5 בדצמבר 2020

עונג שבת: גור כלבים לחנוכה

לפני שאנחנו מתחילים, בקשה זעירה: עונג שבת חזר לאחרונה לפעילות אחרי הפסקה ארוכה. לא משנה כמה פרסמתי בפייסבוק וכאלה – לא כל האנשים שאוהבים את העונג או יכולים ליהנות ממנו, יודעים שהוא חזר. אם תקחו עכשיו עשר שניות לשלוח את הלינק לפוסט הזה לחבר/ה או כמה, שלדעתכם העונג יבוא להם טוב – ממש ממש אודה לכם. יודעים מה? תודה כבר עכשיו!
בואו נתחיל:

    A-trak
    הייתה זו שנה של תיקלוטים מהבית

  1. openlineאיזו שנה זו הייתה! כלומר: איזו שנה זו הייתה? לא שאלה רטורית. גם אם ברגע הראשון נדמה שתהיה לנו תשובה אחידה (״גרועה!״), כשעוצרים רגע להרהר בשאלה הזו, עולות המון תשובות. כן, בוודאות שנה די חרא מהמון סיבות. אבל שנה היא אף פעם לא רק דבר אחד. עבורי השנה הזו הייתה קשה, מלאה בעצב וגעגוע, לפרקים ייאוש וזעם, אישיים וקולקטיביים. אבל היא גם הייתה שנה מרגשת להפליא. שנה של תקווה גדולה, שנה של התגלויות מופלאות של חברוּת, חמלה, קירבה, סולידריות, קהילה. היא הייתה שנה של פעמים ראשונות עבור כולנו – פעם ראשונה שנשארנו בבית כולנו בבת אחת, למשל. פעם ראשונה שראיתי הופעה לייב בזום. זה עניין שחשוב לי: מדי שנה בחצי עשור האחרון אני מקפיד לעשות משהו חדש שלא ידעתי לעשות קודם ולשקוע בו לשבועות או חודשים. מגזין, פודקאסט, פרויקטים אישיים. השנה הזו עצרה הכל וסיכלה לי את רוב התכניות. אבל מתוך הסיכול והתסכול הזה נולד משהו חדש, פתחתי ליין מסיבות שבועי באינטרנט. ריקוד בבידוד הפך להיות המגדלור שלי בתקופה הכי קשה עבורי של המגיפה, מרץ עד מאי, כשהניתוק, אי הוודאות, הגעגועים, חוסר הסבלנות וחוסר האונים היו בשיאם. באמת, במהלך שאר השבוע הייתי פשוט אבוד. הסימסטר שלי בדיוק נגמר, לא היה לי שום עוגן, התכנית להיות באותה תקופה בארץ בעונת החתונות ולגמוע קצת חברים ומשפחה התפוגגה כמו כל התכניות של כולם. לא הצלחתי לקרוא, לא הצלחתי לכתוב, פשוט טיפסתי על הקירות. הייתי מקרה סעד רגשי. אבל התחייבתי לתקלט כל חמישי. וכל חמישי היה אור גדול: לא משנה איך הגעתי לעמדה, והרבה מאוד פעמים הגעתי אליה על סף דמעות וייאוש וריקנות, התחלתי שעתיים שבהן הכרחתי את עצמי לעשות, להיות יצירתי, להיות בתוך המוזיקה הכי מרימה שאני מכיר, להיות בקשר בזמן אמת עם אנשים שנהנים ומגיבים ושואלים ומסמסים, ולא משנה כמה רחוקים הם היו – למשך שעתיים הם היו קרובים מאוד. יצאתי מהסטים האלה זורח, בכל פעם מחדש, בהיי אמיתי שפעמים רבות נמשך לתוך שישי ושבת וראשון ושני. זה גם אומר שמדי שבוע, לא משנה כמה קשה היה לי לקלף את עצמי מהרצפה, הייתי חייב לשבת ולהכין מסיבה: לשמוע מוזיקה, לבחור ערימה גדולה של שירים שבא לי לתקלט, להוריד אותם, למיין אותם בתכנת התיקלוט שלי. הצבתי לעצמי משימה לחדש בכל סט, אז כל שבוע ניגנתי גם שירים ששבוע קודם לכן לא הכרתי בכלל. יצאתי לחפש כל הזמן וזה נתן לימים שלי, נטולי הצורה ונטולי המטרה, טיפה צורה, טיפה מטרה – מספיק לאותה תקופה חשוכה. אחד השירים שמצאתי אז ודבקו בי לאורך השנה כולה היה "Coming home" של A-trak, דיג׳יי ומפיק שאני אוהב מזמן ושל Ferreck Dawn, דיג׳יי ומפיק שלא שמעתי עליו קודם. הם מסמפלים בו את "Didn't I" של Darondo, שיר פולק־סול מתוק ויפהפה מהסבנטיז. בכל פעם שאני שומע את "Coming home", זה כאילו מישהו מגביר את הבהירות בעולם. השיר הזה גורם לקצוות הפה שלי לחייך, מזריק לי אנרגיה לגוף, מרקיד לי את הלב. והוא מזכיר לי שבסופו של דבר כן עשיתי בשנה הדפוקה והמבוטלת והתקועה הזו מה שאני עושה כל שנה: קפצתי ראש לתוך פרויקט חדש שכשהתחלתי אותו לא היה לי מושג איך לעשות אותו, וכמו תמיד קפיצת הראש הזו הביאה לתוך החיים שלי משמעות וקירבה וגילוי ויצירה. אז הנה שיר לפתוח איתו עונג. הנה הזדמנות להגיד (שוב) תודה לכל מי שהיה שם בריקוד בבידוד בזמן אמת, ולא בזמן אמת. רק תזכורת: כמעט כל המסיבות זמינות ביוטיוב (חוץ מאלה שיוטיוב חסם מסיבותיו), בערך חצי מהן זמינות כסטים להאזנה במיקסקלאוד, ובסוף הסדרה הכנתי גם פלייליסט ספוטיפיי למזכרת. [סטרים]
  2. [2020] אוקיי חבריא, דצמבר פה וסיכומי השנה הגיעו לקצב שיא, כפי שתוכלו לראות ברצף האייטמים הבא. ואני מזמין אתכם לגלול את העונג לצלילי פלייליסט הסיכום החדש שלי ל־2020, הפלייליסט המשמח ביותר שהכנתי מזה זמן רב, פלייליסט 2020 בדיסקו! אמת, אין פה הרבה שירים שהם ממש דיסקו קלאסי של פעם, אלא בעיקר שירים מרימים רצח שיש להם אלמנטים מרכזיים של דיסקו, אבל לא באנו להיות פוריטנים אלא לחייך ולפזז. בשבועות האחרונים חזרתי לפלייליסט הזה בכל פעם שהייתי קצת מבואס – וואלק, 2020 לא מפסיקה להביא לנו סיבות להתבאס – והוא פשוט עובד כמו גלולת מצב רוח טוב. שימו פליי! [ספוטיפיי]
  3. [2020]מסורת שאהובה עליי במיוחד בסיכומי השנה של העונג היא תכנית סיכום השנה מסביב לעולם שאני משדר בקצה מדי דצמבר. זו תמיד התכנית שאני הכי נהנה לערוך ולשדר כל שנה, והשנה היא באה בגרסה רגילה וגרסה מורחבת. בגרסה המקורית, מדובר בתכנית רדיו מרימה של שעתיים, מלאה טעמים מסביב לעולם שלא שמעתם השנה, כולל כמה מילים שלי על כל שיר ומאיפה הוא בא. אם שמעתם וזזתם ואהבתם ונשארתם עם טעם של עוד, אז פלייליסט 2020 הייתה מסע מסביב לעולם אמנם לא כולל שום פרטים מעבר לשירים עצמם, אבל הוא מכיל את כל השירים בתכנית + שירים שלא נכנסו אליה, ובניגוד לתכנית הוא ממשיך להתעדכן בכל פעם שאני נתקל בעוד שיר נפלא שעונה לקריטריון. שלישי הקרוב בקצה: שירי השנה שלי, חלק א׳! [סטרים, ספוטיפיי]
  4. [2020] חברות, חברים, וכל מי שביניהם – שנסו מותניים! נפתחה ההצבעה למצעד האלטרנטיבי השנתי של רדיו הקצה! זה הזמן לפשפש בזיכרון, בסיכום השנה שלכם בספוטיפיי (מיד באייטם הבא), ברשימות ומצעדים מהמגזינים והבלוגים החביבים עליכם (מיד באייטם שאחריו) ול ה צ ב י ע ! בחרו את השירים והאלבומים האהובים עליכם, ויש גם פרסים שיוגרלו וכמובן את המצעד השנתי עצמו ב־27 בדצמבר. לצערי, השנה לא אשדר בו, אבל אאזין יחד אתכם ואתרגש ואתווכח ואעשה את עצמי במתח עד שפיונה אפל תיקח את המקום הראשון (זה ההימור שלי, לפחות). [עברית]
  5. קשה לי להאמין שפספסתם אם הייתם השבוע באיזושהי רשת חברתית שלא תהיה, אבל עבור אלה מכם שעושים צום סושיאל, השבוע העלתה ספוטיפיי את Spotify wrapped 2020, הסיכום השנתי של כל מאזין/ה. השנה הוא ערוך חמוד במיוחד, ואפילו גרם לי לצחוק קצת. מדי שנה נחמד לחזור ולראות לאן האוזניים שלנו הלכו השנה, ובמיוחד בשנה הזו. [ספוטיפיי]
  6. [2020] לנוחותי ולנוחותכן, העליתי בעונג פוסט מתעדכן שמרכז את כל סיכומי 2020, בעונג ובשאר העולם. [עברית]
  7. [2020] נפתח הפעם את הסיבוב בסיכומי העולם דווקא בסיכום לא מוזיקלי: Pocket, אפליקציה מוצלחת שאתם אולי מכירים לשמירה של מאמרים לקריאה מאוחרת, פרסמו את רשימת המאמרים הכי נקראים שלהם ל־2020, ומדובר במצעד די מרשים של נושאים מרתקים ועיתונות מצוינת. מהווירוס והממשל האמריקאי דרך ערכן של חברות ושל מקלחות ועד השאלה הנצחית איך מטוסים נשארים באוויר. קריאה נעימה! [אנגלית]
  8. [2020] הסיכום הכי עשיר בעיניי מדי שנה הוא סיכום 50 האלבומים של NPR Music – הוא אחד הסיכומים היחידים שאפשר למצוא בו שוכנים זה לצד זה אלבום פופ מצעדים, אלבום ניסיוני, אלבום מוזיקה לטינית שלא חצה את הקווים לעולם דובר האנגלית, אלבום מוזיקה קלאסית, אמביינט, מיוזיקל ואלבום ראפ שהוקלט בטלפון מהכלא – והכל תמיד נבחר בקפידה והכל תמיד באמת מצוין. זה מדי שנה הסיכום שאני מגלה בו הכי הרבה דברים נפלאים שלא הכרתי – והרי בשביל מה יש לנו סיכומי שנה אם לא כדי להציף את הטובים ביותר? זה גם אחד הדירוגים הכי נוחים לקריאה ולנגינה, עם עדיפות לאמבד של בנדקאמפ כפרה עליהם, והנימוקים תמיד מעניינים ומרחיבים את העולם. אני ממש מפנה זמן בסופ״ש הזה בשביל לשקוע בו (בזמן שאני כותב את הסיכום שלי). גם במאה שירי השנה שלהם יש חגיגה דומה, ואם לא בא לכם לקרוא (אבל באמת, כדאי לכם לצלול פנימה ולקרוא!) יש גם פלייליסט אפל או ספוטיפיי של המאה. [אנגלית]
  9. [2020] מגזין Paste, שממלא מוזיקלית את החוליה החסרה בין פיצ׳פורק לבין רולינג סטון, כלומר אוהב מאוד אינדי אבל נטוע עמוק ברוק מסורתי, פרסם את 50 אלבומי השנה שלו. #1: פיונה אפל, כמובן. אבל כתמיד, אני מזכיר שהחלק המעניין באמת ברשימות האלה זה לאו דווקא מי ״ניצח״, אלא איזה אלבומים נמצאים במקומות אחרים שאולי פספסנו ועכשיו נזכה לשמוע ולחקור בזכות תשומת הלב של הדירוג. [אנגלית]
  10. [2020] מעבר לאוקיינוס, הגרדיאן עושים את זה קצר ובוחרים את 20 שירי השנה. בחירות מעניינות ונימוקים יפים משני כתבי מוזיקה טובים. #1: שיר לא טוב עם נימוק חצי משכנע. [אנגלית]
  11. [2020] בחזרה בארה״ב, הניו יורק טיימס לא מפרסם דירוג קאנוני אלא נותן לשלושה מבקרי המוזיקה שלו לדרג כל אחד 10 אלבומים. [אנגלית]
  12. [2020] דבר שאני אוהב במיוחד הוא כשמוזיקאים משתפים את הבחירות שלהם לשירי ואלבומי השנה. ג׳יי זי בחר את שירי השנה שלו פה (בחלקם, כמה ג׳יי זי מצדו, הוא משתתף). גם Perfume Genius, אחד המצטיינים של 2020, בוחר את האלבומים והשירים שעשו לו את השנה. [אנגלית]
  13. [2020] סיכום מומלץ ולא מוזיקלי אבל תמיד מרתק, כל שנה: 52 דברים שלמדתי השנה. למשל: לכל עשרת הספרים הנמכרים ביותר בעשור האחרון הייתה גיבורה ראשית, ולא גיבור. [אנגלית]
  14. [2020] סטריאוגם, עדיין הסגנים של פיצ׳פורק כסמכות לאינדי, מסכמים שנה. 50 אלבומי השנה שלהם עשירים ומגוונים, ונעים בכל הטווח מפופ מצעדים ועד מוזיקה ניסיונית, עד שהם מגיעים בסוף לאותו מקום ראשון מתבקש של 2020, שמצליח להיות גם מספיק פופי וגם טיפ־טיפה ניסיוני מספיק כדי שכולם ירגישו איתו סבבה: האלבום המצוין של פיונה אפל. סיכום מעניין לא פחות שלהם הוא 25 אי־פיז מצוינים שיצאו השנה. אני מת על אי־פיז! הרבה אלבומים, השנה ובכל שנה, היו יכולים להיות מוצלחים יותר אם היו נשארים בגבולות ה-4-6 שירים, וזו גם דרך מצוינת לדגום ריליס שלם של אמן שלא הכרתם בלי להתחייב עכשיו ליותר מחצי שעה. [אנגלית]
  15. [2020] Consequence of Sound בוחרים את 50 אלבומי השנה, ואף על פי שהבחירות והדירוג דומים מאוד לדברים שכבר ראינו פה, הפורמט מוצלח מאוד. על כל אלבום הם נותנים תקציר, למה הוא מעולה, ושירים בולטים. גם במצעד 50 שירי השנה שלהם יש לכל שיר ״כמו מה זה נשמע״, למה הוא מעולה, ושורת מפתח (והפעם הראשונה שאני רואה התייחסות מרכזית לשיר הסוגר המעולה מהאלבום של פיבי ברידג׳רס. מקום שני!). יופי! [אנגלית]
  16. [2020]גם הרולינג סטון בוחרים את אלבומי השנה שלהם, ואני מודה – ניחשתי שהם יתנו לבוב דילן את הבכורה, אבל הם נתנו אותה למישהי אפילו יותר חלבית ולבנה ממנו: טיילור סוויפט. אחלה אלבום, אגב. [אנגלית]
  17. [2020] סיכום שנה מוזיקלי קצת שונה: הציוצים המוזיקלים הבלתי נשכחים של השנה. זוכרים כשגריימס נתנה לילד/ה שלה שם חדש? חחחח. [אנגלית]

  18. icecreamבכל פעם שיוצא לי להיפגש במקרה עם מישהו מקוראי העונג בחיים האמיתיים, אני מופתע מחדש לגלות שהעונג הוא מעיין מתמשך של טוב וכיף לא רק בחיים שלי, אלא גם שלכם. העונג הוא לא מובן מאליו – הוא לוקח המון המון שעות מהשבוע שלי, והוא מתקיים היום בזכות התומכות והתומכים בפטריאון (במיוחד בזכות תומכי־העל דניאל, מעיין חיים, יניב יעקובוביץ׳ ואייזק) שמאפשרים לי להצדיק את כמות הזמן האדירה שאני צריך לפנות בשבוע כדי לאסוף ולכתוב ולערוך את עונג שבת – ואת הפלייליסטים בספוטיפיי, והתכניות בקצה, וההמלצות בסטוריז באינסטגרם, וסיכומי השנה… אם המעיין המתמשך הזה מביא טוב גם אליכם, אשמח אם תשקלו לתמוך בקיומו של העונג פה בסכום לבחירתכם, במחיר של גלידה, קטנה או גדולה. תודה תודה תודה תודה.

  19. אנחנו לוקחים רגע נשימה אחרי כל סיכומי השנה ולפני האייטמים הרגילים של העונג כדי לא לשכוח את חמישי בחצות, שהצליח להפתיע אותי לאללה השבוע בכמות אדירה של שירים טובים למרות שכבר נכנסנו לתקופת שירי החגים. השבוע יש לנו פה את נסיך הדיסקו־חלל לינדסטרום בגרסה אלקטרונית מעולה לשיר כריסמס, לורה מרלינג באי־פי של הקלטות מהבית, אלבום שני השנה של Son Lux, נסיכי המערב Calexico עם נסיך הסהרה Bombino(!), ג׳ני לואיס עם Serengeti, אלבום הופעה חדש עם סאונד גרוע בעיניי של Arctic monkeys, מרגו פרייס בקאבר לקלאסיקת הכריסטמס של ג׳וני מיטשל, אלבום חדש ל-Bella Boo הנהדרת, אי-פי חדש לפולוקורפ (מחצית מ-Polo & Pan) וגם דברים חדשים, חגיגיים או לא, של סטיב לייסי, Poolside, Amine, צ׳אנס דה ראפר, ועוד ועוד ועוד. מהר פליי! [ספוטיפיי]
  20. דיים, אני מתנצל שלא ניהלתי רישום מסודר של מי שלח לי לינקים בזמן האחרון, אז הקרדיט אבד. אבל סחטיין למי ששלח/ה לי את הלינק המפתיע הזה: הרכב K-pop בשם RabidAnce מבצע לייב בתחנת רדיו את… ״מילים יפות מאלה״ של עידן רייכל?! כן, ואף על פי שהעיבוד צ׳יזי רצח, הביצוע הקולי, ובכן… די מדהים. [טיוב]
  21. כפי שנוכחנו בשבוע שעבר עם האתר של גוגל שאסף איזה מיליורד קאברים לשיר אחד של בילי אייליש, האינטרנט מלא בסרטונים של קאברים ביתיים לשירים. ובכל זאת, השבוע צץ סרטון אחד שיש בו קסם מיוחד והצליח להתבלט מעל האחרים. מדובר בקאבר One-man-band מושלם לקלאסיקת דאנס מהניינטיז, שהופך מווידאו חמוד ללהיט ענק בזכות הופעת אורח רגילה לגמרי של כלב. [וידאו]
  22. ועוד סרטון פרשנות מוזיקלית שהפיל את האינטרנט השבוע היה הדבר המדהים והמושקע הזה, שבו מוזיקאי גאון אחד הלחין דרשה נוצרית להוטה לכדי להיט מטאל משוגע. [וידאו]
  23. אם יש בחייכם בנות או בני נוער/ילדים על סף גיל ההתבגרות – בין אם אתם הורים, דודים, מחנכים, מדריכי נוער, ווטאבר – אתם בוודאי כבר יודעים/חושדים שהשאלות שיש לבני נוער סביב סקס, קשרים זוגיים וגילוי עצמי הן קצת/מאוד שונות ממה שהיו לכם בגילם. למרבה המזל, אין צורך להסתפק בתשובות הישנות. הספר העצמאי החדש ״כל השאלות נכונות״ עושה בדיוק את זה, מביא תשובות עדכניות לשאלות עדכניות על סקס, זוגיות וגילוי עצמי, כולל כל מה שהילדים שלכם באמת שואלים את עצמם על פורנו, מין אנאלי, הסכמה, קנאה, טינדר, וכל השאר. כתב אותו אלפי גלברד (גילוי נאות: מכיר אותו) שמעביר סדנאות התבגרות ומיניות בריאה. [עברית]
  24. דולי פרטון תמיד הייתה זמרת מצליחה מאוד, אפילו דמות פולחן, אבל נדמה שרק בשנה־שנתיים האחרונות היא הפכה להיות אייקון חוצה ארצות, מגדרים וגילאים. אחרי סרטים, סדרות, מיוזיקלז, ספרים ופודקאסטים אודותיה, הניו יורק טיימס מפנה מקום במגזין שלו לכתבת פרופיל מקיפה. [אנגלית]
  25. [תודה לאורן] איזו שלישיית חלומות היא זו: תום יורק, Burial ו-Four tet. הלוואי שהם יעשו מוזיקה ביחד! אה, הם עשו? וואו אוקיי. השבוע עלו ליוטיוב שני קטעים משותפים של השלישייה הזו, "Her revolution" ו-"His rope". הם גם יפים, וגם מעניין כמה קל לשמוע מה כל אחד מהם תרם. [טיוב]
  26. השבוע קרס אחד הטלסקופים האסטרונומיים הגדולים בעולם אחרי שהיה במצב רעוע חודשים רבים. הטלסקופ, שנמצא בפורטו ריקו, הוא אחד הגדולים בעולם, סיפק מידע להמוני מחקרים מדעיים, שלא לדבר על התרומה הגדולה שלו לתרבות הפופולרית: הוא תיעד את פעימות גלי הרדיו שהייצוג הגרפי שלהם מופיע על העטיפה האייקונית של Joy Division, והופיע גם בפרק של תיקים באפלה ובסרט ״קונטקט״. [טוויטר]
  27. כל שנה, כבר 4 שנים, באותו יום באוקטובר, Vanity fair מצלם ראיון עם בילי אייליש. אני די בטוח שהם לא תכננו את זה כסדרה, אבל זה הפך לסדרה, פרק אחד כל שנה, והשבוע יצאה המהודרה של 2020. והאפקט המצטבר, מעבר לערך הברור עבור מעריציה וחובביה של אייליש, הוא בעצם סוג של דוקו. במזל או במתכוון, וניטי פייר הושיבו לסיכום שנתי, מבט לאחור ותחזית לעתיד זמרת עולה בת 15 ב־2017 ושירטטו יחד איתה את הפיכתה לתופעה הגלובלית העצומה שהיא היום, לצד ההתבגרות שלה כבנאדם. [טיוב]
  28. בונוס: בילי אייליש ביצעה באיזו תכנית רדיו קאבר יפה ממש ל-"Something" של הביטלס. [טיוב עד שימחקו]

  29. לא לדאוג, יש גם XP

  30. כל מה שרציתי לחנוכה זה סוודר חג מולד מכוער בעיצוב של ווינדוז 95! [אנגלית]. [אנגלית]
  31. אם אתם חובבי סרטי אימה, הנה המלצה: חברתי ללימודים טניה די רוזריו כותבת על סרטי אימה מזווית של חקר מגדר, והיא עושה מזה מטעמים מרתקים. אם זה הקטע שלכם, אפשר לקרוא קצת ולבחור לקרוא הרבה תמורת תמיכה בפטריאון שלה. [אנגלית]
  32. אחד הכותבים האהובים עליי על מוזיקה בשנים האחרונות הוא חניף אבדורקיב, שנתקלתי בו לראשונה ב־2017 כשכתב פוסט מדהים במלוא 20 שנה לאלבום ההוא של סלין דיון עם השיר מטיטניק. אני קורא בחודשים האחרונים את אסופת ה-essays שלו והיא מרחיבה כתיבה על מוזיקה למחוזות חברתיים, רגשיים ופואטיים יפים יותר ממה שאנחנו רגילים. בכל מקרה, לחניף משעמם השנה כמו לכולנו, רק שהוא משורר ומבקר ובעיקר מאזין מוזיקה אובססיבי, אז הוא העלה פרויקט בשם Sixtyeight2ohfive שבו הוא מכין סיכום אישי לכל שנה מ-68׳ ועד 05׳, כולל פלייליסט של שירים, רשימת אלבומים, עטיפות מגזינים, סרטוני לייב. על הדרך, הוא הזמין כותבים ומוזיקאים שהוא אוהב לכתוב כל אחד על אלבום ששינה אותם. לדוגמה, הנה טקסט של המוזיקאית האדירה אדיה ויקטוריה על האלבום הקלאסי של ג׳וני קאש. אתר לטבוע בו בעונג. [אנגלית]
  33. שאול אמסטרדמסקי בפוסט קטן וחמוד על קבוצת ווטצאפ שבה סופרים עד אינסוף. [עברית]
  34. [תודה ליניב] איך בונים גיטרה? מדריך מצולם וכתוב מאת הניו יורק טיימס. [אנגלית]
  35. אורן עמית, איש מוכשר ומעניין, פתח בפייסבוק שלו פינה חדשה ומעניינת של סוג של ביקורת מוזיקה. היא נקראת ריצות בוקר ואלבומים מהניינטיז. הקונספט פשוט: כמה פעמים בשבוע הוא לוקח איתו אלבום מהניינטיז לריצה ומאזין לו תוך כדי תנועה. כשהוא מסיים לרוץ, הוא מתיישב לכתוב את המחשבות שעולות כשאתה מבלה זמן בריכוז רב עם אלבום. פותח את הראש ומאיר דברים מחדש. [עברית]
  36. קאבר מפתיע ויפה רצח ל-"The times they are a-changing" של דילן, מאת לא אחרת מאשר נטע ברזילי, שהניחה לרגע בצד את הפן המשחקי שלה והלכה על משהו נקי וישיר וזה מרגש לאללה. זה יצא תחת הכותרת של Netta's office, סדרת היוטיוב שלה. [טיוב]
  37. לא מזמן הוכרזו המועמדויות לפרס המשעמם ביקום, הגראמיז, וכמה מהאמנים הכי מצליחים, מוערכים ועטורי פרסים בעולם יצאו בפוסטים זועמים ומתבכיינים על כך שהם לא מועמדים. בעיקר התעלמתי מזה, כי הגראמיז הם פרס גרוע ומביך מאז ומתמיד שעיקר תרומתו לעולם היא בפספוס עקבי של אמנים מעולים בשיאם, והאמנים שיצאו בזעקות שבר הם אנשים שצריכים להגיד תודה על מה שיש להם וללמוד ענווה מהי במקום לדרוש דברים שלדעתם מגיעים להם. אבל השבוע אלי גולדינג עשתה משהו אחר, ופרסמה טור דעה עצמאי שבו, בעקבות העניין וכמובן העובדה שהיא עצמה לא מועמדת, היא מעלה שאלות טובות באמת על פרסי מוזיקה: מה הם מודדים? איך הם נקבעים? לאיזה ״מדד״ הם צמודים, האם זה מדד כלכלי או ביקורתי או השפעתי או מה, ומה תפקידם? [אנגלית]
  38. [תודה לשרה] מרגי פותח סדרת מופעי וידאו אינטימיים סטייל טייני דסק, שנקראים Succulent sessions. אחלה! [טיוב]
  39. [תודה לאביטל] זה די מדהוז: חבוב אחד בנה בחצר שלו מתקן שמנפק בוטן אחד בכל פעם שמכניסים אליו פקק מתכת של בקבוק, ועכשיו הציפורים בשכונה מנקות את הרחובות מפקקים. אלה ציפורי magpie, מהחכמות בציפורים, ואני תוהה אם זה יעבוד על ציפורים נפוצות אחרות כמו עורבים. בסרטונים נוספים שלו הוא גם מסביר איך העניין פועל, לסקרנים ולבונים שביניכם. [טיוב]
  40. אוקיי, את זה שדויד דיגס מ-Clipping ומהמילטון הוא אחד האנשים הכי מגניבים ביקום, את זה כבר ידעתי. את זה שהוא יהודי גם ידעתי, את זה שהוא ראפר מדהייייים גם ידעתי, אבל וואלק – את זה שהוא והרכב הנויז־ראפ המטורף שלו יקליטו שיר חנוכה מושלם בשביל דיסני?! אוקיי. את זה ממש לא ראיתי בא. קבלו את "Puppy for Hanukkah", סופסוף שיר חגים מוצלח! [טיוב]
  41. אחרי שנים שמתבלבלים ביניהן בגלל השם הדומה, פיבי ברידג׳רס (נו, הזמרת) ופיבי וולר־ברידג׳ (נו, Fleabag) שילבו זרועות: וולר־ברידג׳ ביימה את הקליפ החדש של ברידג׳רז לשיר ״Savior complex״. [רק פייסבוק, משום מה]
  42. חגיגה מטורפת: Warp records, אחד הלייבלים הכי משפיעים ומרתקים ומעולים שקיימים, העלה את כל 31 שנות הקטלוג שלו לבנדקאמפ ואתם יכולים לרכוש שם מוזיקה ישירות מהלייבל. אמת, מי שעוקב מקרוב אחרי הלייבל תמיד יכל לרכוש ממנו דיגיטלית ישירות דרך האתר של הלייבל. אבל מתי בפעם האחרונה השתמשתם בבנדקאמפ, ומתי בפעם האחרונה ביקרתם באתר של איזשהו לייבל? [בנדקאמפ ,דה]
  43. טיילור סוויפט ובון איבר
    הייתה זו שנה של שיתופי פעולה בלי תמונה משותפת אמיתית

  44. closelineמישהו שאני מכיר פתח לא מזמן עמוד בפייסבוק בשם ״לעזאזל״ שבו הוא כותב על מוזיקה ותרבות. בפוסט שלו על הקאבר של פיבי ברידג׳רס ולוסי דייקיס ל-"Iris" נכנסנו לדיון זערורי על ההפרדה בין גבוה לנמוך, בין אינדי לפופ, בין סרקסטי לאותנטי, בין גילטי פלז׳ר לפשוט פלז׳ר. הדעה שלי בעניין ידועה, אני מאמין – אני כותב אותה פה די הרבה – ההפרדה הזו תמיד הייתה מיותרת ולשמחתי התמוססה ברובה, בטח בכל הנוגע לתרבות פופולרית. אבל כבר סיימתי את העונג עם השיר הזה לפני כמה שבועות, אז למה אני מעלה שוב את הדיון הזה, ועוד בשיר הסיום? כי נזכרתי בו כשחשבתי כמה אני אוהב את "Exile", שיר מתוך האלבום החדש והמצוין של טיילור סוויפט שבו היא מארחת את Bon Iver. למדתי לאהוב את טיילור סוויפט ב-Red מ־2012, אבל באותה שנה שמתי את העטיפה של האלבום הזה כבדיחה במצעד השנתי של קוראי העונג. לא היה סיכוי אז שקוראי העונג, גם אלה מהם ששמעו ונהנו מ-Red, יצביעו לו בבלוג שמתמחה במוזיקת אינדי. אלה היו שנות הדמדומים של ההפרדה הזו, שכמובן התחילה להתפורר מזמן, כמה מזמן, בסיקסטיז בערך. כשיצא 1989 של סוויפט שנתיים אחר כך, כבר הודיתי יותר בקלות שמדובר באלבום מדהים. והיום זה לא באמת נראה מוזר לאף אחד שבון איבר – יקיר האינדי, האמן האותנטי והניסיוני לפרקים, ההיפך הגמור לכאורה מכל הדעות הקדומות והקודמות שלנו על פופ (מתועש, לא אותנטי, רדוד, נמוך, ווטאבר) – ישתף פעולה עם אחת מזמרות הפופ הענקיות של העשור. ואיזה כיף זה. איזה עונג זה ששני יוצרים מעניינים לא צריכים לקפוץ מעל גדר של ציפיות ותדמית וחשש כדי לעבוד ביחד. כמה נפלא זה ששיר שאולי לא היה יכול להיווצר לפני עשור, כששני האמנים האלה כבר היו מוכרים ואהובים ומצליחים, קיים. מה זה קיים, זה אחד משירי השנה שלי. תודה לשי ששלח לי השבוע גם את הביצוע הסוג־של־חי הזה (שלא לדבר על זה שהכי כיף לראות את האולפן של בון איבר מבפנים). בחיי. אשרינו שזכינו. [סטרים]

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

5 תגובות על “עונג שבת: גור כלבים לחנוכה”

  1. יעל ר. הגיב:

    37 מגניב. עכשיו צריך ללמד אותן לאסוף את המסכות המגעילות שזרוקות בכל מקום ברחוב ):

    שמחתי לראות את הרשימה של "דברים שלמדתי ב-2020" במספר 13. נתקלתי ברשימה כזו שלהם לפני כמה שנים, לא זוכרת אם דרך העונג או ממקום אחר, וכחובבת טריוויה מוזרה, מאז התחלתי בעצמי קובץ שנתי כזה שמסכם את כל העובדות המשונות שלמדתי באותה שנה. קובץ 2020 כבר כולל כ-15 עמודים והמקלדת עוד נטויה!

  2. רועי הגיב:

    וואהו,עונג צרוף! בשיטוט בפייס של אורן עמית (פוסט 33) גיליתי ממתק אמיתי – סט מדברי שהוקלט מחמש וחצי בבוקר.
    שימו באוזניות ותהנו ממדבר משלכם

  3. יוסי הגיב:

    מלא לינקים מעולים הפעם. תודה רבה!

  4. גיאחה הגיב:

    יעל, איפה הקובץ? שתפי אותנו!

  5. אדר הגיב:

    לי יש הימור פרוע שטים אימפלה יקח מקום ראשון . לא שמגיע אבל זה מסתדר על לי התנהגות העבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *