלים בבחור חמוד בשם ירון שניקה את העונג שבת, קנו לו בירה מיד. הוא הרוויח את זה.
ב. הזוכים בדיסקים של זירו 7 הם הקוראים בני המזל: דניאל, רועי, ירון ויואב (אין לכם ניקים? לא שמעתם שזה הכי גזעי באינטרנט?). בדקו את תיבות המייל שלכם!

    chet
    (אחד מהם לא באמת חבר בלהקה)

  1. אני לא זוכר בבירור את הרגע בו הכרתי את The Bowerbirds או את Timber timbre, אבל אני זוכר היטב את הרגעים בהם אנשים שונים ניגשו, התקשרו או כתבו אליי במיוחד כדי להגיד תודה על כך שהם הכירו את אחת משתי הלהקות המעולות האלו. אם אתם בין אותם אנשים, אני חושב שתאהבו את הלהקה הבאה. ב-Chet [חלל], כמו כל סיפורי האהבה הטובים, נתקלתי לגמרי במקרה. באמת, הורדתי את האלבום הזה באקראי לגמרי מאיזה בלוג, בלי לדעת כלום. עכשיו כשביררתי מסתבר שהם מגיעים מויקטוריה, עיר קטנטנה ויפהפיה במזרח קנדה, שלפני הרבה שנים ביקרתי בה והתאהבתי, ולו רק בזכות העובדה שהם תולים סלסלות פרחים בכל מקום. בניגוד ללהקות אחרות שיצאו מוויקטוריה בשנים האחרונות (פרוג אייז, וולף פרייד ושארית חבורתם), צ'ט נשמעים כמו עירבוב משובח בין קלקסיקו, דבנדרה בנהארט, ובאופן כללי קו הגבול בין פולק לפריק-פולק. (כמו שתי הלהקות שציינתי בהתחלה). "Chelsea Silver, Please Come Home" הוא אלבום ממכר, שנע בין שירים פשוטים מאוד כמו "Every night a supper wine" לקומפוזיציות בנות 14 דקות. חפשו אותם. אני שמח שמצאתי. [מפ3]
  2. מונוקרייב מציעים הנחה יפה לקוראי העונג שבת על כרטיסים לזירו 7. ההצעה תקפה רק עד מוצ"ש, אז הזדרזו לנצל אותה! [עברית]
  3. 2000sהצביעו עכשיו למצעד אלבומי העשור ושירי העשור של "הקצה"! כנראה סיכום העשור הכי חשוב בארץ, ובהחלט זה שמדבר אליי יותר מכולם. הבעיה היחידה היא שקשה עד בכי לבחור את האלבומים, שלא לדבר על השירים. כל מי שחשב שהיה עשור מעפן מוזמן לסרוק את הרשימה של הקצה ולהבין כמה הוא טועה. לבחור רק עשירייה? יש כל כך הרבה אלבומים מעולים! פורטיסהד או הפוסטל סרוויס? רדיוהד או ארקייד פייר? אוקרביל ריבר או ג'ואנה ניוסם? אוף מונטריאול או ברייט אייז? ג'יי ווק סנייל או ההולד סטדי? דה נייף או לאמבצ'ופ? מגנוליה אלקטריק קומפני או רג'ינה ספקטור? ספארקלהורס או ניק קייב? מסטודון או פנדה בר? סופיאן סטיבנס או הסטרוקס? אחחחח, כמות השערות הלבנות שצמחו לי כשניסיתי להצביע גדולה יותר מאי פעם. הצביעו, השפיעו, ואל תוותרו לעצמכם. זה קשה, אבל יש דברים שצריך להתאמץ בשבילם. [עברית, אנגלית]
  4. שרון מולדאבי כותב על "Wild is the wind" הקלאסי, על הולדתו של השיר ועל ביצוע אחד יפהפה ומוכר הרבה פחות מאלה של נינה סימון ודיוויד בואי. [עברית]
  5. Got beef? ההיפ הופ העולמי (טוב, על מי אנחנו עובדים, האמריקאי) חוגג 30 שנה להיווסדו, תלוי את מי שואלים, וב"גלריה" ערכו ספיישלון קטן של כתבות. הכתבה של סגול 59 על מצבו של ההיפ הופ הישראלי גרר הכי הרבה תגובות ברשת. סגול מפרט את תחלואיו של ההיפ הופ הישראלי ואת הסיבות למצבו הקשה, ומקנח בעשר שורות שאסור להגיד בשום שיר ראפ ישראלי. ראפר ומוזיקאי אחר, נמרוד דוויק מ"הפרברים רפיוג'יז" זצ"ל, הגיב בפוסט אישי מאוד משלו ובו פירט את מצבה המשגשג של הסצינה ואת הגורמים שמונעים ממנה לפרוץ מעבר לבועה. TakTik מגיע דווקא מצד הקהל ולא מתוך הסצינה, ונותן את הצד של הקהל לכל הדיון. מעניין לראות שהמסקנה הסופית של שלושתם לא שונה מהותית, בסופו של דבר. [עברית]
  6. אורי מ"אור בזוויות" מראיין את ניצן חורש מאלקטרה וה-Come on baby don't say maybes. [עברית]
  7. feist sesame
    (אחד מהם לא באמת עשוי פרווה)

