9 במאי 2014
עונג שבת: קנגורו
- תתחילו בללחוץ פליי בנגן היפה הזה כאן למעלה ולשמוע את "קנגורו" של תעני אסתר. השיר הזה יצא לפני כמעט שנה שלמה, ומאז אני אוהב אותו ברצף. אבל בשבועיים האחרונים הוא פשוט מסתובב לי במוח ומסרב לצאת. אני מוצא את עצמי שורק אותו ברחוב, מפזם אותו לעצמי בלי לשים לב, שר אותו ברגעים של חוסר מעש. כשיצא אלבום הבכורה של תעני אסתר סימנתי לעצמי כמה שירים שאהבתי אבל לא נסחפתי איתם לגמרי. ה-EP הקטן שיצא לפני שנה לכד אותי לגמרי, ובראשו השיר הזה, שאני גם מתקלט בכל הזדמנות אפשרית. קודם כל, זה שיר חמוד להפליא בזכות החריזה שלו והעובדה שקנגורו זה חמוד. שנית, הוא נשמע בנזונה. מאז רוקפור לא שמעתי כזה פופ פסיכדלי מושקע בארץ, וזה לא מפליא שברוך בן יצחק הפיק וגם משתתף בקולות הרקע. שלישית, נו, איך אפשר לעמוד בפני השיר הזה? הוא קופצני כמו קנגורו. אין לי הסבר, זה פשוט שיר ענק. עכשיו אפשר בבקשה אלבום שני, תעני אסתר? [סטרים]
- M. Ward יופיע בישראל!!! הזמר הכה־אהוב (עליי, לפחות) יגיע להופעת סולו אחת בלבד בתיאטרון גשר אשר ביפו, ב-25 ביוני. אושר גדול, שלא לומר חלום שמתגשם. [עברית]
- בשנה שעברה התחיל להופיע בבלייזר מדור חדש של עוזי וייל, סטייל הטור האחורי האגדי שלו ב"העיר". אחרי כמה חודשים הוא נעלם בשקט גמור. כמה שמחתי לגלות השבוע שהטור המעולה של וייל חזר לאחרונה, הפעם באתר העצמאי "המקום הכי חם בגיהינום". הוא שם כבר מפברואר, אז יש כמה טורים להשלים, שזה תענוג. חבל שאין RSS למדור שלו, או דרך לעקוב רק אחריו. [עברית]
- [תודה לעדי] מכינים משהו טעים? למה לרוץ כל הזמן מהסיר לספר המתכונים ובחזרה? הנה מדבקות־קעקוע של מתכונים: הדביקו את המתכון על הזרוע והוא ילווה אתכם לאן שלא תלכו במטבח. [פיקסלים]
- הניינטיז ממשיכים לזרוח, הפעם עם סופרקאט פנטסטי (במוזיקה קראו לזה פעם מגה־מיקס) של Vocal hooks משירי ניינטיז. [טיוב]
- קול, צליל, רעש – מאז ומתמיד היו לנו יחסים כפולים עם סאונד: יש סאונד שגורם לנו עונג (מוזיקה, למשל) וסאונד שגורם לנו סבל (צופר של מכונית) והרבה צלילים באמצע שאפשר להתווכח עליהם. כתבה גדולה באטלנטיק סוקרת את ההיסטוריה של יחסי האדם המערבי עם רעש, וטוענת ששינויי טכנולוגיה מהשנים האחרונות משנים בצורה מהפכנית את היחסים האלה. ומה מוזר? שבכתבה כזו גדולה על סאונד יש רק תמונות וטקסט, אבל אין סאונד. 🙂 [אנגלית]
- אגודת ידידי יוהנס סבסטיאן באך, קבוצה של נגנים קלאסיים מהולנד, פצחו בפרויקט חינמי פנטסטי: במהלך החודשים הקרובים הם יבצעו את כל 1,080 היצירות הידועות של באך, ויעלו אותן בחינם ובאיכות גבוהה לאתר All of Bach. איזה יופי! [אנגלית]
- האלבום החדש של ג'ק וייט יוצא כמובן בגרסת ויניל, אבל גם בגרסת ויניל מטורפת, שכוללת המוני גימיקים מגניבים: שירים שמוסתרים מתחת לתווית באמצע התקליט, חריצים בספירלה הפוכה (כך שהתקליט מנוגן ממרכזו החוצה, ולא מהשוליים החיצוניים אל המרכז כמו בתקליטים רגילים), חריץ כפול שישמיע גירסה חשמלית או אקוסטית של שיר מסוים, תלוי איפה המחט הונחה, ועוד ועוד. ברור שזה גימיקי, אבל זה גם ממש כיף. וכל הסיפור עולה 20$, לא הרבה יותר מוויניל חדש רגיל. [אנגלית, טיוב]
- Ocean death, האלבום החדש של Baths, מוזרם במלואו בפיצ'פורק. [סטרים]
- באתר של Weather channel התפרסמה לאחרונה כתבה מושקעת ומעניינת על… דבורים. נכון יותר: על גנבי דבורים. נשמע מעניין, פלאס אני ממש מבסוט על המגמה החדשה לעצב בצורה קריאה ונוחה ויפה מאמרים ארוכים אונליין. [אנגלית]
- [תודה לאיתמר] איך לשרוד בניו יורק סיטי? 27 עצות לזרים. [אנגלית]
- מחבבינג את השירים של גיא קארו, שאלבום הבכורה שלו "אחותי" מחכה לכם בבנדקאמפ מוקף באנשים מוכשרים כמו ג'וני שועלי ושאולי עשת. [בנדקאמפ]
- [תודה לארז] גילוי ענק: אנחנו יודעים שלעמיר לב יש אלבום בכורה נידח ועליז מ-1991 בשם "לראות אתכם במקומי", שלא ממש נחשב כחלק אמיתי מהקריירה שלו. מה שלא ידענו הוא על קיומו של "הכל כמו ראי", סינגל שהוציא לב ב-1989 בהפקת אריאל זילבר. הקול חלק ולא צרוד, הכתיבה לא מקוטעת ומינימליסטית, והגיטרות החשמליות נעדרות לחלוטין. מוזר ומעניין. [טיוב]
- לא מזמן גילינו שתמר אפק, לשעבר רוצחת מגברים בהרכב קרוסלה, התחילה להעלות חומרים חדשים לרשת. והנה הכל מצטבר ל-EP ראשון בשם Collision שמחכה לכם בחינם בבנדקאמפ. כבר לא רוצח, אבל בהחלט דוקר. [בנדקאמפ]
- כדאי מאוד שתשמעו את פרויקט פלאגר – סדרה של אלבומים אקוסטיים שהוקלטו בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל ל-4 אמנים צפוניים חדשים שאתם לא מכירים עדיין אבל לפי מה ששמעתי כדאי לכם להכיר. הכל הוקלט והופק ע"י צוות התחנה והסטודנטים, ועוצב ע"י סטודנטים מביה"ס גורן לתקשורת חזותית. יצא מגניב אש, אני ממש מבואס שהדבר הנהדר הזה לא זכה ליותר חשיפה, כי המוזיקה פשוט נהדרת. כאן אפשר לשמוע דגימה מהפרויקט כולו, ואפשר גם לשמוע את 4 האלבומים המלאים: שחף בנטור, נוה שפרוני, שירן פדידה, אייל שוורצמן. [סטרים]
- אוהבינג את הקליפ "Another candle on the cake" של JoovE, הוא יובל שנהר הישראלי. הקליפ מורכב מצילומי ילדות נהדרים מימי ההולדת המשותפים שלו עם מי שאני מניח שהיא תאומתו, ומצילומים משפחתיים, והוא לגמרי נהדר. [טיוב]
- עף פה על אלכס קרלינסקי הישראלי, שקורא לעצמו Highway superstar ומקליט מוזיקה שנשמעת כמו פניני פסקולים מסרטי אקשן מהאייטיז. פנינים, אני אומר לכם. [סאונדקלאוד]
- במגזין בעל השם הלא־קצר Andy was wrong פצחו בפרויקט חדש בעל השם הלא־קצר משהו ישן, משהו חדש, משהו כחול, שמטרתו למתוח את קווי ההשפעות בין אמנים ותיקים לחדשים, לטובת מי שהפסיק לשמוע מוזיקה חדשה בניינטיז, או לחילופין לטובת מי שהתחיל לשמוע מוזיקה רק בעשור האחרון ולא מכיר את ההיסטוריה. לא מקיף, לא תמיד משכנע, אבל בהחלט נחוץ. [עברית]
- [תודה לאביטל] היי, למקרה שפספסתם: אוגרים זעירים אוכלים בוריטו זעירים. EPIC. [טיוב]
- De Lux הם צמד ניורקי חדש שלוקח הרבה מאוד צלילים ומהלכים מהפ'אנק והדיסקו של הסבנטיז, אבל האופי שלהם דומה הרבה פחות לחלקלקות השיקית של דאפט פאנק ויותר לקצוות המשוננים של Talking Heads ודיוויד בואי, למשל. צ'מעו 3 קטעים נהדרים שלהם פה. [סטרים]
- [תודה לערן] Tastebuds הוא אתר היכרויות לפי טעם מוזיקלי. הגיע הזמן. [אנגלית]
- אני לא מכיר את נועם עמבר (עם מ', כן? לא נועם ענבר מהבילויים), אבל אחרי ששמעתי את "צוואה", שהלחין וביצע בפרויקט "אלה האחים שלי" של גל"צ ליום הזיכרון, אני בהחלט רוצה לשמוע ממנו עוד. [טיוב]
- [תודה לטל] Last week tonight, התכנית החדשה של ג'ון אוליבר (לשעבר מהדיילי שואו), היא פנטסטית. בין השאר, היה לו קטע מעולה על הכשל של מערכת הבריאות החדשה באורגון, שגילתה לנו שלורה גיבסון האהובה השתתפה ושרה בפרסומת של מערכת הבריאות ההיא. אוליבר מציע פרודיה על גיבסון והשיר שלה. [טיוב]
- כל כך, כל כך אוהב את הקליפ ל-"I try to talk to you" של Hercules and love affair עם ג'ון גראנט! כמה יופי ורגש יש בריקוד הזוגי הזה. [טיוב]
- [תודה לזהר] המוזיקה של tUnE-yArDs נשמעת לא פעם כמו פסקול לתכנית טלוויזיה של ילדים שהשתבשה לגמרי. עכשיו יש לה גם קליפ שנראה ככה, לשיר המצוין "Water fountain". [טיוב]
- גם אצל אמנים שאני אוהב בכל לבי יש אלבומים שפשוט עוברים דרכי ולא משאירים שום משקע שהוא. זה קרה לי עם Hold Time של M. Ward מ-2009. כלומר, בערך. כן נשאר בי הקאבר שלו ל-"Rave on" של באדי הולי. בביצוע שלו, וורד משאיר רק את קווי המתאר של השיר ומשנה את כל השאר. בדיוק כמו שיר הפתיחה, השיר הזה דבק בי בלי שאני יכול להסביר למה. גם אותו אני מוצא את עצמי מפזם ומהמהם בלי משים. מה גורם לשיר להידבק אליך במשך חודשים? אני יכול לא לשמוע את השיר הזה חודשים ארוכים ועדיין לשיר אותו כל הזמן. יש כמה שירים כאלה, ואין לי שום הסבר, אפילו לא התחלה של הסבר, מה מבדיל אותם משירים אחרים שאני אוהב. אבל מה אכפת לי – זו מחלה מדבקת מענגת. הנה, אולי תידבקו בשיר הזה גם אתם. [מפ3]
שתהיה שבת שבוגי!
הצורך שלך לכתוב "מגניב" ממש מעצבן. מה הקטע?
אייטם 13 – ב-1998 קוטנר עשה עם עמיר לב ספיישל כבוד ההוצאה של פעם בחיים (או שזה היה שנתיים מאוחר יותר עם אלבום ההופעה… אני כבר לא זוכר), ושם את השיר הזה. אני מחפש אותו מאז ולא מוצא. זה ממש מרגש שמישהו העלה אותו ליוטיוב.
זה מגניב בעיניי.
זה תענוג לפתוח עונג עם תעני אסתר ולסיים אותו עם M. WARD
שברת לי את הלב עם הסינגל הראשון של עמיר לב, יצירת מופת קטנה, תודה 🙂
בהמשך לאייטם 6 – ראיון עם ג׳ון קייג׳ על השקט – או הרעש – שבמוסיקה.
אייטם 15..! איזה יופי 🙂
תודה על העונג השבועי!
להתראות בדוקאביב 😉