1. מי לא שמח כשסוף השבוע מגיע? אני, כשסוף השבוע פירושו שנגמר השבוע הפלאי הזה, נהר שוצף של תענוגות מוזיקליים. מי היה פה השבוע? Hiromi, שהביאה לפחות חבר אחד שלי עד דמעות; Piurity ring, שהעיפו לי את העיניים (יותר מאשר את האוזניים) עם המופע האור-קולי המופרע שלהם; Unknown mortal orchestra, שהצליחו להתגבר על סאונד בעייתי ותנאים לא מחמיאים (כך שמעתי) ולקחת את הקהל שלהם למסע בחלל; ו-Calexico, נו, עוד פעם קלקסיקו, הופעה חמישית בארץ, כמה אפשר להיתקל בהם ובגרג דולי במכולת, מה הם עוד יכולים לחדש לנו? או. שמח ששאלתם. התשובה מושרת בפי האנשים הרבים, אני ביניהם, שהגיעו השנה להופעות של קלקסיקו מסיבה אחת עיקרית: כי הם היו בהופעה קודמת של קלקסיקו. הם יודעים מה קורה בהופעה טובה של קלקסיקו: מישהו פותח את הברז ומזרקת־פאר של שמחה מתפרצת. אבל זה לא רק שמחה-שמחה-שמחה, כי זה יהיה משעמם ומעייף מהר מאוד. איך אמר לי השבוע בבארבי יקירי מוסה: מלנכוליה + טקילה = פייסטה. ההופעה הראשונה, בתיאטרון גשר ביפו, הייתה נהדרת [הנה הסטליסט] אבל אני הרגשתי בה קרב משיכות-חבל בין הקהל שהרגיש כבול חברתית לכיסא, לבין הלהקה שניסתה להפריד את ישבנו מהכיסא. המוזיקה הייתה נפלאה כל הזמן, ותענוג לראות את הלהקה הזו יחד על במה, אבל יותר מדי פעמים הכיסא ניצח. למחרת, בבארבי, ברגע שהם עלו לבמה היה ברור שמדובר באופרה אחרת לגמרי. הקהל הגיב אחרת, הלהקה הגיבה אחרת, וכבר בפתיחה [הנה הסטליסט המעולה] הוגדרו אחרת לגמרי היחסים בין הקהל לבמה: אנחנו ממריאים לחלל, אתם המנוע. מי שהיה בהופעה הראשונה של קלקסיקו בארץ ב-2009 עדיין מדבר על ההופעה ההיא כעל נס, אירוע פותח לבבות שאי אפשר היה לעמוד בפניו (אני זוכר חבר שהגיע לאותה הופעה בלי להכיר שיר אחד של הלהקה. הוא מעריץ ענק מאז). בשבילי, ההופעה של קלקסיקו בבארבי השבוע עמדה באותן ציפיות בלתי אפשריות. רקדתי, דמעתי, חייכתי ללא שליטה, קפצתי ורציתי לצאת מעורי מרוב עונג. אני מרגיש כאילו אני עומד לכתוב שבע פסקאות על למה זו הייתה הופעה מושלמת אבל צריך להתחיל כבר את העונג הזה אז יאללה, בואו נתחיל אותו. ובואו נתחיל אותו עם שיר. בסוף ההופעה בגשר, קלקסיקו ביצעו את הקאבר האדיר שלהם ל-"Corona" של Minutemen, במה שהיה אחד מרגעי השיא של ההופעה, בטח מבחינת תגובת הקהל. הנה הקלטה של הרגע הזה כפי ששודר ב-88FM, רגע שהוא תמצית קלקסיקואית: חצוצרות ואקורדיון ממקסיקו, גיטרת קאנטרי מטנסי, בקאבר ללהקת הארדקור פאנק מקליפורניה שמפגיז את הקהל באנרגיה וניזון מההחזר שלה לבמה. אה, ומצטער על החיתוך החד בסוף, עוד לא נסגרתי על איך עושים פה פייד אאוט. הנה הקלטת ההופעה כולה. [מפ3]
2. בין כל ההופעות חו"ל שמגיעות עכשיו, הנה אירוע שעשוי ללכת לכם לאיבוד, וזה יהיה ממש חבל: ערב דאבל פיצ'ר היסטרי של מוזיקה ממערב הסהרה ו\או מישראל ב-15 בדצמבר בבארבי ת"א: Atri N'Assouf, להקה אדירה מניז'ר שהצליל שלה יתלבש מעולה על מי שכבר מכיר ואוהב את טינאריוון, בומבינו, וויו פארקה טורה ושאר החברים שלנו מהסהרה, תפתח את הערב ותארח גם את יוסי פיין וגם את אורי בראונר כנרות, שזה כבר חגיגה רצינית בפני עצמה. אם זה לא מספיק, מיד אחריהם יעלה הפרויקט Sahara Desert Groove של חיים לרוז עם אלון אמאנו קמפינו, רביד כחלני, קותימן ויוסי פיין – פאק, איזה סופרגרופ! בקיצור, אם הקצב של הסהרה מדבר אליכם, זה נשמע לי בול כמו הערב בשבילכם. והכרטיסים זולים. [עברית]
3. רגע, יכול להיות שלא ציינתי שגרג דולי מגיע לשתי הופעות בישראל בפברואר? למקרה שזה לא היה ברור: 27.2 בבית מיומנה ביפו, 28.2 בבארבי תל אביב. כרטיסים פה, 175 ש"ח. [עברית]
4. אל תפספסו! עד מוצ"ש אפשר להגיב ואולי לזכות בכרטיס חינם להופעה של Os Mutantes בבארבי ביום שני! הנה טריפ מוזיקלי בן שעה שרקח לטובת העניין מארקי פאנק, שגם יחמם את ההופעה, והנה שלוש שעות מפי המאסטר נועה ארגוב שיכניסו אתכם לענייני הלהקה. [עברית; סטרים]
5. רק מכין אתכם שבשלישי הקרוב, 15:00-17:00, אשדר את התכנית האחרונה שלי ברדיו הקצה לפני שנתחיל בחודש של סיכומי שנה, מה שאומר שזו התכנית האחרונה לזמן הקרוב שתורכב רק ממוזיקה חדשה, ולכן שמתי לעצמי אתגר: מכיוון שבדצמבר אשדר רק דברים שכבר שמענו במהלך השנה, בתכנית האחרונה הזו אשדר אך ורק אמנים שמעולם לא השמעתי, כולל די הרבה אמנים שמעולם אפילו לא כתבתי עליהם כאן בעונג! ותקשיבו, אני עובד על זה כבר שבוע שלם ואני סופר נלהב מהתכנית הזו. מדובר בשעתיים של מוזיקה כל כך מעיפה שאתם תצטרכו לקנות הארדיסק נוסף רק בשביל להוריד את כל האלבומים האלה, כי לא תהיה לכם ברירה. אז תרשמו לעצמכם, שלישי בשלוש, בואו. [רדיו]
6. "התשובה להכל", סינגל חדש של נדב אזולאי וגיל נמט מתוך אלבום חדש! שימו לב שהחצי הראשון של הצמד יצא לסיבוב הופעות בכל הארץ, אז תתעדכנו בפייסבוק. [טיוב]
7. תודה לעורכת הנהדרת שלי שהרשתה לי להכניס משהו קצת נועז לאלכסון. חשבון אינסטגרם ארוטי מפרסם מדי יום איור ארוטי מינימליסטי. זה באמת חשבון אינסטגרם מומלץ בחום (אפשר לצפות בו גם אם אין לכם אינסטגרם, לודיטים שלי). סוג של NSFW? אני לא יודע, אני עובד מהבית. [?]
8. "Blackstar"! שיר חדש לגמרי! של דיוויד בואי! והוא מעולה! קחו את הווידאו. וגם: פאק, איזה קליפ! וגם: וואו. איך שבואי שר פה. צמרמורות. [טיוב]



9. אם יש לכם סבלנות לקריאה ארוכה, הנה הכתבה הכי מומלצת ואחת המדוברות של השבוע האחרון: מייגן פלפס-רופר נולדה לתוך קהילת Westboro Baptist Church. אם השם הזה לא אומר לכם כלום, אתם בוודאי מכירים אותם בתור "המשפחה השנואה ביותר באמריקה", זו שמפגינה עם שלטי "God hates fags" מחוץ להלוויות של חולי איידס, שלטי "תודה לאל על חיילים מתים" מחוץ להלוויות של חיילים אמריקאיים, ועוד דברים יפים כאלה. לואי ת'רו צילם עליהם שני פרקים מעולים [הנה הראשון מ-2007, שלמרבה ההפתעה נפתח בשיר של קלקסיקו; את השני לא מצאתי לצפייה], והתקשורת עסקה בהם בהרחבה לאורך השנים. מייגן הצעירה הייתה פעילה בולטת שלהם, והפעילה גם את חשבון הטוויטר שלהם. דרך החשבון הזה היא התוודעה לכמה אנשים שהצליחו לאט לאט לפתח איתה דיאלוג. אחד מהם הוא חרדי יהודי בשם דיוויד אביטבול. משבר האמונה לא איחר להגיע. זה סיפור מרתק, שמסופר נהדר, ומעלה לא מעט נקודות טובות למחשבה. וכן, זה ארוך, אבל זה שווה את הקריאה. [אנגלית]
10. [מעתיק את המשפט כמו שהוא מקורא בספרים] בספריה הלאומית מחפשים אזרחים ידענים כדי לשפר את הידע סביבים הפריטים שמצויים בספריה. [הי]כנסו ללינק ותבינו. [עברית]
11. הנה 15 דקות מרתקות שבהן טרוור פאוורז, א.ק.א Youth Lagoon, מסביר איך הוא בנה את "The Knower", אחד השירים היפים של השנה, בפודקאסט פירוק השירים המוצלח Song Exploder. [סטרים]
12. Soul ghosts, האלבום החדש של Tatran, כבר פה! האזינו לכולו בבנדקאמפ ואם אהבתם, שימו שם כמה שקלים. [בנדקאמפ]
13. המגזין הספרותי העברי החוטם מתחדש באתר חדש ויפה. למרבה ההפתעה, לא מאוד נוח לקרוא בתצורה הטיפוגרפית הנוכחית שלו. [עברית]
14. ״תראה לי מוזיקאי שהתעשר ממכירות דיגיטליות. אבל אפל מרוויחים די טוב, לא?״ – פרינס בראיון עדכני. [אנגלית]
15. אני יודע שזה נראה כמו החדשה הכי יבשה עלי אדמות, אבל נשבע לכם שזה מרגש לכל מי שאי פעם התעניין במקורות כל הסיפורים שלנו. הם כולם מגיעים משלושה מקורות עיקריים: האודיסיאה\איליאדה, התנ"ך, והסיפור שנכתב לפני שניהם – עלילות גלגמש. עכשיו נמצאה חתיכה נוספת מגלגמש, כנראה הסיפור הכתוב העתיק ביותר בעולם, וזה מסעיר ומרגש כמו שימצאו עכשיו חמישה פסוקים נוספים לבראשית א', או אני לא יודע, סצינה נוספת מ"רכבת נכנסת לתחנה" של האחים לומייר. ואולי אני סתם סטודנט חנון לספרות. [עברית]
16. אוהבינג את הטור הקצר והיפה הזה של יאניק מרפי בניו יורק טיימס מגזין, על בעלה, "תושב ורמונט אמיתי". [אנגלית]



17. [תודה למני] "Kill our way to heaven" של Michl נשמע כאילו סופיאן סטיבנס של The Age of Adz כיוון למצעדי האינדי פופ. חוץ מזה שהוא מלוס אנג'לס, לא מצאתי כלום על האיש הזה, בטח לא איך אמורים לבטא את השם שלו. אבל לפי זה שיש עליו 0 מידע אבל חצי מיליון האזנות לשיר היחיד שלו בסאונדקלאוד, יש לי תחושה שעובד מאחוריו מנוע מאוד רציני של יחצ ושהשיר הזה הולך להיות ה-"Take me to church" החדש. ואולי אני טועה לגמרי. בכל מקרה, יופי של שיר. [סטרים]
18. Goldmund הוא פרויקט פסנתר מינימליסטי ויפהפה של קית' קניף, ואפשר לשמוע את האלבום החדש שלו במלואו כאן. מוזיקה להרהורים. [סטרים]
19. יום ראשון יהיה ה-22 בנובמבר. ב-22 בנובמבר 1963 מתו, בהפרש של שעה זה מזה, ג'ון פ' קנדי, ואלדוס האקסלי (גם ק.ס. לואיס, אבל לא משנה כרגע). ערן סבאג הקדיש שעה נפלאה של רדיו לרגע ההיסטורי הזה. [סטרים]
20. [תודה לעדי סברן המלכה] וידאו השבוע: תה. [טיוב]
21. אוהבינג במפתיע את ה-EP השני של Kississippi, שאפשר ואף כדאי לשמוע במלואו הקצר כאן, ואני אומר במפתיע כי אני די עייף בתקופה האחרונה משירים מבוססי-גיטרות, אפילו אם אלה גיטרות עדינות ומלאות ריוורב כמו פה. אבל משהו כאן, משהו באיך שהסולנית זואי אלר ריינולדס שרה, מדבר אליי לגמרי. [סטרים]
22. הקונטרבסיסט אדם בן עזרא הוציא השבוע אלבום חדש עם הטריו שלו, Can't stop running, והוא כולו בבנדקאמפ אם אתם, כמוני, קצת בעניין של ג'ז ישראלי. [בנדקאמפ]
23. הו מה יפה הוא "Long lost sister", השיר והקליפ החדשים של גיטלה! [טיוב]
24. הו, את זה אני אוהב: טאליב קוולי כתב ביקורת על הביקורת של פיצ'פורק על האלבום החדש של טאליב קוולי. [אנגלית]
25. החבר'ה ממילוני אוקספורד ממש abusing את ההצלחה של מילת השנה שהם מפרסמים כל שנה. המילה שהם בחרו השנה היא אפילו לא מילה. נא לסגור את המסורת השנתית הזו יחד עם הגראמי. [אנגלית]
26. אני סאקר של ליאון ברידג'ס, והשיר החדש שלו, "So long", פועל עליי באותה אפקטיביות כמו אלבום הבכורה הנהדר שלו. רטרו? בהחלט. יפהפה? בהחלט. [טיוב]




27. מה שקרה הוא כזה דבר: מישהו הציע לי חברות בפייסבוק. דבר שבשגרה. העפתי מבט על השם, אמרתי אה בטח, אני זוכר אותך, ואישרתי. אחרי כמה שבועות הוא הזמין אותי להופעה שלו. עוד דבר שבשגרה, רק שבשלב הזה מצאתי את עצמי מופתע: החבר שאישרתי הוא בכלל לא זמר. מתי הוא התחיל להופיע? נכנסתי לפרופיל שלו, וגיליתי שזה בכלל לא אותו חבר שחשבתי. זה מישהו אחר שאני בכלל לא מכיר, ויש לו שם דומה לחבר ההוא. ניחא, חשבתי, כבר אישרתי, כבר הוזמנתי, לפחות אקליק רגע לשמוע את המוזיקה שלו, מי יודע. שמעתי שיר אחד, שמעתי שיר שני, מצאתי את עצמי מתרוצץ באינטרנט כמו משוגע ומנסה למצוא את האלבום המלא כי התאהבתי מהר והתאהבתי חזק. בסוף מצאתי, בזכות חברה משותפת, את היסטוריה ב', אלבום הבכורה הנהדר של ניסו, הוא ניר נסים כהן, שיצא באפריל האחרון בשקט בשקט. יש משהו אצל ניסו שנשמע, בהאזנה חטופה, רגיל לגמרי. בנאלי כמעט. אבל תמיד, כמעט בכל שורה, הוא מחביא איזו הפתעה קטנה: פרייזינג בלתי צפוי, שורה זריזה שמצליחה לחדור בקלות מפתיעה את כלוב הצלעות ולהיכנס פנימה (אני אוהב במיוחד את "יש לי גוף \ לא חסר לי דבר" מתוך "תחת עץ התות"), פנייה משונה בלחן או הברקה קטנה בעיבוד. על העיבודים וההפקה היפים מופקד אלי רוזן, שהוציא לפני כמה שנים עוד אלבום אדיר לגמרי שכמו זה של ניסו, לא זכה לאוזניים הראויות לו. צנוע, ישיר, פשוט אבל אף פעם לא ממש פשטני ותמיד מאוד אמיתי ופתוח. תקראו את מה שהוא כתב בעמוד האלבום שלו בבנדקאמפ. ואני מסיים את העונג עם "זמר נשמה", שיצא עכשיו גם כסינגל ושאני אוהב במיוחד, ואם לעורכי הרדיו יש אוזניים טובות ללהיטים שמתגלים עם הזמן, הם ישבצו אותו הרבה ומהר. [בנדקאמפ]

נהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!