  8. [תודה לגבי] רחוב סומסום חוגג 40 שנות בובות פרוותיות, והרולינג סטון מצדיע בבחירת 40 ההופעות המוזיקליות הטובות ביותר בתכנית, מג'וני קאש ועד אלישיה קיז. [אנגלית, טיוב]
  9. 2000sהמלצת הרדיו השנתית (!): פרויקט סיכום העשור של "הקצה" ממשיך בכל הכוח, וקוואמי ונדב רביד מפנקים גם בתכניות מוקלטות להורדה. שני הענקים האלה הכינו עשרים (!!!) תכניות סיכום, שירוצו עד סוף דצמבר מדי ראשון ושלישי בעשר. התכנית הראשונה (קוואמי) חורשת את סצינת הפריק-פולק, הסינגרסונגרייטס והאלט.קאנטרי, התכנית השנייה (נדב רביד) חוזרת לדאבסטפ ולגריים, השלישית (קוואמי) נותנת בראש עם סיכום הרוק של העשור, והרביעית (שוב נדב) מוקדשת ל-IDM, גליץ', אינדיטרוניקה ופולקטרוניקה. איזה יופי של תכניות ושל בחירות, איזה פרויקט מדהים. אני הולך לחפש כובע כדי להוריד אותו מיד בפני קוואמי ונדב, שני ענקים בדורם. [עברית, מפ3]
  10. קנדי מ-My morning candy לא מסתפקת באספקה סדירה של שירי בוקר יומיים, ומכינה לנו אוסף חורפי משובח להאזנה מתחת לשמיכה. לו רק היה שוב קר. [עברית, ראר]
  11. freealbumהייתי בטוח שלהקת Weird Chicken הירושלמית הפסיקה לפעול מזמן, והופתעתי לגלות שהיא "חזרה לפעילות" ונותנת אלבום מלא להאזנה ולהורדה בחינם לגמרי (!). הסתבר שהם מעולם לא הפסיקו לפעול, זה סתם אני שהפסקתי לשמוע עליהם. אבל כפי שכתב לי תני, חבר הלהקה, "אנחנו שומעים את התגובה הזו לא מעט, וזה משעשע אותנו כי אנחנו פעילים ומופיעים ברצף, ללא הפסקה אחת של יותר מחצי שנה (בדר"כ הרבה פחות) בין הופעות, מאז 2001. כנראה אחת היתרונות בלהיות מבוססים בירושלים! 🙂 נהנינו מתחושת הסודיות, אבל עכשיו עם אלבום בבישול איטי מזה 5 שנים – רצינו להיות בטוחים שהמרכיבים כולם עצמיים לחלוטין – אנחנו מוכנים סוף סוף קצת להרים את הראש מחוץ למים". אם אתם בעניין של רוק "קליט אבל לא מתפשר", כדבריו, אוצו לשמוע ולהוריד. מה אכפת לכם, זה חינם. [בנדקאמפ]
  12. albumjwsאז מה האלבום הישראלי הכי טוב של העשור? אין לי שמץ של מושג. אני רק יודע שאי שם בחמשת הגדולים יושב לו, חבוי ומבויש, Save long lane, אלבום נשכח ולא בצדק של יוצר כמעט אלמוני ולחלוטין לא בצדק, אורן להב, שקורא לעצמו Jay walk snail. ברגע שנהיה מעט חורף בשבוע שעבר מיד שלפתי את Save long lane מהספרייה ושיכנתי באוטו כדרך קבע. אין כמו נסיעת גשם אפרורית, צבועה גוונים עמוקים של כחול ואפור, עם המלודיות המתוקות והממכרות של ג'יי ווק סנייל. הרבה נכתב בעשור הזה על קירבתו המוזיקלית של עמית ארז לאליוט סמית', אבל לטעמי מי שהפנים או הקביל יותר מכל לסמית' בארץ הוא דווקא להב. משהו בקלילות של המלודיות וההרמוניות שלו, בקולות הרקע, בשילוב של רגישות פופית מובהקת ללחנים ול"הוּקים" עם הגשת לו-פיי וקול עדין, משהו שם תמיד מחזיר אותי ל-XO ו-Figure 8. כמו הרגע ב-"Telephone boy" בוא המעגליות נשברת והמלודיה נוסקת על איזה גל (איזור 1:45). השירים של להב קצרים, כמעט כולם נעים סביב שתי הדקות, חלקם נגמרים לפני ששמים לב, אבל שווה לשים לב. שווה להריץ את השיר אחורה ולהקשיב לו שוב, כי אין פה שיר משעמם או מעייף או בינוני אחד. אני לא יודע איך הוא עושה את זה, ואם אשאל אותו הוא יסמיק עד שורשי שערותיו. לו-פיי ביתי שנשמע נהדר, להקה שלמה שנשמעת כמו בן אדם אחד (או להיפך? אף פעם לא ממש ידעתי מי מנגן מה). אם תרצו המלצות, אני אוהב במיוחד את החמישייה הפותחת, את "Don't be like them, John", "On the bus", "This is not a hospital", ו-"There's something going on with her". freealbumאבל יש כל כך הרבה שירים טובים (ובכלל, שירים) באלבום הזה, שתחליטו בעצמכם. בתחילת שנות האלפיים יצא האלבום הזה בבייסמנט, תת-לייבל קטנטן של פאקט רקורדס הירושלמים. שיר אחד, "All I wanted was to call Indiana", הפך למיקרו-להיט ב"הקצה". הימים והגלגולים עברו ופאקט רקורדס נסגרה והפכה למחלקת "אודיו קולאז'" ב-NMC, שהוציאו ב-2003 את האלבום הבא, ובדיעבד גם האחרון בינתיים, של ג'יי ווק סנייל – The drunken driver. דיסק הבונוס של הנהג השיכור היה Save long lane, ואני רצתי לרכוש אותו באחת הרכישות החכמות ביותר בחיי. לא רק ששניהם אלבומים יפהפיים, גם אי אפשר להשיג אותם יותר בדיסק, כך על פי להב עצמו. אני לא מכיר את אורן להב כמו שהייתי רוצה, אבל אני מכיר אותו מספיק כדי לבקש את רשותו לתת לכם להוריד את כל האלבום הנפלא הזה בחינם, לאור העובדה שאי אפשר להשיג אותו יותר בחנויות בשום מקום. והוא היה מקסים מספיק כדי להסכים בלי שאלות. אז לסוף השבוע הזה, בתקווה שיהיה גשום וקר, קחו את המתנה הכי טובה שאפשר לקבל: Jay Walk Snail – Save Long Lane [זיפ]
  13. [תודה לשלום (ההוא מהציטוט למעלה)] 25 הרגעים הכי מפחידים בסרטים שאינם סרטי אימה. אחלה רעיון לרשימה, חייבים להודות, אבל חווייה מצמררת במיוחד. [אנגלית, טיובז]
  14. יש שם ציצים, אף בולט, אוזניים גדולות ואת המילה "מלודי". מה זה אם לא טריילר לסרט הביוגרפי החדש על סרז' גינצבורג. [וידאו]
  15. anaglyph
    (אחד הממדים האלה קיים רק במוח שלכם)

