10 תגובות עסיסיות ל-“חמש שנים”

1. מאת אסף:
   יום שלישי, 21 באוקטובר 2008 בשעה 19:46

   

2. מאת מרדר:
   יום שלישי, 21 באוקטובר 2008 בשעה 19:56

   חמש שנים…

3. מאת נט:
   יום שלישי, 21 באוקטובר 2008 בשעה 20:20

   אין הרבה מילים…

4. מאת סיגל:
   יום שלישי, 21 באוקטובר 2008 בשעה 22:25

   ברחבי העולם מתקיימי ערבי מחווה, מעניין אם גם בארץ יתארגן משהו דומה בקרוב.

5. מאת גיאחה:
   יום שלישי, 21 באוקטובר 2008 בשעה 22:37

   סיגל, בנובמבר מתקיים האירוע המעט-תמוה הזה:
   http://www.mouse.co.il/CM.shows_item_show,408,208,15532,.aspx

6. מאת אבאי דה אביג'ואן:
   יום שלישי, 21 באוקטובר 2008 בשעה 22:55

   למה תמוה? כי עמית ארז לא במשתתפים?
   מה שתמוה הוא שאליוט סמית' הפך להיות מעין "נכס" של כמה אמנים מקומיים משום מה. אותי מעניין הרבה יותר לשמוע את נינט מכסה את אליוט סמית' מאשר (שוב) את עמית ארז מזייף ומתנצל.

7. מאת ליאור:
   יום רביעי, 22 באוקטובר 2008 בשעה 00:35

   אחד מהשירים האהובים עלי של אליוט.
   חבל שהוא החליט ללכת כל כך מוקדם אבל לפחות הוא השאיר לנו הרבה דברים לחשוב עליהם.

   הקליפ הוא מהופעה שהיתה בערך 9 חודשים לפני הסוף ואפשר לשים לב איך הוא מתבלבל פה ושם במילים והופך את הפזמונים (he/she). אבל לא משנה עד כמה הסמים השפיעו עליו, תמיד נשאר אותו קול מלאך שחודר עמוק עמוק.

   עדיין מתגעגעים…

8. מאת פאנק סינאטרה:
   יום חמישי, 23 באוקטובר 2008 בשעה 00:09

   אולי ישמע קצת רע מצידי…אבל…ראיתי את אליוט סמית ביוני 2000 בלונדון (בארביקאן אם אני זוכר נכון)….דיוויד גריי חימם אותו….והוא היה מסטול ברמות בילתי נתפסות….מאוד ניסיתי להנות (ויתרתי על FUCKIN ג'ימס בראון בשבילו!!) אבל הוא די זילזל בקהל ונתן מופע קצר ודי מביך….אז לצערי זה הזיכרון שלי מהאדם הסופר מוכשר הזה….מקווה שמישהו ראה אותו ביום טוב:)

9. מאת ג'יימס בר-און חברך משכבר הימים 9:
   יום חמישי, 23 באוקטובר 2008 בשעה 20:03

   אני במשך הרבה זמן הייתי בטוח שאליוט סמית מאט אליוט וסיגר רוס (משום מה) הם אותו בנאדם. איזה מזל שהבנתי שלא…

10. מאת סיגל:
    יום חמישי, 23 באוקטובר 2008 בשעה 22:26

    תודה גיאחה, באמת נשמע מעט תמוה אבל לפחות אפשר לסמוך על אסף תג'ר מקטמין שיעשה את הערב לראוי.