4 בספטמבר 2021

עונג שבת: עיבוד של מיתרים

cleo sol

openlineההתפוצצות לא זהה בהיקף שלה, אבל מה שקורה בשנים האחרונות עם Sault, ההרכב ה״מסתורי״ מלונדון שמוציא לפחות אלבום בשנה, לפעמים שניים, כולם מצוינים ומעלה, מזכיר לי טיפה את הימים המוקדמים של The xx או רוזליה או אפילו, אם אתם זקיינים כמוני, דמיאן רייס. שוב, אני יודע – המימדים שונים מאוד. אבל האדוות זהות. לאף אחד מההרכבים האלה לא היה להיט עולמי ענק שהתפוצץ ברדיו והפך אותם לגדולים. גם אם זכו להצלחה יפה במולדתם, בעולם המוזיקה שלהם התפשטה מפה לאוזן, כשקודם כל עפים עליהם מוזיקאים ואנשים מעבירים אותם מאחד לשני. פעם היו משאילים דיסקים, היום שולחים במסנג׳ר לינקים לספוטיפיי או יוטיוב – אותה פרקטיקה. אני מרגיש שככה הסאונד של Sault מתפשט במרחב – לא מפץ ענק עם אדוות צונאמי אלא טפטוף מתמשך שהופך כל מאזין/ה שנרטבת ממנו לברז קטן שמטפטף אותו הלאה.

סולט כותבים ושרים על, מתוך וגם לקהילה השחורה, הם שרים על ההיסטוריה וההווה והעתיד של הקהילה השחורה, והצלילים שהם מביאים לקוחים גם הם מאותה קהילה: היפ הופ וסול, ג׳ז ו-rare groove, אר׳נ׳בי מהפיפטיז והסיקסטיז, ואיך שלא תקראו לסגסוגת המסחררת של סטיבי וונדר בסבנטיז. האלכימאי הראשי הוא המפיק, Inflo. אינפלו לא זוכה לנראות שזוכים לה מפיקי היפ הופ אחרים ברמתו, אבל האיש לא מפספס כבר כמה שנים רצוף, בין אם הוא מפיק את ההרכב שלו, ראפרים מסביב, או את אלבומי הסולו של הסולנית העיקרית של סולט, קליאו סול. האלבום החדש שלה הוא הסאונד של סולט אבל כשהוא מכוון לזווית אחרת: פחות חברתי, היסטורי, קהילתי, פוליטי – אלא אישי לגמרי. סול כתבה אלבום מאוד אישי, Mother, על האמהות הטרייה שלה ועל היחסים המורכבים שלה עם אמא שלה. יש לזה כוח אחר לגמרי מהמחאה של סולט, לפעמים חזק יותר. ״23״, שהגרוב שלו מזכיר מאוד וכנראה לא במקרה את "Mercy mercy me" של מרווין גיי, הוא שיר כל כך יפהפה שאני פשוט לא מצליח להפסיק לשמוע אותו כבר שבועיים. כל יום, כמה פעמים. הנה אני מטפטף אותו גם לכם. [סטרימים]


היה שלום, לי סקרץ׳ פרי, אגדת הרגאיי והדאב ואחד ממקליטי הסאונד והמפיקים המוזיקליים המשפיעים בעולם, שמת השבוע בגיל 85. [אנגלית]


חמישי בחצותהפלייליסט השבועי שלנו, חמישי בחצות, שמנמן ויפה השבוע. והוא כולל, בין היתר:

שני שירים חדשים של… ABBA!!!!!! ואחד של דיאנה רוס! וגם דוראן דוראן! וסטינג! ומחוץ למחלקת הקשישים הלוהטים: אנדרסון פאק, טל אורן, שון לנון, ויתרתי, Pond, דיימון אלברן, ג׳ימבו ג׳יי, ג׳ז, Mild High Club, קאמאסי וושינגטון, Okay Kaya, לוקאץ׳, BEAK, JPEGMAFIA, ג׳ון בטיסט ברימיקס של ביג פרידיה,קלאפטון, Fred Again, Injury Reserve, רוזליה, ועוד המון!

כל זאת בספוטיפיוש שלנו. [ספוטיפיי]


אלבומים חדשיםבמיוחד לראש השנה, זר נאה וצבעוני של אלבומים חדשים לשמוע בפקקים:

◼︎ Sometimes I might be introvert הוא האלבום החדש של Little Simz שכל כך חיכיתי לו, והוא לא מאכזב. עוד עליו בהמשך העונג, אבל במילה אחת: רוצו.

◼︎ עוד באלבומי היפ הופ שחיכינו להם: קנייה ווסט סופסוף הביא לנו את Donda אחרי דחיות, הבטחות, רמזים ודליפות. איך האלבום? הרחבה בהמשך העונג.

◼︎ הבסטי של קנייה, דרייק, לא חיכה הרבה אחרי דונדה והמיט עלינו גם הוא אלבום חדש, Certified lover boy, וגם הוא לא חסך – שעה וחצי אלבום (די רגיל אצלו). טרם שמעתי אבל גם אצלו כמו אצל קנייה, ברור לי שמדובר בבנאדם איח ברמה האישית אבל ברור שאאזין כי המוזיקה תהיה אש. אגב, אוהב רצח את העטיפה.

◼︎ תיכף מסיימים עם ההיפ הופ מבטיח – החבר המתוק Duckwrth הוא אחד הראפרים המשמחים שאני מכיר, מהז׳אנר של אנדרסון פאק – כזה שגם שר ממש, גם רוקד, גם מפלרטט באופן כללי – הוציא אלבום חדש! בתור קונטרה למפלצות האגו לעיל, האלבום שלו הוא רק 8 שירים, 24 דקות.

◼︎ ואפרופו אלבומים קצרים, אהוב לבי אסף אמדורסקי הוציא את 432, האלבום שכל כך חיכיתי לו. הרחבה בהמשך העונג!

◼︎ פסקול חדש לסרט המארוול החדש, Shang-Chi and the Legend of the Ten Rings, שכולל וואחד רשימה של אמני היפ הופ, ביניהם אנדרסון פאק, Earthgang, 21 Savage, לצד וביחד עם אמנים עכשוויים מקוריאה, סינגפור, אינדונזיה ושאר האיזור

◼︎ בדרך כלל השורות האחרונות באייטם מוקדשות לאלבומים שוליים אבל השבוע כזה טוב שאני פשוט מקצר איתם כדי להמשיך בעונג, יש פה אוצרות אחד אחד ◼︎ ההרכב המצוין SUUNS ממשיך לאתגר אבל בלי להכאיב באלבום חדש ◼︎ ליידי גאגא הוציאה אלבום רימיקסים, ובין המשתתפים גם קלארנס קלאריטי, ארקא ו-AG Cook, אז צפו לרעש דיגיטלי ◼︎ טום מיש באוסף הקלטות מהבידוד ◼︎ הגיטריסט המעולה (בין היתר של Vulfpeck) קורי וונג באלבום משותף עם ההרכב האלקטרוני השבדי Dirty Loops ◼︎ אלבום שני ל-DJ Seinfeld המעולה ◼︎ אי פי חדש לצמד האלקטרוני המעולה Âme ◼︎ אלבום בכורה לאיש המהיר ביותר בעולם, יוסיין בולט! [סטרימים]


התשפ״א

שנה הלכה, שנה באה, שנה שבוגי! התיישבתי לא מזמן ללקט את השירים הכי יפים ששמעתי בתשא״פ, ולפני שהתחלתי חשבתי שאצטרך להתפשר על פירורים. אולי כי הייתה כזו שנה כאוטית, לא הצלחתי להיזכר איזה דברים יצאו השנה בישראל. מה אני אגיד לכם, החלטתי לא להתפשר בכלל ובכל זאת עצרתי ב־74 שירים (!) רק כי היה לי דדליין לראש השנה (בטח אוסיף עוד כמה לאורך החג).

וואו, איזו שנה! ואיזה תענוג לאסוף כזה מגוון של צלילים, כולם צמחו בידיים ישראליות. לפי הנוכחות, הכוכבים הגדולים של השנה העברית הפרטית שלי הם יוגב גלוסמן (בשמו וגם כ-Yogi), גון בן ארי, הקולות הצפים וכהן. כמובן, לא הספקתי לשמוע הכל השנה ולכן פספסתי המון דברים – מה אני חייב לשמוע? מה אסור לי לפספס? ספרו לי בתגובות או איפה שבא לכם/ן.

בינתיים, מוזמנים/ות ללחוץ פליי, אלפביתית או על שאפל, ולהעביר את החג או את מתי שרק יתחשק עם השירים הישראליים הכי יפים שעברו באוזניים שלי בשנת הירח האחרונה. שנה טובה! [ספוטיפיי. מי שיש לה/ו גם ספוטיפיי וגם אפל מיוזיק מוזמן/ת להעתיק לאפל ולשלוח לי לינק]


ואם לא בא לכם/ן להסתכל שנה שלמה אחורה אלא רק שבועיים אחורה, הרשו לי להעיד פה רגע להיות נחתום ולומר שהעיסה שלי מביאה את כל הבנים לחצר בתכנית החדשה שלי ברדיו הקצה! מהחדש של קנייה דרך היפ הופ ישראלי וסימפולים של מרינה מקסימיליאן ועד חגיגות 20 שנה לכמה אוצרות, הכל פה ועוד. [סטרים]


בואו נדבר על Little Simz? אפשר. אפשר לדבר על Little Simz, אבל באמת שכל דבר שאגיד יהיה יפה פחות מהאלבום החדש והפשוט פנטסטי שלה שיצא השבוע. כל אחד מהסינגלים שיצאו בדרך אליו היו לכל הפחות מצוינים אם לא לגמרי אש ברמקולים, וגם אם האלבום המלא סובל מהבעיה הגדולה ביותר של אלבומי היפ הופ, שחשבתי שכבר נפטרנו ממנה – קטעי מעבר מרובים – עדיין מדובר בחתיכת אלבום אדיר. בעיניי, בנוסף להיותה של סימז פשוט ראפרית חדה ומוכשרת בהגזמה, האלבום הזה והאלבום הקודם שלה נפלאים בין היתר כי היא עובדת בשניהם, לכל אורכם, עם אותו המפיק, במערכת יחסים ארוכה שמאפשרת להם להבין טוב יותר לאורך זמן מה הם רוצים ומחפשים. המפיק, אגב, הוא Inflo המעולה, שהוא גם המפיק מאחורי Sault והאלבום החדש והמרהיב של הסולנית של סולט, קליאו סול. סימז צילמה גם טייני דסק חדש הורס עם 4 מהשירים הכי טובים באלבום, ופינקה גם בקליפ לסינגל החדש והמעולהההההה "Point and kill" עם Obongjayar. [סטרימים, טיוב]


הרחבה קטנה על 432, האלבום החדש של אסף אמדורסקי: מצד אחד, התאכזבתי עוד לפני ההאזנה כי גיליתי ש״את ואני נוסעים לאט״ המהמם לא נכלל בו. מצד שני, ברגע שהתחלתי להאזין שכחתי את האכזבות, את ההפתעות ואת איך קוראים לי. שקעתי בערסל. זה אמדורסקי בווייב הכי מתי כספי שלמה ארצי סבנטיז ישראלי בגיטרה אקוסטית שלו, ובעיניי זה עובד מצוין. זה עובד בין היתר כי אמדורסקי הוא הבן של אמדורסקי, כי הוא חלק מהדודאים החדשים, כי הוא תלמיד ותיק ואמיתי של הסאונד הישראלי ההוא – זו לא נוסטלגיה על ריק או מחווה ריקה. שמעתי את אמדורסקי דחוס ושמעתי אותו אינטימי, שמעתי אותו בהרמות של מועדון ושמעתי אותו מפורק, שמעתי אותו בחרדות ושמעתי אותו בחרטות – אבל אני חושב שזו הפעם הראשונה שבה אני שומע אותו… קליל. [סטרימים]


אז איך Donda, האלבום החדש של קנייה ווסט? כולם מסכימים על דבר אחד: הוא ארוך, כמעט שעתיים. על השאר? מלחמה. עוד לפני ששמעתי אותו כבר שמעתי עליו שהוא גרוע, סמרטוט של אלבום, קשקוש נוצרי דלוח, ומה עושה שם קטע של 11 דקות. אבל כשאחד המפיקים הגדולים ביותר במילניום מוציא אלבום חדש, אני שם אוזן. ומה אגיד? נהניתי לאללה. כן, הוא ארוך, הוא לא אחיד, ולוקח לו די הרבה זמן ממש להמריא. אבל יש פה כמה שירים גדולים באמת ולא מעט שירים פשוט טובים, גם אם זה לא עוד Yeezus או MBDTF, וזה בסדר. ההמלצה שלי? בואו בלי ציפיות ועם קצת סבלנות, ותרגישו חופשי לדלג קדימה על כמה שירים אם הם לא מדברים אליכם/ן. יש הפתעות יפות בהמשך, ואת הפייבוריטס שלי ניגנתי בתכנית בקצה (להאזנה כאן למעלה). [סטרימים]


מסיבת האזנה ל-Donda

גל חוברה ברגמן צוללת לפרפורמנס, למיתולוגיה, לעיצוב, למסיבות ההאזנה המושקעות בהיסטריה, שהקדימו את הוצאת האלבום החדש של קנייה ווסט. במילים אחרות, היא קוראת את האירוע הזה כמו אירוע אמנותי, וחושבת עליו כאמנות באותה הצורה שמבקרת אמנות תכתוב על מיצג במוזיאון לאמנות עכשווית. במובן הזה, היא חושבת על האלבום הזה בצורה הכי קרובה לדרך שבה ווסט כפי הנראה חושב עליו. ועושה זאת בעברית! אשרינו. [עברית]


חידון שגרם לי לסירוגין לקמט את המצח במאמץ ולפרוץ בצחוקשם של פונט או של גיבור על של מארוול? [אנגלית]


ואם אנחנו כבר בטיפוגרפיה, אם תהיתם/ן למה UPPERCASE או lowercase נקראים ככה, הנה תשובה. [אנגלית]


אחרי סערת עטיפת האלבום של נירוונה בשבוע שעבר, בסיסט הלהקה קריסט נובוסליק מטריל. [אינסטגרם]


בתור מישהו שעוקב אחרי מארק רונסון מאז 2001, זה מרתק לראות את הקו הישר כמעט לגמרי שבו הוא עולה ועולה ועולה. ממפיק שיודעי ח״ן שמים לב לגרוב החריג שלו בתחילת האלף, דרך Version המתפוצץ וההפקה המפורסמת לאיימי ויינהאוס, המשך ההמראה באלבום הבא ואז ההתפוצצות העולמית עם ״Uptown Funk״. כשהגיע האלבום האחרון, שהיה בעיניי מעולה, זה כבר היה רק חלק קטן בתופעה הרונסונית שכללה את Silk City, הצמד שלו עם עוד מפיק־על, דיפלו (לא להתבלבל עם Silk Sonic של אנדרסון פאק וחברו של רונסון, ברונו מארס). ועכשיו נדמה שבשנה האחרונה רונסון התעלה מדרגת מפיק־על לדרגת סמכות עולמית, מנטור מוזיקלי בקנה מידה של ד״ר דרה (רק באיזורים מוזיקליים אחרים): יש לו תכנית טלוויזיה מדוברת באפל טי וי, Watch the Sound, שבה הוא מארח בכל פרק מוזיקאים מהשורה הראשונה וגם עובד על מוזיקה (יש EP בשירותי הסטרימינג) ובמקביל לשידורה הוא הנחה סדרת פודקאסט למגזין FADER בשם The FADER Uncovered, שבה בכל פרק הוא משוחח במשך שעה עם מוזיקאים, לפעמים אותם מוזיקאים שהתארחו בתכנית שלו: קווסטלאב, דיימון אלברן, דיוויד ברן, ריקו נאסטי, HAIM, קווין פארקר, אריקה באדו וסנטיגולד. בספוטיפיי כתוב שהעונה השנייה אמורה הייתה להתחיל כבר בשבוע שעבר, אבל זה עוד לא קרה. בכל אופן יש פה שפע של שעות צפייה והאזנה שיחזיקו אתכם/ן עד שהיא תעלה. כפרה עליך יא מארק! [אנגלית, סטרימינג, דברים, הערצה]


מכיוון שגם השנה אין ברנינג מן, אם חסרה לכם/ן האפשרות להיכנס לתא הטלפון המסורתי ולשוחח דרכו עם אלוהים, תשמחו לשמוע שהקו הישיר לשיחות עם אלוהים פתוח לשיחות זום בימים אלה ממש. [זום. באמת, ניסיתי וזה חי ועובד]


שמעון אדף, שתמיד תענוג לשמוע מה יש לו לומר, מתראיין לבלוג הספרייה הלאומית. [עברית]


הכותבים והכותבות של קולומבוס בוחרים את המוזיקה הישראלית האהובה עליהם בתשפ״א. [עברית]


ואם אנחנו כבר מאזינים למוזיקאים שאנחנו אוהבים חושבים באופן מעמיק ומקיף על מוזיקה של מוזיקאים אחרים – הנה הפתעה נחמדה. צ׳ילי גונזלס, בימים פסנתרן ומוזיקאי מחונן ובלילות מנתח מיומן של פופ, ראפ ומוזיקה קלאסית שמתמחה בהסברים קצרים ונגישים להדיוטות כמוני על המכניקה של המוזיקה – הציצו פה למשל.

עכשיו גונזלס לוקח את הכישרונות האלה צעד קדימה, ובמקום סרטון של כמה דקות על שיר אחד הוא כתב ספר שלם על המוזיקה של Enya. זה מעניין כי על פניו, באיזורים התרבותיים שלנו, אניה היא פסגת הקיטש, היא מוקצה לגמרי או לכל היותר נחשבת ״גילטי פלז׳ר״. רק שגונזלס לא מאמין בזה, ולספר שלו קוראים Enya: A treatise on unguilty pleasures. אני יכול לנחש לאן הוא הולך עם זה, בין היתר כי קראתי לפני שנים ספרון מבריק עם רעיון קצת דומה על האלבום של סלין דיון מ־1997 (כן, זה עם השיר מטיטניק) שנקרא: A journey to the end of taste. הספר על דיון נכתב ב־2006, תקופה שבה ההפרדה בין פופ ״נמוך״ ואינדי ״גבוה״ הייתה בשיאה ורק התחילה להתפורר, והספר ההוא היה מכה חדה וחשובה בפירוק החומה הזו. האם ב־2021 עדיין צריך את גונזלס כדי לשכנע אותנו שההפרדה הזו כבר לא רלוונטית? אני רוצה להגיד שכן אבל מצד שני אני עדיין מעקם את האף על אניה אז כדאי שאצלול לספר. לשמחתי, לא צריך לקנות ניירות – גונזלס העלה לספוטיפיי את הספרון כולו מוקרא בקולו, ומדובר בסך הכל בשעה ועשרים של האזנה, קצר יותר מהאלבומים של דרייק או קנייה ווסט. [ספוטיפיי בלבד, לצערי]


דור הררי

לפני כמה זמן התאהבתי די באקראי בשיר בשם ״יום העצמאות״ של בחור בשם דור הררי. נדלקתי על השיר בספוטיפיי אז אף פעם לא ממש טרחתי לבדוק איך נראית העטיפה או מי זה דור הררי. כמה הופתעתי לגלות שמדובר בשחקן המוכשר מ״המפקדת״, שכותב שירים מצוינים. [טיוב]


אחד הסרטונים האהובים עליי השנה, שכמובן גם הופיע פה בעונג, הוא הסרטון שבו פסנתרן הג׳ז ומסבירן המוזיקה צ׳רלס קורנל הגיב בתדהמה ובפירוט ל-"Leave the door open" הבאמת ענק של אנדרסון פאק וברונו מארס. למדתי שם המון דברים על הסיבות שהשיר ההוא מפעיל אותי בכזו קלות. לכן עוד לפני שצפיתי אני ממליץ על הסרטון שבו הוא מגיב לסינגל השני שלהם, "Skate". [טיוב]


המלצתי כבר בעבר על הפודקאסט Dissect, שמנתח מממממש מקרוב אלבומי ראפ, ובדיוק נאמר לי השבוע שהוא נעלם משירותי הסטרימינג (האמנם?). אבל לא המלצתי על ההנאה העצומה הטמונה בעמוד האינסטגרם של דייסקט, שם תקבלו תובנות חכמות ולפעמים מדהימות על שירים ואלבומים שאתם/ן כבר מכירים/ות אם אתם/ן מאזינים/ות להיפ הופ, אבל במנות של כמה שניות בכל פעם. יאמי! [אינסטגרם]


[תודה לאופק] שבהמשך לסרטון של Dissect ששלחתי לו באינסטגרם הפנה אותי מיד לסרטון שמנתח את הגאונות של IGOR, האלבום הקודם של Tyler, the creator. [טיוב]


תומר קופר מקדיש תכנית מיוחדת לחגיגות 30 שנה לאלבום Ten של Pearl Jam. [עברית, סטרים]


[תודה לאורן] Boys Noize הכביר מפנק ב-Essential mix מלא ל-BBC. [סטרים]


נטע חוטר מקדישה כתבת פרופיל וראיון לאקו, הזמרת/ראפרית/מפיקה שרחשה בשוליים עד לשנים האחרונות שהמריאה ומאז היא לא מפסיקה להמריא. טיסה נעימה אחושילינג! [עברית]


אוהבינג את ״הגבות״, סינגל חדש של הראפרית ג׳ז (שיצא ליוטיוב לפני שנה אבל רק עכשיו לסטרימינג) שכולל גם את השורה המצוינת ״חיה בין ארבע קירות, השתכרתי מול מחשב״. [טיוב]


סטיוארט מקמילן, קומיקסאי עם שם של הוצאת ספרים, יצר קומיקס רשת על העיר האחרונה בצפון אמריקה בלי טלוויזיה. זה סיפור אמיתי של עיר אמיתית בקנדה וזה כמובן לא קרה עכשיו אלא ב־1973, ומקמילן לקח מחקר אמיתי שנעשה בזמנו על העיר והפך אותו לקומיקס, כי אף אחד לא רוצים לקרוא מחקרים אקדמיים. [אנגלית]


מןןןןן אני כל כך זקן: השבוע לפני 20 שנה יצא Toxicity של System of a Down![אנגלית]


איך לא שמעתי קודם על Anghami, פלטפורמת סטרימינג שמשרתת 70 מיליון מנויים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונולדה בלבנון (היא כיום ממוקמת באבו דאבי). [אנגלית]


אני לא זוכר שראיתי פרודיית־ווב כל כך טהורה וכל כך, ובכן, וובית, כמו האתר הזה: איך חוויתי היום את האינטרנט. מעולה, ועובד הכי טוב בדפדפן. [אנגלית]


איזה כיף שבעונג אין את כל הפופ אפים האלה מהאייטם הקודם שרק מציקים לך בכל פינה? זה כי עונג שבת לא מעוניין לעקוב אחריך, לתעד את התזוזות שלך באתר, להדביק אותך לאפליקציה של העונג או משהו כזה ובטח לא למכור אותך למפרסמים. הסיבה שאני יכול להמשיך לכתוב את העונג מדי שבוע בלי שבכלל אצטרך לחשוב שאולי באמת אם אניח פה פרסומת ושם פרסומת אוכל לקבל כמה שקלים על העבודה שלי, היא שהקוראים/ות של העונג כל כך נפלאים/ות, שרבים/ות מהם/ן החליטו לשלם מרצונם/ן כמה שקלים מדי שבוע כאילו הם ירדו לקיוסק לקנות את עיתון סופהשבוע, רק בלי כל החרא (והפרסומות!) שמחכה בעיתון סופהשבוע. אם תרצה/י לומר תודה ולתמוך בעונג שבת מדי שבוע כדי שימשיך להיות בדיוק כמו עכשיו ובדיוק בשבילך – אין קל מזה. [תודה!]


