בעונג הקודם וגם בעונג הזה יש כמה אייטמים סביב האלבום החדש של קנייה ווסט. אם זו לא כוס התה שלכם/ן, תתעלמו. אבל אני רוצה לכתוב השבוע על שני שירים של ווסט. אחד מהם יצא לפני 14 שנה, השני לפני שבוע. "Flashing lights" הוא, חלק מהזמן, השיר האהוב עליי של קנייה. כמו עם כל אמן שאני אוהב מאוד, התואר הזה משתנה תדיר. אני אוהב את השיר הזה בגלל הבית השני שלו, שבו ווסט עושה כמה מהדברים האהובים עליי בראפ בכל הנוגע לחרוזים ולשנינויות, אבל בעיקר אני אוהב אותו בזכות ההתנגשות שמבעירה לו את המנוע. השיר הזה מורכב בסך הכל משני חלקים שחוזרים אחד אחרי השני בלי סוף: ארבע תיבות של כינורות עדינים ודרמטיים, ואז ארבע תיבות של ליין סינתיסייזר מגמגם. שניהם פשוטים מאוד מוזיקלית, פשוטים בטירוף, ושניהם יושבים על אותו גרוב תופים לאורך כל השיר. אבל בעיניי הברק האינסופי של ווסט כמפיק הוא לא המוזיקליות שלו אלא הפופ־ארטיות שלו: ההחלטה להצמיד את שני המרקמים הלא קשורים האלה, לדאוג שהם יהיו פשוטים מספיק כך שיעבדו ביחד למרות המרחק הגדול ביניהם, ולהפוך אותם לצמד לגמרי לא מובן מאליו, שבדיעבד הופך להיות הדבר הטבעי ביותר. כמו חסה וקציצת המבורגר.  אני כל כך אוהב את הביט הדו־ראשי הזה שאני מתקלט אותו מתי שאני רק יכול, וכששמתי לב שעוד שיר מופת שלעולם לא יימאס עליי, "Drop it like it's hot", בנוי באותה מחזוריות, לא הייתה לי ברירה אלא להניח אותם אחד על השני. [סטרימים]

---

תודת־על, על־זמנית ועל־חלל, לתומכי העל של עונג שבת בפטריאון: איציק, מיכאל, ספיר, טל, יניב, מעיין, דניאל, מעין, מאור ותומך שביקש להישאר מסתורי (מסתורין זה סקסי). בלעדיכם ובלעדיכן זה פשוט לא היה קורה. לתמיכה בעונג לחצו כאן. [תודה!]

---

חמישי בחצות מוגזם בנדיבותו השבוע, שלא לומר, אני מתנצל שאני תוקע לכם/ן את כל השבת אבל יש פה יותר מדי דברים טובים לשמוע.

בין הנוכחים ברשימת כל הדברים שנראים לי מעניינים השבוע עוד לפני ששמעתי אותם:

סופיאן סטיבנס, Xinobi חוזר לשת״פ עם ג׳יזלה ז׳ואו, קומון עם בריטני האוורד, !!! בקאבר לטרייסי צ׳פמן, נורוז, רמי וולף, פארק היי ג׳ין, Low, Homeshake, Badbadnotgood, Audiobooks, Big Thief, לאנה דל ריי, איגי פופ, Black Lips, אדי ודר, Radiohead, אלישע קיז, Syd, יבה, Cold War Kids, Explosions in the sky, Andrew WK, Manic street preachers, אוטרקי… זוכרים/ות מה זה זמן פנוי? אז הוא עדיין פה, רק עם פסקול טוב. [ספוטיפיי]

---

ואם חשבתם/ן שחמישי בחצות עמוס השבוע… אללה איסתור ובניו, כמה אלבומים חדשים מעניינים לשמוע השבוע!

אל חשש. זיכרו: זה לא תפקידכם/ן לשמוע את כולם (זה תפקידי). שמעו רק מה שבא לכם/ן טוב באותו רגע, או נראה לכם/ן מעניין. הכל בסדר. אם כן:

◼︎ כל העולם, אשתו, דוד שלה ועולמות נוספים באסופת הקאברים לאלבום השחור של Metallica, שנקרא רשמית The Metallica Blacklist אבל אני אכנה אותו תחרות מי ת/יצליח לערוך מזה פלייליסט ממש ממש טוב בן 12 שירים.

◼︎ Dawn, אלבום הבכורה המיוחל של Yebba הגיע, ומבטיחים לי סול עד הגבות. מאחורי הקלעים לחצו על כפתורים גם מארק רונסון קייטרנדה ועוד שתרמו רקע לקול הגדול של יבה.

◼︎ אלבום רביעי להרכב החמוד Kero Kero Bonito.

◼︎ הצמד הכביר Sleigh Bells חוזר באלבום חדש, Texis. הוא פחות אלים ממה שהייתי רוצה מהם אבל הוא עדיין מוצלח.

◼︎ הראפר התמיד־חכם, תמיד־חד, תמיד־חייכן Common מפנק עם אלבום חדש, A beautiful revolution part 2. הראשון היה מוצלח, וכל מה ששמעתי מפה עד כה היא לא פחות ממעולה.

◼︎ מרטינה טופלי־בירד באלבום מלא חדש, ראשון מזה 11 שנה, Forever I wait (זה הרגיש ככה כפרה).

◼︎ HEY WHAT, האלבום החדש של Low כבר פה, ואני צריך לאסוף את עצמי ולהאזין לו. זה תמיד דורש ממני כוחות להאזין לאלבום חדש שלהם, וזה תמיד, אבל תמיד, משתלם.

◼︎ אחד היוצרים האלקטרוניים (או סמי־) האהובים עליי בשנים האחרונות הוא Islandman, והעובדה שיש לו אלבום חדש ממלאת את הסופ״שׁ שלי בציפייה שמחה. אם אני לא טועה, זה האלבום הראשון שלו כטריו (עם הנגנים שמלווים את היוצר המרכזי בהופעות).

◼︎ אלבום מלא ולוהט ליוצרת הקוריאנית האלקטרונית פארק היי ג׳ין בנינג׳ה טיון.

◼︎ פרויקט חדש ומעניין לטליה אליאב יחד עם המלחין והפסנתרן הקלאסי עידו עקוב, שפהורסת. צפו למוזיקה אמנותית!

וגם ◼︎ לורד הפתיעה באי־פי, שבו היא שרה 5 משירי Solar Power במאורי, השפה הילידית לניו זילנד. כתבתי על זה מחשבה וחצי בטלגרם של העונג (עונגרם? לא, לא מצלצל טוב) ◼︎ אלבום חדש ל-Manic Street Preachers ◼︎ ואם אנחנו בעבר, אז חדש גם ל-Saint Etienne ◼︎ אי־פי לאחד המפיקים האהובים עליי, Machinedrum ◼︎ אלבום חדש לקייסי מסגרייב ◼︎ הראפר העולה Baby Keem, שזוכה לאקסטרה חשיפה בזכות האירוחים המבוקשים של קנדריק לאמאר אצלו, באלבום חדש ◼︎ חלק שלישי ברימיקסים ל-Future Islands ◼︎ אלבום חדש ל-Homeshake הנפלא ◼︎ אלבום חדש בעברית לאוטרקי ◼︎ אי־פי לראפר Serengeti ◼︎ ואי־פי חדש גם לסולטני ההאוס Red Axes ◼︎ פספסתי משהו? [סטרימים]

---

תודה גדולה לעמית, שבזכותו הפלייליסט שלי, השירים הכי יפים ששמעתי בתשפ״א, זמין באפל מיוזיק. [אפל]

---

[תודה לגיא ביבי] כבר ראינו בעבר אמנים שמשחזרים עטיפות אלבומים בלגו, אבל אני לא זוכר שראיתי מישהו עושה את זה כל כך טוב. יש עוד המון באינסטגרם של האמן. תמונות מהפרויקט הזה מפורזות לאורך העונג השבוע. [אנגלית, פיקסלים]

---

זמר הפולק האנגלי מייקל צ׳פמן מת אתמול בגיל 80. ההודעה שפורסמה בחשבון האינסטגרם הרשמי שלו, נסגרה עם ״אנא הרימו כוסית או שתיים לזכר ג׳נטלמן, מוזיקאי, בעל וכוח טבע, אגדה והשורד המיומן ביותר״. היה שלום, מייקל. [אנגלית]

---

עוד באקטואליה מוזיקלית: הוצא צו הרחקה נגד ג׳וש הומי, המונע ממנו להתקרב לילדים שלו. ברודי דייל מ-The Distillers, אם הילדים וגרושתו של הומי, הוציאה את צו ההרחקה בשם הילדים, בטענה שהומי התעלל בהם פיזית ומילולית ונהג בשכרות. [אנגלית]

---

את זה באמת לא ראיתי בא, וזה מזעזע אם זה נכון: אפריקה במבאטה מואשם בסחר בילדים. התביעה, שהוגשה נגדו על ידי גבר שלא הזדהה לתקשורת, מאשימה את במבאטה שהתעלל בו מינית וסחר בו לצרכי מין בין השנים 1991-1995, כשהתובע היה בגילאי 12-16. מסתבר שלא ראיתי את זה בא כי לא ידעתי שבמבאטה כבר הואשם לפני כמה שנים בעבירות דומות. [אנגלית]

---

חנן כהן, אחד הפועלים החרוצים והוותיקים באינטרנט הישראלי, פתח בפרויקט לשימור האינטרנט הישראלי: מצילים את תולדות הדיגיטל, האינטרנט וההיי־טק הישראלי. בתור התחלה, הוא קורא לכל מי שלקח/ה ולוקח/ת חלק באינטרנט הישראלי לא לזרוק שום דבר בלי לדבר איתו קודם. בלינק יש רשימה של דברים שהארכיון אוסף ולא אוסף. אם יש לכם/ן בבית מדריכים בעברית, דיסקטים ודיסקים של תוכנות ישראליות (קיוטקסט, למשל), ברושורים, ספרים בעברית על טכנולוגיה ואינטרנט – פנו לחנן! [עברית]

---

שיט, זה היה מהר! הבילויים התאחדו אתמול להופעה בפסטיבל טלפורט בחיפה, והאתר הפנטסטי ישרא־בוט כבר מציע הקלטה מלאה של כל ההופעה. [סטרים, הורדה]

---

---

מזמן לא היו לנו חדשות מעניינות מכיוונה של Radiohead, אז הם החליטו להפגיז ולרגש (לפחות אותי). אני זוכר אחרי שיצא Amnesiac והלהקה הבהירה שזה אלבום בפני עצמו אבל הוא כן מורכב משירים שהוקלטו באותם סשנים של Kid A, השתרשה בפורומים של מעריצי רדיוהד (שבהם העברתי כמובן חלק ניכר מזמני) תיאוריה שיש דרך לחבר את האלבומים למגה אלבום אחד. זה היה לפני הסטרימינג אז לא יכולנו להרכיב פלייליסט נגין בקלות אבל זה היה משחק כייפי, לנסות לייצר את הגרסה שלך של Kid Amnesiac.

עכשיו רדיוהד חוגגת 20 שנה לצמד האלבומים ההוא עם הכרזה על ריליס חדש־ישן, Kid A Mnesia – שני האלבומים ארוזים יחדיו, לצד ערימת שירים מהסשנים שלא נכנסו לאף אחד מהאלבומים וגרסאות שונות ומשונות של השירים שכן. אני בוכה רק מלראות ברשימת השירים קטע שנקרא "Pyramid strings". מה שנקרא למעריצים/ות בלבד! שיר אחד משם, "If you say the word", כבר יצא כמתאבן. הוא יפה, אבל אני יכול להבין למה הוא נשאר בחוץ. וכמו אצל רדיוהד, סטנלי דונווד ותום יורק הגזימו באריזה, ובנוסף למארזים הפיזיים המרשימים שאפשר להזמין כבר, הלהקה הכריזה על תערוכה וירטואלית מוגזמת שתוכלו להוריד למחשב שלכם/ן או לפלייסטיישן 5 שלכם/ן. הנה טריילר. [מלא דברים]

---

[תודה לגיא ביבי] מדבקת Jaffa הפכה לאייקון עיצוב מקומי, אבל היא רחוקה מלהיות המדבקה היחידה על פירות. חשבון האינסטגרם הנהדר הזה אוסף מדבקות של פירות מכל העולם ואפילו מפרסם גם מחוות חדשות של מעצבים מעכשיו. [אינסטגרם]

---

כרגע, ספוטיפיי הוא השירות הבכיר והנפוץ להאזנה למוזיקה (או לכל הפחות המזוהה ביותר עם מוזיקה – בפועל, יותר אנשים שומעים יותר מוזיקה ביוטיוב). אבל כזכור, פעם תקליטים היו השירות הזה ואז קלטות ואז דיסקים ואז קבצים וכל אלה הפכו להיות שוליים מאוד. אז מתי ספוטיפיי, או שירותי סטרימינג מוזיקליים, יפסיקו להיות העיקר, ולאן נמשיך מכאן? בלוג תעשיית המוזיקה הזה, שפונה בעיקר לאנשי התעשייה, טוען שהרבעון האחרון היה תחילת השינוי הגדול ומצביע על כיוונים אפשריים. וכאן טוענים שעבור דור הזי, יוטיוב מוזיקה היא הפלטפורמה המובילה, והעתיד ילך לדור העתיד. [אנגלית]

