6 בפברואר 2021

עונג שבת: אלה רק ידיים

Vulfpeck

openlineגאד דיים, כמה שאני מתגעגע להופעה טובה. למה את/ה הכי מתגעגע בהופעה? אני חושב על הופעות ולרגע מבזיקים לנגד עיניי כל הדברים שאני לא מתגעגע אליהם: הצפיפות, הדחיפות, הנזק המצטבר לשמיעה, האלה שבאים להופעה רק כדי לדבר בצעקות בזמן השירים, אוי אלוהים האנשים שמצלמים את כל ההופעה בטלפון! וואו, לא חשבתי עליהם שנה שלמה ומהבחינה הזו, הייתה זו שנה נפלאה. אבל כמובן, אחרי ההבזק אני שוקע בחמימות בזכרונות הכי יפים שלי מהופעות, במפגש הגופני והבלתי אמצעי כמעט עם המוזיקה, בהתרגשות שאוחזת בי כשמוזיקאים שחלמתי שנים או סתם שבועות לראות עולים על הבמה ולמשך שעה אנחנו באותו החדר ובמרחק נגיעה, בחד פעמיות של הביצועים כשהם טובים, באילתורים, בהפלגה, במחוות הגופניות על הבמה, באפשרות להפעיל את כל הגוף עם המוזיקה, באפשרות להפוך לגוף אחד ענקי עם כל מי שנשטף יחד איתך באותו הזרם שנשפך מהבמה. יותר מכל, בתעופה, המילה שאני בדרך כלל משתמש בה לרגעים הנשגבים האלה של התעלות שאי אפשר לקבל עם התקליט בבית. הרגעים האלה שבהם העיניים נעצמות והראש נזרק אחורה והלב ממריא, הרגעים האלה שבהם הדמעות פתאום גואות לא מעצב אלא כי אי אפשר להכיל את הרגש הקולקטיבי או הפרטי הזה. בשביל כל אחד/ת יש טריגר אחר להמראה הזו, להתעלות, לתעופה – מילים שונות שכולן מבהירות שברגע הנדיר הזה הנפש מזנקת לרגע מעל לכובד הפיזי של הגוף. בשבילי, זה כמעט תמיד הכוח הקולקטיבי של הקהל. הרגע שבו אני מרגיש שאני נאבד במשהו גדול ממני, או כשהתגובה של כולנו זהה ועוצמתית. דוגמה טובה יש בקטע היוטיוב הזה, שבו ההרכב המצוין Vulfpeck מבצע בהופעה במדיסון סקוור גארדן קטע בשם "Dean town", שמתבסס בעיקר על הבסיסט הכביר שלהם ג׳ו דארט. הכרתי את השיר דרך חבר שהוא פריק של וולפפק, ולמדתי לחבב ואז לאהוב ואז לפתח אובססיה קלה לקטע הזה. אותו חבר הראה לי את היוטיוב הזה מזמן והתרשמתי אבל לא התרגשתי. אבל אחרי שהתאהבתי כליל בשיר עצמו, ואחרי שנה בלי הופעות, כשאני צופה בסרטון הזה ורואה איך אלפי אנשים צועקים ביחד לא את המילים אלא את הדבר שנחשב הכי פחות סקסי במוזיקה המודרנית, שזה התפקיד של הפאקינג הבסיסט, אני מרגיש אפילו מרחוק דרך המסך את התאוצה הזו רגע לפני שהמטוס שהוא הלב שלי עוזב את המסלול ומתחיל בתעופה שלו. גאד דיים, כמה שאני מתגעגע להופעה טובה. [טיוב]


המוזיקאית SOPHIE מתה השבוע בגיל 34, ככל הנראה מנפילה מקרית. ינעל העולם 🙁 [אנגלית]


אוון רייצ׳ל ווד ועוד 4 נשים האשימו בהתעללות נפשית ופיזית, כולל אונס, את מרילין מנסון. בינתיים הלייבל שבו היה חתום, לומה ויסטה, הודיע שיפסיק לעבוד עם מנסון מיד, וגם הסוכנות שלו זרקה אותו. [אנגלית]


אני מנסה השבוע משהו חדש בעונג, אז אם תסמנו אייטם (או כל פיסת טקסט בעונג) תוכלו בתקווה לשלוח אותו בלחיצת כפתור למי שתרצו. זה עוד רחוק מלהיות מושלם ואני רק מנסה, אז אשמח לשמוע בתגובות אם זה בכלל עבד לכם/ן ומה חסר. [תיהנו!]


חמישי בחצות חזק השבוע עם שירים חדשים מצוינים של קארדי בי, ניקולה קרוז, סאן טיילור, אקו עם טדי נגוסה ודורי סדובניק, ג׳ימבו ג׳יי ורביד פלוטניק, רוסטאם, ניל יאנג, צ׳ט פייקר, ג׳וליין בייקר ועוד [ספוטיפיי], וגם…

אלבום חדש ל-Foo fighters, ואם פו לאוזניים לא מספיק לכם יש גם פו לרגליים. [סטרים]

אלבומים מלאים חדשים גם ל-Mexican Institute of Sound שאני אוהב מאוד (השיר שלהם עם Duckwrth פגז), ל-Hoodna Orchestra הישראלים ומלאי הגרוב האפריקאי, להיילי ויליאמס, ועוד שני אלבומים שזוכים לאייטמים משל עצמם, מיד:


הוצאו מהקשרם - שרים רוטבליטהשבוע יצא בנענע אוסף מחווה חדשהוצאו מהקשרם – שרים רוטבליט, והתגובה הראשונה שלי אליו לפני ששמעתי תו אחד הייתה מיאוס. לא כי הוא רע (ספוילר: הוא לא) אלא כי אחרי שנה שבה קיבלנו לא פחות מ־3 מהדורות של אוספי ״צו השעה״ סטייל עבודה עברית, ועוד חמש עשרה אלבומי קאברים עבריים מרובי משתתפים (או לפחות ככה זה הרגיש) הגעתי לאלבום הזה שבע לגמרי, שלא לומר מותש. אבל אחרי יממה סופסוף הגעתי להקשיב לאוסף המאוזן־מגדרית הזה, ומה אני אגיד לכם, יחסית לאוספים אחרים בסגנון יש פה אחוז גבוה של ביצועים נהדרים – אחד מהם אפילו סוגר את העונג הזה. אחד ההבדלים המרכזיים פה הוא שהמבצעים הם כולם משורות האינדי, הוותיק והחדש: האחים צברי, אור אדרי, אליוט, עומר מושקוביץ, אלון לוטרינגר, יוגב גלוסמן, רם אוריון ושילה פרבר, טל אורן ועוד המון. לא מפתיע, אם כך, לגלות שהמנהל המוזיקלי של הפרויקט הזה הוא לא אחר מאשר קוואמי. הקדשתי שרשרת ציוצים בטוויטר לשירים שאהבתי במיוחד מהאלבום הזה, אבל חברים וקוראים כבר הספיקו להפנות את אוזניי לניואנסים ודברים שהם אהבו במיוחד בשירים שלא תפסו אותי מיד, כך שהאוסף הזה ממשיך להתגלות. [סטרים, ויש גם בנדקאמפ אם בא לכם לשלם ישירות לפרויקט]


רק דיברתי והגיע אלבום מחווה עברי שני השבוע! והפעם, בגישה אחרת. אם ״הוצאו מהקשרם״ אוסף שירים של רוטבליט מכל התקופות ומחלק אותם בין קבוצה גדולה של מוזיקאים, אז עגל הזהב – גרסת רע מוכיח לאהוד בנאי והפליטים לוקח אלבום אחד בלבד, אלבום הבכורה של אהוד בנאי והפליטים מ־1987, ומוסר אותו בידי מפיק מוזיקלי אחד שמעבד את כל השירים. גם את המבצעים הווקאליים אפשר לספור על כף יד אחת בת 6 אצבעות: כפיר בן ליש, קורין אלאל, אפרת בן צור, אסף אמדורסקי, ערן צור וברי סחרוף מחלקים ביניהם את תשעת השירים (אחד נשאר אינסטרומנטלי). מעניין לאללה לשמוע את ״הוצאו מהקשרם״ ליד ״עגל הזהב״, ולבדוק מה מדבר אליכם יותר: ההתכנסות או ההתפזרות, הצמצום או ההרחבה. אם היו שואלים אותו לפני ששמעתי את שני הפרויקט האלה איזה מהם אני מעדיף, אני מניח שעם כל אהבתי לרבים מהמשתתפים בפרויקט רוטבליט הייתי בוחר דווקא בעגל הזהב, מתוך תקווה שהצמצום והבחירה באלבום שלם מאוד יהפכו את חוויית ההאזנה לרציפה ואחידה יותר, כלומר דומה יותר לאיך שהייתי רוצה לשמוע אלבום אל מול אוסף רב שירים ורב משתתפים שקשה עד בלתי אפשרי להפוך לחוויית האזנה שלמה. אבל המציאות הפוכה. עם כל אהבתי הגדולה להפקות של רע מוכיח ולאלבום המופת של בנאי, בסופו של שבוע כשצריך לבחור איזה שירים לגרור מכל פרויקט לתכנית הקרובה שלי בקצה, מצאתי את עצמי לוקח הרבה יותר מפרויקט רוטבליט דווקא. יש הפתעות בחיים. מה שמעתם/ן? מה אהבתם/ן? מה העדפתם/ן? ספרו לי בתגובות. [סטרים]


אמיר שוורץ מדווח ב-Ynet שעוד שני אלבומים בסדרה הזו צפויים לנו בקרוב: ״הפרויקט ׳אז. עכשיו׳, שבו מוזיקאים ומפיקים מחזירים לחיים אלבומי מופת ישראלים. המיזם המוזיקלי, בתמיכת Volvo Vsounds, סיפק פרנסה לעשרות אמנים ועובדי תעשיית המוזיקה, בימים שבהם רובם מצויים בחוסר וודאות. אבי הפרויקט, המפיק והמנהל האמנותי הוותיק חיים שמש, בחר שלושה אלבומים קלאסיים ומצא להם "הורים" חדשים: ׳עגל הזהב׳ היא הגרסה של רע מוכיח לאלבום ׳אהוד בנאי והפליטים׳, ׳שעונים׳ – הגרסה של מאיה בלזיצמן ומתן אפרת ל׳אדם בתוך עצמו׳ של שלום חנוך ו׳אתה בא אלי׳, הגרסה של תמיר גורדין לאלבום ׳קולנוע׳ של שרון ליפשיץ.״ [עברית]


עוד משהו מרגש וישראלי שעלה השבוע לשירותי הסטרימינג הוא מפתיע הרבה יותר וקאנוני הרבה פחות, אבל בעיניי לא פחות משמח. דובי שרגא מספר בפייסבוק איך הקלטת שהוא גדל עליה כילד הפכה להיות הפרויקט הכי מרגש שלו בתקופה האחרונה כעובד NMC שאחראי להעלות ריליסים חדשים לשירותי הסטרימינג וחנויות הדיגיטל. מדובר בלא אחרת מאשר הקלטת של יאיר ניצני, האשם תמיד מדבר ומזמר, שהתחילה כמערכון ברדיו והפכה ללהיט ענק ואז די נעלמה. היא לא יצאה מחדש על דיסק ולא הייתה זמינה בעצם בשום מקום מזה 30 שנה, ועכשיו היא נאספה מחדש, עברה מאסטרינג ושיפורי סאונד ועלתה, לראשונה אי פעם, לכל שירותי הסטרימינג! [עברית; סטרים]


יש לי תכנית חדשה ברדיו הקצה בשבילכם/ן! שעתיים חדשות של דברים יפים מדי שאהבתי בשבועיים האחרונים. הכל, כמו ששר גון בן ארי, חדש חדש חדש. [סטרים סטרים]


[תודה לתמר] אחד הדברים המרגשים והמרגיעים שנתקלתי בהם: היכנסו אל Tree.fm ובלחיצת כפתור תוכלו להגריל יער ולשמוע אותו. בחיי. [אנגלית, סאונד]

אל תקראו לזה קאמבק של boygenius, הלהקה המושלמת של ג׳וליין בייקר, לוסי דייקיס ופיבי ברידג׳רס. אבל בואו רק נגיד שהסינגל החדש של בייקר, ״Favor״, מארח את… לוסי דייקיס ופיבי ברידג׳רס. [טיוב]


שיר קלאסי שאני אוהב כל חיי ורק השבוע שמעתי אותו במערכת ממש ממש טובה והבנתי כמה באסים יש בו: "Brass monkey" של Beastie boys. [טיוב]


זוכרים בסרט Wayne’s World כשוויין עושה פרסומת באמצע הסרט לפיצה וכל הבדיחה היא על התמסחרות בוטה? אז ויין וגארת׳ התאחדו השבוע כדי לפרסם את Uber Eats באותה הרוח. עם קארדי בי. [טיוב]


אפרופו קארדי בי, היא הוציאה השבוע שיר חדש, "Up", ויש מצב שזה השיר האהוב עליי שלה. [סטרים]


[תודה ליערה] זוכרים את התקופה שבה נתנו בישראל שמות עבריים ללהיטים לועזיים? אז יש ערוץ יוטיוב ישראלי שעושה בדיוק את זה, ומכיל להיטים כגון ״כרטיס בכיוון אחד״ של התפרצות, ״אבא המנצח זוכה בכל״ וכמובן, ״לעולם להתחתן עם גבר רכבת״ של כחול מזעזע. רגע, מה?! [טיוב]

בניו יורק טיימס מציעים לגרום לכם להתאהב ברביעיות כלי מיתר תוך 5 דקות. כל מה שצריך הוא לבחור את אחד מהקטעים שבחרו עבורם אנשים כמו רוסטאם, ענק הג׳ז וינטון מרסליס, חברים בסיגור רוס או Mountain Goats וכותבי הטיימז, ולהאזין לו לצד ההסבר הקצר מצד הכותב או הכותבת. [אנגלית, סטרים]


הנה סרטון קצר ויפה בצורה קצת מוזרה, של פועלים במפעל לבניית פעמוני ענק, בודקים פעמון ענק חדש. [טיוב]


עדיין תקועים בישיבות זום אינסופיות בעבודה/לימודים? התקינו בחינם את התוסף שמנגן מוזיקת מעליות בכל פעם שיש כמה שניות של שתיקה בשיחה. נפלא! [תודה ליובל]


חביב לבי Rostam הוציא בשנה שעברה את אחד השירים הכי יפים של השנה עם "Unfold you" והנה הוא מגיע בסינגל חדש נוסף, "These kids we knew", ויש לו קליפ מוזר ויפה וטקסט צנוע ומעורר תקווה. [טיוב]


אם הייתי אומר לכם ב־2019 שיש גרסה חדשה של הנסיכה הקסומה בהשתתפות ג׳ון האם, פנלופה קרוז, אדם סנדלר, שאקיל אוניל, שרליז תרון, חבייר בארדם, דמויות לגו, עוד עשרות שחקנים שאתם אוהבים מסדרות, קארל ריינר בתפקידו האחרון 3 ימים לפני מותו, ובבימוי ג׳ייסון רייטמן (ג׳ונו), לא הייתם מאמינים לי. ובצדק כי היא לא הייתה קיימת אז. אבל מאז חיינו את כל 2020, אז ברור שכל הנ״ל צילמו בבידוד גרסה חדשה לסרט ואפשר לצפות בה ביוטיוב. זו שעה וקצת מהמענגות והמשמחות שיצא לי לחוות בשנה האחרונה. כל המשתתפות והמשתתפים צילמו לבד בבית, כולל אילתורים מצחיקים של בגדים, אביזרים ופעלולים, והחדווה האדירה שקורנת מכל הפרויקט הזה, כמעט בכל שוט ושוט שלו, גרמה לי לחייך מאוזן לאוזן יום שלם. [טיוב]


אני יודע, זה קצת מוזר, ובטח לא מובן מאליו, לשלם על מה שבא בחינם. אני הכי מבין – לא ככה חינכו אותנו. לרוב הגדול של בלוגים, ניוזלטרים ואפילו מגזינים מסחריים שאני קורא אונליין מדי יום אני לא משלם כלום. אבל יש כמה שממלאים לי את השבוע בצבעים ומכניסים אליו דברים חדשים ומעניינים, ועליהם החלטתי לשים כמה שקלים. לא כי אני צריך – גם חומת תשלום אפשר לעקוף בקלות – אלא כי חשוב לי להגיד תודה. אם את/ה נהנה/ית ממה שקורה פה כל שבוע בעונג, אשמח אם תרצה/י להניח כמה שקלים לאות תודה בפטריאון שלי. תודה מעומק הלב לתומכי ותומכות העל של העונג, איציק, טל, יניב יעקובוביץ׳, מעיין חיים, דניאל, יוסי שוקר, מעין ארביב ומאור. ותודה לכל מי שקורא/ת, מאזין/ה, משתף/ת. [תודה!]


הפודקאסט שיר אחד חזר השבוע בעונה חדשה! הפרק הראשון בעונה, והאחרון של רום אטיק בסדרה, הוא על ״הרגע שבו שלמה ארצי הפך נהיה שלמה ארצי״ ולקח סאונד תופים מרדיוהד. הנה הפרק גם בספוטיפיי. [סטרים]


בזכות המלצות שלכם/ן, השלמתי השבוע את הפרק של שיר אחד על ״מהרי נא״ של אהוד בנאי ותשמעו, לא שיקרתם – זה פרק יפהפה בהגזמה. [סטרים]


אם כבר בפודקאסטים עבריים ומוזיקליים, הכירו את הבּוּבּקאסט של תמר גורן והמוזיקאית אביגיל קובארי (שבדיוק הוציאה  אלבום) ומורכב מ״שיחת בנות פתוחה וטובה״ כדבריהן. בפרק החדש הן מארחות את יסמין מועלם והמנהלת שלה ״על היחסים ביניהן, אסטרטגיה וניהול בשילוב עם יצירה, המצפן והתשוקה של כל אחת מהן, וגם על נשים בתעשייה, מיניות, ביטחון עצמי ואיך אפשר שלא.. הקב״ה!״. [ספוטיפיי]


נשארים בפודקאסטים אבל עוברים יבשת, או בעצם לא ממש עוברים יבשת? בהחלט עוברים שפה. לרגל מה זה בעצם משנה, הבמאי המדהים אדגר רייט הקליט שיחה מורחבת עם הבמאי המדהים קוונטין טרנטינו היושב בימינו בתל אביב. חובבי/ות קולנוע יתמוגגו פה במיוחד אפילו למרות איכות הסאונד. בשלוש השעות, שני גיקים משוגעים של קולנוע מנתחים את חוויות הקולנוע הכי גדולות שלהם כצופים וכבמאים, ובאופן כללי גיקינג אאוט. משוגע! [סטרים, אנגלית]


אוהבינג לאללה את הגרוב הג׳זי בסינגל הבכורה "Apple juice" של עדן בראל, מוזיקאי חדש (עבורי). שימו אוזן. [טיוב]


לאסף אמדורסקי היה שבוע גדול שבוע שעבר, עם השקה בתדר של אלבום רימיקסים חדש, וסינגל חדש, וגם יומולדת 50. לרגל כל האירועים האלה הוא התארח בתכנית של לאון פלדמן. [סטרים]


הקבוצה/ניוזלטר/חמודים באופן כללי ״דברים שאנחנו שולחים.ות״ בנו פלייליסט ספוטיפיי שנקרא 30 מתחת ל־30 אלף: 30 אמנים ואמניות ישראליות עם מתחת ל־30,000 האזנות חדשיות. לכו להתאהב באמנית חדשה. [ספוטיפיי]


שי צברי הוציא בשבוע שעבר קאבר יפהפה, איטי ועצוב ל״לילה כיום יאיר״ של אביתר בנאי. [סטרים]


רועי כפרי וגון בן ארי מנסים לשוחח על הספר החדש של בן ארי, וזה ממש מצוין. [טיוב]


[תודה לטל] הפרסומת המשוגעת הזו משתמשת בטכנולוגיית דיפ פייק כדי להדביק את וילי נלסון באמצע פרסומת הזויה ונפלאה לסופרמרקט, שהיא בעצם פרסומת לפארק שעשועים מוזר למבוגרים, ולא ממש אכפת לי מה מזה אמיתי ומה לא כי פשוט עפתי על זה ממש. קצת כאילו אריק אנדרה קיבל תקציב לביים פרסומת. [טיוב]


קצת התמכרתי לאחרונה לסרטונים שבהם אנשים שמומחים למשהו מבקרים את המשהו הזה. למשל, מומחה למבטאים מנתח ומבקר שחקנים שמזייפים מבטאים בסרטים. הפעם, מדובר בתותח הג׳ז רוברט גלאספר שמנתח קטעי ג׳ז בסרטי קולנוע, וזה מצוין! ארוך, וכמובן אפשר לדלג קדימה, אבל מצוין. [טיוב]


אוהבינג: ״אלה רק ידיים״, שיר מצוין של רות שועלי, שמלווה גם בסדרת סרטוני ראיונות של שועלי עם אורחים על מין ומיניות. הנה הראשון. [טיוב]


לאורך השנים ראיתי כל מיני ניסיונות ופרויקטים שמשלבים מוזיקה עם טבע. אבל כזה דבר עדיין לא ראיתי: האמנית סלסט בורסייר מוז׳נוט מילאה חדר בגיטרות חשמליות מחוברות למגברים, ושיחררה בחדר צרור גדול של ציפורי שיר. בכל פעם שהן נוגעות בלי כוונה במיתרים, נוצרת מוזיקה בלתי מכוונת. [טיוב]


[תודה ליערה] האיש שהזמין את העולם לארוחת ערב: סיפורו של איש אמיתי, עם סיפור חיים מרתק, שבמשך עשורים פתח את הדירה שלו בפריז לארוחת ערב פתוחה כל ערב, לכל מי שרוצה. לאחרונה הוא מת, והכתבה הזו מספרת עליו יפה. [אנגלית]

אוהבינג: "#5 Deliver", שיר חדש ופּוּלסיידי של הפרויקט הישראלי Ms. Toffee Toes. [טיוב]


עוד אוהבינג: הפופ הפ׳אנקי של רומי מור ב״מה קרה״. [טיוב]


עוד אוהבינג: מיה זלצר, שלא הכרתי קודם, ומשחררת אי־פיז קודרים ואינטימיים שנשמעים קצת כמו שיחה פרטית שלה עם עצמה. זה לא לכל אחד, וזה גם לא מסוג הדברים שאני מאזין להם היום הרבה, אבל משהו פה תפס אותי חזק והזכיר לי דברים שהייתי שומע פעם המון. [ספוטיפיי]


הכתבה הכי מלחיצה שקראתי השבוע, על אישה אחת, קצת לא מאוזנת, שיצאה למסע הכפשה וביזוי אונליין שאי אפשר לעצור. [אנגלית]


כמעט בלי ששמתי לב, Midnight Peacocks חזרו בסינגל חדש! [טיוב]


קומיקס קטן ומתוק על הג׳זיסט שהלחין שיר לאודרי הפבורן, ולא חי מספיק זמן כדי לגלות שזה הפך לשיר האהוב עליה. [אנגלית]


רביד כחלני ו-Yemen blues רוצים להוציא אלבום עם לחנים חדשים לשירי רבי שלום שבזי, ומזמינים אתכם לתמוך. [עברית]


ועוד ממגזין קולומבוס: תום יוגב עם ספשל שירי חתולים בעברית. מסתבר שיש ממש המון כאלה. [עברית]


[תודה לסמוזי] על האתר הכי הכי מיותר והכי הכי ממכר ומספק שנתקלתי בו לאחרונה. [כן כן]

כמה נפלא הוא העולם? בפעם הבאה שתהיו עצובים/ות, תנו פליי על גרסת הא־קפלה הקוריאנית לפתיחים של סרטי קולנוע או טוב מכך, לסאונדים של Windows, ותראו איך אתם/ן כבר מחייכים/ות. [טיוב]


סאונדקלאוד שוקלת לאפשר למאזינים לשלם ישירות לאמנים. אני לא מבין מצד מי זה עשוי להיראות כמו רעיון לא טוב. [אנגלית]


חבר שלנו תום יורק לא יכול להופיע אז הוא שם את אוזניות הדיג׳יי שלו והקליט סט בן חצי שעה ל-BBC. [סטרים]


[תודה להדי] שכתבה לי על פלייליסט ספוטיפיי חדש של חברת לגו, ש״מורכב מרעש ייחודי שמשמיעות אבני לגו ונועדה לספק ׳רעש לבן׳ ולהרגיע את המבוגרים״. [ספוטיפיי


השבוע עלתה לרשת הופעה מלאה מ־2007 של Daft Punk באיכות רצינית, לא איזה בוטלג שצילם מעריץ, כולל סאונד ישירות מהסאונדבורד והדיבורים של הסאונדמנים בהתחלה (האקשן מתחיל אחרי 3 דקות). איזו דרך מעולה להעביר את השבת! תגבירו רצח. [טיוב]


ויקיפדיה פירסמה כללי התנהגות שאמורים להנחות את המשתמשים/ות והעורכים/ות בכל השפות שלה. [אנגלית]


"Elasticity", קליפ חדש לסרז׳ טנקיאן עם טעם של פעם. [טיוב]


ביום ראשון ישודר הסופרבול, לא מעניין, ובסופרבול ישודרו הפרסומות הכי יקרות של השנה, גם לא מעניין, וחלק גדול מהן יכילו מוזיקאים – מעניין! סטריאוגם מדרגים 10 פרסומות עם מוזיקאים מהסופרבול הקרוב. הפרסומות ברובן איומות, הטקסטים של קלי קונאבוי ארסיים, ואני נהנה מהכל. [אנגלית, טיובז]


אחד היתרונות בכך שמוזיקאים/יות כבר לא ממש נוסעים/ות להופיע באולפן של תכניות טלוויזיה הוא שכל אחד/ת מהם/ן יכול/ה לעצב מיני־קליפ הופעה לבחירתו/ה. נילופר יאניה הנהדרת צילמה הופעה ניינטיזית להפליא בשביל הביצוע של "Crash" אצל פאלון. [טיוב]


גמרת להרכיב את כל הפאזלים בזמן המגיפה? זה הזמן לנסות את הפאזל המעגלי המרהיב הזה. [לא צריך שפה]


פיי שפירו

closeline
לפני שנה, ממש בסוף 2019, נתקלתי לראשונה הודות להמלצה של מישהו/י מקוראי/ות העונג, בפיי שפירו. היא הוציאה אז אלבום בכורה מרשים, לפרקים מפעים, בשם אלף נשיקות, שפוצץ לי את המוח והכניס ממש בשנייה האחרונה שיר לשירי השנה שלי, ״שבת שלום״. מאז אני עוקב אחרי שפירו מוזיקלית, וגם כשאני לא מתחבר לשיר ספציפי זה או אחר, אני לא יכול שלא להתפעם ממה שהיא עושה עם הקול שלה וכמה נוח היא מרגיש לקפוץ איתו לראש לדרכים לא סלולות ובלתי צפויות. הליהוק שלה בפרויקט ״הוצאו מהקשרם״ לשיר ״בדרך אלייך״ – במקור של צליל מכוון ובלחן מתוק ופלאי של שלמה יידוב – הוא לא פחות מהדבר הכי יפה של השבוע, הברקה. אולי המילה הנכונה היא מנסרה: השיר המקורי נכנס לפיי שפירו ויוצא כמו קשת מלאה צבעים. היא לא הופכת את העיבוד למורכב או אלקטרוני כמו שהיא יודעת לעשות אלא משאירה אותו פשוט. זה פשוט הגרון שלה שהוא מנסרה צלילית טבעית. היא לוקחת את הלחן לרמות צלילוּת וקירבה יודית־רביציים. זה ביצוע על־זמני, הוא נטוע בשנות השבעים או אפילו לפני כן והצמרת שלו כבר מתנועעת ברוח של העתיד. א/נשים שמבינים/ות בתיאוריה או בסאונד אולי יוכלו להסביר טוב ממני, או להסביר לי, מה מקור קרן האור ששופעת מהביצוע הזה. אני לא בטוח שאני יכול להסביר, אבל פעם חבר הסביר לי שיש קריסטלים שרק גל קול או קרן אור בתדר ספציפי יכולה לגרום להם להתנפץ, ואני חושש שהלב שלי הוא בדיוק הקריסטל שתדר הקול של פיי שפירו מצליח לנתץ ברגע שהוא בוקע מגרונה. [סטרים]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

13 תגובות על “עונג שבת: אלה רק ידיים”

  1. T הגיב:

    לא ככ מעריך את איך שהנחת את הדברים באייטם השלישי, ולא ככ מעניין אותי מה קרה למנסון אחרי שיצא מה שיצא לאור. סתם לדוגמא, אפילו מיסגור טיפה שונה, שמתחיל עם הנשים שהתלוננו ולא עם השם של מנסון כבר משנה תתמונה. ברור שזה קטן אבל ככה אנחנו תופסים תעולם, אלה דברים שחייבים להשתנות.

    חוצמזה, הקישור להופעה של דאפט פאנק מושלם, תודה!

  2. Yaniv הגיב:

    איזה מגניב בפעמון הענקי הזה. מההתיאור בוידאו למדתי שזה פעמון שישמש את הכנסיה היוונית האורתודוקסית בהר תבור
    Bell for the Greek Orthodox Monastery on Mount Tabor in Israel.
    In the bell foundry in Innsbruck we tried to ring this large bell in the casting pit to check whether the bell rings as it was previously calculated on the computer in simulations. When the bell is installed it will be driven by 2 HEW chimes.
    For dynamic reasons, the customer ordered the bell with a strongly offset yoke.

  3. שחר הגיב:

    הייתי בהופעה של וולפפק באמסטרדם לפני כמה שנים וגם שם הקהל שר את תפקיד הבס!

    החזרת אותי לזיכרון נעים מהופעה צפופה ❤

  4. שחר הגיב:

    מה עם דיבור על המוות של Sophie?

  5. תודה רבה גיא על ניוזלטר מענג ומעניין.שמחה שחזרת.
    מיכל

  6. מור הגיב:

    קראתי בניוזלטר אחר על הגעגוע להופעות לייב. בניוזלטר ההוא צורף ההופעת גשם הפסיכית הזו של iris:

  7. יערה הגיב:

    באייטם על האשם תמיד השתמשת כנראה בלינק שהעתקת מפייסבוק במקום ישירות ל fanlink והחוויה קצת מוזרה

  8. בני הגיב:

    פו לרגליים נגמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *