17 באוקטובר 2009

אינדינגב 2009: Sold out without selling out

אינדינגב 2009 | אסף אנטמן
משפחת רמירז המורחבת (תצלום: אסף אנטמן, CC)

הייתי שמח לקחת קרדיט על המשפט שבכותרת, אבל הוא נצעק לאוזניי על ידי מתן נויפלד, אחד משני המייסדים והמפקדים של אינדינגב, בזמן ההופעה המהממת של טייני פינגרז בבמה הקטנה. אני יכול לספר איך ההופעה של הפינגרז הוכיחה (שוב) שמדובר בלהקה החדשה הכי טובה בארץ, ואני יכול לספר שעד כמה שאני אוהב את גלעד כהנא, אם הוא לא יסתום את הפה על הבמה הקהל יצביע ברגליים, ואני יכול לספר על האווירה והאנשים והחיוכים והאוכל והפנזינים והמצלמות והחיפושיות, כי אי אפשר בלי חיפושיות.

אבל אני לא צריך. כי המשפט של מתן, זה שבכותרת, מתמצת את הפסטיבל הזה הכי טוב שאפשר, מכל הזוויות. אינדינגב 2009 הוא הצלחה מדהימה – 4,000 כרטיסים סולד אאוט, מילדים בני 4 ועד מבוגרים, שתי במות גדולות ומלאות (נדב לזר, מ"אטמי אוזניים", מבקש למסור שהווליום בשניהם חזק מדי. הוא צודק, אבל אני חושב שזה נועד להתגבר אחת על השנייה וליצור חומות סאונד. מצד שני, הוא המוזיקאי מבין שנינו אז הוא מבין בזה יותר). זה רשמית פסטיבל ענק. והוא עשה את זה בלי אורנג' ובלי בנק הפועלים ובלי להביא את ריטה לבמה הראשית או לתלות מודעות בצבע סגול בכל חור.

המעבר מהבמה הגדולה (כל מי שלא הגיע ל-The pit that became a tower הפסיד להקה אדירה) לבמה המשנית העלה אצלי מחשבה מעניינת. הפסטיבל של שנה שעברה, על כמות האנשים שבו, על הפרצופים המוכרים מסצינת האינדי ועל האווירה הקרובה והאישית שבו – נמצא בשלמותו בבמה המשנית. בבמה הגדולה יש פסטיבל אחר לגמרי. אנחנו עדיין באמצע הערב הראשון ולכן מוקדם עדיין לקבוע איזה מין פסטיבל זה. הוא גדול יותר, הוא רועש יותר והקהל בו לרוב צעיר יותר, אבל הוא לא מיינסטרים יותר. הוא בטח לא טוב פחות.

indnegev-noa-m
קהל שמח ו(ר)טוב (תצלום: נועה מגר)

הקטע הנ"ל התפרסם במקור באינדילייב, הבלוג החי של אינדינגב, ביום שישי בערב. אם הייתם, אם לא הייתם, מומלץ בחום לקפוץ ולקרוא רשמים של בלוגרים, אמנים וסתם חברים מזדמנים.

מאז עברה כמעט יממה שלמה, ואני כבר בבית, מטונף ומחויך בערך באותה המידה (יותר מחויך. ואני בהחלט לא נקי אחרי יומיים במדבר). אתמול כתבתי בערבון מוגבל, ועדיין לא ידעתי מה תהיה התחושה בסופם של יומיים עמוסים ומתישים. עכשיו אני יודע. היה גדול? לא, היה ענק. בכל מובן, היה טוב יותר, גדול יותר, מוצלח יותר, מעניין יותר ושמח יותר מהשנה שעברה, ומכל הפסטיבלים של השנה האחרונה ביחד (אני מתנצל, אבל זה נכון).

מה אזכור מהפסטיבל הזה? את ברד הגת האדיר והמרווה, את הממטרות הגאוניות שהמטירו רסיסי טיפות מים על מצחנו בהופעות החמות (לקראת סוף הפסטיבל, האיש עם היד על הברז כבר למד להפעיל אותן כמו אמצעי תאורה, ובכל פעם שהגיע פזמון סוחף או סולו חצוצרה מלהיב, נפתחו חרצובות השמיים), את ההופעות של נדב אזולאי עם גיל נמט ואיתי בלטר, של טייני פינגרז בכושר שיא, של עוזי נבון שהיה רטרו-קומי מושלם, את שני\אחרון\אוקטובר שדקרו בכל המקומות הרגישים, את דוכן הפנזינים של שני קדר, את הסט המקסים של מארקי פ'אנק בלילה, ואת החיבור הגאוני, הבלתי נשכח והלא הגיוני (על הנייר) בין האחים רמירז, רות דולורס וייס ויהוא ירון, שהפכו לשעה קלה על הבמה למשפחת רמירז המורחבת, ונתנו את ההופעה הכי טובה של הפסטיבל by far – וזה לא היה פסטיבל דל בהופעות מעולות.

הרמירזים המורחבים מצאו את המכנה המשותף בין כל האמנים שעל הבמה (כולל רועי ריק שזינק להופעת אורח מצוינת על המפוחית) – הבלוז. כמה פשוט ומתבקש, ככה מפתיע. הרי מה היא רות דולורס אם לא זמרת בלוז בנשמה, והרמירזים יודעים לנגן בלוז חשמלי גם מתוך שינה (למרבה המזל, הם היו ערים לגמרי בנגב). יהוא ליהטט על הקונטרבס בכזו טבעיות, שקצת התאכזבתי שבסוף כל סולו הוא לא נתן לקונטרבס סיבוב על צירו, כמו בביג-בנדז של שנות החמישים. ההופעה הזו הייתה מרגשת כמו שהייתה מקפיצה ומרקידה, והגיעה לשיאים של שמחה וריגוש. הקהל, מצידו, בקושי נתן להם לרדת.

העייפות נותנת אותותיה ובאמת, באמת שאני צריך להתקלח. ייתכן ששאר זכרונותיי יישזרו בפוסטים הבאים של העונג שבת. ייתכן שאשכח אותם עם הזמן. כך או כך, אם לא הייתם בין 4,000 האיש שהציפו את הנגב ביומיים האחרונים – הפסדתם רגע חשוב בהיסטוריה של האינדי בישראל, הפסדתם מבט-על מרתק על הרבה סצינות מוזיקליות בארץ, הפסדתם חוויית פסטיבל נפלאה ובעיקר – הפסדתם עשרות הופעות, חלקן הגדול מעולה. פדיחה שלכם. ואם הייתם – ספרו לי, איזה רגעים תיקחו איתכם מהפסטיבל הזה ולא תשכחו?

55 תגובות על “אינדינגב 2009: Sold out without selling out”

  1. מאת תוכי יוסי:

    אם מישהו מצא/לקח בטעות תיק שחור שכתוב עליו "קורס סמלי חי"ר" שישלח לי מייל ב-perkal@gmail.com

    חוץ מזה היה כיף.

  2. מאת דרור:

    רגעים שאהבתי –
    – ברד גת. גדול.
    – גלעד כהנא צועק שטויות.
    – דויד פרץ וסגול עושים בלוז.
    – הופעה בהפתעה של חצי איטליז.
    – משפחת רמירז המורחבת.

  3. מאת איתי:

    איכס יא מגעיל, פירסמת פוסט לפני שהתקלחת???
    היה אדיר (בעיקר רייסקינדר – אני רוצה להגיע לצנחנים, אוקסיגן, עוזי נבון – (אני רוצה מכנסיים לבנים) טייני פינגרס וכמובן הרמירז)

  4. מאת candy:

    נו ,באמת.זו הכותרת הכי חשובה מהפסטיבל הזה?שהוא היה לא ממוסחר?
    נכון, זה נעים, אבל היו דברים יותר נעימים שם, למשל, אנשים יותר אדיבים :)

    ואגב עוזי נבון- מאוהבת.

    חוצמזה ,יש לי כמות דיעות שמספיקה לפוסט,לא לתגובה, כך שיעלה אצלי בקרוב,
    אפילו עם תמונות.

  5. מאת נדב:

    הממ…

    מצד אחד – שני/אחרון/ אוקטובר לא ריגשו אותי אישית, הקהל נתן המון אהבה לאמנים אבל לפעמים קצת פחות מדי אהבה לחברים בו, וגלעד כהנא פשוט בעט לעצמו בביצים.

    מצד שני – או מיי פאקינג גוד איזה כיף היה בבני בשן, עוזי נבון, הקולקטיב, משפחת רמירז כולל הדודים, אביב גדג', בום בם, גבע ועוד רבים ונפלאים. כמה שהפסטיבל קטן ככה הוא גדול, וזה מאוד מאוד מיוחד, כי הכי כיף היה להכין קפה באחד בלילה על גזיה עם החברים.

    מסר ללהקות הפתיחה – בחצי הראשון של היום הראשון התבאסתי רצח, וקשה לבאס אותי כשזה קשור למוזיקה. הרגשתי שהאינדי הישראלי איבד עצמו לדעת, כשלהקה אחרי להקה עלתה לבמה הגדולה ונשמעה כמו העתק של משהו. כמה אירוני שדווקא בני בשן בבמה הקטנה משך אותי מתהומות הנשייה והטיח אותי בעוזי נבון שעשה ממני מרשמלו.
    אני לא כותב את זה כי אני חרא – אני כותב את זה מכאב. חזרתי לפני שבועיים משני פסטיבלים בחו"ל, שם נאבקתי להגיע להופעות המוקדמות של אמנים לא מוכרים כי היה שם זהב, רעב וכריזמה. מאותן הופעות באינדינגב יצאתי עם תובנה ששנה הבאה שווה פשוט להגיע בשבע בערב. לפחות היו כמה להקות כמו אינגה דינגו שהצילו את כבוד הדור החדש, עם מוזיקה מעולה והופעת הרוק האמיתית הראשונה שנראתה פה מזה שנים.

    אינדי לא מתמסחר רק כי סלקום שמו שלט. אינדי מתמסחר כי קל ללכת עם טרנדים, כי לא צריך לעשות הרבה חזרות, כי אם הדיסטורשן מספיק חזק אז לא שומעים שכתבנו את השיר ברבע שעה וכי "יהיה בסדר". להקות השנה הבאה – לתשומת ליבכן.

    ומילה טובה לסיום – מארגני הפסטיבל, מי ייתן ואדע שמותיכם, אתם קוסמים, גאונים ומדהימים. 90 ש"ח ליומיים כאלה? גולדסטאר ב – 18 שקלים? אלוהים ישמור, אולי אתם צריכים לנהל את תקציב המדינה. תבורכו. 

  6. מאת יעל:

    אנחנו כבר הצבענו ברגליים. כלומר, ברחנו מגלעד כהנא לאוהל כדי להכין ארוחת ערב. גם כשמחבבים את המוזיקה שלו, ההופעות מתישות בגלל המונולוגים – וזהו אינדינגב שני ברציפות שאורכם של אלו בא על חשבון הופעתו של האמן הבא אחריו, שנאלץ לקצר כדי לחזור ללו"ז.

    היה מעולה. תענוג גדול. ארחיב בפוסט משלי בקרוב, אלא שאצלי האינטרנט בא אחרי המקלחת, והורדת התמונות אחרי השלמת שעות שינה דחופה…

  7. מאת Atar:

    מאוחר. המיטה קוראת לי ביחד עם חתול אפור שמחכה רק לי .
    הייתה חוויה נפלאה. התרגשתי מכל מיני רגעים קטנים שעשו בשבילי את הפסטיבל.
    אצלך זה המשפט ההוא של מתן.. אצלי זה לראות את מתן רוקד באינגה דינגו
    ומביט ל 2 הצדדים, קולט את כל שאר הקהל קופץ ומשתולל בהנאה..
    אותו הרגע אני מלאה גאווה (כאילו הפסטיבל הזה הוא הבייבי שלי) ,
    על ההצלחה המטורפת של האירוע ועל כמות האנשים השמחים (והחייכנים) ,
    שאולי סובלים מהחום של הבוקר/צהריים
    אבל לא שוכחים לדלג מבמה לבמה ולהתענג מהמוזיקה.
    בטח עוד מחשבות יבואו מחר .. ביחד עם מאות תמונות שצילמתי :) לילה טוב

  8. מאת עמית:

    אני חייב להתייחס לעניין גלעד כהנא, כי זה פשוט עצבן אותי.
    שנה שעברה הג'ירפות הגיעו לפסטיבל על תקן אחד מהאומנים הגדולים ונתנו 5 שירים בשעה, כמובן על חשבון מי שבא אחריהם (מצטער, לא זוכר מי זה היה).
    השנה שוב הגיע הכהנא בשעת פריים טיים. גם אם נאומיו ההזויים הם משעשעים, ואותי הם אכן משעשעים, הוא חייב בתור אומן צעיר לשעבר להבין שזה פסטיבל, לא הופעה פרטית שלו. אם הוא רוצה לזיין את השכל בהופעה שלו זה בעיה שלו והקהל יחליט אם מתאים או לא.
    בפסטיבל, בייחוד מהסוג הזה שבא לתת מקום לאומנים צעירים ופחות מפורסמים, זה לא לעניין לעשות את השטויות האלו. יש לך 50 דקות? תעשה בהן מה שבא לך ועוף מהבמה. יש חוזה עם אינדי נגב וצריך לעשות מוזיקה? תעשה מוזיקה. בא לך "להפר" אותו? תקשקש.
    כל הדו שיח הזה והתגובה שלו למפיק – מצטער, גועל נפש. קח דוגמה מ"תעני אסתר" שביקשו בצורה נורמלית לעשות עוד שיר, עשו אותו והיו עלא כיפאק.

    חוץ מזה, היה אדיר.

  9. מאת סמי:

    הייתי רק ביום השני:

    דויד פרץ וסגול 59 היו מעולים מרגשים ומצחיקים כאחד.

    רמירז יהוא דולורס היו אחלה

    כהנא: shut up and play yer guitar

  10. מאת יעל:

    אני מסכימה עם עמית. זהו פסטיבל מוזיקה, לא הגות או סטנד-אפ. ולמרבה הצער, בהופעות של כהנא המוזיקה משחקת תפקיד משני מאוד. חבל שה"פריים טיים" של הפסטיבל נתפס על ידי שטויות חסרות קשר למוזיקה, ועוד יותר שהדורסניות של המונולוגים פוגעת בזמנם של האמנים האחרים המופיעים באותו ערב.

    וזה בלי שידוע לי על הדו-שיח שלו עם המפיק שעמית הזכיר (התוכל להרחיב בעניין), כי מראש בחרנו לברוח כמה שיותר רחוק מהמתחם בהופעה הזו, מניסיון העבר…

  11. מאת יעל:

    מסכימה עם עמית. זה לא פסטיבל הגות או סטנד אפ, ולמרבה הצער, המוזיקה תופסת בהופעותיו של כהנא תפקיד מאוד משני. חבל שהפריים טיים של הפסטיבל נתפס על ידי הופעה שרובה אינו קשור למוזיקה, ושהדורסניות של המונולוגים פוגעת בזמנם של אמנים שכן באו לנגן.

    וזאת בלי שידוע לי על הדו-שיח בינו לבין המפיק שעמית הזכיר (התוכל להרחיב בעניין?), כי לאור ניסיון העבר בחרנו לברוח הכי רחוק מהמתחם שנוכל בהופעה הזו כדי שנשמע כמה שפחות מקשקושי השכל הללו…

  12. מאת רועי:

    כמה רשמים בקצרה:
    ביחס לפסטיבלים אחרים בהחלט יש שיפור בממוצע הגילאים, הרבה פחות תיכוניסטים, והרבה יותר 20+, אבל עדיין לצערי עדיין אני מעלה את הממוצע בכמה שנים טובות וחבל (אני בן 27).
    ההופעה הכי טובה בלי תחרות היתה של רות דלורס+יהוא+האחים רמירז
    הקאברים המפתיעים, הגרוב האדיר, הכל ישב פשוט מדהים
    וכן- אם לפני זה עוד היה לי עוד ספק-אני מאוהב לגמרי ברות
    לבחורה המדהימה הזאת יש נשמה ולב של כושית מהדלתא
    וואו, פשוט וואו
    אחרי זה כמובן יש את אביב גדג' ולהקה האדירה שלו, שכל הופעה שלהם תמיד מתעלה על השניה (וחבל שהוא לא ענה להפצרותי לנאמנות ותשוקה), בני בשן שהפתיעה בהופעה קולית ושונה, גבע אלון, תעני אסתר..
    אם רק לא היה חם כל כך היה יכול להיות מושלם
    אבל זה הנגב אחרי הכל :-)

  13. מאת תומר:

    היה פשוט ענק. קשה להצביע על רגעים בודדים, כי היו כל כך הרבה רגעים שהצטרפו לרצף מושלם (אם כי חם) של יומיים שמחזיקים אותי במשך שנה. האנשים, המוזיקה והאווירה הכללית.
    סוף סוף הגעתי הביתה

  14. מאת עמית:

    בקשר לדו שיח שלו עם המפיק:
    היו 2 כאלו. בראשון יכולנו לשמוע רק את תגובותיו הילדותיות של כהנא. זה היה משהו בסגנון – "מבקשים ממני לקצר. אתם רוצים שאני אקצר?". הקהל ענה כמובן ב"לא"…
    ואז הוא המשיך בשלו. אני לא יודע מה אמרו לו אבל התגובה שלו היתה משהו בסגנון "אם יש כאן מפיק שרוצה לבוא ולמצוץ לי את הזין שיבוא וימצוץ לי את הזין….כוס אמק. בנאדם בא לכאן כל הדרך מתל אביב ומבקשים ממנו לקצר".
    כמובן שהעניין לא היה לקצר אלא לעמוד בזמן שהוקצב לו…
    אחרי עוד קטע ("רינגטון" המצוין של רם אוריון שהוא חירב עם עוד הגיג משעשע אך לא מתאים), עלה מולו מישהו במיקרופון (כנראה מעמדת הסאונד ושמע אותו רק מי שהיה ברחבה של הקהל, לא מי שישב למעלה) וניסה להסביר את מה שכל כך ברור – זה פסטיבל, יש לו"ז, יש עוד אחריך.התחיל מו"מ. בסוף הוא הציע פשרה של עוד שיר שהתקבלה.
    לא יודע. כל העניין איתו מעצבן. יש המון ילדים בקהל, בשביל מה לדבר על זיונים? אז אתה מגניב, ואוהב בירה וסקס ויש לך המון הגיגים. לא פה.
    זו דעתי לפחות…
    דרך אגב, הפתיעה אותי כמות האנשים שעזבו לפני ההופעה של אביב גדג' שהיתה, כמו ההופעה הקודמת שלו שהייתי בבארבי, מרגשת ומצמררת. ואולי אפילו יותר – האיש חזר כמנצח למגרש הביתי שלו.

  15. די נו, נמאס לי מזה שכולם נהנים חוץ ממני. בשנה הבאה אני פסטיבל שלם עם עצמי! ויהיו בו חשפניות! ופוקר! בעצם… מי צריך פסטיבל?

  16. מאת ארז:

    בכל פוסט על האינדינגב יש כמות לא מבוטלת של תגובות דומות לאלו שכאן, כנראה שהוא הצליח לעורר את ההד שרצה.

  17. מאת מיכל:

    מישהו יכול לכתוב איזה שירים יהוא, רות דולורס וייס והאחים רמירז ביצעו? במיוחד הקאבר (השיר הראשון שהיה) והשיר בספרדית?

  18. מאת גיאחה:

    מיכל, מזכרוני הרעוע, ואני לא סגור על הסדר, הרמירזים ביצעו את:

    Shake Sugaree של אליזבת' קוטון (שהיה השיר הראשון ולמעשה גם האחרון)
    Letter של רות דולורס
    נמלים קטנות של יהוא
    Baby Jean של הרמירזים
    Set my soul free של הרמירזים
    שיר כלשהו של יהוא שלא הכרתי
    החצי השני של "לא זמן טוב לכתוב שירים" של יהוא (סולו עם הבאס)
    Here comes the sun
    ואני חושב שהיה לפחות עוד שיר אחד ששכחתי (היה שיר של רות לבד עם עוזי רמירז והגיטרה)

  19. מאת דורי:

    היה פסטיבל מוצלח באמת. אבל בעייתי בעיניי הניצול של המילה "אינדי" לפסטיבל שכזה. נכון שאינדי משמעו עצמאי, ורוב הלהקות וההרכבים היו עצמאיים אבל מה עם ייצוג ללהקות אינדי במובן המוסיקלי של המילה- אם זה אינדי רוק של השנים האחרונות, ואם זה ניו וויב, אינדיטרוניקה, גאראז', פוסט פאנק, שוגייז וכו'… חבל שמצמידים את המילה אינדי לפסטיבל שרוב המוסיקה בו (לפחות בבמה המרכזית שלו) היא על ציר ה fאנק, סול, בלוז, רוק מיינסטרימי וכו'.
    ואולי הבעיה היא שאין מספיק להקות ישראליות בסגנונות שציינתי, ולכן החוסר בסגנונות אלה הוא בלתי נמנע

  20. בעד הזיוני שכל של כהנא, נגד כהנא שמקלל ת'מפיק.

    ובעד דיגיטל מי – היה מרגש לראות אותו מרקיד 400 איש במקום 20 כמו בדרך כלל.

  21. מאת תום:

    רגעים בלתי נשכחים מאינדי נגב 2009:
    – הכניסה הראשונה למתחם הפסטיבל, כשמגלים את כל יצירות האמנות והשלטים המצחיקים השזורים בו.
    – חצי מאטליז בהופעה מאולתרת
    – רועי ריק והמדלי בנד/הקולקטיב
    – כמובן, משפחת רמירז המורחבת

  22. מאת משה:

    היה פסטיבל מדהים ויש לי 2 דברים לומר:
    1. הייתי מעדיף להישאר אדיש לגלעד כהנא, שהוא מוזיקאי משעמם ואיש מעצבן, אבל לקלל את המפיק ולקחת זמן מההופעה הבאה היה באמת דוחה ואני יכול רק לחכות לרגע שבו נפסיק לשמוע את השם הזה..
    2. היו המון הופעות מעולות ואני רוצה לציין את הרגע שהכי נהניתי בו – הסט של דיגיטל מי. אני בדרך כלל לא בקטע של אלקטרוניקה, ודי נשארתי שם במקרה אחרי האחים רמירז, אבל הייתה שם אווירה מדהימה והבחור הצעיר הזה ממש יודע את העבודה

  23. מאת ספי רמירז:

    שלום לכולם – פעם ראשונה שאני כותב פה… באמת היה פסטיבל מדהים, אין מילים
    היה הכי כיף לנגן וממש משמח ומרגש לראות את התגובות של כולם.
    השיר baby jean הוא לא שלנו הוא שיר רוקנרול מאד ישן של רוני הוקינס
    היה גם את blues של רות
    ועוד שיר של עוזי שנקרא confide in me
    שלום לכולם
    ספי רמירז

  24. מאת MooTzk:

    היה כל כך, כל כך כיף!
    גם אם כל ההופעות היו מחורבנות הייתי יוצא מהסופ"ש הזה עם חיוך ענקי. האווירה הייתה מעולה, הדוכנים מגניבים בטירוף ואין יותר כיף מלגלות עוד שלט מצחיק או פסל משעשע עמוק לתוך היום השני בפסטיבל. הרמירזים היו מדהימים, בשעה טובה יצא לי לראות את יהוא ירון ואין מה להגיד – הבן אדם תותח על. גם רד"ו הייתה מגניבה ובכלל, ההופעה הזאת שידרה כל כך הרבה כיף מדבק! גם המים שבשלב הזה פשוט הפכו למקלחת של 45 דקות תרמו, כמובן. גם גבע אלון היה מעולה, זו פעם ראשונה שאני רואה הופעה חשמלית שלו ובהחלט לא האחרונה. יש לו כשרון ונוכחות של רוקסטאר אמיתי על הבמה, והיה לי ממש חבל שלא היה קצת יותר זמן להופעה שלו (אבל לפחות הוא כיבד את זה בניגוד לכהנא המטריד). הקולקטיב/מדלי בנד היו פאן טהור ונהדר, וגם בום פם הצדיקו את ההייפ העצבני מחבר שלי. נדב אזולאי היה טוב אבל בלטר והתקלות הטכניות קצת ביאסו את ההופעה. וגם מיכל לוטן, come on baby don't say maybes, mr heavy and mrs low וכו' וכו'..
    לצערי לא יכלנו להשאר לאביב גדג' (בכל זאת יש צבא למחרת וכאלה..) אבל גם בלי היה מעולה, ברמה שכל פעם שחשבתי על זה היום, אוטומטית נהייתי עצוב שאני עדיין לא שם.
    כל הכבוד למארגנים על אירוע מתוקתק לגמרי מלבד כמה בעיות מינוריות, ולקהל האדיר. אני כמובן אחזור בשנה הבאה.

  25. מאת ספי רמירז:

    שלום שוב חברים – עם מישהו או מישהי צילם או צילמה את ההופעה שלנו בפלאפון
    אנחנו נשמח אם תשלחו אלינו את זה ל ramirezbros@gmail.com
    יש לנו איזה רעיון מגניב לעשות עם זה משהו
    תודה רבה
    האחים

  26. מאת שובל:

    כבר כמה שנים שאני לגמרי מאוהבת ברות, אז אני קצת מרגישה משוחדת לשבח. יחד עם זאת, בהתחשב בשאר התגובות כאן, אולי אני לא מגזימה באמרי שההופעה הזו עשתה את כל הפסטיבל. פעמיים!
    מעבר לפוסט של גיאחה, היה גם ביצוע לblues שלטעמי חצי מהקסם שלו הוא הקונטרבס של יהוא (למי שמכיר ביצועים אחרים שלו), והיא גם שרה ביצוע לpor que te vas (אם באמת כותבים את זה ככה).
    בהקשר של גלעד כהנא, אני רק שמחה שהשנה בניגוד לשנה שעברה היתה יותר התעקשות על קיצור ההופעה. בשנה שעברה לא רק שהג'ירפות האריכו, גם אסף אבידן התלהב מהרעיון ונשאר עוד אקסטרה 30 דקות, מה שגרם לכך ששני ההרכבים שהיו אמורים להופיע אחרונים לא זכו להופיע כלל.
    אבל מה שהכי הימם אותי לרעה היה שאחרי ההופעה (הגאונית!!) של הפיקוקס עם ערן צור, איזה טמבל חטף לאיתן רדושינסקי את הבאס וריסק אותה על הרחבה. מה לעזאזל הוא חשב לעצמו?!

  27. מאת שובל:

    וגם: מישהו יודע איך קוראים לבחור שתקלט בבמה הקטנה במקביל לגבע אלון? הוא היה מעולה!

  28. מאת רמירז רמירז:

    איזה יופי של פסטיבל. אחרי תקופה בלי הופעות, 'הלב שקפא הפשיר' – ולא רק בגלל החום.

    איזה רגע יפה היה בסוף גרסת הכיסוי לporque te vas של משפחת הרמירזים המורחבת. כשהמוזיקה עדיין מהדהדת, כולם מחייכים לכולם ומוחאים כפיים (בקהל ועל הבמה), הגשם יורד מהטפטפות, ואתה מסתכל מסביבך והכל כל כך שמח. היו כמובן גם ההופעות של אלי רוזן, דיגיטל_מי, אבי עדאקי, עוזי נבון ומכרים, הקולקטיב, בום פם ועוד ועוד ועוד שעשו כיף וטוב על הלב.

    (אני היחיד שיש לו חוויה חיובית מגלעד כהנא? את ההופעה שלו פספסתי אבל כשחברתי שתתה באופן בלתי אחראי בעליל והייתה צריכה, אמ, להקיא את נשמתה, פגשנו אותו והוא חייך אלינו בהבנה ושכנע את השומר לפתוח לנו את השער של יציאת האמנים ובכך הפך את העניין להרבה פחות פומבי. שכל וטקט על הבמה כנראה אין לו, אבל בהתמודדות עם שכרות הוא בהחלט מבין, הבחור.)

  29. מאת אייל:

    שובל, לדעתי זה היה דיגיטל_מי (מופע עמוס בסמפולים מכל מיני מקומות).
    myspace.com/digitalmekalzone

  30. מאת ofer:

    טייני פינגרז.
    כזאת אנרגיה בהופעה לא הרגשתי מאז שרייג' הופיעו כאן.
    המכונה ניגנה בלי לעצור, הרגשתי שאני עטוף בסאונד, הרגשתי שמרוב אנרגיה אני נאלץ לרקוד הרבה יותר עם הידיים בשביל להדביק את הקצב. היה חלומי, חללי, עתידני!

    אין דברים כאלה בארץ, בקושי בחו"ל :) אין מילים – היה אדיר.

    מתן – הכל היה שם טוב, תודה על הכל (כולל הווליום, אם כבר, אז רק להגביר, תמיד להגביר),
    YOU made me happy for two days.
    אתה הכי קרוב לאלוהים.

    שובל – לשאלתך – הדי.ג'יי הגאון נקרא רייסקינדר. נכון גאאאוווןןןן????!!!

  31. מאת מאחז זמני:

    אני חושב דווקא שמדובר במארקי-פאנק.. אבל שניהם נהדרים, כך או כך..

  32. מאת אלה 7:

    כהנא היה גדול! הופעה מדהימה וסוחפת…

  33. מאת נעם:

    מילה על הסאונד – גם אני חשבתי בהתחלה שהוא רועש מדי, אבל אחרי שהכרחתי את עצמי בכל זאת להיכנס פנימה למרכז הבמה המרכזית, ראיתי שדווקא שם היה סאונד ממש טוב.
    מי שעמד בצדדים קיבל הרבה יותר מדי באסים (כנ"ל למי שהיה במאהל האחורי) ואולי זה הרתיע כמה אנשים מלהיכנס פנימה.
    אבל באמת, ברגע שעוברים לאמצע, יחסית מקדימה (או ממש מקדימה) היה אחלה בחלה.

    וחוצמזה, לדעתי היה ארגון מדהים לפסטיבל. חוץ מגלעד כהנא, שיש להחרימו.
    אני שוקל לשנות את שם המשפחה שלי לרמירז, אולי גם ממני יצא משהו..

  34. קודם כל, צר לי על כל מי שפיספס את ההופעה המעולה של אביב גדג' בסוף. פעם ראשונה שאני רואה אותו מאז ימי אלג'יר העליזים, והבנאדם פשוט יודע מה הוא עושה שם על הבמה.
    גם בשנה שעברה היה מקרה דומה עם ערן צור שחתם את הפסטיבל מול מאות בודדים של אנשים במקום האלפים שהגיעו, וחבל כי גם ההופעה שלו הייתה אחת מגולות הכותרת.

    הרמירזים היו מצויינים, ומאוד הצטערתי שהדיסק שלהם נגמר לפני שהספקתי להביא כסף מהאוהל בשביל לקנות אותו.
    גם את הביצוע של Porque te vas אהבתי, אבל לצערי הטונציה של רות דולורס וייס קצת דרמטית מידי בשביל השיר הזה.. משהו בקול שלה לא איפשר לי להנות מהשיר הזה כמו שצריך.
    לא נורא, שאר ההופעה הייתה לפנים. כולל הביצוע סולו של יהוא ירון על הבאס.

    גלעד כהנא הוא שטות אחת גדולה, ואני מקווה שבשנה הבאה הוא כבר לא יהיה באינדינגב.

    ושמתן ואסף ידעו שכבר עכשיו הם מכרו 4000 כרטיסים לאינדינגב2010.

  35. מאת Dayna:

    אכן היה נפלא ואפילו גרון כואב ואוזניים דואבות לא מנעו ממני מלהגיע וטוב שכך.
    אין ספק שהספרינקלרים היו גולת הכותרת ולא היינו צולחים את הפסטיבל, בייחוד את היום השני בלעדיהם. לשיר ולרקוד בתוך מקלחת זה כבר סיפור אחר לגמרי…
    הרמירזים ושות' אכן בערו על הבמה- מישהו יודע איך קוראים לשיר של יהוא, משהו על זה שאי אפשר לכתוב שירה?
    אינגה דינגו היו הזויים ומאגניבים כמעט באותה מידה והיו משובצים במקום גאוני בליין אפ- עמוק בצהרי היום השני. במקום לחשוב כמה חם לנו פשוט קפצנו באמוק היסטרי.
    התבאסתי קצת מהשיבוץ של Mr. Heavy and Ms. Low במקביל לאיזו להקת מטאל מחרישת אוזניים- זה ממש פגם בהופעה הטובה מאוד יש לציין. חבל.
    דויד פרץ וסגול 59 היו אדירים ונתנו פרשנות מרעננת ומוצדקת למונח "אינדי".
    כהן את מושון לגמרי צריכים הופעה משלהם בפסטיבל הבא.
    To Sum Up- היה פנאן!!!
    ובלי שום מילה על הכהנא..

  36. מאת גיאחה:

    תודה על העדכון, ספי רמירז!

    באמת שכחתי את שלושת השירים שציינת. איך שכחתי?! לא ברור. בכל מקרה היה מעולה, וכמו כל הופעה טובה באמת – זה הרגיש הרבה יותר קצר ממה שזה היה באמת :) רוצים עוד!

  37. מאת The_Oneg:

    היה פסטיבל מדהים, כל כך כיף שסוף סוף כאלה פסטיבלים בארץ ושהם הופכים למסורת בלי להתקלקל או לאבד מהאיכות של המופעים.
    כבוד גדול לכל העושים במלאכה….
    אשמח לראות קישורים לתמונות שצילמתם כי לא הייתה מצלמה…

  38. מאת גיאחה:

    לינקים לתמונות (והרבה) יגיעו בעונג שבת הקרוב.

  39. מאת נדב:

    מארגני והוגי הפסטיבל – אתם קוסמים!

    90 ש"ח בשביל יומיים כאלה? ידידי יובל שטייניץ שואל אם בא לכם להחליפו בניהול תקציב המדינה.

  40. מאת בועז פינגרס:

    כל מי שיש לו תמונות/סרטים שלנו נשמח שישלח אלינו….BOAZ_BENTUR@HOTMAIL.COM
    אני עפתי על דיגיטל מי,היה ענק ברמות,ואינגה דינגו היה טירוף חושים
    ועופר-תודה על התגובה,מרגש לקרוא את זה!
    טייני פינגרס…

  41. מאת נוף:

    מכיוון שכולם כבר שיבחו עד מעל לראש את האמנים הנפלאים (והפחות הנפלאים…), אקדיש ברשותכם פסקה קצרה ומשתפכת למי שבאמת עשו לי את הפסטיבל, ואלו האנשים.

    היה כל-כך משמח לראות שגם בישראל אפשר לקיים פסטיבל אדיב כל-כך, לשטוף כלים במשך 20 דקות כשמאחוריך תור שלם של אנשים מחכים בחיוך ובסבלנות בלי להגיד מילה, לקבל גליל נייר טואלט שהועבר מיד-ליד בתור לשירותים (שבו אנשים עמדו זה מאחורי זה, משוחחים בשקט ולא נדחפים – הגיעו ימות המשיח!).
    אווירת הסתלבט הנינוחה ששרתה על כל הפסטיבל היתה מבורכת בעיני. התעוררתי בחיוך גדול אל תוך ים האוהלים שהפכו בן-לילה לזולות לכל דבר, כולם מבשלים אוכל ושותים צ'אי, חולקים באוהלים\אוכל\אלכוהול עם אנשים שהכירו רק הרגע, רוקדים יחד, מחייכים זה לזה, באמת שיש לי מיליון דוגמאות… הכרתי כל-כך הרבה אנשים יפים ונפלאים בפסטיבל הזה, ולא ראיתי אפילו ריב אחד, ולא שמעתי צעקה אחת.

    ואם לציין רגע מיוחד במיוחד: באחת ההופעות של הצהריים ביום שישי (סלחו לי על חוסר הפירוט, הקודקוד שלי שכח), בבמה המרכזית, מעט מאד אנשים, הרוב שוכבים ומנומנמים. אני ושני חברים התחלנו לרקוד, ומהר מאד הקמנו את כל מי שמסביבנו, כשבסוף ההופעה רקדנו כולנו במעגל גדול שהצטרפו אליו אנשים באופן ספונטני, ואז נפתחו ארובות השמיים והמטירו עלינו גשם נהדר.
    (אגב, ראיתי שהרבה צילמו אותנו, אז אם יש לכם במקרה תמונות – אשמח לקבל. אני הייתי הבחורה בשמלה הכחולה :)

    בקיצור: אתם נהדרים, והתאהבתי בכם מבלי להכיר. כן ירבו.

  42. מאת אייל:

    רייסקינדר ניגן ושר, מרקו שם מוזיקה פסיכדלית ודיגיטל מי קצץ סימפולים. ככה מבדילים ביניהם…

  43. מאת Yonni:

    הביצועים של דויד וסגול ל"צ'לסי הוטל" ו"דד פלאוארס"
    והבלוז של רות ד"ו עם כל הגוורדיה היו פסגות הפסטיבל שלי.

  44. מאת יעל:

    ל-Dayna, השיר של יהוא הוא "לא זמן טוב (לכתוב שירים)". למעשה הוא ארוך הרבה יותר ממה שבוצע באינדינגב, שם הוא שר רק את חלקו האחרון. גיאחה בטח ישמח לשבץ פה לינק להורדת השיר כפי שהוקלט בעונג סשן לפני שנה.

    רמירז-יהוא-רות היו אכן משיאי הפסטיבל. היו כל כך הרבה הופעות, וכל כך מעט זמן לראות את כולן. אני מרגישה פספוס רב על כל מה שלא הספקתי. בפעם הבאה… ח"ח למארגנים.

    ולעזאזל, יש כל כך הרבה תמונות למיין! פוסט ראשון על הפיקוקס הלילה, מחר-מחרתיים כל השאר.

  45. מאת אינני מבקר המדינה:

    אבי עדאקי –
    אני מרגיש שעם עוד קצת ניסיון והרכב נגני ליווי, החבר הזה יכול לפרוח ויחד עם זאת להפריח ריחות עוד יותר נעימים מהריחות הנעימים להפליא שפלט בהופעה… היה לי קושי לחזות בהתרגשות ההתחלתית שלו, אך ברגש שהוא הפעיל את המבערים, טסתי יחד איתו בנוחותה…

    יובל בן מאיר –
    תגידו, עוד מישהו מרגיש שגם במקרה שלו, הניסיון מדבר ?!
    לדעת חוש הטעם שלי, החבר הזה מניב פירות קלאסיים וטעימים במיוחד…
    רטרולישס…

    הרמירזים –
    צמרמורת מתמשכת !!!!
    בעייני, רגע שיא מושלם…
    לטעמי, לא נופל מגדולי אמני האינדי בלוז מחו"ל…
    למשמע אוזניי, יציאה ענקית עם אליזבת' קוטן !! (כפול שתיים)
    רק נקודה אחת למחשבה…
    ה-WAWA של ספי לא התיישב לי מספיק טוב מדי פעם לפעם…
    אולי דרוש עוד קצת אימון.. : אולי (אומר בצניעותה).. !? 

    מיכל לוטן –
    עקב אדישות בוקר, ומטען כבד שסחבתי עימי מהבית…
    לא הגעתי לרמת ריכוז מספקת בהופעה…
    אך כך או כך, אני מעריך עתיד מזהיר לבחורה הזו…
    מקצבים מתענטזים, לחנים לבביים, וקול אחד נעים במיוחד..

    אינגה דינגו –
    אני אינני חובב רוק מושבע…(או חובב רוק בכלל)
    אבל החברליצים האלו השאירו אותי בפה פעור ומחוסר גדול במילים במשך כל ההופעה…
    ועכשיו כמה ימים לאחר השוק, מצאתי כמה מילים…
    תיאטרליות חדשנית וחדישה, איבר מין חשוף בהפגנה, ושיגעון שמניב גאונות אומנותית שמקדימה את זמנה.

    זבולון דאב –
    אווווו !!
    סוף, סוף, רוטס רגאיי ישראלי, איכותי, חדש ומרענן…
    בער היה תומר יוסף אחד באלבומו הראשון, לאחר מכן כמעט רוטס מהתקווה 6 ועכשיו זבולון…
    כן שירבו…
    רגאיי בתימנית ?! לא הפעם הראשונה ששמעתי, אך מתרגש כל פעם מחדש מהרעיון…

    סמטת פעם –
    היה להם קטע מעניין…
    אני בהחלט אמשיך לעקוב אחריהם…
    כמו מרגל …

    אדם קומן –
    אני לא מצאתי עניין במוזיקה שלו…
    אך בהקשר להופעה, היה מעולה,
    אחד האירועים המיוחדים ביותר שחוויתי בפסטיבל…

    נדב אזולאי –
    עתידו מובטח…

    ולתואר הכוכב האומנותי של הפסטיבל…
    תופיסט דרבק לי קטע…
    דגדגדגם !!!!
    הזוכה הוא –
    הבסיסט יהוא ירון…
    ניראה לי שהמקום המרכזי היחיד שלו ראיתי אותו מופיע בו, היה בשירותים…

    כל הכבוד לכל… המשיכו כך…

  46. מאת אינני מבקר המדינה:

    היו לי טיפלה חסרים…

    תומר יוסף ובנו, יחדיו או לחוד…

    שנה הבאה, ממליץ בחום (אבל לא ממליץ בחום 40 מעלות כמו שהיה)

  47. מאת אסף:

    AVALON

    הרטיטו

    חזקים ביותר !!!!!!

  48. מאת יעל:

    היה מעולה מעולה

  49. מאת שובל:

    כן, זה היה מארקי פאנק, כי אחר כך הלכתי גם לשאול אותו מה שם הבמה שלו וזה מה שענה. פשוט שכחתי לרשום. ואפילו הבטחתי לעצמי לרשום כל מה שאהבתי (כי היה כל כך הרבה!!!) ולא עשיתי זאת =[

    קיצור, מארקי פאנק. גאון!!!!

  50. מאת אייל:

    מסתובבים ברשת סטים שלו, ויש לו גם אלבום ממש לא רע בשם Forgot the word, בלייבל אודיו מונטאז'.

  51. מאת גיא ל.:

    עקב מצוקה כספית והתלבטות קשה בין אינדי נגב לאיזי סטאר אול סטאר, לא הגעתי.. וכולם ביאסו לי עכשיו את החיים.. אבל אני שמח שנהינתם.. מקווה שאיזי סטאר אול סטאר יפצו על כך.. דרך אגב גם בחוצמזה לא היה רע בכלל, למרות התגובות הקרירות משו…

  52. מאת עמרי:

    יש למארקי גם שתי תכניות רדיו ברדיו הר הצופים, שניתן להוריד/להאזין בסטרימינג כאן:

    http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=313525

    http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=59735

  53. מאת לירן:

    זבולון דאב
    והאחים רמירז המורחבים.
    עשו לי את הפסטיבל.

    שתי להקות מעולות שמביאות רמה של חו"ל לארצנו הקטנטונת

  54. מאת דנה:

    עוזי נבון והמכרים היו מושלמים. נקודה.! :)

  55. מאת נדב:

    קודם כל – אכן פסטיבל משובח.

    אני לא נוהג להמליץ על תמונות שצילמתי בעצמי (פשוט כי בדרך כלל אין במה להתגאות במיוחד) אבל ברוח הקהילתיות והכמיהה הכללית לחומר מצולם – הנה כמה:
    http://www.flickr.com/photos/8147534@N06

    מבטיח גם לכתוב קצת כשיהיה יותר זמן :)

כתיבת תגובה