בעונג קרב: קרוב יותר
Casus Belli [מי?]
את העונג האחרון פתחתי עם "Closer", השיר האדיר שפותח את האלבום החדש של Kings of Leon, ועל הדרך הזכרתי את השיר של NIN בעל אותו שם. המגיב המגניב אביב מיהר להזכיר לי שגם ל-Low יש שיר מדהים שנקרא כך (איך שכחתי?) ועוד מישהו שעכשיו אני לא מוצא נזף בי שגם לחברי הטוב מורפלקסיס יש שיר כזה (איך שכחתי?!?!). Of coure you realize, this means war.
Kings of Leon – Closer
מתוך Only by the night, בציר 2008
[audio:https://haoneg.com/fight/kings.mp3]
Nine Inch Nails – Closer
מתוך The downward spiral, בציר 1994
[audio:https://haoneg.com/fight/nin.mp3]
Morphlexis – Closer
מתוך The amb works Vol.2, בציר 2007 [הורדה חינמית]
[audio:https://haoneg.com/fight/morph.mp3]
Low – Closer
מתוך Things we lost in the fire, בציר 2001
[audio:https://haoneg.com/fight/low.mp3]
מה קרוב יותר אליכם? איזה מארבעת השירים הנפלאים מנצח? אין מנוס חברים, צריך לבחור רק אחד! זה כמו בחירתה של סופי, אבל כיף. צאו גדולים, נמקו את הבחירה שלכם.
וגם: וואו וואו מה שהולך לקרות פה מחר.
נין-נין-נין!
למה? כי הכי כיף [ובנאלי] להשתגג לצליליו.
להשתגג זה כמו להשתגל או כמו להזדרגג?
ניין – אבל מודה, זה מסיבות סנטימנטליות. השיר הראשון שלהם ששמעתי.
קינגס אוף לאון
in a heartbeat!
Kings Of Leon מקבלים את הקול שלי ולו רק בזכות העובדה שעוד לא מצאתי ווליום מספיק גבוהה שיגרום לי לא להנות מהשיר הזה. וסליחה משכניי, מכרי וסתם עוברי אורח באיזור תל אביב.
כמה שיותר חזק, עמוק לתוך עור התוף עד שלא ישאר שם כלום.
זו הקירבה שאני מחפש.
מה עם Ne-Yo?
P:
טוב. מקינגז אוף ליאון אף פעם לא התעלפתי, וניין אינצ' ניילז יושבים אצלי בקטגוריית "כל כך אהבתי אותם בגיל 16, שהיום אני לא מסוגל להקשיב להם בלי כדור נגד בחילה". נשארו רק לואו ומורפלקסיס, שלשיר שלו הקשבתי הרגע לראשונה.
למרות שהופתעתי לטובה מהגירסא של מורפלקסיס, אחרי ההופעה בשבוע שעבר אני מוכן להצביע גם לצופר הרכב של הזוג לבית משפחת ספרהוק-פרקר בקטגוריית שיר השנה.
Low it is, then
לא הבנתי, הייתי צריכה לבחור?!?
בחרתי?!?
למה אף אחד לא אומר לי פה כלום….
למה אני לא מצליחה לשמוע את השיר "Casus Belli" ?
אולי עכשיו האתר שלי יעבוד.
מצטערת, קצת קשה לי.
לאן שולחים אסאמאסים??
NIN, ברור. זה של קינגז אוף לאון נחמד, לא יותר. הצליל הנודניק הזה שחוזר בלי הפסקה לאורך כל השיר מעיקר מעצבן, והשיר לא מיוחד חוץ מזה. מורפלקסיס נחמד אם אתה צריך להרגע קצת, או להעביר נסיעה ארוכה במיוחד במעלית. צריך מצב רוח מאוד מיוחד בשביל אמביינט, לדעתי. בקשר ללואו – שוב, די חסר ייחוד, מול דברים אחרים שלהם, ושיר נחמד, לא יותר. אשמח לדעת מה מצאת בו כל-כך מיוחד חוץ מהשם.
וניין אינצ' ניילס – כי המוזיקה הייתה ונשארה מיוחדת, כי רזנור שר באנרגיה אדירה (אולי לואו יכולים להדבק קצת ממנו, ולהתעורר?), כי זה שילוב מעולה של אלקטרוניקה ורוק, בגלל המלים הישירות מהמותניים, בגלל ההתפרקות של השיר לקראת סופו, ובגלל הפסנתר בסוף. בגלל שזה רק שיר אחד בתוך אחד האלבומים הטובים שיצאו בשנות ה-90 (והיו הרבה), ובגלל ביצוע אדיר שנה שעברה בגני התערוכה.
גם לradio trip יש שיר בשם זה אם זיכרוני איננו מטעני
אני הייתי הולך על האלבום של ג'וי דיוויז'ן
זה כמו לבחור בין ביבי לנתניהו.
אז נין, רק כי צריך לבחור משהו.
ואוו השיר של מורפליקס מעולה.. כמובן שהורדתי את כל האלבום שלו…
אבל המנצחא הוא kinks of leon, מאותה סיבה של שמוליק (רק בנתניה…)
ברור ש-Radiotrip, מתוך האלבום השני שלהם, Music Heads. קטע אינסטרומנטלי, טריפי, מהמם חושים, עם ברייקים מעולים של תופים (נדמה לי שיש שם סימפול Fאנקי של צלילי העוד), שכשמו כן הוא – במהלך השיר, מרגע לרגע הכל הולך ונהיה קרוב יותר, קרוב יותר.
אגב, גם לטראוויס, ג'ימי איט וורלד, ומארון 5 יש שירים עם השמות האלו.
(וכן, גיגלתי, אני לא באמת שמעתי אי-פעם את השירים האלו. או את הלהקות האלו)
אני הולך עם הקינגס. השיר הזה מהפנט אותי. דווקא בגלל הצליל הזה שמופיע מההתחלה ועד הסוף.
יש בו משהו מאוד סוחף. כאילו, מצד אחד הוא מרגיע, ומצד שני הוא מצליח לצמרר אותי.
NIN, כאילו – ברור?!
סתם, אבל מה קשורה התמונה ?
פילוסוף: הקלק.
http://www.imdb.com/title/tt0376541/
זה היה אמור להיות אינטואטיבי גיא?!?
איך קוראים לסרט בשפת הקודש ? והאם שווה התעמקות ?
Kings of Leon ששמעתי עכשיו לראשונה (ההורדה לא עבדה לי בעונג האחרון).
Low הם הבאים בתור, את NIN הכרתי ולא כל כך חיבבתי. מורפלקסיס.. לא יודעת.
מורפלקסיס, שיר מרגיע אבל לא מרדים.
נהנתי לשמוע אותו. ושוב. ושוב.
את כל הגרסאות חוץ מלואו שמעתי כרגע לראשונה, וקינגס אוף לאון הכי תפס אותי. הריף גיטרות יפה והאווירה הכללית מגניבה. לנין יש פוטנציאל, אבל צריך לחרוש את השיר קצת יותר לעומק כדי למצותו, אז כרגע הם יקבלו את המקום השני. לואו מעייפים, והגרסה האינסטרומנטלית של מורפלקסיס לא מתאימה כל כך לטייטל "קרוב יותר" ונשמעת קצת כמו משהו ששומעים כשמסטולים ורוצים מוזיקת רקע לבהייה מרתקת בקיר. אז יש תיקו ביניהם לגבי המקום השלישי.
אפשר לבחור בסרט?
כי אין ספק שהוא האהוב עלי, ולו רק בזכות אבי ילדי לעתיד קלייב אואן, שנותן שם את המשחק הטוב ביותר ביקום.
Anna: Why is the sex so important?
Larry: Because I'm a fucking caveman!
kings of leon ללא ספק לוקחם את הקרב הפעם
NIN נשמעו לי קצת … איך לומר- כמו משהו שטינאייג'רס שומעים…
לואו פשוט הרידמו אותי
ומורפלקסיס- נהדר אבל איכשהו, כמו שכתבו כבר לפני- לא ממש קשור?!
NIN ללא ספק. למה? כי מילים כמו i wanna fuck you like an animal..you get me closer to god קירבו בין אלוהי האינדסטריאל טרנט, למיינסטרים של הרוק. ומי שהתקרב, רק הרוויח כי "יש עוד הרבה מאיפה שזה בא (ואיי באנגלית זה נשמע כל כך הרבה יותר טוב!) . קלוזר שהושמע בכל חור שקרא לעצמו מועדון בת"א (בתקופה מאוד מסוימת בשנות ה 90), גרם לפחות לי להסתקרן לגבי היוצר מאחורי המסמרים 9 מ"מ
כשהתעוררתי אחרי LOW, נזכרתי כמה גדול האמב 2 של מורפלקסיס.
אז יצא לי תיקו של מורפלקסיס עם קינגז אוף לאון. הם גדולים בשירי פתיחה, אין מה לעשות
שמעתי את כל השירים בפעם הראשונה כאן עכשיו
(למרות שכבר הורדתי את האלבום של מורפ, לא שמעתי עדיין את כל השירים בו)
ואני אמנם מעט משוחדת כנראה (אבל הרי אין כזה דבר בחירה אובייקטיבית אז ניחא)
ולמרות שקינגז אופ עניינו אותי למדי והם יקבלו את המקום השני
הזוכה הוא
מורפלקסיס
האמת, כולם גדולים.
אבל קשה שלא להתרשם מהפרובוקטיביות המרנינה של המסמר.
בחיבה,
יואב תירוש.