כותב יחזקאל רז, שהלחין את המוזיקה לסדרה הזו(!): מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה בוושינגטון די.סי יצאו עם סדרה חדשה של 5 סרטי אנימציה – Behind Every Nameכל סיפור מבוסס על מכתבים ויומנים אותנטיים המתעדים דיווחים ממקור ראשון על השואה, וכך מביא לחיים חמישה סיפורים מדהימים של ניצולים וקורבנות מהשואה. [טיוב, 5 פרקים של כ־5 דקות כל אחד]


מבקרת המוזיקה לינדזי זולאדז כותבת על שיר שאני לא אוהב בצורה שאני ממש אוהב: "We didn't start the fire" של בילי ג׳ואל היה השיר האהוב עליה כשהייתה בת 4. מאז, הוא הפך לכמעט בדיחה בעיני רבים, כולל ג׳ואל עצמו, אבל זולאדז נוגעת לי במשהו שלקח לי שנים להשלים איתו בעצמי: לשירים הלכאורה־מביכים שאהבנו בתור ילדים יש עדיין קסם והוא עדיין פועל עלינו גם היום. זו לפחות דעתי, גם אם היא לא לגמרי מתמסרת אליה. [אנגלית]


לא מזמן המלצתי פה על Nestflix, ארכיון בממשק דמוי נטפליקס לסרטים וסדרות מומצאים שמוזכרים בתוך סרטים וסדרות. והנה אתר אחר לגמרי, שימושי הרבה יותר, שמותאם לצופי/ות נטפליקס: הכירו את FlixGem, אינדקס שימושי ומשוכלל הרבה יותר מנטפליקס למציאת הסרט או הסדרה המעולים שמתחבאים לכם/ן בנטפליקס. התחילו בבחירת המדינה שלכם/ן ומשם תוכלו לסנן לפי, מן הסתם, סרט או סדרה, ז׳אנר או תת־ז׳אנר, אבל גם דברים חשובים יותר כמו ציון ב-IMDb, פרסים שבהם זכה הסרט, ציון ״פנינה נסתרת״, התאריך שבו יצא הסרט או שבו הגיע לנטפליקס, כמה כסף הסרט עשה בקולנוע, אורך… בקיצור, איזה כיף! [אנגלית]


אם תהית איך בילי אייליש עובדת באולפן, שהוא אכן ליטרלי חדר שינה כפי שנדמה לפעמים מהמוזיקה שלה – הנה הצצה מצולמת של רבע שעה מתוך הסרט התיעודי שלה. כן, היא שרה הכי קרוב למיקרופון שאפשר. וגם הומגד, היא משתמשת באותן האוזניות שאני משתמש בהן (עד שהם מחליפים לביטס כחלק מפרסומת למוצר)! התרגשתי מאוד (ואולי לא בצדק). [טיוב]


ספציפית בעונג, לינקים הם אדומים, אבל אם ישאלו אותי באקראי מה הצבע של לינק, אגיד: לינקים הם כחולים. זו אקסיומה, כמו השמיים הם כחולים. אבל כמו לגבי השמיים, הגיע הזמן לשאול (ולגלות): למה לינקים כחולים? [אנגלית]


אוקיי, זה די מטורף ואני שוקל לפרוש: RAVE הוא דיג׳יי אלגוריתמי שמאפשר לך וגם לי ליצור מאשאפים אוטומטיים בלחיצת כפתור. הם לא לגמרי גרועים, חלקים אפילו סבבה. בפעם הבאה שיש לכם/ן מאשאפ בראש, נסו ליצור אותו פה ותגלו אם הוא עובד. [אנגלית, סאונד]


בא לך לשמוע את סשה בהסיינדה ב־1989? את A-Trak מנצח בגיל 15 את אליפות העולם בתיקלוט? את פול ון דייק במצעד הגאווה בברלין 2003? את דיוק דיומונט באיביזה ב־2014? רוצה ללמוד את ההיסטוריה של הלייבל המשפיע Defected? לצפות בסרט תיעודי של הביביסי על קיץ הרייבים באנגליה של 1989? ברוכים/ות הבאים/ות לארכיון מוזיקת הדאנס! זה מעניין בעיניי שקמו כמה יוזמות דומות כאלה בזמן המגיפה, אולי מתוך געגוע עמוק והערכה מחודשת למוזיקה אלקטרונית שגורמת לנו לרקוד. כאן תוכלו ללוות את תרבות המועדונים מ־1988 (למה רק משם?) ועד ימינו, כולל פלייליסט, גלריה וסטים מוקלטים מכל שנה. [אנגלית, טיובז, ספוטיפיי, ועוד מלא]


ברזיל ענקית, וכפועל יוצא מכך יש לה סצינת מוזיקה ענקית שקשה לתפוס. אפילו רק הסצינה האלקטרונית שלה כל כך גדולה, שאפשר לצלול אליה לחודשים. SOAR מתיימר לעשות סדר בסצינה האלקטרונית בברזיל, או לכל הפחות להציף ולהגיש את הדברים הכי לוהטים שלה. יש שם סטים, רדיו מקוון סביב השעון, ועוד דברים שנשמעים מעולה. [פורטוגזית]


"Can't stop staring at the sun" הוא קליפ ושיר חדשים של פטריק ווטסון הנשגב. [טיוב]


אחרי שמיצו כל אלבום אפשרי, סדרת הספרונים המצוינת 33 ושליש עושה פנייה, וכל אחד מהספרונים הבאים יוקדש לז׳אנר ספציפי: פופ דרום אפריקאי, דאנס-פאנק, Vaporwave ועוד. אם אתם/ן כותבים/ות באנגלית ויש לכם/ן רעיון, זה הזמן להגיש הצעה (הייתי חד משמעית קונה וקורא ספר על מוזיקה מזרחית בישראל). [אנגלית]


אחד מפרקי הפודקאסט המעניינים ששמעתי היה על הפיצוח שבזכותו אפשר להקליד סינית, על אינסוף הסימניות שלה, במקלדת קטנה של מחשב או טלפון. שם נמצא פתרון – אפילו כמה. היום, שפה אחרת עומדת בפני אפשרות של הכחדה דיגיטלית אם לא יימצא פתרון לעשות לה דיגיטציה בסטנדרט האוניברסלי ״יוניקוד״, כך שיהיה אפשר להקליד ולקרוא בה בכל פלפטפורמה, כמו שבלי לשים לב אנחנו יכולים לעשות היום בכל מכשיר בכל שפה. השפה היא טולו, שפה בת כאלפיים שנה, שבהודו יש כמעט שני מיליון דוברים שלה. [אנגלית]


גם אני, כשקראתי את ספרי הארי פוטר, נדהמתי ממערכת השעות העמוסה והמפורטת: כל כך הרבה מקצועות מומצאים, כל כך הרבה שיעורים מפורטים! לו רק יכולתי ללמוד בהוגוורטס… ובכן, הודות לפאנדום הכי משוגע, עכשיו סוג של אפשר: ברוכים/ות הבאים/ות להוגוורטס אונליין, המקום שבו תוכלו לבחור שנה (1-7 כמובן), מקצוע (אלכימיה? היסטוריה של קסמים? טיפול ביצורים קסומים? לימודי מוגלגים?) ו, כן כן, להירשם לקורס, ללמוד שיעורים, לקרוא את הטקסטים (יש גם ספרייה), ואפילו להיבחן. הקהילה סביב האתר כתבה מערכי שיעור שלמים והקימה מערך של מרצים ומרצות, עוזרי ועוזרות הוראה, בתים (כן כן, אותם ארבעה בתים, בסוג של רשת חברתית בעצם) וקבוצות לימוד. [אנגלית]


ואם כבר בקהילות מעריצים עסקינן: רוב קהילות המעריצים עוסקות, מן הסתם, בדבר המשותף שכל חברי/ות הקהילה אוהבים, בין אם מדובר בהמילטון או ברומנים רומנטיים מהפיפטיז. אבל מה עם קהילות מעריצים שמתקבצות סביב שנאה משותפת? מסתבר שזה לא קיים רק בקבוצות חברים קטנות, אלא גם בקהילות מקוונות ענקיות של אנטי־מעריצים. [אנגלית]


אבבא׳לה, אלה ABBA! לא פחות מ־40 שנה אחרי האלבום האחרון שלהם, ארבעת המופלאים שלפו צמד סינגלים חדש והכריזו על קאמבק, לא פחות. הקליפ ל-"I still have faith in you" בהחלט מניח את מלוא כובד משקלו על הנוסטלגיה, והשיר השני, "Don't shut me down", גם הוא לא רע, אם כי בתזמון מקרי לגמרי שמעתי השבוע את האוסף האגדי ABBA Gold, ואף אחד מהצמד החדש לא מתקרב עדיין לברכי להיטי הזהב ההם. זה בסדר, הם לא חייבים לנו כלום. בנוסף לסינגלים ולאלבום שבדרך, אבבא הכריזו על הופעה! כלומר, לא בדיוק הופעה, אלא קונצרט וירטואלי. מה זה אומר? שימכרו כרטיסים ויזמינו להקה חיה שתעמוד על במה ותלווה את… האווטארים הדיגיטליים של הלהקה? קראתי את זה נכון? הו, יש גם דוגמה בווידאו וזה נראה… מרשים ומיותר? [טיוב]


הקומיקסאי כריס וויר אצר תערוכה על תפקידה המכריע של שיקגו בהיסטוריה של הקומיקס. אם אתם/ן לא בדיוק עכשיו בשיקגו לתערוכה, הוא מציג דוגמאות ממנה כאן. [אנגלית, פיקסלים]


את יודעת שהפכת להצלחה כשעושים עלייך פרודיות. אהבתם/ן את ״בנים״ של נונו? קבלו את ״מצעים״ של קוקו! [טיוב]


לא צריך להתעניין בספורט כדי ליהנות ולצחוק מהסיפור המשוגע שמתפתח עכשיו באליפות בתי הספר התיכונים לפוטבול, שם התחרתה עכשיו קבוצה של בית ספר שלא קיים, עם שחקנים מעבר לגיל המותר, בלי שאף אחד ראה את זה בא. [אנגלית]


תודה מיוחדת לתומכות ותומכי העל חלל בכלל של עונג שבת, איציק, ספיר, טל, יניב, מעיין, דניאל, מעין, מאור ותומך שביקש להישאר מסתורי. שנה טובה לכולם, אבל שנה טובה במיוחד לכם! [תודה]


