"נתחיל מהסוף: לסת שמוטה. צמרמורות, התעלוּת, תדהמה, סף דמעות. הרגשה מחודשת שהכל אפשרי, שאפשר לעשות מוזיקה חופשית לחלוטין מכל דרישה, ציפייה או תווית. אקסטזה של הצטרפות למי שעומד על הבמה ויוצא לשיט אל חופים שלא נודעו. לראות שלושה גברים על הבמה מנגנים מוזיקה שהיא בעת ובעונה אחת פראית ושבורה, אצילית ושברירית. לראות שלושה גברים על הבמה חפים מכל גינון ארכאי של גבריות־רוק מעופשת" – אבי פיטשון יצא מסוחרר מההופעה של סאן לאקס

1. יש סיכוי די טוב שלעולם לא יימאס לי מ-"Spinning wheel". אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה, וזה קרה בגיל די מאוחר יחסית לעובדה שמדובר בלהיט די אוניברסלי מאז יצא ב-1969 בביצוע Blood sweat & tears. הביצוע שלהם מושלם, והוא גם הסטנדרט, אבל מאז הוקלטו מיליון ביצועים וכולם נהדרים – שירלי בייסי, פגי לי (אח, הביצוע של פגי לי!), והשבוע נתקלתי לראשונה בביצוע של Sammy Davis Jr, ומה אגיד לכם – גם הגירסה הזאת פנטסטית! כאילו, תקשיבו בעצמכם ותגידו לי שזו לא חדווה צרופה. אפילו סמי צוחק בקול גדול (ואף מודה בסוף ללהקה המקורית). איזו דרך להתחיל את השבת. [מפ3]



2. יום שישי הקרוב יהיה וולנטיינ'ז דיי – ולי נשבר הזין מהציניות שקשורה בימים האלה. לכן בשישי הקרוב, 14 בפברואר, בערב (מיד אחרי שיעלה עונג שבת…) אתקלט שירי אהבה מרגשים פור ריל בערב "מוות לציניות" בבר-קיימא (שזה ברח' המשביר 22, שזה בפלורנטין, שזה בתל אביב). אני מתכנן להתחיל שקט ולהגביר, אבל בלי טיפה של ציניות. קראו את הרציונל הקצר שלי כאן, ואם אתם בתל אביב בשישי הקרוב, בואו. כניסה חופשית ובירה זולה. [פייסבוק]
3. אנחנו כבר בפברואר וזה אומר שהגיע הזמן להסיר מראש הבאר הצידי את הלינקים לסיכום 2013 של העונג. לכן, בפעם האחרונה לפני שאני משאיר את הסיכום הזה לחסדי החיפושים שלכם בגוגל: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת לשנת 2013, שירי העונג של 2013, והאלבומים המיותמים של 2013. תודה – שוב – לכל מי שטרח והצביע וכתב וקרא והקשיב. [כאן]




תצלום: דין אהרוני

4. שנדבר רגע על ההופעה ממוססת המוחות שנתן כאן ביום ראשון Son Lux? כאילו, ישו. כמה יפה יכולה להיות הופעה אחת? אנשים רבים שדיברתי איתם בימים שאחרי ההופעה היו שותפים לחווייה שלי: הם באו בלי ציפיות ויצאו המומים. גם אני לא ידעתי למה לצפות. בכוונה לא צפיתי ביוטיובים של לאקס בהופעה, אפילו לא ידעתי באיזה הרכב הוא מגיע. מבחינתי הוא היה יכול להגיע לבד או בהרכב של 9 אנשים שכולל נשפנים ומתופפים, וזה היה נראה לי טבעי. הוא הגיע בטריו, אבל זה היה הטריו הכי מגניב שאפשר להרכיב בברוקלין: בחור אמריקאי לבן להחריד, מתופף אסיאתי ממושקף ומגניב (איאן צ'אנג), וגיטריסט עם שם שנשמע פקיסטני או משהו (רפיק בהאטיה), מזוקן ועם קפושון. זו הייתה יכולה להיות קריקטורה של אינדי ניו יורקי אלמלא כל אחד מהם היה פאקינג וירטואוז. בהתחלה התבאסתי שכמעט לא היו שירים מהאלבום הקודם, אבל ההופעה הלכה וגדלה למימדי יופי כל כך אימתניים, ששכחתי מזה מהר מאוד. כל שיר קיבל צורה חדשה, ונדמה היה שהוא מקבל חיים משלו ומתחיל ללכת לבד והלהקה רק רודפת אחריו. חלקי שירים התארכו, התמוססו לתוך ציטוטים משירים אחרים, התפרקו והתחברו. התפעלתי מיכולות השירה הנהדרות של לוט – הייתי בטוח שבאלבום הוא מפעיל כל מיני פילטרים או עיוותי-זמן על הקול שלו אבל מסתבר שהוא פשוט שר ככה – ומהבנייה המבריקה של שירים לכדי שיא רגשי כמו ששירי דאנס בנויים לשיא קצבי ופיזי. וכל כך שמחתי שהבארבי היה מלא עד אפס מקום. במגזין מרפסת מנסים לתאר מה היה שם. יער בנבנישתי החזירה לי רגעים של צמרמורות ב"אנדי", גם אבי פיטשון הסתחרר ב"הארץ". למי שפספס וגם למי שרוצה להיזכר: הנה וידאו של "Alternate world" ושל "Easy" (עם קטע הגיטרה המדהים הזה שמגיע אחרי 2 דקות וקטע התופים-גיטרה המוצדק ביותר של השנה אחרי 4 דקות). תביאו לנו הופעה אחת ברמה כזו כל שנה ונהיה אסירי תודה לנצח. [עברית, טיוב]
5. גושים גדולים של צבע חלק, מבטים ריקים, תנועות מכניות – "Digital witness", הקליפ החדש של St. Vinvent נראה כמו סרט מדע בדיוני משנות ה-50, כשחשבו שהעתיד יהיה מונוכרומטי ואוטומטי. [טיוב]



6. מתעלפינג מהביצוע והקליפ היפהפה ל-"Hide" של הרקדנית והזמרת הבריטית הנהדרת FKA Twigs, שצולם בכפר מאיאני הרוס במקסיקו. [טיוב]
7. [ויה פומ"ו] אוצר לכל מי שאי פעם התרגש ממוזיקה אמריקאית שורשית: ספריית הקונגרס פתחה השבוע לציבור את ארכיון Songs of America, הכולל כ-100,000 פריטים מוזיקליים מההיסטוריה של ארצות הברית, וביניהם כ-80 אלף דפי תווים, אלפי הקלטות אודיו, וידאו וספרים שעברו דיגיטציה וזמינים להאזנה, צפייה וקריאה מקוונים – שירי עם, בלוז, ג'ז, שירי מהגרים, שירי ילדים ועוד המון המון אוצרות (הנה הקלטה עליזה יחסית של "התקווה" מניו ג'רזי, 1917, עם מילים שונות). [אנגלית, אודיו, וידאו…]
8. תרמין זה כלי הנגינה המשונה הזה שמורכב משתי אנטנות ושמנגנים בו בלי לגעת בו. אז ברור שעכשיו יש תרמין שאפשר לנגן בו אונליין, ואם אתם על מכשיר טאץ' זה אפילו יותר מגניב. [צלילים]
9. רות דולורס וייס הנהדרה מכל מזמינה אתכם להשתתף במימון האלבום החדש שלה, "בשפת בני האדם". הנה הסינגל הכפול מתוכו. [עברית, בנדקאמפ]
10. [תודה לברק] איש משוגע הולך בשלג או אמן משוגע שיוצר ציורי-ענק מרהיבים בשלג? היי, למה לבחור? [פיקסלים]
11. [ויה פומ"ו] אני מבין קרוב לאפס המוחלט בכל הנוגע לטקסטים יהודיים, אבל עף לי הכובע השבוע כשנתקלתי בספאריה, הגירסה הדיגיטלית החדשה של ארון הספרים היהודי: התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הטקסטים הקאנוניים של היהדות לקריאה דיגיטלית חופשית, כולל ממשק פנטסטי לפרשנויות (מפרשנים כבירים כמו רש"י ועד אחרון המגיבים). הוא עף גם בגלל הממשק הנקי והנוח והדו-לשוני, שנראה אחלה גם במכשירים ניידים, וגם כי הגיע הזמן שהאוצר הטקסטואלי הזה (שלא לדבר על תרבותי וכו') יקבל בית דיגיטלי עדכני, רלוונטי, נוח, חפיש ושתיף. איך אמר לנו רבי מאקלמור? דיס איז פאקינג אוסום. [עברית, אנגלית]
12. שני פריטי תרבות מכריעים של הניינטיז חגגו השבוע 20 שנה. הראשון היה אייס ונטורה הראשון. השני היה Dookie, האלבום השני של Green Day. בעוד לא ראיתי ולו כתבה אחת שחוגגת 20 שנה לאחד הסרטים הכי מצחיקים שאי פעם הוקרנו על מסך קולנוע, גרין דיי זכו לקצת יותר תשומת לב. הנה כתבה מצוינת מסטריאוגאם שחוגגת 20 שנה לאלבום של גרין דיי. [אנגלית]
13. טרי מ-Reddit – עובדות אמיותיות שנשמעות מונפצות. למשל: הפותחן הומצא כ-50 שנה אחרי המצאת פחיות השימורים. בהשתלת כליה מוסיפים כליה שלישית, ולא מסירים אף אחד. אגב, אני מת על המילה הזו, "מונפץ". [אנגלית]
14. Emaar, האלבום החדש והאמריקאי ביותר של Tinariwen (הוא נפתח באנגלית, והוקלט כולו בארה"ב), מוזרם בחינם-אין-כסף באתר של NPR. איכשהו, נדמה שלעולם לא יימאס לי מצליל הגיטרה הזה. [סטרים]
15. כמה יפה הקליפ ל"אלמלא הרוח", הסינגל השני והיפה של נעמה הכהן, שיר שמתחיל כמו שיר רגיל לגמרי ומתפתח למשהו הרבה פחות שגרתי, מוותר על בית-פזמון, ויוצא לאיזה מסע סקרני ומאיים, קצת כמו מה שקורה בקליפ עצמו. [טיוב]
16. החברים ברדיו הקצה סיימו עונה של הקצה טי.וי, והעלו סרטון קצר כדי לציין את זה. לכאורה אין כאן שום חדשות, אבל הסרטון הזה כל כך הצחיק אותי שהייתי חייב לשתף אותו. [טיוב]



17. [ויה פומ"ו] אוהבינג את אלבום התמונות הזה, של בועות סבון שקפאו במזג האוויר הקר. [פליקר]
18. בנדיקט קמברבאץ', חתיך מאי פעם, פותר תעלומה בלשית מרעישה ברחוב סומסום. [טיוב]
19. אם כמוני נתקלתם לאורך השנים ב-Staples singers והתלהבתם אבל לא ידעתם מאיפה להתחיל בים השירים שלהם, מגזין סלייט הרכיב בשבילכם (ובשבילי) מדריך קצר למתחילים. [אנגלית, טיובז]
20. [תודה לשלומי] ארקייד פייר – כן כן, האלמונים ההם שהקליטו את אלבום השנה שלכם – קפצו לטריפל ג'יי והשאירו ביצוע לייב נהדר ל-"My body is a cage", רפלקטור-סטייל. [טיוב]
21. ובפיצ'פורק: מאיפה להתחיל עם גיטריסט-העל ג'ון פאהי? [אנגלית]
22. הנשיונל הקליטו קאבר ל-"Learning" של Perfume genius! אני מכיר כמה אנשים שגמרו במכנסיים רק מלקרוא את המשפט הזה. אישית, אני מעדיף את המקור. [טיוב]
23. ומיילי סיירוס ביצעה את "Why'd you only call me when you're high" של ארקטיק מאנקיז במופע האנפלאגד שלה. אני יודע, יותר מדי דברים לא סבירים במשפט האחרון, אבל זה קרה וזה לא נורא כל כך. [וידאו]
24. הכירו את רחל בג'ה, שלפני שנייה וחצי הוציאה EP בכורה יפה בהפקת תומר ברוך (מ-Crunch 22). הקשיבו לו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
25. שלום גד, שבעולם מתוקן היו אלפיים איש בכל הופעה שלו ולא מאה, הוציא מארז של 5 אלבומיו הראשונים שנמצא עכשיו בחנויות. חוץ מהידיעה המשמחת-לכשעצמה הזאת, והעובדה שהוא מלווה את ההוצאה בסדרה של הופעות חודשיות באוזןבר (הופעה לכל אלבום, ואם אתם אוהבים את "סוף המדבר" אז כבר פספסתם את ההופעה הספציפית הזאת) – הוא גם מתראיין לוואלה, וכל ראיון עם גד היא קריאה מענגת. כן ירבו. [עברית]
26. "ודאות" הוא סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה של נועה קורנברג, ואם לא שמעתם את השם הזה מעולם, אל תחששו, תמצאו עוגן להיאחז בו בהפקה השיר-טיולית שרקם סביבה צח דרורי. [טיוב]
27. באזפיד הוא אתר מלא בתוכן נטול משקל, אבל לפעמים גם להם מתפלק תוכן ויראלי שיש לו אשכרה משקל וחשיבות בעולם האמיתי. אחת הכתבות הכי חשובות שראיתי שם אי פעם היא רשימת הגורמים שמרכיבים את תרבות האונס – התרבות שאנחנו חיים בה גם בישראל, שבה תקיפה מינית מתרחשת בתדירות כל כך גבוהה שהיא כבר כמעט הנורמה, שבה מחנכים נשים להיזהר מאונס אבל לא ממש מחנכים גברים לא לאנוס. תקראו את זה. ברצינות. גם אם אתם כבר יודעים את כל מה שכתוב שם. [אנגלית]



28. בק, יא ממזר. שוב עשית את זה. הכישרון הכי גדול שלך תמיד היה לדעת ממי לגנוב (ואיך). הקריירה הנפלאה שלך היא הוכחה ניצחת לכך שגם פופ-ארט\ארט-פופ מבריק שכולו קאט&פייסט של רעיונות, שלרגע לא מסתיר את העובדה שהוא גונב ואת מקורות הגנבה, יכול להיות יפהפה, מעניין ומרגש לא פחות מכל פופ אחר. אבל הפעם הפתעת אותי. לא רק שהאלבום החדש שלך, Morning phase, הוא גניבה מופלאה ורבת-כישרון (הפעם, למרבה ההפתעה, מעצמך של 2002), אלא שהשיר הכי יפה באלבום הזה הוא גניבה ממקור מאוד לא צפוי. מפול סיימון. ב-"Turn away" יש את סאונד הגיטרה האקוסטית ההוא, ואת ההרמוניה הנוסקת הזו בשורה השנייה, והאיזור של הדממה בשורה הרביעית כאילו מעולם לא שמעת את "Sounds of silence" או משהו כזה. והכל בקריצה כזו, של אני-יודע-שאתם-יודעים-שאני-יודע, אותה קריצה שכל כך הרבה אמנים חדשים מנסים לחקות, יותר או פחות בהצלחה, רק שאתה, ממזר שכמוך, אתה מצליח לשמור גם על הקריצה וגם על היופי הכן והעמוק הזה, על הרגש האמיתי שעדיין תופס את מרכז הבמה בשיר הזה, לא מתחבא מאחורי קריצה אירונית פוסטמודרנית כזו של "שנינו הבנו את הרפרנס". יא ממזר. [מפ3]

מילה קטנה של תודה גדולה: העונג הזה הוא הראשון שנכתב על הלפטופ החדש שלי. חלק מהכסף שבעזרתו רכשתי לפטופ חדש אחרי שהקודם הפך לעגלה מצ'וקמקמת הגיע אליי בזכותכם – בזכות מי שנהנה באופן קבוע מהעונג והחליט לתת לי טיפ דרך Patreon. תודה ענקית למי שנתן ולמי שנותן, ולמי שיחליט לתת. הכסף הזה לא קונה לי טיסות לחו"ל, אלא כלי עבודה. תודה גדולה מאוד מאוד מאוד.
[מה זה פטריאון? תסביר לי!]

שתהיה שבת שבוגי!