1 במאי 2021

עונג שבת: זה לא סוד

טדי נגוסה

openlineמה השיר הכי טוב שיצא בינתיים ב־2021? שאלה רטורית, אני מודה, כי אני לא מצפה לתשובה חד משמעית ובטח לא להסכמה רחבה בעניין. לי ברור מה שני השירים האהובים עליי מ־2021 נכון לשבוע זה. אחד מהם הוא "Leave the door open" של ברונו מארס ואנדרסון פאק, וכתבתי עליו פה בעבר. לשיר השני יש בספוטיפיי, נכון לעכשיו, 202,743,084 השמעות פחות מלשיר של מארס ופאק. וזה הגיוני, הוא מגיע מבחור בן 25 מלוד, טדי נגוסה. נגוסה הופיע פה בשיר הפתיחה לפני כמה חודשים עם הבאנגר המושלם שלו ״זה בדם שלי״ עם יסמין מועלם. זה היה השיר הראשון שהוא הוציא ביחד עם מפיק מוזיקלי לא צפוי: איתמר ציגלר. ציגלר, שגדול מנגוסה בכמעט 20 שנה, הוא מוזיקאי מרתק ולא צפוי בכלל. למרות שרוב האנשים לא מכירים את השם שלו, הם שמעו את הנגינה שלו בבלקן ביט בוקס, בחצר האחורית, באלבום של שי צברי, ואני זוכר את הבס שלו עוד מ־1998 בהרכבים אנשי השדות ופינק נויז, ובאלבומי הסולו המרתקים והקשים להגדרה שלו. כמו הרבה מוזיקאים בסצינה שלו, הוא נדד מרוק לסוגיו בתחילת האלפיימז לאיזורים של גרוב עולמי (בלקן, צברי, החצר האחורית). אבל בעצם, ציגלר תמיד עשה היפ הופ. בסוף הניינטיז, כשטדי נגוסה היה פעוט, ציגלר ואחיו יובל הקימו את הרכב ההיפ הופ סיידאפקט. מאז, הגרוב ההיפ הופי הנמוך והתמיד מעניין שלו נדד לבלקן ביט בוקס, והחיבור הלא צפוי שלו עם נגוסה הצעיר הוא בעצם סוג של שיבה הביתה: לנגן בס ולהפיק היפ הופ. לא פלא, אם ככה, שכמו שהגיב איפשהו עיתונאי ההיפ הופ מתן שרון, החיבור שלהם הוא הדבר הכי טוב שקרה לשניהם. אחד הדברים שהכי אהבתי ב״זה בדם שלי״ הוא הביט, שהתיך מקצבים של פופ אפריקאי לתוך הביט ההיפ הופי הלא שגרתי הזה. השיר החדש, ״בבידוד״ (קליפ, עם כלב!), הוא רק דקה וחצי אבל הוא לוקח את זה צעד אחד קדימה, או יותר נכון דרומה, לכיוון אתיופיה, והפעם הבס של ציגלר הוא זה שמדבר ג׳ז אתיופי מהסוג ששומעים אצל מולאטו אסטטקה בזמן שהביט תופים מדבר איסט קוסט קלאסי והפה של נגוסה מרפרפ בעברית (כמעט) בלעדית. רק דקה וחצי??? אני חייב לשמוע את זה שוב. אני חייב לשמוע שוב את הרגע ב־0:58 שהבס של ציגלר פתאום קופץ מריף אחד לאחר לגמרי ונגוסה עובר מהילוך שלישי לחמישי. למעשה, אני חייב לשמוע את זה פעם שלישי. בסדר, אולי רק עוד כמה פעמים. [סטרימים]


חמישי בחצותחמישי בחצות שמנמן וריחני במיוחד השבוע. חלק גדול ממנו בגלל טירוף האלבומים החדשים והמעניינים שיצאו השבוע (לא פחות מ־20 כאלה – הציצו באייטם הבא), אבל יש פה גם לא מעט שירים בודדים שעומדים בזכות עצמם ושווים טעימה.

השבוע מתארחים בפלייליסט שירים חדשים של, בין היתר:

בילי אייליש (ר׳ גם שיר סיום), שרון ון אטן, מגי רוג׳רס, GESHEM, Simple Symmetry, Jungle, שקל עם עדן דרסו, ג׳סי וויר, מריאן פיית׳פול, מיקי בלנקו עם ג׳מילה וודס וג׳י קיו, Hiatus Kaiyote, בורנה בוי ועוד, וואו, כל כך הרבה! [ספוטיפיי]


אלבומים חדשים

השבוע הזה אולי הרגיש כמו שגרה מבחינה מוזיקלית, אבל כשהגענו לסופו הסתבר שהוא אחד משבועות הפלא האלה שבהם יוצאת ערימה לוהטת של אלבומים חדשים מרתקים, מסעירים ומרגשים, בטח בכל הנוגע לאיזורים שמחוץ למיינסטרים הרדיופוני. 

אם כן, הנה מה שיצא השבוע ושווה את סקרנותכם/ן, לטעמי:

◼︎ פעם היה קל מאוד להגדיר את ליאון ויינהול – הוא ניגן האוס. אבל בשנים האחרונות הלך והתרחב אחד הנימים במוזיקה שלו שפעם היו בשוליים ועכשיו הם במרכז, וזו מוזיקה שמערבבת הפקה אלקטרונית מאוד עם מקצבים, מרקמים ומנגינות של ג׳ז, קלאסי מודרני, אמביינט ומוזיקה ניסיונית – או מה שפשוט מכונה ביחד ״Art music״. אחרי שני אלבומים רקידים ועשירים הוא הוציא אלבום מרהיב שלא היו בו כמעט רגעים רקידים, והשבוע יצא לו אלבום חדש שמתיך את כל מה שהוא עשה עד עכשיו לאלבום אחד פתלתל, משונה ומרתק. קוראים לו Rare, Forever, ובסטריאוגם אפשר גם לקרוא על כל שיר תוך כדי האזנה לאלבום. הוא לא לכל אחד/ת, אבל אולי הוא בדיוק בשבילך?

◼︎ כל דבר חדש מ-Flying Lotus הוא מעניין, ולא משנה אם הוא קורא לזה אלבום או מיקסטייפ או סט או פסקול. במקרה הזה, מדובר רשמית בפסקול לאנימה של נטפליקס, Yasuke, אבל מבחינתי ההקשר לא קריטי פה – קיבלתי אלבום חדש בן 43 דקות מאחד האמנים הכי ייחודיים ומלהיבים של המאה. מתארחים אצלו דנזל קארי, ת׳אנדרקט ועוד.

◼︎ חלב, אלבום חדש לשלום גד הוא עדיין אחד מכותבי השירים הכי טובים בעברית. אני לא תמיד שם במצב הנכון לאלבום חדש שלו – והיו ארבעה כאלה בחמש השנים האחרונות – אבל כשאני מצליח לפנות זמן ומקום בלב, הוא תמיד קולע עם החץ בדיוק במטרה. 

◼︎ זוכרים את D.R.A.M? החמוד עם הקול היפה ששר עם צ׳אנס ועם A$AP Rocky ועם גורילאז ועם SBTRKT ועם פחות או יותר כולם בעשור האחרון? אז עכשיו הוא חוזר לשם הפרטי מתעודת הזהות שלו, Shelley, ומוציא אלבום חדש דנדש נוצץ לוהט, Shelley FKA DRAM עם הקול שלו וגם עם החברות אריקה באדו ו־H.E.R (שכרגע זכתה באוסקר).

◼︎ עוד לא הספקתי לשמוע מפה כלום חוץ מהסינגלים אבל אני מתרגש בטירוף לקראת ההאזנה ל-Second line, האלבום החדש של דון ריצ׳רד המדהימה. היא מהאנשים האלה שמחברים בצורה נפלאה בעיניי בין היפ הופ, R&B, מוזיקה אלקטרונית ופופ – וגם מהנשים המשגעות האלה שהן זמרות, שחקניות, רקדניות, דוגמניות, כותבות שירים ואנימטוריות(!). האלבום החדש מבוסס כולו על העיר שלה, ניו אורלינס, ומערבב לתוך המרקחת המוזיקלית שלה את ההשפעות המוזיקליות והתרבותיות של העיר המרתקת הזו. כל מה ששמעתי משם היה פנטסטי ואני בא עם אלף ציפיות.

◼︎ אלבומים שהיו זוכים לפסקה נרחבת משל עצמם אם הייתי מספיק לשמוע תוך שעות מעטות את כל מה שיצא הלילה: 

◼︎ becalmyounglovers, אלבום ראשון מזה 9 שנים ל-Bowerbirds!!! 

◼︎ Born a loser, אלבום מלא ראשון של Myd, אמן מהלייבל האדיר Ed Banger 

◼︎ אלבום משותף שני לבוני ״פרינס״ בילי ומאט סוויני!

◼︎ אי־פי חדש של The Alchemist, שמארח פה בין היתר את ארל סווטשירט ואת פינק סיפו! 

◼︎ girl in red זוכה ליותר ויותר תשומת לב – בעיניי מוצדקת – ואחרי שלוש שנים של סינגלים ואי־פיז נפלאים שחלקם זכו למאות מיליוני האזנות והמון אהבה היא מצד אחד אלמונית לגמרי לרוב האנשים, ומצד שני מוציאה אלבום בכורה מלא שעשוי לשנות את זה

◼︎ אני לא בטוח מתי Manchester Orchestra ואני ניתקנו קשר, אבל אני בטוח שזה היה באשמתי. הם נשארו נהדרים, אני פשוט לא הספקתי להקשיב. יש להם אלבום חדש ואני מקווה מאוד לפנות לו זמן, כי בעיניי הם תמיד מתגמלים

◼︎ אלבום סולו שני לג׳וליה סטון (מאנגוס וג׳וליה סטון), שכולל גם את מאט ברנינג׳ר

◼︎ מסתבר שיש גם אלבום חדש לשלום חנוך, הרצל לילינבלום, עם אלי מגן ומשה לוי

וגם:

אי־פי חדש של Bomba Estéreo ◼︎ אלבום חדש באנגלית ל-Trace Kotik, יונתן קוטיק הישראלי ◼︎ אלבום שלישי ל-Royal Blood ◼︎ מהדורת העשור של Innerspeaker של Tame Impala עם שני בונוסים ◼︎ מהדורת העשור של The English Riviera של Metronomy עם 6 בונוסים ◼︎ ספליט חדש של Burial יחד עם Blackdown ◼︎ אלבום רימיקסים לכל האלבום האחרון של רושין מרפי אבל, כאילו, לא אוסף רימיקסים לשירי האלבום, אלא כל האלבום במלואו ממוקסס מחדש על ידי המפיק שלו ועל ידה ◼︎ אלבום שלישי למפיק האלקטרוני היפני המצוין ◼︎ Jun Kamoda אלבום חדש באורך מלא גם לאחד המוזיקאים האהובים עליי בפורטוגל, Moullinex ◼︎ המפיק הצרפתי הנהדר Les Gordon חוזר באי־פי חדש ואולי גם הפעם הוא יסמפל שירים בעברית ◼︎ אני לא יודע עדיין כלום על יוסטון קנדריק אבל התחלתי לשמוע את האלבום החדש שלו על שאפל ושמתי לב ליד כל שיר ששמעתי אז אני מתכוון לפנות לו זמן ומקום בלב. [סטרימים להכל]


אניטה ליין

אניטה ליין מתה השבוע בגיל 61. ליין, זמרת ויוצרת, הוציאה שני אלבומי סולו אבל ידועה בעיקר בשל הקשר שלה לניק קייב, אותו הכירה בשנות השבעים. היא הייתה שותפה לכתיבת שירים ב-Birthday Party וחברה מייסדת ב-Bad Seeds, ולתקופה גם בת זוגו. קייב כתב משהו קצר ויפה. [אנגלית]


אסמה ביאנקו ששיחקה את רוס ב״משחקי הכס״, תובעת את מרילין מנסון על תקיפה מינית והכאה. שיירקב בכלא עד סוף חייו, בבקשה. [אנגלית]


לנצח, כנראה, תדהים אותי העובדה שטרנט רזנור, האיש שעשה קריירה משורות כמו ״Gotta listen to your big time hard line bad luck fist fuck״, לקח השבוע אוסקר על פסקול שהוא כתב לסרט מצויר. גם חבר שלו אטיקוס רוס וחבר שלנו ג׳ון בטיסט הנפלא זכו ביחד איתו על הפסקול המשולב של Soul. יופי! והנאום של בטיסט מתוק. [טיוב]


עוד חדשות מוזיקליות מהאוסקר: אף על פי שהשיר הטוב ביותר שנכלל השנה בסרט הוא השיר הזה, H.E.R זכתה השבוע בפסלון על השיר הזה מתוך Judas and the Black Messiah, שהוא שיר בסדר גמור. הוא שיר לא רע. וזה בסדר, הציפיות שלנו לא גבוהות. מתי בפעם האחרונה זכה באוסקר שיר באמת פנטסטי? לפני 19 שנה, זה מתי. [טיוב]


עם כל הכבוד לסרטים שזכו באוסקר, (ווירד) אל ינקוביק במאסטרפיס קולנועי קצרצר. [וידאו]


היי, אני ממש נהנה/ית מהעונג! איך אני יכול/ה לעזור?

אם כיף לך פה, אני מזמין אותך לשקול להפוך לתומך/ת קבוע/ה בעונג שבת – בכל סכום שתבחר/י, קטנטן כבינוני (בואו לא נגזים עם גדול). העבודה על העונג דורשת הרבה שעות איסוף, עריכה, סינון וכתיבה מדי שבוע, וכל תמיכה שתבוא לך טוב תהיה לי מאוד משמעותית. [תודה!]


פסטיבל פרימוורה מתכנן לחזור בשני סופי שבוע רצופים ביוני 2022. [אנגלית]


פרסמתי פה בעבר את אחד מקטעי הריקוד האהובים עליי אי פעם בקולנוע, של האחים ניקולס (יחד עם הקדמה נפלאה של קאב קאלוויי), מתוך הסרט Stormy Weather מ־1943. עכשיו, העבירו את הסצינה הנפלאה הזו דרך מערכת בינה מלאכותית שצובעת בצבעים חיים וידאו שצולם בשחור לבן. לראשונה, אפשר לצפות בסצינה המשגעת הזו בצבע כמעט טבעי. אושר גדול! [טיוב]


בשבוע שעבר פרסמתי פה כמה שירים ישראליים חדשים – ישי קיצ׳לס, נומקה, דניאלה תורג׳מן, פלורה – ומסתבר שהם כולם מגיעים מאותו פרויקט. אם גם אתם/ן פספסתם/ן את העובדה הזו, אתם/ן לא לבד – בשום מקום בסינגלים עצמם בספוטיפיי לא מצוין העניין הזה, ורק בזכות קוראת חרוצה גיליתי שבירה מכבי הוציאה אוסף אינדי חדש בן 9 שירים, תמונת מצב, בשיתוף אינדינגב. יש פה את כל הנ״ל פלוס שירים של דן עזרא, קיקי מלינקי, שוורצמן, עלמה גוב ונוה שפרוני עם יובל שנהר. [ספוטיפיי]


עוד אינדי ישראלי פנטסטי: "Swimming is forbidden" הוא שיר חדש נפלא של GESHEM הישראלים. [סטרים]


ג׳יימס טורל הוא אמן שעובד עם אור וחלל, מה שאומר שיצירות האמנות שלו הן לא ציורים או פסלים אלא חלונות, חורים ותאורה (יש לו יצירה במוזיאון ישראל שהיא חדר עם חלון). מזה 45 שנה (!) הוא עובד על היצירה הגדולה ביותר שלו, שנחפרת ונבנית בתוך מכתש טבעי במדבר באריזונה. עכשיו התפרסמה הצצה (בטקסט ותמונות) לתוך העבודה ותשמעו, זה נראה משוגע לגמרי. [אנגלית] 


זה עדיין לא בסטרימינג וזה בטח ייקח עוד זמן כי זה נראה כמו דליפה לפני הזמן, אבל וואאאאאאאאווווווווווו, השיר החדש "Mars only pt. 3" פשוט הפיל לי את הלסת!!! הוא מגיע מהצמד החדש MadGic, שהם לא אחרים מאשר המפיק האגדי Madlib (שהוציא השנה אלבום פגז) והראפר המצוין והלא־מוערך־מספיק־אולי־כי־הוא־לבן Logic. בוא׳נה, זה אחד הקטעים הכי מרימים של מאדליב מהזמן האחרון ולוג׳יק פשוט עולה פה באש. איזה טירוף. [טיוב]


השיר הנ״ל של מאדג׳יק מככב בתכנית החדשה שלי בקצה, שעתיים של כל הטוב והיפה ביותר ששמעתי בשבועיים הקודמים או במילים אחרות – עונג שבת בסאונד. [סטרים]


כן כן, הקורונה נגמרה (בישראל). אבל היא כפי הנראה תחזור, עם וריאנט כזה או אחר, בסתיו או בשנה הבאה. על כן, גם למחוסנים אסור להיות שאננים (ולא לזרוק את המסיכות), ולהמשיך להיזהר וגם ללמוד. למשל: עד כמה את/ה באמת מוגן מהידבקות בטיסה? כתבה אינטראקטיבית מרהיבה של הניו יורק טיימס מסבירה וגם ממחישה. [אנגלית]


[תודה לתום] קטע חדש ומוצלח בז׳אנר ההיפ הופ צחוקים הישראלי מהסוג שאני אוהב: ״הלו!״ של וודו דאדי ואביה. [טיוב]


אם יש לך גישה למדפסת תלת ממד (ולא ״מדפסת תלת ממדית״ – כל מדפסת היא תלת ממדית), עכשיו תוכל/י להדפיס בעצמך יצירות אמנות מפורסמות, כמו ״דוד״ של מיכאלאנג׳לו! כלומר, תמיד יכולת, אבל עכשיו קל ממש להוריד את המודל ולהדפיס. [אנגלית] 


אם גם לך יש פאשן לסשן, השבוע עלו כמה לייב סשנז מצוינים ושונים מאוד זה מזה! בואו נפתח יוטיוב ונתחיל:

סשן 1: בעקבות האלבום החדש והמצוין, Son Lux בטייני דסק מהבתים שלהם. אני מת על הגמישות הוויזואלית שסשנים מהבית (במקום מהמשרד של NPR) מאפשרים בסדרה הזו, וסאן לאקס הופכים את זה למשהו שהוא מאוד שלהם. [טיוב]


סשן 2: אחרי כל הטיזרים, עלה השבוע Succulent Sessions המלא של נגה ארז על כל חמשת שיריו. יש לה שם הרכב אש! [טיוב]


סשן 3: Black midi צילמו ראיון וסשן חי ל-KEXP ואם אתם/ן כמוני, תדלגו על הראיון ישר לתוך המת׳־ג׳ז־פּאנק־הניסיוני והמרים שלהם. [טיוב]


[תודה ליערה] סשן 4: Shelley, שאם קראת את אלבומי השבוע כבר גילית שהוא קרא לעצמו פעם D.R.A.M ועכשיו חזר לשמו הפרטי האמיתי, חזר גם לטייני דסק חדש ומחודש עם הצליל והלוק והשירים החדשים. [טיוב]


סשן 5: דיג׳יי ההאוס הענק רוג׳ר סאנצ׳ז מפתיע בסט של קטעי דיסקו וקטעים אחרים שסומפלו בשירי האוס מפורסמים יותר ופחות. בואו נרקוד עד אור הבוקר! [טיוב]


הולי קראפ, איך לא ידעתי כל השנים האלה שיש תחרות צילומי ציפורים שנתית?! הו, יום אחד אולי אפרוש כנפיים. עד אז, תראו. את. התמונות. האלה! תמונות נוספות מהפיינליסטים מופיעות פה לאורך העונג. [פיקסלים]


[תודה לאביטל] צוללנים מציעים לתמנון על קרקעית הים להחליף את כוס הפלסטיק שהוא משתמש בה כקונכיה בקונכיה אחרת. האם הם יצליחו לפני שייגמר להם האוויר? ספוילר: כן וזה נורא חמוד. [טיוב]


אם כמוני התרגשת ובכית מ־"Night shift" של לוסי דייקיס, הציוץ הזה ירגש אותך ממש. [אנגלית]


"Boomerang", קליפ חדש מתוך האלבום הטרי של דון ריצ׳רד (ר׳ אלבומים חדשים). [טיוב]


כשעוד הייתי הולך עם חברים למוזיאונים (טרום פנדמיק) הייתה לי מסורת קטנה שקראתי לה ״אוהבים אמנות מבזים אמנות״, ובה הייתי מעלה יצירות אמנות לסטוריז שלי אבל מוסיף להן משהו אידיוטי כמו פילטר של סנאפצ׳ט או כיתוב מטומטם. זה היה כיף גדול, ובעיניי זו גם דרך לגיטימית וכייפית לאינטראקציה עם אמנות (בניגוד לעמידה מהורהרת או מבולבלת מול אמנות). בכל אופן: צמד הפודקאסטרים והמנחים המצוינים דסוס ומרו הלכו למוזיאון המטרופוליטן לעשות קצת אוהבים אמנות מבזים אמנות וזה כיף לי ממש. [טיוב]


עיתונות חוקרת במיטבה: טרייסי קלארק־פלורי יוצאת לחקור ולהבין את התופעה שבה פרפורמרים גברים שוגלים את הבמה שעליה הם מופיעים. [אנגלית]


Metronomy בדיוק הוציאו מהדורת עשור ל-The English Riviera (ר׳ אלבומי השבוע) וג׳ו מאונט יושב לפרט על כל שיר באלבום ממרחק השנים.


ניצן פינקו מראיינת ב״הארץ״ את ג׳וליין בייקר! [חומת תשלום: עברית]


וחברה של ג׳וליין, פיבי ברידג׳רס, משוחחת באינסטגרם לייב עם פול מקרטני, לו היא עשתה רימיקס באלבום המחודש שלו. לא צפיתי בהכל, אבל וואו כמה זה מחמם את הלב וחמוד לראות שני מוזיקאים כאלה משוחחים בהתלהבות הדדית. פעם זה היה כל כך נדיר, ועכשיו זה כזה, פעם בחודש או אפילו בשבוע אפשר להיתקל בשני מוזיקאים אדירים מדברים על מוזיקה, על מה הם עובדים, על המוזיקה אחד של השני, על החיים! איזה חלום. [טיוב]


חדשות נהדרות: אחד מאתרי האוכל והבישול הכי נחשבים בעולם, Epicurious, מפסיק לפרסם מתכונים שכוללים בשר פרה. ״our shift is solely about sustainability, about not giving airtime to one of the world’s worst climate offenders. We think of this decision as not anti-beef but rather pro-planet״. מה שלא תחשבו על צמחונות או טבעונות – בלי כדור ארץ משגשג, פרות לא יחיו בכל מקרה. [אנגלית]


בשבוע שעבר גיליתי שהולך לצאת ספר חדש לאליסון בכדל, ולשמחתי, השבוע הגיע פרק פריוויו מתוך הספר בניו יורקר. [אנגלית]


"Red room", סינגל שני מתוך האלבום המתקרב והמסקרן לאללה של Hiatus Kaiyote. [טיוב – יש גם בחמישי בחצות]


פיי וובסטר, שהאלבום האחרון שלה Atlanta Millionaires Club הוא עדיין אחד הדברים הכי נפלאים ורכים ששמעתי בשנים האחרונות, הוציא בשנה וחצי האחרונות שלושה שירים נפלאים, ועכשיו מסתבר לשמחתי שהם חלק מאלבום שהולך לצאת ביוני. הנה שיר חדש נוסף שלה, "Cheers". [טיוב]


תודה וכיף גבוה לתומכות ותומכי העל של העונג, שמספקים (יחד עם שאר תומכות ותומכי העונג הנפלאים) משב רוח תחת כנפי העדיין־לא־ציפור שלי: איציק, טל, יניב יעקובוביץ׳, מעיין חיים, דניאל, מעין ארביב ומאור. תודה!


הריסון פורד הוא אדם מידתי ולכן הוא מגיב בצורה הנכונה היחידה לטריק הקלפים הזה של דיוויד בליין. [וידאו]


[תודה לניצן] לא שמעתי המון פרקים של פודקאסט פירוק הפופ Switched on Pop, ואלה ששמעתי השאירו אותי חלוק בדעתי. לפעמים מדובר בתענוג, שילוב של ידע, סקרנות והתלהבות ממוזיקה. לפעמים מדובר בשני מוזיקולוגים חופרים זה לזה ואני תוהה למה השיחה הזו לא נשארה רק ביניהם. הפרק החדש שלהם, לעומת זאת, הטה את המחט לצד של התענוג. אולי אני משוחד כי מדובר במשהו שקרוב מאוד לתרבות שלנו. בניסיון לפצח מה מעניין עבורם בלהיט "Montero (call me by your name)" של Lil Nas X, הם נתפסים על פיסה קטנה מאוד של צליל לקראת סוף השיר ויורדים מהר מאוד במחילת ארנב מוזיקלית שמובילה למקום מפתיע: ישראל. בין היתר תופתעו לשמוע בפרק הזה את אריס סאן, סטטיק ובן אל והדיג׳יי הישראלי גל כדן, ואת המנחים האמריקאיים להחריד מבטאים שמות כמו ״שרית הדד״. איך כל זה קשור למסר של השיר, ולא רק לעובדה שמנגן בו גיטריסט ישראלי? תשמעו ותגלו. [סטרימים] 


אפרופו פודקאסטים: בשנתיים האחרונות ספוטיפיי התחילה להטיל את כובד משקלה על פודקאסטים. הם קיבלו מקום מרכזי יותר בעיצוב האפליקציה, השירות התחיל להפיק סדרות פודקאסטים מקוריות (בדומה למה שנטפליקס או אמזון עושים עם טלוויזיה) וספוטיפיי אפילו השיקה אפליקציה ליצירת פודקאסטים, Anchor. לכן זה אולי לא מפתיע שכחלק מהמהלך הזה להפוך לכוח מוביל בשוק הפודקאסטים, ספוטיפיי הכריזה עכשיו שיוצרי/ות פודקאסטים בפלטפורמה שלה יוכלו להציע למאזינים/ות שלהם/ן מנוי בתשלום. זה אומר שתוכלו לשלם כמה שקלים ולקבל גישה לפודקאסטים שיישארו מאחורי חומת תשלום לשאר המאזינות/ים, והיוצרים/ות יקבלו תשלום ישירות דרך ספוטיפיי (מינוס 5% עמלה). [אנגלית]


ביליתי די הרבה שעות השבוע מול יוטיוב – יצא שבוע כזה – ואני חושב שהדקות העליזות ביותר שלי היו מול הסרטון הזה. פסנתרן הג׳ז צ׳רלס קורנל הוא אחד מכמה מוזיקאים מוכשרים שעושים אותו הדבר: סרטונים ביוטיוב שמפרקים מוזיקלית שירים פופולריים ו/או מסבירים להדיוטות (אני) עקרונות מתיאוריה מוזיקלית בעזרת דוגמאות שכולנו מכירים/ות. יש כמה וכמה ערוצים כאלה וחלקם, כמו זה של קורנל, פופולריים בטירוף (יש לו כמעט מיליון מנויים). 

אבל הנה העניין – אני לא יודע תיאוריה מוזיקלית. כאילו, אני יודע מה הסדר של דו רה מי פה סול אבל אני לא יודע, נניח, לזהות אותם, או אפילו לזכור איפה ברצף הזה יש דיאז/במול (או למה קוראים לזה דיאז ובמול), ואני בוודאי לא יודע מה אומרים הסימנים באקורד שנראה ככה. אבל אני כן(!) יודע מה זה מודולציה, ודיברנו על זה קצת בעונג ממש לאחרונה, זוכרים? הרגע הזה שבו שיר גואה פתאום ו(בדרך כלל)כל המוזיקה עולה טיפה גבוה יותר. לפעמים היא יורדת קצת, או עולה ועולה ועולה (כמו ב-"Love on top" של ביונסה שדיברנו עליו פה), ולא צריך לדעת מה זה סולם פנטטוני או אחר כדי להבין שהסולם של השיר – כלומר כל רצף התווים שלו – עולה/יורד במודולציה. 

לאחרונה קורנל העלה סרטון שבו הוא מגיב ומסביר את "Leave the door open", השיר המושלם של ברונו מארס ואנדרסון פאק. והנה מה שהופך את הדקות האלה לעליזות ביותר שלי מול המסך השבוע: 1. ההתלהבות שלו פשוט מדבקת. לא צריך להבין תמיד ממה הוא מתלהב (אני בהחלט פספסתי חלק גדול מהז׳רגון) כדי להיסחף איתו. 2. כשמצליחים טיפה לעקוב אחרי ההסברים שלו, או אפילו רק אחרי הרגעים בשיר שעכשיו אפשר להבין שיש בהם מודולציה (שינוי סולם, כן?), זה פתאום… מבהיר מלא דברים. כלומר, זה מסביר לי שאני לא סתם מרגיש צביטה או התרגשות או גאות של רגש או כזה אוווווווח־זה־טוווווב ברגעים ספציפיים בשיר. זה קורה מסיבה ספציפית שהמוזיקאים גם יוצרים בכוונה. במילים הכי פשוטות, בלי להבין בתיאוריה מוזיקלית, הם משחקים לנו עם הציפיות ומפתיעים אותנו כל השיר. 3. פתאום מתחוור (לי) שהשיר הזה, שידעתי שהוא רטרו אסתטי לסאונד של סול מהסבנטיז, הוא כזה גם ברמת המורכבות ההרמונית שלו – הוא חוזר לעושר הרמוני סטייל סטיבי וונדר. מדובר, בעיניי, בסרטון מדבק, מרתק ומאלף. [טיוב]


א/נשים שמבינים/ות בטניס אולי חושבים/ות שאנדרה אגאסי ניצח את בוריס בקר כי הוא אתלט טוב ומוכשר יותר. לא, זה פשוט כי הוא הצליח לקרוא את תנועות הלשון של בוריס בקר. [וידאו]


ראיון בפורטפוליו עם מאיה דוניץ על המוזיקה והאמנות שמשתלבים אצלה בלי בעיה. [עברית]


[תודה לגיאביבי] לפני שנתיים פורסמה ב-CNN סדרת כתבות מושקעת שאני מופתע שפספסתי, ובה צוללים לבדוק טענה לפיה ג׳יימס בראון המנוח לא מת מוות טבעי, אלא נרצח. כן, אני יודע – מה?! [אנגלית]


[תודה לאביטל] רגע הזן שלנו לשבוע הזה: צלופח תינוק, דקיק כמו סרט נייר ושקוף לגמרי, שוחה בלילה באוקיינוס. [וידאו]


