24 במרץ 2017
עונג שבת: העונג שבהחמצה
- היי. שלום! חזרתי. התגעגעתם? אני התגעגעתי. נסעתי לשבועיים לאוסטין, טקסס, לכבוד הפסטיבל מעיף האוזניים SXSW. השנה הגיעו אליו רק 1,700 להקות להופיע במשך שישה ימים מצהריים עד לילה בעשרות ומאות אירועים חינמיים ברחבי העיר. כל הזמן. אללה איסתור. קל זה לא היה – זו עבודה קשה ומתישה אבל מישהו צריך לעשות אותה! אז, אה, על לא דבר. אם מעניין אתכם לשמוע יותר על המסע שלי בארץ הפלאות שהיא SXSW (אומרים את זה פשוט South by south west, אל תנסו להגיד אס איקס אס דאבליו כי זה יעשה לכם שברים בשיניים), אז בשלישי הקרוב אקדיש את רוב התכנית שלי בקצה כדי להשמיע אמנים ששמעתי – פעמים רבות לראשונה – בפסטיבל והעיפו לי את הראש ואני מת מת מת שתכירו אותם גם. חלקם אמנים שהשמעתי הרבה בחודשים האחרונים ורדפתי אחריהם בפסטיבל ודאגתי לא להחמיץ (ובכל זאת החמצתי רבים, את מגי רוג׳רס, את SOHN, את Open Mike Eagle, את Vagabon, את Spoon…), אבל רובם אמנים שנתקלתי בהם בטעות, במקרה – בזמן שחיכיתי שתתחיל הופעה של מישהו אחר בהמשך הערב, או סתם כי הלכתי עם חברים ברחוב, שמענו כלי נשיפה או גיטרות מאחורי איזה בניין והלכנו לראות מה הולך שם. לפעמים מצאנו אתונות, לפעמים מלוכה. משעמם זה לא היה. חלק מההרפתקאות שלי תועדו ביומן המסע היומי שלי באינסטגרם. חלק ייכנס לתכנית בקצה בשלישי הקרוב. חלק יישמר בלב או יאבד לעד. כמו כל מסע. ואת העונג של היום אני רוצה להתחיל בשיר שהיה חוט מקשר בין שם לכאן, שיר ששמעתי בהופעה בבר פצפון באוסטין יחד עם עוד 150 איש (ר׳ אייטם 39 פה בהמשך), וכמה ימים אחר כך בהופעה בבארבי שהרחיבה לי את הלב עוד ועוד בכל שיר, עד שהוא חיבק את כל הבארבי. אני מדבר על הלחן הילדותי והפשוט שחוזר ומתעצם לאורך "A.M. 180" של Grandaddy, מהאלבום הראשון שלהם מ־1997, לחן שנדד עשרים שנה לאורך יבשות וימים, ונחת השבוע בתל אביב לשני ערבים סולד אאוט. גראנדדי הופיעו גם בפסטיבל באוסטין, ולא הלכתי לראות אותם. חשבתי לעצמי, למה לבזבז עליהם זמן שבו אני יכול לראות להקות אחרות? גם ככה אראה אותם בתל אביב כשאחזור. אבל יצא לי לדבר עליהם עם מכרים אמריקאיים שבאו לפסטיבל, כולם חולי מוזיקה רציניים, כאלה שיודעים להמליץ לך על להקות שבחיים לא שמעת עליהם ועוד לא הוציאו אלבום. ועד האחרון שבהם, קיבלתי בדיוק את אותה התגובה כשאמרתי משהו על גראנדדי: ״מי זה גראנדדי?״. היה גם אחד ששאל, ״זה די-ג׳יי?״. ואני חושב שזה לא שהם בורים שם, כמו שאנחנו אנומליה כאן בכל הנוגע ללהקה הזאת. אני חושב שהלהקה הזו הכתה בחופי המעגלים התרבותיים שלנו בשנת 2000 בדיוק כשהקצה גאתה כתכנית רדיו, כשהשרת העיוור ופורומי המוזיקה נתנו פורקן וקהילה לסקרני מוזיקה רעבים שקודם היו איים ופתאום הפכו ליבשת. והעובדה שיותר מאלפיים איש שילמו על כרטיס ופוצצו את הבארבי שני ערבים רצופים, וכפי הנראה היו גם ממלאים ערב שלישי, היא פלאית ומשמחת וחייבת הרבה מאוד לקוואמי, שדחף את הלהקה הזו מתוך אהבה והתרגשות בתכנית שלו שהייתה אז מגדלור בודד והיום היא תחנה שלמה, אחת מתוך כמה מקורות אור בוהקים למי שרעב למוזיקה מעניינת ומחפש אותה. ולכן אני לא עצוב לחזור מגן העדן שהוא SXSW. כי המקום שאליו אני חוזר והקהילה שאליה אני חוזר – אלה אתם – היא סקרנית, רעבה, מלאת תשוקה, פתוחת אוזניים, נלהבת ויודעת להכיר תודה ולהראות אהבה לאמנים שגדלו יחד איתה. וזה לא שגראנדדי אלמונים. אבל במידה רבה הם שלנו, ואנחנו שלהם. וביחד, כמו שאומר השיר שלהם, ביחד אנחנו יכולים לעשות כל דבר. Whatever together. לה לה, לה לה לה לה, לה לה לה לה. [מפ3]
- לא הספקתי להגיד ״וואלה, Tyler, the creator מגיע להופיע בארץ?״ וכבר נגמרו כל הכרטיסים להופעה שלו בבארבי ב־28 ביוני. לא הספקתי להגיד ״היי, שמעתם שהוסיפו עוד הופעה ב־27 ביוני?״ וגם הכרטיסים שלה נגמרו. המסקנות המתבקשות הן כדלהלן: א. אני מדבר די לאט. ב. מפיקים, תתעוררו – יש קהל אדיר להיפ הופ בארץ, גם היפ הופ לא מהמצעדים, תפסיקו לפחד כבר ותתחילו להשקיע בזה. ההופעה של נוניים, ראפרית שולית לכל הדעות (מעולה ככל שתהיה), פוצצה את הבארבי, תסיקו מסקנות. ג. למשל: לא להביא את טיילר לבארבי. מי מביא את טיילר לבארבי??? [עברית. למי יש כיוון לכרטיס?]
- הנה הבנה טיפה טובה יותר, אם כי זו לא חוכמה כי מדובר בצמד שחתך מהיפ הופ לראשי המצעדים די מהר: מאקלמור וריאן לואיס הולכים לפרק את לייב פארק ראשון לציון ב־18 ביולי, יום לפני שרדיוהד יציתו את פארק הירקון, יא אללה איזה קיץ הולך להיות פה. עוד סימנים להבנה טובה של המפיק את הקהל שלו: תחמם הכוכבת העולה LP ודי-ג׳יית הפופ המצוינת דלית רצ׳שטר, וההרכב הישראלי שמקשיב טוב־טוב למה שקורה במצעדים בחו״ל, קוקי לבנה. ומשום מה גם נתן גושן מחמם, וואלק אי אפשר שיהיה מושלם. כרטיסים ב־250-350 ש״ח. [עברית]
- שמעתי דיבורים על כך ששוקי וייס, שאחראי להופעות הקודמות של רדיוהד בישראל, כל כך רותח מהעובדה שלא הוא מביא אותם בקיץ הזה (אלא נרנג׳ה) שהוא עושה כל מה שביכולתו כדי לחבל בהופעה של רדיוהד. למשל, להודיע על הפיקסיז וניק קייב באותו יום שבו יוצאת ההודעה על רדיוהד, או לקבוע רצף הופעות חו״ל יום אחרי יום בבארבי חודש לפני ההופעה של רדיוהד, בתקווה שרוכשי הכרטיסים יעדיפו להוציא את דמי הופעות הקיץ שלהם על הרצף ולא על ההופעה הגדולה בפארק. האם זו עובדה או שמועה? שמועה בלבד. האם זה יעבוד לו? אני מנחש שלא – מי שחיכה לרדיוהד 17 שנה ילך לרדיוהד בין אם יומיים לפניהם יופיעו בבארבי גוגול בורדלו או לא. אבל בהצלחה שיהיה, ובכל מקרה גם אם זה מעיק על הארנק וההחלטות של אוהבי המוזיקה בארץ, זה לכל הפחות צעד (מוטעה?) בדרך להפיכתנו למקום יחסית נורמלי מבחינה תרבותית, כלומר מקום שבו לפעמים צריך לבחור לאיזה מארבע ההופעות המעולות שמגיעות אלינו השבוע הולכים ולאיזה לא. בכל מקרה, אם כן, Gogol Bordello חוזרים בפעם המיליארד לבארבי ב־16 וב־18 ביוני ו־Dinosaur Jr., שגם להם יש כבר מנוי רב קו, מגיעים לבארבי ב-17 ביוני, ולפניהם באותו הרצף להקת הבית של וייס, משינה, אבל זה כבר לא ממש מרגש.
- פסטיבל יערות מנשה פירסם את הליינאפ למהדורה הקרובה שלו, שתתקיים ביערות מנשה ב־18-20 במאי. ההדליינרים הם אביתר בנאי, אורפנד לנד, גארדן סיטי מובמנט, אוזו בזוקה ואחרים, והליינאפ המלא עשיר ורצוף שמות קטנים ומעולים. כרטיסים לכל הסופ״ש ב־300 ש״ח[עברית]
- ועדכון בנוגע לפסטיבל Kalamazoo – הוא ייערך ב־15 באפריל במועדון האומן 17 בתל אביב בין השעות 13:00-23:00, ולא בלייב פארק ראשון כפי שתוכנן. רוב הליינאפ שפורסם עדיין מגיע (Princess Nokia, Mndsgn, Ethereal, Vox low, Lord Narf, Kutmah, Valentin stip ואמנים מקומיים). האמת? נשמע לי הרבה יותר כיף. [עברית]
- היה שלום, צ׳אק ברי. [עברית]
- [תודה לאורן] Gorillaz חוזרים לחיינו! ובתכל׳ס, התגעגענו. אחרי השיר הקצת בינוני שהוציאו לרגל השבעתו של טראמפ, השבוע יצאו לרשת 4 קטעים חדשים מתוך האלבום עם אורחים אללה איסתור, אבל בינינו, אין על הגורילאז בהכנסת אורחים. ואלה שמות: "Ascension" עם בן הבית בעונג וינס סטייפלס, "Saturnz Barz" יחד עם Popcaan (הנה גירסת 360 מעלות, השיר מתחיל אחרי 2:30 דקות), "Andromeda" עם D.R.A.M החמודי, ו־"We've got the power" עם ג׳ני בת׳ מ-Savages ונואל גאלגר. בוא׳נה, מה זה השנה המטורפת הזאת? ורק התחלנו. [טיוב]
- Sun Tailor הישראלי הקליט ביצוע נפלא ולא צפוי ל-"Shake it off" של טיילור אחרת, טיילור סוויפט. נפלא. [בנדקאמפ]
- "The world laughs", שיר חדש ויפה במיוחד לצמד הקנדי She-devils, לקראת אלבום חדש שייצא במאי. [בנדקאמפ]
- כבוד־על למיכאל כהן, המכונה גם Cohenbeats, שמוציא בימים אלה אלבום בינלאומי ראשון בלייבל ההיפ הופ המדהים Stones Throw! את שיר הנושא "Daily affirmations", שיושב על סימפול ישראלי, אפשר לשמוע פה, ואת האלבום אפשר לרכוש פה. ריספקט! [סטרים, אנגלית]
- עוד ריספקט עצום: דודו טסה והכווייתים יחממו את רדיוהד בכל סיבוב ההופעות האמריקאי שלהם. טסה וג׳וני גרינווד שיתפו פעולה בעבר, ובכל זאת, בחירה נהדרת ומעניינת (עשיתי ניסוי לא מאוד מדעי והשמעתי את האלבום האחרון של הכווייתים לחבר אמריקאי שמעריץ את רדיוהד – הוא אהב). [אנגלית]
- לורה גיבסון הנהדרת חוזרת עם סינגל חדש, "Animals". הקול שלה לעולם יקמט לי את הלב. [סטרים]
- Perfume genius הכריז על אלבום חדש – עוד אחד לרשימת 2017 המפוארת – והנה שיר מתוכו, "Slip away". [טיוב]
- [תודה לאורן] "The heart part 4" הוא שיר חדש בהפתעה לקנדריק לאמאר! והדיבור הוא על אלבום חדש בעוד שבועיים. לאמאר הוציא את To pimp a butterfly במרץ 2015, את untitled unmastered במרץ 2016, ואת השיר החדש במרץ 2017. לפחות הוא עקבי. [טיוב]
- נטלי פורטמן מופיעה בקליפ החדש לשיר המעולה "My willing heart" מהאלבום האחרון של ג׳יימס בלייק. נראה קצת כמו פרסומת להיריון. [טיוב]
- ניר גורלי מפרק בפודקאסט המעולה ״שיר אחד״ את ״קצת אהבה לא תזיק״ של אלון עדר. [סטרים, עברית]
- ובפודקאסט המקביל באנגלית, Song exploder, דיוויד לונגסטרת׳ מ-Dirty projectors מספר איך נוצר "Up in Hudson". [סטרים, אנגלית]
- אוצר אדיר ממדים לחובבי מוזיקה בכלל ואפרופופ בפרט: The British Library העלתה לאתר שלה אוסף מדהים של 7,767 הקלטות פופ אפריקאי מהמאה ה־20 שעד כה היו קיימות רק בתקליטים, סלילי הקלטה וקלטות. [סטרים]
- טריק טרחני אבל חמוד: את השיר החדש של Local Natives המצוינים, "I saw you close your eyes", תוכלו לשמוע רק אם תפעילו את המצלמה בלפטופ שלכם ותעצמו עיניים. [סטרים]
- [תודה לאורן] א-ה-ל-ן וס-ה-ל-ן לאלבום הקאמבק המיוחל של Soulwax! ברוך הבא, From Deewee, עכשיו תעזבו את מה שאתם עושים, תגבירו את המערכת בסלון כמה שאפשר, ותנו פליי. הנה כל האלבום החדש בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
- בפיצ׳פורק חוגגים 20 שנה ל-OK Computer של Radiohead בסדרה של כתבות מיוחדות. המעניינת ביותר שבהן, בעיניי, היא ההיסטוריה המדוברת של הקליפ של "Karma Police". [אנגלית]
- [תודה לרום] ועוד באותו הקשר, כתבה מאלפת ומרתקת מ־2001 על Radiohead, שכוללת כמה מהניתוחים המוזיקליים הכי מעניינים שקראתי (כתב אותה אלכס רוס, כתב המוזיקה הקלאסית של הניו יורקר). [אנגלית]
- כל שנה מופיעים כמה אמנים ישראליים בפסטיבל SXSW שממנו חזרתי עכשיו, ובדרך כלל אני לא הולך להופעות שלהם. יש בכל ערב נתון איזה מאתיים הופעות וזמן מאוד מוגבל, אז למה לבזבז זמן על הרכב שאני יכול לראות בבארבי בעוד חודש? ובכל זאת, הלכתי השנה לראות את ההופעה האחרונה בפסטיבל של נגה ארז, שחתמה לאחרונה בלייבל המצוין City Slang והופיעה בשואוקייס שלו בפסטיבל. ואיזה מזל שהלכתי, כי זו הייתה אחת ההופעות הכי טובות שראיתי בכל הפסטיבל, וראיתי לא מעט הופעות בפסטיבל השנה. הנה קליפ חדש שלה לשיר "Toy", שבראש שלי הוא התכה די מופלאה בין השפעות של היפ הופ דיגיטלי מהזן החדש לבין, כן כן, רדיוהד. אבל אולי זה רק בראש שלי. הנה מה ששוחרר בינתיים מהאלבום שלה. [טיוב]
- "3WW", סינגל חדש של Alt-J מתוך אלבום חדש שייצא ביוני. שתי הדקות הראשונות לא נשמעות בכלל כמוהם, ולחיוב בעיניי. [טיוב]
- אוהבים את משינה? נראה אתכם פותרים את חידון משינה. [עברית]
- טיים אאוט תל אביב מפנקים את חובבי התקליטים עם המדריך השלם לחנויות התקליטים בתל אביב. [עברית]
- אוהבינג את "Heather", שיר חדש מתוך אלבום מתקרב של Saint Etienne. [סטרים]
- "Cave", שיר חדש מהאלבום החדש של Future Islands. [טיוב, שפת סימנים]
- בוב דילן לא מתראיין הרבה, ואם כן, אז בתנאים שלו. השבוע הוא פירסם באתר שלו תמלול של שיחה ארוכה שלו עם ביל פלאנגן מ-VH-1, שהיא הדבר הכי קרוב לראיון עומק שאפשר לקבל מדילן בימים אלה. [אנגלית]
- [תודה לאורן] פדרו גראס מחבורת המופע של ויקטור ג׳קסון הוציא השבוע את מה שהוא מכנה אלבום הספוקן וורד העברי הראשון, ״חצי סוגריים״. הוא נחת אצלי בתיבת הדואר בצורת דיסק־ספר מושקע לאללה, ואני מודה שטרם הספקתי להאזין לו. אורן מוסר שהוא פצצה, ושאתם יכולים לשמוע את כל האלבום בהשמעת בכורה בבלוג המאזין. כותב שם יפה ירדן אבני, ״לאורך כל האלבום היומרנות בולטת (…) ומשום מה זה לא מרגיש טרחני, אלא מרענן. בזמן האחרון ההיפ הופ הישראלי סובל מאינפלציה של אמנים שמתאמצים להישמע הכי עיוני ושכונה, במידה כזאת שרמת השאפתנות של פדרו גראס מרגישה חיונית״. [סטרים, עברית, אחושילינג עברית]
- מייקל קיוואנוקה הפנטסטי משחרר קליפ לשיר המפואר ביותר באלבום האדיר ששיחרר בשנה שעברה (והיה אחד מאלבומי השנה האישיים שלי), "Cold little heart" (בגירסה מקוצרת). [טיוב]
- עיתונאי ההיפ הופ המצוין מתן שרון מפציר ביונית לוי, דני קושמרו ומדענים ישראלים שונים להפסיק לעשות באטל ראפ, אבל לא רק כי הם ראפרים איומים – יש לו סיבה מעניינת יותר שהיא גם שיעור בהיסטוריה. [עברית]
- [תודה לאורן] Pond ממשיכים להעלות הילוך אחרי הילוך בדרך לאלבום החדש ולהופעה שלהם כאן ביוני, והנה הסינגל החדש, "The weather". [סטרים]
- הצמד הנשי לילה הוציא את אלבום הבכורה שלו, I've been, וכולו זמין להאזנה ולרכישה בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
- "Come on, Angel", שיר חדש ל-Metric החמודים. האמת היא שאני בעיקר מחכה לעוד אלבום סולו של הסולנית המופלאה שלהם, אמילי היינס. [טיוב]
- בעצם תשכחו מהשיר של מטריק! יש שיר חדש לאמנית קנדית אחרת וזה הרבה יותר מרגש – Feist חוזרת עם אלבום חדש!!! שש שנים חיכיתי. הנה "Pleasure", שיר הנושא. [טיוב]
- הסופרת האנגליה עטורת הפרסים זיידי סמית׳ פרסמה החודש סיפור קצר חדש, שגיבורתו היא זמרת הבלוז האגדית בילי הולידיי. הנה סמית׳ מקריאה אותו בשלמותו, כולל המבטא הרלוונטי וההגייה הנכונה של הסלנג. מדובר ברבע שעה של האזנה מענגת. [סטרים]
- רצה המזל ובפסטיבל SXSW הזדמן לי להיות בקהל בהופעה הראשונה אי פעם של BNQT, הסופרגרופ שכוללת את הסולנים של Grandaddy, Travis, Franz Ferdinand, Band of Horses ו-Midlake (בהופעה עצמה היו רק שלושה מתוך החמישה, בן ברידוול ואלכס קפרנוס נעדרו). גם אם לא הייתי יודע מי זה מי, הייתי נמס לגמרי. הבאתי איתי להופעה כמה חברים שלא הכירו כלום והם נשבו בקסמם עד האחרון שבהם. זו הייתה הופעה שכולה לב פתוח, אפס אגו ומקסימום חברות ואהבה לשירים, ועכשיו אני מחכה לאלבום המשותף שלהם בנשימה עצורה. מזל שהם משככים את כאב ההמתנה עם שיר חדש מתוך האלבום, "Unlikely force". מרגיש כמו Traveling Wilburys של העשור הזה. [סטרים]
- היי, איימי מאן! לא רק שהיא לגמרי עדיין קיימת, היא גם ממש עושה מוזיקה, ומשחררת אלבום חדש לגמרי בשם העליז Mental illness, ואפשר לשמוע את כל כולו עכשיו ב-NPR. אין מה לעשות, הלב שלי נמעך בכל פעם שאני שומע את הקול שלה. [סטרים]
- בעשור הקודם היה באזז רציני מאוד במעגלי האינדי לגבי Katamine, הפרויקט המוזיקלי הקודר והיפה של אסף תאג׳ר. הרבה מאוד זמן לא שמעתי ממנו, והנה פתאום הגיע החודש מייל משמח: אלבום חדש של קטאמין יצא בתחילת השנה, בשקט. אם התגעגעתם, וגם אם לא הכרתם ואתם סקרנים, הנה האלבום החדש כולו בבנדקאמפ. [בנדקמאפ]
- זה ממש חמוד: האלבום החדש של Fleet foxes מתחיל, ליטרלי, ברגע ובתו ובאקורד שבהם נגמר האלבום הקודם. הנה סינגל מתוך האלבום החדש, "Third of May / Ōdaigahara". [אנגלית]
- Tricky מפנק לנו את האוזן עם סינגל חדש, "Escape", שהוקלט בהשראת החידוש הקולנועי לסרט האנימה הקלאסי Ghost in the shell. [טיוב]
- A crow looked at me, אלבום הקינה של Mount Eerie, מוזרם במלואו באתר של NPR, וצריך להגיע עם תחבושת ללב. [סטרים]
- יש אלבומים שזוהרים למרחוק, מיד. אי אפשר להביט בהם בלי לזהות את הברק. רוב האלבומים אינם כאלה – או כי אין בהם די ברק כדי לסנוור, או כי הברק שלהם הועם, מסתתר, בכוונה או לא. האלבום הראשון של Hurray for the riff raff היה כזה. בהאזנה ראשונה הוא נשמע כמו אלבום אמריקנה אקוסטי גנרי, היה בו קצת פולק וקצת בלוז וקצת קאנטרי והכל היה נחמד ושטוף שמש על ערימות חציר, יאדה יאדה יאדה. רק אחרי כמה האזנות התגלה היופי האמיתי שלו, יופי גדול שזורם בערוץ עמוק מאוד, עמוק יותר ממה שהיה נדמה בהאזנות ראשונות, כשהמים נראו רדודים למדי. לאלבום החדש של הלהקה הזו, בהובלתה של המוזיקאית המהפנטת אלינדה לי סגארה, הגעתי מוכן. שמעתי את הסינגל "Rican beach" והדופק שלי עלה. ראיתי אותה מופיעה ב-SXSW ונשטפתי זיעה של ריקודים, של התרגשות, של דם רותח בוורידים. החומרים החדשים נשמעו בהופעה מתוקים פחות, מרים יותר, עשירים יותר, דחוסים יותר, כמו לעבור מדשא שטוף שמש ונטול דאגות לצל של בניין, ולהרגיש צמרמורת קלה. כשהאלבום כולו הגיע לאוזניים שלי כמה ימים אחרי ההופעה, לא הבנתי לאן נעלם הברק ששמעתי. אבל זו הייתה טעות: הוא רק התחבא. בדיוק כמו באלבום הראשון, גם האלבום החדש של הידד לאספסוף דורש קצת עבודה, עקשנות, הקשבה. היופי שלו לא ברור מיד, אבל הוא לחלוטין שם, במלוא הודו. והוא מצטבר לטיפה מרוכזת של משקה מר כלענה, מצומצם ועז צבע, ב-"Pa'lante" (״הלאה״). בלדה עתירת פסנתר ומאוד לא אופיינית לאלבום או לסגארה, אבל כזו שנותנת לאישיות של סגארה לתפוס את מרכז הבמה, ולהתגבר על האהבה והידע האינציקלופדי שלה בהיסטוריה של מוזיקה אמריקאית שורשית שלפעמים גונבת את ההצגה. לאור השירים הטרחניים האחרונים של Father John Misty שמסמנים אלבום חדש בלי נסבל מצדו, מתחשק לי לעשות מיקסטייפ של שירים מעולים שהוא היה יכול להוציא השנה במקום האלבום החדש. אם יום אחד אעשה כזה מיקסטייפ, השיר הזה יפתח אותו. תקשיבו לאלבום הזה. הוא נפלא, הוא גדול והוא גדל. [מפ3]
נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:
הביעו את הערכתכם לעונג:
הפוסט הזה (כמו כל פוסט שבועי בעונג) דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, עריכה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שייגבה בכל פעם שמתפרסם עונג שבת, ויהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. עשו זאת כאן.
שתהיה שבת שבוגי!
האם אחרי האובססיה למוזיקה חדשה ולינקים, האם יצא לך לשמוע איזה שיר פעמיים, ובאמת להכיר את המוזיקה ?
איך יהיה לי זמן? אני עסוק בלהניח הנחות מתנשאות לגבי אנשים שאני לא מכיר!
אלוף. תודה.
אהבתי…
קצת לא קשור אבל אני באמת לא מוצאת ג'אנר שאני אוהבת, האזנתי ל- 215879628 סוגים שונים, מ- 769636835 תקופות, ולא מצליחה להתחבר…
נשאלת שאלה פשוטה.ואין בה פסול משום שאתה לא מכיר את השואל. השאלה נשארת שאלה.
וזהו.
פאקק מישהו משלנו ב stones throw
ברוך שובך גיאחה! תענוג של עונג
יפה כתבת על האלבום של Hurray for the Riff Raff.
תהליך דומה של התחברות היה לי איתו. ואכן יש בו עומקים שלא מראים את עצמם בהתחלה.
גם איכשהו מנחם אותי איך שאתה קוטל פה את Father John Misty.
אחרי שאלבומו הקודם היה מספר 1(!) שלי ב2015, אני מתחיל להבין את מימדי הכישלון שלו לייצר משהו טוב באלבום החדש.
וזה לא קל, אבל האמת צריכה להאמר ותודה שאתה פה בשביל זה.
והרעיון שהעלית למיקסטייפ (גם אם יישאר בגדר רעיון (והוא יישאר בגדר רעיון (עדיף ככה))) – גאוני 🙂