כרטיסים במתנה: לורי אנדרסון בהיכל התרבות
לורי אנדרסון תופיע בהיכל התרבות בתל אביב ב-3 בנובמבר, ותראו מה זה – יש לי כאן שני כרטיסים חינמיים לחלק לכם. רוצים? רק תמשיכו לקרוא.
בחלוקה מאוד, מאוד גסה אפשר להעמיד את רוב אמני הרוק והפופ בשני מחנות. הקטן מהם יורכב ממעט אמנים יחסית, שרובם נערצים בחוגים קטנים יחסית. אלה פורצי הדרך במובן הבסיסי של המונח. האנשים שמתחו את הגבולות, ששברו את שדות הקרח המפחידים והקשים, שגררו את המוזיקה הפופולרית אל שטחים חדשים שלא נחקרו עדיין.
יש אמנים שיעמדו עם רגל אחת בשני המחנות, כי קשה להכריע לגביהם. דיוויד בואי, למשל, נחשב לפורץ דרך בחלקים מהקריירה שלו ו"סתם" אמן יצירתי בחלקים אחרים. מדונה עשויה לחשוב שמקומה בין פורצי הדרך, אך שומרי ההיסטוריה המוזיקלית יבעטו אותה למחנה השני שוב ושוב. אבל יש אמנים שאין לגביהם הרבה ספק – המוזיקה שלהם פרצה דרך למאות אמנים ולהקות שהגיעו אחריהם. אחת מהם היא לורי אנדרסון, שאת ההשפעות הישירות שלה אפשר לשמוע מביורק ועד אימוג'ן היפ ואניה גרברק.
[audio:http://www.wavesatnight.com/goldlion/10-2008/music/Laurie%20Anderson%20-%20Speak%20My%20Language.mp3]
Laurie Anderson – Speak my language (מ-1994)
מודה אני, אינני בקיא ומעמיק ביצירה של אנדרסון, לכן אתן לידענים ממני לספר: "לורי אנדרסון, שהייתה אולי אמנית האוונגרד הראשונה שהגיעה לסטאטוס של כוכבת רוק, הגדירה את עצמה בראש ובראשונה כמיצגנית, ניצלה את יכולת השירה המוגבלת שלה (ניצול שהיה אפשרי ברוח האידיאולוגיה הפאנקיסטית) כדי ליצור סגנון הגשה ייחודי, שהתאפיין בספק דקלום ספק שירה, ושהפך לסמל המסחרי שלה. לורי אנדרסון היתה ונשארה תופעה ייחודית בעולם המוסיקה הנסיונית/ איזוטרית/ אלטרנטיבית. את המוסיקה שהיא עושה מגדירים כארט-רוק, מכיוון שהיא משתמשת באלמנטים שלקוחים מעולם האמנות הויזואלית, ובעיקר מתחום אמנות השפה. ההתעסקות שלה בשפה המדוברת והמושרת, מה שנקרא Spoken Word , הופכת את המוסיקליות שלה לקטועה, כלומר בנויה ממקטעים וורבלים שנשענים הרבה פעמים על מקצבים מיוחדים ולא תמיד סימטריים".
ויאיר רוה מפנק בשני קטעים מהמופע החדש. גם בעלה לו ריד יגיע איתה לארץ, ומשערים ועכשיו אנחנו יודעים לבטח כי הוא יצטרף אליה לכמה שירים על הבמה.
מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה מוזיקאים נחשבים בעיניכם פורצי דרך, במיוחד אם לדעתכם הם לא מוערכים מספיק ככאלה). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לאורן!
לא חושבים שתזכו? לא נורא! קוראי העונג זכאים לקוד הנחה מיוחד, שיוריד להם 70 שקלים ממחיר הכרטיס, שזה המון! פשוט תרימו טלפון לקסטל (03-6045000), ציינו שאתם קוראי עונג שבת ומסרו את קוד 77. הופה! הנה נעלמו שבעים שקלים ממחיר הכרטיס (המחיר הראשוני משתנה לפי המקום בו תשבו בהיכל התרבות).
ויש גם הופעה שנייה, ב-4.11 ברידניג 3 (התערוכה 3, צפון נמל ת"א, מועדון חדש ואינטימי שנשמע מבטיח) ב-22:00.
קצת באסה למי שכבר קנה כרטיס…
פורץ דרך? אין פורץ דרך כמו רבנו שמוליך אותנו בדרך חדשה שהיא ישנה מאוד.
אני רוצה, אני רוצה. ויש לי רק פורצי דרך אישיים (כאלה שפרצו לי את הדרך)
אני כמובן רוצה.
לגבי יצירתיות ופורצי דרך – המממ… לס פול, רוברט מוג, קים ריילי ופיטר ווגל – ברשימה הפותחת שלי. למרות שרק אחד מהם הוא מוסיקאי הוא לא נמצא ברשימה הזו בגלל המוזיקה שלו.
סטיבי, זו אכן באסה אבל לא יכולנו לחלק כאן את הכרטיסים מוקדם יותר (יכולנו זה אני ושותפי אורן מהמשרד של שוקי וייס שמפיק את המופע).
גיאחה,אתה מלך!
🙂
וואלה! ננסה!
תודה!
תודה!
די נו לא היית צריך
הפורץ האהוב עלי (שגם הוא לא תמיד בתחום האוון-גרד, כמו בואי) הוא בריאן אינו.
בהצלחה לי.
אתה רוצה להגיד לי שעדיין יש כרטיסים???? הייתי בטוחה שהם אזלו מזמן. אמג, אני חושקת בכרטיסים עד מאוד.
לנסות אפשר.
ואם הסיבה היחידה שאני רוצה ללכת להופעה של לורי אנדרסון היא שלו ריד אמור לעלות לבמה לבצע כמה שירים עדיין מגיע לי כרטיס במתנה?
אני דווקא יותר בתחום הצפרדעים, אז הפורץ שלי הוא רוברט פריפ (עוד מטרום ימי המלך).
נ.ב. – נורית, את לא לבד.
suicide תמיד נראו לי כפורצי דרך בדרכם.
תודה!
Love! הלהקה, כלומר.
הביסטי בויז, בוב דילן (למרות שהוא כבר מיינסטרים), לו ריד
ארתור לי (LOVE)
המוזיקאי דיניין שופל – היה פורץ דרך ענק
פורצי הדרך שלי – ג'יימי אוליבר, טום וויטס, אוהד פישוף, חיים זלוטיקמן ומשה סיני.
הפורץ האהוב עלי הוא האופנובנק, למרות שטכנית הוא שודד, לא פורץ.
לקח לי איזה שעתיים לכתוב את התגובה הזו (טוב, לא ממש שעתיים, יותר כמו חצי שעה. אבל זה עדיין הרבה!), כי הירצתי בראש את כל האמנים האהובים עליי, או שהיו אהובים עליי, ואני לא חושבת שאפשר להגדיר אף אחד מהם כפורץ דרך. ובכל זאת – כולם היו פורצי דרך *בשבילי*.
כמו לשמוע פעם ראשונה את "החומה" של פינק פלויד בחדר חשוך עם אח גדול של חברה ("בואי, בואי, יש לי משהו להשמיע לך. את תאהבי את זה"). זו הייתה האווירה הדרמטית המושלמת והפעם הראשונה שמישהו הראה לי שמוסיקה היא לא סתם רעש רקע.
או כמו ללכת פעם ראשונה להופעה של אמן מחו"ל ("שיו, אני לא מאמינה שאני אשכרה רואה את שינייד אוקונור מולי").
או כמו לגלות שאפשר לבכות, ממש לבכות מרוב ששיר הוא יפה.
אלה פריצות דרך בשבילי.
[וסליחה על הסטייה מהנושא. או: מה עם הבנת הנקרא? לא ענית על השאלה]
וואו. מגניב לגמרי.
אני זוכרת שבשנה ב' עשיתי איזה עבודה שניסתה להתכתב עם מה שהיא עושה.
משהו על כאוס כזה.
היה מצחיק תכלס.
הבנתי אבל שהיא די התמתנה ושההופעה עכשיו יותר… רגועה…
אני אשמח לכרטיס בכל זאת
🙂
פורצי דרך אמיתים- מאיר אריאל זצ"ל, וסטנלי קיובריק, וגם לו ריד אותו הזכירו מקודם.
תודה על ההפתעה המדהימה הזו!
קלישאה קלישאה,
אבל אין מה לעשות, רדיוהד הם הכי שעולים לי לראש.
אפילו באלבום החדש, כשנראה שאין למוזיקה שלהם הרבה מה לחדש,
הם הצליחו לשנות שוב את עולם המוזיקה.
מדהים.
הלוואי!
הי, לורי אנדרסון, הפסקול של נעוריי!
הו סופרמן – מחלק גם כרטיסים. מצוין!
מרים מקבה, נינה סימון בוב דילן – פרצו דרך (להורים שלי)………….הפיקסיז ובואי שינו לי את העולם
לו ריד…… הוא לגמרי הציל לי את החיים לפני כמה שנים….!
פורצי הדרך שלי הם אמיר שור, קפטן ביפהארט ודובי גל. אני חושב שמגיע לי כרטיס חינם ולו רק כדי להתאושש מההופעה הבינונית להחריד של אנימאל קולקטיב עליה הוצאתי את הסכום המלא. אנא השב לי את האמון בתעשייה
מת על לורי!
אהלן.
גם אני רוצה.
אני גם חושב שאני לא יכול להגיד מי הוא פורץ דרך אבסולוטי, כי אני לא מכיר את כל המוזיקה בעולם, אבל אני יכול להגיד מה שינה לי את העולם:
ביטלס (קלישאה, בחירה ברורה, ועוד כל מה שתגידו, אבל התחלתי לשמוע מוזיקה איתם, אז הם חייבים להיות כאן).
ביורק, רג'ינה ספקטור, בק ועוד.
ג'קו פסטוריאס הוא בסיסט פורץ דרך ללא ספק
תודה.
הראשונה שעולה לי בראש מהשנים האחרונות היא ביורק.
מקווה לחייך 🙂
Why. הדרך שעשה מאז התקופה שלו ב- Cloudead ועד היום = פריצת דרך. אין דומה לו. וגם לא ללורי אנדרסון!
אני כ"כ אשמח!
תודה!
פרוצי דרך:
1. השרוט
2. אריק איינשטיין ושלום חנוך
משה סיני אכן!
אני אשמח לראות את אנדרסון.
הייתי בהופעה שלה בסינרמה לפני הרבה שנים.
היא מאוד פורצת דרך בעיני. אחד החוויות החזקות שלי כילד הייתה הצפייה בסרט ההופעה שלה, "בית האמיצים", שהוקרן במוזיאון תל אביב. לא הבנתי הרבה, אבל הייתי מוקסם מההעזה והרעיונות, כמו הכינור שעליו סרט הקלטה, והיא "מנגנת" עליו עם קשת כינור שעליה ראש מגנטי.
הקטע המוקלט היה של ויליאם בורוז שאמר "האתיקה היא האסטטיקה של העתיד (future)". כשהיא קיצרה את המשפט, המסר הפך ל"האתיקה היא האסטטיקה של המעטים (few)". מה שנקרא, כל התשובות נכונות.
עוד פורצי דרך בעיני: ג'וני מאר (עשרים ערוצים של גיטרה וכל אחד מהם זהב טהור?), דרק ג'רמן (סרט של שעתיים שהוא בעצם פריים אחד?), מאיר אריאל (בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה?)
אני לא מכיר הרבה פורצים. אולי הגיע הזמן שאראה אחת בהופעה 🙂
יותר מידי הופעות
פחות מידי כסף
אני מגיב.
פורצי הדרך שלי – אנדי וורהול, מדונה.
שיחוק רציני.
פורצי-דרך-לא-מוערכים-מספיק:
הקינקס
רובין היצ'קוק
הדודאים
אילן וירצברג
יוסי בבליקי
ישראל ברייט
אמנים פורצי דרך יש מלאנתלפים, אני בדרך-כלל שומע את התוצרים של פריצת הדרך, ולא את הלהקות פורצות הדרך עצמן, כי אני בנאדם נדוש כזה. אני יודע שרדיוהד זו בחירה נדושה, אבל כבר ציינתי שאני בנאדם נדוש אז אני מרשה לעצמי. ההשפעה של רדיוהד על המוזיקה ניכרת עד ימינו, ואי אפשר להתכחש לזה, לא ולא. אם בלהקות שעשו קופי פייסט למוזיקה שלהם כמו מיוז, גראנדדי שאני מאוד אוהב וקולדפליי שאני לא כל-כך אוהב, ואם בלהקות אחרות, כמו סיגור-רוס או, לא יודע, אנשים אחרים, שמספיק לשמוע תו אחד של המוזיקה שלהם כדי לדעת שאילולא רדיוהד הם לא היו מתאפשרים.
תחת.
אנתוני. פורץ של יותר מדרך.
אני אשמח לכרטיס ללורי 🙂
או, או, פיק מי! פיק מי!
קשה לחשוב על פורצי דרך מעשרים השנים האחרונות ,אבל בהחלט כן ממחצית המאה הקודמת.
מיילס דייויס היה אחד כזה, שפרץ את גבולות הג'אז לכיוון האוונגרד והמופשט, והמוסיקה שלו היתה אומנות.חוויה שמעבר לצליל או תו כתוב.רוברט פריפ -לבדו ובמסגרת קינג קרימזון היה לדעתי
פורץ דרך. גם הוא פרץ את גבולות המוסיקה לכיוונים יצירתיים כמו שימוש בכלי נגינה מגוונים,
מיזוג אלמנטים ממוסיקה קלאסית ,להרמת היצירה לנשגבת.קלאסיקה.
גמאנירוצה כרטיס 🙂
גונדרי
תודה מראש, ואם לא – לא נורא, אני כבר רגיל [פרצוף עצוב]
אה… בוב דילן, לו ריד, ג'יזס אנד מריציין, מאיר אריאל ז"ל, נירוונה, ג'ניס ג'ופלין, ערן צור, דויד פרץ, נושאי המגבעת, פונץ', סוניק יות', לאונרד כהן, מינימל קומפקט… יש עוד מלא אבל לא קופץ לי לראש עכשיו
אני רוצה אני רוצה אני רוצה!
בוי ג'ורג' בפופ העולמי ושרון בן עזר במוזיקה הישראלית היו פורצי דרך, לאו דווקא מוזיקלית כמו בהבאת הקוויר אל חיקו החמים של המיינסטרים. (ובכך אני מקווה שכמה מתחרים התעלפו מהאזכורים הנחותים והותירו את הדרך פנויה)
כבר אמרו ג'ון קייג'?
ותודה כך או כך 🙂
גיא, אתה ענק. תודה.
מוזיקאים פורצי דרך בעיני הם איאן מקאי, זאק היל, אנימל קולקטיב וג'ייקוב באנון.
בהצלחה!
תבורך, גם על הכרטיסים במתנה וגם על ההנחה
התלבטתי מאוד אם ללכת, את לורי אני אוהב הרבה זמן אבל לא מספיק בשביל הוצאה כספית גדולה ואת לו ריד אני יותר מאוהב אבל ללכת להופעה רק בשביל הספק שאולי הוא יעלה לתת שיר או שתיים זה קצת מוגזם
כתבו כבר: דיויד בואי, ביטלס, שלום חנוך אריק אינשטיין, סמיתס, פיקסיס, וולווט אנדרגראונד, בראין אינו, רוברט פריפ
שכחו כמדומני את אלביס פרסלי וצ'אק ברי
אבל יש עוד ועוד: לד זפלין, ג'ימי אנדריקס, פרינס, מייקל ג'קסון, קווינסי ג'ונס, פיטר גבריאל, פול סיימון (בגרייסלנד), סקס פיסטולס, אריק קלפטון
וכמובן בג'אז דיוק אלינגטון, מיילס דיויוס, בירד, בילי הולידיי, אללה פיטצ'ראלד
צרפתי: ז'אק ברל אידית פיאף
ברזילאי: ז'ילברטו ז'יל, גל קוסטה, ז'ואו ז'ילברטו
זה עובד על כמות או על צחוקים, כי בדיוק יש לי:
כמה גיטריסטים צריך כדי להחליף נורה? 1 שיחליף,
ו4 שיגידו "ג'ימי הנדריקס עושה את זה יותר טוב"
אני חושב שלהקת irene השוודית היא פורצת דרך, היא לא המציאה שום דבר חדש, אבל נתנה לגיטמציה מחודשת לשירי פופ דביקים מ ע ו ל י ם
לא חושבת שזכותי להכריז על אומן זה או אחר כפורץ דרך, אל לורי אנדרסון מדהימההה….
חולה על לורי.
ראיתי אותה בהופעה בשנות ה-80 בפריז.
תודה על הרצון, ההשקעה והיחס הסטיסיטי הגבוה לזכיה.
אני חושב שהמשפט:
"great minds do big things in a simple way" מתאים לאנדרסון.
לו ריד – בגדול (הייתי נוקבת בשמו גם בלי קשר ללורי אנדרסון…)
ריד הוא אב רוחני של אמנים גדולים וז'אנרים שלמים
אנדרסון מעולה לדעתי.
ראיתי אותה בארץ לפני הרבה שנים
רבק מתי יגיע תורי לזכות בהגרלה של עונג שבת?…..
בכל מקרה תודה על רבה על קוד ההנחה 🙂
אמ, ג'פרסון איירפליין. לחלוטין…
הולד מי מאם, אין יור ארמס.
תום וויטס! להקת ראשים מדברים.
יהיה מאוד מוגזם להגיד על מישהו כמו וויליאם ס. בורוז כמישהו שהוא פורץ דרך, כי הרי הוא הלך תמיד בשולי הדרך, אבל היה צריך אלבום של לורי אנרסון כדי להכיר לי את האיש הצרוד הזה. סופר, איש אשכולות ונרקומן לא קטן, אולי ההוכחה היחידה שאפשר להתמכר להירואין ולהשאר מספיק זמן בחיים כדי לספר על זה. טוב חוץ מאפיזודת "יריתי באשתי כי חשבתי שהיא מקק".
מת בגיל 83, כתב את האמת העירומה ודראגסטור קאובוי ושר את "הלילה של שארקי" במיסטר הרטברייק של לורי אנדרסון.
איזה יופי! גם אני רוצה! ותודה על ההנחה.
וואו, ללא ספק המבצע המגניב בארץ! 🙂
הבעיה עם פורצי דרך, זה שזוכרים רק את אלה שהצליחו וגם איכשהו נוצר מסביבם מספיק רעש…
אז התגובה הזו מוקדשת לכל פורצי הדרך האנונימיים !!!
ישר כח!
בק .
נער כפרי , בן להורים מוזיקאים כושלים . חולם . הוזה .
מגשר בין כל סוג של מוזיקה שאי פעם נולד , ואם אין כזה , אז הוא טורח להמציא .
חי בשרשרות הרים ומורדות . בקצב כמעט מדויק בין דיסק שהוא פיסגה , לכזה שהוא עמק .
הנווד הניצחי מצליח גם בדיסקים שלו עצמו להישמע כמעט אורח .
הדרכים כבר פרוצות ועומדות לכל רוח וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול פרוצות מקרן זווית.
טוב, אפילו אני מוכן לצאת ממסתרי האנונימיות בשביל כרטיס.
ואני אבחר בפרנק זאפה כפורץ דרך (המממ… בעצם, הוא גם היחיד בדרכו).
אה כן, וניק קייב כמובן. הוא היה פורץ הדרך האמיתי שלי (דרכו למדתי מה זו מוזיקה).
זו הפעם הראשונה בה אני חושף את עצמי, אבל הסיבה ממש ראויה.
פורץ הדרך שלי הוא רוברט וויאט על מגוון אלבומיו המדהימים ושיתופי הפעולה שלו (המדהימים לא פחות) עם גדולי המוסיקאים בתחום הרוק והג'אז, החל מהנדריקס, פינק פלויד ועד פול וולר של ימים אלו ממש.
הביטלס, רולינג סטונס, פינק פלויד, קינג קרימסון
sonic youth
גם אני רוצה! יוהו!
כמו שכתבו כבר – טום וויטס האחד והיחיד..
וגם משהו שאולי יעורר תגובות נרגזות או סתם בוז (למה בעצם?!):
טיפקס!
אני לא מעריצה גדולה שלהם אבל חייבים להעריך את שילוב הז'אנרים הדי מהפכני שהם הביאו למוזיקה הישראלית, בין אם אוהבים את התוצאה ובין אם לא.
סתם נקודה למחשבה.
::
הלוואי!
בסדר עולה של אנדררייטדיזם:
ביורק – בגלל הטירוף, הורסטיליות, המולטי-ארטיסטיות, הקונגלומרציה הטרנסצנדנטית.
טום וויטס – להיות עם הקול הכי עצום כשאין לך קול זו פריצת דרך עצבנית, ועוד בלי לדבר על עיצוב הסגנון שלו במשך השנים.
ברי סחרוף – נו… אתם יודעים למה… כי כל פעם שאני שומע את הדיסטורשן אחרי האקוסטיות ב"כמה יוסי" שפותח את "סימנים של חולשה" אני שוב חושב למשך שעה לפחות שזה הדבר הכי טוב בעולם.
ופוליס – כן כן , הלהקה של סטינג, אבל פוליס פוליס, לא סטינג סולו (למרות שגם הוא מעולה). הרמות האלה של טירוף-פשטות_מודעת_לעצמה-פאנק-סקא לא מסוגלות לצאת מאף אחד אחר.
ואהבתי את מי שאמר ג'יימי אוליבר! בהחלט פורץ דרך לא נורמלי!
אריק איינשטיין!
אני רוצה! אני רוצה! ג'ון פרושיאנטה בקריירת הסולו. בייחוד באלבום הראשון שלו Niandra LaDes…
הו וול כבר הזכירו אותו מיליון פעם, אבל איך אפשר בלי לו ריד. הנושאים הקשים והאף הזויים שבחר לשיריו, תמיד הצליחו לרתק אותי ואני מניחה שאני לא היחידה.
אולי הוא לא פורץ דרך אבל הוא עושה מוסיקה משגעת. כשאני הכרתי אותו אף אחד אחר סביבי לא ידע מי הוא…. דיוויד גריי, סוג של גאון מבחינתי…..
דרכים פורצים בדרך לירושלים… באומנות דרכים נפרצות בכל פעם שמשהו מגיע מהלב אל החוץ…
יש עוד המון, אבל לא נראה לי שמישהו אמר כבר: Neko Case, שיצרה גירסה אישית לחלוטין של קאנטרי-אלט ויש לה קול כל כך מדהים שעדיין קשה לה להחליט מה בדיוק היא עושה איתו.
ו… היא מזכירה את לי את לורי אנדרסון ולכן אני צריכה לקבל כרטיס למופע?…
את לורי אנדרסון אני אוהב עוד מ"הו סופרמן".
יוצר אחר שאני מחבב מאוד הוא פאודל – צפריקאי ששר בצרפתית-ערבית. (נה מה קיטה פה – של הבורגנים).
אחלה עונג
שנות השישים והשבעים
הלואי ויחזור הרנסנס הזה
ושיר אחד שתמיד מחמם לב- סימפטי/ציפור נדירה
אשמח אשמח
פורצי הדרך למעלה – סיד בארט, ריק רייט וקורק קוביין
מתה לכרטיס!
מת גם לכרטיס, בשם כל פורצי הדרך:
הנדריקס, שבלעדיו הגיטרה החשמלית לא היתה כמו שהיא
חטיבת הראל, שפרצו את הדרך לירושלים
מראדונה, שפרץ וסיבסב את כל ההגנה האנגלית העלובה
מיילס דייויס הגאון, שלא הפסיק לחפש ולנסות
קורט קוביין
ג'ימי פייג' עם הזפלין שלו
והכי הכי – רוברט ג'ונסון הבלוזיסט, שמאות קלפטונים ורולינג סטונסים ודילנים שתו אותו בצמא
וכמובן – אילן לוקאץ' והחולצות.
:O
תודה~
ביורק הייתה ונשארה תופעה די רצינית, פורצת דרך בתחום קירוב לבבות בין תושבי כוכבי לכת לכדור הארץ.
מאוחר מדי?
ננסה בכל זאת.
בימינו, מישל גונדרי הוא פורץ דרך אמיתי, שהפריח ושינה את אמנות הוידאו קליפ.
קצת מוקדם יותר, אני אציין את רוברט ג'ונסון, שכדי לפרוץ את הדרך כרת ברית עם השטן.
ועוד יותר מוקדם, יהיה זה ניוטון. מאז אדם וחווה לא היה איש שהושפע עד כדי כך מתפוח.
וואו, אחלה תגובות. כמה רעיונות! התיאשתי מלקרוא באמצע..
ומשלי – טוב, אז ברור שלו ריד, ובדיוק הבוקר השמיעו אותו ב88FM. וברגע זה מתנגן דילן, שהחשמול שלו גרר המון הרמות גבה – אבל לחלוטין הצדיק את עצמו וגרר אחריו עוד רבים וטובים.
ומהפכת הפאנק,
ו- NWA,
ומאירה אשר,
וחלוצי החיפ-חופ המיינסטרימי בארץ שב"ק ס' (שבעצמם עמדו על כתפי נייג'ל האדמו"ר ואחרים),
והביטלס,
וסנטנה,
ומארלי,
וזה לא נגמר, כי הגבולות ממשיכים להפרץ ונסיונות חדשים צצים תחת כל עץ רענן חדשות לבקרים – כפטריות אחרי הגשם (אוף, החורף הזה!).
אני תמיד ראיתי בוויט סטרייפס כפרוצי דרך, או משקמי דרך של המוזיקה המודרנית.
בתקופה שכל הלהקות כבר איבדו את הדרך עם סימפולים, והרוק הקלאסי (הרכבי תופים-גיטרה-בס) כמעט שהרים ידים (לעניות דעתי), באו הוויט סטרייפס והראו שפשטות יכולה להיות מעניינת.
מייק פאטון הוא גם אמן שמתנסה בסאונד ובמלודיות וגם הוא פורץ דרך בצורה זו או אחרת. הוא תמיד חוקר את האופציות האחרות ולא מתקבע. אין לו ז'אנר קבוע, הוא מאלו שלנצח ירחפו בחלל המוזר שנקרא מוזיקה אלטרנטיבית, אבל תמיד יבלוט.
ואני ממש מקווה שלא מאוחר לכרטיס ללורי אנדרסון.
למרות שזו הבחירה המיידית והמשעממת, היא גם הבחירה הנכונה ביותר. רדיוהד!
חוץ מזה הייתי מוסיף את בוב דילן, ג'ימי הנדריקס, בלק סאבאת', סמיתס ואורפנד לנד כבחירות מהמותן.
אם אני אזכר בעוד אני מבטיח להגיב 🙂
חן חן מראש.אשמח לקבל כרטיס
אילו הייתי שכני הייתי הופך את הסדר
אשמח לכרטיס. הידד! תודה רבה. 🙂
צמד פורצים, לו ולורי… על במה אחת. יאממי.
גמני, גמני רוצה כרטיס, כי יש לה את השיער הכי מגניב בעולם.
כבר נאמר, אבל, דיויד בואי הוא פורץ בשבילי, כי הוא לימד אותי להקשיב. ופי.גיי. הארווי, כי היא ממשיכה לאתגר ולסקרן 🙂
ועוד מלא שזרחו מפרחוני, אבל כשאני שומעת פתאום אני אומרת: אההההההה….
בוב דילן כמובן !!
לא ככה?
רוצה גם!
הממ… ביטלס כמובן
מיילס דייויס וג'ון קולטריין
מרים מקבה בזמנה
ג'ון קייל
פורץ הדרך הגדול, לטעמי, היא בכלל פורצת. שמה ג'וני מיטשל.
אמנם, לא חידשה הרבה בשנים האחרונות, אך בשנים הטובות שלה פרצה כל גבול והקדימה את זמנה בכמה עשורים. כזמרת שגם כותבת, מלחינה, מעבדת, מנגנת ואף מציירת ומעצבת את עטיפות האלבומים שלה, היא אשת אשכולות ואמנית אולטימטיבית. לאחרונה אף היתה מעורבת בהעלת יצירת מחול המתבססת על שיריה וציוריה.
היא פחות או יותר המציאה את סגנון ה-singer-songwriter האישי והאינטימי, אך מעבר לכך, היא גם פיתחה ושיכללה שיטת נגינה ייחודית בגיטרה, שמקנה לה סטטוס של אלילה בקרב נגנים יודעי דבר, והיא עברה באומץ מסגנון לסגנון, מפולק, לרוק, לג'אז ובחזרה. ביצירות שלה ניתן למצוא גם מוסיקת עולם (שנים רבות לפני שהומצא המושג), מוסיקת סינתיסייזרים ומוסיקה תזמורתית. על המעברים הסגנוניים ועל נטישת הכתיבה האישית לטובת כתיבה חברתית נוקבת, היא שילמה מחיר מקצועי כבד–מצד מבקרים, מאזינים וחברות התקליטים. אך, היא התעקשה תמיד להיות נאמנה לאמנות שלה ומעולם לא נכנעה לתכתיבים של תעשיית המוסיקה.
היא מוערכת ונערצת בקרב מוסיקאים רבים, והטובים ביותר ניגנו ועדיין מנגנים איתה. גאון הג'אז צ'ארלס מינגוס בחר בה שתקליט את יצירותיו האחרונות, כאשר ידע שהוא חולה ועומד למות. רק בשנה האחרונה, אלבום מיצירותיה (River–The Joni Letters), שהוקלט על ידי הרבי הנקוק עם זמרים אורחים מהשורה הראשונה (נורה ג'ונס, טינה טרנר, ליאונרד כהן, קורין ביילי ריי), זכה בפרס הגראמי היוקרתי ביותר–אלבום השנה.
יש בה מכל טוב: היא חכמה, נוגעת ללב, רגישה, יצירתית, נושכת, מלטפת וגם… פורצת דרך.
מרשימת האמנים שהצהירו כי הם הושפעו ממנה (פרינס, ביורק, אלוויס קוסטלו, לד זפלין ועוד רבים) ניתן להסיק, עד כמה רבה השפעתה ועד כמה המוסיקה של היום היתה נראית אחרת בלעדיה. הדיסקוגרפיה שלה כוללת כמה יצירות מופת (Blue, Hejira, Court & Spark), שהעשירו את חיי ואת חייהם של אלפים רבים. יש הטוענים, שאחרי שהאבק יתפזר מעל המאה העשרים, היא תיזכר כיוצרת הגדולה מכולם. אין לי ספק שכך יהיה.
"אני אני אני בַקְשָה בַקְשָה בַקְשָה" (זו בקשה ותחינה מאלוהי ההגרלה).
לורי אנדרסון אפילו נוכחת וותיקה בפלייליסט הצ'יק-רוקריות (מתיחה של המושג) בצד שמאל של הבלוג.
"אני אני אני" כבר אמרתי?!
antony hegarty
laura marling קסם!
אווו exciting!
פורצי דרך מבחינתי בארץ הם DXM, אהוד בנאי (ועוד כמה…)
בחו"ל יש הרבה- לי פרצו את הדרך טוקסידומון, הלג'נדרי פינק דוטס, סוניק יות', ביורק, לו ריד, דיוויד בואי, דאוס, סיגר רוס, פי ג'י הארווי, קפטן ביפהארט, לורי אנדרסון (ועוד הרבה).
באלקטרוניקה- בלאק דוג, קולדקאט ודי ג'י פוד, אייר ורבים וטובים אחרים (אני מתנצל בפני כל האמנים שקוראים את הבלוג ולא הזכרתי את שמם).
אני אף פעם לא זוכה בדברים כאלה אבל למה לא לנסות.
האם זה יצירתי להגיד עכשיו אילו אמנים נחשבים פורצי דרך בעיניי? נראה לי שפג תוקפה של היצירתיות בשעה שאני כותב את זה. אני אחפש דרך אחרת. בואו נהיה שליליים באופן חיובי.
סגנון המוסיקה הכי פחות מעניין : רוק
האתר הכי מעפן באינטרנט- Pitchfork . הם מגניבים בהתחלה אבל כולנו יודעים שהם קוץ בתחת. נמאס מהם בשלב מסוים אבל איכשהו אנחנו מוצאים את עצמנו שוב בפינת הBest New Music section כל חודש או פחות.
מילים שלמדתי לשנוא: "חופר" "יאללה" עם E על הל' , "אני מוצא אותה יפה" – אי אפשר להשתמש בזה בעברית, חברים.
ההופעה הכי מעפנה שהייתי בה- Air in Israel 2008. התבאסתי קשות.
טוב, די לשליליות.
הלהקה הכי מעניינת בארץ כרגע – אטליז?
הלהקה הכי מעניינת שגיליתי בזמן האחרון – Department of Eagles
דבר יותר מעניין ממוסיקה – בחורות?
יאללה (עם A ), שיהיה לנו כיף בהופעה ונקווה לחינם.
לא בא לי להתיימר להצביע על פורץ-דרך היסטורי, אז הנה מישהו שפרץ בשבילי חתיכת דרך:
כשהייתי בת 12 מצאתי בארון הדיסקים של אבא את האלבום swordfishtrombones של טום וייטס. אין לי דרך מדויקת לתאר את מה שעבר לי בגוף ברגעים הראשונים של underground, השיר הפותח את האלבום. אני מניחה שזה מין סלע גדול שנופל לי על הנשמה ומגיע למקומות שבכלל לא ידעתי שקיימים. טום וייטס הגיע אלי בדיוק בגיל שבו בנות מבינות שהן לא מושלמות, ושאם הן לא ימהרו להפוך לכאלה העולם כולו יתמוטט מתחת לרגליהן. טום וייטס עשה הכל לא נכון, והקול שלו כאילו עשה לי בנפש סוויץ' של מאה ושמונים מעלות ואמר: לא-בסדר זה גם בסדר.
יואב קוטנר. איש שעל ברכיו גדל דור שלם של שומעי מוזיקה ומוזיקאים
עוד כמה: מוצרט, ווגנר ושנברג
לורי לו לורי לו מולדת אהובה!!!
נראה לי די נדוש אבל מה לעשות… בריאן אינו הוא בהחלט פורץ גבולות
אני בעצמי פורץ דרך…
וצנוע מאוד
בנאדם, איך השגת את הדיל המטורף הזה?
כבוד!
אני רוצה, אבל לא בשבילי, בשביל חבר שרוצה ללכת רק בגלל שבחורה שהוא חם לה על התחת מתה ללכת והוא מת להיות איתה. או משהו כזה.
תגובה מאוחרת יחסית-
אני מצטאער על הבנאליות, אבל כשאני מקשיב לביטלס אני שומע כמעט את כל מה שקרה מאז, מתומצת ללהקה אחת. נכון זו הכללה, אם הייתם שואלים אותי כשהייתי בן 16 הייתי אומר שהביטלס היו אחלה בכיתה ו', הייתי מכתיר את לו ריד, או את ביורק, כי זה מה שהייתי אז. אבל, היום, עשור מאוחר יותר, אני יודע שיש המון חבר'ה שעשו מוזיקה טובה, מצויינת, מעולה ופורצת גבולות- אולם הביטלס פשוט עשו את הכל.
זה מוזר, כי זה לא שהקריירות המאוחרות של פול, ג'ון וג'ורג' לא היו כ"כ רבגוניות, חדשניות ומרטיטות לב ונפש, לא כמו הביטלס, כנראה שזה השילוב, או אולי היריבויות.
בכל אופן, בנאלי, כמו שאמרתי.
בארץ אריק ושלום
בעולם החיפושיות
בריטני ספירס!
סתם.
היא יותר קרובה להיות פרוצת דרך מפורצת דרך
תודה על המתנה (הפוטנציאלית). מי שיקבל את המתנה שישכיל להנות ממנה…
אם אקבל כרטיס חינם, זו תהיה פריצת דרך בחשבון הבנק שלי.
קפטיין ביפהארט, רוברט וויאט, סיד בארט ופיטר האמיל.
נראה לי שכיסיתי את כולם 😉
מגיע לי כי יש לי את משפט המחץ, שנכון לכל דבר בעולם הזה.
"למה לקנות כשאפשר להשאיל?"
לו רי (ד) אנדרסון.
כרטיס בבקשה?
אני כותב בדר"כ בפורום "תרבות פסיכדליה"
אני אשים דגש על כאלה שהם אכן פורצי דרך אך שלא זכו לכבוד הראוי להם
(כי הנדריקס ביטלס וכדומה כן זכו)
להלן רשימת פורצי דרך פחות ידועים במחוזותינו :
DICK DALE האיש ששינה את הצליל הנעים של הגיטרה החשמלית למשהו שכולנו מקבלים היום כמובן מאיליו
THE HOLY MODAL ROUNDERS וה FUGS … הראשונים שהייתה להם תעוזה לקחת את הפולק המסורתי ולהזרים בו רוח אחרת …משום מה מייחסים זאת לבוב דילן כשלמעשה לדעתי הוא למד לא מעט משתי הלהקות עלומות השם האלה
CAPTAIN BEEFHEART הוזכר כאן לפני ואני מצטרף להמלצה על גאון שנמצא בצל של זאפה הגיע הזמן שיוכר קצת יותר.
HOWLIN WOLF ו MUDDY WATERS שני אומני בלוז שהרוח שלהם היוותה השראה לכל מה שבא אחריהם (אם זה לד זפלין וכדומה)
אני יכול להמשיך ולהמשיך עוד ועוד אבל לא רוצה להלאות אתכם
שיהיה לכולכם אחלה סוף שבוע
אההה… משה דץ? אורי בץ? ישראל כץ? בוריס שץ? סטן גץ? ארז נץ? פיזדייץ? אריאל זילבר(רגל מעץ!)?
(לא קנינו – יקר-יקר,
אפשר לקחת כבר בייביסיטר?
תודה, תודה, ושלל התחנפויות)
בעיני, David Byrne הוא מוזיקאי פורץ דרך. אני שואב ממנו השראה רבה, אפילו שתחום העיסוק שלי לא קשור באמנות. ראשים מדברים, המוזיקה שהוא עושה עם בריאן אינו ועוד המון דברים ניסיוניים… אמנות פורצת דרף לפי המילון שלי.
וואלאק, מוזיקאים פורצי דרך…
רדיוהד.
כנראה.
בהצלחה לכולם.
למה לא,
ננסה.
עונג שבת זה האתר הכי מדהים שיש
רק בשבילו שווה לשלם על חיבור לאינטרנט!!
פורץ דרך אמיתי.
תגובה!!!
נו, אולי עוד יש סיכוי.
מלך, כאמור…
אני שמעתי את לורי לראשונה כשעבדתי בטאוורקורדס לפני כ-6 שנים..הייתי די בשוק..קניתי את האלבום שלה big science והוא נהפך להיות הפסקול של החיים שלי למשך כמה חודשים.
קובי אוז 🙂
דודו זר, ללא ספק, הקדים את הפריק פולק בכמה עשורים…
דווקא מתאים לי כרטיס.
אממ….אני חייב לומר שהסמיתס הם הלהקה הכי פורצת דרך שאני מכיר.
להקת האינדי הראשונה חייבת להיות פורצת דרך 🙂
היי
אני הייתי מאוד שמח לזכות.
לגביי אמן פורץ דרך… יש כמה לדעתי -אבל מעל כולם ניצב בלי ספק טום ווייטס.
זהו.
תודה:)
שיואו יואו….איזה כיף, כמה אומנים מגיעים לכאן! אז ככה, אני סטודנטית תפרנית במיוחד, ובכל זאת זכיתי להיות בהופעות שוות. איך? בכרטיס למוריסי זכיתי, חבר שלי הזמין אותי להופעה של אנימל קולקטיב ועכשיו? עכשיו אל תהרסו לי את הרצף…מבטיחה להיות טובה ונדיבה כלפי אחרים כאשר כן יהיה לי כסף משלי. בינתיים, אני מתחננת 🙂
כל טוב לכולם, נתראה בהופעה (בתקווה).
אפרת
מלבד הביטלז הברורים מאליהם, פורץ הדרך האולטימטיבי שלי הוא כמובן בוב דילן שאף פעם לא עשה את מה שהקהל והמבקרים ציפו ממנו, ועדיין ממשיך לא לעשות זאת בכישרון ודבקות מרשימים ודקה אחרי שהוא עושה כך הוא הופך לסטנדרט.
לו ריד בהחלט היה אמן חדשני ומפתיע בתחילת דרכו, אבל היום הוא "סתם" איש מוכשר וחכם שלא מצליח לשמור על עקביות באיכות יצירותיו.
לורי אנדרסון כאומנית אוונטגארד מוערכת וכיוצרת רב תחומית לא ממש פרצה דרך (כלומר, היא בהחלט תופעה נדירה ומיוחדת במינה, אבל היא לא מהווה איזו תחנת תרבות משמעותית והשפעתה על עולם המוזיקה זניחה למדי).
פורצי דרך נוספים: בלאק סאבאת', הדורז והגרייטפול דד.
ג'ונתן ריצ'מן ג'ונתן ריצ'מן ג'ונתן ריצ'מן:
http://rockcritics.com/2008/01/29/old-letters-4
ברור שהסמית'ס.
רוצה כרטיס!!
רוברט וואיט.
המוזיקה שלו כ"כ שונה, כ"כ מיוחדת ופורצת גבולות
שאפילו אני עודני הצלחתי להבין אותה.
פששששחחח….כרטיסים במתנה הא?
תודה!!!
i missed two Laurie Anderson gigs this year! woohoo!
the first was in Moscow, a day before my arrival. this is the second.
i'm dying to see Reed as well, but neither of them plays in berlin God
damn it!
although i\m certain their gigs are not as exciting as even twenty years
ago. but it's still a shame.
😛
גם אני!
rotze rotze meod meod !
fiery ferneces
לא יודעת אם פורץ דרך זו ההגדרה,
אולי
משנה מחשבה.
מישהו אמר על לורי אנדרסון שהיא מפסלת בקול,
הפיריי פרנסיס מפסלים עבורי במוזיקה.
הם לימדו אותי להקשיב למוזיקה באופן שונה.
אולי זה משהו שאי אפשר להסביר.
יש שישמעו במוזיקה שלה רק רעש
אבל שם, שם שם
חבוי הקסם.
אחחחח נהדרים.
ההרשמה נסגרת, תודה לכל המשתתפים! שם הזוכה יפורסם בעונג שבת שיתפרסם ממש עוד מעט