עונג שבת: אלפיים עשרים ומעלה
איזה מזל שיש חברים/ות. בחיים, בכלל, ובאוזניים בפרט. אני מתכוון לחברים/ות מהסוג שאפשר לסמוך עליהם/ן שיביאו אליך את השיר הנכון, או יזכירו לך כמה גדול הוא שיר שלא השקעת בו די. הם/ן לא צריכים/ות אפילו לדעת שהם/ן חברים/ות שלנו. רק ספקים/ות שאפשר לסמוך על טעמם/ן. יש לי כמה כאלה שאני אוהב במיוחד ועוקב אחריהם/ן קבוע. חלקם/ן הפכו עם הזמן להיות חברים/ות שלי באמת, כמו נועה ארגוב. נועה ניגנה השבוע באחת מתכניות הסיכום שלה (לינק בהמשך העונג) שיר יפה מאלבום יפה ששמעתי ואהבתי כשיצא, אבל נשטף אצלי לצערי בנהר עז הזרם שהוא הזמן, ובמיוחד הזמן עבור מישהו שכל שבוע מתעדכן במוזיקה חדשה, והכי במיוחד אם למישהו הזה בדיוק נולד תינוק.
איזה מזל שנועה ניגנה אותו השבוע, איזה מזל שהאזנתי לתכנית שלה בזמן טיול לילי בשלג(!) עם הכלב, איזה מזל שנתתי ל-"Gold dust" של הרברט וביאנקה רוז לשטוף אותי. איזה באסה ששמעתי את השיר הזה רק אחרי שהקלטתי את התכנית שלי לגלגלצ השבוע (לינק בהמשך העונג), כי הוא היה יושב שם בול וזוהר כמו יהלום במרכז השעה שהתמקדה בשירים הכי יפים של 2021 שלא היו קיימים אלמלא הדיסקו. השיר הזה שואב לא מעט מדיסקו, זה נכון, אבל הוא נפתח בכלל כמו איזה סול־ג׳ז סבנטיזי עם הפנדר רודז והשירה העדינה לפני שהוא מתחיל לרכב על פעימת דיסקו פשוטה ויפה. אבל מי שמכיר/ה את הרברט יודע/ת ששום דבר אינו כמו שהוא נראה על פני השטח, וגם לשיר הזה יש אס בשרוול. במקום הכינורות המסורתיים של דיסקו, או גאות אלקטרונית, הרברט מביא פה הגנבה מרהיבה בדמות סקשן כלי נשיפה ג׳זי, פיפטיזי, כמעט קאונט בייסי, שהופך את השיר היפהפה הזה מכמה דקות מתקתקות לסצינה בלתי נשכחת. עוד שיר נפלא במיוחד שקיבלתי מחבר מהסוג הזה – בשיר הסיום. [סטרימים]
השבוע שנגמר עכשיו הוא זה שבין חג המולד לשנה החדשה. האם יצאה השבוע מוזיקה חדשה? כן, אבל לא מספיק כדי שאקדיש לה אייטם. בואו ניפגש באייטם הזה בשבוע הבא, או טוב יותר – בתכנית שלי בגלגלצ ביום ראשון, אז אנגן דברים חדשים.
כמו שהתרגשתי לפני התכנית הראשונה שלי במשבצת החדשה בגלגלצ, ככה אני מתרגש לקראת יום ראשון הקרוב, אז אשדר שם את התכנית ה״אמיתית״ הראשונה שלי – תכנית שאיננה סיכום שנה, אלא ממש שעתיים שכולן מוזיקה פרשששש טרי טרי לוהט מעניין חדש מרגש. אבל עד אז! הנה תכנית סיכום השנה האחרונה שלי ל־2021, וכמו כל התכניות בסדרה, גם היא מורכבת משני חלקים: בשעה הראשונה, השירים הכי יפים של 2021 שלא היו קיימים בלי דיסקו. בשעה השנייה, שירים בווייב שלא ממש מצאתי לו שם אבל אפשר לקרוא לו היפ הופ סול צ׳יל. [סטרים]
סיכומי השנה, פעם אחרונה ל־2021!
מוזיקה, עברית
המצעד השנתי הכפול של רדיו הקצה הסתער על יום ראשון האחרון כולו בשידור מרתוני, והבחירות של הקהל הרכיבו מצעד מעניין, מפתיע, מוזר לפרקים, שהעשירייה העליונה שלו – הן באלבומים, הן בשירים – מרתקת וראויה מאוד בעיניי. כאן אפשר לראות את הדירוג המלא ולשמוע את כל השעות בחלקים. #1 בשירים, ״היינו מסטולים״ של WC, שיר והרכב שאני לא מתחבר אליו בכל אבל זו בחירה מפתיעה ומרשימה מהסוג שיכול לקרות רק ברדיו הקצה. #1 באלבומים, האלבום של ליטל סימז! איזו בחירה אדירה. [עברית, אנגלית, סטרים]
בן שלו בוחר ב״הארץ״ את האלבומים האהובים עליו של 2021, וגם הופעה אחת. בחירות מעניינות, לא מובנות מאליהן, ומגוונות מאוד. תענוג. [עברית, פלוס לינקים לספוטיפיי (אך לא לפלטפורמות אחרות, וחבל)]
אני שומע מוזיקה כל חיי, ושומע מוזיקה מקצועי כבר לא מעט שנים, ואני עורך וכותב ומסקר וממיין – ואני עדיין לא יודע איך קוואמי מצליח לא רק לשמוע אלא גם לספוג ולעכל כל כך הרבה מוזיקה. באתר הקצה הוא בחר את 40 אלבומי השנה שלו בסיכום אישי מרתק, מרחיב אופקים ולב, וכתמיד מעורר פומ״ו וקנאה. אבל זה בסדר – למרות שבא לי לפנות את כל ינואר ולשמוע מדי יום אלבום מהרשימה הזו שש פעמים, לא חייבים/ות. אפשר גם לגלול, לקרוא באקראי, להאזין פה ושם. המטרה היא לא להקיף הכל – אף אחד/ת לא יכול/ה להיות קוואמי, חוץ מקוואמי. המטרה היא להתאהב במוזיקה יפה שלא הכרנו. [עברית]
עוד קוואמי, מזווית קצת אחרת – הפעם מתראיין לדנית צמית ב-Ynet ומדבר על מגמות בפופ ובמוזיקה העולמית, על המוזיקה שהוא רוצה ליצור שוב, על אלבומי השנה שלו, ועל רדיו הקצה:
לא כל מי שהיה בתחנה נשאר בה לאורך השנים. אבל כל מי שנמצא בתחנה זה מישהו או מישהי שמוזיקה זה בדם שלהם, הם לא יכולים בלי זה והם לא יכולים בלי להעביר את זה הלאה. זו חבורת אנשים שכולם ללא יוצא מן הכלל אובססיביים למוזיקה. כולנו תלמידים, כולנו כל הזמן לומדים דברים חדשים על מוזיקה. זה לא משנה אם מדובר במי שמתעסק במוזיקה חדשה או מי שאוהב לנבור בעבר – כולם כל הזמן מחפשים דברים שהם לא שמעו קודם וברגע שהם מגיעים לאיזה ממצא ארכיאולוגי חדש שמרגש אותם אז יש להם את הצורך המיידי, האינסטינקט הבסיסי הזה, לשחרר את זה החוצה ולהגיד, ״חבר'ה אתם חייבים לשמוע משהו! אני כל כך התרגשתי מהדבר הזה, שאני מת שתשמעו והלוואי שתתרגשו מזה גם״
אני נהנה במיוחד מתכניות סיכום השנה של נועה ארגוב בכאן 88, ובמיוחד מהתכנית הזו. איזה שירים! איזה עונג. [סטרים]
מוזיקה, אנגלית
אחד האוקיינוסים האהובים עליי לדוג בהם מוזיקה נפלאה הוא בנדקאמפ, אתר שהוא לא רק פלטפורמה אינסופית של שפע אדיר אלא גם מגזין ערוך ואצור היטב שמנסה לעשות סדר עבור מי שרוצה קצת סדר, או שיכוונו אותו/ה. החודש הם הרימו פסטיבל סיכומי שנה מרהיב מהסוג שרק בנדקאמפ יכולים. מי שרוצה את הגרסה המקוצרת מוזמן/ת לאלבומי השנה של בנדקאמפ. אבל אם יש לכם/ן העדפה, או פשוט סקרנות, אני ממליץ בחום להיכנס לסיכומים הממוקדים שלהם. הנה כמה שאני מתכוון לצלול אליהם השבוע: מוזיקה אלקטרונית, סול, ״12 רקידים, אוצרות עלומים, גופים בתנועה, רטרו עתידני, ויש עוד המון כולל פאנק, היפ הופ, קלאב, אמביינט, מטאל, שיתופי פעולה, ועוד המוני המונים! כתמיד אצל בנדקאמפ, בכל סיכום אפשר ללחוץ פליי בראש העמוד והשירים הבאים יצעדו בסך, או כמובן להיכנס לכל אלבום ולצלול. [אנגלית]
שבת של סופשנה היא רגע מושלם לשים פליי על הופעות הטייני דסק הכי טובות של 2021, כפי שנבחרו על ידי הצוות של טייני דסק. [אנגלית, יוטיובים]
המגזין המעולה okayplayer, שמתמחה בהיפ הופ וסול, בוחר את 21 האלבומים הכי טובים של 2021. לא מה שציפינו. #1: אייזיאה ראשאד. [אנגלית]
לא מוזיקה בכלל
Vice בוחרים את הציוצים הכי מופרעים של השנה. [אנגלית]
מגזין אאא שעוסק בטיפוגרפיה עברית מסכם את הטרנדים הטיפוגרפיים בעברית לעכשיו. [עברית]
יקירת העונג עדי סברן כותבת בפנקס על הפיקצ׳רבוקס הטובים של 2021. [עברית]
האתר המצוין Rest of World בוחר את הכתבות הכי טובות של 2021 על ״שאר העולם״ (לא המדינות המערביות הכי עשירות). [אנגלית]
וגם… סיכום קטן של עונג שבת
הלינק שנלחץ הכי הרבה פעמים השנה בעונג שבת (שהוא לא שיר פתיחה או סיום) הוא 20 הסרטים הכי אנדרייטד של 20 השנים האחרונות. גם אני מופתע! [אנגלית]
10 הפלייליסטים הפופולריים ביותר בספוטיפיי שלי, נכון ל־31 בדצמבר 2021, הם:
- רדיו עונג שבת (3,407 עוקבים/ות)
- עשרים שירים מושלמים לעכשיו (1,464. קצת זנחתי אותו בדצמבר, אעדכן במהרה אני מבטיח)
- חמישי בחצות (990)
- שבת אינסופית (544)
- שירי השנה של עונג שבת 2018 (449)
- חורף אינסופי (376)
- קיץ אינסופי (368)
- 100 שירי השנה של עונג שבת 2019 (334)
- 100 שירי השנה של עונג שבת 2020 (331)
- 100 שירי השנה של עונג שבת 2021 (294)
מסיבת נפרדות לנצח מ־2021!
אני יודע, אידיאלית העונג הזה היה מגיע אתמול ועוזר לכם/ן לחגוג את הערב האחרון של השנה כראוי. אבל מי אמר/ה שאי אפשר לחגוג, לרקוד ולשמוח גם בערב הראשון של השנה? אז לרגל המאורע, הוספתי תגית של מסיבה! לצד כל אייטם שאפשר לרקוד לצליליו ולחגוג. שנה טובה! ביי 2021!
מסיבה! לכבוד סוף השנה, רדיו הקצה הרימו מסיבת סילבסטר רדיופונית של לילה שלם, עם סטים מרקידים בטירוף של שדרני התחנה. אפשר לשמוע ולרקוד פה לצלילי כל הסטים, וביניהם גם סט בן שעה שלי של נענועים מסביב לעולם. ריקוד נעים! [סטרים]
מסיבה! נדב רביד יצא למשימת הרמה מתקדמת מאוד בליל המסיבות גילפלוזה, לצד דיג׳ייז משובחות ומשובחים. הסט שלו מרים ויפה, ואפשר לשמוע את ההקלטה שלו במיקסקלאוד שלו. [סטרים]
פרק חדש של שיר אחד על ״טודו בום״, השיר האהוב עליי של סטטיק ובן אל. רגע טוב לציין שאני חולה על הקול של ג׳ורדי וחושב שהוא צריך להגיש תכנית רדיו. [סטרים באתר כאן, ויש גם בכל פלטפורמת פודקאסטים]
[תודה לאורן] עורך הסאונד של חיות כיס ושיר אחד, וגם של הפודקאסט ז״ל של רום אטיק ושלי, ״הרגע״, הוא אסף רפפורט המחונן והמתוק. השבוע הוא שיתף סרטון מהפנט, בעיניי, שמראה את הפרק כמו שהוא רואה אותו בתכנת העריכה. בין היתר, הוא הרכיב מחדש את הערוצים ״טודו בום״ כרצונו כדי לתפור אותם סביב הדיבורים של משתתפי הפרק. זה ענק. [וידאו]
שנה הלכה, שנה באה, וב־1 בינואר יצאה ערימה גדולה ויפה של יצירות מגדרות זכויות היוצרים והפכו לנחלת הכלל. אז איזה יצירות מעניינות הפכו ממש היום לנחלת הכלל? תלוי איפה אתם/ן גרים/ות. בישראל, זכויות היוצרים פגות על יצירה 50 שנה אחרי צאתה לאור, או 70 שנה אחרי מות המחבר/ת. בארצות הברית, זה אומר: ״וזרח השמש״ של המינגוויי, ״פו הדב״ של א.א. מילן, הרומן הראשון של ויליאם פוקנר, וגם סרטים מוקדמים (באסטר קיטון!) ויצירות מוזיקליות (בין היתר, כל יצירה מוקלטת שנעשתה לפני 1923!). הנה עוד רשימה (ישראל נופלת תחת הסעיף הראשון, של 70+). רוצים/ות להשתמש ביצירות האלו? להעתיק? לדגום? למקסס? למכור אותן? עכשיו מותר ללא חשש. חג נחלת הכלל שמח! [אנגלית]
מסיבה! [תודה לתום] הרימיקסר ודיג׳יי המעולה The Reflex אחראי לכמה מהאדיטים והרימיקסים הכי מוצלחים שיוצא לי לנגן בחתונות ומסיבות בכלל. מדובר ברימיקסר מבריק, מהסוג שמפרק שירים לחלקים שלהם ואז מרכיב אותם מחדש בצורה מסיבתית יותר – עם דגש על דיסקו, אבל ממש לא רק. השנה הוא ניגן ב-Brixton Disco Festival, אירוע חלומי שהייתי מת להיות בו ואירח ענקי דיסקו אחרים כמו טוד טרייה ודימיטרי מפריז, וניגן סט בן שעה וחצי שמורכב כמעט לחלוטין מגרסאות מורכבות מחדש שלו לשירים. ללקק את האצבעות, תוך כדי ריקוד! קשה אבל אפשרי, תתאמצו. [טיוב]
[תודה לגיאביבי] עיצוב אלבומים התחיל עם תקליטי ג׳ז, ובעיניי רבים הגיע שם גם לשיא עם עיצובים בלתי נשכחים שהשפיעו כמעט מאה שנה קדימה ועדיין עושים/ות להם מחוות, חיקויים או סתם מושפעים/ות מהם בלי לדעת. המעצב רייגן ריי צלל לעטיפות תקליטי הג׳ז הקלאסיות, ובודד מהן את הטיפוגרפיה בלבד. אוסף טיפוגרפיית הג׳ז שלו הוא מחולל התמוגגות רב עוצמה עבור מי שאוהב/ת טיפוגרפיה ומוזיקה כמוני. כמה יופי! תראו את דיוק אלינגטון! את ביל אוונס! את ג׳ורג׳ בנסון! את מקס רואץ׳! את לי מורגן! מ ש ג ע ! [אנגלית]
ותודה לתמר, שהגיבה לי ללינק הנ״ל של טיפוגרפיית הג׳ז עם פרויקט הגמר של רחל מוגרבי, שעשתה בדיוק אותו הדבר לטיפוגרפיה של אלבומים ישראליים! מדהייייייייייים, אני רוצה חולצות כאלה (בשיתוף האמנים כמובן). [עברית!]
ברי סחרוף לא מרבה להתראיין, לכן מבחינתי בכל פעם שהוא טורח לשבת מול מיקרופון כדי לדבר, אני מפנה את הזמן לקרוא או להקשיב. השבוע, כחלק מחגיגות 20 שנה לאלבום הענק שלו, האחר (יש ויניל!), הוא התיישב לשיחה עם אסף ליברמן בפודקאסט 1+1 של ״כאן״ על המציאות שיצרה את האלבום. אני מאמין שאפשר למצוא את הפרק בכל פלטפורמת הסכתים, הלינק כאן הוא לאתר של ״כאן״. [סטרים]
ובקולומבוס, רועי ויינברג חוגג 20 שנה להאחר של ברי סחרוף. יש מה לחגוג! במשך שנים זה היה האלבום האהוב עליי של ברי. [עברית]
תודה ענקית על כל השנה האחרונה לכל מי שקראה וקרא, האזינה והאזין, שלחה לינקים או לא שלחה – תודה. איזו זכות שאת ואתה פה. שנה טובה מאוד מאוד!
השנה במיוחד, עם הולדת הילד הראשון וכל העומסים וחוסר הזמן שזה מביא, הישיבה השבועית לכתוב עונג שבת התאפשרה אך ורק, בחיי שאני לא מגזים, אך ורק בזכות תומכות ותומכי העונג. אתםן ליטרלי עוזרות/ים לי להמשיך לעשות מה שאני אוהב ושמסב לכם שמחה. אני חב לכולכן וכולם תודה בלב שלם ואסיר תודה. תודה תודה תודה. [ושנה טובה!]
אני מאמין שכותרת הכתבה הטובה ביותר של 2021 היא: אין לכם/ן מושג כמה קשה לשכּר אוגר. הנה הכתבה עצמה. [אנגלית]
רוקח התדרים המחונן אהוב לבי ליאון ויינהול הרים בלונדון הופעה מרשימה ומיוחדת לגמרי לבד לרגל האלבום שהוציא השנה, ומי מאתנו שלא זכת/ה להגיע להופעה בלונדון יכול/ה לצפות בכל המופע ביוטיוב. אני ממליץ להצטייד באוזניות טובות או לכל הפחות רמקולים עם באסים. זו מוזיקה אלקטרונית, אבל היא רקידה רק לפרקים. [טיוב]
בזכות הסיכום של נפ״ר נחשפתי השבוע לטייני דסק של C. Tanaga, ראפר ומוזיקאי ממדריד שאת שמו שמעתי לאחרונה פה ושם אבל לא התעמקתי. ובכן, וואו! השירים, הביצועים, הבחירה בנגנים ובזמרות, מגוון הגילאים סביב השולחן, העיבוד, מחיאות הכפיים, והעובדה שהכל מסודר ומאורגן כמו גרסה חיה ורוחשת של הסעודה האחרונה – מרהיב. וואו וואו וואו. [טיוב]
מדי סופשנה מפרסם Unknown Mortal Orchestra קטע אינסטרומנטלי חדש. אם יש לכם/ן 19 דקות פנויות, הנה "SB-09" שיצא השבוע. [טיוב]
קייט בוש כתבה לנו מכתב קטן לחג המולד. [אנגלית]
תחשבו שהייתם/ן יכולים/ות לעצור את החיים שלכם/ן לרגע – או את המשפחה שלכם/ן, או את העבודה שאתם/ן עובדים/ות בה – ולקחת זמן לכתוב מחדש את הכללים. את הדברים שצריכים לקרות, הדברים שאסור להם לקרות, הדברים שאליהם תרצו לשאוף להגיע. זה מה שעושה עכשיו צ׳ילה, שכותבת חוקה חדשה למדינה. יש מדינות שאין להן חוקה, ויש כאלו שכתבו אותה לפני 300 שנה ועדיין מתמודדים איתה, לטוב ולרע. בעקבות מחאה ציבורית, נבחרו 155 צ׳יליאנים לכתוב חוקה חדשה במקום זו שהגדירה את המדינה מתקופת הרודן פינושה. זה רגע נדיר ומרגש שבו אנחנו זוכים/ות לצפות בהיסטוריה נכתבת לנגד עינינו, פשוטה כמשמעה. בין היתר, נראה שצ׳ילה עומדת לכתוב את החוקה המתקדמת ביותר בכל הנוגע לאקלים. זה סיפור שאני מתכוון לעקוב אחריו בשנה הקרובה, כי אין הרבה דברים מרתקים ומרעישים יותר מהמהלך הזה. [אנגלית. למה לא מצאתי כתבה מקבילה בעברית? למה?]
מסיבה! [תודה לאורן] כחלק מסדרת המופעים של LCD Soundsystem שנקטעה באיבה עם זריחת האומיקרון על ניו יורק, הלהקה הרקידה הזמינה כמובן דיג׳ייז לחמם אותם. הסט של Shit Robot, שחתום בלייבל DFA, לחימום אחד המופעים עלה במלואו לסאונדקלאוד. [סטרים]
(בכל מקום פרסמו השבוע תמונות אייקוניות של דידיון הצעירה. אני מהופנט דווקא מהתמונות האחרונות שלה, בגיל שמונים ומשהו, כמו זו)
ג׳ואן דידיון מתה החודש. אף על פי שלפחות בהרגלי הקריאה שלי אני מסאי, או essayist באנגלית, אני לא נמנה על מעריציה של דידיון, שנחשבת לאחד מעמודי התווך המרכזיים בגלגול הפוסטמודרני של הז׳אנר הזה. שוב ושוב ניסיתי לקרוא מסות שלה, ומשהו בחדות ובהיעדר הרחמים שלה הרחיק אותי בכל פעם. אבל גם מכותבות שלא מתחברים/ות אליהן אפשר ללמוד, ונהניתי מאוד לקרוא את 10 הדברים שלמדה מדידיון הכותבת שרה דיווידסון. [אנגלית]
האם גועל הוא רגש יסודי שמגדיר את החווייה האנושית כולה? בטיימז טוענים שכן. [אנגלית, מאמר פתוח]
הזכרנו, הזכירו ועוד יוזכר פעמים רבות, אבל חשוב להגיד את זה כי זה לא מובן מאליו: כוכב הפופ הגדול ביותר של 2021, ופריצת הפופ הגדולה ביותר של 2021, הוא גיי שחור שלא חושב פעמיים לפני שהוא יורק בפני גבולות השמרנות האמריקאית. זו הייתה השנה של ליל נאס אקס. ב-NPR מקדישים לו מילים ותובנות, בין היתר השוואה מפתיעה אבל לגמרי הגיונית לליטל ריצ׳רד. [אנגלית]
אורח מעניין במדור המשונה ״ענייני פנים״ במוסף הארץ: סאבלימינל. [עברית, חומת תשלום]
אני אוהב את איך שג׳יימס בלייק שר, אז נעם לי מאוד לצפות בכמה דקות שבהן מפיק הגריים MsM ממקסס את הווקאלז של בלייק כחלק משיר של Slowthai. זה בסדר לא להבין בכלל את הדיבור הטכני שלו, ופשוט ליהנות. [טיוב]
הכתבה סלאש דוח הזו זכתה לכותרת ״למה ספוטיפיי מפסידה כסף ובנדקאמפ מרוויחה כסף״, אבל האמת היא שלא על זה מדובר. האתר Components מתמחה בניתוח מאגרי מידע ענקיים, והפעם הם תיעדו מיליון ומשהו מכירות של מוזיקה באתר בנדקאמפ במשך שנה שלמה, וחילצו מסקנות מעניינות על הרגלי השימוש, התימחור והתשלום של מאזינים/ות ושל אמנים/ות, וגם מה שהם קוראים לו מדד הנדיבות, שזה סופר מרתק. העובדה שספוטיפיי ניגשת למוזיקה דיגיטלית עם אתוס ומטרה הפוכים מבנדקאמפ – ספוטיפיי רוצה להיות מונופול שמוחק כל קשר ישיר בין המאזין/ה לאמן/ית, כלכלי או אחר, ושולט בכל חלקי השרשרת; בנדקאמפ רוצה להעצים הן את האמן, הן את המאזין/ה ובמיוחד את הקשר ביניהם, ועל הדרך לקחת עמלה – מגיעה בהמשך הכתבה הזו, אבל בעיניי לא מעניינת כמו התובנות על מה שקורה בין המאזין לאמן בבנדקאמפ. [אנגלית]
איזה כיף שמגזין המוסך קיים, אחרת איפה היינו קוראים קטע מהתרגום העברי של עתליה זילבר, שטרם פורסם, לספר ״צומת״ של ג׳ונתן פרנזן? [עברית]
מסיבה! איזה שיר לנגן בפרוץ השנה החדשה? 50 דיג׳ייז מציעים את הבחירה שלהם/ן. בין היתר בוחרים פה ניקולה קרוז, סופיה קורטסיס, מור אליאן, אוקטו אוקטה, אריס דרו, ואחרים. ברור שיש פלייליסט. [אנגלית, טיוב]
מסיבה! אם יש לכם/ן מנוי לאפל מיוזיק, תוכלו ליהנות מסטים מיוחדים שהקליטו להם אליסון וונדרלנד, Just Blaze, Fred Again ואחרות לרגל חגיגות השנה החדשה. [סטרים, אפל מיוזיק]
האלבומים הקלאסיים של De La Soul לא נמצאים בספוטיפיי. החודש, אחד השירים הקלאסיים שלהם הופיע בסרט החדש של ספיידרמן, ודור חדש שלם התאהב בו, ובצדק, ומיד אחר כך נזעם, בצדק, לגלות שהוא לא נגיש בספוטיפיי. [אנגלית]
נירוונה מגיבים סופסוף לתביעה שהגיש נגדם התינוק־לשעבר מהעטיפה של Nevermind. [אנגלית]
האם השיר ״1-800-273-8255״ של הראפר המעולה Logic עזר להציל א.נשים מהתאבדויות בכך שכיוון המונים לקו התמיכה למניעת התאבדויות, שבכותרת השיר? מחקר חדש קובע שכן. [אנגלית]
זה לא נשמע לי כמו רעיון טוב, אבל אולי חזרתם/ן לעבוד מהמשרד. ואם אתם/ן יושבים/ות במשרד וצריכים/ות להעמיד פנים שאתם/ן עסוקים/ות בזמן שאתם/ן בעצם גוללים בעונג וקוראים הכל, הנה אתר שיעזור לכם/ן: סאונדבורד שינגן צליל נוטיפיקציות של סלאק, מיקרוסופט טימז, אאוטלוק, גוגל קלנדר, כל מה שצריך להישמע מהמחשב שלכם/ן כדי שיישמע כאילו אתם/ן סופר עסוקים/ות כרגע ואסור להפריע. [סאונד]
"Iceman", שיר חדש של פרנק אושן נוגן השבוע בתכנית הרדיו שלו. היכונו ל־9 דקות של עצב. [טיוב]
טום ברייהן, שכותב כרונולוגית על כל שיר ושיר שהחזיק במקום #1 במצעד הבילבורד מאז קום המצעד ועד היום, הגיע השבוע לשיר חשוב, "Black or white" של מייקל ג׳קסון. אני עד היום זוכר את הקרנת הבכורה שלו בערוץ 1. עף לי הפאקינג מוח. [אנגלית]
תודה, אינטרנט! [שועית]
היום לפני 10 שנים קיבלתי מתנה – בעצם, קיבלנו מתנה. מתנה שלפחות עבורי היא מעולם לא אזלה, דעכה או דהתה, לא הפסיקה לתת כמו שאוהבים להגיד. היום, באחד בינואר שנת 2012, יצא "Home again", הסינגל הראשון מהאלבום הראשון של מייקל קיוואנוקה. קיוואנוקה היה אלמוני ברוב העולם באחד בינואר 2012. באנגליה הכירו אותו – בשנה שבדיוק נגמרה הוא זכה ב-"Sounds of 2012" של ה-BBC בזכות האי־פי הראשון שלו (שלא קיים בספוטיפיי), וחימם את אדל, שהתפוצצה אז עם האלבום השני שלה, 21. קיוואנוקה היה בן 24. השיר הזה יצא מאנגליה אל העולם, ואני לא יודע למי הוא הגיע אז – הוא עדיין לא הפך אז את קיוואנוקה לכוכב שהוא היום – אבל הוא הגיע אליי, והפך אצלי לתרופה.
הוא הגיע אליי ביום האחרון של 2012. הייתה לי אז תכנית רדיו עם יוסי בבליקי ב״רדיו מהות החיים״, והקדשנו אותה באותו יום לסיכום השנה שלנו. אני לא יודע למה, אבל הזמנתי את נדב רביד לעלות לשידור ולספר לנו על שיר או אלבום או אמן השנה שלנו – אני לא זוכר במדויק. בתור מאזין אדוק שלו בקצה, ציפיתי שהוא יבחר במשהו אלקטרוני מרהיב, מרקיד, מרים, לסיכום השנה. במקום זה הוא דיבר על מייקל קיוואנוקה, שלא הכרתי, והביא את השיר הענוג, הרך, המנחם הזה. שיר שהמילים שלו כמהות לחזור הביתה והמוזיקה שלו חוזרת כל הדרך הביתה – לסול העדין של הסבנטיז, של ביל ווית׳רס. התאהבתי. מאז, קיוואנוקה הרחיב את הסאונד והעולם והיצירה שלו, ואני הולך איתו. אבל האלבום ההוא, ובמיוחד השיר ההוא, חקוקים בי עדיין. כשאני צריך לעדן את העולם החד, כשאני צריך להרגיע את הלב ההולם, כשאני צריך לסגת מהעולם על פחדיו וצעקותיו ואלימותו – כשאני צריך לחזור הביתה, פנימה – אני לא לוקח אף כדור. אני מנגן את השיר הזה. [סטרימים]
עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.
שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.
תודה גיא. שתהיה שנה טובה.
איזה עונג שבת מופלא ❤️
לא ידעתי שהפכת השנה לאבא אז הרבה מזל טוב 🙂 תודה על העונג, שתהיה לך שנה מדהימה בדיוק כמו שאתה רוצה
איך הלינק שנלחץ הכי הרבה בעונג הוא לא ״איזה כיף״ אחרי שבת שבוגי?? פראיירים כולנו
מה אתה אומר על להעלות את התוכניות שלך בגלגלצ לספוטיפיי? (כמו שהתוכנית של נועה ארגוב הייתה, והקוואמיפדיה שאפשר להאזין להם)
היי שחר! זו בהחלט הייתה התכנית. לצערי, כשספוטיפיי נכנסו לשוק הפודקאסטים הם שינו את המדיניות שלהם ולא מאפשרים להעלות תכניות כמו שלי, שהן ברובן מוזיקה מוגנת ורק מעט דיבורים. התכניות של קוואמי ונעה עלו לפני השינוי וככל הידוע לי הם בסכנת ירידה מתמדת
שנה טובה גיא, עונג מעולה כרגיל
אוהבת את תגית המסיבה! ❤️
דה לה סול לא הבטיחו מוקדם עטתר בשנה שעברה שכל הדיסקוגרפיה שלהם עולה לספוטיפיי?
האזכור של שיר אחד + מייקל קיוואנוקה הזכיר לי את הפרק הזה של song exploder שבו גיליתי שהוא לא רק מוזיקאי מדהים, הוא גם פשוט בחור מקסים
https://open.spotify.com/episode/06xvbfCuWs4VkVRhGHRbJ8?si=QlKeWugxTWKgV8bykA8Yug