"כיום, כשאנחנו משעבדים את התרבות שתתאים לזמננו ולצרכינו, קשה להבין איך זה לחיות בעולם שבו אתה ממש ממתין ומצפה לארוע כל כך טריוויאלי כמו תוכנית רדיו" – דויד פרץ מתגעגע למיכל ניב, 10 שנים אחרי מותה. בארכיון של הקצה תוכלו למצוא את התכנית האחרונה של קוואמי, שהוקדשה כולה לזכרה והשפעתה עליו

1. מהרגע הראשון ששמעתי את Plan B מבצע את "No good", ידעתי שאני צריך לעקוב אחרי הבחור המוכשר הזה. בחור בריטי בערך בגילי שרואה את שורשי ההיפ-הופ מאחורי הברק של פרודיג'י הוא מישהו שיעשה דברים מעניינים עם הז'אנר שבו החליט למקם את עצמו. הוא לא איכזב אותי מאז, אף על פי שעקבתי בצורה די רופפת. בכל פעם הייתי שומע סינגל מעולה אחר ומגלה שהוא אחראי לעניין. "She said", שהוא בכלל שיר נו-סול נהדר, שייך לו, וגם "Prayin'", שהפיק פול אפוורת' שאחראי לסאונד של אדל אבל נשמע כאן כמו מארק רונסון. השירים האלה לקחו את ההיפ-הופ לכיוון הרבה יותר פ'אנקי וסול, אבל ב-2012 הפתיע מר פלאן בי עם סרט שהוא כתב וביים, וכמובן גם הקליט לו פסקול. ושיר הנושא, "Ill Manors", מחזיר אותנו לנקודת המוצא: הנער הכועס שגדל על פרודיג'י בפרברים האנגליים. השיר האדיר הזה, שהגרדיאן כבר קרא לו "שיר המחאה הבריטי הטוב ביותר מזה שנים", וחבר הפרלמנט ג'יימי ריד השווה לביקורת החברתית של "What's going on" של מארווין גיי, הוא פיצוץ של מתח מעמדי וגזעי, של אלימות שנולדת מדיכוי והזנחה, של שכונות עוני והחלום על העושר, של פוליטיקה לא שוויונית. הוא נע כל הזמן בין המתח המצטבר של הבתים, עם כלי המיתר והביטים שכל הזמן כמעט כושלים על עצמם, לבין הפיצוץ הדראם-אנד-בייסי של הפזמון שיורק לך בפרצוף. זה היה רק עניין של זמן עד שהפרודיג'י עצמם יעשו לשיר הזה רימיקס אלים אף יותר. הפרודיג'י, בקלות אחת מחמש הלהקות הבריטיות הכי גדולות וחשובות של העשורים האחרונים, פועלת על דלק של אלימות, מחאה, היפ-הופ ואלקטרוניקה. אלה בדיוק החומרים מהם עשוי השיר המעולה הזה. למה אני חושב שפלאן בי ענק? כי הוא יכול לשיר שיר כזה, וגם כזה. [מפ3; טיוב]



2. שוגי אוטיס יופיע בישראל ב-1 במאי. [עברית]
3. קלקסיקו הוסיפה הופעה נוספת בארץ! גם ב-28 בפברואר, וגם ב-1 במרץ, בבארבי ת"א. אל תחמיצו. [עברית]
4. The Mars Volta התפרקו. לא נורא? [אנגלית]
5. The postal service, כלומר הצמד בן גיבארד (מדת' קאב פור קיוטי) וג'ימי טמבורלו (Dntel), הוציא ב-2003 אלבום מושלם אחד ונעלם. עכשיו, עשור מאוחר יותר, הם חוזרים להופיע – אל תפספסו אותם [אנגלית]
6. O. M. F. G. ניפגש בברצלונה, כן? [אנגלית]




אני לא מאמינה שרק עכשיו גיליתי את השיר החדש של דה נייף!

7. איזו התרגשות!!! "Full of fire", שיר חדש של The Knife מתוך האלבום החדש! [טיוב]
8. סטרים לאלבום החדש של חברותינו היקרות מקנדה טיגן ושרה, "Heartthrob". [סטרים]
9. ניהול מצבי משבר, האלבום החדש של שני קדר (בעברית!), מחכה לכם במלואו להאזנה כאן בעונג, ואפשר גם לזכות בעותק פיזי אם יתמזל מזלכם. [עברית]
10. אישה הולכת לבדה בברוקלין, בלילה. אפילו בשכונה נעימה בברוקלין זה לא תמיד רגע של בטחון רב עבור האישה הבודדה. הנה פתרון חברתי נהדר: סיירת ליווי על אופניים. את מתקשרת כשאת עולה על הסאבוויי, ובתחנה שבה את יורדת מחכה לך בחור נחמד על אופניים שילווה אותך בבטחה הביתה. [אנגלית]
11. תום יורק מעטר את שער Dazed and confused החודש, ובין יתר הדברים הטובים שהוא מביא למגזין הוא פירסם גם מיקסטייפ קצר של קטעים שלו שלא שוחררו. הסט כולל רימיקסים לרדיוהד, קטעים של Atoms for peace וגם קטעי סולו. [זאונדקלאוט]
12. ארבע וחצי דקות של אנשים עושים דברים מדהימים. בעיקר כאלה שדורשים להיות מעל הקרקע. [טיוב]
13. מארק לנאגן מכסה את "Red balloon" של טים הארדין, מתוך אלבום קאברים חדש להארדין. [סטרים]
14. Tomahawk חוזרים באלבום חדש! הסופרגרופ של מייק פאטון וחבריו מהמלווינז, ג'יזס ליזארד והלמט, מציעה לכם לשמוע את כל האלבום החדש Oddfellows. [סטרים]
15. עדי אולמנסקי שיחררה את מיקסטייפ הבכורה שלה להאזנה ולהורדה. 8-ביט, דאבסטפ, ביטס ומגה סטייל. האמת? הופתעתי לטובה, ונהניתי לאללללה. [סטרים, מפ3]
16. אינפקציה חוגגת עשור ל"ככה מפנקים" האדיר, וחבר הלהקה רן יורגנסון נותן להורדה DVD מפנק עם כל הקליפים, סרטים קצרים ותיעוד מההקלטות. ככה באמת מפנקים! [עברית]
17. סטרים לאלבום החדש והמרענן של Unknown mortal orchestra, ההרכב הקנדי-ניוזילנדי שעושה בתזונה של פסיכדליה לו-פיי. [סטרים]
18. למה אני חושב ש"צריך לסגור הכל", האלבום החדש והרביעי במספר של ג'ירפות – שאותו תוכלו לשמוע במלואו כאן – הוא אלבום אדיר, אלבום שנושק באיכויותיו ל"גג" המופתי, אלבום שמוכיח מעל לכל ספק שג'ירפות, וזה לא משנה מה דעתכם על האישיות והליריקס של גלעד כהנא, היא אחת הלהקות הכי טובות שפועלות בימינו? או, שאלה טובה. והתשובה כרגיל מורכבת ורבת פנים, אבל שורש כל העניין הוא בתכונה אחת חשובה, אמיצה ולצערי נדירה מאוד במוזיקה הישראלית: ג'ירפות היא להקה שחוקרת. גלעד כהנא מאריך מדי אלבום את הזרוע הכותבת שלו, והיא מגיעה לעוד שטחים שלא נגעה בהם קודם. באלבום הקודם לא היה כמעט "אני", הוא הורכב כמעט כולו מסיפורים של אחרים. האלבום הנוכחי מתפשט מבחינה נושאית למחאה החברתית ("דפני דפני", "קיץ 2" הסוחף), לביקורת תרבות פופ ("הוא והיא והא" האדיר והניסיוני), לפוליטיקה ישירה מתמיד ("צריך לסגור הכל") ונוגע, כרגיל אצל כהנא, גם בהייקוז פילוסופיים שהופכים להמנונים ("אין בעצם זמן"). אבל זו רק ההתחלה. מה שמעניין באלבום הזה באמת הוא החקירה המוזיקלית שלו. הרבה להקות מגבשות אחרי כמה שנים נישה מוזיקלית שהיא רק שלהן, הבעיה היא שזו נישה שהם נשארים בה אחר כך כל הקריירה, קופאים על מקומם המוזיקלי. ג'ירפות הצליחו גם הם לגבש נישה מוזיקלית ייחודית – אף להקה בארץ לא נשמעת כמו ג'ירפות, ואם יסירו את ערוץ השירה לא תתבלבלו בין שיר שלה לשיר של להקה אחרת. אבל הנישה שלהם היא נישה נודדת, מתרחבת והולכת. "אין בעצם זמן" הוא כמעט מערכון מבחינה מוזיקלית, עם הקלטות השטח והפלייבק הצעצועי – אבל הוא שיר סוחף וממכר. "הוא והיא והא" לא נשמע כמו שומדבר ששמענו אי פעם מלהקה ברמת הפופולריות של ג'ירפות – דאב כמעט רקיד, עם שירה שעברה ווקודריזציה מספיק כבדה כדי שיהיה אפשר רק בקושי לזהות את הטקסט (המעולה – זו אחת הביקורות הכי קולעות ולא מתחסדות כלפי פופ ישראלי, קראו את המילים), ו"יופי" לוקח את זה צעד נוסף הלאה; "סולם" ו"רגליים" נותנים יותר ויותר מקום לאלקטרוניקה האנלוגית האדירה של יאיר קז; "זה זה" מביא סוף סוף אל האולפן את אילתורי הבמה המפורסמים שלהם – מונולוג מהדהד מאולתר של כהנא על רקע רוק פ'אנקי מאולתר של הלהקה; "היא תמיד רוקדת ככה" היא בלדת פסנתר וטרומבון (אבי לייבוביץ'!) כמעט יוני בלוכית בעיבוד שלה, ו"יכול להיות סוף טוב" הוא קלאסיקת ג'ירפות מהרגע הראשון, שמצליחה להיות מזוהה מאוד עם הלהקה ועדיין להציע התפתחות מוזיקלית. אבל בסוף הכל חוזר להתכה של החקרנות המוזיקלית הזו עם החקרנות המילולית-הגשתית של כהנא, שיכול לשיר שורה כמו "חיות המחמד יאכלו את ראשך" ואז למלא את הברייק שאחריה ב"המ המ המ המ" רב-קולי של קולות לעיסה מעושים. בהאזנה הראשונה שלי לאלבום הזה, השירים הראשונים השאירו אותי רק מעוניין אך עדיין לא נלהב. אבל יש באלבום הזה כזו תנופה, שברגע שנכנסים אליו, בערך ב"קיץ 2" האדיר, קשה להיפרד ממנו. וכשהוא נגמר האצבע ממהרת ללחוץ פליי ולשמוע הכל מההתחלה. וככה כבר שבוע שאני טוחן את האלבום הזה, שחברי רוי רגב כבר טוען שהוא הטוב באלבומי ג'ירפות (אני עדיין שומר את המקום הראשון ל"גג"). ואתם פשוט צריכים לשמוע את האלבום הזה. יותר מפעם אחת. ואז להגיד לי מה דעתכם. [בנדקאמפ]


וזו פעם אחרונה שאתה נוגע לי בשפם, הבנת?

19. "Jubilee street", שיר חדש נוסף מתוך האלבום המתקרב, המסקרן, המושך, של ניק קייב. אהבתי במיוחד את הצגת הליריקס ב"קליפ" הזה. [טיוב]
20. מוג הוציאו מכשיר חדש, Sub Phatty, וכדי לקדם אותו הם עשו משהו נהדר: הזמינו את פליינג לוטוס לשחק בו, ואת האנימטור המצוין אדם פוקס ליצור קליפ. רק דקה וחצי, אבל איזה יופי של דבר. [טיוב]
21. אני לא מת על אף אחד מהאמנים האלה בנפרד, אבל "Try", הקטע המשותף של Nosaj Thing עם Toro Y Moi עושה לי נעים בכל הגוף. [סטרים]
22. וואווווו. המטרה של IF נעלה – להביא לפעולה עולמית למיגור הרעב בעולם. אבל הממשק – הממשק של האתר פשוט מעיף. פשוט תגללו למטה. [אנגלית]
23. אלביס קוסטלו הקליט אלבום עם הרוטס!!! [אנגלית]
24. [תודה לחן] Son Lux אהובי משחרר את אלבום הבכורה שלו מ-2008 להורדה בחינם, או בכמה שתבחרו לשלם. יששששש!!! [סטרים, מפ3]
25. או יה! "Screwdriver", שיר חדש של האמן שפעם נודע בשם האמן שפעם נודע בשם פרינס! [טיוב]
26. בן שלו על התפתחות עיצוב עטיפות התקליטים הישראליות, לרגל תערוכה חדשה בנושא. נו מה, שלא אמליץ עכשיו על הבלוג האדיר סיפור, כיסוי? [עברית]
27. יש! יש! יש! סטרים ל"קוסמי", אלבום חדש לאביר האדיר רייסקינדר! [סטרים]
28. הילאריוס! דיבוב מחודש מושלם ומזעזע בו זמנית של קטעים מה-NFL. [טיוב]
29. עדיין אפשר וכדאי מאוד לשמוע את כל אלבום הקאברים החדש והיפהפה של ארון נוויל לקלאסיקות דו-וופ ורוקנ'רול מוקדם. [סטרים]
30. שון לנון וגרג סונייר, המתופף של דירהוף, חברו יחד, קראו לעצמם Mystical Weapons, והוציאו אלבום מוזר באותו השם שאתם יכולים לשמוע עכשיו אונליין. [סטרים]


בחור באיכות גבוהה בתמונה באיכות נמוכה

31. [תודה לעופר האדיר] שכתב בכזו התלהבות כנה שאני חייב פשוט להביא את דבריו כפי שהם: "הייתי חייב לחלוק איתך את זה. זה פאקינג מרגש ברמות (אותי, בכל מקרה). בשנת 2000, ג'ון בריון ניסה להרים תכניות אירוח ב-VH1 שבה הוא מזמין מוזיקאים לנגן. בריון נעזר גם בבמאי (הכביר!) פול תומס אנדרסון לטובת התכנית. אנדרסון מצא אצלו בערימות לפני כמה ימים עותק של פיילוט של התכנית הזו (שלא עלתה לאוויר). המוסיקאי שמוביל את הפיילוט הוא אליוט סמית', ומלווה אותו בריון בגיטרה ובראד מלדאו (!) בפסנתר. יש בפנים גם קאברים לביג סטאר, לנון והקינקס, כמו גם שירים של סמית' ובכלל זה דבר מדהים". כל 43 הדקות של הפיילוט באוויר עכשיו, רוצו. [טיוב]
32. [ויה ויה] איך עובד מפתח? שאלה מוזרה, שהרי כולנו יודעים מה מפתח עושה: פותח את המנעול. אבל איך בדיוק, מה קורה שם בפנים? יש הרבה דרכים להסביר, אבל לפעמים מספיק גיף מונפש אחד פשוט כדי שגם מנעול ההבנה בראש שלי יעשה "קליק" וייפתח באחת. [אנגלית]
33. "אברהם", שיר חדש של דניאלה ספקטור, להורדה בחינם. [בנדקאמפ]
34. האזינו לכל EP הבכורה המצוין של אסתר רדא, Life Happens, בהפקתם המשובחת של סאבו וקותי. פ'אנק אתיופי רולז! [בנדקאמפ]
35. מיכל לוטן שרה את "Halo" של המלכה ביונסה. [טיוב]
36. בבלוג ביקורת המוזיקה הלא מפרגן, "לא מפרגן", מגיבים בדרך הנאותה ביותר לתוצאות הבחירות האחרונות, ומנתחים את תרומתו למוזיקה הישראלית של הפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד. לפיד כתב כעשרים שירים, חלקם הפכו ללהיטים גדולים, חלקם נזנחו ונשכחו, וכולם יכולים ללמד אותנו ש"לפיד הוא לא רק פופוליסט שטחי וחנפן, הוא גם שוביניסט לא קטן". היי, אם חסרות לכם סיבות לשנוא את האיש הפופולרי ביותר במדינה כרגע – הנה כמה! [עברית]
37. לחלוטין NSFW. הפרויקט Hysterical Literature של הצלם קלייטון קיוביט מאתגר נשים (ביניהן שחקניות פורנו) להקריא ספרות יפה בעוד ויברטור פועל בין רגליהן. אין שום צילום מפורש, והנשים מוצגות מהמותניים ומעלה מאחורי שולחן, מקריאות. אבל התוצאה היא סקסית, מצחיקה, מעוררת מחשבה, חצופה ומשחררת. איך אומרים באנגלית? Viewer discretion is advised. [טיובז]
38. אתה היפסטר! וגם את! או… האמנם? סרטון מהיר ומעורר נוסף של ערוץ הרעיונות המעולה של PBS. קחו 5 דקות ותחשבו על זה. [טיוב]
39. בפיצ'פורק פתחו את Advance, מדור חדש של סטרימינג לאלבומים חדשים, לבחירתם האנינה של אנשי האתר. נייס. [סטרים]
40. באמצע העשור הקודם פעלה בארץ להקה אדירה בשם The pit that became a tower, וניגנה אינדי-רוק אמריקאי מעולה בראשות אדם לי רוזנפלד, הבחור האמריקאי-ישראלי שעמד בראשה (וניהל גם את הלייבל האדיר מן אוף יזראל). הם הוציאו איזה שני אלבומים מצוינים, הופיעו נורא מעט ובעיקר נעלמו. חבל, אהבתי אותם נורא. השבוע הסתבר לי שרוזנפלד חזר עם הרכב חדש בשם הר אדוני (הוא יהודי משיחי, אז כל הסיפור הזה חזק אצלו), ועם סינגל ראשון בשם "Blue pegasus". [בנדקאמפ]


אני לא מדברת איתך עד שתחזירי את הפסנתר שלי לגודל האמיתי שלו

41. אני מאוהב קשות בשיר "Little numbers" של צמד העלמות השוויצרי-גרמני BOY, וקלות בסולנית הג'ינג'ית שלהן. [טיוב]
42. שיואו! דן דה אוטומייטור ואמילי וולס הקליטו אלבום ביחד תחת השם Pillowfight! מופלא. מחכה כבר שידלוף. הנה סינגל ראשון, "Get your shit together". [טיוב]
43. EP חדש, קצרצר ומצוין ל-Gold Panda, עבור חובבי האזורים הפליינג לוטוסיים יותר של האלקטרוניקה. [סטרים]
44. נהדרסקי: אם ד"ר סוס היה קורא לספרים שלו בסאבטקסט שלהם. [אנגלית]
45. לא מזמן כתבתי כאן על C2C, הרכב של 4 די-ג'ייז צרפתים, והנה חוזר לחיי עוד הרכב של 4 די-ג'ייז צרפתיים שעושים מוזיקה מגניבה מאוד. קוראים להם Birdy nam nam (מסתובב בעולם לפחות עוד הרכב אחד עם השם הזה, אז היזהרו מבלבולים), נדלקתי עליהם לפני כמה שנים בעקבות איזה קליפ מדהים, ועכשיו הם מוציאים עכשיו אלבום חדש. שיר חדש מתוכו תוכלו כבר לשמוע בסטריאוגאם. [סטרים]
46. עדיין לא החלטתי אם זה מפגר, מפואר, מדהים או כולם ביחד. שני חברים צילמו את כל צעצוע של סיפור, הסרט המלא, מחדש, עם בובות ושחקנים אמיתיים. [טיוב]
47. דבנדרה בנהארט ממשיך לטפטף חומרים מהאלבום החדש שלו, שעומד לצאת במרץ. השיר הקודם היה פסדר כזה. "Never seen such good things" הוא כבר יותר לטעמי, עם ליין גיטרה סטייל צ'יינה גירל, וסאונד הבאס הסבנטיזי היפהפה הזה. רואים שהוא חזר לעשות כיף באולפן. [סטרים]
48. גריזלי בר, שהוציאו את אלבום השנה שלכם, שיחררו רימיקס האוסי של Lindstrøm ל-"Gun Shy". [סטרים, מפ3]
49. המלכה קים דיל הוציאה תקליטון 7 אינטש עם שני שירי סולו חדשים, "Walking with a killer", ו-"Dirty Hessians". תענוג. [טיוב]



50. לפני כמה ימים חיברתי את הארדיסק גיבוי המוזיקה שלי כדי להעתיק אליו כמה דברים חדשים, ופתאום תקף אותי היצר הנדיר מאוד במחוזותיי, יצר הסידור. היו שם כמה תיקיות ישנות שהשמות שלהן לא סודרו כהלכה, ולכן במקום להסתדר יפה בשורה עם כל התיקיות לפי שם האמן, הן היו תקועות להן בתחילת הרשימה עם שמות שמתחילים בדברים כמו "[1975]" וכאלה. אלה היו שני אלבומים של קייטנו ולוסו, שבמובנים מסוימים הוא המתי כספי של ברזיל, ובמובנים אחרים הגיבור הכי גדול של דבנדרה בנהארט. מיד אחרי שסידרתי את התיקיות הסוררות, השתלט עליי יצר נפוץ הרבה יותר אצלי – לשמוע את האלבומים האלה. הייתה זו שעה פנויה, ולכן זה מה שעשיתי. רק שלא הצלחתי לשמוע אותם, כי נתקעתי על "Lua lua lua lua", בסך הכל השיר החמישי באלבום Jóia של ולוסו מ-1975. השיר הזה, שאני לא מבין בו מילה אבל נשמע לי בצורה בלתי ניתנת לערעור כמו שיר ערש, לכד אותי. גם השירה העצלה, אבל בעיקר הדקה האחרונה, שמורכבת מתיפוף עמום, שירבוטי אורגן, המהומים של ולוסו ואיזה צליל עומד, ישר, כאילו הניחו משהו כבד על איזה מקש באורגן החשמלי ושכחו להרים אותו. אני יכול להישבע שהשיר הזה הוא למעשה דרכו של ולוסו, קוסם לכל הדעות, להטיל כישוף היפנוטי, מתוק ואפל, על אישה רחוקה, לכבול אותה לקסמו המסנוור, האטום והמסתורי של הירח ("Lua", בפורטוגזית). אני לא יודע אם הוא עבד על אותה אישה דמיונית, אבל עליי הוא עבד היטב, ובלילות אני מהלך מוכה ירח ברחובות, מפזם "לואה לואה לואה לואה" לשכנים התמהים. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!