  16. הכינו את משקפיכם המיוחדות, זהו ספיישל תלת-ממד! ראשית, איך תכינו משקפיים סטריאוסקופיות בבית, כדי לצפות בתלת ממד מנוחות מסך המחשב שלכם? ככה. עכשיו תוכלו לצפות בקליפ הכבר-לא-חדש-אך-עדיין-מהמם של ביורק, "Wanderlust", בממד אחד נוסף, לפחות [תודה, פייסיק!]. אבל זה עוד כלום! ביורק, כהרגלה, היא רק חוד החנית של טרנד שלם. [תודה לפרנק זעתר] ששלח אליי את הרשימה הזו, של סרטי התלת-ממד הכי טובים שאפשר לראות ביוטיוב, כולל אחד של גלברט האדיר מישראל, שהדיסק האחרון שלו פשוט היסטרי. כדי להירגע, צללו לקבוצה הזו בפליקר, שאוספת תמונות ביותר משני ממדים אבל פחות מארבעה. חמישים נקודות וכוכב זהב למי שמשקיע ובונה בסופ"ש הזה משקפיים סטריאוסקופיות כדי לצפות בזה. אל תתעצלנו, אתם הרי יודעים שאתם רוצים. [מלא ממדים, איזה שלושה!]
  17. אורי זר אביב קפץ מדרגה מהמיקסטייפ סול ויליאמס שפרסם בבלוגו, וכתב ל"גלריה", מוסף התרבות של הארץ, טור מצוין על סול ויליאמס. [עברית]
  18. [תודה לקסטה] הטוויטר היחיד ששווה באמת לעקוב אחריו: הטוויטר של הביג בן. [אנגלית, אפשר לומר]
  19. [תודה לרויטל] בימי העבדות בדרום ארה"ב שיננו העבדים באלבמה שיר בשם "Follow the drinking gourd". האתר ההיסטורי המוקדש לשיר מסביר איך מילות השיר היו בעצם מפת בריחה מהעבדות אל החירות שבצפון. נהדר. [אנגלית]
  20. אורן ראב כותב נפלא על אחת מלהקות העשור שלי, Elbow, ועל הרגע בו עברו מאלמוניות לגדוּלה. [עברית]
  21. [תודה ליובל] זוכרים שסיפרתי לכם על Them Crooked Vultures, הסופרגרופ החדשה של דייב גרוהל (פו פייטרס!), ג'וש הום (קווינז אוף דה סטון אייג'!) וג'ון פול ג'ונס (לד זפלין!!!)? אז תפסיקו לחכות ותתחילו להאזין לאלבום המלא, שניתן להאזנה חופשית ביוטיוב. מישהו כתב איפשהו שנשמע כאילו הלהקה נהנית יותר מהמאזינים, ואני חושש שיש בזה משהו. [טיוב]
  22. ואם אנחנו כבר מזכירים את גלברט, שהקליט אלבום שלם מדגימות של פרה (יש לו איזה עניין עם פרות, לגלברט), עכשיו מסתבר שמת'יו הרברט, גאון של סימפולים, החליט להקליט אלבום – הו, תראו כמה מקורי! – מדגימות של חזיר אחד מלידתו ועד מותו, אז הוא יבושל (גם זה יוקלט) ועצמותיו יהפכו לחלילים. מה שמוביל אותנו לאייטם הבא. [אנגלית]
  23. [תודה לאהובתי הצמחונית] נטלי פורטמן הצמחונית הפכה לטבעונית אחרי שקראה את "Eating animals", הספר החדש של ג'ונתן ספרן פויר, ובהאפינגטון פוסט היא כותבת על כך ברהיטות ובעניין. [עברית]
  24. לא רק אני (ראו "נקודת העונג"), גם עמיתי לבלוגיה ואחי למשפחת העונג נדב לזר עזב עבודה השבוע, כשהפסיק לכתוב על מוזיקה במעריב. את סיבותיו, ואת החלק החיובי שבהן, הוא מפרט באטמי אוזניים. בהצלחה! [עברית]
  25. drhorrible
    ועכשיו, תגלו למה *באמת* המצאתי את משקפי ה-3D!

  26. הצצה ראשונה לקומיקס החדש של זאק וידון (אח של) אודות Dr. Horrible! [אנגלית]
  27. אבל בעניין גלברט ומת'יו הרברט, גם הפליימינג ליפס חומסים מסיגור רוס רעיון, ומצלמים את הקליפ החדש שלהם בעירום מלא, ביער (זוכרים?). למה לא, בעצם? בימינו גם ככה לא יוצרים קליפים לרשתות הטלוויזיה, שם יש צנזורה. [וידאו]
  28. 2000s[תודה לאוהד הסופר-גיבור] NPR, אולי תחנת הרדיו הכי מוצלחת על הפלנטה כרגע (בטח כשמדובר בגירסת האינטרנט שלה), מסכמת את העשור בסטייל עם ציר זמן חלקלק וחתיכי, שחוזר לרגעים הגדולים והמכוננים של העשור האחרון במוזיקה, מענייני תעשייה כמו פתיחת אייטיונז או נפילתה של נאפסטר ועד רגעים מכריעים אמנותית כמו אלבום הבכורה של ארקייד פייר, יאנקי הוטל פוקסטרוט של וילקו וסדרת האלבומים של ג'וני קאש. תענוג. [אנגלית, אז מה?]
  29. מגזין Paste בוחר את הקליפים הגדולים של העשור, וטוב מכך, את אלבומי העשור (#1: סופיאן סטיבנס!). באתר תמצאו גם את שאר הבחירות שלהם (סרטים, ספרים וכדומה). הפייסטים הגדילו ובחרו גם את 10 המפיקים המוזיקליים של העשור (#1 וצפוי: דיינג'ר מאוס, אבל איזה כיף לראות שם את טאקר מרטין), ואת 12 הספרים המוזיקליים של העשור (ארבעה מתוכם נמצאים אצלי על המדף, ואחד {"היתר: רעש"} יוצא עכשיו בתרגום עברי). [אנגלית]
  30. [תודה לאנדרטו] ונבחר העשור שלהם גם מדבר – ראיון מעולה עם סופיאן סטיבנס, אחד הכשרונות הנוצצים ביותר של העשור (Illinois לא יוצא לי מהאוטו כבר שבועיים), על אלבומי המדינות, על פרויקט ה-BQE, על העבר והעתיד. "בכל הכנות, היצירה הזו [BQE] ממש חיבלה בתנופה היצירתית שלי. דווקא לא Illinois. עברתי מעין משבר יצירתי קיומי אחרי היצירה ההיא. לא ידעתי יותר מה הוא שיר ואיך לכתוב אלבום. זה הכריע אותי עד למצב שבו לא הצלחתי למצוא את דרכי בחזרה לשיר". [אנגלית]
  31. היוצרים של תכנית המערכונים "מקום לדאגה" עשו צעד שיווקי מעניין: הם צילמו קטעי וידאו בהם הם פונים ישירות לבלוגרים ספציפיים ברשת הישראלית (גל מור, דבורית שרגל, עידו קינן {שזכה גם להתנצלות}, זרוב ואחרים, וגם אני) וממליצים להם לראות את תכנית הבכורה של העונה השנייה. הברקה או שפל חדש? אני חושב שזה נחמד, ובטח לא מזיק, אף כי זה לא באמת גרם לי לראות את התכנית. אסף שגיא חושב שמדובר בשפל, והכין וידאו תגובה. מקום לדאגה גם ענו לו. מה דעתכם בעניין? [טיוב]
  32. Tindersticks המעולים חוזרים עם אלבום חדש, Falling down a mountain, שיצא בינואר 2010, ונותנים להורדה שיר ראשון מתוכו, "Black smoke". [מפ3]
  33. tape notebook
    ועכשיו, צייר לי מיקסטייפ

  34. [תודה ליותם] המחברות האלו הן כנראה המחברות הכי מגניבות בעולם, כרגע. [אנגלית, נמכר רק בתאילנד, למרבה הצער]
  35. LOL גדול: האתר הנהדר-לפרקים Cracked מפרק לגורמים את הרוק המתקדם ומסביר אותו להדיוטות בכמה שלבים פשוטים. גדול. [אנגלית]
  36. [תודה לארז] נמאס לכם לשבת שעות על הפוטושופ רק כדי ליצור קומפוזיציה בלתי מתקבלת על הדעת של דינוזאור אוכל טויוטה בקצה הר געש? עכשיו לא תצטרכו יותר להתאמץ, מספר טל טבקמן בבלוגו, עם אפליקציה סינגפורית חדשה, Sketch2Photo. אתם משרבטים, והתוכנה מרכיבה לכם קומפוזיציות כמעט-מתקבלות-על-הדעת מתמונות שונות. [עברית]
  37. ישו ח' כרייסט, הייתכן? אלן מור יכתוב את הליברית לאופרה החדשה של דיימון אלברן וג'יימי היואיט, ההמשך ל-"Monkey". אלן מור? גורילאז? קופים? היש טוב מזה? [אנגלית]
  38. קליקיטי קליק! סינגל חדש, אחרי מספר שנים, ל-Hot Chip. [סטרים]
  39. [תודה לגבי] כתבה נדירה ונשכחת מ-1984 (שימו לב לשיער של רפי רשף! תיעוד מדהים) על מועדוני רוק בתל אביב, כולל ראיונות עם שוקי וייס, דני דותן ויואב קוטנר. [טיוב]
  40. מוריסי, נפש רגישה שכמותו, ירד מהבמה בליברפול אחרי שיר וחצי, כי הושלכה לעברו כוס בירה ובלוריתו הנוצצת התלחלחה במעט שיכר. הגזמה מצידו, או מצד הקהל? [אנגלית]
  41. Rain Machine, הפרויקט החדש של קיפ מאלון מ-TV on the radio, הוא מצוין פלוס פלוס. קחו טעימה ראשונה בדמות קליפ ראשון ל-"Give blood", והנה גם המפ3. [טיוב]
  42. [תודה ליובל סער] דואר ישראל, לתשומת לבך: באנגליה מוציאים בינואר סדרת בולים חדשה שמציגה עטיפות אלבומים קלאסיות, מלד זפלין ודיוויד בואי ועד בלר וקולדפליי, בצורה ייחודית שכוללת גם וויניל שמציץ מהעטיפה. למה אצלנו לא? (לזכותו של דואר ישראל ייאמר שבאפריל הונפקו בולים הנושאים דיוקנאות של זמרים ישראליים מתים, מזהר ארגוב עד יוסי בנאי. לחובתו ייאמר שהם עלו מלא כסף). [אנגלית]
  43. mmj american dad
    (אחד מהם לא באמת חבר בלהקה)

  44. הא הא! עוד הוכחה לכך ש"אמריקן דד" טובה יותר מ"פמילי גאי" (אל תרביצו לי, זה נכון) – My morning jacket מתארחים! [תמונות]
  45. הצצה נדירה לאולפן הביתי (ולמטבח) של RJD2, אלוף הגרוב. [וידאו]
  46. 2000sרזי בן-עזר טוען טענה שאני שומע הרבה לאחרונה, ורק מאנשים מעל גיל 30: זה היה עשור בלי אופי, בלי ז'אנר מאפיין או חדש. או כמו שכותב רזי: "האם העשור הזה נתן לנו סגנון מוזיקלי שיהיה לעד מזוהה איתו? האם נוצר זרם חדש, מלהיב, שיהיה מזוהה עם זרם המילניום כמו שהרוק המתקדם והדיסקו מזוהים עם השבעים, הניו-וויב והאולד סקול היפ הופ עם השמונים, או הגראנג' עם התשעים?". ואני אומר: לא, אבל לא בגלל שלא נוצרו או נסקו ז'אנרים חדשים. נוצרו מלא:גריים, דאבסטפ, נו-מטאל, גליץ', שילובים בלתי צפויים ודברים שאין להם עדיין שם כמו מה שעושים אנימל קולקטיב או Xiu Xiu. אבל אף אחד מהם לא משל בכיפה, כי הכיפה היא אשליה. האם הניינטיז היו כולם גראנג'? בולשיט. אבל זה מה שהתקשורת המרכזית הרימה על נס. האם הסבנטיז היו רק דיסקו ורוק מתקדם? ממש לא. פאנק, פ'אנק, סול, אלקטרוניקה, פולק, טרופיקליה – אלף דברים נולדו, נסקו ואפילו שגשגו בסבנטיז, אבל רובם לא הגיעו ללב התקשורת המרכזית, תקשורת ההמונים. שנות האלפיים התאפיינו בפיזור מוקדי הכוח. יותר אנשים מאי פעם מקשיבים ליותר סגנונות מוזיקה מאי פעם (ויוצרים יותר מוזיקה מאי פעם, ביותר סגנונות מאי פעם). זה לא שלעשור הזה אין ז'אנר מאפיין – יש לו כל כך הרבה ז'אנרים, שהוא לא מאופיין בדבר אחד. וזה נפלא בעיניי. מה "נזכור מהעשור"? את מה ששמענו, לא את מה שאמרו לנו שצריך לשמוע ברדיו ובעיתונות. הז'אנר השולט בעשור הזה היה חופש. [עברית]
  47. אחרי לאונרד כהן והוולווט אנדרגראונד, בק מארח את Wilco ואת ג'יימי לידל בפרק החדש של Record club, והאלבום המטופל הפעם הוא Oar של Skip Spence. יש כבר וידאו ראשון. [וימאו]
  48. בחירות צפויות וסמי-משונות באלבומי 2009 של אמאזון. [אנגלית]
  49. [תודה להדס] כמה כיף ללמוד דבר חדש מדי יום, ועוד באיורים חמודים בצבעים עליזים! [אנגלית]
  50. 2000s[תודה ללפתן] גם בטיימס אונליין מסכמים עשור, ובוחרים את 100 הסרטים הגדולים של העשור. גם ואלס עם באשיר שם, אבל מצד שני, גם "השטן לובשת פראדה", למען השם. שמחתי לגלות שם את "רוק בבית הספר" ("School of rock"), סרט ענק בעיניי שלא מוערך מספיק, ושמחתי במיוחד לגלות את "Let the right one in" המדהים במקום ה-18. אבל ברצינות? לדרג את "האביר האפל" נמוך יותר מ"גלדיאטור" או "משפחת סופר-על" או, אני מתקשה לכתוב את זה, "קזינו רויאל"? נו, באמת. ומה אתכם, כמה מהסרטים מהרשימה ראיתם? [אנגלית]
  51. freealbumשדרן הרדיו ואיש המוזיקה המוצלח לאון פלדמן(תנו לו עוד תכנית רדיו, מהר!) כותב כבר שבוע שני בנרג' טור מוצלח ומשמח במיוחד על אלבומים ישראליים שאפשר להוריד בחינם ברחבי הרשת. ייתכן וחלק מהדברים שהוא כותב עליהם אתם כבר מכירים, כמו אוספי פולארויד של השרת העיוור והמחסן של בבליקי, אבל יש שם עוד דברים טובים להוריד בחינם לגמרי. איזה כיף. [עברית]
  52. [ויה ויה] הורידו להנאתכם פונטים מלוגואים מפורסמים של להקות. [אנגלית]
  53. [תודה לג'ים] אם אתם מוצאים את עצמכם זקוקים לאינטואיציה נשית, כושלים במולטי-טאסקינג או שומעים שוב ושוב שאתם לא מפגינים מספיק אמפתיה – זה הזמן לשכור מוח נשי פעיל ותקין לשנה שלמה, במכירה פומבית אמיתית לגמרי באיביי. [אנגלית]
  54. הלייבל המעולה 4AD התקנא בעונג סשנז, ופתח את ה-4AD Sessions, שם יתארחו אמני הלייבל הרבים. הראשונים להתארח הם להקת Tune-Yards, שלא הכרתי עד הרגע ועכשיו אני מסוקרן במיוחד לגביהם אחרי ששמעתי שיר אחד. [וידאו בממשק קצת מעצבן]
  55. [תודה ללירון] השפם השבועי: אל תסתפקו בכרית עם שפם מצויר, החליפו לה את השפם כל ערב לפני השינה! [אנגלית]
  56. איזה רעיון מגניב, Instrumentube, פרויקט ישראלי לגמרי, מאפשר לכם לנגן על פסנתר, גיטרה חשמלית ואפילו קונטרה-בס, בתוך וידאו של יוטיוב. הכיצד? צפו והתנסו. [טיוב]
  57. מה הסיכוי #1: אחותה המוכשרת של ביונסה הקליטה קאבר לאחד משירי השנה שלי, "Stillness is the move" של Dirty projectors (פוסט מיוחד של שירי השנה שלי, אגב, בקרוב). מה הסיכוי #2: זה ביצוע ממש, ממש לא רע. [מפ3]
  58. מאוכזב קשות מ"זומבילנד" עם וודי הרלסון (איך אפשר לבוא עם ציפיות לסרט עם וודי הרלסון?), ערן מחלו ממליץ על 7 סרטי זומבים שאתם באמת, באמת חייבים לראות. מורפלקסיס, הכדור במגרש שלך. [עברית]
  59. [תודה לג'ים] המשחק הכי קשה ששיחקתי במחשב זה זמן רב הוא Pongout, אבל רק בגלל שהוא שני משחקים בו זמנית! [פלאש]
  60. לגזור ולשמור למאמרים עתידיים: 100 הציטוטים השערורייתיים ביותר בהיסטוריה של הרוק, מג'וני רוטן ("אני לא שומע מוזיקה, אני שונא מוזיקה") לפי-ג'יי הארווי ("אני נהנית להיראות כמו שרמוטה ולחשוב כמו פוליטיקאית"), לאיזי-אי ("כל עוד תישאר שחור, תמיד תהיה כושי"), כולל עמוד שלם שמוקדש רק לליאם גאלגר. [אנגלית+אגו]
  61. [ויה ויה] אסיאתי נלהב אחד מסביר איך לנגן כמו פיליפ גלאס בעזרת תבניות פשוטות מאוד. [טיוב]
  62. אייל ובחורותיו מרדיו פרימיום להמונים ממשיכים בסיכום העשור המהופך (מסופו ועד תחילתו), וכבר הגיעו ל-2003, עם בחירות מצוינות לאלבומים כמו The Ugly Organ של Cursive (איזה אלבום ענק!), מאסיב אטאק, ג'וש ראוס ועוד הרבה דברים טובים. צ'ק איט אאוט. [עברית!]
  63. הידעתם?
  64. רוצים להרוויח כסף מהמוזיקה שלכם, אבל יודעים שכמעט אף אחד לא קונה דיסקים? כדאי לכם לקרוא את הטור הזה, שמציע 6 דברים שמאזינים עדיין מוכנים לשלם עליהם. יש שם הרבה שכל ישר וראייה בריאה של המצב. [אנגלית]
  65. [תודה לערן כ"ץ] יוסי גורביץ' כותב בכלכליסט על סרט עצמאי שלא הצליח למצוא מפיץ ונידון לתהום הנשייה, עד שמישהו גנב אותו (הו לא! פושע!) ושיתף אותו ברשתות הטורנט, וכעת הוא הצלחה כבירה ומוכר המוני עותקים. רוצה לומר: הפיראטיות יכולה גם להועיל, לא רק להזיק. גם במוזיקה זה קורה כל הזמן, במספרים קטנים יותר. [עברית]
  66. [תודה לעידו שחם] מאמר מאיר עיניים על קווי דמיון בין תעשיית הספרים לתעשיית המוזיקה. [אנגלית, למרבה הצער. למה אין מאמרים בנושא הזה בעברית?]
  67. דברים שעשיתי השבוע: עזבתי את העבודה. ניקיתי את העונג שבת ומשפחתו ממזיקים (תודה, ירון!!!). אכלתי לראשונה בבודהה בורגר (יופי של אוכל, ונטול רגשות אשם כליל!). הוצאתי הרבה יותר מדי כסף יחסית למי שאין לו כרגע עבודה קבועה. הרכבתי ארון של איקאה. ראיתי את טלטקסט (הלהקה של רותם אור) בהופעה והם פשוט מעולים, רוצו לראות אותם. ראיתי את אביב גדג' מופיע באחת בלילה בפסטיבל הפסנתר (עם רות דולורס וייס!). הוספתי שני מעמדי דיסקים, סידרתי את כל הדיסקים מחדש ואפילו ספרתי אותם (741). לקחתי כמה עשרות מהם לתיקלוט ראשון מזה זמן רב (הבא יהיה בסילון באבן גבירול, במוצ"ש ב-28 בחודש). שמעתי את "Coast of Carolina" של Telekinesis איזה שמונים פעם. ראיתי סדרות שאני אוהב, קראתי את החדש של ניק קייב (באמצע), פגשתי אנשים שהתגעגעתי אליהם, קירמלתי בוטנים, וגם מצאתי התחלה של עבודה חדשה ומרגשת במיוחד. הרגשתי כאילו חזרתי לחיים, ובסך הכל התפטרתי מהדיי-ג'וב שלי. מה שהחלטה קטנה אחת יכולה לעשות. לאן עכשיו? איך מצליחים לעשות כל כך הרבה דברים כיפיים אבל גם להתפרנס? הישארו עמנו. זו השאלה שאני מתכוון לברר בכל כוחותיי בחודשים הקרובים. השבוע האחרון, שהיה הראשון בעצמאות המחודשת, היה מסחרר ומשכר מכדי שאבחר אירוע אחד בלבד מתוכו. מן הסתם רוב השבועות הבאים לא יהיו כאלה. אבל כמה כיף להיות שוב עצמאי. [זהו?]
  68. caetano veloso 1968
    ועכשיו, בפורטוגזית!

  69. אפשר לאהוב או לשנוא את דבנדרה בנהארט, שממש החודש הוציא אלבום חדש, שבינתיים לא ממש תופס אותי. אני אוהב אותו מאוד, את בנהארט, ואת התמנוניות המוזיקלית שלו. אבל בין אם אתם הולכים שבי אחריו או לא סובלים אותו, חייבים להודות לו על דבר אחד: הצפתו לתודעה של קייטנו ולוסו. למעשה, מי שהקשיב להטפותיו של בנהארט על ולוסו עוד בתחילת העשור, לא היה מוצא את עצמו מופתע מהכיוונים החדשים שלקח בשלושת האלבומים האחרונים. ולוסו, מחלוצי הטרופיקליה והגל המוזיקלי המהפכני (אך כבר לא חדש) ששטף את ברזיל בסוף שנות השישים ומשם התפשט עוד ועוד, נשמע כמעט מובן מאליו בימינו, אבל עדיין חדשני ורענן בצורה מפתיעה. כששומעים אותו היום בפעם ראשונה, מהנהנים בראש ואומרים אה, עכשיו אני מבין את מי דבנדרה אוהב יותר מאבא ואמא. אבל בסוף שנות השישים, מול המוזיקה הברזילאית המסורתית, זו הייתה מהפכה. יחד עם ז'ילברטו ז'יל וחברים אחרים, ולוסו אחראי להולדתם של כמה וכמה ז'אנרים חדשים וביניהם הבוסה נובה והטרופיקליה על כל ענפיה, וגם בנוף המוזיקלי המולטי-אולטרה-סופר מגוון שיש לנו עכשיו שומעים מיד שיש לו משהו אחר. רק השבוע התחלתי באמת לשמוע אותו, ו-"Cinema Olympia", שסוגר את אלבום הבכורה שלו מ-1968, משאיר טעם מתוק של עוד על שפתיי. עולם צלילי ישן, אבל חדש בשבילי, נפתח – ואני הולך לצלול אליו בחדווה. [מפ3]

שתהיה לכולנו שבת שבוגי, ורשמו לפניכם את התחדיש העדכני: "צעיק". לאמור, שיר שאי אפשר לשמוע אותו בלי לצרוח את מילותיו, לרוב בחלל המכונית. דוגמאות? רוב השירים של קווין, "Black dog" של לד זפלין, "Respect" של אירייז'ר. מעכשיו אמרו: בוא'נה, איזה שיר צעיק זה! 

36 תגובות על “עונג שבת: ועכשיו, בתלת ממד!”

  1. קסטה הגיב:

    סעיף 39 – ידעת למה כתבת את הסוגריים האלה, ובעצם דרשת שנבוא להרביץ לך

    ראיתי כל פרק ופרק בשתי הסדרות. ה-כ-ל.

    כבר מזמן סיכמנו ש"אבא אמריקאי" זה לבני עשרים ומשהו ו"איש משפחה" זה לבני שלושים ומשהו, בין השאר, כי הוא רווי וגדוש בשנות ה-80 מכל היבט אפשרי. במו עייני ראיתי צופים שנהנו מאוד אבל פספסו מלא בדיחות ורמיזות. מי שלא מכיר ושולט בחומר, פשוט לא יכול להינות עד הסוף.

    ועדיין, בלי קשר לפער הדורות, כל מי שזוג עיינים בראשו מבין שפמילי-גיי היא יצירת מופת. גאונות נשפכת שם בכל פרק ודקה. נדרשת השכלה כללית רחבה מאוד כדי לסחוט פרק עד הסוף. זו סדרה אליטיסית!
    אמריקן דד "פשוט" סדרה מבריקה, טובה מאוד ומצחיקה מאוד. זהו 🙂

  2. ננסי הגיב:

    אני כבר שנים מתכננת להקים את אתר מעריצי os mutentes הישראלי,קייטנו ולוסו שולט!!!!!!!!!!!!! 🙂

  3. סוף-סוף יש עונג שבת- איזה כיף !!!
    היה באמת חסר

    ותודה על הפירגון על פרוייקט סיכום העשור שלי – אייטם 57
    דרך אגב, אתה לא יודע, אבל את קורסיב אני מכיר בזכותך-
    קראתי עליו בעונג
    http://premiumradio.blogspot.com/2009/11/2003.html

  4. דורון הגיב:

    אייטם 3 – The come on baby don't say maybes, כמובן :]
    ד"א, דווחתי שמדובר באתר תקיפה כשניסיתי להכנס לתגובות כאן! מה זה זה? עדיין..

  5. פיטר מרפי הופיע השבוע בארץ,
    בכל זאת יש כאן כמה קוראים מעל גיל 30
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1319459

    אהבתי את הבולים עם עטיפות אלבומים,
    וזה מתקשר לי עם אייטם 59. – ממה אפשר להרוויח כסף במוזיקה.
    אז קודם כל חבל שאי-אפשר לקנות מישראל קבצי MP3 מאמזון
    וגם ב- iTune מגבילים את אפשרויות הקניה מישראל- וזה ממש חבל

    אני היייתי שמח מאד אם היו מוכרים עטיפות בנפרד
    נראה לי שמאד קשה לזייף את זה, וזה לא משתלם לזייפנים-
    הנה רעיון לסטארטאפ- חנות מקוונת למרצ'נדייז למוזיקה
    אולי מוזיקה נטו יפתחו אגף גדול לזה

    לגבי סיכום העשור של NPR – ממש פיהוק משעמם.
    אמאזון עושים סיכום עוד יותר משעמם לשנת 2009
    הסיכומים של פייסט מעניינים – למרות שאני לא מתרשם מכל הבחירות

  6. atar הגיב:

    62 & 11
    הכי בלטו לי וחיממו את ליבי 3>
    ובכלל חזרתו של העונג מראה כמה שהיה חסר
    והסופ"ש הוא מוצלח במיוחד מבחינתי..
    אפילו פירסמתי בפייסבוקי !

  7. myron הגיב:

    לא ממש הבנתי למה "הקורא הנבון" שלום נכנס במבקר המוסיקה הקלאסית של הארץ. אולי "הקורא הנבון" לא טרח לקרוא את הכתבה…אולי הוא מתנשא בעצמו ???

  8. איימס הגיב:

    39 – ברור שאתה צודק.

  9. ל. הגיב:

    בעיה – הקשבתי לשיר החדש של הטינדרסטיקס, למרות (בגלל?) שאני לא מכירה אותם בכלל.
    והוא אכן מצא חן בעיניי, אבל לעזאזל, יש להם איזה מאתיים אלבומים! ממה להתחיל? עזרה, מישהו?

    (ואגב, נדמה לי שלפני שבועיים כתבתי תגובה שלא הצליחה להשלח – ואם היא כן נשלחה בסוף אז סליחה על הכפילות – אבל רציתי להגיד לך תודה גדולה על ההיסטוריה של מלודי נלסון. עשה לי את הסופשבוע הגשום ההוא, וגם את השניים שאחריו. and still counting! 🙂 )

  10. עמרי הגיב:

    אני לא יודע איזה אייטם יותר מקומם – 39 או 41. ולצערי, ב-45 אין לינק.

    בכל מקרה, לא זכור לי שעברתי על עונג ונשארתי עם כל כך הרבה לשוניות פתוחות, אז על הכיפאק ותודה.

  11. גיאחה הגיב:

    בוקר טוב!

    1. בעניין האזהרה של גוגל – האתר הזה נקי לחלוטין. יש פה איזה פאק באזהרות של גוגל, שמסמנות משום מה כל דבר שמתחיל בכתובת http://honeg.com/oneg/ כלומר כל פוסט שהוא עונג שבת שבועי ולא משהו אחר. לא ברור לי למה זה קורה, פניתי לגוגל ואני מחכה לתגובתם.

    2. אייל – זה נכון, אמאזון ואיי-טיונז עדיין לא מאפשרים לישראלים לרכוש שם (לא כי הם אנטישמים), אבל מי צריך אותם בכלל? פתח חשבון ב-eMusic ושמח בחלקך! http://emusic.com יותר מזה אנחנו לא צריכים.

    3. Myron– גם לדעתי נעם בן זאב התנשא, אפילו קצת בכוח כאילו מצפים ממנו לזה, והציג את הרוק המתקדם ככלי "גואל", שהעביר אנשים מהאזנה למוזיקה פשוטה ונחותה לגבהים הנשגבים של המוזיקה הקלאסית, שדבר – ובטח לא פופ! – לא ישתווה להם. בעיניי זה לא כך, וכנראה גם לא בעיניי הקורא הנבון שלום.

    4. ל. – אני ממליץ בחום להתחיל מהאלבום השני של טינדרסטיקס, שנקרא פשוט טינדרסטיקס אבל מכונה ברוב המקומות "II": http://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=4859

    5. עמרי – תודה, הלינק תוקן!

  12. סיכומי העשור שלה הקצה – שמישהו יעניק לצמד הענקים האלה כבר איזה פרס או משהו

    סגול 59 ובתגובה אליו דוויק – אהבתי לאללה את שתי הזוויות השונות על ההיפ הופ בישראל. שווה קריאה

  13. June הגיב:

    אבא אמריקאי באמת יותר טוב מפמילי גאי!

  14. June הגיב:

    אה, ואולי הבעיה רק אצלי, אבל גם בדולי יש לי עדיין הודעה של אתר תקיפה (פיירפוקס)

  15. קאת הגיב:

    שמחתי לשמוע על השבוע שלך, היה לי שבוע דומה. תודה רבה על העונג

  16. yaarule הגיב:

    http://www.imdb.com/title/tt1135571/

    סרט תיעודי מצויין על קיאטנו ולוסו ששודר פעם בערוץ 23 ( שידור ציבורי ! יה !)

    וכמובן הקטע המופלא הבא :

  17. jim הגיב:

    היי, אתה חוזר לתקלט בסילון ואני חוזר לעבוד בלילות ממש ממול! צפה לביקורים!

    אוסף האמנים והחבובות ענק! מספיק לראות את נורה ג'ונס שרה don't know Y בשביל להתאהב בה, רק לראות את קאב קאלווי בשביל להבין איזה מלך הוא היה, אדיר! ובכל זאת, איפה אליס קופר?
    http://www.youtube.com/watch?v=Fvff1edyyik
    http://www.youtube.com/watch?v=EJpqK8ZZbaA

    יש לי משקפי תלת מימד של ראמונס!
    http://www.flickr.com/photos/snazzo/122689761/in/photostream/

    ממממ…. בוסה נובה זה כיף 🙂

    אחח איזה עונג מושלם, כיף כיף כיף!

  18. מוהנדס הגיב:

    גיאחה,
    נהניתי כרגיל מהעונג, אבל הדבר הכי משמח שאיתי בו השבוע זה הידיעה על הופעות המתקרבות של Gogol Bordello. אני לא בטוח שאלך לראות אותם (מסיבות תקציביות), אבל נזכרתי בהופעה שלהם שראיתי בפיניקס לפני כשנתיים. זאת בהחלט ההופעה הכי טובה שהייתי בה בחיי. גם אם לא מתים על המוזקיה שלהם (ואני מאוד אוהב אותה), אי אפשר שלא להנות בגלל האנרגיות המטורפות שהם מביאים להופעה. זאת חבורת אנשים שרוטים, כולל נגן כינור הפסיכי בן ה-50-60 שהיה מנהל תיאטרון ברוסיה ועכשיו אחראי הכוראוגרפיה של הכאוס הבימתי של הלהקה. התיאור הכי מדויק של הופעה שבה הייתי הוא אורגזמה באורך של שעתיים.

  19. עידו שחם הגיב:

    התענגתי. השתבגתי (מלשון שבוגי), הורדתי את ווירד צ'יקן (סוג של הרכב סטונר מטאל ישראלי!?), קראתי ראיון עם קאם און בייביז דונט סיי מייביז, קראתי על מות ההיפ הופ (שמאז שנות התשעים הפסיק לעניין אותי), נזכרתי בג'יי וואלק סנייל, ועוד ועוד. רב תודות!

  20. דייב דנ הגיב:

    אייטם 28- דרך מעניינת לשווק את התכנית אולי עוד כמה צופים ישארו בערוץ 10 אחרי מהדורת השבט ולא יברחו לערוץ 1 לראות CSI. (אם יש עוד מישהו שבורח מערוץ 10 לערוץ 1? זה רק מספר אחד בממיר). אני מקווה שבניגוד לעידו ראית בזה סוג של מחמאה?

  21. שאלה בדבר ההנחה של זירו 7, האם מועד סגירת ההנחה הוא בחצות הליל או בשעה 17:00 או משהו כזה?

  22. סוקרטס הגיב:

    1. עונג משובח במיוחד.

    2. אני היחיד שלא מתלהב בכלל מהקליפ של B.O.B (מקום ראשון בפייסט), על מה ולמה?

    3. רשימת הסרטים של טיימס בזויה. לא פחות.

    4. Jay Walk Snail נפלא!

  23. רוני הגיב:

    תמיד טוב לגלות את קייטנו ולוסו. לחשוב שדבנדרה שווה אגורה רק בגלל זה, זה די מעליב.
    בכל מקרה ולוסו היה שם תמיד.

    העשור הזה אכן היה על הפנים ומפוזר.
    לראיה העונג, שפיזר פה מאות אלפי שמות, סתם ככה.

  24. אורית הגיב:

    תענוג של עונג.
    קודם כל תודה לאל שנפטרת מהטפילים שלא איפשרו לקרוא כאן,
    אז משתתפת בתודות לירון.
    נהניתי מאוד מchet כניראה יש שם משהו טוב בקנדה כמו גם התאומים טגאן ושרה
    http://www.youtube.com/watch?v=hsmrlJX2gIA
    אני חושבת שיש משהו לא נורמלי בלבהות מול רשימה אין סופית של אלבומי עשור ולבחור מתוכם, זה משהו בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. למה צריך לבחור ולהחליט מה יותר טוב ממה? כל אחד והאוזניים שלו,מוזיקה היא בבחינת בחירה אישית.
    אהבתי את אימוץ התלת מימד בסירטונים ביוטיוב,עם יצירת משקפיים פשוטות נכנסים לעולם אחר לגמרי.נפלא.
    האזנתי לכל האלבום של Them Crooked Vultures וחוץ מרוקנרול טוב לא ממש ריגש .אם לא הייתי יודעת מי בהאכב,בהחלט הייתי מדלגת מראש.
    הקליפ החדש של פליימינג ליפס נהדר,לא מבינה למה לא ניתן לאמבד אותו למרות הקוד המצ"ב.
    מחכה בקוצר רוח לחדש של טינדרסטיקס.
    חושבת שמוריסי עשה בשכל שירד מהבמה, הוא כבר לא ממש איזה רוקיסט פנקיסט שצריך להשתלב עם האלימות הסחבקית הזו,
    הפעם זה אולי פירע לו את הבלורית,בפעם הבאה זה יכול לרסק לו את הפרצוף,למה לעבור לסדר היום? זו דרך להביע אהבה או סלידה?,כולה מוזיקה…..
    יכול להיות שאפתיע אותך בשבת בסילון:-)
    ואחרון חביב, שאפו לאייל מרדיו פרימיום שלא שוכח לפרגן ולדעתי ראוי להרבה יותר חשיפה לבלוג שלושיש בו הרבה מוזיקה טובה, המלצות נפלאות וסיכומים לא מעיקים.
    הוא הכיר את cursive פה, ואני הכרתי אותם אצלו בבלוג. הרווח כולו שלנו זה בטוח.
    אפשר לבנות עליך עם הארון הבא מאיקאה?;-)

  25. שלום הגיב:

    Myron – אין לי דבר או חצי דבר נגד נועם בן זאב, ובטח שלא נגד הלהקות שהזכיר (האהובות עלי מאוד). מצד שני, אני לא יכול להבין או להסכים עם משפטים כמו – "רבים מבני הנוער של התקופה נתקלו יום בהיר אחד בבטהובן ובשוברט ובדביסי המקוריים, ואלה הצליחו להפיג בבת אחת את קסמו של הרוק המתקדם. נוכח העומקים שהתגלו במקור דהה העיבוד". סורי.

    וגיאחה, עונג נפלא, תודה כרגיל! Wanderlust בתלת-מימד נשמע צלול להפליא.

  26. מאיה הגיב:

    איזה כיף זה לשמוע לפעמים משהו שהיית בטוחה שרק את חושבת ככה ואז פתאום לגלות שאת לא לבד. אני כבר שנים חושבת שג'יי וולק סנייל הוא אחד מאמני האינדי הכי מוכשרים שהיו כאן בארץ הקטנטנה והחמימה הזאת. תודה על הכתיבה ועל הפוסט. שומעת את "הנהג השיכור" אחרי הרבה זמן שלא שמעתי ונהנית מכל רגע. אורן להב – תוציא כבר דיסק חדש, המעריצים חסרי סבלנות!

  27. מיס בוז'רסקי הגיב:

    ברוך השב עונג! ~בירה וירטואלית לירון~

    אוף, הבחירות ב"הקצה" באמת קשות, וזה כשאני עוד מכירה יחיסת מעט. אני מחכה לאישור האלבום הראשון של "אנחנו מדענים" בשביל להצביע סופית. אם הוא לא יאושר אני עדיין אצביע, אבל בתחושת מרמור קלה.

    אני גאה בך כל כך, ושמחה, ומחזיקה אצבעות שהכיף יכניס לך כסף!

    אם יסתדר, אני אהיה שם ב-28 לאור כל הכיף שהיה בפעם הקודמת.

  28. יותם הגיב:

    לא שזה קשור לעונג עצמו,
    בפוסטים ישנים יש עדיין את מסך ה"יש פה וירוס" המאוד כיפי ונחמד,
    כנ"ל בקישורים מגוגל.
    רק שתדע, סניור.
    אה, ואני לא יכול לחכות לראות איזה מטעמים יכולים לצאת מתבשיל קדרה של אמריקן דד וMMJ 🙂

  29. ג'וס הגיב:

    מזל טוב על היציאה לחופשי.

    לא מכיר את סיבותך, אבל מתוך זה שאתה קורא לזה "חזרה לחיים" אפשר להבין שהיה לך לא טוב. עבודה צריכה להיות כיפית, ולא משנה מה יגידו לך!
    אם לא טוב לך, עזוב. תחליף. אל תתפשר.
    אתה נמצא בעבודה מעל שליש מהיממה, ודווקא בשליש החשוב. אז הזמן הזה צריך להיות טוב. אם לא – שלום ולא להתראות.

    חוץ מזה, היה הרבה געגועים לעונג 🙂

  30. jim הגיב:

    נקמיר, אתה צודק, יצאתי אידיוט ואני מתנצל על כך

  31. ענבל הגיב:

    תסלח לי על הקטנוניות, אבל ויקטוריה נמצאת במערב קנדה…

  32. Markey Funk הגיב:

    Pretty surprising that YEARS after the boom of Tropicalia revival (also led by Beck, The Bees and a couple of highly acclaimed compilations on Soul Jazz Records) you finally got to this treasury. Caetano is a true artist of the genre and, actually, from his albums I like the ones that came out later. The first was nice and very touching, but his true revolutionary spirit is heard on Alfomega, Irene, London recordings and, most of all, Araca Azul… oh, and by the way, Cinema Olympia was never released on any album. You must be talking about bonus track on the CD, ’cause the last tune on his first album (the one that you've been talking) is Eles. And in my opinion this version is not even getting close to Gal Costa's one from her '69 album. I think it's also a very common mistake to skip on other tropicalistas recordings of the same period. It's like licking cream of the cherry pie. Mutantes, Gil, Gal, Tom Ze and Caetano did so much brilliant work altogether in such a short period of time (4-5 years) that really deserves listening… And as of Devendra… probably that's the only good thing about him being a copycat of all the cool things from back in the days – he makes others aware of all those artists that he's copying… at least he's more successful in this that us – record collectors and music heads… at least there's SOMEONE whose suggestions you (indie music lovers) are listening to 🙂
    Beware, brazillian underground from the late 60-s throughout all the 70-s is such a huge magnificent and very special world that you may drown in it for a loooong time… ask Ori Bankhalter about it 🙂

  33. שני הגיב:

    אף מילה על האלוז'יה לאריקה באדו בקאבר של סולאנז' לדירטי פרוג'קטורז?

    קאבר בסיידר…. אבל בכל זאת, אם הופכים אותו לגמרי לשיר אר אנ בי זה נשמע די ברור שזה שיר שעדיף שיתקיים במישור של הדירטי פרוג'טורז. בגירסה של סולנאז' הוא נשמע כמו שיר אר אנ בי בינוני

  34. Yitzchak Kramer(Boston הגיב:

    היי‚
    ראשית כל‚ תודה עבור המאמץ השבועי שלך! כיף לקרוא ולהחשף לדברים כה טובים!
    קריאתך ․․․הקבועה ללינקים
    גרמה לרצוני לשתף את הקוראים בקריירת הסולו הנפלאה של גרנט לי פיליפס שכולנו הכרנו ואהבנו מגרנט לי בפלו․ דיסקי הסולו לא הגיעו לישראל מסיבות של הפצה אבל לי לפחות אין ספק שהוא אחד המלחינים╱כותבים הטובים ביותר בתקופתינו ועדיין לא אמרתי כלום על קולו המדהים! הוא גם מופיע בחסד עליון! אז הנה לינק לשיר מאלבום הסולו הראשון אבל ניתן היה לבחור מכל אחד מתקליטיו․ הדיסק האחרון יצא ממש עכשיו ומאוד לא מפתיע לגלות את מופלאותו!
    http://www.last.fm/music/Grant-Lee+Phillips/_/You're+a+Pony

    !Enjoy

    y.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *