עונג שבת: מהיערות אל הנהרות
לא הספקתי. באמת, רציתי וקיוויתי – אפילו ניסיתי – אבל בסוף הסתבר שטעיתי. השבוע הזה היה פשוט עמוס מדי לעונג שבת. זו מלאכה לא קלה, שדורשת כמות בלתי מבוטלת של שעות שפשוט לא הצלחתי לאסוף השבוע.
ודווקא שבוע מעולה. השבוע שעבר היה דל למדי, לא קרו הרבה דברים. אבל השבוע תיבת המייל שלי התפקעה מלינקים. אז במקום להקדיש יום וחצי לסריקה מעמיקה של הקצוות האפלוליים של הרשת ולדייג לינקים, החלטתי לתת השבוע את מה שאני יכול בזמן שנותר לי, שזה בערך שעתיים.
אז Here goes, עונג שבת בשידור חי – במקום לפרסם כשהכל גמור אני מפרסם עכשיו, ומעדכן בשעתיים הקרובות. רפרשו מדי כמה דקות, יתווספו למטה עוד ועוד לינקים. תגובות בהחלט ישמרו על מצב רוח מרומם. בסביבות חצות אני מפסיק והולך להקדיש את תשומת הלב הראויה לזוגתי המתוקה ששוכבת פה על המיטה ליד, קוראת עיתונים וממתינה בהבנה. עדכון: זהו! גמור!
- בשורה נהדרת למחוספסי הג'ינסים וחובבי הנובלס – מפלצת הגראנג' המעולה Mudhoney, שבניגוד לבנות דורה שהתחילו את הגראנג' עוד לפני נירוונה היא עדיין נותנת בראש, מגיעה להופעה בישראל ב-26 ברוקטובר! [עברית]
- אז… לאונרד כהן. כולכם כבר שמעתם שתוך פחות מ-12 שעות עבודה, בערך, נמכרו 47 אלף הכרטיסים להופעה של לאונרד כהן ברמת גן, וזה כולל את 23 אלף הכרטיסים שהיו שמורים רק ללקוחות דיסקונט, נותנת החסות. יש לי כמה דברים לומר על זה. חברים יקרים, ואני מדבר אל החברים הדמיוניים שלי במשרד הכרטיסים "לאן" – ככה לא בונים חומה. נכון, הטירוף על הכרטיסים הפתיע את כולנו. אבל ידעתם שיש ביקוש, ידעתם שאנשים מחכים כבר ארבעה חודשים מחורבנים שיכריזו כבר על פתיחת המכירה, שנדחתה שוב ושוב ושוב ושוב למורת רוחם של אלפים. ידעתם שיהיה עומס על האתר אם תפתחו את המכירה רק באינטרנט כפי שעשיתם במוצ"ש (בזמן שאנחנו קפצנו באוזןבר בחגיגות של העונג שבת). רבאק, תעשו חושבים. תהיו אחראיים. תכינו את הקרקע מראש. תרחיבו את התמיכה, תשכרו עוד כמה שרתים כדי להחזיק את האתר באוויר. במהלך הלילה והבוקר קרס האתר עשרות פעמים, ולמעשה היה יותר אופליין מאשר אונליין. מילא למחרת בבוקר, כשכל הארץ ניסתה להתקשר ולא היו מספיק טלפניות – למי יש זמן לשכור עוד אנשים בשביל בוקר אחד. אבל טכנולוגיה, חברים, זה רק עניין של להרים טלפון לספק האיכסון של האתר שלכם ולשלם לו עוד כסף, שבהחלט הרווחתם פלוס עודף יפה ממכירותיו של כהן בלבד. ככה לא עושים עסקים, זו פשוט חוסר מקצוענות שאני לא מצפה לו ממשרד כרטיסים ותיק כמו "לאן". וגם אם נניח רגע למשרד הכרטיסים, יש לי גם מה לומר להפקה של המופע בישראל – ככה לא בונים חומה. לא מודיעים באפריל על הופעה ויורדים למחתרת. במשך כל החודשים האלה לא יצאה אף הודעה רשמית, לא הופצו פרטי ההופעה, לא נודעו מחירים, לא נקבע מועד מכירה (וכשנקבע הוזז פעמים רבות). מרסל אברהם, המפיק בארץ, לא הוציא אף ידיעה לתקשורת ולא התראיין. הקשר היחיד של עם ישראל הצמא להופעה עם הוד רומו אברהם היה דרך עורך הדין שלו, יהיה אשר יהיה, שפלט לתקשורת משפטים כמו "תהיה הופעה, אני לא יודע על מה כולם מדברים" בלי לגבות את זה בשום דבר. ההופעה הזו לא הופיעה באתר הרשמי של כהן במשך כל הזמן הזה. גם עכשיו היא לא מופיעה. הידיעה הרשמית יצאה יומיים-שלושה לפני תחילת המכירה. ככה לא עושים, ככה לא מיידעים את הציבור, ככה לא מארגנים הופעה. יש קשיים? לא הכל סגור עדיין. בסדר גמור. תתאפקו. תודיעו לנו על ההופעה כשהכל סגור, ואל תתנו לנו להתייבש 4 חודשים. ויש לי גם משהו לומר לנו, לכל מי שרץ כמוני לקנות כרטיס. אנחנו אפסים. אנחנו חסרי עמוד שדרה. כי השתינו עלינו – מרחו אותנו ומתחו אותנו ודחו אותנו, השאירו אותנו באפלה, הודיעו לנו ברגע האחרון, תקעו לנו תו מחיר יקר מכל מה שהיה בארץ (1,000 שקל בשביל לשבת בשורה 90 בדשא?! אתם רציניים?!) ובסוף גם לא הצלחנו לקנות כרטיס כי הכל קרס. ובכל זאת אנחנו מתנפלים ורצים וקונים ואומרים תודה רבה שיש גשם, למרות שהוא קצת צהוב. כן, אני הולך להופעה כי אני חולם לראות את לאונרד כהן כבר שנים ואני מוכן אפילו לראות אותו עם משקפת מהיציע המחורבן שקיבלתי. אבל כוס אמק, כבר יצא לי החשק מכל ההופעה המחורבנת הזאת. לכל הרוחות, ככה פשוט לא עושים. [זהו, כרגע]
- יש לכם בעיות עם הרסס של העונג? דווחו לי בתגובות אם כן (ציינו גם באיזה קורא רסס אתם משתמשים). [תגובות זה שם למטה]
- הייתם? פספסתם? סיכום העונג שבת לייב עלה בתחילת השבוע, ועודכן מאז שעלה במלא תמונות ודברים אחרים, שווה להציץ. [ממש כאן]
- [תודה לעידו F] אח, יפנית. אין טובה וגדולה כמו היפנית, שפת מסתרים שבה למילה אחת יש 64 משמעויות, תלוי אם אתה אומר אותה תוך כדי שיעול או לא. באתר הנפלא והשימושי הזה אפשר להזין משפט או ביטוי באנגלית, ולראות מה קורה כשהוא מיתרגם ליפנית, ובחזרה מיפנית לאנגלית וחוזר חלילה, עד שהתרגום האוטומטי וההבדלים העצומים בתחביר בין שתי השפות עושים את שלהן, והמשפט יוצא מעוות לגמרי (או במקרים טובים במיוחד, הפוך לחלוטין!). [אנגלית, יפנית]
- [תודה לשיר] הכירו את Them Crooked Vultures, להקה חדשה שכוללת את – לנשום עמוק – דייב גרוהל (פו פייטרז!), ג'וש הום (קווינז אוף דה סטון אייג'!) וג'ון פול ג'ונס (לד זפלין!!!). ג'יזס. אני לא בטוח שכמות כזו של רוקנ'רול היא חוקית. [אנגלית]
- [תודה לשיר] שלושה שירים שלא מדברים על סמים למרות שחשבתם שכן, ולצדם שלושה שירים שמדברים על סמים למרות שחשבתם שלא. [אנגלית]
- [תודה לשיר] רגע, זה OMG או WTF? א-הא! לא עוד בלבול, בעזרת התרשים המחכים הבא. [אנגלית]
- [תודה לשיר] הדבר היחיד שגרוע יותר מפוחלצים, שזה רעיון מזעזע ואמנות מחרידה בפני עצמה (למרות האלמנט הפטישיסטי מעורר הסקרנות), הוא פוחלצים גרועים. [פיקסלים]
- [תודה לרועי] שמדווח לנו שסוף סוף עודכן המייספייס של אביב גדג', שבסוף אוגוסט אמור להוציא כבר את אלבום הבכורה הסופר-מצופה שלו. יש מה לשמוע! [חלל. ב-17 הוא יתארח אצל יהוא ירון באוזן, ואחריו יבקרו שם בחינם קלקסיקו!]
- סליחה, קצת פרטים: קלקסיקו יערכו מפגש מעריצים + הופעה קטנה באוזןבר, ב-17 באוגוסט ב-23:00. הכניסה חופשית! למחרת הם יופיעו בבארבי וגם ביום שאחריו. מהרו לקנות כרטיסים, חברים. [זהו]
- [תודה לדור] מעניין מהן הסיבות לפריצה המסיבית של מוזיקה סקנדינבית לחיינו בעשור וחצי האחרונים, והאם היא קשורה לשינוי באיכות המוזיקה בצפון הקר, בקלות הבלתי נסבלת של השגת מוזיקה שקודם היה קשה להשיג (תודה, סולסיק!) או במשהו אחר לגמרי. כך או כך, תמיד כדאי לשמור במועדפים בלוג אחד שמציג אך ורק מוזיקה סקנדינבית. [אנגלית]
- אם לא הספקתם לחטוף דיסק חינמי של מורפלקסיס שחולק חינם בערב עונג שבת לייב, מורפלקסיס נותן את הדיסק החינמי להורדה חינמית בכיף בבלוג שלו. [עברית]
- יש סודות שמתגלים ויש סודות שנשארים סודות. פיל אלברום נשאר, ברובו הגדול, סוד ליודעי ח"ן, או לאנשים כמוני שהחברה שלהם גילתה להם את המוזיקה הפלאית של אלברום ועד היום הם מודים לה. אלברום, שפועל/פעל בעיקר תחת השמות The Microphones ו-Mount Eerie, הוא יוצר לו-פיי מבריק ופורה – רק השנה הוא הוציא שני אלבומים. השני ביניהם, Wind's Poem, שהוא הגדיר משום מה "אלבום בלאק מטאל" (זה אלבום מטאל כמו שנוורמיינד הוא אלבום כלייזמר), הוא יפה עד כאב ומציג, בעיניי, את אחד מרגעי השיא של אלברום. הודות ל-NPR אתם לא צריכים לרוץ לטורנט הקרוב לביתכם ותוכלו לשמוע את כל האלבום היפהפה בחינם ובמלואו. [סטרימינג]
- אני מחויב על פי חוק לספר לכם שרדיוהד הוציאו שיר חדש, שניתן להורדה באתר שלהם תמורת פאונד אחד (ששווה בימינו, למרבה התדהמה, 6.66 ש"ח), אותו אכן שילמתי כדי להאזין. מאוד… כינורי. לא משיאיה של הלהקה, אבל שיר יפה יפה יפה. השיר החדש, "Harry Patch (In memory of)" נכתב על הארי פאטץ', חייל בריטי שלחם במלחמת העולם הראשונה והיה יוצא המלחמה החי האחרון בבריטניה, עד שמת לאחרונה. ההכנסות מרכישת השיר יעברו ללגיון הבריטי, וכדאי לקרוא את המילים המעטות של תום יורק על השיר הזה. [מפ3 בכסף]
- סוף סוף שוחרר הקליפ של מודסט מאוס ל-"King Rat", שבוים על ידי הית' לדג'ר המת (לפני שהוא היה מת, כמובן. איזו מילה מוזרה היא "בוים"). [טיוב]
- [תודה לאנדרטו] מכת טריילרים! טריילר ל"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון, טריילר "מרענן, מבריק וגאוני" כדברי אנדרטו לסרט החדש של האחים כהן, ואפילו טריילר פיקטיבי לסרט פיקטיבי מאת טרנטינו. אני נשבע לכם, יום אחד אעבוד בלצפות בטריילרים כל היום. [וידאו למינהו]
- בדיילי מייל האנגלי אספו כמה עשרות עטיפות אלבומים שנתנו את הווריאציה שלהן לעטיפה האייקונית של אבי רואד. [פיקסלים]
- אחרי פרפיוז 73, ממשיך שי ליברובסקי לאמן השני בשלושת אמני העשור שלו, והפעם אני מצדיק לחלוטין את בחירתו (את פרפיוז אני בקושי מכיר) – ג'ון פרושיאנטה, מי שהגיע לתודעתנו כגיטריסט המוכשר של הרד הוט צ'ילי פפרז והתגלה כאחד האמנים הכי מרתקים, אישיים ויצירתיים של העשור האחרון. וליברובסקי כותב עליו כפי שצריך לכתוב על אמנים גדולים: באופן אישי ובהרבה, הרבה אהבה. [עברית]
- ועוד חדשה נחמדת לחובבי המיקסטייפים המצוינים של מורפלקסיס או של נעה – השניים קיבלו תכנית משותפת שבועית ברדיו הר הצופים! [יאי! עברית]
- שבוע אחר שבוע אני שוכח להמליץ כאן על פרויקט הסדרות המשפיעות של העשור שנערך בפורום טלוויזיה האהוב באג'נדה בהובלת מורי ורבי יאדו. אם פספסתם, אף פעם לא מאוחר להצטרף. הנה הסקירות של 1999 (הסופרנוס, איש משפחה, הבית הלבן, פריקים וגיקים), 2000 (הישרדות, זירת הפשע, תרגיע), 2001 (עמוק באדמה, 24) ו-2002 (המגן, הסמויה, אמריקן איידול). איפה השאר? סבלנות, חבר'ה, יש עוד זמן עד לסוף השנה. [עברית]
- [תודה לטאשה] אתם בטח כבר יודעים שאני אוהב מאוד תקליטי וויניל, אבל אם אתם אוהבים רק את הפורמט ולא את המוזיקה שבהם (רוצה לומר: אם יש לכם בבית המון תקליטים ישנים של פסטיבל שירי ילדים 1978), הנה כמה רעיונות יצירתיים סלאש מדהימים לגמרי לדברים שאפשר לעשות מוויניל. למשל, קייס לאייפוד, תליון, צמיד או מאפרה. [אנגלית]
- [תודה לאורטל] ומכל הדברים שקיבלתי וראיתי השבוע, זה הדבר המקסים מכולם: דני שגיא, מבוגרי מחלקת העיצוב בוויצ"ו חיפה, מצא קלטת ישנה ועליה הקלטה שלו בגיל 4, מספר סיפורים לאביו – ובגילו המתקדם החליט ליצור סרט אנימציה קצר לצלילי הפסקול המקורי. כמו כל ילד בן 4, הסיפורים שלו איגיוניים ומפוזרים בצורה נפלאה לגמרי, והאנימציה שובת הלב מורכבת מחפצים שיש בבית. התוצאה: ממתק. [טיוב]
- בניגוד לרבים מהאמנים שמגיעים ארצה, ג'ואי ברנז מקלקסיקו התגלה כמרואיין נפלא. הראיון שלו לעינב שיף בוואלה הוא דוגמה נהדרת. [עברית]
- [תודה לאביב] בגלוב של יובל דרור ערכו תחרות לבחירת המילה העברית היפה ביותר. המילה הנבחרת, "כמיהה", היא באמת יפה ואני חושב שאפשר להניח ללא חשש שהיא נבחרה בגלל הצירוף בין צליל יפה למשמעות יפה. שאר המילים ברשימת מאה המילים היפות ביותר, חושבני, נבחרו בעיקר בשל צלילן היפה – אלונטית, התמעכות, סגריר, שלולית, תשליל, שקערורית – נשענות בעיקר על מצלולים מוזיקליים ולאו דווקא על משמעות או אטימולוגיה מעניינים. זה יפה ומענין, ובעיקר מזכיר לי שמוזיקה יפה נמצאת בכל מקום. [עברית נפלאה]
- [לא מצאתי את האייקון של נקודת העונג] שתי נקודות מענגות במיוחד בלטו השבוע. האחת התחילה גרוע: היה חם ולח בצורה שלא תתואר בנמל תל אביב כשהגעתי אליו ביום רביעי בערב. התעכבתי והתעכבתי ובכל זאת הגעתי בזמן להופעת החימום של עינב ג'קסון כהן. אני רודף אחרי הזנב שלה כבר כמה חודשים טובים וסוף סוף הספקתי לראות הופעה שלה. קצרה אמנם, אבל נפלאה בכל מקרה. המזח הארוך שבולט מנמל תל אביב הוא מקום מאוד יפה אבל גם מאוד גרוע להופעות, ואכן את תחילת ההופעה בקושי שמעתי ממקום מושבי בסוף המזח הצר והארוך. בצעד אמיץ נטשנו, אני וחבריי, את הכיסאות והלכנו לתור אחר מקום קשיח יותר לישבננו אך קרוב הרבה יותר לבמה. מצאנו מקום נהדר לצד הבמה אך הרבה פחות מאוורר. מזל שבתיק שכחתי דיסק של "וודסטוק, גרסת הבמאי" שהפך בן רגע למניפה מאולתרת. אחרי ג'קסון הגיעה המנה העיקרית – שלומי שבן, עם הפסנתר שלו. את רשמיי המלאים כתבתי בעכבר העיר, רק אשוב ואומר – מדובר אולי בפרפורמר הכי טוב בארץ כרגע. כל הנימוקים שם בלינק, אני מרגיש טיפשי לחזור על עצמי. הנקודה השנייה הגיע חצי במפתיע היום בצהריים. נסעתי עם זוגתי היפה להורים בצפון, וכבר ויתרתי מפאת חוסר זמן על ביקור בפסטיבל יערות מנשה. ובכל זאת, כשהגענו לצומת מגידו ביקשתי שמאלה במקום ישר, ואחרי נסיעה בכביש הכי יפה בארץ ועוד נסיעה בכביש עפר ארוך מדי, הגענו לאתר הפסטיבל. לא היה הומה אדם, אבל בטח לא היה ריק. קפצנו רק לרגע אז החלטנו לא לשלם ולהיכנס אלא לגשת לבמת הג'ם סשן הפתוחה מחוץ למתחם, בתוך היער. ואיזה אוצר נגלה לנו שם. עמוק בין העצים ישבו עשרות אנשים מחויכים בצל האורנים, יאיר יונה הפליא בפריטותיו על הבמה והכל אמר חופש ושקט וטבע ומוזיקה ואהבה – האלמנטים הבסיסיים מהם מורכב פסטיבל טוב. שהינו שם קצרות, אולי פחות משעה, אבל זה הספיק כדי להשאיר חותם עונג רציני מאוד ולצבוע את כל הסופשבוע הזה בצבעים בהירים ועזים יותר. בפעם הבאה, חברינו מיערות מנשה, אנא: פרסמו טוב יותר, והרחיבו את הפסטיבל עד מוצ"ש. לסיים פסטיבל בשישי בערב כשרוב מבקריו יכולים רק להגיע אליו בשישי בצהריים, זה פשוט פספוס וחבל – כי מהביקור הקצר נראה שהיה פוטנציאל אדיר. [הייתם? איך היה?]
לאונרד כהן. רבותיי, אני מבקש קצת רצינות (CC)
וזה רק שליש (CC)
רדיוהד בהופעה. מי בא לראות אותם בפראג בסוף החודש? (CC)
שבת שבוגי! סעו בזהירות, גם אם אתם לא נוסעים לשום מקום.
אני לובש חולצת שת שבוגי וממתין להתפתחויות, אני אשחל לך כמה אייטמים חמים במייל, בעצם יש לי אחד.
זה לא עובד ככה, יש לך מחוייבות! ממש כמו מהדורת חדשות. אם אתה לא יכול להוסיף את הצבע שלך פנימה שחרר את הלינקים שהצטברו – מה אומר. ככה raw.
אין מילים,
כל הכבוד, יישר כוח.
היה תענוג בשבת שעברה, כן ירבו עוד ימים כאלה.
לאט לאט נכבוש את איצטדיון ר"ג…
טוב.
אבל חשוב לציין שבמוצאי שבת תהיה הפגנה בככר רבין לתמיכה בקהילה ההומולסבית, ששניים מחבריה נרצחו במוצאי שבת שעברו באירוע ירי במקום שנחשב עד אותו רגע בטוח, במפגש ערב פשוט.
כל המזדהים, המחבקים והתומכים מוזמנים לככר בשעה 20:30. זה חשוב.
הממ. מסתבר שלי יש בעיות עם הרסס. אני עובד עם בלוגליינס, נכון לעכשיו.
מזל שבימי שישי (או שבת בבוקר) אני זוכר להתעדכן.
קודם כל, ח"ח על ההשקעה אפילו בעומס הזה. זה גדול, וחשוב שתדע (זתומרת, בהנחה שפיצוץ האוכלוסין בעונגלייב לא הבהיר את זה) שאנחנו מודעים לכמות ההשקעה שלך בכל עונג, ומעריכים אותה מאד.
בכלל, זה יוצא לי טוב- בכל פעם שאני אסיים לראות את הלינקים שפרסמת עד כה אני אעדכן את הדף ואמצא חדשים 🙂
אייטם 2 בענין לאונרד כהן, כל מילה בסלע-חלמאות לשמה ובחירה שגויה באיצטדיון רמת גן המאפן. לא מספיק שלשבת שם ביציעים לראות הופעה (גם לא רואים גם לא שומעים).
מצאו לנכון לצמצם את האפשרות להכניס יותר אנשים בכך ששמו כיסאות ברחבת הדשא.
מה רע לקיים את הארוע בפארק הירקון? אני לא ניסיתי לקנות כרטיס,מילא זה היה רוברט פלאנט אבל לאונרד כהן? לא תודה.
אייטם 6 Them Crooked Vultures מסקרנים מאוד! מחכה שיצא כבר האלבום.
אייטם 7 מוסיפה לינק לשירים שמדברים על סמים
http://www.songfacts.com/category:songs_about_drugs.php
אייטם 12 + 19 שמפרגנים לסשנס של מורפלקסיס ולתוכנית הרדיו המשותפת לו ולנועה
מומלץ ביותר -חובה להוריד!!!!
ואווו….זה כל מה שיש לי לומר על הדיסק של THE ANTLERS.
אני וחברה שלי נפרדנו אתמול והחלטתי סוף סוף לשמוע אותו מההתחלה ועד הסוף, וזה פשוט היה מושלם. אני לא מפסיק לחרוש עליו…..
תודה לעונג על תגלית שלא תשכח!!
(שמתי לב שהוא גם קיבל ציון מעולה בפיצ'פורק…)
וואו וואו רגע אחד! אתה לא יכול להגניב ככה בדרך אגב שקלקסיקו יופיעו באוזןבר אחרי ירון את גדג' – תן עוד מידע בנאדם!
אם יש הופעה שהייתי סגור שאני בטוח הולך עליה הקיץ, זו היתה ההופעה של לאונרד כהן. אבל אני לא, ומתוך בחירה. אני לא חושב שזה מתאים לאיצטדיון רמת-גן, עדיף לראות בדי.וי.ד. מאד מפתיע מהירות המכירה. אני מאד מופתע. בכל זאת יש דברים אחרים במדינה הזאת, איך 50,000 אנשים ביום אחד עזבו את הכל והלכו לקנות כרטיסים.
אבהתי את העטיפות על בסיס אייבי רוד.
גם אני פיספסתי את פסטיבל יערות מנשה (וזה ממש מטר ליידי) עקב עיסוקים קודמים מחייבים. באמת היה מתאים יותר שיתחיל ביום שישי.
ולוגו לנקודת העונג, יש לך בכל עונג שאתה כותב. עושים קופי פייסט מעונג קודם- טכנולוגיה, אחי.
יכול להיות שחסר לינק ב-6?
– תודה!
– החיות המשונות מהשבוע שעבר הן כלום ליד הפוחלצים. אפילו המילה הזאת מפחידה. ברר.
-יהוא ירון, אביב גדג', קלקסיקו, אוזןבר, מה???
שלומי שבן גם הספיק השבוע להתארח בהופעה של שלמה גרוניך, והביא אותה לשיא, בביצוע משותף ובקטע סולו
לא היה לי מושג שתהיה כזו התנפלות, ולא היה לי מושג שיגמרו הכרטיסים תוך יום.
חיכיתי שירד העומס כדי שאוכל להתקשר ולקנות כרטיס כמו בנאדם.
בסוף נותרתי רק עם האופציה המפוקפקת לשלם 2000 שקל לספסר מזדיין.
בא לי לקבור את עצמי איפשהו.
ווילי דה-וויל ז"ל: http://blogs.wsj.com/speakeasy/2009/08/07/willy-deville-dies-at-58/
וחוץ מזה, בבלוג שלי יש הרבה לינקי פרידה מהבמאי המיתולוגי ג'ון יוז, חלקם עוסקים ישירות במוזיקה שהיתה חלק כה בולט בסרטיו.
ולגבי ליאונרד כהן – עם כל הרצון לראות אותו בהופעה, ברגע שהתפרסמו הפרטים על סידורי הישיבה והמחירים (איכשהו עוד קיוויתי שיזיזו את זה למיקום נורמלי יותר) ויתרתי. כך שאולי הופתעתי ממהירות המכירה הבלתי הגיונית בעליל, אבל כבר לא היה אכפת לי.
לאורית – אני חושבת שזה היה נורא ואיום לראות את לאונרד כהן בפארק הירקון. גם אצטדיון רמת גן הוא בחירה איומה. ידעתי בוודאות שאם יש הופעת חו"ל אחת שאלך אליה השנה זו תהיה זו, אבל אם תחלואי ההפקה המעצבנים לא הוציאו מספיק את החשק, אז באו מחירי הכרטיסים וטרפו הכל.
לשלם 450 שקל על מקום ביציע שצריך ממנו משקפת כדי לראות משהו זה ביזיון. 1200 שקל על דשא?! ועוד שטוח, כך שבשורה העשירית גם ככה יסתירו לך. במחיר כזה הייתי מצפה למזגן וכרטיס טיסה, או לפחות סטייק ואלכוהול חופשי להנעים את זמני על כסאות הכתר פלסטיק.
לא מדובר בארט-וידאו או מופע ויזואלי של מסכי ענק כמו פול מקרטני או מסיבת ריקודים אצל דפש מוד. איש בן 75 עומד ושר בשקט. זו הופעה אינטימית, אם אינך קרוב לבמה אין בכך כל טעם.
הסיבה היחידה שממש חבל לי שהכרטיסים נמכרו היא כי מציאתם של 47,000 פראיירים תהיה התקדים שיביא לכך שעוד הפקות ינסו לשחזר את התרגיל ולדרוש מחירים פסיכים כאלו.
וכן, גם אנחנו רצינו לבוא לפסטיבל יערות מנשה ופספסנו בגלל חלוקת ההופעות המשונה לחמישי-שישי. אני מאוד מקווה שיחזרו על הפסטיבל בעתיד והפעם בסופ"ש ועם יח"צנות טובה יותר, למען קהל גדול יותר. אם תהיה פעם נוספת, אשמח לעזור למארגנים בעניין הזה.
אין דרך להסביר את ההתנפלות של 50,000 איש על כרטיסי ל. כהן.
אני מתקשה להאמין שכל כך הרבה אנשים מכירים מספיק את האיש ויצירתו כדי לטרוח כל כך ולהוציא מכיסם כמות כזו של חש"חשים.
אם הוא יתחיל עם הללויה, מנהטן וסוזן, מה הם יעשו בשאר הזמן?
יותר מוזרים בעיני הם אנשים שראו את כהן בסיבוב האחרון באירופה עם מקסימום עוד 1000 איש בקהל בישיבה באולם ממוזג ממרחק מטרים ספורים ועדיין מתעקשים לשלם כמעט אותו מחיר ובתנאים ירודים שכאלה.
נפלאות הן דרכי האלוהים.
לילה טוב. תודה על העונג
נ.ב – יערות מנשה פיספסו גם אותי ואת בני משפחתי תאבי הפסטיבלים. למה לא בשבת, רבאק?
יעל, פארק הירקון מתאים יותר לא לטובת לאונרד כהן אלא לטובת האלפים שרצו ללצפות בהופעה הזו ומחכים לה שנים. הוחלט על הופעה אחת,למה לא לאפשר ליותר אנשים לראות אותה?
אם אפשר לקיים קונצרט או אופרה לכמות גדולה של אנשים ,בישיבה או שכיבה על הדשא,
גם את לאונרד כהן אפשר לראות כך.
נכון שמתאים יותר מקום אינטימי וקטן,אבל קל יותר לעשות את זה באירופה כשאפשר לעקוב היכן הוא מופיע בקלות גדולה יותר.
לאיש יש כמות מעריצים בשלל גילאים גם מבוגרים בגילו,שלא יכולים לעמוד לילה שלם כדי להשיג כרטיס או לטוס במיוחד לאירופה, הורי למשל…אז קניתי להם את הDVD הופעה בלונדון והם מסתפקים ומאושרים בזה,בבית, במזגן,בלי שיכריחו אותם בכניסה לזרוק את בקבוק המים שהביאו מהבית,כדי שיקנו באיצטדיון המחורבן ב 25 ש"ח.
כבר שכחנו את נושא ההומואים שעלה לכותרות השובע.
מי שמעוניין, הנה פוסט על מוזיקאים הומואים מפורסמים:
http://premiumradio.blogspot.com/2009/08/blog-post_06.html
גיאחה וכל מי שלא השיג כרטיס ראוי ללאונרד כהן, אני מבין את הטענות שלכם לגבי האתר וכו', זה נכון, יכלו להערך בהתאם כי ידעו שיהיה עומס, אבל גם אנחנו ידענו שיהיה עומס ואני לא מכיר אף אחד שעמד על הקופות, (כולנו העדפנו לחגוג באוזן:))גם בעית הספסרים היא משהו שצריך לפתור, בגלסטנברי למשל אתה קונה כרטיס שמכיל את הפרטים שלך ובלי תעודה מזהה לא יתנו לך להכנס. אני אישית קניתי כבר לפני יותר מחודש כרטיס להופעה של לאונרד בצרפת, כי ידעתי שיהיה ממש קשה להשיג כרטיס ומי בכלל רוצה לראות אותו באיצטדיון? (זה ממש ביזיון). בוא נקווה שלכל הופעה תהיה מכירת כרטיסים כזו מהירה, ככה זה ברוב העולם, הופעות טובות נמכרות ממש מהר.
בכל זאת אני מאמין שכל מי שיהיה באיצטדיון ב24 יזכה לחוויה בלתי נשכחת במובן החיובי.
נו, אתה בא לפראג?
אני רואה אותם בסוף החודש :]
בקשר לביקורת על ההופעה של שלומי שבן,
לא רוצה להיות קטנוני אבל "החיים שלי טובים" הוא תרגום לשיר של רנדי ניומן
(מומלץ מומלץ להקשיב למקור My Life is Good ולראות איך ברוס ספרינסטין תורגם לאביב גפן – הברקה)
פוסט 23- מילה חדשה לשפה העברית:
"איגיוני" = לא הגיוני
ניר
– האם שמעת על זה שהדיסק החדש של ה Soulsavers יצא כבר?! התגנבה לי במייל הודעה שהדיסק כבר בחוץ,אבל לא מצאתי שום דבר שיאמת את הידיעה הזו.. אולי אתה יודע משהו..
– הייתי בפסטיבל במנשה עם חבריי מחמישי עד אתמול בלילה, והיה פשוט נפלא, אווירה מעולה, עם ארגון ממש יפה ויצירתי.. ההופעות היו מעולות בשתי הבמות שהיו בפסטיבל..
אני לא מאמין שאלך לליאונרד כהן, מעדיף לא לראות אותו מזדקן על הבמה אלא לשמוע את שיריו בחדר חשוך, בשקט, כמו שאולי הוא היה מעדיף לעשות.
בינתיים יש דברים אחרים שאפשר לשמוע…
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1527387
גם אני נפרד מג'ון יוז:
http://omrili.infectzia.net/?p=189
גיא, אני אמנם לא גיאחה, אבל למיטב ידיעתי הסולסייברז החדש יצא ב-17 באוגוסט באנגליה, ולאחר מכן, בהדרגה, בשאר העולם המערבי.
השאלה הנוספת היא לאיזו גרסה של הדיסק החדש של הסולסייברז אתה מתכוון. מלבד זאת שהוא מתוכנן לצאת בשלושה פורמטים שונים (דיגיטלי, ויניל ודיסק), יש גם דיסק בונוסים, ומהדורה נפרדת עם עוד שניים-שלושה שירי בונוס. בכל מקרה, כאמור – מה17.8 באנגליה, ו"זמן קצר לאחר מכן" בשאר אירופה וארה"ב.
השילוב של כהן-איצטדיון יהיה למיטב ניחושי -כישלון.
בכל מקרה כל בני ישראל הנוכחים שם יגידו זה אל זה – נוכחנו בהיסטוריה.
"הייתי שם"- זה מה שחשוב, במיוחד כשיש איפה (באינטרנט) לספר על זה.
באסה.
הנה היציאה החביבה עליי מתרגומון היפנית/אנגלית
http://translationparty.com/tp/#624739
לפי הפייסבוק לא כל קלקסיקו יגיעו לאוזן. רק ג'ואי ברנס וג'ון קונברטינו.
לאונרד כהן מראיין את סוזאן וגה !!!
מעניין את מישהו?
זה משנת 1992
http://www.suzannevega.com/words/press/1992/press.aspx?PostID=20195
לגביי אייטם 22.
אתה לא נורמלי! פסטיבל ילדים 1978 היה הפסטיבל הכי טוב שיש !
אבל באמת יפה מה שעשו מתקליטי הויניל.
בנוגע ללאונרד כהן: גם לי לא היה בא להכנע לטרור הכרטיסים שהטילו עלינו המארגנים, ועוד בשביל לראות את לאונרד כהן מזדקן באצטדיון רמת גן במקום במועדון אפלולי לפני 35 שנה כמו שהייתי רוצה (אבא שלי גורם לי לקנא בו כל פעם מחדש כשהוא מספר איך הוא ברח מהטירונות כדי לראות אותו בירושלים).
אבל זה הזכיר לי איך שנה שעברה אמרתי אותו דבר על פול מקרטני, ואז אכלתי את הלב על שלא הלכתי.
לכן נכנעתי לטרור ואפילו שילמתי למועדון החברים תמורת הסיכוי הטוב יותר להשיג כרטיס. ולכן ביליתי את ראשון בבוקר צמודה לטלפון, עד שהשגתי את הכרטיס המיוחל. ואולי אני צריכה לכעוס על הזלזול, על השחיטה במחיר תמורת שורה 6 ביציע טריליארד או על העובדה שאח שלי השיג כרטיס רק כי הוא ישב כל הלילה מול כפתור ה-F5, אבל העובדה היא שברגע שהיה לי כרטיס לא היה אכפת לי משום דבר אחר ואני פשוט מאושרת. בעיקר כשאני יודעת שאלה יהיו ההופעות האחרונות שלו אי פעם. בעיקר כשההופעה בלונדון היא הדבר שאני שומעת הכי הרבה מאז מרץ. בעיקר כשאני נזכרת שזה פאקינג לאונרד כהן.
ולכל מי שהוא סרבן מטעמי האינטימיות הלקויה של איצטדיון רמת גן אני ממליצה לצפות בדיוידי של ההופעה מלונדון ולראות אם הוא באמת לא היה רוצה להיות שם.
ראיון חדש של לאונרד כהן !!!
על מסע ההופעות הנוכחי, על הבית שלו
מאד מעניין
ניר סמדר – הלוואי שיכולתי לקחת את הקרדיט על "איגיוני" לעצמי, אבל זו מילה ותיקה ומוכרת…
גיא – שמעתי משהו על הסולסייברז אבל עדיין לא נתקלתי בלינק, כך שזו כנראה רק שמועה.
*מסמיק*
הייתי בור, והחכמתי, תודה…
דרך אגב- פוסט 16- לינק שבור באדיבות סוני.
הלינק הזה עובד:
פסטיבל יערות מנשה היה תענוג אמיתי.
ארגון שקט ונעים.
במה מרכזית באמפי טבעי ענק ויפה ובמה קטנה ביער.
המרחק בין במות היה גדול ולכן לא היתה הפרעה הדדית (כמו שכן היתה באינדינגב). אבל המרחק גרם לפעמים גם לוותר על הופעה אחרי יום הופעות בשמש בבמה המרכזית לא היה כוח לטפס להופעה של יאיר יונה.
כמו באינדינגב חוסר המסחריות היה נעים.
הדבר המדהים הוא שבסוף הפסטיבל הגענו למסקנה שלא היתה אף הופעה גרועה. אפילו מה שלא מאוד אהבנו הרגיש ברמה גבוהה מאוד.
כל האמנים היו מקצוענים ואמיצים כאשר בהופעות היום החמות הם נתנו הופעות מושקעות מול קהל מאוד קטן (50-100 איש). לא היה אף אמן שלא נתן הופעה כאילו הוא מול אולם מלא.
נהניתי במיוחד מתמר אייזנמן המקפיצה, מטליה אליאב המרגשת עד דמעות, מגבע אלון פעם ראשונה לא אקוסטי והפרפורמר הכי טוב בארץ לדעתי רמי פורטיס.
גם שיבוץ הופעות המחול היה טוב ונתן הפסקות מענינות מעודף מוסיקה.
ביתי בת הארבע בחרה להפתיע עם התעקשות על קנית הדיסק של זבוב אין גרוב.
לגבי לאונרד כהן – לפעמים מוותרים על עקרונות בשביל חלום. האינדינגב ופסטיבל יערות מנשה יותר מהנים מרוג'ר ווטרס, פול מקרטני ו… ועדיין בחרתי להוציא 300 שקל ביציע כדאי לחוות הופעה שלו. לא נעימות התגובות הרבות לגבי פראיירים פתטיים ושאר השבזות.
פסטיבל יערות מנשה – כל מה שאורי אמר. תענוג אמיתי. אני לא יודע מה הסיפור אם הפרסום (שלא ממש היה), אני לא בטוח שזה לא היה מתוך בחירה מסויימת לשמור את הארוע לגבולות המחוז.
לאונרד כהן – קודם כל כולכם חבורת פולניות נרגנות (רובכם בעצם). ומכיון שגם אני כזה, הנה שני הזלוטי שלי: מנסיון בהרבה הופעות מבוקשות בחו"ל התמונה אינה שונה בהרבה (המחירים, הקושי להשיג כרטיס). אני אישית לא הולך, קצת מצטער אבל לא יותר מדי – אני לא חובב גדול של אצטדיונים, וצריך ברוס ספרינגסטין ורולינג סטונס כדי להחזיק אצטדיון. אני גם בטוח שרבים מאלה שעטו על הכרטיסים עשו זאת רק כי זה נהיה איזה אופנה פתאום (בין השאר גם בגלל המסתורין, אי הודאות והדחיות). אני בספק גדול אם רבים מהרוכשים יודעים למנות שמות שלושה אלבומים שלו, או את זה האחרון. ואני ערב לכם שרבים מהם ישתעממו בהופעה (אני מספר את זה בסוד, איש לא יודה בכך אחר כך). ומה שהכי לא ברור לי – אם הכרטיס בחו"ל זול יותר (אני לא יודע, ואשמח אם מישהו יגיד לי, כמה ההבדל במחיר בין ההופעה בארץ לאלה שבחו"ל) – אני מניח שבארבע מאות חמש מאות דולר אתה קונה אחלה כרטיס. אז למה לא ליסוע לחו"ל, לתכנן את החופשה הקיצית לפי לוח ההופעות ולראות את ההופעה במקום טוב יותר? מי שמשלם סכום כזה, להוציא מתי מעט מעריצים פנאטיים, יכול להרשות לעצמו ואני מהמר שכמו רוב הישראלים נוסע לחול בקיץ. ומכיון שאני מניח שמבול תגובות נזעמות ירד על ראשי, לא אכנס לעובדה שסיבוב ההופעות הזה כל כולו נולד מטעמים כלכליים ממילא. אז מחירי הכרטיסים לא בדיוק מפתיעים – למה בדיוק ציפיתם ??
הי גיאחה
אני מנסה לשלוח לך לינק על אירוע ממש מגניב ומחתרתי שהולך להיות ביום שישי הקרוב בירושלים (כן! ירושלים! ביום שישי בערב!!) ומשום מה אני ממש לא מצליחה אז אני אפרסם אותו פה, בתקווה שתקרא אותו בזמן ותוכל להוסיף אותו לעונג השבועי-
רק שעולים ל4 ימים חזרה הביתה לצפון קולטים עד כמה העיר הזאת שונה וכל כך הרבה פעמים קשה לצעירים החילונים שבה.
לכבוד העניין, חבר טוב שלי בשם ישראל הס (מישהו שמספיק איכפת לו כדי אשכרה לעשות משהו) מפיק ביום שישי הקרוב (ללא מטרות רווח !!) הקרנה פומבית של הנסיכה הקסומה בקריית יובל (יהיו אוטובוסים שייאספו סטודנטים חמודים ברחבי העיר ויעלה 10 ש"ח לכיסוי עלויות…).
בינתיים, עכברחתול פרסם בבלוג שלו הודעה על ההקרנה וגם יש קבוצה בפייסבוק.
יהיה חם ומגניב וכדאי לבוא (בעצם זה ירושלים בערב אז מומלץ להביא איזה שאל או משו..)
המשך שבוע מעולה לכולנו : )
http://underground02.com/%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%a1%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%91%d7%9c/comment-page-1/#comment-2836
נפל דבר בישראל….
אין שיר פתיחה או שיר סיום!
כל הארגון של ההופעה של לאונרד כהן נשמע בזיוני, תנחומי. אבל קח בחשבון שגם במקרים של פסטיבלים ותיקים עם המון נסיון הבלגן חוגג. כל האתרים המורשים למכירת כרטיסים לרדינג קרסו בשנייה שהכרטיסים יצאו למכירה, הקווים לא הפסיקו להיות תפוסים (כן, גם ניסינו בשלב כלשהו להתקשר לאנגליה) ו-80,000 כרטיסים נגמרו תוך שעתיים. הקנייה הזו הייתה שילוב בין סיוט של החיים וזכייה בלוטו. אין מה לעשות, לפעמים העומס הוא גדול מכדי להתמודד איתו.
החדשות על Them Crooked Vultures מאד מרגשות. במיוחד כשאני מאד מרוצה כרגע מג'וש הום וההפקה המופלאה של לאלבום של הארקטיק מאנקיז.
תודה על ההפנייה לפרויקט הסיכום הטלוויזיוני. איפה השאר, אתה שואל? בדרך כלל מדי יום שני, אם כי אני מניח שמתישהו אצטרך לעשות הפסקה כדי להספיק לכתוב עוד.
היום הגענו ל-2003, כולל האו.סי, ארסטד דיבלופמנט וכותב אורח מיוחד: אתה עצמך.
http://www.agenda.co.il/149/forum/282180/
יושב במשרד וקורא את הביקורת החריפה שלך על ארגון המופע של לאונרד כהן. קורא ומתרגז כי זה נכון. מתרגז ומקלל כי בשורה התחתונה, נשארתי בלי כרטיס למרות שאמרתי אינספור פעמים שהייתי מוכר את אמא בשביל הופעה אינטימית שלו בתוך איזה אולם. חברים, זיינו אותנו תוך ניצול האהבה שלנו לליריקה, כנות ויופי. ממש יופי…
פסטיבל יערות מנשה היה מקסים… רוגע, אחווה, אהבה, ומעל הכל מוזיקה פשוט מעולה… גבע אלון היה מחשמל, לא דובים נתנו בראש והצליחו לקרחן את כולם למרות החום הנוראי (הם הופיעו בסביבות 2 בצהריים), פאניק אנסמבל היו מעולים… והיה מיץ גת, שמסתבר שיש לו טעם של פטרוזיליה, אבל איכשהו הוא מאוד מרענן. בקיצור, היה מעולה והשאיר טעם של עוד (אינדינגבבבב).
אורי – תהרוג אותי אבל אני לא מבין. אם היית מוכר את אמא כדי לראות אותו באולם, למה לא נסעת לחו"ל לראות אותו? הורגת אותי מנטליות הקורבן הזו. כולם גנבים, כולם רמאים, ורק אנחנו צדיקים בני צדיקים (שמורידים באינטרנט). כל אלה – ושמעתי הרבה באחרונה שמספרים שחלמו מזה שנים לראות את לאונרד כהן. גיב מי א ברייק, כמו שאומרים – אם זה כך, אז קונים כרטיס להופעה באירופה, לוקחים טיסה הכי זולה, אוכלים מנה חמה וישנים בתחנת רכבת ומגשימים את החלום. אבל אני מניח שהדרך היחידה להגשים את החלום היא בהופעה בצוותא, שתעלה שמונים שקל וגם לא יהיה לחץ בקופות. וגם אז יהיה מי שיגיד שהסאונד היה מאכזב.
musag – ניסיתי להגיע להופעה של כהן בברלין רק שלא הצלחתי למצוא קונה לאמא. בגדול אני מסכים איתך לגבי מנטליות הקורבן והאמן לי שהתכלבתי באירופה לא פעם בכדי להגיע להופעה כזו או אחרת. רק שהכשלים האישיים שלי בהשגת החלום הנכסף לא מורידים ולו במעט את חומרת הכשלים הארגוניים סביב המופע. חוצמזה גיאחה כתב ביקורת נגדם ולא נגדי. אם היה כותב ביקורת חריפה נגד ההתנהלות שלי בנוגע להשגת הכרטיס להופעה בארץ, כנראה שהייתי מסכים איתו…
poxazibpofh, aejmjccxpu