1 בינואר 2009

אלבומי השנה של קוראי העונג שבת 2008

אז… זה היה לכם טוב כמו שזה היה לי?

האמת? אני מתרגש. 2008 הייתה שנה מוזיקלית נפלאה בעיניי, כל כך נפלאה עד שאנשים שואלים אותי מה אלבום השנה שלי ואני עונה "יש לי שלושים כאלה"… כל כך הרבה מוזיקה נפלאה שמענו השנה, שממש חיכיתי לראות איזה אלבומים תבחרו בסוף השנה. אבל מה פתאום צריך להכריע ולבחור, מה זה פה? למה לעשות סלקציה אכזרית בין כל המוזיקה שעשתה לנו את השנה הזו למה שהיא? ובכן, כי זה חלק מהכיף. לברור את המוץ מן התבן, להחליט שרירותית מי ראוי ליותר אהדה. בסופה של רשימה, זו רק עוד דרך לדעת מה שותפיכם לטעם ולאתר עונג שבת ממליצים לכם לשמוע מהשנה החולפת.

סיכומים כאלה הם גם רגע טוב לעצור ולפרוק את כל המספרים שבהם טבעתי בשבועות האחרונים. רק לידיעתכם, ב-2007 דירגתם 237 אלבומים, השנה כבר דירגתם מעל 300 אלבומים, ופיזור הנקודות היה הרבה יותר גדול. מה זה אומר? שומדבר, מלבד עדות לטעם המגוון והנרחב של הקוראים כאן. וזו רק אחת הסיבות לכך שאני אוהב אתכם, חבר'ה.

מתרגשים כבר? בואו נתחיל. לשם התזכורת, הנה הבחירות שלכם מ-2007.

כן, יש פרסים!
בסוף הרשימה תמצאו רשימה הרבה יותר קטנה: הזוכים המאושרים בדיסקים מתנת התו השמיני, שיצאו בשנה האחרונה. איזה כיף! ותודה עצומה לבנות מהתו השמיני.

2008's best

נווטו בהנאה!
50-41 | 40-31 | 30-21 | 20-11 | 10-1


50. dEUS – Vantage Point
בלגיה עדיין על המפה. "לא חושב שזו אלבום השיא שלהם, אבל ניכרת בו העבודה הרבה שהם השקיעו בו, כמו בכל אלבום שלהם. ההתגברות של דאוס וההתגבשות שלהם כלהקה ניכרת באלבום הזה יותר מכל אלבום אחר", כותב חובצי.
49. Jamie Lidell – Jim
משחר הפופ המודרני זו הייתה הנוסחה: שחורים ממציאים מוזיקה, משכללים אותה, ואז מגיע איזה לבן אחד – אלביס, אמינם, מיק ג'אגר, איימי ויינהאוס – ועושה מזה הון תועפות, גורף שבחים בביקורות והופך לכוכב. טוב, ככה זה היה עד הניינטיז, ברוב המקרים. ובכל זאת, ג'יימי לידל הוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים, והסול הגרובי שלו יכול ללמד גם כמה Fאנקיסטים ותיקים איך עושים את העבודה על הרחבה.
48. Amadou & Mariam – Welcome To Mali
"חגיגת חיים אפריקאית , שעובדת מעולה בשנת הקיץ הנצחי הזאת", כותב אמרי, ומבקרי העולם המערבי מעניקים לאלבום ציון ממוצע מדהים של 92 מתוך מאה. תודו שעכשיו אתם ממש רוצים לשמוע על מה המהומה. אז בבקשה, הקשיבו.
47. Cure – 4:13 Dream
אולי הלהקה הכי קשישה ברשימה הזו. הקיור הוציאה השנה את אלבומה ה-13, שזכה להתעלמות יחסית במעגלים החברתיים-מוזיקליים שלנו. ניחא, אז היו אנשים שהתרגשו יותר מאתנו מכך ששיערו של רוברט סמית עדיין סומר, אבל גם כאן בעונג נותנים כבוד לוותיקים ומכניסים אותם ל-50 הגדולים.
46. Gnarls Barkley – The Odd Couple
כותבים קפה דל מרציאנו: "סול מודרני, ר&ב חכם ורגיש. איך העולם שתק כשיצאה יצירת הסול הזאת?! בק שיחזר את האלבום הזה בעזרת אותו המפיק וקיבל הרבה יותר התייחסות. הכאב שמאחורי המילים, שמכוסות בשכבות של צליל שחור וישן – האם זהו לא הצליל המודרני של מוזיקת הנשמה – כאב שהוסב לשמחה? אלבום שגורם לך לרצות לרקוד, אך גם משתק אותך בכנותו החושפנית. הפקה מושלמת ומוקפדת".
45. Raconteurs – Consolers of the Lonely
כותב חובצי: "עוד להקה עם שם מפגר, אבל הביאו פה יופי של אלבום. ההיי-לייט של האלבום הוא "Salute your solution" ולו רק בגלל המשפט:
And I got what I got all despite you
And I get what I get just to spite you
איזה משפט נקמני אדיר".
44. David Gilmour – Live in Gdańsk
טוב, אם הקיור הם קשישים, אז גילמור מנגן כבר מהצד השני של הקבר. אלבום הלייב היחיד בכל הרשימה הענקית של אלבומי השנה נוסק למקום ה-44 בזכות הגיטרה הכי נימוחה בבריטניה. או במקרה הזה, בפולין, שם הקליט הפלויד הוותיק את הדיסק וה-DVD המרהיבים האלו. חגיגה של רוק פסיכדלי קלאסי.
43. Goldfrapp – Seventh tree
ציפיתי שאליסון גולדפראפ ו-ויל גרגורי יטפסו גבוה יותר, אבל האלבום הזה יצא מוקדם מדי בשנה ולא השאיר אחריו כנראה משקעים רציניים מספיק. עדיין, הקאמבק הסגנוני של גולדפראפ השיב אותם לחיק כל מי שהתגעגע לשירים חלומיים ולא חלומות על דיסקו. "גולדפראפ הביאו אותה בהפוכה והוציאו דיסק אקוסטי, עדין ומינורי", כותב עידן אלתרמן, "והוא מאד יפה. השיר הפותח 'Clowns' הוא יפה עד כאב, והוא אולי השיר הכי מהפנט ששמעתי בשנה האחרונה (יחד עם 'דה ריפ' של פורטיסהד)". אתם חושבים שהוא יודע שזה שיר על ציצים עם סיליקון? :)
42. Hold Steady – Stay Positive
"הנה האקסיומה:", מסביר אמרי, "אלבום שההולד סטדי הוציאו השנה = אחד מאלבומי השנה. פשוט מספיק?" ואף כי יש המסכימים עמו, נראה שבמקום ה-42 לא מסכימים עמו מספיק מצביעים.
41. Oasis – Dig out Your Soul
הפתעה! אואזיס עדיין קיימים, עדיין רברבנים, ואפילו אחת העטיפות המכוערות של השנה לא עמדה בדרכם להוציא אלבום רוק שהשיב את אמונם של רבים, כולל לא מעט מהמצביעים כאן אצלנו.


40. Breeders – Mountains battles
אז מה, קים דיל לא עושה לכם את זה יותר? נראה שהברידרז נזנחו בצד הדרך השנה, כשהחליטו להיות נאמנות לשורשיהן והקליטו אלבום ניסיוני ומשונה, לא אחיד בסגנונו ורמתו וגישתו. איפה Cannoball של 2008? לא באלבום הזה, זה בטוח. במקומו קיבלנו המנונים יפהפיים כמו "We're gonna rise" ו-"Night of joy" הפתייני (דיל תמיד ידעה לכתוב על זיונים, עוד מימי "Divine hammer").
39. Glasvegas – Glasvegas
כל בר דעת שומע ש-Glasvegas, הלהקה עם השם הכי מאולץ ברשימה שלנו, לקחו את The twilight sad ושיחזרו אותם מינוס כישרון ופלוס מניירות פופ. נראה שזה עובד, אף כי כרגע הבאתי על עצמי את חמתם של כל הקוראים שהצביעו לאלבום הזה והיללו אותו.
38. Bloc Party – Intimacy
"להקה שאני מאוהבת בה כבר מס' שנים היא Bloc Party וכשהם הוציאו אלבום בהפתעה השנה, הרומן שלנו רק הלך והעמיק. אולי המבקרים לא אוהבים את זה, אולי המעריצים מתגעגעים לצלילי Silent Alarm, אבל אני אוהבת שכל אלבום שלהם נשמע שונה לגמרי ואם זאת מרגיש מוכר", כותבת שירי.
37. Amanda Palmer – Who Killed Amanda Palmer
השנה הוכיחה סופית אמנדה פאלמר: 1. שהיא תמיד הייתה הצלע היצירתית, המוכשרת והטובה יותר ב-Dresden dolls, להקת האם. 2. שכשהיא רוצה היא לא חייבת להיות בובה של אף אחד ומסתדרת מעולה סולו, ועוד בהפקה של בן פולדס. 3. שאפילו היא לא יכולה להימלט משם האלבום הזה, שיותר משהוא מתבקש הוא מבריק.
36. M83 – Saturdays = Youth
"אלבום פופ חלומי נוצץ שנותן כבוד לצד של האייטיז שעדיין לא קיבל כבוד (כולם היו תקועים עד עכשיו על הקיור וג'וי דיויז'ן)", כותב עידו שחם, והקורא גיא מוסיף, "הצמד הצרפתי שעושה מוזיקה אלקטרונית מצליחים לרגש ולצמרר שוב ועם אחת העטיפות הדיסקים היותר יפות של השנה".
35. Juno OST
כאן כבר באמת התרגשתי. הנה מגיע עורך מוזיקלי של סרט והופך דיסק אוסף פסקולי לאחד מאלבומי השנה. בעזרתה של אלן פייג' (שהציעה להשתמש בשירים של קימייה דוסון כדי להגדיר את דמותה של ג'ונו, אותה גילמה בסרט) הפכה השנה קימייה דוסון מסוד איזוטרי של עכברי אנטי-פולק מעטים לנחלתם של מיליוני אמריקאים ומאזינים ברחבי העולם. תכל'ס? מגיע לה, וכיף לראות פעם בכמה שנים אלבום אוסף שבאמת מרכיב משהו גדול יותר מיח"צ לסרט.
34. Beach House – Devotion
מאיפה אני יודע? לא שמעתי את האלבום הזה, ולא כתבתם עליו כלום. התגובות מחכות לכם, חברים. ספרו לנו מה כל כך טוב באלבום הזה!
32. Of Montreal – Skeletal Lamping
בשנה שעברה הגיע קרקס האמוציות של קווין בארנס עד למקום השמיני (!), השנה הוא נאלץ להסתפק בצפייה מבחוץ בשלושים הגדולים. אם זה מנחם אותו, הוא עדיין עושה את מוזיקת הריקודים הכי משוחררת ומשחררת שאני מכיר. "אם באלבום הקודם הם הלכו על טקסטים מדכאים בלבוש של מוזיקה עליזה, כאן הם הלכו על טקסטים קיצוניים בליווי של מוזיקה קיצונית" כותב דביר, "אז אני שומע את האלבום הזה במידות קטנות. למרות הקושי בשמיעה שלו הוא עדיין נכנס אצלי בדיוק למקום שמוזיקה טובה נכנסת אליו, ואם לא הייתי נותן צ'אנס גם לאלבומים קצת קשים יותר אני יכול לחשוב על כמה וכמה אלבומים ענקיים שלא הייתי זוכה לאהוב". לקח לחיים.
31. Santogold – Santogold
"הרטרו הכי עכשווי, הדאנס הכי אפל, קורעת את את בן גיברד במכות", כותבים אנשי "קפה דל מרציאנו" שבחרו באלבום הזה לאלבום השנה שלהם, ומובילים אותנו אל…

שלושים הגדולים! (דמיינו כאן ג'ינגל של רשת ג' של פעם)


Scarlett Johansson - Anywhere I Lay My Head
זילזל(נ)ו, לעג(נ)ו, פיקפק(נ)ו, אבל בסופו של דבר הקול הוא הכל. הקול, וההפקה של דייב סיטק מ-TV on the radio. ג'והנסון, עד עכשיו חתלתולת קולנוע איכותי(ת) בעלת קול של מגרסת נייר, העיזה והצליחה. לרוב, אלבומים של שחקני קולנוע מתקבלים בבוז משועשע, וגם האלבום הזה קיבל את מנתו. אבל כשכתבי הרכילות הנלהבים התחלפו במבקרי מוזיקה נלהבים, כבר היה ברור: "סקרלט עושה את טום וייטס" הוא הסרט הכי טוב שלא ראינו השנה, אבל איזה פסקול בנזונה יש לו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Town with no cheer" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Kings of Leon - Only by Night
"האלבום הקודם שלהם הוא יותר אחיד וחזק, לטעמי", כותב חובצי, "אבל הקינגס נמצאים בקו טוב מאוד. ואתה יודע ש'קרוב יותר' הוא פשוט אחד השירים היותר טובים ששמעתי השנה, נכון?"
נכון. אם הייתי בוחר את שירי השנה שלי, "Closer" היה שם. בהמשך האלבום מורגשת התדלדלות קלה, אבל אפילו היא לא מפריעה לחדש של מלכי לאון להתברג יפה בין אלבומי הרוק הטובים ששמענו ב-2008.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Closer" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

28 REM - Accelerate
והנה המקרה הראשון של תיקו במצעד הזה. REM הוותיקים עומדים כתף על כתף עם הקינגז, ונמצאים גבוה יותר במצעד רק בגלל שקיבלו יותר כוכביות. אחרי שאפילו הם התחילו כבר לחשוב שהסוס שלהם נגמר, הוא הביא דהרה שהעיפה אותם בחזרה לגיל 21. "גם כלב עם שלוש רגליים הוא עדיין כלב, הוא צריך רק ללמוד איך לרוץ בצורה שונה", אמר מייקל סטייפ כשביל בארי עזב את הלהקה הותיר אותה כשלישייה. נדרש להם עשור כדי ללמוד שוב, אבל בסוף הם חזרו לנשוך. עכשיו מספיק עם מטאפורות עולם החי, הנה שיר מצוין:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Supernatural superserious" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Calexico - Carried To Dust
גבול קליפורניה מקסיקו. המקום אליו פושעים רצים. רוחות מדבר נושאות חול ואבק לאורך מאות מיילים, הרוח שורקת בכל. על כיסא נוח חורקני יושב בחור רזה ומאובק וכובע מצל על פניו. בחיקו גיטרה, ובראשו נרקם האלבום המעולה הבא של קלקסיקו, הלהקה שמנסה לגלם במוזיקה שלה את כל הדימויים הנ"ל ומצליחה בצורה הרבה פחות מאולצת ממני.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Two silver trees" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

She & Him - Volume One
אם יורשה לי לגנוב את מילותיו של אייל מרדיו פרימיום להמונים: "כשזה טוב זה טוב, וכשזה פשוט ומושלם זה גאוני. זואי דשאנל (שהתארסה השבוע לבן גיבארד!) ו-M.Ward הכינו אלבום קאנטרי-רוק-פולק עם שירים פשוטים ושירה כנה בלי מניירות, שפשוט עושים טוב על הנשמה בלי טיפת מאמץ או זיעה. וזה מספיק".

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Why do you let me stay here" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Jenny Lewis - Acid Tongue
"היא כל-כך טובה שזה לא חוקי", כותב ג'יימס, ואני מסכים. כמו האסיד על הלשון, לואיס ממכרת כל כך שראוי להוציא אותה מהחוק. למרבה המזל היא עדיין חוקית, ואפשר לצרוך אותה בכמויות מסחריות בלחיצה אחת על ה-Repeat. אולי Acid Tongue הוא לא אלבום מושלם כמו Rabbit Fur Coat, אבל יש בו עדיין יותר שירים מעולים מבאלבום הממוצע. חוצמזה, לא משנים ההסברים, אנחנו פשוט כבר מכורים.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Pretty bird" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Deerhunter - Microcastle / Weird Era Cont.
את דירהאנטר התחלתי לשמוע רק בשבועיים האחרונים, ואף אחד מכם לא כתב עליו שומדבר בסיכומים שנשלחו אליי במייל. זה אומר שמקום 24 מחכה שתרחיבו עליו בתגובות, ותספרו מה כל כך מרשים בו שבחרתם בו בהמוניכם. בינתיים, הנה שיר.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Nothing ever happened" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Cat Power - Jukebox
ההקלטה היפה ביותר של 2008, מבחינתי. הניחו לרגע בצד את ההגשת היין האדום של שון מארשל ואת היכולות של נגניה. הצליל של האלבום הזה כל כך נפלא וחם, שהוא המתנה הטובה ביותר שמגבר הווינטג' שלי היה יכול לקבל לשנה החדשה (שכבר התיישנה עד שכתבתי את זה). זה לא אלבום לאוזניות של אייפוד אלא לרמקולי עץ ישנים, לאורות עמומים, לדלפק של פאב אמיתי. שון מארשל בוחרת 11 שירים שאהבה נפשה, שואפת אותם פנימה ונושפת אותם אל המיקרופון כאילו היו שלה תמיד. עם עיבודי ג'אם-סבנטיז יפהפיים והסאונד הכי ווינטג'י בצד הזה של איימי ויינהאוס, האלבום הזה קיבל ממני כוכבית ענקית.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Ramblin' (wo)man" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Shearwater - Rook
ג'ונתן מייבורג צריך לקבל את פרס אורנתולוג השנה רק על האלבום הזה. הוא צריך לקבל את פרס קרדיולוג השנה על שינוי קצב הלב ללא מגע יד אדם. כשאני שומע את Rook, הלב שלי רוצה לברוח. הוא מאט ומאיץ לסירוגין, מתכווץ ומתרחב חליפות ובאופן כללי לא מצליח להישאר קשה ואדיש. לכן אני לא שומע את האלבום הזה לעיתים קרובות. אני מרגיש כמו סמרטוט דמעות שסוחטים אותו במשך 40 דקות. ו-"The snow leopard" נחקק אצלי להרבה מאוד זמן.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Leviathan, bound" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Spiritualized - Songs in A&E
היינו צריכים חווייה של כמעט-מוות בבית החולים כדי לחלץ מאסטרונאוט הרוק ג'ייסון פירס אלבום מושלם נוסף. יש אמנים שעובדים טוב רק על קצה הצוק, עם אקדח מכוון לרקה. האלבום הזה מכאיב לי, מכה אותי, אבל הוא אלבום שלם ומושלם שמכיל כל מה שצריך להיות בו ולא שום דבר נוסף או מיותר. רפואה שלמה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Baby, I'm just a fool" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Hot Chip - Made in the Dark
פותחים את העשרימיה הראשונה – הוט צ'יפ, להקה שהייתי בטוח שתשכחו ותזנחו בצד הדרך מפאת העובדה שהאלבום האחרון (והמעולה!) שלה יצא בתחילת פברואר, חימם לנו את החורף וכמעט נעלם מאז. או כך חשבתי. הרדיו נזכר בו באיחור מסוים ועזר להשיב אותו ללבבותינו, והביטים מלאי הנשמה של הוט צ'יפ המשיכו לחמם לנו את השרירים ברגליים ובלב לאורך כל השנה. אלבום דאנס עם לב רחב, אלבום רוק עם אחלה ביטים, איך שלא תרצו להסתכל על זה מדובר באלבום ענק.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Shake a fist" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Sigur Ros - Með Suð í Eyrum Við Spilum Endalaust
כנראה שזה לא יעזור, אנחנו שבויים בממלכת איסלנד לעד, הוזים פעורי עיניים מול קסמיה והזוהר הצפוני המוזיקלי שהיא מפיקה. אפילו באלבום הכי פושר של סיגור רוס יש מספיק רגעי קסם כדי לשבות את לבנו. היטיב לתאר זאת הקורא רזי: "האלבומים הקודמים אולי טובים יותר, אבל גם פה מסתתרים רגעים קטנים של אושר. לעיתים הם רגעים שמחים וקצביים, לעיתים הם איטיים ומרגשים, ולעיתים הם מתפרצים מתוך השקט לכדי חגיגה גדולה של מוזיקה מופלאה, שרק סיגר רוס יודעים לעשות"; והוסיפה בתבונה מיה: "כל מה שיש לי לומר זה thank god for copy-paste! מה יהיה עם שמות האלבומים שלהם?!"

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Festival" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Black Keys – Attack & Release
"מדהים איך שני אנשים עושים מוזיקה כ"כ מעולה", מתפעל הקורא גיא; "קשה להאמין שזה נוצר בשנת 2008", משתאה אדר. ואני אומר: Hells yeah! איזה אלבום גדול. בלוז, רוק והפקת רטרו פסיכדלית ונפלאה של דיינג'ר מאוס, בלי שום ספק המפיק הכי מוערך במצעד הזה, הפכו את האלבום הסולידי הזה לאחד ממעדני הרוק של השנה. כשתיקלטתי השבוע ב"סילון" רציתי רק לשים את האלבום הזה וללכת. אין שם שיר רע אחד.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "I got mine" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Okkervil River - the stand ins
מה אני כבר יכול לומר על אחד האלבומים הכי אהובים עליי השנה? אוסף סיפורים מקוריים, כתובים ומוגשים בכישרונו החד כתער של ויל שף. המוזיקה אולי לא חדשנית, לא מורכבת ולא מאתגרת אינטלקטואלית אבל היא יורה את הטקסטים האלה ישר לתוך הלב שלי. אלבום של סיפורי החמצה, אנשים שלא חיים את החיים שלהם, "ממלאי מקום" כשם האלבום. המוזיקאי שיודע עמוק בפנים שאין לו כישרון, הגרופית שמתפכחת מחלום חייה המשותפים עם רוקר חולף, קשר האהבה שהיה ואבד ב-"Calling and not calling my ex" נוגע ללב תמיד, ומה אפשר בכלל לומר על "Lost coastlines"? שיר השנה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Lost coastlines" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Vampire Weekend - Vampire Weekend
הנה רעיון מעניין: בואו נעשה פאנק ניו יורקי מאאאגניב, ונערבב אותו עם השפעות אפריקאיות כאילו פול סיימון הוא אבא שלנו. אותי זה מוציא מדעתי, ולא הצלחתי אפילו לצלוח את האלבום הזה עד סופו. את כל שאר העולם האלבום הזה מקפיץ כבר שנה שלמה. במקום להתפלפל על השפעות כאלה ואחרות, היפסטר הייפ מול כישרון אמיתי וכל הזבל הזה, אפשר פשוט להיתלות בתיאור התמציתי והקולע של הקוראת מיה: "שמייח! איזה אלבום גאוני וכייפי!"

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Cape Cod Kwassa Kwassa" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Last shadow puppets – The age of the understatement
בק עשה את זה, איימי עשתה את זה, שרון ג'ונס עשתה את זה, ועכשיו גם אלכס טרנר רוצה. כולם חוזרים לסיקסטיז, לסאונד הנוסטלגי והאנלוגי ההוא. בק לקח את זה לגרוב ההיפי של קליפורניה, איימי ושרון ג'ונס הלכו על מוטאון, ואלכס טרנר (והשותף שלו, נו, איך קוראים לו) מקשט את השירים המצוינים שלו בהפקה בומבסטית ושופעת סטייל סקוט ווקר, הביטלס ומנצחי התזמורות של ה-BBC למיניהם. זה כל כך אנגלי שבא למות, וזה האלבום עם התזמורת הכי כייפית של השנה. באנגלית קוראים לזה Lush.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "The age of the understatement" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Conor Oberst - Conor Oberst
אחד מאלבומי השנה האישיים שלי, אלבום בוגר ושלם של אחד היוצרים האמריקאיים הנוגעים ביותר שפועלים כיום. אוברסט חילץ ממני השנה חמישה כוכבים כי לא הייתי משנה ולו נימה אחת באלבום הזה. המילה "מושלם" בעייתית כאן כי אוברסט אף פעם לא מושלם, הוא פגום ופצוע ובכיין וזה הכוח שלו. דווקא באלבום הזה, כשהוא בטוח יותר ויציב יותר, הוא מצליח לעשות לי את זה במיוחד עם כמה מהשירים הכי טובים שלו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Moab" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

My Morning Jacket - Evil Urges
הבעיה מתחילה כשאני צריך לבחור שיר אחד מתוך האלבום שיתנגן כאן. איך אפשר? באלבום הזה הרחיבו "מקטורן הבוקר שלי" את הטווח הז'אנרי שלהם למרחקים מגוחכים: האלטרנטיב קאנטרי נמתח עד לדיסקו, הארד רוק, Fאנק ומה לא. אלבומים כאלה נוטים להיות לא אחידים ברמתם, מבולגנים ומתישים, אבל את Evil Urges קשה להפסיק לשמוע. עוד חוליה בשרשרת ארוכה של הוכחות לכך שג'ים ג'יימס גאון, ואחד מיוצרי הרוק המבריקים של זמננו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Touch Me I’m Going To Scream pt. 1 + 2" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Gutter Twins – Saturnalia
עד השנה, התיאוריה שלי אמרה משהו כזה: להקה שבאה ארצה בשנה החולפת בהכרח תקבל על אלבומה האחרון יותר נקודות משהייתה יכולה לקבל סתם ככה. ואז באו הברידרז והפריכו את התיאוריה שלי כשקיבלו על Mountain Battles אולי רבע ממה שקיבלו הגאטר טווינז. האם הסיבה נעוצה בהופעה החלשה יחסית של הברידרז מול מופע האימים של דולי ולאנגן? אולי הניסיוניות היחסית של דיל וחבריה השאירה אותם בצד? כך או כך התיאוריה שלי התרסקה לרסיסים אל מול Saturnalia: "אפל, קודר, מצמרר. עוד יצירת מופת מבית לנגן את דולי" כותב הקורא גיא.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Front street" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Bon Iver - For Emma, forever ago
הייתי מאושר כשמתנויפלד, ממארגני אינדינגב, שלח לי מיקסטייפ כפול שהכין. יצאתי מעורי באופן מוחלט כשהתחיל "Skinny love", ונפלתי שדוד כשהקשבתי לאלבום המלא של Bon Iver, ג'סטין ורנון בתעודת הזהות. הדרך הכי טובה לתאר איך נשמע האלבום הזה היא לספר איך הוא הוקלט: לבד לגמרי, בבקתת ציד קטנה ומבודדת, כשהשלג עולה על גדותיו בחוץ. ליאור כתבה: "מושלם בדרכו, אני הרגשתי שצריך כמה השמעות כדי להתחבר, אבל אחרי כמה פעמים לא יכולתי להפסיק לשמוע וסבלתי מהתמכרות חמורה לתקליט המהפנט והיפהפה הזה", ואמרי מוסיף שהתקליט "נשמע כאילו הוקלט על ידי רוח רפאים עם גיטרה קלאסית, מלא בשירי פופ מושלמים".

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Flume" | אתר בית | שמעו משהו | קנו! (מומלץ בוויניל)


Why? - Alopecia
בשלוש מילים: יוני וולף גאון. רוצים יותר מילים? תקשיבו לטקסטים המבריקים שהוא משליך בלי להתאמץ בכלל ב-Alopecia, האלבום הכי מרענן ששמעתי השנה. המוזיקה היא סלט של סגנונות – כל מה שמשרת את וולף מושלך פנימה ומחומם עד לרתיחה. שמחתי לראות את האלבום הזה כל כך גבוה ברשימה שלכם, זה לא מהאלבומים המובנים מאליהם, הקליטים והקלילים. זה זרם תודעה מוקפד ומרתק, הן טקסטואלי והן מוזיקלי. עם הלחן הזה, איך אפשר שלא לשיר כל היום "אני ישן על הגב כי זה טוב לעמוד השדרה, וכתירגול לארון מתים?"

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Fatalist palmistry" | אתר בית | קנו!

Laura Marling - Alas, I cannot swim
"אמרתי את זה כבר ברגע הראשון ששמעתי אותה, כותב ג'יימס, "לורה מארלינג עושה מוזיקה מהקרביים והיא נשמעת הכי מקורית והכי מרעננת וכל מיני הכיים שונים". לפעמים לא צריך לקפוץ מעל הפופיק, להרחיב את הטעם המוזיקלי העולמי, לנסות לעשות משהו כל כך מקורי וחדשני ומפתיע שכל העולם יפער את פיו. לפעמים, כשאתה מוכשר כמו לורה מארלינג, מספיק להיות פשוט אתה. לכתוב את השירים שזורמים לך בעורקים ולשיר אותם בפשטות, בכנות ובלי יומרות. עם העיבודים הכל כך נכונים של צ'רלי פינק (Noah and the Whale), אלבום הבכורה הצנוע הזה הוא אחד הדברים הכי הכיים של השנה, כפי שהגדיר זאת ג'יימס היטב. בלי לנסות להיות מרעננת או מקורית או מרתקת, מארלינג מצליחה להיות כל השלושה. אני לא מפסיק לשמוע את הדיסק הזה כבר כמעט שנה, לפחות שלוש פעמים בשבוע. Just what the doctor ordered. מונוקרייב, לטיפולכם.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Cross your fingers" | אתר בית | קנו!

Death Cub for Cutie - Narrow Stairs
"כי בן גיבארד עם השנים רק נהיה יותר עצוב, והמילים רק הולכות ונהיות יותר מדכאות אבל הכל עטוף במוזיקה הזאת שגורמת לך לרצות לרקוד עד שאתה מבין שהשמש הלכה והיא לא תחזור" – אסף
אני צריך בכלל להרחיב על זה? הייתה ונשארה אחת מלהקות האינדי-רוק הכי טובות באמריקה. אחרי Plans המאכזב (בעיניי), נדרשו לה שלוש שנים להרכיב אלבום אולפן חדש, והגישה החדשה-ישנה עובדת כאן: פחות לחשוב, יותר לנגן. יותר הקלטות בלייב, יותר חופש ל"טעויות", והרבה יותר מקום למתופף המצוין ג'ייסון.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "I will possess your heart" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Fleet Foxes – Fleet Foxes
בשנה שעברה היה בעשירייה אלבום אחד שנמחק לגמרי מתודעתי, שאף אחד מחבריי לא טרח להמליץ לי עליו, שלא דובר עליו בעונג ולא בתגובות, והוא בא לי משום מקום ונחת במקום השמיני. היה זה האלבום של אוף מונטריאול, והשנה הסוס השחור הוא שועל חמקמק. זה לא משנה שאני, אישית, לא מבין מה פה כל כך נהדר (אבל זה קרה לי גם עם דה נשיונל בשנה שעברה, ואותם חיבקתי חזק אחר כך) – אתם לא מפסיקים לשמוע אותם. טוב, בסדר, אז "He doesn't know why" הוא שיר מושלם, אל תתלהבו 😉

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "He doesn't know why" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

TV on the radio - Dear science,
מדע יקר,
אנחנו רוצים להודות לך על תרומותיך הרבות לחיינו: הרפואה המודרנית, הרחבת הדעת האנושית, להקת TV on the Radio והשלט הרחוק שמאפשר לנו ללחוץ פליי ברגע שהאלבום החדש שלהם נגמר.
בתודה,
המאזינים.
"תמיד היה נדמה כאילו הם כמעט שם, ממש עוד מעט אבל עדיין לא. עכשיו הזמן הזה הגיע. תור הזהב של הטלוויזיה על הרדיו כאן!" מכריז חגיגית הקורא אורי, ומהצד השני טוענת דנה: "דווקא כאן הם לא התעלו על עצמם. ואולי זה רק אני שדיממה מהאוזניים אחרי שני הקודמים ועכשיו התרגלה לסאונד שלהם? ימים יגידו". אבל החבר'ה מקפה דל מרציאנו חותמים את הוויכוח: "פרינס, אלטון ג'ון וסול וויליאמס עושים ג'אם בחצר של ג'וי דיויז'ן", ואמרו אמן.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Halfway home" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Nick Cave and the Bad Seeds - Dig, Lazarus, Dig!!!
"כי יש לנו על מי לסמוך (ולא על אבינו שבשמיים)" מכריזים החבר'ה מקפה דל מרציאנו, ובאמת אפשר לסמוך על ניק קייב שלא ישאיר אותנו יתומים מרוק חכם לביצים. אחרי פרויקט גריינדרמן חזר קייב לכושר שיא, והוציא את האלבום הטוב שלו מזה שנים. הלהקה נשמעת שוב צעירה ונושכת, קייב נותן לעט שלו להשתלח וגם על המיקרופון הוא לא חס. משיר הנושא הפותח בצעדים כבדים ובטוחים ועד האפילוג המטריד של "More news from nowhere", מדובר באסופת שירים שאי אפשר לשפר. רק תקשיבו איך אתם משתפכים:
"אלבום מטונף, מטורף, נשמע חדש ועדיין מאוד ניקייבי, המון טוויסטים ואפקטים כמו שאנחנו אוהבים. וכמו תמיד – לא מפסיק לגרום לך לחשוב. כ"כ הרבה שורות שוות ציטוט שאני אפילו לא אתחיל", לא מתחיל אבישי.
"קייב חוזר לזרעים הרעים שלו שיאזנו את הולדתו מחדש של המטיף האוסטרלי. אלבום רוק כמעט קלאסי של עידון לעומת בעיטות באוויר. אחרי תקופה של אלבומים כמעט מתבכיינים נראה שניק קיבל פרץ של אנרגיה, הארה, השראה. אלבום שכולו מחווה לסגנון החיים שכולנו נרצה כשנהיה בגילו – שיחות על סופרים, נשים קשות יום שמרוויחות את אהבתנו וסמטאות אפלות שמולידות אלבומים כמו זה", חותם יולי, ועידן אלתרמן מתפלל: "שיבוא לארץ שוב, אמן כן יהי רצון".

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Today's lesson" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Elbow - The seldom seen kid
אח, חיכיתי לזה. חיכיתי להגיע למספר ארבע, להתרווח רגע לאחור בכיסא שלי ופשוט ליהנות מעצם העובדה שהאלבום הזה קיים. האלבום הרביעי של Elbow, להקה שמימיה לא הוציאה אלבום פחות ממצוין, פשוט ממלא אותי נחת. אל תטעו, זהו לא אלבום שליו ומרגיע, הוא מלא מתחים וקשיים ודאגות. אבל הוא מסב לי נחת. מנחם אותי לדעת שכשכל הלהקות בעולם מנסות להמציא דברים מחדש, אלבו יודעים שהסוד הוא לא בסאונד שיתיישן או בהיתוך ז'אנרים אופנתיים, אלא בשירים עצמם. וגאי גארווי כותב שירים כמו שאף אחד אחר לא כותב: רומנטיקן מריר, קולנוען מוזיקלי. אם ביצירותיה הגדולות ביותר של רדיוהד השירים סבבו סביב החרדות הקיומיות של האדם המודרני, גארווי מורידה את נקודת המבט למדרכה: האדם העירוני, היומיומי, על שאיפותיו והפנטזיות שלו ("Starlings" המושלם, "Mirrorball"), על הכישלונות האישיים שלא מניחים לו וממשיכים לדקור אותו כמו נקר על עץ ("Grounds for divorce") ועל הנחמות הכי הכי קטנות שאפשר למצוא כדי לאזן את השגרה המחורבנת הזו ("One day like this"). אלבו כותבים ושרים מקומת הקרקע, אבל המוזיקה שלהם מגיעה גבוה, גבוה, גבוה. פרס המרקורי ניתן בצדק, המנצ'סטרים תמיד ידעו לתאר את המציאות הכי יומיומית בצבעים הכי אמיתיים.
"הולי פאק. זה לא אלבום לרשימת השנה, זה אלבום לרשימת העשור, לרשימת החיים. במובן הקלאסי, של רשימת שירים בסדר מסוים ובאורך סופי, הוא פשוט אלבום מושלם. יצירות עדינות שכל אחת מהן היא פנינה, והסכום הכולל שלהן הוא מעל לכל דימיון" – ינון
"מלנכוליה מלודית, שירה שהולחנה לכדי יצירה שלמה ומאוחדת. הקול המרוסק הכמעט בוכה, ההפקה שיוצרת צליל מלוטש של לילה ערפילי, של כוס וויסקי, של עננים המכסים על הירח. אלבום שמקשיבים לו לבד, שגורם לך להנות מהבדיודות והעצבות, גורם לך להיות גאים בם" – יולי

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Starlings" | אתר בית | שמעו משהו | קנו בזיל הזול!

Beck - Modern Guilt
"הבחור הכי מקובל ברשימה", כתבה דנה וצדקה: אין ספק כי בק הוא Mr. Cool 2008 והאלבום החדש שלו הוא ראיה מס' 2549 במשפט המתנהל נגדו מטעם מוזיקאים משעממים. השנה הוא הצטייד במפיק המבריק דיינג'ר מאוס ובאסופת השירים הכי טובה שלו מאז Sea Change, והוא לא היה צריך הרבה יותר. החיבה המשותפת של בק ודיינג'ר מאוס לרוק הקליפורני של תחילת הסבנטיז סגרה את העסקה: גרוב מעודן, לכלוך מחושב, ואחד האלבומים הכי ממכרים שידענו. במילים פשוטות? "הבחור הזה יודע איך לעשות דברים", כפי שכתב זאת משה. במילים יותר גדולות? בשני האלבומים האחרונים בק עשה כיף חיים, השתעשע, אילתר, התנסה. הפעם הוא עשה מוזיקה, בצורה (כמעט) הכי רצינית שהוא יכול. מבחינתי זה אלבום המשך ל-Sea Change (וסליחה על חילול הקודש!), לפחות ברובו. הקצב שונה אבל העצב דומה. כשביקשתי מאנשים לנחש את חמשת המקומות הראשונים במצעד של העונג שבת, אף אחד לא הימר על בק (אבל כולם הצביעו לו!). לעולם אל תמעיטו בכוחו של הגרוב המגניב (כפי שמראה לנו גם המקום הבא).

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Modern guilt" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

MGMT - Oracular Spectacular
"אם הייתי משתף אותך במספר הבקרים שפתחתי עם השיר "ילדים" הייתי צריך לרצוח אותך", מאיים חובצי, "מבחינתי האלבום הזה נכנס לטופ שלי בגלל שנתתי לחבר שלי שטעמו המוזיקלי מוטל בספק רציני להקשיב לאלבום כשהוא 'רצה לשמוע משהו חדש ומעניין' והוא התאהב באלבום תוך הקשבה אחת. זה הספיק לי כדי לדעת שהוא מגיע למקומות הראשונים". ועוד למקום השני, אחרי מאבק אימתנים עיקש עם המקום הראשון (שעקף אותו בסופו של דבר ובענק).
"המרענן הרשמי של 2008", כתבו בקפה דל מרציאנו, ואין לנו שום סיבה להתווכח איתם; "כל בוקר ראוי להפתח עם אלבום כזה" טוענת אדר.
ואכן, המסיבה הכי גדולה של השנה מגיעה משני בחורים צעירים מברוקלין שהחליטו פשוט להשתין על הגבולות המקובלים בין דיסקו, רוק, פ'אנק, פאנק, פסיכדליה, פולק, סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, ווטאבר. למי אכפת איך קוראים לזה כל עוד זה צבעוני ורקיד ושמח ורב-שכבתי? שמעתי הרבה אנשים שמתייחסים ל-MGMT שואלים בתדהמה "מאיפה הם הביאו את זה?!" – התשובה היא: מכל מקום. הזרמים המוזיקליים האלה הלכו והתחזקו והתלהטו במהלך שלוש השנים האחרונות, ואם בן ואנדרו לא היו אלה שהתיכו אותם יחד (בעזרת ידי הזהב של המפיק דייב פרידמן), מישהו אחר היה עושה את זה. זה-זה הסאונד של 2008, זה האלבום שהגדיר את איך שהשנה הזו נשמעה: במסיבות, בבלוגים, ברדיו, בבית, באוטו, באייפוד, בכל מקום שלא הסתכלתם ראיתם MGMT וזה היה קליידוסקופי ומרצד ונפלא. כמו לחיות בתוך מסיבה שלא נגמרת.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: "Kids" | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

Portishead - Third

אלוהים אדירים אתם כאלה מעולים!

ולמה הפעם אתם מעולים ולא "זונות מיינסטרים" כמו בשנה שעברה? אז, כמובן, זה היה בצחוק. הפעם זה לא בצחוק. אתם באמת מעולים כי פורטיסהד השלישי הוא חתיכת אלבום קשה, קיבינימט. קשה לעיכול, קשה להאזנה, קשה רגשית וצלילית. נעדרים בו הרוך של פליט פוקסז, הישירות של אלבו או המגניבות של בק ו-MGMT. זה אלבום שקורע את הבטן עם סכין משוננת, שתובע ממך להתאמץ בשבילו, ובחירה קולקטיבית בו כאלבום השנה אומרת, בעיניי, "אנחנו מוכנים לעבוד קשה כדי לחוות אמנות גדולה".
זה בכלל לא מובן מאליו. וזה ראוי להערצה.
יותר מזה, בשנה שעברה הבחירה ברדיוהד הייתה נרחבת, הצביעו לו מצביעים רבים אבל מעטים מאוד סימנו אותו בכוכבית (שפירושה, כזכור, "אהבתי במיוחד במיוחד"). הפעם המצב הוא הפוך: כמעט כל ההצבעות לפורטיסהד היו מכוכבות. זה אלבום שננעץ בלב ולא יוצא, מי שצלח את הקליפה החמוצה והמרה כדי להגיע ללב המענג יודע ששום דבר אחר השנה לא השתווה לחווייה המוזיקלית הזאת. שמדובר כאן באלבום שייזכר עוד הרבה שנים, אלבום שחוזרים אליו, אלבום באמת בלתי נשכח.
"כל המילים שנכתבות כאן, ובכל אתר אחר על אלבומי השנה פשוט מיותרות", מסכם הקורא דביר, "השנה העסק פשוט מכור מראש, ותוצאות המצעדים נקבעו כבר באפריל. לא התקשתי לאכול את הפאזה החדשה שלהם אלא פשוט חיבקתי את האלבום ואימצתי אותו לתוכי. קשה לי למצוא מילים עד כמה אני אוהב את האלבום הזה. האפלה הפסיכדלית שנוטפת החוצה היישר מהרמקולים אל תוך הלב והבטן שלי פשוט כובשת אותי. זהו לא אלובם השנה, זהו האלבום העשור!"
"תקליט מושלם, מטריד, מדכא וחזק באופן בלתי רגיל. חודר ישר לבטן ולעצמות" – ליאור רוטט
"אין מה להגיד – הלידה מחדש שלהם הדהימה את כולם. אנשים קיוו פשוט לעוד אלבום כמו Dummy או ציפו לפאשלה מוזיקלית לא עדכנית, וקיבלו במקום זה יצירה מורכבת ואפלה, הדורשת מהמאזין התמסרות טוטאלית, שמעט מדי אלבומים של היום באמת תלויים בה, עד להשתלטות כוללת על כל נימי הרגשות והמחשבות שלכם. לא הייתי ממש מעריץ שלהם עד לאלבום הזה, אך יצירת המופת הזו הרוויחה את נאמנותי" – yuli g
וינון לוקח לעצמו חירות אמנותית: "אם ישו היה בת' גיבונס אז הייתי מטביל את עצמי במימיה כבר מזמן".
Silence:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Hunter:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Nylon Smile:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Rip:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Plastic:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


We Carry On:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Deep Water:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Machine Gun:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Small:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Magic Doors:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Threads:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


להאזנה: כל האלבום לפי הסדר | אתר בית | שמעו משהו | קנו!

והזוכים הם…
שלושה מדרגים מאושרים ייקחו הביתה כל אחד שלושה דיסקים מעולים שיצאו השנה, מתנת התו השמיני (תודה!). והזוכים שעלו בגורל האקראי הם: קסטה, אורי וסיגל. בדקו את המייל שלכם!

נהניתם, הא?
גם בשנה החולפת השקעתי בעונג שבת (ובסיכום האלבומים הזה) שעות רבות מספור. כמובן, כל הכתיבה והאיסוף וההשקעה נעשים מאהבה גדולה למוזיקה, אבל אם נהניתם מהעונג שבת בשנה האחרונה, אשמח אם תשקלו לתרום כמה שקלים שתבחרו, לכיסוי הוצאות האכסון של האתר, שמסתכמות בכמה מאות שקלים טובים בשנה. הכסף נכנס ישירות לחברת Dreamhost (שמחזיקה את האתר), כך שאתם יכולים להיות בטוחים שלא אלך לקנות בו גלידה. כל סנט יתקבל בברכה. תודה!

שתהיה לנו 2009 שבוגי, תודה לכל מי שטרח והצביע,
גיאחה

65 תגובות על “אלבומי השנה של קוראי העונג שבת 2008”

  1. מאת קסטה:

    עוד לא התחלתי לקרוא, אבל כבר עכשיו תודה על הפוסט המושקע הזה, ייקח לי הרבה ימים לעבור עליו, איזה כיף. מסורת מבורכת!

  2. מאת גרוס:

    רשימה מפתיעה.

  3. מאת אורית:

    שאפו גדול לעבודה שעשית פה.
    שמחה לראות שאת רוב האלבומים אני מכירה ורוב הבחירות שלי שובצו בין 50 הגדולים:-)
    מן הסתם יש כאלה שאינני מכירה ואני אשמח להכיר בהמשך.
    אין ספק שלבחור 10 אלבומים זו משימה קשה,אבל אתה פשוט גדול …
    הבחירות,העריכה,שנה טובה עם הרבה מוזיקה גיא.

  4. עכשיו יגיעו כל התגובות של "אנ'לא מאמין ש-cold war kids" הגיעו רק למקום ה-18!"…

    יופי של רשימה, למרות שהיא לא מצייגת את טעמי האישי (איפה the black keys איפה??).
    כבוד על ההשקעה. מקווה שאתה מרגיש יותר טוב. אני בהחלט צריך לעבור שוב על כל הרשימה ולהשלים פערים (השנה דווקא הצלחתי להשאר יותר מעודכן, ואת הרוב יצא לי לשמוע).
    ו… למה הרסת את ההפתעה של פורטיסהד באמצע הפוסט על MGMT? כל הכיף זה לגלגל את העכבר למטה לאט לאט ואז להחשף למקום הראשון בהפתעה..
    טוב נו..

    לילה טוב, שנה אזרחית טובה, רק בריאות ואושר.

  5. מאת martzianno:

    שנה משובחת גיאחה!
    המשך במלאכת הקוידש – שכוייח!

  6. מאת אד:

    שוב מפתיע הטעם הישראלי, באמת. עם האהבה הגדולה שהוא נותן לניק קייב זה עשור ועכשיו תורו של דולי כנראה, עם ההתרפסות בפני שמות גדולים כמו בק ופורטיסהד, בלי מוזיקה שחורה כמעט בכלל ועם כמה "סודות של יקירי האינדי" שהעולם עדיין לא למד להכיר -ושאולי לא ילמד גם-אבל פה הם כוכבים גדולים ( כמו רדיוהד בשעתם, האוס אוף לאב, וואטרבויס וכאלה).
    אישית רשימת האלבומים המיותמים יותר מחרמנת אותי , אבל אני מוריד את הכובע בפניך גיא על ההשקעה, היוזמה והכל.
    אין יותר מתאים מהסט הזה בפליקר:
    http://www.flickr.com/photos/djll/sets/72157608369709836/

  7. מאת ערן מחלו:

    סחתיין עליך, יא גיאחה

  8. מאת atar:

    וואו. איזה יופי. יהיה מה לקרוא בסופ"ש.
    שתהיה שנה דבש, אנשים.

  9. מאת איתי כ.:

    על הרשימה ובכל על "עונג שבת", שנה טובה.

  10. מאת אורן:

    ממש מוזרה העובדה שלמרות שעברתי כמעט על כל סיכום שנה אפשרי עד עכשיו ,לא ראיתי שום איזכור לאלבום שיצא השנה של היוצר המאד מיוחד מאט אליוט – howling songs , אני בטוח שכל אותם מדרגי סוף שנה לא האזינו לאלבום הזה מה שיהפוך את כל הפליט פוקסים והפורטיסהדים לעוד אלבומים נחמדים אל מול יצירת המופת האמיתית של השנה! .

  11. מאת מירון:

    כרגיל. הרשימה הזאת תלווה אותי במהלך השנה הקרובה. חובה לכל מי שאוהב מוזיקה.
    כיף לשמוע, כיף לקרוא, כיף לקנות וגם כיף להוריד
    גיא אתה גדול !!!

  12. מאת ג'וס:

    סחתיין עליך.
    היה שווה לחכות.

    אבל אתה יודע, אני רוצה בצד, ברשימה קטנה, את עשרת הבחירות שלך.

  13. מאת איציק:

    שתהיה שנה טובה

  14. מאת תמיר:

    אבל בק היה בינוני מאוד השנה, מקום שלישי? איך?

    לדעתי ביץ' האוס יותר ראויים להיות במקום הזה, גיא תשמע אותם! אל תפספס..

    וסיכום מצויין ומושקע!

  15. מעניין לדעת שהציפיות למקום הראשון של פורטיסהאד התגשמו, אני לא האמנתי. ובכלל הרשימה מפוארת גם אם בכל העשיריה הראשונה יש רק שני אלבומים מהרשימה שלי. אני מאד שמח על המקום של בון-איבר, מתפלא על המקום של ניק קייב. כי למי שמאד אוהב אותו יש לו הרבה יותר מה להציע. ודרך אגב שבוע הבא יהיה שבוע ניק קייב אצלי בבלוג. למי שמתעניין.
    הבחירה של אלבומים עם עומק מוזיקלי מרשימה ביותר, ונחמד לדעת שעם כל זה אין כאן סנוביזם מזוייף ועל כך מעידים המקומות הגבוהים של MGMT והפחות גבוהים של Vempire Music ו- Last Shadow…
    שמתי לב שאלבום השנה שלי כלל לא ברשימה (Foals). לא ידעתי שאני כזה מיוחד. חשבתי שאני כמו כולם :-)
    אבל כנראה שכולם כאן מיוחדים, וגם אני חושב כמוך גיאחה שזה כיף לדעת שלכל אחד כאן יש טעם משלו, ושלמרות שאנחנו מאותו אזור חיוג לכל אחד יש את הצופן הגנטי המוסיקלי הפרטי והאישי.
    ולבסוף כל-הכבוד על ההשקעה.

  16. מאת איתי:

    תכלס לא בחרתי באמאדאו ומרים (48) כי הם כושים (סליחה, כהים) אבל אולי הייתי צריך להצביע אליהם כי מגיע להם הרבה יותר גבוה, ממליץ לך גיא למצוא (טיפונת קשה למצוא) זה פותח אופקים אוזניים ובקרים

  17. מאת גיאחה:

    חובצי – תכל'ס, זו הייתה פליטת מקלדת, אני משנה את זה עכשיו :) והבלאק קיז במקום 18 חבוב, נראה לי שהחלפת בראשך ביניהם לבין הקולד וור קידז.

    אד – אני חושש שהיעדרם של אלבומי היפ הופ ברשימה הזו רובו באשמתי. אני לא שומע המון היפ הופ חדש, ולכן מתייחס לזה מעט כאן בבלוג. מצד שני, אולי זה מחלה של כל מיני ילדי אינדי שכמונו.

    אורן – אני איתך לגמרי, והעובדה שאליוט לא קיבל ולו קול אחד (!!!) בהצבעה הזו בהחלט ראויה לגנאי. מצד שני, גם אני אהבתי מאוד את האלבום שלו אבל איכשהו אחרים עקפו אותו כשישבתי וחשבתי "מהם האלבומים שבאמת ליוו אותי ועשו לי את השנה?"

    איתי – לאמאדו ומרים יש לינק להאזנה מלאה.

    ג'וס – בדרך כלל אני מפרסם את הרשימה האישית שלי בוויינט, השנה הם העדיפו ללכת על רשימת הקאמבקים של השנה. זכותם, אקסל רוז מביא יותר רייטינג מלורה מארלינג. השנה בחרתי לגמרי מהמותן, ורגע אחר כך כבר רציתי להחליף חצי מהאלבומים באחרים. אבל אלה העשרה שליוו אותי הכי הרבה זמן השנה, כולל הכוכביות, ללא התחייבות ובלי כפל מבצעים:
    Cat Power – Jukebox*
    Elbow – The seldom seen kid
    Secret life of sofia – Seven Summits*
    Bon Iver – For emma, forever ago
    Laura Marling – Alas i can not swim*
    Conor Oberst – Conor Oberst
    Black Keys – Attack & release
    Okkervil River – the stand-ins*
    Nick Cave – Dig Lazarus Dig
    My morning jacket – evil urges

  18. כן, במסגרת המחסור בשעות שינה החלטתי לדמיין דברים. עכשיו אני כבר עירני לחלוטין ורואה שאכן מוחי החליט לתעתע בי.
    אבל היי, עכשיו אני ממש כועס!

    איפה ה-Cold war kids איפה???

  19. מאת טאשה:

    עונג צרוף.

    תודה על השנה הזו ועל כל ההשקעה!

  20. מאת גיאחה:

    קולד וור קידז קיבלו שתי הצבעות בלבד, אחת מהן שלך – מה שמראה שהרשימה הזו באמת לא שווה כלום! :)

  21. גועל-נפש. פעם אחרונה שאני קורא ת'עונג שבת הזה שלך! :)

    הנה, לרווחת קוראי-העונג שלא טרחו להבין את גדולתם של ילדי המלחמה הקרה:
    http://camels.evilsun.org/
    כדי לדעת כמה גמלים שווה החברה שלכם.

  22. מאת תמיר:

    לאייל – למה אתה פוסק שמדובר בסנוביזם מזויף? אם מישהו נהנה ממוסיקה קצת יותר מורכבת, איזוטרית או ווטאבר.. ומה הקשר לוומפייר ויקנד ולאלכס טרנר? בשני המקרים מדובר בלהקות קלילות איזי-ליסניניג שמושמעות הרבה ברדיו…

    אני אישית ממש לא מסכים עם העשירייה הראשונה, ובטח שלא עם האלבום של השנה (למרות היותו מצויין בכל קנה מידה). אני חושב שפחות מפתיע שאנשים קולטים את third כששמם של פורטיסהד מתנוסס על העטיפה.. זהו היתרון של הלהקות שכבר ביססו את מעמדם בפנטיון, בדומה לרדיוהד שעושים מוסיקה מורכבת בעליל..

    ולגיא… אני פשוט לא סובל את אלבו! לא יכול לשמוע אותם ואת הקול המעצבן של הסולן, זה מפתיע אותי כי בד"כ יש לנו טעם דיי דומה.

  23. מאת אסף:

    תגיד, גיא- מישהו הצביע למרני סטרן? (היא לא במיותמים ולא ב50..)
    אני מניח שזה העונש על זה שלא משתתפים בדירוג..

  24. מאת גיאחה:

    טעות שלי, מאט אליוט קיבל שתי הצבעות, אחת מהן מכוכבת!

    מארני סטרן קיבלה גם כן שתי הצבעות אמיצות בלבד.

  25. מאת Gong:

    איזה כיף לסכם שנה הא?

  26. מאת אורן:

    גיא ….טוב אני מודה ומתוודה שלא שלחתי את אלבומי השנה שלי לרשימת העונג שלך(מצטער , פעם הבאה) אז כנראה יש עוד מישהו כמוני שמבין את גדולתו של האמן מאט אליוט ואת מופלאותו העל זמנית של האלבום howling songs, האמת היא שאת מאט אליוט הכרתי דרכך , דרך אוסף החורף האחרון של העונג … תשמע , בשביל אמנים כאלה ואלבומים כאלה אני שומע מוסיקה ועדיין משקיע בה לא מבעבר , האלבום האחרון שנתן לי שוק כזה היה ys של ג'ואנה ניוסום , נכנס לקולקציה של אלבומים כמו רוק בוטום ללא ספק.
    אז מכיון שלא שלחתי את רשימת האלבומים , הנה סיכום קצר -, פורטיסהד , השקעתי הרבה האזנות…באמת … לא מצליח לסחוף אותי , מנסה להבין מה בדיוק אני מפספס (אני חושב שהשקעתי לפחות 10 האזנות ועדיין… ) , דווקא אלבו אלבום מצויין(למרות הקול של הסולן -מסכים עם תמיר) , ומסכים אתך גיא שגם אני לא מבין מה ההתלהבות הגדולה מfleet foxes ,אלבום נחמד ,מאלה שההגדרה אובר רייטד יושבת עליו בול.
    MGMT מצויינים ומאד מפתיעים , יש באלבום הזה כמה יציאות חזקות מאד , כבר המון זמן לא שמעתי דברים בסגנון , הכשרון קופץ מכל עבר.
    האזנתי השנה גם לgutter twins (גם אני בעקבות ההופעה המעולה ) , האלבום כולל כמה קטעים מאד חזקים של שני יוצרים מעולים ,השנה בעצם התוודאתי לראשונה למארק לאנגן והתמכרתי לקול המדהים שלו (מיותר לציין שהלכתי לחקור עוד מספר אלבומים שהוא מעורב בהם).
    ואם כבר הופעות , היו הופעות מצויינות השנה ,הברידרס היו אחלה נוסטלגיה אבל מתעלה על כולם כמובן ההופעה המרטיטה של LOW , בשבילי היה הכי קרוב השנה לחוויה מיסטית , לא באמת מסוגל לתאר במילים מה עבר עלי בהופעה, אני מאמין שמי שהיה שם מבין אותי.

  27. מאת שגיא:

    רשימה ממש מפתיעה !!!

  28. מאת שגיא:

    אפילו הפרדוקס הצרפתי לא גדול כמו פרדוקס ה"אר.אי.אם. עוקפים את קינגז אוף ליון".
    הרשימה ממשיכה להפתיע.

  29. מאת עידו שחם:

    לא מפתיע מדי, קצת מאכזב. קיוויתי למקום יותר גבוה לאלבו, וכרגיל כמו ב-99% מרשימות סיכומי השנה מסתבר שאני לא במיינסטרים של האינדי (וכמה טוב לא להיות שם! :). לא אוהב את החדש של פורטיסהד, לא כזה מטורף על MGMT, מה לעשות.

    תודה על ההשקעה בכל מקרה, ובכלל על עינוגי השבת והזרם המוזיקלי שאתה מספק לנו לוריד נון-סטופ!

    אגב, גיאחה, שכחת אם כך לשים ברשימת האלבומים המיותמים את יקירי ליבי – British Sea Power! זה עדיין בושה שכמעט ולא שומעים אותם במדינתינו אוהדת הפיקסיז ודיוויד בואי.

  30. מאת גיאחה:

    לא שכחתי כלל. בריטיש סי פאוור זכו מלבדך לעוד הצבעות, פשוט לא מספיק כדי להיכנס ל-50 הגדולים…

  31. מאת צ'יפופו:

    ואוו יש פה כל כך הרבה מוסיקה שנשמעת מעולה… אני עוד יחזור לפה הרבה פעמים נראה לי..

    פוסט מושקע ויפה! מעניין לראות קצת סטטיסטיקות של האתר.. אם יש..

  32. מאת חולוני:

    האלבום של טיוי און דה רדיו לא רואה אף אלבום שיצא השנה ממטר.
    בקלות אלבום השנה.

  33. מאת גרוס:

    גיא, שמעתי קצת מהסיקרט לייף אוף סופיה. נשמע מצוין. איפה אני משיג את האלבום?

    ובנוגע לרשימה, גם לי חסרים הקולד וור קידז, וחוץ מהם – איפה השורטווייב סט, הווקמן, סופרגראס, סטיבן מאלקמוס? אני רוצה לקוות שאם היה אפשר לשלוח אליך יותר מעשרה אלבומים, יותר אנשים היו בוחרים את האלבומים החדשים של הנ"ל.

    והאם יתכן שלא אהבתי את האלבום של בק רק בגלל שציפיתי למשהו אחר משיתוף הפעולה עם דיינג'ר מאוס?

  34. מאת גיאחה:

    גרוס,

    את סירקט לייף אוף סופיה אפשר ומומלץ מאוד מאוד לרכוש באתר שלהם, זה זול, העטיפה יפהפיה והמוזיקה אפילו יותר.
    http://www.thesecretlifeofsofia.com/music.html

    כל האמנים שהזכרת קיבלו הצבעות, אבל לא נכנסו לחמישים הגדולים.

  35. מאת צ'ונסי:

    כל הכבוד גיאחה על ההשקעה העצומה!!
    אמנם חלק גדול מהאלבומים עוד לא הספקתי לשמוע אך בהחלט אנסה להגיע אליהם.
    באופן כללי אני מסכים עם סדר הרשימה, מכיוון שעוד לא שמעתי את האחרון של פורטיסהד קשה לי להחליט אם הוא ראוי למקום הראשון או לא אבל אין ספק שלניק קייב ולבק מגיעים מקומות גבוהים בעקבות האלבומים המעולים שהוציאו וכמו כן גם אלבו.
    תמשיך בעבודה המעולה שלך.האתר שלך הוא נכס לחובב מוזיקה בכלל ומוזיקה אלטרנטיבית בפרט.
    שנה מוסיקלית משובחת!!

  36. מאת איתי כ.:

    עוד כמה דברים:
    מפליא אותי שקולדפלי לא קיבלו אפילו קול אחד (אולי זו ההגדרה של חובבי אינדי היום, אנשים שלא אוהבים את קולדפלי).
    אחרי ששלחתי את הרשימה החלטתי להקשיב לקצת יותר מוזיקה חדשה, כי האמת שהשנה שלי הייתה מוקדשת בעיקר לבוב דילן (רק עכשיו גיליתי אותו), ולספיריטואלייזד, ספייסמן 3, גלקסי 500, מי באדי ולנטיין וניגזרותיהם. אז גיליתי את וומפייר ויקנד, ואת סנטוגולד – שמגיע לה מקום הרבה יותר גבוה ברשימה לדעתי (אוהב אותה הרבה יותר מאשר את MGMT), ואת קריסטל סטילס שעושים מין טויפופ עם זמרה של ג'וי דיוויזן או משהו, אני לא יודע אם הם יכולים להיות להפוך ללהיט, אבל למי שאוהב להקות כמו ה"שופ אסיסטנס" "טלולה גוש" "וסלינס" ואת האלבום הראשון של ניו אורדר הם יתאימו, מאוד.
    חוץ מזה בפיטצפורק בחרו את cut copy לאחד המקומות הראשונים והחלטתי לתת להם צ'אנס, אז החלטתי נכון, כי זה טוב.
    כמו כן יצוינו "דסטרוייר", "high places" ו"juana molina" ובעיקר The Tallest Man on Earth שהזכיר לי קצת את בוב דילן (שזה המון).
    האלבום שהקשבתי לו הכי הרבה פעמים השנה (בדקתי), הוא "John Wesley Harding" של דילן, מ1968, זה גם אחד האלבומים הכי יפים, מסתוריים, תנכ"יים, ולא דומים לשום דבר אחר ששמעתי בחיים שלי, אז אני ממליץ עליו.

  37. מאת איתי כ.:

    ובקשר לפליט פוקסס, אני יודע שזה אלבום מדהים, אבל אין לי מושג איך להסביר למה, אז אתן קישור למה שמבקר המוזיקה האיטלקי המוזר הזה, פיירו סקארופי אומר על האלבום:

    http://www.scaruffi.com/vol7/fleetfox.html#per

    (וסתם, שתדעו, זה אתר מעניין מאוד, עם אלפי ביקורות, ואג'נדה מאוד ברורה).

  38. מאת ליר:

    מאוד מפתיע אותי שאחד מאלבומי השנה שלי לא זכה לכיתוב מהלל מצד אף אחד מהמצביעים. אז למען עשיית צדק אני אצרף פה את מה שכתבתי עליו בסיכום השנה שלי לעיתון הטכניון :)

    Beach House – Devotion

    נתוני הפתיחה של Beach House גורמים לך לתהות מה כבר אפשר לצפות מצמד עם גיטרה וקלידים? מסתבר שהרבה. אלכס סקאלי וויקטוריה לגראנד הצליחו ליצור לעצמם עולם קסום של מלנכוליה מעורפלת, שאפשר להתרשם ממנו כבר כשמסתכלים על העטיפה היפהפיה של האלבום הזה, אך מבלי להיות בטוח אם אתה באמת מוזמן להיכנס אליו. ואכן, חוויית ההאזנה לאלבום הזה היא בגדר הסתכלות מהצד, כמו פסקול לסרט שמוקרן בעצם רק בראש שלך, שמדי פעם גם מציג תמונות מוכרות מהחיים שלך ואח"כ שוב הולך ומתרחק. לאורך האלבום, לגראנד מטיילת על הגבול שבין תקווה ליאוש, בין מסירות לאובססיביות, בין אהבה לזיכרון. באופן הכי טבעי שאפשר היא שוזרת את הקול שלה בתוך משפטים כמו "הייתי רוצה להיות מישהי, שלבסוף תוכל ללמוד לאהוב אותה שוב". אמן.

    נהנתי מהסיכום. תודה גיאחה…

  39. מאת ינון:

    כרגיל וכמו תמיד, כיף כיף כיף! ניצלתי את כל רשימות השנה למיניהם כדי לנסות כל מיני אמנים שלא ממש התחברתי אליהם, או לאלבומים שסתם לא הספקתי לשמוע, ובשבועיים האחרונים, למשל, התאהבתי (סוף סוף) בMGMT, הגעתי (סוף סוף) לחדש של אוקרביל וכו'. ועכשיו שמעתי את השיר של TV והוא נפלא, ככה שזכיתי בעוד אלבום שקצרה האוזן מלשמוע עד עכשיו… תודה!

    מאט אליוט – אני מתחרט על הכוכבית, בלעדי ההצבעה שלי הוא היה נכנס לפחות לרשימת המיותמים, וזה אלבום שאני לא מפסיק לשמוע כבר חודשים.

    לורה מרלינג – הייתי יחד עם מר מונוקרייב בהופעה שלה, ועם כל הכאב… היא עלולה לאכזב. בוא רק נאמר שההפקה של האלבום מחפה על בוסריות מתבקשת. זה לא שלא היה כיף, אבל מי שטובה בתור מופע חימום בלונדון לא בהכרח מספיקה למלא את הבארבי, נניח. חוצמזה, למה להקשיב לשחר? תריצו את שמועת MGMT!! ופורטיסהד יוצאים לעוד סיבוב בקיץ!!

    שנה מצויינת לכולם!

  40. מאת דניאל:

    אין, אין, אתה ענק.
    עשית לי את סוף השבוע והשבוע שאחריו.

    ישר כוח.

    (+יהיי TV On The Radio)

  41. מאת בן:

    ביץ' האוס – ללא ספק "פיספוס השנה" שלי! אלבום מקסים , מקסים ו.. בעיקר נעים(ומקסים!)..
    כמובן שמומלץ בחום!
    ואגב , ברשימת "המיותמים" הופיע שמה של אחת , janelle monae, ומה אומר ליבי החמיץ עשרות פעימות בשבוע האחרון בזכותה.. ואם כבר להחניף , התקווה השחורה(^) החדשה!

    אהה ובסוגיית mgmt – כנראה קניתי את האלבום הזה מהר מידי וצרכתי ללא מחשבה כי משום מה בכל פעם עוד לפני שמסתיימים הציחקוקים בתחילתו של kids אני חש צורך עז להקיא…
    *ועדיין זה אלבום גדול!

    גיא זה רק נדמה לי או שרפאל סאדיק נפקד גם מה"מיותמים" וגם מה"מחובקים"??

    שנה טובה ל-כוווולם!!

  42. מאת זהר:

    מה שהכי כיף לי ברשימה הזאת היא שאני יכולה להכיר דברים חדשים שאולי לא נמשכתי אליהם במיוחד כשסתם רפרפתי באתרים או שלא קלטתי בדיוק כי אני סטודנטית לחוצה שלא יכולה אפילו לשמוע רדיו כמו שצריך :) כל הכבוד גיא יקירי על המאמץ – יודעת שעבדת קשה – ת-ו-ד-ה!!

    נ.ב
    סורי שלא הגעתי בסוף (למרות שאני בטוחה שלא המתנת לי) לסילון בשלישי – נפלו כמה קסאמים באזור המושב שלי אז הייתי קצת בפאניקה על ההורים שלי. בטוחה שהיה נהדר :)

  43. מאת אדר:

    טוב גיא,
    דבר ראשון, תודה רבה ששמת ציטוט קטן וחמוד שלי ברשימה זו ,המכובדת להפליא.
    עם חלק מהדברים אני מאוד מסכימה,ועם חלק קצת פחות ,אפילו אם הם לא קשורים לשנה זו ספציפית, כמו: איך אתה לא משתגע על Plans ??? זה אחד הדיסקים הכי טובים שיש לי!
    בכל מקרה,רציתי לשבח אותך על דבר נוסף,ויותר ספציפי:
    הדהים אותי לראות איך אתה מנסח כל כך בשלמות את נפלאות הSeldom Seen Kid, כשחשבתי שזה בלתי אפשרי אחרי שקראתי במוזיקנטו את מילותיו של יולי,זה ששומע באלבו צליל מלוטש של לילה ערפילי, ושל כוס וויסקי. שמחתי לראות שגם אותו הוספת,דבר שהוסיף לצמרר אותי.
    אהבתי במיוחד את הניסוח "רומנטיקן מריר,קולנוען מוזיקלי". אחחחח….גאוני!
    זהו דיסק השנה שלי, ואחד המשובחים שרכשתי, ומרוב שאני אוהבת אותו ,אני לא מוצאת את המלים הנכונות לתאר אותו. אז תודה.

    אדר.
    אה ו-שנה אזרחית טובה :)

  44. מאת ארז:

    פעם ראשונה פה
    מאוד מבסוט מההשקעה בכתיבה ובעושר הגדול עד מאוד של מוסיקה איכותית ונהדרת
    מאוד מאוד ממליץ, לכל אוהבי המוסיקה שהיא שירה מתנגנת, לשמוע שוב ושוב את האלבום של שרווטר (SHEARWATER) מ-ה-מ-ם! כל שיר פשוט בון בון ועולה על כולם שיר מ"ס 9 THE SNOW LEAPORED פיצוץ של רגש
    אלבום שני שהוא אחד מהחמישה הטובים ביותר ששמעתי השנה (ואני שומע המון המון) הוא של להקת ווקמן ונקרא YOU AND ME. מי שאוהב אנרגיות, עוצמות מוסיקליות ווקליות. מתופף אדיר שמנגן תוך כדי ריחוף קליל על יריעות העור, סולן שהקול שלו הוא חלק בלתי נפרד מהתלכיד המוסיקלי של האלבום. מ-ע-ו-ל-ה!!! אבל לא לכל אחד.
    כל שאר האהובים עלי (ELBOW-TV ON THE RADIO-VAMPIER WEEKEND) מוכרים כנראה קצת יותר. תשמעו ווקמן כי חבל אם לא…..
    שתהיה לנו שנה מוסיקלית טובה כמו זו והכל יהיה בסדר

  45. מאת יובליובליובל:

    וואו! איזה יופי של פוסט!
    סחטיין על ההשקעה.
    ממש כיף לקרוא, ועוד יותר כיף שאפשר להקשיב לשיר מכל אלבום כדי לראות מה פספסתי השנה.

    Thumbs Up!

  46. מאת פלונטר:

    שוב אני מביע את פליאתי על העדרות wolf parade…
    אפילו בתגובות אף אחד לא הזכיר אותם. לכו לשמוע, לא תצטערו.

  47. מאת wtf:

    איפה CRYSTAL CASTLES איפה???
    איפה PNAU איפה???
    איפה HERCULES AND LOVE AFFAIR איפה???
    ישראלים עדיין לא הפנימו את חשיבות המוסיקה האלקטרונית בימינו… אפילו בריטני ספירס כבר הבינה.
    עצוב עצוב עצוב

  48. מאת ליאור:

    אחלה! רשימה מעולה ופוסט מושקע כרגיל.
    אך האם יכול להיות שיש רק 49 אלבומים ברשימה? לא מצאתי את מקום 33…

  49. "אסטרונאוט רוק…" גדול!

    גיא – אתה כמו הדיג'יי של החיים שלי… אושר של רשימה!

    ואקנח עם שיר הייקו/הלל בשבילך

    צלילים זה אדיר –
    בעיקר שגיא ממליץ –
    אני מאושר.

  50. הרבה זמן לא אמרתי תודה.
    בפרוס שנה קלנדרית חדשה על עונגנו, עוד תענוג מבית גיאחה.
    כמה עבודה, השקעה ועצבים נדרשים לעשות את כל הסיכומים השנתיים,חודשיים ושבועיים שלך,מדהים.
    עונג מפנק, מעניין ומספק שעות של הנאה, כמו תמיד.
    אלוף.
    תודה.

  51. מאת yaddo:

    השקעה מדהימה, מדאימה ומעוררת השתאות, אבל אני יושב מפוהק מול הרשימה הזו.

    אני שונא שונא שונא שונא את MGMT, לא יכול כבר לראות את השם הזה ולשמוע את הסאונד ההיפי הצורמני הכאילו-חדשני שלהם. האזנתי להם עוד לפני ההייפ/צונאמי, ואל "זמן להעמיד פנים" נחשפתי כבר בשלהי 2007, כך שאי אפשר לומר שסנוביזם או אנטי-הייפ הם הסיבה. הם פשוט דוחים אותי, מצטער. בכלל אני לא חושב שהייתה שנת אלבומים טובה, והמצעד המשעמם טיחו הזה (סליחה גיאחה, זה לא אתה, זו המוזיקה) ממחיש היטב את העניין.

    היחידים מהרשימה שלי שנמצאים במצעד הם ומפייר וויקנד, והיא רחוקה שנות אור מלהיות איזוטרית:
    Jazzanova – Of All The Things
    Raphael Saadiq – The Way I See
    Ladyhawke – Ladyhawke
    Q-Tip – The Renaissance
    Janelle Monae – Metropolis (The Chase Suite)
    The Ting Tings – We Started Nothing
    Stars – Sad Robots EP
    Vampire Weekend – Vampire Weekend

    ליידיהוק והטינג טינגז, שני אלבומי האינדי-פופ הכי טובים השנה לדעתי, בכלל לא בחמישים הגדולים. קיו-טיפ ורפאל סאדיק, שפחות או יותר הושיעו את המוזיקה השחורה של 2008, שניהם בחוץ. אני סבור שהמצעד הזה עצוב וצר.

    בן, אני שמח שאהבת את ג'אנל מוניי. היא כישרון אמיתי ומפתיע אותי שלא פרצה בענק. הפץ את הבשורה! (:

    'הקורא גיא' שמצוטט ב-M83 – הם כבר מזמן לא צמד אלא רק אדם אחד.

  52. מאת גיאחה:

    רק לשם הבהרה – אם אמן מסוים לא הופיע במיותמים ולא כאן, אין זה אומר שהוא לא קיבל אף הצבעה חלילה וחס! זה רק אומר שמספר הנקודות שהוא קיבל נפל בין שתי הרשימות.

    לגבי אלבום מספר 33 הנעדר מהרשימה – תעלומה! הלכתי לחפש אחריו כי חשבתי שטעות בקוד העלימה אותו, אך לשווא! כנראה פשוט שגיתי במספור, ויש לנו 49 אלבומים במצעד ולא 50. ניחא. במקרה כזה האלבום ה-50 צריך להיות (לשמחת אייל מרדיו פרימיום להמונים): Foals – Antidotes

  53. יש !
    בעצם לא יודע למה אני שמח. זה יותר הצחיק אותי. בחייכם מקום 50 :-)
    דרך אגב אצלי במצעד הלהיטים יש שיר אחד יותר בגלל שיש פעמיים 14, נראה לי עדיף.
    ומה זה אומר שדווקא מספר 33 נעלם:
    א. שלקח יותר מ-50 מגיבים שלא שמו לב לכך, ויותר מכמה מאות אם לא אלפים שמקפצים במצעד ולא מיצו אותו עד תום.
    ב. שאנחנו לא ממש יודעים לספור
    ג. ואני סתם נזכר שתקליטים היו מתנגנים במהיריות 33 ושליש- אתם בטח אפילו לא יודעים אפילו מה : קמ"ש?
    אבל יש פה עוד דברים מוזרים במצעד כאן לדוגמא סנטגולד כל-כך מאחור? לא שאני באופן אישי נקשרתי לזה.
    אולי ה-Foals במקום 33.

  54. מאת אסף רע:

    אומג, עיצוב ממש חמוד! :)

    רשימתית, לא הפתעה גדולה. אולי קאט פאוור שהפתיע אותי לגלות כאן, והרייקונטורס שהגיע להם מקום ככ הרבה יותר מכובד ברשימה.

    סה"כ, נראה לי שהגיע הזמן להקשיב להמונים ולהאזין לאלבום של Elbow.

    + זה רק אני או שהקלוז-אפ על העטיפה של סיגר רוס חושף פלא אנטומי של זין שמחובר לתחת? (מקום 19)

  55. מאת גיאחה:

    אסף, אני חושב שזה פשוט שק אשכים מתנפנף.

  56. מאת עודד:

    רשימה של 5 אלבומים היתה הגיונית עבורי . אבל 50 … הוכחה שהמצב באמת גרוע. כמות האלבומים עומדת ביחס הפוך לרמתם.

    סתם רשימת סטטיסטיקה.

  57. מאת שיר:

    מרגש ומחדש שנה שניה ברציפות. תודה (:

  58. מאת סומסום:

    יופי של השקעה, אנשים שאוהבים מוזיקה זוכים לאהבתי. רק…
    אתה ממש (אבל ממש, כמו שמוסיפים בתל-אביבית) לא אוהב מוזיקה שחורה, נכון?
    קניה ווסט לא ב-50 אלבומי השנה? קניה ווסט?? קיו-טיפ, רוטס, רפאל סאדיק….?
    No, you can't.

    סה"כ יתר הבחירות לא רעות אבל כמעט בלא יוצא מן הכלל צ-פ-ו-י-ו-ת עד כאב. יש קו גלגל"צי ישיר שנמתח בין פורטיסהד (אולי קאמבק השנה אבל בטח לא אלבום השנה) לסקרלט ג'והנסן (אולי האלבום המעצבן של השנה ובטח האלבום המעצבן של השנה).

    בכל מקרה, תודה ולהתראות אחרי המלחמה.

  59. מאת גיאחה:

    סומסום, אני דווקא אוהב מאוד מוזיקה שחורה. אבל לא אני בוחר את אלבומי השנה, אלא הקוראים של האתר.

    כל האלבומים שהזכרת זכו להצבעות, פשוט לא רבות. מה לעשות.

  60. מאת טאשה:

    שאלה לסומסום (או לכל אחד אחר שרוצה לעזור..):

    הי! אני אחת מאלה שהצביעו עבור עשרה אלבומים וביניהם אף לא אלבום אחד של מוזיקה שחורה. אני פשוט לא מכירה אף אחד אמן מהאמנים שפועלים כיום (אין לי טלוויזיה ואני לא מקשיבה לגלי צה"ל על נגזרותיה) והיחיד שאת שמו שמעתי הוא קניה ווסט.

    יצא לי לראות לפני כשבוע-שבועיים את אותו קניה באיזה קטע וידאו מהופעה ופשוט לא הבנתי על מה המהומה. אני לא מנסה לבקר או להעליב, רק להסביר – אני לא אוהבת את כריסטינה אגילרה או קולדפליי, אבל אני מבינה מה אנשים מוצאים בהם. השיר הספציפי שראיתי (שאת שמו אני לא זוכרת, אבל הוא מהאלבום החדש) פשוט השאיר אותי בחושך.

    שורה תחתונה – אני בטוחה שפיספסתי משהו. יש סיכוי שאוכל לבקש ממך המלצה? משהו כמו "קניה ווסט למשתמש המתחיל"? אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים, במיוחד כשמדובר במוזיקה.

    תודה!! :O)

  61. מאת לירון:

    איזה כיף לי !
    אני הבן זונה שקיבל את הדיסק מתנה מגיאחה ! :)

  62. מאת פלונטר:

    tv on the radio נחשב למוזיקה שחורה? מה עם סנטוגולד?
    מצטער, אבל אני לא מתחבר להיפ הופ, למעט מקרים חריגים, ואני מניח שכך גם רוב הקוראים פה.
    אני בטוח שיצאו גם אלבומי ג'אז נפלאים השנה, אבל הם לא ימצאו כאן, וזה לא אמור להפתיע אף אחד.

  63. מאת yaddo:

    המדריך הקצר למוזיקה שחורה 2008:

    פלונטר, המוזיקה השחורה מטשטשת מאוד את ההבדלים בינה לבין ז'אנרים אחרים. קח את קומון לדוגמא, מהעומדים בחוד החנית הזו, שים לב לסינגל החדש שלו בהפקה של הנפטונז (פארל וויליאמס גם משתתף בקטע):
    http://www.youtube.com/watch?v=zo7FpI8MmmE

    זה אינדי לשמו שבמקרה מעוטר בראפ (וגורם לזוז באופן בלתי רצוני). הראשון שפרץ את הסכר וייבא את האלקטרו אל ההיפ-הופ באופן מסחרי הוא קניה ווסט ב-2007, אפרופו שאלתה של טאשה, עם הסמפול לדאפט פאנק בשיר שאני לא מת עליו. בכלל את קניה אני רק מחבב:
    http://www.youtube.com/watch?v=3jzSh_MLNcY

    ועוד אחד בהפקת הנפטונז ועם פארל, סנטוגולד הפרחולית וג'וליאן קזבלנקאס מהסטרוקס (שנשמע כאן כמו בק) – השיר שהכי מפליא אותי שלא הפך ללהיט אינדי ענק ב-2008:
    http://www.youtube.com/watch?v=0_XItMAYkwc

    טאשה, אם ראית לאחרונה את קניה בהופעה, קרוב לוודאי שראית אותו שר, כלומר מזייף. לשיר זה לא הצד החזק שלו, למרות השימוש בעיוות קול הזה. זה מה שהוא עושה באלבום האחרון וחשוף הלב שלו, שנכתב אחרי מותה של אמו ועזיבתה של ארוסתו. לכן רצוי לצרוך אותו לא בהופעה, לפחות בשירים מהאלבום החדש.
    http://www.youtube.com/watch?v=gWzlD7Lc6w8

    הנה קיו-טיפ באחד האהובים עלי מאלבומו האחרון, אלגנטי וחם:
    http://www.youtube.com/watch?v=KcL3_GKS0wg

    רפאל סאדיק חזר לשורשי הסול המוטאוני העשיר והשובה. אחד מהשירים הקסומים של השנה לדעתי:
    http://www.youtube.com/watch?v=h1k7lNMyRpw

    ועוד סול מוטאוני נפלא גם אצל ג'זנובה:
    http://www.youtube.com/watch?v=JXDdXFeo7ck

    אז אני לא מדבר על היפ-הופ ומוזיקה שחורה הארד קור, והאמת היא שהרוטס (אלבום השנה שלי ב-2006), נאז ודה גיים איכזבוני השנה עם האלבומים שלהם, אבל לפחות חלק מהמלונקקים כאן לא רחוקים בכלל מאלבומים שכן נמצאים במצעד, ולטעמי טובים פי כמה מאחרים כאן, ובכל זאת נותר בחוץ. כאילו באמת, REM? אני מחבב אותם, שלא יובן לא נכון, אבל האלבום הזה היה פלאשבק ישיר ונטול רגעי שיא לאמצע-בואכה-סוף הניינטיז. וגלאסוגאס הנפוחים? ורייקונטורס המשעממים? כאמור, מצעד עצוב וצר.

  64. מאת טאשה:

    yaddo – תודה, תודה, תודה!!
    האמת, אני נוטה להכיר אמנים דרך האלבומים שלהם ורק אז לחפש הופעות חיות, אז זה כנראה לא הוגן ששפטתי על פי הופעה. אני אקשיב ללינקים שצירפת (איזה כיף!) ומקווה שאמצא משהו שידבר אל ליבי. אני לא יודעת אם היא נחשבת חלק מ"המוזיקה השחורה", אבל אני ממש אוהבת את אלבום הסולו של לורן היל. הוא חמוד.
    שוב, תודה על התשובה המפורטת וההשקעה. :O)

  65. מאת yaddo:

    בשמחה. דווחי על ממצאייך (:

להגיב על זהר