13 באוגוסט 2011
עונג שבת: היה שלום, דוקטור
"לדעתי הספר הנכון צריך להגיע אליך בזמן הנכון, ואין אדם שכל הספרים יכולים להתאים לו. (…) אם בזמן מסוים אתה לא נהנה או לא צריך ספר מסוים, כדאי שתקרא משהו אחר, ולא תרגיש אשמה" – אליף בטומן, סופר, אומר דברי חוכמה שכדאי לאמץ, בכתבה בה סופרים ועורכים מצביעים על "ספרי מופת" שהם ממש לא נהנו מהם
אנשים שצריכים לבדוק מייל: שמחה, נטע, רמה וטלי הולכים בחינם להופעה של אינטרפול, איזה כיף להם! ותודה ענקית לכל מי שהגיב וסיפר איזה שיר משפיע עליו פיזית, קריאה בתגובות שלכם פשוט מעוררת הערצה. אתם נהדרים ואני מת עליכם.
- אני לא מחזיק מעצמי טיפוס נוסטלגי, בטח לא מהסוג שמתגעגע לדברים שמעולם לא קרו לו, או מעולם לא היו. אבל כשאני שומע את Crooked rain, crooked rain של Pavement, להקה שהאוזניים שלי הגיעו אליה באיחור אופייני של איזה עשור, ובמיוחד את "Elevate me later", אני מוצא את עצמי מהרהר בכיף הסודי שבוודאי הרגישו מעריצי פייבמנט ב-1994, רוכשים בוויניל יפה (או סתם בדיסק) את האלבום האדיר הזה עם העטיפה הקולאז'ית הכה-אלטרנטיב-רוק-מהניינטיז שלו, נבלעים בסנארקיוּת ובסלאקריוּת הנפלאה הזו. ואני מצטער שב-1994 שהייתי בן 12 בקיבוץ בגליל ששמע נירוונה וסמשינג פמפקינז וסטון טמפל פיילוטס, להם לועג מלקמוס בשיר אחר באלבום הזה, וקוטון איי ג'ו ושריל קרואו וגרין דיי (וגם דברים מגניבים יותר כמו בק ופורטיסהד); ולא הייתי איזה בן 19 זועם ומלא השראה בעיירה אמריקאית שתרבות הצעירים בה מתעוררת ועולם חדש של תרבות נפתח בה בתחילת הניינטיז עם עליית הרוק האלטרנטיבי ופתאום פייבמנט מפוצצים לו את העולם. ואז אני חושב: אף פעם לא מאוחר. זה נכון, יש מוזיקאים שהאימפקט שלהם חזק הרבה יותר אם נתקלים בהם בגיל המתאים, אבל בכל מקרה הגעתי לפייבמנט והם שינו לי טיפה את החיים, ובגיל 19 כשהחיים נראים כאילו הם יושבים לך על כף היד גיליתי מוזיקה אחרת שפתחה לי את המוח והעולם, ואני עדיין נתקל פעם בכמה חודשים, אם יש לי מזל, באלבום שמכוונן מחדש, בכמה סנטימטרים או מילימטרים, את המסגרת שדרכה אני רואה את העולם. וכל עוד מוזיקה מצליחה לעשות זאת, אין טעם להתגעגע ולהסתכל לאחור בקנאה. [מפ3]
- Tiger Lilies מגיעים להופעה בארץ! 26 בנובמבר, בבארבי. חובבי קברט – אל תחמיצו! [עברית]
- סקרנים, האזינו! ב-31 באוגוסט, יעלה ערב נוסף בהפקתי ובעריכתי בסדרת 9:9, ערבי הרצאות שמתמקדים בכל פעם בדוברים מעיר מסוימת. הערב יתקיים בתל אביב, באולם של הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד 42, והפעם נעסוק בעיר עם סיפור יוצא דופן, אחת משתי ערים מתוכננות שקמו בישראל בתחילת הסיקסטיז במטרה להיות ערי אליטות משובחות, אבל ספגה שבר חברתי כפול שהיא עדיין מתאוששת ממנו, בניסיון להמציא את עצמה מחדש: ערד. בין 9 הדוברים תמצאו גם שמות מוכרים בני ערד כמו גבי ניצן (מחבר "פרא" ו"באדולינה"), דורון צברי ("מחוברות", "המדריך למהפכה") וגם דוברים שיעסקו בסיפור האדריכלי יוצא הדופן של ערד, במדבר שסביבה, בסוציולוגיה של העיר, באמנות וגם באמנות הרחוב שנוצרת בה. הכניסה חופשית ולגמרי בחינם, אבל מומלץ להרים טלפון ולשריין מקום למקרה שהאולם (הלא גדול) יהיה מלא. [פייסבוק]
- ביום ראשון הקרוב, 19:00-21:00, אארח בתכנית הדו-שבועית שלי ב"תדר" את מורי ורבי, חברי היקר לי כאח, מייסד אינדינגב ודילר מוזיקלי אקסטרה-אורדינר, מתן נויפלד! זו תהיה תכנית איחוד של "איגלו", התכנית המשותפת שחלקנו מדי שבוע בקיץ שעבר. בינתיים עברה שנה והמחסנים המוזיקליים המטורפים של מתן התמלאו בכל טוב. היו עמנו לשעתיים של הרבה מוזיקה ומעט דיבורים. [תדר]
- כל ההרצאות של 11:11 האחרון עלו לערוץ היוטיוב שלנו, ועולות גם בבלוג של 11:11 עם קישורים. [טיוב, עברית]
- סמנו ביומן, חובבי קומיקס! ה-28 באוגוסט הוא יום קראו קומיקס בפומבי! אולי זה יעזור להעלים מן העולם את התפיסה המיושנת והשגויה ש"קומיקס זה לילדים". קומיקס הוא מדיום אמנותי מרתק ועשיר, ובעשורים האחרונים יוצאים בו חומרים שלא יביישו כל ספריה מודרנית מבחינת תוכן, סטוריטלינג וארט, כולל לא מעט דברים שאי אפשר לעשות בשום מדיום אחר. קראו בגאווה! [אנגלית]
- The rip tide, האלבום החדש והכה-כה-יפה של Beirut, מוצע להאזנה במלואו באתר של NPR, ואם עדיין לא שמעתם אותו אתם מפסידים את אחד האלבומים שאני הכי נהנה מהם לאחרונה, ואני ממש לא היחיד. תפסו לכם איזו שעה שלווה של שבת ושימו פליי. [סטרים]
- וידאו חדש ויפה של עינב ג'קסון כהן מנגנת את עץ נופל ביער, ביער. לחובבי הג'קסון – במוצ"ש הזה, 20:00 בערב, אתקלט שירי פסנתר לפני המופע החדש שלה בלבונטין, בו היא מורידה את הפנסתר למרכז רחבת הקהל. בואו בזמן. [טיוב]
- הארץ מפנקים אותנו עם תרגום לראיון בניו יורק טיימס של אחד מל"ו צדיקים, דיימון אלברן. מי שמעדיף, הנה המקור באנגלית (הרבה פעמים מקצרים ב"הארץ" כתבות מתורגמות, לא בדקתי הפעם את ההבדלים). [אנגלית]
- קליפ חדש של The trees and the bees הישראלים, מנגנים את "An afternoon walk" הענוג על גג. [וידאו]
- בועז כהן מפרסם (מחדש?) פוסט מפורט אך ללא עזרים אורקוליים, על Cocteau twins המהממים, שכמו שהוא כותב "בתוך הסצינה האלטרנטיבית הם היו חייזרים כמעט. מלאכים. מלכים. מכשפים. כמו Talk talk המבריקה והמרגשת, גם המוזיקה של קוקטו טווינס היא משהו שפועל מחוץ לזמן". לא יכולתי להסכים יותר. אני הולך להניח על הפטיפון את Treasure. במקום לקום לפטיפון, התחילו בשיר האהוב עליי שלהם, שיצא כשהייתי בן שנתיים וכשאני שומע אותו עכשיו אני חוזר להיות בן שנתיים: מהופנט, ראשוני, בטוח שהכל מסביב הוא פלא. [עברית]
- אהובת המדור לורה מארלינג מטפטפת שיר חדש נוסף, "Sophia", בקליפ פשוט, יפה, ופשוט יפה. אוף, הקול הזה שלה! [טיוב]
- XKCD מציעים דרך פשוטה הרבה יותר ליצירת סיסמאות קשות במיוחד לפיצוח. [קומיקס]
- [תודה לאביטלי] Windoodles אוסף תמונות נהדרות ומשעשעות של איורים על חלונות בטוש מחיק. קשטו את המשרד שלכם. [פיקסלים]
- הנה הוכחה משמחת מאוד לכך שתוכן מעניין ואיכותי יכול להצליח (בניגוד לכל מיני טענות של ברוני הרייטינג, שממלאים את כלי התקשורת המרכזיים בארץ בזבל נטול כל משקל): הלינק המופץ והמדובר ביותר ביומיים האחרונים בקרב כל מי שיצא לי לדבר איתו, הוא כתבה בת 3,600 מילה על פטריות. אפילו לא פטריות מאכל – פטריות, פונגי, נבגים, עובש. ב"כלכליסט" מפרסמים כמעט מדי שבוע לפחות כתבה ארוכה ומרתקת אחת, בנושאים שהם לאו דווקא כלכליים בשום צורה, אלא מיועדים לקוראים חושבים וסקרנים. הפעם פרסם אורן הוברמן כתבה מרתקת, מדהימה ומסחררת על היכולות המדהימות של הפטריות, כולל ראיונות עם מדענים וכתבי מזון (כמו מייקל פולאן הידוע). רק בפסקאות הראשונות תגלו שיש פטריות שיכולות לכלות פלסטיק (!), לזכור את הדרך הקצרה ביותר במבוך, לנקות אוויר מזיהום רדיואקטיבי, לייצר דלק ביולוגי נקי, ואפילו… לסייע בריפוי סרטן. ועוד לא דיברנו על הדרכים בהן פטריות מפיצות את עצמן (כולל שליטה מוחית בחיות!), איך הן בנויות ולמה הן קרובות יותר לחיות מאשר לצמחים. מלבד ההנאה העצומה שבקריאת הכתבה המצוינת הזו, אני מוריד את כובעי בפני עורכי מוסף כלכליסט, שמספקים לנו תוכן מגזיני מעולה, מחכים, מעמיק, מושקע, מגובה בתחקיר ובראיונות וכתוב היטב. תנו לנו עוד כאלה! [עברית]
- בן שלו כותב על הביוגרפיה של דיוויד בואי, שתורגמה לעברית. [עברית]
- קסטה כותבת על התצלום האהוב עליה, זה שמתחבקים בו לו ריד, דיוויד בואי ואיגי פופ. [עברית]
- דיוויד הגלנד צפה בכל סרט שהאחים כהן ביימו אי פעם. הוא חזר עם מסקנות, במגזין סלייט. [אנגלית]
- [תודה ל-Ms. Bungle] לא ראיתי עדיין את משחקי הכס, אז בלי ספוילרים בבקשה, ולכן כנראה לא הבנתי את הבדיחות בסרטון האנימציה שהפך את הסדרה למשחק תפקידים ממוחשב מהניינטיז (תחשבו מייט אנד מג'יק וכאלה). אבל אני מניח שצופי הסדרה יצחקו מאוד. [וידאו]
- בשבוע בו עדי טלמור החליט לשים קץ חוקי לחייו, מבחירה מלאה, הסופר האהוב טרי פראצ'ט מספר ל-NPR על תמיכתו הפומבית בהפיכת מוות מבחירה לחוקי בבריטניה. פראצ'ט עצמו אובחן כסובל משלבים מוקדמים של אלצהיימר, ומעוניין לבחור בעצמו היכן ומתי לסיים את חייו. בדיגיניטאס הוא כבר ביקר. [אנגלית]
- מזמן לא הופיע כאן אלבום השבוע, והסיבות לכך מגוונות: החל מהיעדר זמן לכתוב את הפינה הזו, שדורשת ממני מעט יותר מאייטמים אחרים בעונג, וכלה בהיעדר אלבום שבאמת עשה לי שבוע מסוים. השבוע דווקא חזרתי הרבה מאוד לאלבום החדש של Iron & Wine, שסוף סוף רכשתי בדיסק עם המילים והכל (ראו נקודת העונג), אבל האלבום שהגדיר את השבוע שלי היה בלי שום ספק Watch the throne, החדש והמשותף של ג'יי-זי וקנייה ווסט, שהגיע השבוע לאייטיונז ולכן גם להורדה איפה שמורידים, ולהאזנה איפה שמאזינים [תודה, נעמה!]. הציפיות היו גבוהות מאוד מהאלבום המשותף הזה של שני ענקי הראפ, ויכול להיות שמלומדי ההיפ-הופ יטענו שהציפיות האלו לא התמלאו. ייתכן. אני לא מלומד (בהיפ-הופ או בכלל), והאלבום הזה אדיר בעיניי. הוא מלא בתנופה ובכישרון (כשלעצמו, זה לא מעט בימינו) כולל מעט מאוד שירים שהם פחות ממוצלחים, וכולל כמה שהם ממש אדירים, כמו "Niggas in Paris'" שטוף הרעש הלבן בסופו, "Gotta have it" שהרכיבו הנפטונז מדגימות של ג'יימס בראון, "New day" שדוגם את נינה סימון, וכמובן "Lift off" הבומבסטי והכה קנייה-ווסטי, עם ביונסה השואגת בפזמון החוזר. מי שאהב את האלבום האחרון של ווסט כפי הנראה ימצא פה לא מעט דברים לאהוב, וכל מי שאוהב את ג'יי-זי יהיה די מבסוט בסך הכל. היה חסר לי באמת אלבום היפ-הופ משובח לקיץ הזה, והצמד ג'יי-את-קנייה הביא לי בדיוק את מה שחיפשתי. חבל רק שהעטיפה שלו כל כך מכוערת. [סטרים]
- אני לא יודע איך לא הגעתי קודם לאתר Biblio, אבל אני בעיקר שמח שהגעתי. עבור חובב ספרים שכמוני שממש לא בוחל ואפילו מעדיף ספרים יד שנייה, האתר הזה היה ברכה. חיפשתי ספר ספציפי מ-2009 שבכל מקום עלה, חדש, באיזור ה-15$ (כ-50 ש"ח) לפני משלוח, שיכול בקלות להכפיל את המחיר. חיפשתי וחיפשתי ואיכשהו מצאתי את ביבליו. לא כל הספרים שם זולים, אבל את הספר שחיפשתי מצאתי, יחד עם המשלוח לארץ, ב-7.5 דולר (27 שקל, בערך). כולל משלוח! איזו שמחה. אולי התמזל מזלי וזה היה יוצא דופן, אבל אם אתם מחפשים איזה ספר וחושבים להזמין אותו יד שנייה, הציצו גם שם. אולי גם מזלכם יתמזל. [אנגלית, נייר]
- המהומות בלונדון לא פסחו גם על בירת האינדי של אירופה, ומחסן ענק של PIAS, חברת הפצה ותיקה של מוזיקה עצמאית, עלה באש ואיתו כמיליון עותקים של אלבומים מלייבלים כמו Domino, XL, Warp, Sub pop, 4AD, Matador ועוד, לייבלים מרכזיים ורציניים. [אנגלית]
- חסר תרבות מסדר לכם סופ"ש פו פייטרז מושלם עם הסרט התיעודי עליהם, הופעה בת שעתיים מלולאפלוזה, וגם הסרט שעוקב אחרי סיבוב הופעות הגאראז'ים שלהם שהופיע כאן לפני שבוע. דייב גרוהל, אתה הגיבור שלי. [עברית, טיובז]
- [תודה ללירן] OutNow Recordings הוא לייבל ג'אז ישראלי חדש שפתחו הגיטריסט עידו בוקלמן והסקסופוניסט יוני קרצ'מר יחד עם יאיר יונה, וכפי שכותב לירן, "הם חבר'ה מוכשרים ומקוריים בטירוף ואני חושב שמגיעה להם חשיפה אחרי סיכון כל כך גדול שהם לקחו על עצמם. לא פשוט לפתוח היום לייבל של ג'אז בטח לא ג'אז חופשי כמו שלהם ובטח לא בירושלים". סמפלר של הלייבל תוכלו לשמוע בסאונדקלאוד, ובבלוג של האוגנדה תמצאו סקירה של הריליסים. מזל טוב! [סטרים; עברית]
- טל כותב ב"ביצים" פוסט נהדר על ג'ים מוריסון, כחלק מסדרת מועדון 27 המצוינת שלו, והשבוע גם בועז כהן נזכר שמלאו 40 שנה למותו של מוריסון וחוזר לבית הקברות בפריז. [עברית]
- הנה זה מתקרב ומגיע: אלבום רימיקסים כפול ל-The king of limbs של רדיוהד. אני בעיקר מחכה לשמוע את הטייק של ג'יימי XX. [אנגלית]
- [תודה לזהר] ויזואליזציה נפלאה של משתמשי טוויטר ופליקר, לפי הגאוטאגז שהם מצרפים לעדכונים שלהם. התוצאה נראית כמו תצלום לווייני לילי של ערים גדולות, עם רחובות מוארים. [אנגלית, פיקסלים]
- לפני 25 שנה, הוציא מוטי דיכנה בהוצאה עצמית אלבום רוק בשם "עד ראייה", שהשתתפו בו כמה מהפיגורות הכי גדולות של אותם ימים, עדי רנרט, אילן וירצברג, אלון הלל ואחרים. העותקים היו מעטים והאלבום הפך לפריט אספנים. עכשיו דיכנה עולה על הבמה לנגן את כולו, זה יקרה באוזןבר ב-31 באוגוסט, ועד ההופעה תוכלו להוריד בחינם לגמרי את האלבום בצורה חוקית ובאיזה פורמט שתרצו. נדיר נו מור. אני פונה בקריאה נרגשת לבעלי מאסטרים של אלבומים נדירים: שחררו אותם ברשת! [עברית]
- השידור הציבורי בארה"ב הוא מוסד מדהים ומעורר קנאה. בכל רחבי הארץ מפוזרות תחנות רדיו וטלוויזיה עצמאיות, שנתמכות על ידי המאזינים ופרסומות מעטות (לשם השוואה, בשעת שידור אחת ברדיו הציבורי יש פחות מדקה אחת של פרסומות לעומת 9 דקות ברדיו המסחרי). הרדיו הציבורי נתן לנו, גם מאזינים שאינם אזרחי ארה"ב, תחנות מהממות כמו KEXP מסיאטל, KCRW מסנטה מוניקה, וכמובן תחנת האם NPR שמרכזת את השידורים גם באתר מדהים ומלא בתוכן מוזיקלי ורדיופוני מעולה ומעמיק. יש עוד מאות. כדי לחגוג ולהודות לתומכיהם, הגוף שמאגד את השידור הציבורי בארה"ב מציע להורדה והאזנה אוסף נהדר בן 16 שירים מאמנים אהובים כמו טום וייטס, וילקו, נקו קייס, טינאריוון, מאן מאן, דר. דוג, ג'ולי הולנד, דבוצ'קה, ג'ו הנרי ועוד. איזה כיף! הלוואי גם עלינו רדיו כזה (יש לציין שערוץ 23, למשל, שהוא שידור ציבורי מובהק, הוא ערוץ מצוין ומבורך). [אנגלית]
- נפגשתי השבוע עם קנדי הנהדרת ובין שאר נושאי הפטפוט הלבבי היא הניחה בידיי את האייפד שלה, עם האפליקציה החדשה Biophilia של ביורק (שזמינה להורדה חינם, גם לאייפון). העיניים שלי עדיין מזוגגות קצת, מדובר בחווייה משונה ונפלאה, מלשון פלא. השבוע יצא שיר נוסף מתוך האלבום, "Virus", וככה הוא נשמע וגם נראה באפליקציה. [טיוב]
- [תודה לדודי] 36 שניות קסומות של אנימציית סטופ-מושן בהילוך אחורי, זה כל מה שצריך כדי לגרום לי לחייך בהתפעלות מול Trim, וידאו קצרצר שבו אדם מצמיח את כל שערות ראשו ופניו תוך שניות. [וימאו]
- [תודה לאביטלי] גלריית תמונות של כלבים במהלך התנערות? איך זה יכול שלא להיות eye candy בלתי מעורער? [פיקסלים, מים]
- עלמא הופמן מתעלפת על ה-EP של נוריה, להקה ירושלמית עם נשמה איסלנדית. אפשר גם לשמוע את כל ה-EP הזה אונליין. [עברית; בנדקאמפ]
- האם נקבל אלבום חדש של לאונרד כהן באביב 2012? הגיע הזמן, לא? 8 שנים זה מספיק זמן לחכות. [אנגלית]
- חזרתי השבוע לאיזה מקום קסום ואגדי, שכבר שכחתי כמה קל להשיג. כשהייתי מבקר אלבומים על בסיס שבועי כמעט, הייתי עושה את זה המון. לאחרונה אני לא כותב כל כך ביקורות אלבומים ולכן שוכח לעשות את זה: לשמוע אלבום באוזניות, מתחילתו ועד סופו, עם המילים ביד, בלי לעשות שום דבר אחר. לא כרקע, לא כהסחת דעת, לא תוך כדי. המקום הקסום הזה הוא בתוך המוזיקה. אפשר להשיג את זה אך ורק בהאזנה כזו, עם אוזניות טובות וסבלנות וריכוז. פעם הייתי עושה את זה מלא, זו הייתה הדרך היחידה לשמוע דיסק חדש. פעם גם היה לי מספיק זמן לעשות את זה, תיכוניסט אחר הצהריים, שוכב על מיטת הנוער בלי שום דבר אחר בלו"ז, בלי לו"ז בעצם. רק אני והמוזיקה, לומד להכיר כל פריטת מיתר, כל כניסת תופים, כל חיתוך דגימה וכל נים בקול ובמיקס. להיות הכי קרוב. השבוע התפנו לי כמה שעות. הייתי עצוב, ולא התחשק לי לעשות שום דבר מאלף הדברים שהייתי צריך מתישהו לעשות. זרקתי הכל הצידה. סגרתי את הספר ואת הטלפון ואת הלפטופ ואז את העיניים. האוזניות על האוזניים, סם בים מנגן ושר את האלבום החדש והיפהפה של Iron & Wine, אלבום שכבר שמעתי עשרות פעמים אבל רק עכשיו שמעתי לראשונה באמת. הקשבתי לכל השינויים הדקים בעיבוד שבונים את השיר (במיוחד ב-"The tree by the river" הנפלא), קראתי את כל המילים שבחוברת, מצאתי את עצמי עוצם עיניים ונעלם, טובע בתוך המוזיקה, שלא היה דבר מלבדה. אני מתכוון לחזור לעשות את זה כמה שיותר, לפחות פעם-פעמיים בשבוע. יש הרבה אלבומים שיצאו השנה ושמעתי הרבה אבל לא הקשבתי להם לעומק, עד הסוף, באמת, בלי שום דבר שיתפוס את שאר החושים. פי-ג'יי הארווי, הנה אני בא. [זהו]
- היד כבר יודעת מעצמה איך להישלח אל הדיסק הזה, למצוא אותו על המדף אפילו בלי להיעזר בעיניים, לברור אותו מהדיסקוגרפיה המלאה של פי-ג'יי הארווי המונחת על מדף משלה בתקליטייה. Is this desire הוא האלבום האהוב עליי ביותר מכל הקטלוג המופלא של הארווי, שלא מכיל אלבום רע אחד, וכן מכיל לפחות שלושה אלבומי מופת, כל אחד בסגנון משלו. ב-1998 הוציאה הארווי את האלבום המינורי הזה, שכמעט זכה להתעלמות ממאזינים רבים אחרי ההצלחה העצומה של To bring you my love. היא התחילה להתנסות בעיבודים שונים, בייבוא טכניקות אלקטרוניות – אבל עדיין עשתה את זה בדרך ובאופי שלה. יש לי רשימה פנימית ופרטית, שקיימת בראש שלי ואף פעם לא על הנייר, של כעשרה אלבומים ששינו לגמרי את הדרך שבה אני מקשיב למוזיקה. האלבום הזה הוא אחד מהם. "My beautiful Leah" הוא שיר שלא באמת מניח לך אף פעם. ברגעים מסוימים, כמו עכשיו, אתה ממש זקוק לו. [מפ3]
ממש ככה, רק עם אנשים מסביב [מקור]
חכמות יותר ממה שהן נראות. פטריות (אמיתיות) [מקור]
"בלאדי הל, שמישהו יכבה את האור בלונדון, כבר שתיים בלילה!"
טוב, אז מצאת מי שינענע אותך. עכשיו תתגלגל. תתגלגל! כלב טוב
שתהיה שבת שבוגי, צאו לרחובות!
פייבמנט להקה מעולה, שמח שהכרתי אותם לפני כחצי שנה, כל האלבומים שלהם תענוג.
Dear Guy,
Mushrooms also open your mind to places beyond. Here is some more very interesting reading about the lovely organisms by a brilliant man:
http://hartogsohn.com/2008/12/07/dutch-mushroom-law/
תוספת – השריפה במחסנים של pias היא טראגית כי הם הפיצו גם לייבלים קטנים, שמסתמכים על מכירת הסטוק שלהם כדי לממן את הסטוק הבא, מה שאומר שיש כמה לייבלים שספק רב איך ואם הם יתאוששו מהאסון הזה, דוגמת finders keepers האדיר ואחרים.
ללייבלים שציינת אני לא דואג, זו רק הדפסה ולא יותר.
אגב, Pias הקימו קרן עזרה כלכלית ללייבלים שלה שנפגעו מהשריפה.
http://www.guardian.co.uk/uk/2011/aug/12/record-labels-riots-emergency-fund
THE TREES AND THE BEES להקה פשוט ענקית, אשמח אם תוכלו להוסיף כאן קישור לקליפ שלהם, תודה.
הטאבים פתוחים עד להתפקע, כרגיל, המון חומר קריאה, כרגיל, אבל יש דברים שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום, ומדובר כמובן באדם ההופך שעיר (32). זה מדהים, בעיקר כי גברים עם זקנים הם מעניינים מבחינתי, מסתירים ולא מסתירים דבר. אבל גם מבחינה תרבותית – האם אפשר להסיק מכך מסקנות על הקהילה התרבותית השלטת בימינו? האם זהו סוף עידן ההיפסטרים המזוקנים?
32 הוא אחד המוצדקים שהיו פה! כיף! שבת שלום!
יצירת מופת, סביר להניח שקיבלה את ההגדרה/אסמכתא עוד לפני שרוב אלה שלא ממש נהנו ממנה נולדו. כלומר זה לא עיניין אישי.
לא אהבת ? סבבא.
היצירה נקראת יצירת מופת בגלל הזמן, העקביות, אורך החיים וכמות האנשים, וכנראה בגלל סיבות אומנותיות כלשהן.
מרגע מסויים, יצירת מופת לא שואלת אותך מה דעתך עליה.
זה "עצוב" אבל זה ככה.
הסופרים החכמים ממשפט הפתיחה, יתבגרו, או שיתקדמו למאהל שעיניינו "אנטי יצירות מופת"
משיהו כאן מכיר את זמרת הפולק מג הא'ציטנסון?
עונג מוצלח מהרגיל, תודה על כל התעסוקה והמוזיקה החדשה שסיפקת השבוע!
עזבו שטויות, לורה מארלינג איז באק!!! =]
ערד אימפריה!!!
ועכשיו, חלק גדול מתוכן הכתבה בהרצאה מתורגמת מבית היוצר (מארח? מגיש?) – TED.
http://www.ted.com/talks/lang/eng/paul_stamets_on_6_ways_mushrooms_can_save_the_world.html
בריאות, שלווה ואושר!
בקשר לפטריות מ-15, כן…?
לגבי 7 – הבעיה החמורה ביותר של האלבום היפיפה (כרגיל) של בירות, זה שהוא כלכך כלכך קצר.
הקישור ב-14 לא עובד, או לפחות אצלי.
האלבום החדש של ביירות, למרות שהוא מצויין, הוא לא מחדש שום דבר והוא בדיוק מה שציפת לשמוע מביירות. אולי זה רק אני, אבל ציפתי לשמוע חדש מיוחד.. (טוב, כל עוד מביאים לי אלבום מקסים כזה אני אפסיק להתלונן)
מסכימה עם איתי לגבי בירות, אבל כמובן, לא באמת מאוכזבת (:
ובכל מקרה ראוי לציין ליד 6 גם את פסטיבל הקומיקס והאנימציה שהתאריך הנ"ל חל בדיוק באמצע שלו (16-20 באוגוסט, רחבת הסינמטק). ואפילו אין לי אינטרס לפרסם אותו! אני סתם בעד קומיקס.
חוץ מזה, תודה על אלבום השבוע, אני נהנית ממנו ברגעים אלה ממש.
הרבה זמן לא קראתי את העונג – בגלל אילוצים שלא תלויים בי – ועכשיו חזרתי אחרי זה חודש העדרות. מה יש לי לאמר? התגעגעתי. איזה עונג נהדר!
הערונת קטנטנה: פראצ'ט מדבר כבר לפחות שנתיים על התאבדות חוקית. פעם זה הצית ויכוח קצת אגרסיבי בבלוג שלי.
חיפשתי כמה דברים ב biblio והמחירים שם מאוד גבוהים לספרים שאני בדקתי, וגם המשלוח ממש לא היה זול.
את הספרים שלי אני מעדיף לקנות ב http://www.betterworldbooks.com – המשלוח מגולם בתוך מחיר הספר, גם עבור ספרים יד שניה שנמכרים דרכם מחנויות אחרות, ולרוב המחירים זולים מאמאזון (כולל המשלוח של אמזון ) וגם מ http://www.bookdepository.com (שגם שם המשלוח חינם) אם מוצאים יד שניה. קניתי דרכם כבר קרוב ל 20 ספרים לדעתי, והכי חשוב, הם גם מקבלים פייפל.
הא, בדיוק קניתי textbook זול מאד דרך ביבליו (תודה! באמת לא הכל אפשר למצוא זול, אבל נראה שיש מציאות שוות), והמוכר היה better world books..
מסכימה עם כל מילה באייטם האחרון. האלבום האהוב עליי שלה.
תיקון קטן, אליף בטומן היא סופרת.
ג'ורג מרטין, הכותב של שיר של קרח ואש, חולה בסרטן 🙁
עוד לא הודיעו על זה בתקשורת בגלל הפרטיות, אבל זה כבר אומת בבלוגים.
איזה יום…
תודה על העונג השבועי. נהניתי.
געגועיי לעונג שבת!
היות וכבר קפצתי לבקר, שאלה לי למבינים.
האם למישהו מכם יש רעיון איך אוכל להניח את ידי על האלבום 11:11 של מיס רג'ינה ספקטור?
נברתי וראיתי כי הוא בלתי ניתן לרכישה, ואני פה על סף יאוש…