אסף אמדורסקי והירח

closelineאני עם אסף אמדורסקי מאז האלבום הראשון, ואני לא יודע איך פספסתי את היותו משורר זן. אדם רואה ירח עולה ואז שוקע מעל המים – זהו. זה כל מה שקורה ב״מה שאתה רואה עכשיו״, שיר הפלא שפותח את 432, האלבום החדש והנפלא שלו. כתבתי פה למעלה על המוזיקה של האלבום, והמוזיקה פה היא יפהפיה ללא רבב. אבל מה שמעניין אותי לדבר עליו הוא איך שאמדורסקי מדבר עליו, על הירח, בשיר הזה. הוא שר עליו באגביות תלאביבית, כולל החיתוך התנועה של ״מה ש׳תה רואה עכשיו״, אבל הוא כותב עליו מדויק ויפה כמו משורר הייקו שלוכד את כל ההתפעלות וההסתכלות הסבלנית בשיר, שיודע שהרגע החולף הוא הדבר היפה ביותר בעולם, שיודע שהיופי הזה גדול כי הוא נגמר ולא כי הוא נשאר (אף על פי שהנה, הוא מנציח את הרגע בשיר). תשמעו איזה שורות יפהפיות: ״מתוך הכחול, יהיר ועגול״ עולה הירח (כמה מוצדק לתאר את הירח כיהיר!), ״ואין לו פסקול – הוא לא זקוק לעיבוד של מיתרים״. איזו הצצה יפהפיה לראש של מוזיקאי! בבואו לחשוב איך הוא יתאר משהו שאין יפה ממנו, הוא יחשוב: הוא כל כך יפה, שהוא אפילו לא צריך את הייפוי האולטימטיבי שאני יכול לחשוב עליו. זה כמו שנגר יגיד שהירח עגול כמו מסור דיסק או שפית תגיד שהירח בצבע של קרם ברולה. כל אחד/ת חי/ה בתוך עולם המושגים שלו/ה. כמה מהפנטת השורה הזו כשהירח משתקף במי הים ואין אלא להתפעל ממנו: ״הלב מתקמט, חזיון מהפנט, מזהיר תחתיו שובל על מים ועל גל״. אבל הכי אהוב עליי הרגע בסוף השיר, רגע שמכיר/ה כל מי שישב/ה מול הים ורא(ת)ה את הירח בא ואז נעלם, אבל מעולם לא שמעתי את הרגע הזה מתואר כל כך יפה: ״השביל בגלים הולך ונמחק – המים עוד זוכרים אבל לא במדויק״. זהו, התעלפתי על החוף. [סטרימים]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

13 תגובות על “עונג שבת: עיבוד של מיתרים”

  1. הדי הגיב:

    תודה על העונג השבועי. חד משמעית "את ואני נוסעים לאט" היה צריך להיות חלק מהאלבום של אמדורסקי. כמה נהניתי ממנו השבוע ותהיתי בדיוק כמוך למה הוא לא שם?

  2. תום הגיב:

    איזה כיף של עונג, תודה!
    ואסף אמדורסקי חדשששש… גיליתי בזכותך!
    למה ספוטיפיי לא יודע להתריע על אלבום חדש של אמן אהוב? לא מבין את זה, הטכנולוגיה קיימת

  3. הדי הגיב:

    הוא כן מתריע, אם את/ה מסומן/ת כעוקב/ת אחרי האמן/להקה, אז בכל חמישי בחצות ספוטיפיי מכין לך מיקס מכל הדברים החדשים שהוציאו כל האמנים/הרכבים שאת/ה עוקב/ת אחריהם. תמצא/י את זה בדף הבית שלך בספוטיפיי. למיקס קוראים Releals Radar סליחה שהתפרצתי.

    • גיאחה הגיב:

      ובמובייל נוסף השבוע פעמון קטן לראש העמוד הראשי. יש שם עדכונים בלייב, מעין פיד של האמנים הנעקבים שלך, ברגע שיוצא להם משהו חדש

  4. תום הגיב:

    הי תודה, כן ברור את זה אני מכיר. התכוונתי להתראה שיוצא אלבום חדש. אפילו בצורת פוש למכשיר

  5. הדי הגיב:

    אני מקבלת גם מייל, תבדוק באפשרויות לפרופיל שלך, יש מצב שהכל מושתק

  6. אילת הגיב:

    איך יודעים ש-SOAD זה כבר להורים ולזקנים? כש"צ'ופ סואי" הוא הבדיחה הטובה ביותר בטריילר של "לשיר 2" (הסיקוול לסרט החביב על הורים לילדים צעירים שנמאס להם מדיסני)
    https://youtu.be/EPZu5MA2uqI?t=71

  7. תום הגיב:

    גם את זה מכיר 😉
    התכוונתי משהו אקטיבי. התרעת דחיפה למכשיר שיוצא משהו חדש. גם אם אני לא בתוך האפליקציה. זה חסר מאוד. אולי רק לי

  8. יובל הגיב:

    RAVE!
    בהמשך לאייטם

    https://rave.dj/ZwDjpFyKUrpNIA

  9. יובל הגיב:

    תודה! וקרדיט לדנה על הרעיון המקורי.

    רוב מה שניסיתי לא צלח,
    אבל זה גם טוב:

    https://rave.dj/RNm5rcfCLjfNcw

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *