עונג שבת: אני על זה
- בום. באפ. בום. באפ. ככה נשמע לופ בסיסי של היפ הופ מהסוג שמכונה גם, בהתאמה, Boom bap. תוף בס (בום!) ואחריה מכת סנר (באפ, נגיד, למרות שבראש שלי זה יותר קלאק!). פשוט, ישיר, לפרצוף, בסיס יציב שעליו כל ראפרית וראפר יכולים לבנות מגדלים יציבים או רעועים, ישרים או עקלקלים, עם המקצבים של הראפ שיוצא להם מהפה. ואולי זה סוד הקסם של "Look over your shoulder", שיר מהאלבום של באסטה ריימז שיצא החודש אבל הוקלט (ודלף) עוד ב־2015. משתתף בו גם קנדריק לאמאר (ואנחנו מדברים פה על קנדריק מהתקופה של To pimp a butterfly, כן?) והוא מסמפל את מייקל ג׳קסון הילד, כך שמדובר פה במפגש של ענקים, אבל אני חושב שהקסם לא היה קורה אם הביט היה מורכב, מלא חיוּת ושינויים ותתי־שינויים כמו שלושת הווקאליסטים כאן. במקום זאת, הוא אמנם מקושט בכלי מיתר ופסנתר ופיסות קצוצות ומפוזרות היטב של ג׳קסון, אבל הוא צועד יציב מאוד לאורך כל השיר בעוד קנדריק מאיץ, פונה, משנה לפחות פעמיים את מקצב הראפ שלו, שוכח לנשום איזה דקה שלמה; ובאסטה, שגדול מקנדריק ב־15 שנה ובוודאי לימד אותו בעקיפין הרבה מאוד על ראפ, לוקח אותנו לרכבת הרים. וואלק זה אפילו לא ממש חשוב לי על מה הם שרים כאן. אני יוצא לצעוד על המסילה הישרה שבונה הביט היפהפה והישרשר של Nottz ומוצא את עצמי נסחף לגמרי בגרובים המתחלפים והמתנגשים לאורך השיר המטורף הזה. אני מתעורר מהעונג רק בסוף השיר, כשכריס רוק המעצבן מתחיל לצעוק למיקרופון וכל מה שבא לי זה להתחרש לרגע. [סטרים]
- תשמעו משהו. אני קורא אונליין לא מעט מדי שבוע על מוזיקה ואינטרנט ותרבות, ומביא מזה כל שבוע ראיונות וכתבות לעונג. אבל כמעט כולן באנגלית. לתחושתי הסובייקטיבית מאוד, אני מתקשה למצוא טקסטים מעניינים בעברית על תרבות, אינטרנט, מוזיקה, דברים כאלה. לכן אני מבקש את עזרתכם: נתקלתם בכתבה, ראיון, טור, פוסט בעברית שנראה לכם רלוונטי לעונג? שלחו לי לינק, בבקשה. לא משנה איפה זה התפרסם. [תודה!]
- יש! לי! מיקרופון! ואני לא מהסס להשתמש בו, אז כבר השבוע חזרתי לשדר תכנית חדשה בקצה עם מילים ועם מיקרופון קבוע וציוד קבוע שמעכשיו לא הולך לשום מקום. יותר מזה, אני חוזר לשדר כל שבועיים, ובדצמבר אולי תכוף יותר כי יש שנה משוגעת לסכם. אז תהיו מוכנים, אבל תתחילו מהתכנית של השבוע כי יש שם דברים שאללה איסתור. [סטרים]
- מה יצא השבוע מעניין? את קיצור הדברים תוכלו למצוא, כבכל שבוע, בפלייליסט הספוטיפיי שלי חמישי בחצות, שכולל בין היתר שירים חדשים של בילי אייליש, Haim, Foo Fighters, Django Django, ג׳ימבו ג׳יי, ו־The Antlers. [נו, ספוטיפיי]
- רונה קינן עושה ביונסה?! הה, תלוי באיזה מובן, אבל בהחלט כן במובן של להוציא אלבום שלם בלי הכנה מוקדמת. השבוע יצא באחת Light Sleeper, האלבום הראשון של קינן באנגלית [ובנדקאמפ]. לא רעיון מופרך בהתחשב בכך שהיא התחילה את דרכה ככותבת שירים באנגלית וחלק מהשירים באלבומה הראשון היו שירים קיימים שלה, שהיא כתבה להם מילים חדשות בעברית (אחד מהם, Earthquake, מופיע באלבום החדש). ״בדרך״, היא כותבת, ״היתה החתמה בלייבל צרפתי קטן שנקנה בסופו של דבר ידי לייבל גדול יותר, הייתה ציפיה, הייתה אכזבה, היה אבל, האלבום נגנז לזמן לא מוגבל, נעשתה החלטה מחודשת להוציאו, באה קורונה, הוחלט להקפיא שוב ואז נחתה סופסוף ההבנה שהחיים קורים עכשיו ואין טעם לבזבז אותם על תכניות סדורות לעתיד מעורפל״. איזה יופי! העתיד עדיין מעורפל, אבל עכשיו זה עכשיו: שנה אחרי אחד האלבומים הכי טובים שלה בעברית, קיבלנו אחד חדש, באנגלית. [סטרים]
- שני אי־פיז מעניינים של קאברים יצאו השבוע במקביל, וכדאי לשים על כל אחד מהם אוזן. הנה הראשון: ההרכב המשתנה של קורט ואגנר, Lambchop [ובנדקאמפ], הוציא את Trip, שכולל 6 קאברים, כל אחד מהם נבחר על ידי חבר להקה אחר וכל אחד מהם עובד והוקלט תוך יום אחד. ובו קאברים לשירים של Wilco, סטיבי וונדר, The Supremes ואחרים. אם יצא לכם לשמוע את השם לאמבצ׳ופ (אולי ממני, באהבה רבה) ותמיד תהיתם מאיפה להתחיל, הנה פוסט במגזין של בנדקאמפ שיעשה לכם היכרות זריזה. [סטרים; אנגלית]
- והנה השני: הסינגר סונגרייטרית הבריטית הנהדרת מאריקה הקמן הוציאה השבוע את Covers [ובנדקאמפ], שנפתח בקאבר לרדיוהד, ממשיך בקאברים ל-The Shins, Air, גריימז, שרון ון אטן, Muna, אליוט סמית׳, אדית פרוסט ו-Alvvays וננעל עם קאבר לביונסה. שיש! איזו אסופה. [סטרים]
- קוואמי מגולל בפייסבוק את סיפורו המפתיע והמכעיס של "She's the one", כן כן, השיר של רובי ויליאמס, שהוא בעצם קאבר, אבל לא סתם קאבר אלא קאבר עם סיפור, שלא לומר עדות אופי. [עברית, סליחה: בפייסבוק]
- תומר קריב צולל בשרשורי טוויטר לדיסקוגרפיה של דני סנדרסון, בכל פעם אלבום אחר. והפעם הוא צולל אל הלא נודע, וזה נפלא. [עברית]
- לא אוהבים את אמזון? דמיינו אתר חדש להזמנת ספרים. אתר שאפשר להזמין בו ספר בזול שיגיע תוך כמה ימים,אבל אין בו אלגוריתם אלא המלצות ורשימות שאוצרים מוכרי ספרים אמיתיים, וכל ספר שאתם מזמינים בקליק באתר ומקבלים מהר בדואר נמכר בעצם על ידי חנות עצמאית מקומית ומחזיק אותה בחיים במקום למוטט אותה כלכלית בתחרות מול ענקית הממכר הרצחנית אמזון. אז האתר הזה קיים עכשיו, בארה״ב ובאנגליה, והוא נקרא Bookshop. החווייה בו דומה לרכישה בכל אתר ממכר ספרים אחר, אבל הוא מבוסס על מאות חנויות מקומיות. חלק קטן מהרווחים בסתם קנייה רגילה הולכים לתמיכה בחנויות. אבל! אם יש חנות שאתם אוהבים, תוכלו לאתר אותה במפה ולהזמין ישירות ממנה, וכל הרווחים מהמכירה (30%, מה שחנויות חזקות מרוויחות) ילכו אליה ישירות. האם שולחים לישראל? אני עדיין לא יודע. אבל אם יש לכם חברים ואהובים באנגליה וארה״ב, ותרצו לקנות להם מתנה (חג המולד בפתח!), זו הדרך הכי טובה לעשות את זה וגם לתמוך בחנויות ספרים מקומיות. הגרדיאן מפרגנות. [אנגלית]
- ״אני אצוד אותם אחד אחד. הם ברווזים, אני סוכן מוסד. הם ארנבים, אני אלמר פאד״. השורה המעולה הזו מגיעה מסינגל חדש של ג׳ימבו ג׳יי, ״מאמי אני על זה״, שזכה גם לקליפ מעולה וקורע באדיבות האחים צברי (שׁלא משתתפים בשיר, אבל רוחם קצת שורה על חלק ממנו). [טיוב]
- לא מזמן הזהרתי אתכם מהאלבום החדש של איה זהבי פייגלין, והיום אני רוצה לחזק ולהרחיב את האזהרה הזו. תתרחקו גם מהכתבה היפה שעשו איתה בכאן11, כי גם היא כמו האלבום תגרום לכם להתרגש ולדמוע באמצע מה שאתם עשוים, אולי באמצע הרחוב או בסלון עם חברים ובאמת, לא נעים, קצת הכנה לכל הרגש הזה. כי כמו בשירים שלה, גם בראיון הזה היא חשופה וישירה, לא מייפה או מרככת את הקצוות של הכאב שהוא גם מצחיק ושל החרא שהוא גם מהמם. אז תיזהרו לי שם, כן? [טיוב, 12 דקות]
- [תודה לתמר ידין] קשה להאמין, ילדות וילדים, אבל פעם מגזינים היו ערוץ מרכזי בתרבות ההמונים ובתתי־תרבויות רבות מספור! הם חיברו אנשים, שינו דעות, קיבצו קהילות, העלו על סדר היום, הניעו שינויים חברתיים ופוליטיים, העבירו את הזמן בחדרי המתנה, נאספו כפריטים יקרי ערך, היו סמל סטטוס או שם קוד, עוררו שערוריות, שינו סטנדרטים. או כמו שאומר אחד המרואיינים בדבר שעוד רגע נדבר עליו, ״אתם לא קוראים רק את התוכן, אתם קוראים גם את ההקשר״ (באנגלית זה נשמע יותר טוב). וכל זה, ילדיי, על נייר! הו, מגזינים. אני כל כך אוהב אותם שהוצאתי מגזין ואפילו הכנתי לו פסקול. 150,000 גליונות של יותר מ־5,000 מגזינים שונים יושבים על המדפים בארכיון המגזינים הגדול ביותר בעולם, Hymag, בניהול ג׳יימס היימן, שאפשר להציץ לתוכו כאן. אבל אני מכיר אתכם, אתם כמוני – מראים לכם שער ואתם רוצים לדפדף. אז זה תלוי רק בכם: אם Hymag יגיע ליעד גיוס ההמונים שלו בעזרתכם, הוא יהיה שמור לעד בעזרת דיגיטציה של כל המגזינים כך שיהיו נגישים לחוקרים, היסטוריונים, ואולי גם לנו (אני חושב שהגישה תעלה כסף, אבל אני מודה שלא הבנתי עד הסוף). [אנגלית]
- חג המולד בפתח, ובישראל קל להתעלם מכל הסיפור לחלוטין כי, באמת, מה אכפת לנו? אבל כאן בצפון אמריקה הלכתי היום למרכז קניות והכל כבר היה מקושט בטעם רע והשירים הכי סכריניים התנגנו בפול ווליום בכל מקום. זה היה סיוט מתקתק מאוד. ולקראת החג והיסטריית הקניות שמלווה אותו, גם ערימת הריליסים החדשים מתחילה להתמלא באלבומי כריסטמס של פחות או יותר כולם, כולל אמנים שאנחנו ממש אוהבים. קלקסיקו מכינים אלבום כריסטמס ראשון, אנדרו בירד הוציא אלבום של קאברים וקטעים מקוריים ברוח החג, אנשים נהדרים כאלה. היחס שלי תמיד דו משמעי ביחס לפרויקטים האלה. מצד אחד, מדובר במוזיקאים מוכשרים להפליא שעושים כל דבר לטוב יותר. מצד שני, ברוב המקרים גם הם פונים למכנה המשותף השמאלצי ביותר וזה יוצא כזה, meh במקרה הטוב. יוצא משמח מן הכלל הוא השיר החדש "Snow is falling in Manhattan", מפגש פסגה של הפסנתר של צ׳ילי גונזלס עם שיר של Purple Mountains (הפרויקט האחרון של דיוויד ברמן ז״ל), הקול של ג׳רוויס קוקר וקולות הרקע של לזלי פייסט. קאבר חגיגי שהוא גם מחווה אוהבת לחבר שאבד. זה לקוח מתוך אלבום שלם שיצא השבוע, A very chilly christmas, שבו גונזלס מבצע שירי חג מולד מכל הסוגים, החל ממזמורים עממיים, דרך Last Christmas של Wham, השת״פ הנ״ל ואחרים עם קוקר ופייסט, וגם קטעי פסנתר מקוריים שלו. חג… שמח? [סטרים]
- [תודה לתמר ידין] רדיו האינטרנט המשובח NTS אירח לשעה קלה (טוב, שעתיים) את מלך המלכים ג׳יימס מרפי, בתכנית שחוזרת לשירים ואלבומים שהשפיעו עליו ועל חבריו ללייבל המעולה DFA אז לפני עשרים שנה כשהם החליטו להקים אותו בניו יורק. זה חלק מיום שידורים מיוחד שבו לייבלים מזמינים חבר בולט לשדר תכנית. בין היתר תמצאו פה את Little Dragon, Sudan Archives, וקייטלין אורליה סמית׳. [סטרים]
- סטריאוגאם מדרגים את 10 השירים הכי טובים של Bon Iver. מה זאת אומרת, למה? כדי שתתווכחו איתם. [אנגלית]
- כחלק מהכנת הקרקע הארוכה לקראת אלבום חדש של Arcade Fire – באמת, ג׳יזס, הם בונים את זה כמו הכרזה על מירוץ לנשיאות – ווין באטלר יושב לראיון מרתק ומדבר על דיוויד בואי, ביל וטד, הופעת הפרידה של LCD Soundsystem, ועוד רגעים מכוננים יותר ופחות מהעשור האחרון. [אנגלית]
- איך להיות בבית, סרטון אנימציה יפה ופואטי חדש. סמכו עליי, צפו בזה רגע. [וידאו, 5 דקות]
- [תודה לנמרוד] מה טוב יותר: "Them changes" של Thundercat, או "Them changes" לייב יחד עם אריאנה גראנדה בפסטיבל הדיגיטלי של Adult Swim? נורא מצחיק להסתכל עליה בזמן שת׳אנדרקרט והקלידנית שלו דופקים קטע ג׳ז, אבל זה לא מצחיק כמו הסיום האוקוורד. המממ, אולי בעצם הסט המלא של קמאסי וושינגטון מהיום ממש, או של Mastodon, באותו הפסטיבל? אולי סט של Kaytranada מהבית? ויש גם סטים חיים באולפן/במה של Algiers, שהופיעו מול הקלטת ארכיון של קהל חי ואפילו עשו סטייג׳-דייבינג, Dawn, Baths ועוד נפלאים. [טיוב]
- כחלק מהמהלך של ספוטיפיי להיכנס חזק מאוד לפודקאסטים, יש להם כמה פודקאסטים שמשודרים רק אצלם. אחד מהם הוא תכנית הראיונות של Questlove, המתופף של The Roots שהוא גם מפיק מוזיקלי משפיע, דיג׳יי, ידען אנציקלופדי ואיש חכם ומעניין באופן כללי. לאחרונה קווסטלאב וחבריו ישבו לשיחה ארוכה עם לין־מנואל מירנדה. [סטרים]
- לפני שהוציא את האלבום שלו בשנה שעברה, הראפר והמפיק JPEGMAFIA הזמין את אחד המוזיקאים האהובים עליו, ג׳יימס בלייק, כדי להשמיע לו כמה שירים. הווידאו שנוצר הוא חצי שעה מבולגנת מאוד אבל גם מקסימה מאוד שבה בלייק סקרן וחמוד אחד ו-JPEG מסטול ומעריץ אחד מדברים על מוזיקה של כל אחד מהם ועל מלא שטויות בדרך. ולמיסייה מאפיה יש גם אי־פי חדש עם השם המצוין EP! ועטיפה שנראית כאילו צילמו אותה בנתניה. [יוטיוב, בנדקאמפ]
- בילי אייליש הוציאה השנה 4 שירים בודדים ללא אלבום: שניים מהם היו מושלמים, אחד היה שיר בונד ששכחתי ברגע שהוא נגמר, והרביעי יצא עכשיו, "Therefore I am", ועדיין לא החלטתי מה אני חושב עליו. תגידו לי מה דעתכם. בינתיים, הנה וידאו מוצלח של אחיה, Finneas, שמפיק מוזיקלית את שיריה, מספר על החלטות הפקה וסאונד שהוא קיבל לגבי שירים שלה, של עצמו ושל אחרים שהוא הפיק. [טיוב]
- לפני – הו, אלוהים – 17 שנה הוציא סופיאן סטיבנס את האלבום הראשון בפרויקט 50 אלבומים ל־50 המדינות בארצות הברית. כידוע לכולנו, האלבום השני בפרויקט היה אמנם מושלם, אבל גם האחרון, ובשלב מסוים סטיבנס פטר את כל יומרת 50 המדינות כבדיחה והמשיך הלאה ליצירות מופת אחרות. לא נטרתי טינה. אבל הקומיקאי ג׳ואי קליפט נטר. הוא חיכה שיהיה אלבום גם למדינה שלו, וושינגטון. כשווירוס הקורונה שיתק את ארה״ב במרץ האחרון, קליפט החליט שהגיעה השעה. הוא פרסם במדיה החברתית קריאה למוזיקאים להצטרף לפרויקט שלו ולהקליט אלבומים לשאר 48 המדינות. חודשיים מאוחר יותר הוא הכריז שהמשימה הושלמה. כ־200 מוזיקאים מקצוענים וחובבים התגייסו, כתבו והקליטו שירים והשלימו 50 אלבומים לכל מדינות ארה״ב!!! פלוס טריטוריות כמו פורטו ריקו, או הירח. חלק מהשירים הם ברוח הפרויקט של סופיאן, חלק פרודיים, חלק מביכים, חלק נפלאים ממש, פולק, מטאל, ראפ, אינדי־פופ, מה שתרצו. קנה המידה משוגע. אפילו שפיצ׳פורק סיקרו אותו וראיינו את היוצר, הפרויקט הזה זכה להאזנות בודדות בלבד. אולי בגלל הגודל – בכל זאת, מאות שירים. אבל אני ממליץ בחום לצלול לשם. העמוד הראשי לא נראה מזמין, אבל בעמוד של כל אלבום ושיר יש עוד פרטים, ויש שם הפתעות ואוצרות. [סאונדקלאוד]
- אוהבים את Yankee Hotel Foxtrot של Wilco? אוהבים היפ הופ סטייל Chopped and screwed? זה יום המזל שלכם! הבמאי בארי ג׳נקינס וחבריו The Chopstars הוציאו גרסת צ׳ופד אנד סקרוד לכל האלבום רב ההשפעה הזה, אז אם אתם בבור קטאמין זה בדיוק הפסקול. [סטרים]
- ואפרופו רב השפעה, בריאן אינו התיישב לשיחה על פסקולים, האזנה למוזיקה באוזניות, דיוויד בואי והמחשבה לפרוש ממוזיקה. [אנגלית]
- הרבה לפני שביקרתי בניו יורק סיטי, הכרתי את ניו יורק סיטי, ובראש ובראשונה הכרתי אותה מתכניות טלוויזיה. סיינפלד, רוק 30, סקס והעיר הגדולה, והיום אנשים מכירים אותה מברוד סיטי או גירלז או היי מייטננס, או אלף תכניות אחרות. בקטע הזה מתוך אינציקלופדיה חדשה של מגזין ניו יורק, תוהים איך סיטקומים עיצבו את העיר. [אנגלית]
- ביום הבחירות בארה״ב, פיבי ברידג׳רז צייצה: ״אם טראמפ מפסיד, אקליט קאבר ל-"Iris" של The Goo Goo Dolls״. הנה העניין שמרגש אותי: אני מבוגר מספיק כדי לזכור שהשיר הזה יצא, אבל זה לא ממש משנה ששמעתי אותו כשהוא יצא, כי אני חושב שהרגע שבו אנשים מכירים את השיר הזה הוא אחד משני מצבים בלבד: או שהם עד היום זוכרים את הפעם הראשונה שהם שמעו אותו, או שהם מרגישים שהוא תמיד היה בחיים שלהם, בלי נקודת התחלה. זה אחד הסימנים לשיר גדול, כזה שהופך לידע משותף בתרבות. אבל ידע משותף זה לא תמיד טעם משותף. ואני זקן מספיק כדי לזכור גם את השנים שבהם השיר הזה קובץ יחד עם שירים של קאונטינג קרואוז מחד וניקלבק מאידך והועלה על הטרנספר לארץ המבוכה התרבותית. זה היה רגשני ובכייני וסחי ומביך להביע אהבה בלתי מסויגת לשיר הזה, לשיר כזה. אבל זה לא שבאותו הזמן השיר הזה לא היה שיר מושלם. הוא לא השתנה, זה רק גבולות הקולנס שהשתנו, ומאז, כמו שקורה לכל גבול, גם הם התמוססו ואיבדו משמעות, ועכשיו שתיים מהזמרות הכי מעניינות וכנות באוברגראונד האמריקאי (יעני, אינדי באופי שמצליח מספיק כדי לא להיות שוליים) – טראמפ הפסיד, מגי רוג׳רס הצטרפה, ונחשו מה קרה – יכולות לבצע אותו ללא אירוניה והקהל ישמח לחבק את הביצוע המושלם שלהם ללא מבוכה וגם להצהיר על כמה השיר המקורי גדול. והוא באמת גדול. עובדה: אתם יכולים לשיר חלקים גדולים ממנו. ברידג׳רז העלתה את הביצוע לבנדקאמפ שלה ל־24 שעות, והן נגמרו. מזל שיש מעריצות ושיש גם יו[טיוב]
ממזר (אילסוטרציה)
לפני חודש חזרתי לכתוב את עונג שבת, וזה היה חודש די משוגע. מצד אחד, זה היה כמו לרכב על אופניים: גם אחרי שנתיים של הפסקה זה היה כל כך טבעי לחזור לעשות משהו שעשיתי שבוע אחרי שבוע יותר מעשור (העונג שאתם קוראים עכשיו הוא העונג ה־573). מצד שני, וואו, אוקיי, שכחתי איזו כמות אדירה של זמן זה לוקח. אז חגיגות החודש (או חגיגות ה־573) הן הזדמנות פז להגיד תודה לעשרות האנשים הנפלאים שהחליטו שלקרוא את העונג זה לא מספיק להם, והחליטו גם לתמוך בעונג, במחיר נמוך הרבה יותר מלקנות מוסף הארץ בכל יום שישי או איזה מוסף שלא יהיה שאתם אוהבים. התמיכה שלהם, הכמה מטבעות שהם זורקים לי לכוס הטיפים, הופכת את ההרבה־יותר־מיום־עבודה שלוקח לאסוף ולערוך ולכתוב את העונג למשהו שיש לי פחות ופחות בעיה לפנות עבורו זמן ולהרגיש שכל שאר הדברים אכן יכולים לחכות, כי עכשיו כותבים את העונג, ויש אנשים שמוכנים לשלם על זה, וזה אפילו לא משנה אם זה סכום גדול או זערורי. אז: העונג ה־573 קיים ומגיע להרבה אנשים אחרים, בזכותכם. תודה גדולה במיוחד לתומכי העל דניאל, יניב יעקובוביץ׳ ומעיין חיים ותודה לכל 57 התומכות והתומכים האחרים. הם, למשל, הולכים לקבל את 100 שירי השנה שלי כבר בעוד שבועיים!
זוכרים איך נראית מפת ארה״ב כשהיא לא רק אדום וכחול?
עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.
שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.
אריאל קליינר באלבום חדש ומעולה!
איפה???
ב-BookShop, ב-FAQ, כתוב:
we currently are US only. We do hope to help support bookstores over the world in the future.
אז בינתיים לא שולחים לישראל 🙁