---

אחד הפרקים הכי מדהימים בהיסטוריה של המוזיקה בישראל הוא הסיפור של קהילת העבריים בדימונה, קהילה שבסוף שנות השישים – לפני 50 שנה! – כ־5,000 מחבריה היגרו לישראל מארה״ב כחלק מהתפיסה של עצמם כעבריים, יהודים וישראלים (Israelites). הם הביאו איתם את הגוספל והמשיכו לשיר ולנגן (ואף הוציאו תקליט מבוקש). מסתבר שלאחרונה, אחד מחברי הקהילה פנה למשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדם החוקי של כמאה מהחברים שגרים בארץ עשרות שנים (הקהילה ככלל קיבלה מעמד של תושבי קבע). משרד הפנים הגיב בהוצאת צווי גירוש לחברים האלה. כחלק מהקמפיין להעלאת המודעות לעניין, התארגן Succulent session פנטסטי במיוחד שמפגיש את מקהלת FireChoir של קהילת העבריים יחד עם המפיק תומר כץ (D Fine Us). זה סשן פשוט מעולה לכשעצמו, וחזק אף יותר כשקוראים עליו. [טיוב, עברית]

---

אני מתנגד עקרונית להמשכים למטריקס אחרי האסונות של חלקים 2 ו־3, אבל לא שואלים אותי וחלק 4 מגיע עוד מעט. אתר חמוד מאפשר לראות אלפי קטעים קצרצרים מהסרט הקרוב, בהתאם לגלולה שתבחרו ולשעה ביום. [וידאו, סאונד, לא המציאות]

---

באתר ניו זילנדי מרחיבים על הרקע והמשמעות של ההחלטה של לורד לשיר בשפת המאורי. [אנגלית]

---

ג׳סיקה מקיני כותבת לעומק על בעיה שהציקה לי מיד כשיצאו Donda ו-Certified Lover Boy – האלבומים של קנייה ודרייק, בהתאמה, שהם גם ההצלחות הגדולות של השנה כבר עכשיו: יש מלא ראפרים אורחים, אפס ראפריות. [אנגלית]

---

המעצב הגרפי הכי מצליח ומשפיע שאתם/ן לא מכירים/ות. [אנגלית]

---

---

אני שמח מאוד בשביל הארץ שיש להם את בן שלו, אבל זה קצת מבאס שהראיונות הכי מעמיקים עם מוזיקאים ישראליים מתחבאים מאחורי חומת תשלום. אם יש לכם/ן גישה לאתר הארץ, אני ממליץ בחום לא לפספס את הראיון המצוין עם אסף אמדורסקי, שהוא בהיקף של כתבת סופ״שׁ מפנקת והוא רצוף ציטוטים מרתקים וגם פשוט יפהפיים, כי מסתבר שאמדורסקי מדבר כמו שהוא כותב: נקי, אמיתי ורהוט, חכם, ידען ומעמיק, ועדיין נגיש ופתוח. התחשק לי למרקר די הרבה משפטים שם. [עברית]

---

ואפרופו ראיונות שמתרחבים לכתבת סופ״ש ארוכה שאפשר לצלול אליה, האובזרבר מפנק עם חת׳כת פיצ׳ר שבו מיקאלה קול המבריקה עונה לשאלות של קוראים וקוראות, חציים אלמוניים וחציים מפורסמים (לואי ת׳רו, מירנדה ג׳ולי, אמה ווטסון). [אנגלית]

---

האלבום הכי ישן של De La Soul בספוטיפיי כרגע הוא מ־2004. זו כמובן בדיחה כשמדובר באחד מהרכבי ההיפ הופ המשפיעים והחשובים ביותר של הניינטיז. עכשיו הוכרז כי השנה יגיע הקטלוג המלא לשירותי הסטרימינג, בשעה טובה. [אנגלית]

---

חדשות טובות מאיסלנד, שם החלה לפעול המכונה הגדולה ביותר בעולם ללכידת חמצן דו־פחמני מהאוויר והפיכתו לסלעים. כן, גם אני לא מאמין שכרגע כתבתי את המשפט הזה. [אנגלית]

---

וחדשות טובות מארה״ב: אביה של בריטני ספירס הגיש בקשה לסיים את האפוטרופסות עליה. בריטני תיכף חופשיה! [אנגלית]

---

חדשות לא טובות מאנגליה, שם פיל קולינס מספר שבריאותו כל כך ירודה שקשה לו לנגן. בכל זאת, הוא יוצא לסיבוב הופעות אמריקאי עם Genesis (הוא ישיר; הבן שלו יתופף). [אנגלית]

---

תזכורת טובה מצרפת: בבקשה לא לערוך מסיבה בצמוד למחנה פליטים. [אנגלית]

---

---

נעליים בנות 2,000 שנה. פייר, נראות אש. [אנגלית]

---

Low, שהוציאו אתמול את האלבום ה־13 שלהם, חרשו לאורך כמעט שלושים שנה תלם ארוך שהוא מאוד שלהם. מאז אמצע הניינטיז, הצמד יוצר מוזיקה בתנאים שלו, ואני חושב שעבור הרבה אנשים הם הפכו ברבות השנים לסמל לאמנות נאמנה. נאמנה ליוצרים, במובן של אמנות בלי פשרות מסחריות, ונאמנה לנו, במובן של – תמיד יגיע עוד אלבום חדש של לואו, והוא תמיד יהיה מעניין, מלא תשוקה ומחשבה ויצירה. לכן זה לא מפתיע שעם יציאת האלבום, מגזינים שונים מקדישים להם פיקסלים ומקום בלב. המגזין של בנדקאמפ מציע לנו מדריך היכרות עם הצמד והמוזיקה המשתנה שלו, כולל כמובן שירים לשמוע; והמגזין המצוין למוזיקת שוליים, The Quietus, יושב לראיון עם הצמד על 28 שנות מוזיקה, שלהם ושל אחרים. אגב, לפני שהגיעו להופעה מדהימה בישראל ב־2008 זכיתי לראיין בעצמי את אלן ספרהוק בשיחת טלפון שרעדתי מהתרגשות לאורכה. [אנגלית]

---

הוכרזו הזוכים בפרסי האיג־נובל, שמוענקים מדי שנה למחקרים האמיתיים הכי אידיוטיים שנערכו באותה שנה. בין המחקרים הזוכים לשנת 2021: מחקר שבדק אם בני אדם גידלו זקנים כדי להגן על עצמם מאגרופים בפרצוף; חוקרות שניתחו את הרכב החידקים במסטיקים שדבוקים למדרכות במדינות שונות; מחקר שהדגים כי אורגזמה יעילה בשיפור מעבר האוויר באף בזמן צינון; מחקר שבדק את הטיפול במקקים בצוללות; ועוד מחקרים, כולם אמיתיים לגמרי. [אנגלית, כולל לינקים למאמרים האקדמיים]

---

שלושה Tiny Desk Concerts חדשים מ-NPR השבוע, האחד של Yebba שבדיוק הוציאה אלבום, השני של הראפר Royce 5'9" והשלישי תפס אותי לגמרי בהפתעה ובהתרגשות ומגיע מ-Pastor T.L. Barrett, בסך הכל האיש שהוציא את אחד האלבומים האהובים עליי אי פעם, ולא היה לי מושג שהוא עדיין עושה מוזיקה. הסשן שלו מגיע מהכנסייה שהוא הכומר בה, והוא מבצע בה שני שירים מאותו אלבום מופת קלאסי ועוד שיר שלא הכרתי. [טיוב]

---

מאמר וידאו מרתק על טכניקה קולנועית שנקראת The Texas Switch, ובה פעלולן מחליף את השחקן בזמן אותו השוט, בלי קאט ביניהם. [טיוב]

---

כתבה שריגשה אותי מאוד, גם כדיג׳יי וגם כרקדן במסיבות: איך דיג׳יי בוחר/ת את השיר האחרון במסיבה? [אנגלית]

---

מגזין ההיפ הופ Complex מפנק עם סדרה תיעודית בת 8 פרקים שזמינה לצפייה מלאה בחינם אצלם באתר. הסדרה, Rules to this shit, עוסקת בקשיים שעומדים בפני ראפרים עולים, ומציגה ערימה של אמנים ואנשי היפ הופ, ביניהם קומון, ניפסי האסל ואחרים. הפרק הראשון עוסק בתעשייה של תעשיית המוזיקה, השני ביריבויות בהיפ הופ, והשלישי ב״האסלינג״. השאר בדרך. [אנגלית, וידאו]

---

[תודה ליערה] אחד האתרים שהומלצו תדיר בעונג שבת המוקדם היה אתר אופנת רחוב ישראלי שהצלחתי לשכוח את שמו אבל היה פופולרי לאללה בזמנו. ממש השבוע נזכרתי בו כשהלכתי ברחוב, והנה חברתי יערה מספרת לי שצילמו אותה לאתר חדש כזה, Crossroads, וכמיטב המסורת גם הוא בטאמבלר. אם הצורה שבה א/נשים מתלבשים/ות ברחוב בישראל מעניינת אתכם/ן, או כמוני אתם/ן בגולה ומתגעגעים/ות לרחוב הישראלי על א/נשיו היפים/ות, זה יופי של דבר. [אנגלית]

---

---

פריניאק הוא מנוע חיפוש למציאת צילומי מסך של הסימפסונז, כך שתמיד תמיד תוכלו להגיב עם הציטוט הנכון ברגע הנכון – ולסימפסונז יש ציטוט לכל דבר. פשוט חפשו, ואז בחרו Make meme כדי להוסיף את הטקסט (הנה, לדוגמה, חיפשתי באקראי אוריאו). ואם הדיבור הוא לא הסימפסונז אלא 30 רוק, אז הנה מנוע גם בשבילו (גם זה עבד). [אנגלית]

---

כל העונה הראשונה והשנייה של רובוטריקים ביוטיוב! באנגלית. מי מעלה בעברית? [טיוב]

---

Muzi בשיר מצוין ששואל שאלה מאוד עדכנית: ״Am I real to you if I don't post?״. קייטרנדה על הביט! [טיוב]

---

וידאו נדיר מההקלטות של יצירת המופת המודרנית "Good Vibrations״ של The Beach Boys, בתוך כתבה מאירת עיניים (לפחות בשבילי) על התהליך שהוביל לשיר המופלא הזה. [טיוב, אנגלית]

---

לא יודע, למה *לא* לעשות למוזיקת הפתיחה של סיינפלד גרסה סטייל Kind of blue של מיילס דיוויס? [טיוב]

---

אנחנו חיים/ות בעידן ה-VOD האינסופי. אין לי טלוויזיה בבית, ואני צופה בלחיצת כפתור בכל סרט או תכנית ברגע שאני בוחר בהם ומתי שנוח לי. אבל לאחרונה התחלתי לחשוב על ההפסד היחסי, על הריגוש בליפול על סרט אהוב בלי שתככנתי ולצפות בו למרות שלא הייתי חושב לטעון אותו בנטפליקס או אמזון פריים. או טוב יותר: לפתוח ערוץ וליפול על סרט שבחיים לא שמעתי עליו ולעולם לא הייתי בוחר מרצוני, ולהתאהב. גם ככה העולם מתרחב. אז לגבי הדבר הראשון אין לי מה לעשות, אבל לגבי הדבר השני נתקלתי השבוע האחד הלינקים הכי לוהטים של התקופה האחרונה: Cinephobe הוא ערוץ טלוויזיה אונליין מניו יורק, שמשדר 24 שעות ברצף קטלוג מדהים של סרטי פולחן מכל העולם, פנינים לא מוכרות, B-movies, סרטים אמנותיים, סרטי פשע, וסרטים של במאים מוכרים (מייק לי, ג׳ון פורד) לצד אלמונים, או לכל הפחות אלמונים במערב. אין צפייה לפי דרישה – יש לוח שידורים ונגן שמשדר בשידור חי (כן אפשר להשהות ולחזור עד שעתיים אחורה). מבריק, איזה עונג. [סטרימינג]

---

מתן שרון חוזר לעוד משהו שקרה בניו יורק ב־11 בספטמבר 2001: יצא אחד האלבומים הכי גדולים בהיפ הופ, במקרה הזה של אחד מבניה הבכירים של ניו יורק, ג׳יי זי.

אחר כך עוד תגיע האימפריה, הביונסה, החברות עם נשיא ארה"ב, אבל כשהבלופרינט יצא – ג'יי זי רק רצה להוכיח לכולם את מה שהוא ידע – שהוא כאן להישאר יותר זמן מכל ראפר לפניו, שהוא הולך להראות לכולם את הדרך להצלחה, שהוא הולך לנקום את העלבון של הקולד קראש. ממרחק 20 שנה אפשר להודות בפה מלא: וואלה, הוא צדק בהכל.

[עברית]

---

איך ההרכב המצוין Men I trust הפך ״להרכב ה-DIY הכי גדול בקנדה״. [אנגלית]

---

הנה משהו שלא חשבתי עליו המון זמן: מכונת כתיבה. נטשנו את מכונות הכתיבה כשהגיעה מקלדת המחשב, וגם אותה נטשנו כשהגיעו מסכי המגע המהירים. אבל הנה בחור שעדיין משתמש במכונת כתיבה, ולא סתם, אלא כדי ליצור אמנות מרהיבה בהקלדה במכונת כתיבה. הולי קראפ, זה יפה! [אנגלית]

---

גלי ההדף של Donda של קנייה ווסט עדיין מורגשים, ובצדק. מבחינתי האלבום ממשיך לגדול, ואני מקווה שלא וויתרתם/ן עליו רק כי הוא ארוך או לא מה שציפיתם/ן לקבל. בינתיים, בפיצ׳פורק מדרגים בצורה חדה ומצחיקה למדי את 31 הופעות האורח באלבום. פייר, צחקתי לא מעט. [אנגלית]

---

דונדה של קנייה ווסט שבר שיאי סטרימינג, ומיד אחריו האלבום החדש של דרייק שבר אותם, ונדמה שלכמה ימים כל מה שמעניין את האינטרנט זה למי יש יותר גדול: יותר מספרי האזנה, אלבום יותר ארוך, הכי הרבה. אבל איך אמר אמדורסקי, להסתכל על המספרים בכל הנוגע למוזיקה זה דיבור שכלתני אודות מיסטיקה. בקומפלקס ניגשים ישר למה שחשוב: איזה אלבום טוב יותר? הם מושיבים את מבקרי הבית להשוות את השיאים של האלבומים, האירוחים שלהם, הסיכונים שהם לוקחים, וכמובן: איכות הראפ. [אנגלית]

---

אם אתם/ן בדיוק מחפשים/ות אוטו חדש, זה הזמן להשתתף במכירה הפומבית של הרכבים מסרטי Mad Max. [אנגלית]

---

כמה שניות על איך האגו של אנטוני קידיס שיבש את הקריירה של Mr. Bungle. [טיקטוק]

---

נמאס לכם/ן לקרוא ספרים על מוזיקה שנכתבו על ידי גברים? הנה ספרדשיט הולך ומתרחב של ספרי מוזיקה שנכתבו על ידי לא־גברים. [אנגלית]

---

והתורם הנדיב לעונג גיא ביבי מפנק עם אתר שמתמקד בחלוצות הרוקנ׳רול. [אנגלית]

---

חג שמח: פורסמו התמונות הזוכות בתחרות תצלומי הציפורים של 2021. [פיקסלים, אוויר]

---

בחזרה לקנייה ווסט, ובחזרה לסינתי שלו, שלפחות לאוזניים שלי נשמע כמו אותו הסינתי בדיוק משיר הפתיחה, אבל מוזיקאים חכמים ממני יגידו לי אם אני צודק. זה לא משנה. הנה מה שמשנה, מעבר לכך שמדובר בשיר האהוב עליי עד כה באלבום החדש, "New again": הפזמון הגוספלי המשגע שמגיע ב־1:00. הדרך שבה, לפחות באוזניים שלי, הסינתי הפועם בין ביט לביט הוא ההתנודדות הלולבית של המתפלל האדוק, קדימה ואחורה, קדימה ואחורה, בעוד הוא ממלמל שוב ושוב את מנטרת התפילה שלו: "Make me new again, make me new again". ואז מגיע הרגע היפה ביותר באלבום, ב־2:10 בשיר הזה. השיר יוצא לברייקדאון: כל הכלים נעלמים בבת אחת, ונשארת רק השירה, א־קפלה. שמענו את זה אלף פעם באלף שירים. כשהביט חוזר, הוא חוזר אותו הדבר. הוא לא השתנה. אבל הצמא נשטף במים, הביט הזה הופך את השיר לחדש שוב, עונה על התפילה בעצם זה שהוא שב מהמתים, כמו ישו. [סטרימים]

---

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.