כרטיסים במתנה: הפיקסיז! סאונדגארדן! וכל השאר!
קחו עשרים שנה אחורה.
מאי 1994. אני בדיוק חוגג יום הולדת 12. ג'ינס קרוע, התחלה מהוססת של שפמפם. אני טועם בירה מכבי הרבה לפני שהיא חזרה להיות מגניבה, מעשן בהחבא מרלבורו לייטס כי אני בטוח שזה גורם לי להיות מגניב. אני יושב עם החברים שלי על השטיח מול הטלוויזיה אחר הצהריים והמוח שלנו הופך להר געש. השנה היא 1994, והקליפ החדש שלא מפסיקים להקרין ב-MTV נראה ככה:
העיניים שלי נקרעות לרווחה כמו העיניים של האנשים בקליפ. עד היום לקליפ הזה יש השפעה כמעט מיסטית עליי. הוא לופת אותי. ויחד איתו לופתות אותי הגיטרות האלו, והסינגל המונומנטלי, הגדול והנורא הזה, וההבנה שיש להקה כזאת, סאונדגארדן, והמוזיקה שהיא עושה היא לא נירוונה ולא גאנז ולא פרל ג'ם אלא צבע חדש לגמרי בעולם שלי.
היום, כשאני מכיר כבר מיליון להקות, להקה מעניינת נורא זה רק עוד תת-גוון לתמונה מאוד עשירה. אבל כשיש לך רק ארבעה צבעים ונוסף לך אחד חדש לגמרי, זה מרעיד את כל עולמך. ככה רעד עולמי מול "Black hole sun", במשך קיץ שלם.
1995. אני כבר בחטיבת הביניים והולך למסיבות שהן לא מסיבות כיתה. לפעמים גם רוקד, אפילו מתחיל לתקלט לחבר'ה בצורה פרימיטיבית, ובמסיבות תמיד מחכה שיגיע השיר המוזר ההוא, שלא נשמע כמו ד"ר אלבן ולא כמו קוליו אלא כמו הסבא המוזר והעקום של נירוונה. השיר האיטי הזה, שבעצם לא דומה לאף שיר מסיבה, שאין שום סיבה לשים אותו במסיבה, ובכל זאת שמים אותו בכל מסיבה ומסיבה והוא גורם לכולנו להרגיש כאילו בבת אחת עברנו לאיזו אגדה מעוותת של עמי ותמי עם חרקים במקום ממתקים. כשאתה בן 13 באסתטיקה של תחילת הניינטיז, עמי ותמי עם חרקים זה אולי הדבר הכי מגניב שאתה יכול להעלות בדמיונך. אני לא מבין אף מילה שהזמר שר, אבל אני זורק את הידיים לכל מיני כיוונים ושר בכל הכוח:
1999. ארבע שנים הן גלגול חיים שלם כשאתה מתבגר, ואני כבר אדם אחר. הפכתי מילד לנער ובגיל 17 כבר מתחילים לראות את תחילת הגבר. בעתיד יתברר לי שבניגוד לדי הרבה חברים שלי, שרק בדיעבד מצאו את נקודות האור בשנים המבלבלות והקשות של הנעורים, אני טבלתי כבר בזמן אמת באור השמש הזהוב והנפלא של תקופת הגילוי האינסופי הזו. אבל עוד מעט נגמר מילניום ונראה שהכל ישתנה, כולל אותי. בארבע השנים האלו הטעם המוזיקלי שלי הכפיל את גודלו פי מאה, ואני כבר מכיר את הפיקסיז לאורך ולרוחב. אני עדיין היחיד בחבר'ה שלי ששומע בבית אלבומים שלמים שלהם ולא רק את "Hey" או "Where is my mind", ואחר צהריים קיצי אחד אני יושב בחדר שלי ב"בניין י"ב" ורושם בפנקס שלי: "איך הגיטרות של הפיקסיז חותכות את העור יותר מכל להקה אחרת?". זו שאלה שעד היום לא ממש מצאתי לה תשובה. מתוך הדיסקמן השחור הקטן שמחובר למגבר ישן וחבוט שמחובר לרמקול יחיד שצורח בכל הכוח הצרוד שלו, השיר הזה עושה לי צלקות שנשארות עד היום:
2000. "מועדון קרב" מגיע לארץ, כולל הדקה האחרונה, המפוארת, שלו. פינצ'ר, הבן זונה הזה, הוא ידע בדיוק איפה ללחוץ בשניות האחרונות של הסרט כדי שאשאג מזעם ומתענוג:
2014.
אני מודה, חוץ מכמה שירים, אף פעם לא שקעתי בסאונדגארדן כמו ששקעתי בפיקסיז, אבל אתם יודעים מה? פאק איט. דיס איז נוט אבאוט מי. סאונדגארדן והפיקסיז מגיעים, סוף סוף, להופיע בארץ. אלו להקות ששינו לי ולכם את החיים, וזה לא משנה בכלל אם הן מגיעות עכשיו בשביל הכסף או בשביל המוזיקה. מה שמשנה זה שהן באות, ואיתן גם גוגול בורדלו שכבר פירקו פה כמה מועדונים בעבר והשאירו רק אבק, ועוד כמה להקות ישראליות, שארוזות כולן ביחד תחת הכותרת פסטיבל רוקנרולר, וזה קורה בשני ערבים רצופים, 17 ו-18 ביוני 2014, בבלומפילד. שזה מגוחך. זה מגוחך לגמרי. גיא של גיל 12 בחיים לא היה מאמין שדבר כזה טוב יקרה בימי חייו בארץ.
ובכל זאת, זה קורה.
ולא רק שזה קורה, אלא שיש לי כאן כרטיסים מלאים. לחלק. לכם. בחינם.
ג'יזס.
אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על רגע מיוחד שהיה לכם עם המוזיקה של הפיקסיז\סאונדגארדן). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה למרב
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!
יאללה למה לא!
Caribouuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuu
אין על הפיקסיז.
כבר בזמן אמת קניתי את כל התקליטים שלהם. למרות שזה נשמע כקלישאה, לא שמענו משהו כמוהם לפני כן.
אני רוצה פליזזזזזזזז
me!!
וואו!
זה שתמיד אני משאיר תגובה ולא זוכה בכלום לא ישבור אותי! ממשיך לנסות, יופי של יוזמה גיאחה (:
אדיר! ענק ! אין מילים !
🙂
מגיע לי כרטיס לפיקסיז כי ראיתי אותם לפני חצי שנה בפאריז, והם לא שרו את שני השירים שאני הכי אוהב: Hey ו-Monkey Gone To Heaven. אז פנק אותי 🙂
אנירוצהאנירוצהאנירוצה
אני רוצה (:
עברתי לגור בקולורדו בשנת 2004.
באותה שנה הייתה הופעה של הפיקסיז בדנוור, ידידה שלי באה מהארץ לבקר אותי ולראות את ההופעה. היא נשארה איתי עד היום (לארץ חזרנו ב-2006)
בקיצור בגלל הפיקסיז התחתנתי
רגע מיוחד שלי עם הפיקסיז?
אני יושב בלדר ומשתעמם בפייסבוק וברקע מתנגן אלבום המופת Doolittle. בדיוק בשנייה שנגמר האלבום, קופצת בפינה של המסך נוטיפקציה מעונג שבת: "מחלק כרטיסים בחינם לפיקסיז".
יש אלוהים?
מדהימים!
מעולה! אני רוצה גם!
פיקסיז זה מגניב
הפעם באמת שיחקת אותה!!!
הפעם הם לא יבטלו.. נכון?
הפיקסיז הצילו את חיי! טוב, לא באמת. אבל אני משוגע עליהם…
אי שם כיתה ט' מצאתי דיסק ישן ומאובק בבית של הפיקסיז ומאז התאהבתי!
האמת שאני הכרתי את סאונדגרדן דרך טכנולוגיה. בחטיבה היה לי דיסקמן שירשתי מאח שלי, ואיך לומר בעדינות, הוא לא היה דיסקמן טוב. הייתי נוסע אותו באוטובוס ומנסה להחזיק אותו בכל מיני פוזיציות כדי שלא יקפוץ. עם הזמן התרגלתי לגריעות שלו, ובזמן שהדיסקמנים נהיו יותר ויותר יציבים ואיכותיים, אני המשכתי להשתמש בחללית שלי.
בסופו של דבר החלטתי לקנות אחד חדש, עשיתי סקר שוק ומלא בדיקות וקניתי אחד בכמה מאות שקלים. השתמשתי בו יומיים והוא פשוט הפסיק לעבוד. מאוכזב, הלכתי לחנות כדי שיתקנו. כמה ימים מאוחר יותר, כשקיבלתי אותו חזרה, היה בפנים דיסק שחור עם עיגול אדום בפנים. התלבטתי אם להחזיר להם את הדיסק, אבל החלטתי לקחת אותו איתי. באוטובוס הביתה שמעתי את כל superunknown והתאהבתי.
גם אני רוצה!
ב-"Surfer Rosa" התאהבתי לפני כמה שנים, דווקא כשהעברתי לילה בבית-חולים "אסותא" לצד המיטה של סבא שלי. כבר שמעתי את האלבום כמה פעמים לפני כן, ומשום מה דווקא באותו לילה הוא נתפס אצלי חזק. לא יודע להסביר את זה.
בפשטות… זה מאוד ישמח אותי!!!!
תגובה 😉
אם הם שם, אני גם רוצה. הפעם הם פה!
חברים הכי טובים שלי התחתנו לצלילי here comes your man. בחירה משונה, אין ספק, אבל היה בלתי נשכח. מצפה בקוצר רוח לפיקסיז (וגם קצת לסאונדגארדן)
היה לי כבר כרטיס להופעה הקודמת של הפיקסיז, והם אכזבו. מקווה שהפעם לא.
כי אם פרל ג'אם לא יבואו, לפחות נראה את הדבר הכי קרוב לזה.
שותף מלא לרגע שלך עם סרפר רוזה. רגע קסום.
טוב, יאללה, נשאיר תגובה. בכל זאת פיקסיז.
מקום העבודה הקודם שלי נתן לי באופן באמת מיוחד צ'ופר (כי כסף הם לא רצו לתת) בדמות כרטיס להופעה של הפיקסיז- שהתבטלה.
אני חושב שאני בשל להשלים איתם אחרי כעס על אותו ביטול.
(סאונדארדן זו תוספת ממש יפה לרגע של ה"שולם שולם לעולם ברוגז ברוגז אף פעם" שלי ושל פרנק)
* מיותר לציין שלא קיבלתי צ'ופר חלופי ממקום העבודה ההוא… 🙁
Soundgarden!
גיל 13, שנת 93, אחי הגדול נהרג בתאונת עבודה, אלו הימים.
אני מגיע לחבר יקר והוא שם את רוזה הגולשת, זה באמת היה רגע שאי אפשר לשכוח, מי זה שם צורח כל כך יפה? זה היה פסקול בשבילי, זה היה טוב מדי, הצעתי לקנות ממנו את הדיסק במחיר מופרע, הוא לא הסכים כי בפחות מזה יכולתי ללכת לחנות הדיסקים המקומית ולרכוש את רוזה יחד עם התוספת החביבה – Come On Pilgrim, שזה מה שעשיתי.
yessss
יואו! איזה יופי!
הםבאים הםבאיםהםבאים
רוצה
פאק יה!
קניתי בזמנו את Surfer Rosa ב"בית התקליט", תל אביב.
זוכר את עצמי יורד למטה במדרגות ושומע תוך כדי את הגיטרות מנסרות, ישר ניגשתי למיקי וביקשתי עותק. כבר לא לא נשארו לו, אז, הוא מכר לי את עותק ההשמעה בהנחה…
בכיף!
יש! איזה כיף!
הכי רוצה.
עבורי כל רגע עם המוזיקה של הפיקסיז הוא רגע מיוחד. הם למעשה אחת מלהקות הרוק הכי מיוחדות בז'אנר הרוק האלטרנטיבי. תמיד החשבתי אותם בתור להקת מצבי רוח.
ואני אשמח לקבל כרטיס להופעה שלהם בשביל לרומם את מצב רוחי 🙂
מדהים. אני רק רוצה לספר שכל החיים אני אוכלת את עצמי שלא נולדתי עשר שנים קודם, כדי להיות עדה מתבגרת (ולא בת שנתיים) בשנות הרוקנרול המלוכלך הזה
בהכרח
יאבאלולו
why not?
תגובה זו לזכר חולצת הסרפר רוזה שלי שנגנבה מחבל הכביסה – המקום ינחם אותי…בהופעה…
יאבאלהלה, כמה שבא לי כרטיסים!!
למה לא 🙂
מרגש!
תודה
רוצה!!!!
yes please
try this trick and spin it
אולי הפעם…
יו!
רגע מיוחד בולט אין לי. בעיקר לילות זכורים על חוף הים עם חברים ו-black hole sun בשיא החום בקיץ כשהאוויר החם מתעתע בעיניים.
רוצה !!!
כבר יש לסאונדגרדן, ניל יאנג ורולינג סטונס…אז למה לא גם פיקסיז וגוגל בורדלו? ;
ממש רוצה!!!
ממש מגניב. ממש רוצה
אהלן גאיחה !
מודה ומתוודה שאוזניי וליבי לא זכו להכיר את הפיקזיס או סאונדגארדן
באופן עמוק ורציני . אבל אני נושם רוק ישראלי ואין לי ספק שהאמנים שאני אוהב מושפעים מאוד מהלהקות האלה .
אשמח לזכות בכרטיס ולצאת לבלנייד דייט הכי רועש ומרגש שיהיה לי .
תודה .
אין כמו פיקסיז ברוק באנד !!!
אני! אני! ממש ממש ממש אשמח!
הרגע הכי מיוחד שהיה לי עם הפיקסיז – לפני 4 שנים הקלטתי את אלבום הבכורה שלי בבוסטון, באולפן בו הם הקליטו את surfer rosa המופתי!
אמן אמן
1994 בחור ישיבה תם ששומע לראשונה גראנג'
עונג אמיתי!!!
למה מגיע לי כרטיס לפיקסיז? כי פעם שעברה שהם ביטלו הם שברו לי את הלב. זה היה אפילו יותר גרוע מהאקסית שנפרדה ממני באותו יום שהחזרנו את הכרטיסים. אני חושב שמגיע לי פיצוי והסיבה שלא קניתי כרטיסים בעצמי היא בגלל שאני בטוח שהם יבטלו עוד הפעם.
אשמח לקבל כרטיסים לפיקסיז
אני, אני!
הייתי מפשפש בראש שלי ומנסה לשלוף רגע כזה אבל הראש שלי פשוט התפוצץ מהמחשבה שאולי אקבל כרטיס.
פיקסיז
יאללה סאונדגארדן !!
לקראת סוף התיכון, מקבל טרמפ הביתה מחבר חדש יחסית. החבר בוחר שנקשיב בדרך (הקצרצרה) לדיסק Pixies at The BBC, שאותם אני מכיר כמעט ורק בשם, אולי שני שירים. מביט על העטיפה. שיר ראשון – Wild Honey Pie. מה, כאילו, של הביטלס? הם עשו קאבר דווקא לשיר המחורפן הזה? מה פתאום?
נכנסים למכונית. מקשיב לשיר. מתאהב.
אשמח מאוד תודה!
אני!
פעם חלום חיי היה לזכות בטיסה בשמי הארץ, זה לא קרה.
אני מוכנה נפשית לזכות במשהו!
יש כבר כרטיסים לרולינג סטונס ניל יאנג וסאונדגרדן אז למה לא גם לפיקסיז וגוגול בורדלו? 😉
רגע מיוחד עם סאונדגארדן:
סיוטים מהקליפ של Black hole sun
Gouge away
מוכן לניל ולסטונז, השאר בונוס ואושר גדול!
Pixies!!!1
תמונה שחרוטה לי בזכרון – אני טירון בדרך לדרום, קונה את דוליטל בתחנה המרכזית בבאר-שבע, מתיישב באוטובוס ושם בדיסק-מן…
רוצה כרטיס לפיקסיז! מגיע לי מאד מאד.. השבוע האחרון היה מספיק גרוע כדי לתפוס את המקום הראשון ב FML.
ו… אם אני אזכה אני מבטיחה לקחת את האקס שלי שמשוגע על הפיקסיז, איתו השלמתי ממש לאחרונה.
תנו לי!
רוצה כרטיס! יאיאיאיאאי
superunknown גרם לי להתחיל ללמוד לנגן על תופים 🙂
אני זוכר בדיוק את הרגע ששמעתי את flower בפעם הראשונה, אחר כך ניסיתי לנגן את הליין של הבס ואימללתי את השכנים 🙂
לסאונדגארדן תמיד יהיה מקום חם בלב שלי.
wish me luck!
אז זה קרה בפעם הקודמת שהפיקסיז היו אמורים להגיע לארץ.
קניתי כרטיסים 4 חודשים מראש להופעה שכל כך חיכיתי לה. קבעו לי מילואים (25 יום בחרמון) בתאריך של ההופעה. אחרי הרבה תחמונים וצעקות וקומבינות עם אנשים אחרים הצלחתי לסדר שאני אצא בדיוק באותו יום להופעה בתל אביב, והכל בתמורה לכך שאני לא אצא בכלל הביתה כל שירות המילואים (בד"כ יוצאים כ-6-7 ימים הביתה במהלך המילואים).
3 ימים לפני ההופעה ואחרי שטחנתי 19 יום בבסיס כמו כלב, הם הודיעו על ביטול.
מאז אני שונא את הפיקסיז.
אני כל כך שונא אותם שהדבר היחיד שיעזור לי להתאושש מהשנאה יהיה ללכת להופעה שלהם בחינם.
יאללה
לפיקסיז, והשמחה הייתה גדולה, חלום שמתגשם. ואז הם ביטלו. את ההחזר על הכרטיס אחי קיבל כמובן. ולכן עד היום אני מרגיש חוסר גדול בבטן, שגם חומוס מעולה לא מצליח למלא. זה לא כואב. אבל זה מרגיש כמו חור גדול
הייתי צריך לבחור בין סאנדגרדן לפיקסיז, בגלל בעיות תקציב
קניתי לסאנגדרגן. כי ידעתי שאני אקבל ממך כרטיס לפיקסיז.
אין כמו להיות בדיסקו של קיבוץ גניגר (תרנגול???) כש "Hey" מתנגן. איפשהו שם בסוף שנות התשעים. בירה בחמישה שקלים ובייגלה.
שמח.
גם אני רוצה:)!!
יאיייייי!!!
אני אשמח לעוד כרטיס
הלוואי אמן
אני רוצה!
פיקסיז. לא זכור לי רגע מיוחד, אבל לפעמים כשאני מאזין בהם עולה בי תחושה מאוד ספציפית ולא מציאותית של קיץ
אחי הגדול קנה לי בזמנו כרטיסים ליום הולדת, והשמחה הייתה גדולה.חלום שמתגשם. ואז הפיקסיז ביטלו. ועד היום יש לי הרגשה של חור בבטן שאפילו חומוס טוב לא מצליח לסתום
זה מצחיק אולי אבל איבדתי את בתוליי לצלילי hey
וכשהיא נפרדה ממני superunknown היה הדיסק האבל שלי על הקשר
בעיקר fell on black days
היי אל תשפטו הייתי בתיכון ובתקופה הזאת אנחנו סתם גוש טמטום מוגזם.
ההכרות עם הפיקסיז היתה כשהבן הבכור התחיל להביא הביתה מוזיקה שההורים המיינסטרימים שלו לא ממש הכירו… אנד דה רסט יס היסטורי…
רוצה רוצה!
תודה גברבר
פיקסיז!!
טירוף!
סאונדגארדן!!!
אני, אני, אני, אני – בוא!!!
יש לי יומולדת למחרת, וזו אחלה דרך להתחיל לחגוג:)
me me me
🙂
בתא הכפפות של האוטו המשפחתי הישן הייתה קלטת (כן, כזאת שאפשר לקלקל אם מושכים את הסרט המגנטי, ואז צריך לסובב את אחד מגלגלי הפלסטיק הקטנים עם הזרת כדי לתקן…), עם לקט שירי פיקסיז שאחי הגדול הכין, כדי שיוכל לשמוע פיקסיז באוטו, למרות שהוא מנגן רק קלטות והמתאמים המצחיקים שנראו כמו קלטת שמחוברת לחוט של אזניות (זוכרים את אלה?) עוד לא היו בנמצא. היו שם בעיקר שירים מסרפר רוזה וקומ און פילגרים, והיו בהם עיוותי קול שיצרו אפקט קומי לא מבוטל, ככה"נ מאז פעם שהיא הושארה בחוץ ביום חם. אני וכל מי שנסע אתי באופן קבוע כבר הכרנו אותם בעל פה, וכששמעתי את השירים בגרסה ללא הפגמים זה נשמע לי מוזר.
פיקסיז, בגלל הקריוקי המפורסם ב500 ימים עם סאמר.
גם אני רוצה!
ג'ואי סנטיאגו אכן חותך את העור, עד העצם. ואז תופר בחזרה.
לקבל כרטיס יהיה לגמרי gigantic!!!
אההה! אפעם לא זכיתי בשום דבר 🙁
אנה של הפיקסיז. זה הרגע המיוחד שלי איתם. כל פעם שאני שומע את השיר.
אני ממש ממש רוצה, אפילו בגלל החוויה הטראומטית שבפעם האחרונה שהם ביטלו- קיבלתי את ההודעה כשהייתי עטוף בתחבושת אחרי ניתוח- מה שהצטבר והיה פשוט אירוע נוראי:[
יש סרטים שהפקסול שלהם זה מה שעושה אותם, ויש פסקולים שנחרטים בזיכרון בגלל הסרטים שלהם, לפעמים רק לפעמים יש מקרים נדירים שאי אפשר לדעת מה יותר מתאים. פיקסיז ומועדון קרב בהחלט עונה על ההגדרה הזאת, סוף מושלם, שיר מושלם, רגע מושלם.
בליפ!
מזדהה מאוד, גם אני אף פעם לא צללתי לגמרי לתוך העולם של סאונדגארדן כמו עם הפיקסיז. אבל אלוהים, אלו להקות שבאמת שינו לכולנו את החיים!
אחת החולשות הכי גדולות שלי – ANA של הפיקסיז.
https://www.youtube.com/watch?v=WBx9s5VnTN8
דייקת כששאלת "איך הגיטרות של הפיקסיז חותכות את העור יותר מכל להקה אחרת?"
זה פשוט קורע לגזרים. יש שם איזה משהו עוצמתי שמושך אותי חזק ובועט החוצה כשהשיר נגמר.
האלבום האחרון של סאונדגרדן מעולה!
מת לכרטיס לפיסקיז
אולי הפעם…
פעם קניתי כרטיסים להופעה של פיקסיז בארץ במלייאן כסף
ואז הם ביטלו והייתי עצובה וגם כעוסה
נו, אולי הפעם אזכה לכרטיס בחינם 😀
רוצה כרטיס, בבקשה!
You can, levitate me
כל מה שאני צריכה זה כרטיס או שניים.
אני רוצה!
בפעם הקודמת שהם היו אמורים להגיע, ערב לפני הביטול, שודר ספיישל פיקסיז בגלגלצ. כשהמגיש התחיל לדבר על טרומפ לה מונד, הוא אמר: "אבל אל תדאגו, לא נשמיע הרבה מהאלבום הזה…" והתחלתי לקלל את הרדיו.
אז אז אני רוצה כי צריך נציגות למועדון המצומצם והגאה של אנשים שחושבים שטרומפ לה מונד הוא אחד האלבומים הכי טובים ביקום
מילים אלו הן צורתהּ הגשמית של כמיהת הסטודנט הדלפון למיסטיקה מהפנטת. I am the voice of a generation.
לבת שלי קוראים קים…
היות והקים לא באה, החלטתי להחרים. אבל אם אתה מחלק… 🙂
הו כן בבקשה!
יהיה נחמד לזכות במשהו מוזיקלי לראשונה בחיי 🙂
כך או כך, תודה על היוזמה וברכות לזוכים!
זאת יכולה להיות אחלה מתנה ליומולדת!!! רוצה!!!
Gouge Away של הפיקסיז אדיר
הלוואי
מדהים!
גם אני רוצה!
מילא הפיקסיז וסאונדגארדן, אבל גוגול בורדלו?!
gigantic!!
אנחנו בני אותו הגיל … אני באותו עניין – במסיבות הראשונות שהלכתי אליהן שלא הייו מסיבת כיתה – בדוליטל האגדי (מותר להגיד??!!) בכפר סבא, בני 13, שמאבדים את הבתולים המוסיקלי בצורה הכי סקסית שיכולתי לדמיין.. מה שאמרת על hey כל כך נכון, כולנו ידענו את השיר הזה בעל פה וצרחנו אותו ביחד כמו המנון, כל שישי בלילה שיכורים מחופש טקילה סומבררו וטיים. את האלבום דוליטל קבלתי על קלטת, ושמעתי אותו שנים, ועדיין יוצא לי לבחור בו באייפוד. אני יודעת כל תו ותנועה בו .
ההרכב היחידי שאהבתי אז יותר מהפיקסיז היה rage against the machine. שני ההרכבים האלו הטריפו לי את מוחי הצעיר והמאוהב
לא קניתי כרטיס להופעה בגלל שברון הלב שהיה לי בפעם הקודמת שהם ביטלו את ההופעה.. (הכיהתבעסתי בעולם. )
את סאונדגרדן שמעתי הרבה פחות, נחשפתי אליהם דרך חברים – מהמגוון והשפע המוסיקלי בשנות ה90 בחרתי דרך מאוד ספיציפית ואיבססתי על אלבומים מסויימים שלא יצאו לי מהמערכת חודשים על חודשים…
אני יכולה לחפור מלא, ממש בא לי את הכרטיס. בא לי שאלוהים ירצה שאני אלך להופעה שלהם 🙂
black hole sun עשה לי את הילדות
הוריי ליוו אותי לחופה לצלילי השיר הזה:
אני לא אחת שחוגגת. אבל לפני 4 שנים הפיקסיז היו אמורים להגיע שבוע לאחר יומולדת 30 שלי. הכל היה מתוכנן, היינו שלושה בני 30 טריים שגדלו על הפיקסיז, וקנינו לעצמנו מתנת יומולדת מושלמת. בסופו של דבר נשארנו עם ה-30 שלנו ופלייליסט של הפיקסיז…. תיקון..? מישהו..? משהו..?
אני הייתי בת 9 ונגעלתי והתגריתי בו זמנית מהתמונה של האישה עם הציצים החשופים והאיש עם הגב מלא שערות. אח שלי בנדיבות לא אופיינית לחץ פליי ושאל אותי איך אני מדמיינת שנראים האנשים ששרים. בראש שלי עלו שדונים קטנים מרושעים (לפני שהבנתי את משמעות בשם פיקסיז. נדמה לי). הוא צחק והראה לי תמונה של תלמידי קולג׳ שמנים ולאים למראה. ואני למדתי מהי אהבת אמת..
לא יודעת אם זה נחשב, אבל-הפעם הראשונה שהתוודעתי לפיקסיז: כשהייתי צעירה פעורת-עיניים ורק התחלתי לגבש את טעמי המוזיקלי, התחלתי, כמובן, בביטלס. העברתי שעות על גבי שעות בתכנה הלא-חוקית להורדת מוזיקה של התקופה והורדתי שירים של הביטלס ושאר קלסיקות ללא הפסקה. ואז מצאתי קאבר לwild honey pie של הפיקסיז. אני עדיין זוכרת את הזעזוע המשועשע שלי באותו זמן.
הו כן הלוואי ואמן
אני עדיין זוכרת את היום ההוא 1994 שאני ואחי ראיתי בפעם הראשונה את בלאק הול סאן! היינו בני 13-12 ועדיין בכל פעם שאנחנו שומעים אותו משהו נחמד קורה לנו במוח 🙂 מיסטי לחלוטין: )
להירדם שיכור על הרמקול שמנגן where is my mind…
סאונדגארדן לנצח! גיליתי אותם דרך האוסף המעולה אייג׳ אוף פאניק שאחי נתן לי כשהייתי בכיתה ט׳ כדי שאתחנך מוזיקלית כראוי.
השאר היסטוריה
מעולם לא זכיתי בדבר. אז אולי הפעם?
הלוואי ואזכה!!!
בדיוק כשוויתרתי על הרעיון של לקנות כרטיס, כי אני סטודנטית ויקר לי, אז הלוואי שכן 🙂
me!!!!!!
!!!!
אחלה מתנה ליום ההולדת שלי .
סאונגרדן פיקסיז למה לא ?! חיים פעם אחת !
לא?
מקווה לחוויה מיוחדת עם הפיקסיז. אולי הפעם הם לא יבטלו.
אינשאללה תן לי הזדמנות להרגיש כמו מלך לילה אחד לפני שאני שוקע בבוץ הסטודנטיאלי לארבע שנים!
אח! הפעם הראשונה שלי עם הפיקסיז! אחי מצא בטירונות קלטת לבנה מתחת למזרן. הביא הביתה, שמע, לא סבל – וזרק לזבל. אחרי ששמעתי את הקלטת עשרות פעמים הייתי בטוח שאני היחידי בעולם שמכיר את הלהקה העלומה הזאת – הפיקסיז…
אגב, שנים הייתי בטוח שצד ב' הוא צד א'…
אז בבבבקקקקשששה!!!!!!!!
אני! בבקשה! הפיקסיז גידלו אותי, אמנם לא לבד, אבל מספיק כדי שבלעדיהם לא הייתי אני.
וסאונדגארדן מעולים וכל מילה נוספת מיותרת.
לא קניתי כרטיסים רק בגלל שקניתי לניל יאנג ולא יכולה להרשות לעצמי עוד אחד הקיץ.
בכל אופן, תודה על ההזדמנות.
כשיצא הקליפ של black hole sun הייתי ילדה קטנה- אולי בת 6.
אמטיוי היה דלוק בבית שלי קבוע וכך קרה שהייתי חולמת על שריפת ברביות וכלב עצום באמבטיה במשך חודשים :/
רק כשגדלתי קצת גיליתי את המוזיקה של סאונגרדן והתאהבתי. אבל עד היום אני קצת נמנעת מצפייה בקליפ.
בלאגן
את דוליטל קיבלתי במתנה מבן דוד שלא אהב את הדיסק בכלל. האלבום היה במצב משומש וקצת סרוט ככה שאת השיר של קים דיל בסוף לא תמיד הצלחתי לשמוע. בכל מקרה, השנה הייתה 2002 אני למדתי בהסדר ובמשך חצי שנה הוא לא יצא לי מהדיסקמן, הוא היה הפסקול של כל הנסיעות שלי הביתה, והיו הרבה כאלה.
כשכבר הייתי בצבא, באחד האפטרים בבאר שבע הלכתי לטאוור רקורדס, הוצאתי את סרפר רוזה מהמדף וביקשתי מהמוכרת שתשים לי מדבקות על הציצים בעטיפה. כי בכל זאת עוד הייתי הסדרניק מטומטם ופחדתי שזה מה שישרוף לי את הנשמה הטהורה שלי
אני ואני ואני!
אחי הגדול לימד אותי להקשיב לפיקסיז ואני לימדתי את הבן דוד הקטן שלי
תגובה!
אשמח…
ובכן, 2009.
כריס קורנל בארץ. אני הולכת בפעם הראשונה בחיי לקונצרט רוק כי בואו נודה בעובדות, הוא חתיך הכריס קורנל הזה למרות שהוא בן 40.
I'm amazed מהיכולות הווקאליות של הבחור הזה. לא יאמן איך הוא מצליח לרתק קהל כזה מגוון עם שירים שאת רובם מעולם לא שמעתי מימי סאונדגרדן וטמפל אוף אה דוג, וחלק גדול מהם אף אחד בקהל לא שמע (החדשים עם טימבלנד).
חייבת להודות ש-Scream עם טימבלנד הוא אחד האלבומים האהובים עליי עד היום (למרות שיש שיגידו שכריס קורנל מכר את עצמו למיינסטרים, אני חושבת שזה פשוט עוד דבר מגוון ומדליק שהוא עושה).
אז, בבקשה?
OMG. התעשה אותי המאושר שבאדם?
it will be sweet like candy to win the those tickets :))))))
וואו. לראות את הפיקסיז יהיה מדהים, ואולי זה נשמע מוזר אבל לא קניתי כרטיס עדיין כי אני מפחדת להתאכזב ו״לאבד״ אותם.. אולי כי קים לא תהיה? לא ממש יודעת.. אם אזכה בכרטיס זה יפתור את הדילמה….. זה יכול להיות אדיר..
חגיגת מוזיקה מהנה לכולם!
פעם ראשונה ששמעתי את "Hey" במסיבת פורים במושב ורק שתי בנות מהשכבה מעלי הכירו, רקדו ושרו את כל המילים. וחשבתי איזה שיר מוזר זה…
אני רוצה!!!
כיתה ח׳ ואני והלהקה החדשה שלי (2 בנים, 2 בנות) חושבים על שיר לנגן בתחרות כשרונות צעירים מול כל ביה״ס. הצעתי לנגן את where is my mind, אחרי שבדיוק שמעתי והתאהבתי, מהסוף של פייט קלאב. ידענו שזה הולך להיות מוזר ויוצא דופן בתחרות הזו.
נרשמנו לתחרות, הופענו מול אולם ספורט מלא ובסוף היה בעיקר שקט גדול… כנראה שלא הופענו מול קהל היעד שלנו… עד שהגיעו כמה מחיאות כפיים שגרמו גם לשאר הקהל לעשות קצת רעש. הפסדנו בתחרות עם קול אחד מתוך 5 שופטים. בדיעבד גילינו שמנהלת בית הספר היא זו שהתחילה את מחיאות הכפיים, וגם היחידה שהצביעה לנו.
אני!! 🙂
Debaser!!!
הלוואי!
בתור ילד שנות ה-90, את הפיקסיז גיליתי דווקא בפייט קלאב. זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את הסרט, נדמה לי בכיתה ט. כל הסרט היה מרתק ואיך שהוא נגמר, עם השיר הכל-כך מתאים הזה. הלכתי לחפש שם ואז ליריקס, ואז לשמוע שוב ושוב בלופ.
אחרי תקופה הנחתי את זה בצד. לא נגעתי בשירים האחרים שלהם כי פחדתי להתאכזב. בערך שנתיים, באיזה מוצ״ש ברדיו, שמעתי את Where Is my mind שוב והוא היה לא פחות טוב, חזק, מרגש, אנרגטי, מטלטל. למחרת בבוקר אני זוכר שקמתי מוקדם, פתחתי את המחשב, גיגלתי פיקסיז – השאר היסטוריה.
ועכשיו, אחרי יותר מידי זמן וביטולים, הם באים שלושה ימים אחרי היומולדת שלי לארץ. פאקינג מתנה מדהימה – תודה לך שוקי וויס.
נתראה ב17 ביוני.
הלוואי הלוואי הלוואי
תודה!
אין רגע אחד- כל רגע מדוליטל
superunknown-1994-singles-sap-chris cornell-plaid shirts-lucky strike-first electric guitar-first band-seatle-roxan-army service ended it…
אחת התקופות היפות בחיי. יהיה נחמד להיזכר.
עדיין לא יכול לדמיין אותך עם סיגריה.
מעבר לחלוקת הכרטיסים – פוסט מצוין! נהנתי לקרוא. תודה לך.
אדיר!!
כןכןכן בבקשה
זה יהיה לעונג;) פיקמי פליז….
על סאונדגרדן גדלתי ועדיין אוהב. לפיקסיז קניתי כרטיס והתאכזבתי. את שניהם אשמח לראות!
השנה – 1998, אני תלמיד כיתה יא שלומד לבגרות בכימיה וברקע טייפ דאבל קאסט שלא מפסיק להשמיע את דוליטל. במקום לנסות ללמוד על מולקולות ואטומים אני בעיקר שואל עצמי שאלות כמו – "למה קופים הולכים לגן עדן" מה זה DEBASER וכמה פעמים נאמרת המילה LA בשיר LA LA LA LOVE YOU. ברור לי אז כמו היום מה היה יותר חשוב.
השנה 1994 וגם אני רואה לראשונה את הקליפ של BLACK HOLE SUN. אני נרגש ומפוחד כאחד. השנה 2014 – לא משנה כמה פעמים ראיתי את הקליפ, עדיין מרגיש לי כמו בפעם הראשונה (העוצמה של השיר כבר התקהתה…).
ולגבי סאונדגארדן – מ1994 ועד היום (בגילי המופלג כבר ניתן להניח שזה יהיה לכל החיים), אין להקה שגרמה לי לצלול כל כך עמוק למוזיקה שלה. כנראה שאם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי מאז ועד היום את SUPERUNKNOWN הייתי היום פנסיונר עשיר ומאושר…
וחוץ מזה שאתמול הייתה לי יומולדת אז מגיעה לי מתנה 🙂
Tnx
פיקסיז!!!
the words we say never seem to ever live up to the ones inside
your head
the live we make never seem ever get us anywhere but…
כשהייתי בחטיבה הייתי מהילדות האלו ששונאות את העולם ובעיקר את עצמן, ותמיד יש להן דיסקמן בידיים, והייתי שומעת את gouge away ובוכה, ומרגישה שגם במרחק יבשת, אולי בסוף יש מישהו בעולם שמבין קצת את העצב התהומי הזה.
ואני רוצה לבכות מהפיקסיז עוד פעם, הפעם כשאני אחת מאלפי אנשים בהופעה הזאת.
Wow!
עדיין מנסה לרכוש שמחיר סביר את המארז Minotaur של הPixies בשביל המיקסים של 5.1…
בתקווה בקרוב 🙂
אהההה!!!
אני אני אני!!
למה?!
כי אני רוצה לראות את The Hives!
אגב, את הפיקסיז כבר ראיתי, מה אני אגיד לכם? אכזבת חיי.
הם מעולים, גדלתי עליהם והכל, אבל ה םמופיעים יותר גרוע מערב קריוקי בבית חולים גיריאטרי.
עלו לבמה, אמרו שלום, ניגנו ניגנו ניגנו 45 דקות, בלי לזוז, הלכו :/
אני אני אני!
אף פעם לא באמת ידעתי איך להגות את התקליט ההוא של סאונדגארדן. אני גם לא טוב בשמות ארוכים. מה לי ולשמות ארוכים? אבל אני יודע שהשיר השני שנמצא בו, הוא "שיר שני מובהק". מה זה "שיר שני מובהק"? זה שיר שאחרי שהשיר הראשון פותח לך את הדרך לאוזניים, הוא – השיר השני – מגיע בתנופה, אבל בתנופה מזדחלת; זאת אומרת, כאילו בהפתעה, אבל גם מקבע אותך באופן איטי, הצהרתי, על מה שיהיה לך פה בהמשך. גם Remedy של הבלק קראוז הוא כזה; משיכה למעלה הצוואר של הגיטרה, ואז בום. מתחילים. מתחילים באמת.
Outshined, השיר השני מתוך – ברוך השם, היום כבר יש את הדבר הזה הנקרא "קופי פייסט" – Badmotorfinger, היה זה שתפס אותי. אחרי זה כבר המשכתי איתם הלאה לכל האלבומים, מגיע לבית הספר עם דגמ"ח שתחתיו גטקס.
עכשיו בלייב?
אני רוצה!
הייתי קטן וראיתי את הקליפ של בלאק הול סאן,
מאז ועד היום יש לי בחילה מפלסטיק.
אני! אני! בבקשה שזה יהיה אני!!!!!!
sure, free stuff, count me in
תכלס? הם כל כך שייכים לזמן אחר, מישהי אחרת.אבל זה יהיה מטורף לראות אותם.
כי זה באמת באמת באמת ישמח אותי!
אני אקח שני כרטיסים
גם אני אשמח להיות בהופעה !!
אני תגובה 🙂
כל רגע הוא יותר טוב עם פיקסיז, וכך היה.
אז ב2005 נסעתי לפסטיבל בהולנד וחטפתי קלקול קיבה מזעזע על היום הראשון ופספסתי את הפיקסיס שהופיעו ביום השני. האמת, מי שהכי עושה לי את זה הם the hives, אחת הלהקות שפשוט חייבים לראות בלייב
יששש!!!!
תגובתי טובעת בים המלח של התגובות…
אני רוצה!
איך אני רואה שזה יוגרל בין 500 איש.. אבל יאללה.. שיהיה במזל 🙂
פיקס מי דה פיקסיז! (או סאונדגרדן 🙂 )
אני רוצה!!
מקווה שלא ייסקלו אותי, אבל בא לי על סאונדגארדן יותר… מקווה שאני אזכה 🙂
אולי הפעם? יש לי יומולדת באותו יום, זו תהיה אחלה מתנה! 🙂
אדיר!!
אני בבקשה!
אני
אני בבקשה!
long time קוראת
firs time משאירה תגובה בתקווה לקבל משהו 🙂
אתה פשוט כותב נהדר גיא!! אשמח לשמוע ממך במייל 🙂
רגע מיוחד שאני זוכר היה בהופעה האחרונה של כריס קורנל בהיכל נוקיה
שהוא ביצע את BLOW UP THE OUTSIDE WORLD אחד השירים האהובים עליי של סאונדגארדן
(מקווה שיהיה גם בבלומפילד) והביצוע היה מטורף!
משירה אקוסטית זה עבר לצעקות, רעש חזק והשטתחות על הבמה וסוף סוף הבנתי סופית שקורנל חזר לרוק שהוא עושה כל כך טוב
אחרי שב2009 ויתרתי על ההופעה שלו בגלל האלבום פופ המוזר שהוציא…
אני פשוט חייב להיות בבלומפילד!
את הקליפ של סאונדגארדן ראיתי בפעם הראשונה כשעוד שיחקתי בברביות – הפריים שלהן על הגריל היה מבחינתי כמו לראות חתול דרוס אבל לא להפסיק להסתכל.
אני שואף לפיקסיז!!!
אני זוכר בשנת 1988 שמעתי ברדיו בתוכנית המעולה של מיכל ניב האגדית – הפסקת עשר
את השיר GIGANTIC ומאז איבדתי את הראש שלי וגם את מיכל ניב
עכשיו כל מה שנשאר זה גינה קטנה של סאונד 🙂
אוהב אתכם
מוטי
למה לא בעצם
אחרי שהפיקסיז האהובים עלי כל כך שברו לי את הלב בפעם שעברה כשביטלו נשבעתי לא ללכת שוב להופעתם. אם זה בחינם אז סבבה.
סלמוניקו : לפת פתע אני שומע היי, אייב בין טרייניג טו מיט יו…
שימו לב אין הוגים את שמם:
הלוואי שאני אזכה. הלוואי!
כמו הרבה מהתגובות פה, גם לי נשבר הלב שהם ביטלו במפתיע (למרות שההופעה של האדיטורז שהגיעו בכל זאת היתה מעיין פיצוי) וזאת הסיבה שלא קניתי כרטיס..
גם אני הייתי בהופעות האלו שגוגול בורדלו השאירו רק אבק :)) אבק מלא בטוב.. ואף פעם לא זכיתי בכלום.. לא מתייאשת 🙂
bevakasha!!!!
אחד גם בשבילי !!!
YESSSSSSSSSS
אם תכריח, נלך, אין ברירה….
This dyke has gone to heaven
אלך בכיף!
קוראים לי גיא קופמן והשיר Monkey gone to heaven תמיד גרם לי להרגיש טוב עם שם המשפחה שלי.
הלוואי הלוואי הלוואי
1999- 2014. E – C#m – G# – A
תודה
הולי בלאק סאן, אני בפנים
רוצה מאוד 🙂
אני רוצה!!!
אחת מהלהקות הראשונות שהתחלתי לאהוב מאז שהבנתי מה היא מוזיקה טובה ..מכרתי את הכרטיס שקניתי בגלל חתונה של חברה טובה..הכיס לא מאפשר הרבה הוצאות גדולות 🙂 אז כרטיס בחינם יעשה לי את השנה! !
רגע בלתי נשכח עם הפיקסיז, הפעם הראשונה שאתה שומע את TAME באוטו. ופתאום מבין את כל הקטע הזה של נירוונה ומאיפה זה בא ומה זה גראנג ואיפה הוא נולד. ושבלי השיר האדיר הזה הרבה מהרוק שהכי אהבנו בשנות ה90 לא היה קורה.. אז כמו שחובבי מוזיקה נוהגים לחזור אחורה ולבדוק איפה הכל התחיל, אז אפשר לומר שאולי לא הכל התחיל שם.. אבל TAME היה הרגע שבו קורט קוביין הבין מה הוא יעשה בחיים, ואת הרגע בו שמעתי את השיר הזה פעם ראשונה, אני לא אשכח לעולם.
פשוט כיף.
לסאונדגארדן אני בכל מקרה מגיע
אבל לפיקסיז לצערי לא קניתי עוד
בכללי הפיקסיז הם מצויינים, עושים ווייב טוב ומהנים, גם בשירים הפחות..שמחים שלהם
בהצלחה לכולם והמון הנאה בהופעות!
אני רוצה, תודה תודה!
הולי שיט כמה שאני אשמח
כל כך רוצה פיקסיס
אני רוצה! תודה.
פיקסיז יהיה תענוג גדול לזכות
אני רוצה כרטיס חינם!!!
אתה משהו אתה … 🙂 אני רוצההההה
uriah hit the crapper
כן!!
oh mama!!!
השנה היא שנת 2008, אני והאקס המיתולוגי מתחילים לצאת
בדייט הראשון אנחנו מעבירים ציטוטים מ"מבצע סבתא" ושרים את "Hey" בשני קולות.
הלאה לינואר 2010, מישהו מודיע שהפיקסיז באים לארץ ואנחנו ישר קונים כרטיסים, בעיקר בשביל שוב, לשיר את Hey בשני קולות, אבל הפעם ביחד עם הלהקה
בשנת 2011 נפרדנו, אחרי שבמשך שנתיים זה היה הצלצול שלו בפלאפון שלי
השיר נשאר אחד השירים האהובים עליי עד היום 🙂
מיליון רגעים של ילדות, תכלס בגלל הפיקסיז התחלתי לאהוב מוזיקה
!!! I got freinds like paco picopiedr
אשמח לכרטיס!
בחיאט אלוהים, מכל התגובות שהשארתי בחיי על כל הפוסטים שחילקו בהם דברים,
עכשיו זה הזמן! 🙂 כרטיסים לסאונדגארדן היר איי קום!
ולך גיחא – סחטיין סחטיקה גם אם לא אוגרל, על השתי שניות שדימיינתי כאילו אייך יהיה אם כן – סחטיין עליך עשית לי ת׳יום 😉
אני רוצה אני רוצה אני רוצה!
תודה
פחות או יותר חווינו את אותה תקופה / גיל. אני חייבת לציין שאת הפיקסיז הכרתי דרך הסרט "רדיו חזק" רק בארץ נותנים תרגום לא קשור ( במקור: pump up the volume).
בכלל פסקול מושלם של סרט שהשפיע עלי רבות. גיל 15, גיל ההתבגרות וכל המשתמע מכך.
לסאונגרדן אני חושבת שהכי העיף אותי היה כשיצא spoonman אני זוכרת שהקול של כריס קורנל העיף לי את האוזן בשיר הזה. אין מה לעשות, יש לו עוצמות שאין ולא היה לאף אחד אחר בתקופה ההיא (ודר, קוביין וכו').
בכלל,זה היה פסקול נערותי (בנתניה) לנו היה את מועדון ה"מחסן" וה"גוליבר" שם כבר לא הייתי בעמדת מיעוט אלא עוד מלא היו כמוני.
Let's go scuba diving
בגיל 14 אחותי קנתה לי את האוסף של הפיקסיז ליום ההולדת ושמעתי אותו בלופים.
אבל הרגע הכי מיוחד היה בגיל 18 כששכבתי במיטה עם חברה שלי בחושך, ופתאום השיר ana היה ברדיו והוא היה כלכך יפה ובכלל לא הכרתי אותו קודם.
ואולי רק הפעם אני סוף סוף אעלה בגורל?
אשמח לכרטיסים. תודה.
מודה שלא הכרתי אף אחת מהלהקות האלו בזמן אמיתי
קצת התנתקתי
אבל בכל זאת אשמח לקבל כרטיסים 🙂
רוצה, אשמח, הלוואי, פליז, אני, אמן, הולי, שיט, יהההה, כרטיס
🙂
כריס קורנל – פלא
אני רוצה!!!
פעם ראשונה ששמעתי פיקסיז: ווקמן ישן. קסטה שנתן לי חבר. מגדל שמירה מבודד. הנוף של הבקעה. רגע של הארה.
DROP THE CHARGES
where is my mind, ברמקולים ענקיים, מול כמה אלפים מסוממים, שתי דקות אחרי שראיתי איש מאבד את עצמו לדעת. באי שכוח-אל. ל- mind ולאיש שלום.
וגם אני רוצה כרטיס לפיקסיז!
יהיה מדהים לראות את הפיקסיז בהופעה!
סאונדגארדן!
בבקשה!!
ניצחון לטובים!
גמני רוצה!
תמיד אפשר לנסות – אולי אני!!!
הייתי כותב תגובה מרשימה יותר
אבל אין לי אוויר מרוב גלילה למטה עם כל התגובות שהשאירו פה.
way out in the water see it swimmin
בבקשה בבקשה בבקשה
פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז פיקסיז
🙂
אולי הפעם 🙂
הפיקסיז הם הלהקה האמריקאית האהובה עליי… אין מאושר ממני באדם מהעובדה שהם מגיעים לארץ!
איזה כיף!
רגע מיוחד עם הפיקסיז – הקדשתי למוּשא אהבתי בכיתה י' את השיר שתפשתי כהכי רומנטי בעולם, "Here Comes Your Man". עדיין אחד הרומנטיים ביותר, בעיניי :c)
הידד
מקווה שהסיבה שזה עבור חברה ולא עבורי (לי כבר יש כרטיס) תסייע לי בקארמת-על לזכות. תודה!
ביתן שמירה בדרום תל-אביב. קיץ 2004. עתיד זו מילה כל כך רחוקה ואז מגיע Hey ומפלח את החשיכה… חייב לראות אותם!
Jag satt på en varm, äcklig, svettig buss i Spanien. Helt ensam med en lånad iPod fylld med dålig musik. Medan jag scrollade igenom låtarna hittade jag plötsligt Pixies. De flesta låtarna var ganska dåliga, men de passade så bra in med den äckliga bussen, mitt dåliga humör och hemlängtan. Det var en hemsk bussresa, men Pixies satte ett perfekt soundtrack på den tiden i Spanien som jag ALLTID kommer att relatera till. Och ja, jag älskar Pixies… Nu.
את הרגע המיוחד אחווה בהופעה אם אזכה בכרטיס (:
הלוואי עלי…
כיף חיים
אומנם את הפיקסיז נראה שבועיים אח"כ בבלגיה, אבל סאונדגרדן תמיד אדירים!
כן! בא לי מאוד.
רק מזכיר שאני סטודנט תפרן.
והנה שיר מוצלח מהחדש שלהם:
https://www.youtube.com/watch?v=w1vdYTzPtKQ
טנקס!
תביא, נראה אותך!
אוי אלוהיי העונג, רחם עלי ועל המינוס שלי בבנק. תעשה שיהיה לי כרטיס. זה קיץ קשוח:(
המוזיקה של הפיקסיז
המועדון פיקסיז
ערבי שישי של אמצע שנות התשעים
היה משעשע
איזה פינוק, שווה לנסות לא?
בא לי כרטיסים!
אני רוצה! 🙂
הלוואי!!!
פסקול נעורי מורכב מניק קייב, הפיקסיז, דיס מורטל קויל, דד קאן דאנס, איינשטורצנדה.
לאור זאת ברור שכרטיסים הם הכרח קיומי.
הו! הפיקסיז!
תפילה
אהלן. אני רוצה ללכת לאיזו הופעה שתתן לי. אני רק יכולה לספר, ש'דוליטל' הוקלט עבורי על קלטת (נראה לי שעוד אמרתי אז 'קסטה'), וחרשתי אותה כל כך, שנשחק הסרט. כשקניתי את הדיסק, המוכר בחנות הג'אנק בחיפה הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח. "רק עכשיו את מגלה את זה?"
הפיקסיז הפכו לי את הראש והרגליים, אשמח לחוות את זה לייב 🙂
הCD הראשון שקניתי היה Superunknown בגיל 16 ובהתחלה כל פעם שהקשבתי לthe Day I tried to live בכיתי אז השתדלתי להקשיב לזה בדיסק מן בדרך חזרה הביתה מבית ספר שאף אחד לא ישים לב. את הפיקסיז הכרתי דרך קסטה שמצד אחד היה דוליטל ובצד השני את סרספר רוזה, או השירים שהיה להם מקום. הפיקסיז מרגשים כמובן אבל מי שפתחה את ליבי היא קים דיל, ואני עוד מתאבלת על עזיבתה
אח… שנות ה90…
קניתי שני כרטיסים לרולינג סטונס (בכל זאת, סדרי עדיפויות…) ולא נשאר לי כסף, אז פליזזזזזז….
שיר הכניסה שלי לחופה היה של הפיקסיז 🙂 Here comes your man כמובן, מאוד השתדלנו שהמוזיקה לכל אורך החתונה תהיה קרובה לליבנו והפיקסיז אכן כאלה. מקווה לזכות בכרטיסים 🙂
סוויט
רוצה!
1992. תלמה ילין. בגרות בתנועה. אני (אז?) בערך הבנאדם הכי לא נע על הפלנטה. שונאת את הגוף שלי, מרגישה מסורבלת, שונאת את העולם, ומה בגרות בתנועה עכשיו? אחרי ששברתי את הראש בנסיון למצוא תירוצים לצאת מזה, המורה המתוקה שלי אומרת לי – אין איזה שיר שאת ממש ממש אוהבת עכשיו? יש. hey . אז היא מציעה שאשמע אותו המון פעמים ואולי יבוא לי לזוז איתו. ואיזה קסם – זה עובד. אני זזה! וזה כמעט כיף. ואפילו עוברת את הבגרות בסוג של הצלחה. עד היום זה אחד השירים שהכי קל לי לרקוד איתם.
(רוצה! רוצה כרטיס לפיקסיז! אין דבר בעולם שיותר ישמח אותי מזה)
גיל ההתבגרות.
אוסף קינקי לאב הראשון.
שיר מספר 14.
Wave of Mutilation
בגרסה השקטה
אולי הפעם?…
כי בגלל קים דיל התחלתי לנגן על בס!
גיל ההתבגרות הינו קסום ומיוחד. אכן מרתקת העובדה שהמוזיקה שנקלטת בתקופה זאת ממשיכה עמנו לנצח ומרטיטה בכל פעם את אותו עצב שקפא בגיל 15.
שווה מדי כדי לא לנסות!
וואווו!!!
אני ממש ממש רוצה!!!!!! 🙂
חבר שלי קנה חוברת דיסקים ב 10 שקל ממישהו באילת, ורק אחרי זה הבין שזה בעצם גנוב, אז הוא לא רצה את החוברת. לי זה לא הפריע. שמה מצאתי בין ברוס ספרינגסטין, הקארס, הסטיקס ועוד כמה, את טרומפ לה מונד.
גם אני רוצהה!
כי ככה.
איזה כיף 🙂
פתאום קלטתי,זה היום הולדת שלי!
רוצה כרטיס ולא רוצה למכור כליה 🙂 בתודה מראש מערכת הבריאות
איזה כיף!
אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את בוסנובה, האלבום הטוב ביותר של הפיקסיז לטעמי, זו היתה הפעם הראשונה שבה בין 2 נקודות הצליח לעבור קו אחד ישר.
אני זוכרת שקשת השתמשו בבלאק הול סאן לפרומו של באפי, זה היה שילוב אפי. אשמח לכרטיס!
רגע מיוחד עם הפיקסיז: בחתונה שלי אחרי החופה כשהשמיעו לנו את here comes your man
התקמצנתי על כרטיסים גם לפיקסיז וגם לסאונדגארדן (וגם לניל יאנג) אז קניתי רק לסאונדגארדן וניל. יהיה מעולה אם תשלים לי את הפיקסיז!
רוצה
אולי הפעם
לא אשכח את הרגע שדיברתי עם חבר על ההופעה של הפיקסיז שהייתה אמורה להיות בקיץ 2010. רגע לפני הגיוס. ואנחנו כולנו בהתלהבות. ופתאום הוא שולח לי "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" וקישור לכתבה שמספרת על הביטול.
חייב להגיע הפעם. חייב.
הולי מולי!
לזכר הכרטיסים האבודים מההופעה שבוטלה
אני אשמח :))))))
הגילוי שלי עם סאונדגארדן היה עם rusty cage בכיתה ח' מול ה MTV
איזה גיטרות ואיזה צרחות!
אמן! 🙂
קניתי את החדש של הפיקסיז וזה ממש כאילו אין שני עשורים של הפסקה – המשך ישיר!
רוצהרוצהרוצהרוצה!!!!!!
רוצהרוצהרוצהרוצה!!!!!! אמן
we're chained
תגובה 🙂
האלבום החדש של הפיקסיס משובח לטעמי. מחכה לראות אותם בהופעה.
מחזיק אצבעות
כששמעתי לראשונה את הפיקסיז לפני כמה שנים, המוח שלי התפוצץ לחתיכות ולקח זמן לחבר אותן חזרה 🙂
גם אני זוכרת את סאונדגרדן שקרו בזמן אמת. עם הקליפ הזה, שהכל נפער בו, נמס, צבעוני, משוגע. והשיר הזה נשאר בתודעה מספיק זמן כדי שהקליפ ידהה, ואני אשמע שיש בו את התיפוף המושלם הזה. ועכשיו הוא כבר לא קליפ בעיני רוחי, אלא תופים מופלאים.
חבר ראשון ושיר מאוד מיוחד של הפיקסיז… זיכרון שלא ייכח בחיים…
אם זה אקראי, אין מה לכתוב.
הלואי!
כשגיליתי את הפיקסיז הייתי בתיכון והיה לי אוטו. הוא היה ישן וחבוט כיאה לחצי הראשון של שנות ה- 90 בתיכון בב"ש ולא היה בו טייפ. אז הייתי לוקחת איתי טייפ (אפילו לא דאבל קאסט), שמה על הדשבורד וחורשת על קלטות הפיקסיז שלי….
yess please!
כשלמדתי סופסוף לנגן את "היי"… 🙂
היי, ניסיתי להפגש איתך
היי, בטח יש שטן בינינו
או זונות בראשי
זונות בדלתי, זונות במיטה
אבל היי איפה היית?
אם תלך לבטח אמות
אנו כבולים
פעם קודמת הפיקסיז הבריזו לי. הפעם זה לא יקרה!
אין לי סיפור אישי קורע לב לחלוק…
…אבל 2 כרטיסים לסאונדגרדן יעשו אותי ממש שמח!
פיקסיז בארץ.
אם לרגע אחד שוב היה לי שיער ארוך, זה היה מושלם
Where is my mind??
פאק מי, איטז פרי!!
אשמח מאוד לכרטיסים 🙂
הזכרון הכי שמח שלי הוא מהפעם ההיא ב2014 שזכיתי בכרטיס חינם לפיקסיז
איזו הזדמנות נחמדה. תודה
בוא ננסה
רגע מיוחד שהיה לי אם הפיקסיז?
כששמעתי אותם בסוף מועדון קרב עם where' is my mind והבניינים מתמוטטים , הייתה לי הרגשה שגם הבית שלי יפול- וזה ממש ממש בסדר.
אני רוצה כרטיס!!!!!!
כי כמו שאמרתי פעם לחברה. יש זמנים שרק סאונדגארדן
אז ככה -החבר המיתולוגי מכיתה יא התחיל איתי בדיסקוטק עם been trying to meet you, הוא היה כל כך חמוד אז ברור שנעניתי, עלי לציין שבבאר שבע (שם כל זה קרה ) היה מקום אחד ליד הפורום שקראו לו נירוונה, שם כל זה קרה. הוא היה קיים למשך חצי שנה או חמש דקות אבל הוא עשה את העבודה כי נשארתי עם הבחור הזה 5 שנים.
מדהים , תודה!
מעולה, מעולה, מעולה!!!!
me me me me me me me!!!!
בכיף!!!!!
תודה!
ישששששששששששששש
אני בבקשה 🙂
אני אני
תודה מראש!
Where is my mind
אני!
לפני שלושה חודשים אני, פרנסיס, קורנל ואורי בראונר כנרות נפגשנו במקרה בבית קפה בפריז והבטחתי להם שכשהם יגיעו לארץ אני אזכה בכרטיסים בהגרלה אצל גיאחה. בחיי.
י-ם, קסטה בווקמן, שומע את האלבומים הראשונים של סאונדגרדן בעקבות הקראש על ספונמן.
הלוואי הלוואי אזכה
פיקסיז. חיפה. החורבה בצבא.
גיל 18,בכל דיסקוטק שהלכתי אליו, חיכיתי ל… Hey, been trying to meet you
פיקסיז היא הלהקה האהובה עלי מסוף שנות השמונים וצפונה. קטע הסיום האינסטרומנטלי של Debaser הוא בעיני מקטעי המוזיקה היפים ביותר שנכתבו אי פעם, לא "רק" בסוגת הרוק.
יש לי הרגשה שאני הולך לזכות בכרטיסים האלה
2001,2000, משהו כזה. כולם כבר מכירים את זה מפייט קלאב, ולמרות זאת, לדדות שיכור לתוך האולם האייטיזי של המוסד ולשתות אבסינת בוער (טוב, אחרי שכובתה הבערה) לצלילי where is my mind הרגיש מה זה מתוחכם.
אוי אני כל כך אשמח. כמו חתול בבר מצווה שהחתולת זורקות עליו סוכריות סרדינים. עד כדי כך.
זה יגרום לי אושר רב!
מעבר לחלוקת הכרטיסים – פוסט מצוין! נהנתי, תודה.
הו, בהחלט שווה ניסיון. ותודה.
נדמה לי שאיבדתי את בתוליי לצלילי הפיקסיז, אבל אני לא לגמרי בטוח. כן, אני זקן סנילי :-\
אני כאן בשביל *חוויה מתקנת* לביטול של הפיקסיז דאז (2010) ואם אפשר לקבל גם את סאונד גארדן – למה לא 🙂
וואו גיא סיפרת פה את סיפור נעוריי המתובלים ברוק משובח! מקווה לזכות בכרטיסים, כל הכבוד!!
הלוואי הלוואיייי שהפעם אני אזכה. הלוואי.
אני רוצה!
היום בבוקר, 88 ברדיו, נוהגת, ana המדהים והאגדי של הפיקסיז מתחיל, שמחה בכל הגוף על ההבנה ביני ובין בועז כהן, ההבנה ביני ובינם.
הפעם לא קראתי את המשימה אפילו!
פעם ראשונה ששמעתי את rusty cage התפוצץ לי הראש. וזה כל מה שאני זוכר דוקטור.
לא מסוגל להחליט לאיזו הופעה אני רוצה ללכת.
אולי הגורל יחליט
אני רוצה!
~נשמע מגניב ללכת לפיקסיז~
~בפעם הראשונה ששמעתי את broken face לא הפסקתי לצחוק~
גם אני בקטע !
בום.
בום. בום.
אשמח לכרטיס
[תקווה חרישית]
מדהים! אני רוצה!!!
הלוואי אמן!
פיקסיז ומועדון קרב לגמרי קלעת בול איך שהסיום הזה מפוצץ לך את המח אבל אין ספק שסאונדגרדן לגמרי תמיד נשארו בקומץ להקות שאני כנראה לעולם לא אפסיק להנות מהן..
She's my fave
Undressing in the sun
Return to sea, bye
Forgetting everyone
Eleven high
Ride a wave
בן 12- שמעתי סרפר רןסה והשתנו חיי
אני אני אני! 🙂
כמובן כשכריס הגיע לכאן פעם ראשונה ועשה סאונדגארדן בקטנה, הייתה הופעה מעולה! בטוח יתעלה על עצמו הפעם!
נחמד
כןכןכן הפיקסיז באים ווהווווווווו
וואלה מתאים. (גם אני מחוברת יותר לפיקסיז אבל אין לי ראש לסיפורים)
Doolittle אחד הגדולים שלהם. הייתה תקופה בסדיר שלי שהייתי שומע אותו מדי בוקר.
יותר מדי רגעים הקשורים לברידרז, ואחד בהופעה של פרנק בלאק כשהוא ניגן את סרפר רוזה. בבורותי לא הכרתיו, אבל חוסר הידע לא מנע את ההימעכות הבלתי נמנעת על ידי הקהל שהתעורר לחיים.
רוצה רוצה רוצה!
ממש רוצה
גם אני רוצה 🙂
בבקשה
הלוואי ויהיה לי כרטיס
בעקבות סאונדגרדן ניסינו חבריי ואני לנגן על כפיות…
אנחנו עושים גם בר מצוות וחתונות למעוניינים.
הלוואי הלוואי הלוואי
אולי הפעם .
🙂
/*קלישאה*/ /*קלישאה*/ /*קלישאה*/
תנו לי את הכרטיס
אני אשמח!
יהיה מגניב לקבל כרטיס
כל מי שלא זוכה – אני מוכר את הכרטיס שלי לסאונדגארדן (גולדן רינג) ב 500,,שח במקום 550. Ben.zur85@gmail.com
הפעם הראשונה שהתמסטלתי הייתה בגיל 16 לצלילי surfer rosa. הדיסק נתקע, וניגן בלופים את Bone Machine רק שאנחנו הבנו את זה רק שעתיים-שלוש אחרי זה ואני נכנסתי אל טירוף חושים בשילוב בין השיר הזה יחד עם היי מטורף. עד היום אני מחייך כשאני שומע את השיר הזה (וגם קצת רעב).
היי! אשמח מאוד לקבל כרטיסים לפיקסיז:)
הפעם הזאתי שהבנתי שזה גבר ששר בפיקסיז.
אני!!!
סופי מסיבות מהחטיבה ועד היום – משמיעים את HEY.
כולם בריקוד סיום אדיר.
20 השניות הראשונות (או – הרבע הראשון) של דיבייסר
OMG! רוצה רוצה רוצה
<3
למה לא?
הלוואי….
אם אזכה – אלך. מבטיח
بدي!!
איזור 1992, צבא, מישהו שואל אותי על הפיקסיז ואני אומר ששמעתי קצת וזה מוזר מדי בשבילי. פחח עליי!
השנה היא 1988 ואני בתוך חנות המוזיקה אלגרו בשינקין, בחופשה מהצבא או משהו כזה. פתאום צלילים שאוחזים בי ומכים בי בראש. וור איז מיי מיינד מתנגן כי האלבום הראשון של הפיקסיז סרפר רוזה הגיע לחנות. זמן אמת. אני בהלם מוחלט, פי פעור וכשנגמר השיר אני פונה למוכרת ומבקש "את זה". חיי השתנו.
אומנם זו לא החוויה הראשונה שלי מסאונד גארדן אבל היא אחת הזכורות לי ביותר.
שנה א' בלימודים באוניבסריטה, רחוקה מהבית לא מכירה אף אחד בעיר, לבד. השותפה שלי לדירה באותה שנה הייתה מאוד בקטע של גראנג' ואני זוכרת שיום אומלל אחד שבו נשבר לי מהלימודים ונשבר לי להיות לבד ונשבר לי מהכל באופן כללי שמעתי אותה שומעת מוזיקה בחדר שלה וזיהיתי את קולו של כריס קורנל, נכנסתי אליה לחדר והדבר הבא שקרה הוא שאת הערב בילינו בריקודים סוערים ותחרויות אייר גיטר עקובות מדם ברחבי החדר שלה לצלילי מיטב שירי סאונדארדן וזהו – יותר לא הייתי לבד (:
הופעה של הפיקסיז בפאריז לפני חצי שנה. באנו לקנות בבוקר ולא היו כרטיסים. למחר יש? לא. אבל תבואו חצי שעה לפני אולי יהיה מישהו שימכור. באנו לפני ולמדנו כמה דברים חדשים על איך עובדים עם ספסרים. כשמבינים את השפה (ערבית) זה הרבה יותר משעשע.
והיה כיף. והחימום היה הרכב בשם mother of two. עם המתופף המופלא שלהם.
אה כן. והפיקסיז היו מדהימים.
איך פספסתי פעמיים את קורנל בארץ ועוד כמה פעמים בחו"ל???
NO MORE!
יותר מנשמח ….
תודה תודה
שמיעה ראשונה של Veloria. ואז שוב ושוב, וגם הקאבר של וויזר. קטע מושלם ששובר ומאחה את הלב בו זמנית, גם אחרי שעברו שנים.
הלוואי!!!
האלבום הראשון שקניתי היה של הפיקסיז!! הייתי ילד. בן 8 אולי. ולמזלי את החינוך המוזיקלי שלי קבלתי מאחי כבר בגיל הזה.
גם אני הייתי בן 12 אז וראיתי את אותו קליפ עם אותה פחית בירה…
נשמע מעולה. תודה
וואו, שיגעון!
שילוב כזה, חבל לפספס!!!!
אשמח ללכת !
וואו! הפיקסיז! יושבים בנעורים, מכניסים קלטת, מריצים לשיר HEY, מדליקים נובלס שקנינו מהתקציב ונסחפים.
וסאונדגארדן – ווקמן ישן ואזניה לכל אחת, יושבים מחוץ לכיתה בהפסקה. אח, התיכון.
אני אפפעם לא זוכה, אבל… אולי הפעם?
אין עליך גיא!
רוצה!
אני גם רוצה, מה.
לניל יאנג קניתי, אבל לפיקסיז אין כסף וחשבתי, נו טוב חבורת זקנים ובכל מקרה תמיד הרגשתי שהם אובר מוערכים עם מספר להיטים והרבה רצועות בינוניות ביניהם.אבל לפני מספר ימים הקשבתי לדיסק החדש שלהם אינדי סינדי ומה אומר, פאקינג מדהים. נראה לי שאני אתן שוב צאנס לכל הדיסקוגרפיה שלהם ושל אדון כנה שחור.
הסיכוי האריאלה ממפעל הפיס תתקשר אלי גדול יותר מאשר אזכה בכרטיס …אבל אני תמיד אופטימי..
פה.
הלוואי! זאת תהיה מתנת שחרור מדהימה!
בבקשה בבקשה בבקשה
2006 – חבר ששירת בגלי צה"ל משדר ספיישל פיקסיז באמצע הלילה שבמהלכו במהלך דיון על הופעות איחוד שעשו הוא זורק את ההערה "לא חלטורה כמו כוורת בפארק". אני, שנהגתי באותו זמן כמעט עשיתי תאונה מרוב צחוק.
2009 – כריס קורנל עושה את spoonman בגני התערוכה ומשום מה בשורה הראשונה לא שומעים שירה בכלל. בזוית העין אני קולט את אישתו מתהלכת ליד מעקה הבטיחות ואני אומר לה שלא שומעים מספיק שירה, היא נעלמת לדקה, פתאום הווליום של השירה עולה והיא שבה כדי לסמן עם היד שהבעיה טופלה.
טירוף.
המוזיקה של הפיקסיז ליוותה אותי בכל עשר השנים האחרונות, לא יודע אפילו מאיפה להתחיל כדי לבחור רגע אחד..
מה הסיכוי?
רוצה גם!
רוצצצהה!!
אני! אני! אני!
בבקשה!
תגובה
תגובה!!!
ממש מגניב תיהיה אחלה הפתעה לחברה שלי 🙂
בא לייייי
ממש רוצה כרטיס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מעולה !!!
אני ממש ממש ממש רוצה לראות ובעיקר לשמוע את הפיקסיז בהופעה =))
הלוואי שהתגובה שלי תזכה…
לפני ימי הסמארטפונים התערבתי עם חבר האם האלבום נקרא surfer rosa (כמו שטענתי וצדקתי) או – suffer rosa (פחחח). בקיצור, זכיתי במנה אבו חסן בזכות הפיקסיז!
אוהבתתת
אהבתי!!!
הפיקסיז וסאונדגארדן ביחד? יא אללה. יא אללה!!
לפני חודש נולדה ביתי הבכורה. היינו שלושה ימים ולילות בבית חולים עד שזה קרה, לא ממש ישנים. אחרי הכל, בעייפות והאושר האינסופיים where is my mind היה בדיוק זה.
פעם ראשונה בתיכון ששמעתי את דוליטל במלואו (למרות שבכלל קניתי אותו לחברה שלי).
ילד בן 17 שכותב לעצמו "איך הגיטרות של הפיקסיז חותכות את העור יותר מכל להקה אחרת?" – מעורר השראה אתה. רוצה לשמוע את הגיטרות האלה לייב.
רק שיפתחו את המופע עם Cecilia Ann, זהו יותר מזה אני לא צריך.
HEY !
אני רוצה גם!
כן כן! אני רוצה אני רוצה!
תגובה
במשך כל כיתה י"א, כל יום, כל בוקר, השעה 07:10, אמא שלי באה להעיר אותי לקום ללימודים. אני שולח יד עייפה למערכת, לוחץ פליי רפה והנה זה בא: בסים עמוקים, גיטרה חזקה ואז תופים. debaser! כן, אפשר יהיה להעביר עוד יום…
תגובה. זכיתי? 😉
אוהבת את הבלוג הזה!
תודה!
רוצה:)
מצחיק אבל הרגע שעולה לי מהפיקסיז הוא דווקא הפעם הראשונה שראיתי אותם בMTV, אי שם בסביבות 1993-4, הרבה אחרי שהכרתי את המוזיקה שלהם. לראות את הקליפ המחוספס והמרושל באופן כה מקסים לMonkey Gone To Heaven ככה במקרה באמצע היום, בין כל הלהקות שהושפעו והעתיקו מהם, היה קטע מרגש ומשמח ביותר.
https://www.youtube.com/watch?v=mK3iSglbZUM
זה, והדקה האחרונה של מועדון קרב. איזה סוף בנזונה לסרט!
זוכר בכאב את הביטול מ-2010
בימים שלפני יוטיוב, כשסרטונים היו בפלאש והיית רואה אותם בnewgrounds, היה אחד טוב במיוחד שדיבר על נזקי עישון ועשה מחווה לפייט קלאב. הוא נגמר באותה סצנה אבל עם שיר אחר, "I saved the world today" של Eurythmics. במשך הרבה זמן הסתובבתי בראש עם הסצנה המקורית אבל השיר הלא נכון.
פעם הבאה שראיתי את פייט קלאב הייתה הפתעה נהדרת.
ברור שגם אני רוצה!
כן
כן סאונדגרדן
כן פיקסיז
תקשיב, תקשיבו, אני עובד במסעדה כבד מזה ארבע שנים! אין סגירה שעוברת עליי בלי רצועת שירים קבועה שעושה לינטוב ומעבירה את הסחלה הזה כמו שצריך והיא תמיד מתחילה ב
Hey, been trying to meet you…
בסביבות גיל 14 קניתי במכה אחת את Surfer Rosa ואת Doolittle. באותה תקופה הכרתי רק את Where is My Mind וידעתי שהפיקסיז הייתה גורם מאוד משפיע על קורט קוביין ועל כל Nevermind באופן כללי. זה היה בחורף, בין נובמבר-ינואר. אני לא בדיוק זוכר וזה דיי מבאס אותי. אבל התאהבתי מהר מאוד בשני האלבומים האלה ושמעתי אותם נון-סטופ. היום קצת פחות, אבל כל הזמן קישרתי את שני האלבומים האלה לערבים קרים בחורף כשהרחובות בחוץ רטובים אחרי הגשם.
אחרי הביטול (המאוד מכאיב) לא שנאתי ולא כעסתי על בלאק-קים-ג'ואי-דיווייד. התאכזבתי אבל זה עבר. גם עם השנים התעמקתי יותר יותר בקריירות הסולו של בלאק וקים (אבל לא ממש האמת וזה מבאס אותי לא לשמוע שום דבר של האמפס\הקת'וליקס). שני אלבומי הסולו הראשונים של בלאק ו-Pod ו-last splash של הברידרס קיבלו אצלי מקום מאוד חם בלב.
בסאונדגרדן אף פעם לא התעקמתי וזה מבאס. לא הצלחתי לעבור שום אלבום חוץ מ-superunknown (כמובן) למרות שממש רציתי את Badmotorfinger אף פעם לא קניתי אותו. אבל הרצועות הקטנות והלא ממש מוכרות לקהל הרחב כמו למשל Half (שיר מדהים לדעתי) הופכות אותו לממש מיוחד.
wow!!!!
כן, כן, כן, כן לפיקסיז, כן לסאונדגארדן, תנו לי כרטיס במתנה כדי שאוכל לכתוב על הרגע המיוחד שהיה לי כשזכיתי בהגרלה בכרטיס להופעה של הפיקסיז ו/או סאונדרגרדן.
במבצעים משונים משתתפים אנשים משונים
קניתי כרטיסים לפיקסיז בפסטיבל פיקניק, ובסוף כל הלהקות מחו"ל ביטלו ונשארנו עם ליינאפ שכולו להקות ישראליות, ועם פלסיבו (שהיו מעולים). הלוואי שהפעם הם לא יבטלו
ואולי יש לי סיכוי לזכות? ( כי כסף לכרטיס אין לי)
חלומות….
אני חושב שאני צריך לזכות בכרטיס מכיוון שאני שונא להשאיר תגובות מסוג זה ולמרות שמאוד קשה לי אני עושה את זה מכיוון שאני מת על סאונדגרדן והפיקסיז 🙂
אני אני
:/
אתמול היה קוואמי מדבר על פיקסיז! עושה חשק. איזה כיף!
גדלתי על הפיקסיז, יהיה מרגש מאוד!
כל הפעמים בשנה וחצי הראשונות בהן שמעתי את הפיקסיז היו רגעים מדהימים ואינטרנסיביים עבורי.
מעולם לא שמעתי את הפיקסיז ונראה לי שאני מפספס כאן משהו
נראה שהליכה להופעה יכולה לפתוח לי את הראש.
הו תותים בחום
כשהפיקסיז הודיעו שהם מבטלים את ההופעה בארץ, נשבר לי הלב. הרגשתי את זה בא, ברגע שהיה את כל העניין של המשט. הבנתי שזה מה שהולך לקרות. ובכל זאת, הלב שלי נקרע. הרגשתי כל כך נורא רק ארבע פעמים בחיים שלי. 1) בזמן הצבא. 2) כשהאקסית המיתולוגית זרקה אותי. 3) כשהקראש המיתולוגי זרקה אותי. 4) כשהפיקסיז ביטלו את ההופעה.
אז זהו.
אני אשמח מממש מממש מממש לכרטיס – כי הקליפ של סאונדכארגדן שינה לי את החיים והראייה על אומנות
כי גוגל בורדלו שינו לי את הצורה שבה אני שומע מוזיקה
וכי הפיקסיז פשוט ליוו את הרגעי התבגרות הזכורים ביותר שלי
למה שמישהו לא ישאיר תגובה, בעצם?
גיאחה היקר
לעזאזל עם הזכרונות שלך
לעזאזל על המשימה שנתת
לעזאזל עם כל הענג הזה
!!!א-נ-י ר-ו-צ-ה כ-ר-ט-י-ס!!!
נ.ב.
מקווה שהמשפטים לעיל לא יפגעו בסיכויי הגבוהים לזכות
נ.ב.ב (מה זה בכלל)
היו לך פעם כל כך הרבה תגובות ??
אוהב ומתחנף
בכבוד
הדוד
הלוואי!!
אני אני כל כך רוצה!
הפיקסיז? מי?
תודה
ממש כדאי לי לזכות!!!!
תודה
Please
אני צריך את זה.. או את קורט וייל שיגיע באוגוסט
אני רוצה גם וגם. גם פיקסיז וגם סאונדגארדן!!
ממש רוצה כרטיס 🙂
תודה מקרב לב!
יש סאונד ויש סאונדגארדן..ברור?
טוב אז הפעם שהכי השתכרתי בחיים , זה היה בחתונה אז השיר האחרון שאני זוכר מתנגן
זה כמובן Hey שכנראה הכניס אותי לכזאת אקסטזה שמספרים לי שאחרי זה התחלתי לרקוד
ברייקדאנס ….בלי שאני באמת יודע לרקוד את זה 🙂
אתה. הגיבור. שלי. !!!!
וואלה לא רוצה כרטיס לפיקסיז, בטח לא לסאונדגארדן.
יה
מגניב!
הזיכרון הראשון שלי מהפיקסיז מעורפל, אפרורי ובאותה נשימה מופלא. ממש כמו השירים שלהם בעיניי.
כל שאני זוכרת הוא התענוג שהרגשתי בזמן שבת דודתי השמיעה את Hey לאני הקטנה. שם התחלתי לפתח "תמונה עשירה" משלי 🙂
מגניב
אני רוצה:+)
Where Is My Mind הוא השיר שהתנגן ברקע בזמן שקיימתי יחסי מין בפעם הראשונה.
כל כך מתחבר לצרחה של הזעם והתענוג.
אה, ואני רוצה כרטיס!
וואו אני ממש ממש רוצה לזכות בכרטיס הזה!!
כבר בגיל צעיר אבא שלי חינך אותי על הפיקסיז,סאונדגרדן ועוד להקות רבות וטובות.לראות אותם יהיה בשבילי כמו התגשמות של ילדות 🙂
הפיקסיז ככ שווים! סופסוף הם באים לישראל 🙂
אני רוצה…
דאמם הלוואי.
אני מאוד רוצה!
בגיל 16 (אלליי! כבר לפני למעלה מעשור!) הייתי מסתובבת ברחוב כשבדיסקמן סרפר רוזה ודוליטל בריפיט, וגם היום, יותר מעשור אחר כך, מסתובבת כשלראש מתגנב, בלי התראה מוקדמת, מיסטר גריבס וחוזה ג'ונס וברייק מיי באדי וגאוג' אוויי ואנה, כמובן.
תודה לכם פיקסיז, על הכנות.
כרטיס לפיקסיז יעשה לי את השנהההההה אין לי כסף ללכת לכל ההופעות היקרות האלה!
אני ממש רוצה! בזבזתי את כל הכסף כבר על ניל יאנג
ליגה!
מעולם לא העמקתי בפיקסיז, דווקא בסאונדגרדן הרבה יותר. אבל אשמח להיות שותף לפסטיבל בכל מקרה…
גם אני רוצה לקפוץ לניינטיז
תגובה
לא זוכר אם הגבתי פה כבר או לא, אבל מה יזיק עוד פעם חחח
תגובה
רגע גדול עם הפיקסיז – הפעם הראשונה ששמעתי את Gigantic בפול ווליום ברמקולים של הרוקסן, פברואר 1990…
גם אני