דיסק במתנה: Monotonix (+האזנה מלאה!)
עוד דברים לזכות בהם השבוע: הספר "יום שני: שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך" של נסים קלדרון
כרטיסים ל-Okkervil River בבארבי
לפני שנה וחצי נהגתי בחזרה לביתי הגלילי דאז, ובעלייה לגבעה אספתי טרמפיסט. בן 40 בערך, נראה מיושב, לא מגולח. בדרך כלל אני מחליש את המוזיקה שאני שומע כשאני אוסף טרמפיסטים, אבל הפעם דווקא לא החלשתי, רציתי לראות איך הבחור המהוגן הזה יגיב ל-EP קורע הרמקולים של המונוטוניקס [חלל]. "מה זה?" הוא שאל, ואני עניתי "מונוטוניקס. זאת להקה ישראלית". "בחייך!" הוא הגיב בהפתעה וביקש להגביר עוד. אני מת על מוזיקה כזאת, הוא סיפר לי, אני חולה על רוק כבד ומטאל, תן לשמוע. ככה נסענו איזה שני רחובות, העיניים שלו נדלקות לגמרי ומשהו פרוע ונערי מציץ פתאום מתחת לחזות המיושבת. מה ששתי דקות משיר יכולים לעשות לבנאדם.
לא פלא. מפגשים ראשונים עם המונוטוניקס ידועים כאירועים שמכים בהלם. הלהקה הזו, ששמה לעצמה כמטרה להפוך כל הופעה שלה למפגן כאוס גדול ככל האפשר והפכה לקאלט גם אצל אנשים שבכלל לא מתחברים לגאראז'-פאנק האכזרי והלפעמים מונוטוני (כמה הולם) שלהם, היא כנראה הלהקה הישראלית שעובדת הכי קשה בעולם. הם נמצאים בדרכים, באירופה ואמריקה, רוב השנה ומופיעים שם כמעט 30 הופעות בחודש. להערכתם, הם הופיעו עד כה בערך 600 הופעות!!! ג'יזס אייץ' קרייסט! פלא שהם הפכו לשם מבוקש במיוחד בפסטיבלי אינדי בכל העולם? ועכשיו הם חוזרים אלינו להופעת הכתרה במובן מסוים, ונותנים לכם את האלבום החדש להאזנה מלאה – לפני כולם – רק בעונג! איזה עונג!
אחרי EP אדיר (Body Language), מונוטוניקס חוזרים עם אלבום מלא ראשון בלייבל האמריקאי המצוין דראג סיטי (בארץ הוא יוצא בלייבל של האוזן השלישית) – "Where were you when it happened?" – ומשיקים אותו בחתיכת מאדרפאקינג סטייל: בערב הופעות עם דינוזאור ג'וניור (!) ופיית' נו מור (!!!) בגני התערוכה בתל אביב, ביום שלישי הזה. מעניין איך הם יסתדרו עם הופעה על הבמה הגדולה והפסטיבלית, כשהם רגילים להופיע בתוך הקהל כשהם מזיעים עליו, מתפרעים עליו ואיתו, ונישאים על כפיו. עוד לפני שמקשיבים, הצצה בשמות שירים כמו "My needs", "Spit in your face" ו-"I can't take it anymore" מדגישים את היצריות שבמוזיקה של השלישיה הזו, והעטיפה רק מחזקת את הרושם (ואת הכינוי האדיר "Cock rock" שהודבק להם).
אה כן, ויש גם 3 עותקים לשלושה מכם שיעלו בגורל האקראי. רוצים לזכות? שימו פליי, הגבירו עד 11 והמשיכו לקרוא. בינתיים, פתחו בלשונית נפרדת את הראיון המצוין שלהם עם בועז גולדברג ב"העיר", בו הם חושפים את השלווה והשליטה שמאחורי הכאוס הפרוע.
[ההאזנה החינמית נגמרה – מקווה שנהניתם!]
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם איפה הייתם כשזה קרה?!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאורלי מ-Earsay!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!
מזמן לא שמעתי משהו כל כך מרענן!
יו. באמת מרעננים.
כשזה קרה? הייתי בלי הכרה.
גם אני רוצה!
yyyeeeeeeeeehhhhhhhhhh
לי שברו את המשקפיים בהופעה שלהם בשסק, הכי הייתי שם כזה קרה 🙂
הו, לא ברור בכלל איפה הייתי כשזה קרה, כי עמי שלו שפך עלי את הבירה שלו. ההופעות הראשונות בארץ (ירושלים, במקרה שלי) הפכו למיתולוגיה עוד בתחילת דרכה של הלהקה.
ההופעות שלהם בMYSPACE נראות מופרעות לגמרי
בדיוק הייתי בשירותים כשזה קרה. איך פיספסתי?!
תגובה.
P:
כשזה יקרה, אני אהיה במדונה. לא משהו אישי נגדם, אבל מדונה זה מאסט ומנג'מנט עדיפים על פיית נו מור.
וסליחה על המיינסטרימיות, אבל מדונה היא על-ז'אנרית
הלוואי שאעלה בגורל באקראי
הייתי בהופעה שלהם לפני כשנה וחצי במועדון קטן ברחוב ויטל בתל אביב. (למישהו יש מושג איזה? שכחתי את השם). קרוסלה חיממו אותם.
הם באמת השתוללו יופי. להקה נחמדה.
לא הבנתי: בפסקה אחת מדובר על זכייה בעותק ובשנייה על זכייה בכרטיס. אז במה זוכים?
לא שזה משנה לי (אם כי הם הרבה יותר מוצלחים בלייב). רק תביא.
גיאחה: זוכים בכרטיס, סתם פאשלה קטנה של קופי-פייסט!
אולי הפעם?…
עטיפה אדירה!!!!!
בשביל הילדים, נכון?
כשזה קרה
הייתי במגירה
ועכשיו אני במיטה
מחכה להופעה רגועה של בוני פרינס בילי בפטיפון…ופתאום מוצא עצמי מול עמי שלו, אונס כל אחד ואחד מהנוכחים, בעזרת סרט גאפה ושני טון שיגעון…
מוזר לי לחשוב על זה, אבל ראיתי אותם די הרבה בואריציות שונות במהלך השנים, בפטיפון ומחוצה לו. מדהים איך שהלהקה והשואו שלה התפתח, מלהקה אגרסיבית שהסולן נמצא בפוגו מתמשך עם הקהל למופע הפעלה שלם, שכולל את הקהל, אנרגיות, זיעה ואש. תכלס הלהקה הכי מדליקה בארץ שגם הכי מגיע לה.
זכור לי לטוב: הופעה אחרי לבנון בלבונטין שהם הופיעו עם שני מתופפים!, הופעה במגרש נטוש ליד קיבוץ גלויות שעמי שלו שר עם חול בעיניים, הופעה בחורף במשה שור שאותו שלו הצית את המקום באנרגיות- הפך פחים, נתן קפיצה מרשימה מהקומה השניה, שפך בירה בכמויות מסחריות על עצמו, השתכשך בכל הקהל והדליק איזה מצילה או שתיים.
בוקר טוב
איזה כיף!
כשזה קרה, סביר להניח שהייתי בתקופת מבחנים. וזה אפילו לא משנה מה קרה.היו מבחנים.
נתראה בהופעות!
מה זאת אומרת? הייתי שם
אני הייתי במיטה, ישנתי 🙁
הייתי שם, מה זאת אומרת? אמנם קצת איחרתי בגלל הפקקים, אבל הייתי שם
למקום בפלורנטין קראו המקום, לשאלת אורי.
והייתי שם כשזה קרה, אז זה מכסה גם את זה. קול.
הייתי כשזה קרה?
כנראה שהייתי עסוק בלחשוב על איפה הייתי כשמשהוא אחר קרה…
כשזה קרה הייתי בבית מול המחשב, כותב תגובה לאיזה אתר אינטרנט אלמוני.
הייתי בהרבה מקומות כשזה קרה
כשזה קרה הייתי בבריכה בבית קשת, לא יותר ולא פחות
כשזה קרה, הייתי על הירח. אחלה נוף. קצת חנוק.
בשירותים. תמיד שם כשקורה משהו.
אני חושב שפיספסתי כי הווליום היה גבוה מדי ולא שמעתי כלום חוץ מאת המוזיקה.
היה שווה את זה.
אני עוד לא היתי כשזה קרה, ככה אומרים…
אשמח לעותק. אולי בהאזנה בבית זה יותר אפשרי.
מה זאת אומרת? הייתי פה!
כשזה קרה לא הייתי בהכרה מלאה. אולי רק רבע הכרה וגם אז היה לי לחץ באזניים…
מה שכן, כיף לי שלוחצים עליי.. גם אם זה עם שני י'ודים…
אני רוצה דיסק! אני סטודנט תפרן.
כששמעתי בדיוק חתמתי על עותקים מספרי החדש – "איך לזכות בדיסקים חינם באינטרנט למרות שאין לך שקל".
כשזה קרה הייתי באמצע פוגו עם הסולן
דיסק דיסק דיסק
כשזה קרה הייתי במשרד
זה היה לילה חשוך וקר.
הבחנתי בזה מבעד לחלון, אבל לא הספקתי להתקשר למכבי האש וזה היכה בי
הייתי בסרט.
כשזה יקרה אני מבטיח להיות שם
אני?
האקדח היה מונח במקומו מתחת לכרית,
תיק החובש ופק"ל הקפה בפינת החדר,
הבקבוקים עם הנוזל הירוק צהוב- תערובת של אציטון, דלק ומינרלים שונים, היו בתיק הבד,
המצית היה בקופסאת הנובלס, ליד המיטה,
הנעליים על הרגליים, כמו בכל ערב,
המכנסיים הבלויים, שחורים מבריקים לשעבר, עליי (כפתור אחד פתוח),
החולצה פתוחה, פרושה לצדי גופי השרוע אפיים כמו כנפיים,
והראש היה תקוע רפוי בספר של ג'ורג' פרק, מזיל מעט ריר שינה.
חיכיתי שתגיד לי שמתחיל.
אקראיות היא אם כל ההמצאות
הייתי בבית הכנסת
אמונה? לא יותר!
דיסק? 🙂
הייתי בהאיטי
הם מעולים!!!! היה מטורף לצלם אותם בשסק בקיץ 2008 (כשזה קרה), הלם תרבות במובן החיובי ביותר – אם אפשר להגדיר את זה כך; סאונה מטורפת, שמחה וצפופה של מוזיקה, אנשים, כמויות בלתי נתפסות של זיעה, שיער, עירום (שנאלצתי לצנזר בפליקר השמרנים). ככה הופעות צריכות להיות. והנה התמונות למי שפספס:
http://www.flickr.com/photos/goniriskin/sets/72157606862687709/
הייתי בהופעה. עמדתי על הסולן, שהיה שרוע על הרצפה וצרח, עם יד אחת באוויר כדי לתמוך במתופף שעמד על הכתפיים שלי והתפרע על המערכת המפורקת שלו, כשהיד השנייה תקועה עמוק בתוך האוזן ומנסה להגן על מה שנשאר מעור התוף שלי.
איפה הייתי שזה קרה? דאמט!
העיקר שבסוף הגעתי. העיקר שלא מאוחר.
מיאו !
אני אני אני
חלמתי
האמת שישבתי בבית. חבר אמר לי שיש דיסק שהוא רוצה שאני אשמע.
יש לו את זה. הוא יודע לזהות מוזיקה טובה.
חייב להודות. נדבקתי
שווה נסיון.
כשזה קרה הייתי בטיול בר מצווה בארה"ב. מאונן בשירותים של ג'ק אין דה בוקס בזמן שהמשפחה שלי בולסת המבורגרים.
כשזה קרה ישבתי והקשבתי סופסוף לדיסק שאני מחכה לו כבר שנתיים.
זה היה ממש מזמן. נראה לי שאז בערך חצי ממני היה עוד באשכים של אבא שלי.
I want one, please
אני רוצה! אני הייתי בכל מקום שנאמר כאן! באמת!!!!
אין מה להפסיד.
גם אני רוצה.
הלוואי
כשזה קרה, יונתן גת טיפס עם הגיטרה על הבר במרתף ההופעות של לבונטין 7. ממש רגע לפני שהוא התקדם לעבר מדפי האלכוהול, הבעלים של המקום משך לו ת'כבל מהמגבר. המקום היה כבר טראשד לגמרי. אחת ההופעות הכי מעוררות השראה שראיתי.
חיכיתי לקול המואזין
Tnx
כשזה קרה כל הרחוב עצר כדי להסתכל, כי זה הסטייל -זה לא ה"מה" אלא ה"איך".
אויש! אני בדיוק שטפתי כלים כשזה קרה!
בעבודה, כנראה.
שם
בטלפון עם הדרן מתחנן לכרטיס
אני רוצה אני רוצה אני רוצה!
רוצה רוצה רוצה!
כשזה קרה הייתי בבטן של אמא
בראש פינה
איך הייתי רוצה לשים יד על הדיסק הזה. 🙁
עוד אפשר להירשם? לא הייתי בחימום שלהם הערב אז לפחות דיסק
בהופעה של קרוסלה
קרוב מספיק מעניינים הבחורים (;
מעניין ביותר
אני גם תגובה שאוהבת אלבומים.
גם לי מגיע
מזמן כבר שמעתי על המונוטוניקס ועל ההופעות שלהם. ציפיתי שיהיה מעניין. אבל אתמול בהופעה לפני פיית' זה היה מעבר. הרבה מעבר. אנשים עפים באוויר, פחי זבל, פציעות ראש מדממות, מוסיקה מטווח אפס. חוויה שאי אפשר לתאר במילים. ואין הופעת חימום יותר מחממת.. תמונות בקרוב בפליקר…
המונוטוניקס היו אתמול ההופעה הכי טובה מבין השלוש…היה פשוט off the hook!
הייתי בהודו, שם לא שומעים כל כך על דברים שקורים…
מווונווטוניקס
הייתי בשירותים
הייתי בהופעה המצויינת שלהם עם פיית' נו מור כשזה קרה
טירוף מערכות! יייי!!!!
וזה עדיין קורה.
פעם ראשונה (no limit) – הלם, פעם שנייה (בשסק)- טירוף, פעם שלישית (אתמול)? לא יודע, קצת כמו בוראט שר רוק. ברגע שמבינים שההופעה זה החלק החזק שלהם והשטאנץ לא משתנה יותר מדי מהופעה להופעה, ההתלהבות יורדת. גימיק? כן, אבל גם נשמה וזה מה שחשוב בסוף, לא?
עוד לא שמעתי את הדיסק החדש אז אני אמתין בינתיים עם גזר הדין בשאיפה שעמי שלו לא יתפגר באיזו הופעה עד אז…
אני משאיר תגובה 🙂
לא הייתי
הייתי שם, למרות שרציתי להיות פה!!!
האמת שאני לא מצליח לשמוע אז אשמח לקבל את הדיסק כדי להכיר את המוזיקה… 🙂
נשארתי והשארתי…
לא הייתי בהופעה
רק נציין את זה שמנג'מנט היתה ההופעה הכי גרועה ובזיונית שהייתי בה אי פעם!
yesssssssssssssss
איזה להקה אדירה…
וואלה, בדיוק הייתי ברודוס. היה נחמד מאוד.
אני לא מרשה לך יותר להשתמש בבדיחת ה"it goes to 11" עד שאתה סוף סוף רואה את הסרט, חצוף שכמוך!
כשזה קרה עור התוף נקרע
להקה אדירה
כשזה קרה הייתי בחדר חזרות שחור בסמינר הקיבוצים, מנותק מאור יום ומרעשים חיצוניים, עושה חזרות וחזרות וחזרות. יצאתי משם אולי לכמה פעמים ספורות השנה, לקרוא עונג שבת, לחטוף איזה סנדוויץ' ויאללה – חזרה לתיאטרון…
אף פעם לא זכיתי כאן במשהו, אני מרגיש שיום המזל שלי מתקרב…
רוצה רוצה!
אני הייתי שם כשזה קרה.
אפילו חיכיתי שעתיים וחצי (בני זונות אלייב פרודקשן) כדי שהם יעלו.
לא שם 🙁
מסביב
כשזה קרה, כנראה עוד הייתי במערה.
אני רוצה
…בתיכון ):