בילי אייליש

closelineצפיתי אתמול בערב בסרט Promising young woman ואני לא מתכוון לספיילר כלום. אני רק אגיד שבדומה לסרט הזה, גם השיר החדש של בילי אייליש, "Your power", הוא חלק מגל הדף יצירתי. למה כוונתי? תמיד היו יצירות אמנות פמיניסטיות, כאלה שמבקרות את יחסי הכוחות המגדריים, כאלה שמגלמים בצורה כזו או אחרת את המשפט המפורסם של מרגרט אטווד: גברים מפחדים שנשים יצחקו עליהם; נשים מפחדים שגברים יהרגו אותן. והסרט, עם כל כמה שהוא מקורי, לא נולד פתאום. הוא נולד מתוך התנועה הפמיניסטית הרחבה ורבת הפנים שנקראת בשנים האחרונות ״תנועת ה-MeToo״. זה היה בעבוע ארוך שבסופו גל גואה של פמיניזם ושיתוף אונליין הוביל לרגע התרבותי שנקרא #metoo. הרגע הזה – שעדיין נמשך – היה רעידת אדמה, ורעידת אדמה יוצרת גלים. חלקם מורגשים מיד, חלקם מגיעים רחוק יותר. במקרה הזה, אני חושב שהרגע התרבותי הזה גם הזניק, גם עורר השראה וגם העניק אומץ להמון יצירות אמנות. יש דיאלוגים שלמים בסרט שנשמעים כאילו הם דרמטיזציה מוצלחת של טורי דעה שקראתי בשנים האחרונות – ואני אומר את זה כמחמאה. אני חושב שזה נפלא שאותם המסרים הקריטיים, אותם הטיעונים החשובים האלה, מגיעים אלינו בבת אחת בכל כך הרבה דרכים: בטורי דעה, בציוצים, בסטוריז, בהפגנות ענק, בהצעות חוק, ביצירות דרמטיות כמו סרטים וסדרות טלוויזיה, בספרות ובשירה, בשיחות אונליין ואופליין – ובמוזיקה. ככה רעיונות וערכים מתרחבים ונפוצים בתרבות.

בילי אייליש היא לא הראשונה ולא האחרונה שכותבת שיר שעוסק במגיפת הגברים המנצלים נשים, ולא הראשונה או האחרונה שיודעת שאומרת שבין אם זה ניצול מיני, אפליה, זלזול, הסגברה, אלימות פיזית או נפשית או כלכלית – זה תמיד עניין של כוח. בין אם זה גבר בוגר (כוח) שנמצא בקשר עם נערה צעירה, בין אם זה זמר או קומיקאי שמנצל את מעמדו (כוח) כדי להטריד או לתקוף נשים מינית, בין אם זה גבר שחושב שהוא יודע יותר טוב (כוח) או מרצה של סטודנטיות או איזה אפס שצועק לך משהו ברחוב – המנגנון שמתארת אייליש משכפל את עצמו והוא תמיד, תמיד עניין של כוח. תמיד שאלה של מי מחזיק בכוח, מי מפעיל אותו, על מי, ומי יכול לקחת ממי כוח. בהאזנה ראשונה ל-"Your power", השיר הזה פשוט מאוד – בטח יחסית לשירים של אייליש. אני לא בטוח שבטקסט שלו מסתתרות עוד הרבה יותר שכבות ממה שאפשר לקלף בשתי האזנות. אבל השכבות והניואנסים, שהופכים את השיר הזה מעיבוד אמנותי של ביקורת תרבותית לשיר שעומד בזכות עצמו, נמצאים בהאזנה באוזניות או רמקולים טובים. זה לא רק הלחן, שמתעבה וזוכה לשכבות מעניינות יותר (ואפשר לדבר הרבה מאוד על העיבוד של השיר הזה ואיפה הוא יושב בגוף היצירה המשפיע בטירוף של אייליש ופיניאס). זה הפרטים הקטנים: רק באוזניות או במערכת טובה שומעים היטב מתי הבסים מתחילים לחרוש רעה, מתי הקול של אייליש זוכה פתאום לשובל הד ארוך ובלתי צפוי, ומתי סירנה של משטרה מתקרבת ונעלמת. יש לי תחושה שנדבר עוד הרבה על השיר הזה. [סטרימים]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

5 תגובות על “עונג שבת: זה לא סוד”

  1. מיקי הגיב:

    תיקון טעות קטן – בסרט הקצרצר עם כוס הפלסטיק זה תמנון, לא סרטן.
    ותודה גדולה על העונג.

  2. נעם הגיב:

    לא יודע אם זה עונג-Worthy, אבל Polo & Pan העלו בפייסבוק ש*משהו* יקרה עוד 5 ימים.

  3. יערה הגיב:

    פול מקרטני הוא פשוט האיש הכי מתוק בעולם, גם פה:
    https://open.spotify.com/episode/31QtF9vOolBGySB9VAWBqT?si=zUCSXGviSn-cfbo2uNQyCw

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *