18 בספטמבר 2009

החוקים: עשה ואל תעשה בהופעות

שנה שבוגי!!! כפי שאתם בטח מנחשים, לא יהיה השבוע עונג שבת. החגים נופלים על סופי שבוע השנה ופשוט חסר לי זמן להכין עונג כהלכתו. לכן, כמתנה לשנה החדשה, ורגע לפני שפסטיבלי האינדי המבורכים מגיעים, החלטתי פעם אחת ולתמיד לחקוק על המסך כמה כללים שאני, אישית, מאמין שהם חיוניים להופעה כייפית ככל האפשר. אתם מוזמנים, כמובן, להוסיף או לערער על כללים בתגובות!

רגע לפני, זה הזמן להסתכל לכם בעיניים הווירטואליות ולאחל לכל אחד ואחת שנה נהדרת, שנה של מוזיקה חדשה ומרעננת, של מוזיקה ישנה ועדיין מרגשת, שנה של אהבה והתלהבות, של שמחה והתרגשות, של גילויים וסקרנות, וגם של כסף ובריאות, כי אי אפשר בלי. הלוואי והשנה הזו תהיה בלתי נשכחת, ורק מסיבות חיוביות.

crowd burnt
החוקים מנוסחים בלשון זכר, אבל מתייחסים לכל ארבעת המינים.

    את החוקים בכללותם אפשר לתמצת לשני משפטים קצרים: תתחשב בקהל סביבך, ותראה ללהקה שאתה נהנה. אבל הנה הכללים שלי:

  1. אל תפחד ללכת לבד להופעה שאתה ממש רוצה לראות. זה תמיד עדיף על להישאר בבית "כי אין לי עם מי ללכת".
  2. מחיאות כפיים צריך גם לראות, לא רק לשמוע – תרימו את הידיים!
  3. אל תעשן. ברצינות, אל תעשן. כבה את הסיגריה הזאת.
  4. אל תרים בנות (או בנים, או כל דבר) על הכתפיים
  5. עלית על הכתפיים של חבר שלך? היי מוכנה להוריד חולצה. אם את כבר מסתירה לכולם, לפחות תני להם משהו לראות.
  6. פרגן להופעת החימום.
  7. אל תתבייש לקפוץ. לקפוץ זה אדיר.
  8. לקפוץ עם בירה ביד זה לא אדיר.
  9. אל תתבייש גם לשיר, אבל זכור: המופע המרכזי אינו אתה
  10. אל תדבר בשירים השקטים. זה יכול לחכות.
  11. אם אתה עומד ליד הבאר, זה לא פוטר אותך מהכלל הקודם. ותכבה את הסיגריה, באמא'שך, אנשים פה מנסים ליהנות מההופעה.
  12. אנשים מעל 1.90 מטר: אסור לכם לעמוד בשורה הראשונה. אסור לכם.
  13. אל תבוא עם כובע. משום סוג.
  14. ההופעה מדהימה? אל תוותרו גם כשמדליקים את האורות באולם והלהקה יורדת מההדרן השני. את Low החזרנו לאיזה ארבעה הדרנים.
  15. מותר לצעוק בקשות שירים. אסור לצעוק אותן בזמן השירים.
  16. אל תתבייש לגשת ללהקה אחרי ההופעה, ולהגיד להם שנהנית או לבקש חתימה. בשביל זה הם פה.
  17. תאשים את הסאונדמן.
  18. תתקשר לחבר שלא נמצא בהופעה כדי להשמיע לו את השיר שהוא אוהב
  19. אל תחכה לשיר שאתה אוהב ואז תלך (או בפסטיבל: תחכה ללהקה שאתה אוהב ואז תלך)
  20. אל תשרוק את שריקת איצטדיוני הכדורגל שלך יותר מפעם בשלושה שירים
  21. אספי שיערך הארוך/מתולתל.
  22. זה מאוד מתגמל לתת לבחורה נמוכה לעמוד לפניך. או לבחור, אם את גבוהה, אל תתביישי.
  23. אם אין מקום – תתמודד. אל תידחף. היית צריך לבוא מוקדם יותר אם רצית לעמוד מקדימה.
  24. לך לכמה שיותר הופעות מחו"ל. האוברדראפט ייסגר בסוף, אבל לא בטוח שהלהקה הזאת תחזור שוב לישראל.

יש לכם תוספות? תיקונים? קדימה, התגובות שלכם.

61 תגובות על “החוקים: עשה ואל תעשה בהופעות”

  1. מאת PlutoZedMaster:

    – לכולם חם, לכולם צפוף: תעשה מה שאתה יכול לכבד את המרחב האישי של האחר, אף אחד לא רוצה לקבל שליכטה של הזיעה שלך לעין.

  2. מסכים לכל 24 הדיברות, לא יכולת למצוא מספר עגול?

    רק מה אשם הסאונדמן?

    דרך-אגב, האוברדראפט אף פעם לא נסגר

    שנה טובה לכולם :-)

  3. השתדל לא לצחוק יותר מעפמיים על הבחורה המייבבת בכל שיר שני והתעקשה לעמוד דוואק לידך.
    זאת בטח אני.

  4. מאת סטיבי:

    hear hear לכל חוק וחוק.
    חגים שמחים!

  5. מאת יוסי:

    לגבי העישון – בארצנו הקטנה והמעשנת, יעזור רק באולמות קטנים ודחוסים, מעבר לכך אפשר רק לחלל

  6. מאת MINGUS:

    כדאי להכיר את אישתו הישראלית של הגיטריסט

  7. מאת נועם:

    – לא איכפת לך והדלקת סיגריה? לפחות אל תרקדי איתה בידיים מתנופפות!
    יש פה אנשים! הם לא רוצים כוויות מדרגה שלישית! הם רוצים לראות את ההופעה, לא לעקוב אחרי הסיגריה שלך בנסיון להתחמק ממנה!!

    – אוקיי, אנחנו מכירים בחורות, אנחנו יודעים שאת כנראה חלמת לראות את הזמר על הבמה במציאות כבר הרבה זמן… מובן לחלוטין שתרצי לצרוח כמיטב יכולתך, אבל למען השם, תעשי זאת אך ורק אם את מאוד נמוכה, מאוד גבוהה או שדאגת שאין אוזניים במרחק מטר לפחות מהפה שלך!

    – אנחנו מעודדים טיפוח שיער. אנחנו מבינים שאדם רוצה להשאר אופנתי ומגניב, ולכן הוא משקיע באפרו מנופח וגדול א-לה ROOTS או לחלופין תלתלים ארוכים וקפיציים א-לה SIDESHOW BOB, אבל לאופנה יש מחיר – תעמוד בסוף האולם, או ממש לפני האי של הסאונד ותאורה, ושיהיה לך ברור, אני מאז ההופעה של פיית' מגיע להופעות עם מכונת תספורת טעונה בכיס ואני לא אהסס להשתמש בה! יש לך שיער ענקי ואתה רוצה לעמוד קרוב? ראה הוזהרת!

    – לכולם חם, כולנו מחפשים כל דרך אפשרית להתקרר קצת. להוריד חולצה, אלא אם אתה בחורה שופעת, חטובה ומלאת בטחון עצמי, זאת לא אופציה!! גוף חצי ערום ומזיע שצמוד אלייך עד כדי כך זה נחמד רק עם איזהשהי משיכה הדדית או הכרות מוקדמת. במקרה שלי, זה צריך להיות גם מישהו מהמין הנגדי.

    – אור של פלאפון זה לא, אני חוזר, לא תחליף למצית בשירים שקטים!

    – תפסיק לצלם באובססיביות עם הפלאפון! מצלמות של פלאפון זה דרעק! לא ייצא לך כלום! לראות את הזמר כשני פיקסלים אדומים על המסך זה טיפשי! אלא אם יש לך מצלמת כיס טובה או SLR תגביל את התמונות בפלאפון לאחת-שתיים בשביל לשלוח ב-SMS לחבר שחשב שיהיה דפוק ולכן לא קנה כרטיס.

    – אותו כנ"ל לגבי וידאו בפלאפון! אתה לא צלם וידאו, אתה לא במאי קליפים, היה סמוך ובטוח שיהיה מישהו שיעלה ליוטיוב סרט יותר איכותי משלך שצולם יותר מקרוב, אז תעיף מהפרצוף שלי את המסך פלאפון הרועד שלך באיכות חצי מגהפיקסל ותן לי להנות מההופעה!
    הגבל את עצמך לצילום השיר האהוב עלייך בלבד.

    טוב סיימתי לקטר לבינתיים.

  8. מאת פטושקי:

    ג'וינטים אפשר?
    הייתי כמעט בכל ההופעות החו"ליות של השנה וזה, בלי להתחכם, כל כך כיף לקחת שאכטה נדיבה מג'וינט בזמן שהזיקה הכי טובה בעולם (עבורך) מתנגנת מולך.

    כמה זה כבר מפריע? (אני שואל ברצינות)

  9. מאת אלעד:

    אני מאוד בעד כל סעיפי ה'לא לעשן' – בהופעה של אוקרביל זה הפריע למדי (ודווקא נראה היה, גיאחג', שהסתחבקת למדי דווקא עם המעשנת הבלונדה הנבזית מהשורה הראשונה). ואם להוסיף לקח נוסף או שניים מההופעה לרשימת החוקים :

    1. מי שנמצא בקהל, אך רואה יותר מ-40% מההופעה דרך מכשיר הפלאפון או המצלמה, ואינו צלם מקצועי, אל לו ללכת להופעה מראש.

    2. גם אם הינך צלם מקצועי או אפילו חובבני בפוטנציה – לדחוף אנשים מצד לצד לפי נוחיות הצילום האישית ולתקוע את המצלמה בפניהם, אינו מעשה ראוי.

    3. לא, לצעוק חזק ולמחוא כפיים בקול באמצע שיר סולו שקט ומהפנט כשכל יתר האולם בדממה מוחלטת זה לא מגניב.

    שנה טובה, ומלאה בהופעות מוצלחות לכולנו.

  10. מאת נועה:

    גיאחה, אני מחכה לשמוע את התרשמותך מההופעה של אוקרביל ריבר…
    אני ממש נהניתי, אחרי שהחלטתי לממש את סעיף 1 ברשימה.
    שנה מעולה!

  11. מאת שיר:

    הרשה לי להרחיב מנקודת מבטי לגבי כלל 12, בתור בחורה שגובהה הוא 1.65 (ואני חושבת שהגובה הזה לבחורות הוא יחסית ממוצע, או במקרה הגרוע, נושק לממוצע הבחורתי מלמטה): גם אם מישהו בגובה 1.80 מתייצב מולי (או 1.75 במקרה שלי), אני לא יכולה לראות כלום. ובתור מישהי בגובה הזה, אני יודעת מראש שאם אני רוצה לראות משהו מהלהקה שעל הבמה, אני חייבת להגיע לשורה, שתיים או שלוש הראשונות (וזו אחת ההתלבטויות שלי לגבי מאדהאני: את הפוגו הצפוי לא אני, משקפיי או חזי נשרוד). אם לא, אז זה פשוט ללכת לסוף ולקוות שיש שם איזו רמפה/באר שמהם יהיה אפשר יהיה לקבל איזושהיא נקודת תצפית על הקולות ששרים.

    הכלל הזה, אגב, תקף במיוחד לגבי הופעות ישיבה. אתם לא נעשים נמוכים יותר כשאתם יושבים על כיסא, אתם יודעים.

    לא שזה הוגן עבור החבר'ה התמירים שרוצים להיות בשורות הראשונות, אני יודעת. אבל כפי שכתבת, לא להסתיר לאנשים נמוכים ממך יכול להיות מתגמל ביותר.

    לגבי 21: בחורי התמים. שיער ארוך ואסוף בקפידה יכול לשמש כשוט עם כל תנודת ראש, כפי שנוכחתי להבחין מהמרווח הפתאומי (והמבורך!) שנוצר סביבי לאחר אחד מלהיטי הלהקות שאני אוהבת בהופעה חיה. צמה יכולה להיות כלי נשק בזירות הקרב של ההופעות החיות.

    אבל למה אני מקטרת. שנה טובה!

  12. מאת taktik:

    -פוגו – לא בכל מחיר.
    -חולצה – לא אופציונלי.
    -סיגריות – לא רצוי.

  13. מאת taktik:

    אה, וכמובן:

    שנה טובה ופורה לכולם, ועד כמה שעות – יום "דבר כמו פיראט" מעולה אנשי! שהרוחות יקחו אותכם למקום מבטחים והנימפות לא ישאבו אותכם למשעולי הגהינום! ארררג!

  14. מאת גיאחה:

    יופי של תוספות!

    פטושקי – עשן זה עשן. סיגריות, ג'וינט, מקטרת, מדורה אינדיאנית – כל אלה גורמים לצופים תמימים לחזור הביתה מסריחים ומעושנים נגד רצונם.

    אלעד – הייתי מוכן להוריד לבלונדה הזו לאטמה עסיסית בכל פעם שהדליקה סיגריה (מה שקרה פעמים בשני שירים, בערך). הסיבה היחידה שלא צרחתי עליה הייתה שידעתי שאם אתעצבן זה יקלקל לי את ההופעה וגם ככה היא הייתה כזאת פוסטמה שהיא לא הייתה מקשיבה לי. אנשים כאלה בדיוק מקלקלים הופעות טובות (שלא לדבר על כך שהיא תפסה מקום בשורה הראשונה באמצע רק כדי לעמוד כל ההופעה ולעשן. לא לקפוץ, לא לשיר, לא למחוא כפיים. לעמוד ולעשן. כמה דוחה).

  15. מאת אסף:

    * לא לעשות טיילת בזמן ההופעה תעמדו, תקפצו, תשבו, רק אל תלכו עלי כל הזמן.
    * בא לכם לצלם וידאו? יופי, לי בא לראות את ההופעה בלי המצלמה הזאת שתקועה מולי כי בא לכם לצלם וידאו.
    * יש לכם בקבוק מים? אל תתביישו להשפריץ, כשחם זה ממש כיף.
    * תנו ספייס, זה לא נעים שמישהו עומד עליך.
    *אם אין לכם חוש קצב אל תנסו למחוא כפיים בקצב של השיר.
    * מאוד חשוב מה שכתבת לגבי ההדרן, אל תוותרו.
    * תגיעו בזמן! בגללכם מתחילים הופעות ב23:00
    * תבואו לאינדינגב, יהיה משו!

  16. מאת מיס בוז'רסקי:

    בחורות על כתפיים של בחורים מסתירות לכם? באמת? יופי, לשם שינוי אתם יודעים איך אנחנו מרגישות. זה לא נוח להיות על כתפיים של בחור, אנחנו רק רוצות לראות משהו לשם שינוי. וזה בגלל שבחורים גבוהים (בשבילי כל בחור שהוא מעל למטר שישים נחשב בחור גבוה), לא(!) נותנים לנו לעמוד לפניהם. לפחות הבריטים לא נתנו. אני מוכנה אבל להוריד חולצה אם זה עוזר 😉
    אם כבר מדברים חולצות, מה עם החולצה שלי באמת?

    שתהיה שנה טובה!

  17. מאת פטושקי:

    קראתם לזה בשמות אחרים (מרחב אישי) אבל אחד הדברים המעצבנים הם "הצצים" – אלו אנשים שצצים לפתע לפניך, לאחר שהשתחלו בתוך הצפיפות ונעמדים במרחק של ס"מ אחד מהפנים שלך, לגמרי בתוך הספייס שלך ומתנהגים בטעיות, כאילו הם היו שם מאד החימום.
    כל תנועת ראש שלך תגרום להתנגשות עם הראש המטופש שלהם. לפעמים זה בחורות עם שיער אסוף! ויש כמובן צצים מהצד ואפילו צצים אחוריים.

    די לצוץ! עקפתם אותי, יופי! תמשיכו פנימה או לכו לעזאזל, אל תתמקמקו במרחב האפסי ממילא שהפריד ביני לבין האדם שלפני – אין שם מקום!

    חוץ מזה = צלמי הפלאפוןנים הם באמת רעה חולה ופתטית. ביקור בהופעות באירופה גם הבהיר לי עד כמה זו תופעה ישראלי. בעשרות אלפים שהריעו לאלבו או קינגס אוף לאון, היו אולי חמישה שצילמו.

    מדורה אינדיאנית הא גיאחה? מעניין:). זה עובד?

  18. מאת עידו (איש קריות):

    25. אם את עומדת בשורה הראשונה, תעשי טובה ותזרמי, רק מגניבים מגיעים לשורה הראשונה ואנחנו דווקא מאוד אטרקטיביים
    26. אם אתה מעשן ג'וינט – תחלוק! יא מניאק
    27. קיבלת מים מהמאבטח בשורה הראשונה, כוס ראשונה תשמור לעצמך, כוס שנייה תעביר אחורה (יא מניאק)
    28. זה שיש לך מצלמה מקצועית עם סופר-עדשה זה לא תירוץ להדחף לפניי בקהל (יא מניאק)
    29. אל תהיה מאלה שמשווים כל פרט בהופעה לכאלו שראית בחו"ל, גם בחו"ל יש הופעות חרא ואתה לא מרשים אף אחד בשיחה הזאת. יא מנ-מניאק.
    30. נכון זה מגניב לעשות פוכו בשורה הראשונה בהופעה של FNM? וואלה, זה לא מגניב לעשות פוגו בשורה העשרים, לבדך, רק כי אין לך חברים ואתה שמן… יא שמן מניאק

  19. מאת נועה:

    כנראה שזה באמת לא משנה אם אני מבקשת יפה לעבור כדי לצלם ולעשות את העבודה שלי, אנשים תמיד ישנאו את הצלם.
    יודעים מה? זבשכם.
    :)
    ואפילו בתור מעשנת, גם אני תומכת בחיסול עניין הסיגריות בהופעות. חלאס, אם -אני- יכולה להתאפק לטובת אלה שנחנקים, גם אתם.

  20. מאת fireshine:

    למה תגובות נמחקות כששכחת לשים אימייל????

    אוקי.

    לגבי סעיף 12 והתגובה של שיר: אני מבינה מאוד את התסכול של אנשים נמוכים שגבוהים מסתירים להם. אני מבינה עוד יותר את התסכול כשאת רוצה לעמוד במקום טוב בהופעה, לראות ולהרגיש טוב את המוזיקה ואת הנוכחות הבימתית, ולא רוצה לעמוד מאחורה כמו מאבטחת, אך אנשים נמוכים ממך מחליטים שזה בסדר לדחוף אותך כדי להכנס מלפנייך, להגיד דברים כמו "הטווילה הזאת מסתירה לי!" (מאחורי גבך אך בטווח שמיעה מכוון) או "אנשים גבוהים לא צריכים לעמוד בשורות הראשונות" (ישירות לפרצופך, בהתרסה). אני יותר מנכונה לאפשר לבן אדם-שניים להכנס מלפני אם הם עומדים ישר מאחורי, אך אם הם מבקשים זאת בנימוס ולא מרגישים תחושת שליחות לדחוק אותי לירכתי האולם כמעין הטפת מוסר פאסיבית-אגרסיבית. אלה שלא עומדים ישירות מאחורי יכולים לפנות את הדרך לאנשים גבוהים יותר, ולזוז צעד אחד הצידה (ימין או שמאל, הכל קביל) וכן- גם לבוא מוקדם ולתפוס מקום מקדימה. אחרי הכל, גם אני עשיתי זאת!
    ואני אפילו לא מטר שמונים.

  21. מאת אלעד:

    גיאחה – שמח לשמוע. חשבתי שאתם ידידים אז נמנעתי מלהתייחס אליה ישירות ככלבה, אבל כלבה היא בהחלט היתה. גם בכך שסיימה בערך חפיסה לשיר כשכל העשן הולך ישירות לפרצוף של הסולן שנותן את הנשמה על הבמה 10 ס"מ ממנה, וגם בכך שדחפה הצידה אנשים באפטיות כשרצתה לעבור. מקווה שלא להתקל בה ודומותיה בהופעות עתידיות.

    דבר נוסף שחשבתי עליו לרשימת החוקים הוא לא לוותר בקלות על ההדרן, גם אם כבר היה את הראשון המתבקש – אני עדיין משוכנע שלו אנשים היו מראים טיפה יותר עיקשות ונותרים למחוא כפיים לעוד כמה דקות, היינו יכולים לזכות בעוד איזה שיר או שניים של פיית' נו מור. הוי הוי.

  22. מאת melquiadess:

    * למחוא כפיים ולצרוח בהתלהבות בסוף השיר זה מבורך. אבל בבקשה תחכו עד לסוף השיר. אני מניח שיש סיבה טובה למה הזמר בחר לכתוב את השורה האחרונה של השיר, ואני בפירוש רוצה לשמוע אותו שר אותה.

    * אל תדברו בכלל באמצע שירים. גם לא בזמן הופעת החימום. לומר כמה מילים לחבר שלך, מילא. אבל שיחות שלמות?! לא!!!

    * אם אתם נהנים לשיר יחד עם הזמר שיר אהוב, תעשו כמוני. תשירו רק עם השפתיים ללא קול. באתי לשמוע את הלהקה לא אתכם!

  23. מאת שיר:

    fireshine – אכן, גם להידחף בגסות זה לחלוטין לא לעניין, ומעולם לא השתמשתי בתירוץ ה"אני נמוכה ולא רואה כלום" כדי לעשות משהו בנידון, או בדיבור פאסיבי-אגרסיבי. האמת שבמקרים כאלו פשוט ויתרתי מראש, וזלגתי לירכתי האולם. אם במילא לא רואים כלום, אני יכולה לראות את אותו הכלום בדיוק במקום בו אני יכולה גם לנשום בשקט.

    המקרה היחיד בו הייתי קצת אגרסיבית לא היה בגלל המיקום, אלא בגלל שהגעתי למצב בו חבורת אנשים (מהצצים, סביר להניח) הקיפה אותי כך שהיה לי מגע פיזי עם כולם, בלי לזוז כמעט ממקומי. בתגובה, התחלתי לרקוד/לקפוץ בהתלהבות שלא בדיוק במקומה באחד השירים, כדי לנסות ולנכס לעצמי איזה סנטימטר או שניים של מרחב פנוי מאנשים.

    ולגבי הלבוא מוקדם – את צודקת לחלוטין. אבל אני תוהה איפה עובר הגבול. מצאתי את עצמי בכמה הופעות של להקות שסתם רציתי לדגום ולראות לראשונה, מגיעה חצי שעה לפני פתיחת הדלתות (דהיינו, בערך שעה וחצי-שעתיים לפני תחילת ההופעה), כדי לוודא שאהיה במקום ממנו אוכל לראות משהו. לא תמיד יש לי את השעתיים הפנויות לפני הופעה כדי להעביר אותן לריק במועדון (איזה לריק, תמיד יש עליי ספר או חמישה), אבל זה די חוסם לי הרבה אפשרויות של לראות ואולי להתאהב בלהקות חדשות.

  24. מאת קאת:

    בחורים יקרים: להתחיל עם בחורות בין השירים או ממש בתחילת ההופעה – לגיטימי (אבל גבולי, במקרים מסוימים). להתחיל איתן באמצע שיר מרגש\מקפיץ\חדש\כל שיר אחר – לא לגיטימי, לא מוסרי, ובטח לא חוקי במדינות מסוימות. זה גם כנראה לא יעבוד לכם.

  25. מאת שפיטלניק:

    בקשר למעשנים –
    למה לפחד מלבקש מהם? זה ממש לא מבאס. הקהל שבא להופעות אינדי-שמינדי למינהם הוא לא מהסוג שיגיד לך לא, ואם כבר לא יהיה נעים למישהו אז זה למעשן.
    בקלקסיקו למשל, אני זוכר שביקשתי ממשהו כמו 4 אנשים להפסיק לעשן, הם אכן הלכו ולא קרה דבר.
    [ הכי כיף אגב זה לבקש ממישהו שמעשן ליד הדייט/חברה/אישה במטרה להרשים אותה (?!) בהתעלמות שלו משלטי ה"אסור לעשן".]

    בתור מישהו שעישן בעבר (והרגע קלטתי שהפסקתי לעשן בדיוק לפני שנתיים – בראש השנה!) אני מבין כמה סיגריות יכולות להיות נחמדות ונעימות , אבל חלאס, יש חוק, ויש הגיון מאחורי החוק, למרות שעזבו חוקים, אני לא מציית לכולם בעצמי, מה שכן יש זה להיות בנאדם ולא להתנהג כמו ילד בן 13 שמנסה להרשים את אני לא יודע מי.

    חג שמח!

  26. אל תציב סולם בנאים ותזמין שבעה מהחברים שלך לטפס עליו לשעתיים, אלא אם כן אתם שרים בקולות ולובשים מדים (סיפור אמיתי שקרה באמת)

  27. מאת שני:

    25. אל תהיה סקסיסט. ברצינות, אל תתייחס לבנות כמו אל אובייקטים מיניים. מחק את ההערה המיותרת בסוף כלל 5.

  28. מאת יובל:

    * לא משנה אם בחוץ שלושים מעלות או מינוס שלושים מעלות, שים דאודורנט.

    מלקחי פיית' נו מור:
    * רוצה להיות בשורה ראשונה? טוב ויפה, תגיע מוקדם.
    זה שאתה רוצה להריח את מייק פאטון, שאולי לא עקב אחרי הכלל הראשון, לא אומר שהשלוש
    השורות הראשונות צריכות להימחץ על הברזלים, וששתי בחורות צריכות להתעלף מהנסיונות שלך להידחף.

    * אם אחת מההופעות בערב לא מתאימה לך אתה חופשי ללכת, אל תהרוס לכולם בכך שתצרח באמצע אחת מההופעות האחרות את השם של ההופעה שאתה רוצה לראות.

  29. מאת melquiadess:

    * אל תניח שזה שהעובדה שנדחפת לפני תגרום לי לקחת שני צעדים אחורה. במיוחד לא אם כבר דחקת אותי לכיוון המדרגה שמאחורי.
    ואם לא לקחתי צעד אחורה…
    תבין את הרמז, ותבין שאין לך מקום מלפני!

  30. מאת גיאחה:

    שני, הבהרתי כבר בהתחלה שזה נכון לשני המינים :)

  31. מאת ענבל:

    לגבי בעיות גובה – לא משנה איפה תעמדו, תמיד יהיה מישהו גבוה מכם שיסתיר לכם (גם לי). תעקפו אותו, תגרשו אותו, עדיין יהיה מישהו אחר לפניו. אנחנו לא נתחיל להסתדר בשורות מסודרות לפי הגובה, אז הרבה יותר פשוט ואפקטיבי לזוז קצת ימינה או שמאלה ופשוט למצוא "חלון." מי שהגיע מוקדם מגיע לו לעמוד מקדימה, ומי שהגיע מאוחר (לפעמים גם אני) שיעמוד מאחורה. גובה לא משנה.

    וגם, נכון שממש צפוף, אבל תהיו מודעים לאנשים שעומדים מסביבכם (וגם מאחוריכם!!!!) ונסו לשמור כמה סנטימטרים מרחק. זה ממש לא נעים כשאת תוקעת בי את התיק שלך כל חמש שניות, או כשהשיער שלך נכנס לי לפנים, או כשאת/ה לוקח/ת צעד אחורה ואין לי לאן לברוח כי מאחורי יש קיר או אנשים אחרים שגם להם כבר אין מקום לנשום.

    וגם, צלמים – האמת שנראה לי שזה יותר בעיה בחו"ל מאשר בארץ, אבל – בסדר, בואו לשורה הראשונה, צלמו קצת, ואז עופו ותנו לאנשים שבאו להנות מההופעה להנות בלי חבורת צלמים שנדחפת מסביב.

  32. מאת רנק:

    כאיש מאותגר-אנכית ולא מעשן, וגם מנומס, אני פחות ופחות מבין למה אני הולך בכלל להופעות..
    אני מפנטז על קהל נחמד בהופעות שאני הולך אליהן (בכל זאת, אינדי/אלטרנטיב/ איך שיקראו לזה), ומתאכזב פעם אחר פעם.

    נו שויין, להתראות בהופעה של גונג בזאפה בסוף אוקטובר!! (-:
    יחי דייויד אלן!
    http://www.livegigs.co.il/event/1206952

  33. מאת בלעם:

    בואנה, עזבו את הרשימה. שמעתם שלאונרד כהן התמוטט באמצע הופעה בולנסיה?
    גיאחה, כנראה הוא לקח יותר מדי ללב את הביקורת שלך ("ככה לא בונים חומה", או שמא זה היה יורם ארבל?) והחליט לבטל את ההופעה.
    מה אתם אומרים? יש סיכוי שיום אחד (שיתבדל לימים ארוכים) הוא ישמע דפיקה בדלת ומולו יעמוד מודי בראון עם כתב תביעה מבנק דיסקונט על איבוד הכנסות?
    הרי זה ידוע שבנקים (וחברות סלולר, ומשקאות קלים) הם רק מסווה לחברת הפקות.
    תעשיית המוזיקה לא מתה. היא פשוט התחילה לחפש הכנסה צדדית.

  34. מאת שירה:

    אוקיי, זה קל:
    א' – לא אכפת לי שאתם חושבים שאתם נראים כמו הילד-הכי-מגניב-בכיתה, עומדים לכם שם עם בקבוק בירה, אבל גם אותו ילד מכיתה ד' 3 יודע שלשים בקבוק בירה בנונשלנטיות לצד חוטי חשמל זה לא בדיוק רעיון טוב.
    ו-ב' – לא, אתם לעולם לא תהיו היחידים בחדר עם חולצה שחורה של ג'וי דיוויז'ן.

  35. מאת עידו שחם:

    סליחה אם אני הורס את חגיגת התלונות והבכיינות, אבל הופעה שבה מקימים את כל החוקים האלה יש רק באוטופיה. ובאוטופיה כמו שאתם יודעים תמיד יש משהו רקוב.

    אם תדמיינו איך תראה הופעה שבה מתקיימים כל החוקים, כולל אלה בתגובות, תקבלו משהו כמו מסדר צבאי, תצוגת רובוטים, יו ניים איט, כולל מחיאות כפיים מתוזמנות מדי. אני לא יודע אם אני באמת רוצה להיות בהופעה כזאת. זה מזכיר יותר את המודל של קונצרטים קלאסיים קשוחים איפה שאנשים מפחדים להשתעל מאשר את הכאוס והחופש של הרוקנרול. זה באמת מה שאתם רוצים?

    אפילו שאני מסכים עם הרבה מהנאמר הגישה צריכה להיות אחרת לגמרי. קודם כל לפני שהולכים להופעה צריך לקבל את האפשרות שכל אחד מהדברים האלה יקרו לך ואולי אפילו כולם.
    שיעשנו לך על הפרצוף, ידחפו מכל כיוון, חסרי חולצות יזיעו עליך, מישהו גבוה יחסום לך את הראות (אני מטר שמונים וגם לי מסתירים לא מעט, סה לה וי), מישהו ידבר בשירים השקטים, מישהו לידך לא ימחא כפיים, מישהו יצרח לך לתוך האוזן את השיר או את הוווו-וווו, וכל שאר הירקות. אחרי שמקבלים שהכל יכול לקרות מתעצבנים פחות בהופעה, צוחקים יותר על התופעות המפגרות האלה, ונהנים יותר.

    עכשיו, העיקרון המנחה השני זה לקחת אחריות על עצמכם והספייס הקרוב לכם. מישהו מעשן לידכם וזה ממש מפריע? תבקשו ממנו מיד לכבות את הסיגריה בלי לחכות אפילו שניה. מישהו מדבר בשירים השקטים וזה טוחן לכם את השכל? תבקשו שיהיה בשקט. ותבקשו שוב אחרי שהוא חוזר לדבר. ממש מסתירים לכם, או שצפוף מדי איפה שעומדים? זוזו. בוקים עומדים ולא מוחאים כפיים בעוד שהלהקה מזיעה את כל הנוזלים החוצה? דברו איתם בכיף. כמובן שלא תוכלו לפתור כל צרה, אלה הם החיים, ותמנעו לא מעט בעיות מראש אם תגיעו בזמן ותתפסו את המקום המתאים לכם בחלל ההופעה.

    בכל מקרה, שתהיה שנת הופעות עוד יותר אדירה מהשנה הקודמתש (שהיתה דה ז'ונגלר), שנה של מוזיקה שמימית ושל כיף גדול בכל תחומי החיים!

    נ.ב. בכל זאת קצת ביקורת בונה – תתאמנו בבית איך למחוא כפיים סינקופלית, כלומר על הביט השני והרביעי ולא רק על הראשון והשלישי. מחיאות הכפיים שלכם יהיו הרבה יותר רוקיסטיות והרבה פחות ועד עובדים.

  36. מאת atar:

    אח גאה בעצמי. אני עונה על כל החוקים, חוץ מעניין הגובה, אני מהנמוכים
    אבל עדיין תמיד עושה את חוק 22 עם לב שלם, ותמיד זה משתלם,
    אפילו בערב עונג שבת זה קרה, והכרת התודה שאח"כ מקבלים מרגשת ואמיתית.
    :) חג שמח לכולם !

  37. מאת יעל:

    בהופעות ישיבה – לא תשב בשורה הראשונה כשפלאפון באמתחתך ותשלח אסאמאסים בכל שיר שאתה פחות מכיר, למרות שהגיטריסט מסתכל עליך במבט עצוב. אוי כמה הייתי נבוכה כשחברה שהתלוותה אלי להופעה עשתה את זה.

  38. מאת צינסקי:

    מעולה. אתחיל לבחון חלק מהדברים השבוע (יהוא ירון באוזן)

  39. מאת ראניה:

    איפה הביקורת על אוקרביל ריבר?
    בעצם מי צריך ? הייתי שם והיה בנזונה.
    שנה טובה.

  40. מאת אורית:

    שנה טובה גיא!

    וואלה הייתי מדפיסה את זה על חולצות מנייר טואלט (זה מאוד איני עכשיו)
    ומוכרת ב-10 ש"ח בכניסה לכל הופעה.אולי דרך הגב יהיה פה חינוך מחדש.
    אחרי כמה הופעות זה כבר יהיה הרגל מבורך.

    והזדמנות להודות לך על כל הפוסטים שכתבת השנה והעשירו אותנו כל שבוע.

  41. מאת שירהפ:

    מסכימה עם עידו. החוקים הם ניסיון ליצור סדר במקום שאין, ולא יהיה.
    כדאי לשמור אותם בתור הצעה ולא ממש להתעצבן על מי שמדבר או מי שמעשן. בסך הכל הסבל הוא אצל מי שמתעצבן.

    אבל רגע גם אני רוצה להציע חוק!

    תפסיקו לקטר שמסתירים לכם. די, ככה זה. (אנשים שעשו לי פרצופים בFNM.) לא רוצים שידברו לידכם? שישירו לידכם? אז תשמעו את הדיסק בבית, אל תבואו להופעה.

    שנה טובה ומאושרת לכולם. באמת באמת שיהיה לכם טוב.

  42. מאת לעידו שחם:

    רק הופעה של דור ילדי האינדי, נניח הופעת אוקרוויל ריבר עם איזה 200 גיאחות בקהל , יכולה להתממש לפי החוקים שהוצעו פה.
    זה אפשרי .
    אל תזלזל.

    ולדעתי האישית … כל הופעה, על מיליוני ההופעות שבוצעו אי שם, כל הופעה היא שיווי משקל של כל המרכיבים שם. האנשים, הבמה , המיקןם ועוד ועוד. קשה לצפות את זה. גם מזג האוויר הוא שיווי משקל רגעי של התנאים .ככה שההצעות פה הן סתם תעלול מחשבתי. לא יותר.

  43. מאת nakamir:

    בקשר לכלל 24 – אם יש לכם מגבלות זמן / כסף, אל תלכו להופעות מחו"ל של להקות שאתם קצת מכירים אבל לא ממש, ואתם הולכים רק בגלל שהם מחו"ל ולא בטוח שתהיה לכם עוד הזדמנות וכו', אפילו אם הן ממש ממש ממש מפורסמות.
    הייתי בהופעה של רדיוהד בקיסריה לפני הרבה שנים כי זה רדיוהד וחייבים. הכרתי את O.K כמובן וקצת מהחומר הקודם. הם עשו בעיקר שירים שאף אחד לא הכיר (בדיעבד מתוך kid A/amnesiac, שהם האלבומים שלהם שעכשיו אני הכי אוהב) ואני לא זוכר כלום מההופעה הזו חוץ ממה שחברה שלי אז לבשה. הופעה אחת של ברי סחרוף וזוהר פרסקו בירושלים מאותן שנים אני זוכר הרבה יותר.
    הקיץ לא הלכתי לאף הופעת חו"ל, ורק על FNM אני מצטער (נגמרו הכרטיסים כשנזכרתי), כי ראיתי הרבה הופעות מקומיות (יחסית אלי…)והן היו נהדרות כולן.

  44. מאת שיר:

    לא ללכת להופעות רק כי הן אינדי, וחשוב לא להישאר מאחור.
    אם לא מכירים אין מה ללכת, לא חייבים להגיד הייתי שם. כשנמצאים שם ללא היכרות טובה עם השירים, אין אפקט של הופעה. זה לא זמן לבליינד דייטס.

    למשל,
    מי שהלך לאוקרוויל ריבר רק בגלל שטף ההייפ צונאמי הייעודי והקצר, בוודאי לא נהנה שם.

  45. מאת גיאחה:

    כמובן שכל ההצעות כאן הן לא חוקים בל ייעברו אלא רעיונות לאיך אפשר להפוך הופעה לנעימה יותר. לא תראו את משטרת ההופעות עוצרת אנשים גבוהים או מבקשת ממישהו להפסיק לשיר (למרות שהגיע הזמן שהיא תתחיל לאכוף בפועל את חוק העישון).

    עידו שחם – אני מבין את עמדתך, וגם כשמעשנים לי על הפרצוף, שרים לי באוזן ואני לא רואה כלום, אני כמעט אף פעם לא מתחרט שהלכתי להופעה. אלה תיקונים קטנים. לעומת זאת, בשורה החמישית בקלקסיקו המצב היה מושלם: לא הסתירו, כולם רקדו ומחאו כפיים וקפצו ושמחו, לא עישנו לך על הפרצוף, פירגנו ללהקה ולהופעת החימום – אני חושב שכמעט כל ה"חוקים" כאן התקיימו במלואם, וזו הייתה אחת ההופעות הכי טובות של השנה, הרחק מאוטופיה רובוטית. כך שזה אפשרי, ואפילו כדאי.

  46. מאת ר.ר:

    אני מוריד את הכובע בפניך גיא. בהחלט פגעת בול בכל הנקודות. לאחרונה הגיעו אמנים רבים לפקוד את ארצנו הקטנטונת ובהחלט אני מרגיש שלא מספיק בחורות מפנימות את האקט הנהדר הכולל הורדת חולצה לצורך עליה – על כתפיים, של ידיד כמובן.

    אחת הנקודות החשובות לטעמי שעלתה ברשימה היא העובדה שצופים מקומיים עצלנים אינם מגיעים מוקדם לתפוס מקום ונעמדים מולך עם אפרו מטופש. לו הייתי צעיר ופחות עייף הייתי פוצח בויכוח, אבל לבסוף אני פשוט זז הצידה, למרות שזה לא הוגן.

    אכן, חשוב להתחשב בצד הנשי ולתת לו לעבור. הן ממילא לא יפריעו לכם הגבוהים, אז תהיו גברים ולא אנשים קטנים. עם זאת, נשים שדוחפות בעזרת המרפקים המחודדים שלהן זה לא קול, נקודה.

    לגבי העישון, בתור מעשן כבד אני מבטיח לשנות את דרכי. לא ידעתי כמה כאב וסל אני מסב לכם הלא מעשנים. אנסה לחכות את גמר ההופעה אלא אם מדובר במקום רחב ידיים בו העשן יכול להתפזר.

    ואגב, ללכת להופעה מחו"ל של להקה אהובה זה חובה, לא משנה מה מצב חשבון הבנק שלכם. עם זאת, להגיע להופעה זה לא מספיק. תעשו שמייח ותראו זאת אפילו להרכב הפותח – אפילו אם הוא לא משהו. ואף פעם, אני חוזר אף פעם, אל תעשו פרצוף חמוץ למישהו שנהנה מההופעה, קופץ ושר (אלא אם הוא חורג מהנורמות המקובלות, כמובן).

    לסיום, לכו גם להופעות מקומיות והפגינו את אותה רמת התלהבות, זה חשוב לתרבות המקומית וזה יתרום גם לכם בעתיד.

  47. מאת לירון:

    לשיר:
    את טועה ואף גרוע מכך – את מטעה אחרים.
    בתור מישהו שהלך לאוקרביל ריבר (לבד!) רק בגלל שגיאחה לא סתם את הפה שלו עליהם במשך כל כך הרבה הזמן ומבלי שאני אכיר ולו תו אחד שלהם, אני יכול להעיד שזאת היתה אחת ההופעות הטובות ביותר שהייתי בהן מאז ומעולם (מבחינת השנה האחרונה זאת היתה ההופעה השניה הטובה ביותר אחרי מארק רונסון).
    להופעות צריך ללכת כמו לסרטים – לפעמים בגלל שמכירים את היוצרים ולפעמים בגלל ביקרות ממישהו שסומכים עליו.
    וכן, לפעמים נופלים בהופעות – ולא משנה מה הסיבה להגעה (כמו שלכל יוצר קולנוע יש סרטים טובים יותר וטובים פחות); ההבדל בין סרטים להופעות הוא בעוצמה ובחד-פעמיות – להיות בהופעה טובה/מעולה לעולם לא ישתווה ללראות סרט טוב (ולא משנה כמה הוא טוב).

    צריך לנסות, להתנסות, לקחת סיכונים – לא חייבים ללכת לכל הופעה מחו"ל, אבל רצוי וכדאי ללכת להופעות דווקא של אמנים שלא מכירים (מקרה נוסף שלי היה בהופעה של אפרת אבן-צור – לא היכרתי שיר אחד שלה, חוץ מהדואט עם אביתר בנאי, ואחרי ההופעה נהפכתי למעריץ!).

  48. מאת עידו שחם:

    מצטרף לקריאה ללכת להופעות של אמנים שלא מכירים. מן הסתם כדאי לבדוק אותם קצת במייספייס ויוטיוב לוודא שהם באזור המחיה המוזיקלי שלכם, ואם כן אז ללכת. שלא לדבר על זה שאמנים מקבלים את מחייתם מהופעות, כך שזה קודש קודשים לתמוך באמן ולראות אותו בהופעה.

    בעקבות הופעות התחלתי לאהוב אמנים כמו פיית' נו מור (לפני 12 שנה), דאוס, רוקפור, מידנייט פיקוקס, קיצו, ועוד. כן, זה תקף גם לאמנים מקומיים, אל תשכחו אותם! ואם יצא והייתם בהופעה לא מהנה, לא נורא. צריך ללכת להופעות גרועות כדי להעריך את ההופעות השוות באמת.

    גיאחה – כנראה שמספיק שכמה דברים מרכזיים יקרו בשביל שסביבת ההופעה תהיה נוחה. אולי השילוש של חוסר עישון, חוסר הסתרה, ופרגון לאמן. אבל באמת שזה נדיר, ברוב ההופעות יש בלאגנז'. אז הרעיון הוא שאם זה לא קורה אז קודם כל תקבל את זה ואחרי זה תפעל כדי להסיר את הצרות בסביבתך הקרובה מאשר להיות מעוצבן כל ההופעה. פחות או יותר כמו שאתה עשית עם הבלונדה המעשנת לפי הדיווחים פה :)

  49. מאת חובבן:

    אל תניח רגליים על הבמה, אל תישען על הבמה, ובטח על תעלה על הבמה, גם לא כדי לקחת צילום יותר טוב.

  50. מאת יותם (אחר, מסתבר):

    אני עדיין מנסה לנתח את האנשים שעומדים מקדימה ומתעקשים להשאר אדישים.
    חוסר היכרות עם החומר זה לא תירוץ. בהופעה טובה אפשר להראות התלהבות ותזוזה גם אם אתה לא מכיר את השיר.
    גם אם אתה מכיר ואוהב את החומר ובכל זאת מפגין אדישות, אני לא רואה סיבה שלא תעשה את זה ממקום קצת פחות מרכזי.
    זה באמת באמת מתסכל לעמוד באיזור קדמי (נגיד, לפני המדרגות בבארבי) כשאתה מוקף באנשים שמתעקשים לא לזוז גם בשירים הכי טובים.

  51. מאת ההרצליינית!:

    נהדר גיאחה! כללים ממש מצויינים! (בייחוד הכלל הראשון).

    ואיזה כיף למצוא קצת זמן בשביל להיכנס ולקרוא בבלוג הזה!

  52. מאת דוויק:

    אם אתה גבר ונוטה להזעה – אל תחבק את האנשים סביבך. זה לא מגניב. זה מגעיל.

  53. מאת SLOOP JOHN B:

    הזמן את עצמך ואת הקרובים אליך להופעה אחת לפחות של גיבור הגיטרה שלך – גם אם זה כרוך בנסיעה יקרה לאירופה בחורף הקר! פשוט כי האוברדרפט באמת יכול לחכות אבל המפרצת של ניל יאנג? לא בטוח…

    וחוצ'מ'זה כל מי שמוסיקה היא נשמת אפו חייב לעצמו לפחות פעם בחיים פסטיבל רוק גדול בחו"ל, עדיף על אדמת הממלכה המאוחדת. גלסטנברי או רדינג הן שתי אופציות מצויינות, אבל גם רוסקילדה (דנים, השם יקום דמם) או ורכטר (בבלגיה) זה ברירת מחדל לא רעה בכלל…

  54. מאת מיכל:

    אחלנ כללים, בעיקר הקטע של הסיגריות, הלוואי שייפסק בכל ההופעות, אפילו באוויר הפתוח
    אם אתה שר יחד עם הזמר ומי שלפניך כל הזמן מסתובב אחורה ונועץ בך מבטים, בלי לחייך, כדאי שתשקול לשיר יותר בשקט.

  55. מאת Calvin:

    1. בהופעה של המונוטוניקס יש לוודא שלא עף עליך כלום מכל 360 המעלות סביבך,
    או שבאים עם קסדה…
    2. יש שירים שאי אפשר לשיר בלחש ובמילא כולם צועקים, אז תירגעו.
    3. זו באמת התלבטות אם ללכת להופעה של אמן/להקה שלא ממש מכירים.
    קלקסיקו היה מעולה ביותר למרות שהכרתי רק חלק מהשירים מראש,
    אבל ב FNM הכרתי ממש קצת ולי אישית היה סביר, לא יותר (הערב בכללי היה מוצלח, חוץ מדינוזאור ג'וניור המעפנים).
    4. להופעות כדאי לבוא עם מדי ב' אזרחיים – על הנעליים ידרכו לך מאות אנשים, החולצה תירטב מזיעה וכו'.
    5. אם אתה חצי מהגודל שלי ואני לא רוקד איתך פוגו, אל תנסה להכניס אותי לזה בכוח, חבל עליך.
    6. אם אתה חצי מהגודל שלי ומנסה להידחף דרכי קדימה (במיוחד כשאין לאיפה), חבל על האנרגיה שלך.
    7. מה הקטע של אנשים שבאים עם תיקי גב להופעות? אלא אם כן זה איזה 'שלוקר' צנום שלא בולט – תשאירו את זה בבית, רבאק.

  56. מאת מוטי:

    למרות שאני מסכים עם הרוב המוחץ של דבריך, לא יכולתי שלא להזכר במוניקה גלר (בינג) ומשפט המחתץ האלמותי שלה:
    "rules help control the fun"

  57. מאת נדב:

    "לקפוץ עם בירה ביד זה לא אדיר."
    גאון.

    כלל נוסף – לקפוץ זה נהדר, אבל אם קפצתם והרגשתם שאתם נוחתים על אצבעות רגליו של עובר אורח תמים (אהמ), אל תקפצו שוב. זה אפילו פחות כיף בפעם השניה. והשלישית.

  58. מאת שולי:

    רציתי להגיד משהו בכל זאת, בהמשך לגיאחה – בואו כדי להנות, פרגנו למופיעים ולאנשים האחרים בקהל, גם אם הם נראים לכם עלובים כשהם עושים עם השפתיים בשורות שהם לא מכירים ושרים בקולי קולות את הפזמון…
    אגב, מחקר אמפירי שערכתי הוכיח מעל לכל צל של ספק שכשמוחאים כפיים בהופעה נהנים יותר.

    חוץ מזה, יש גם בנים עם שיער ארוך, בד"כ גם מקורזל ולא חפוף (הגיע הזמן להסתפר אנשים) ואם הם גם גבוהים זאת בכלל חגיגה… מה שכן, בפ'נ'מ בקשתי בנימוס מהבחור שהלך על ההד בנגינג עד הסוף שיאסוף שיערו במטותא והוא ציית מיד ואפילו התנצל.

    עוד משהו קטן: אין דין ג'וינט כדין סיגריה, במיוחד אם לא מתקמצנים. זה היה עוד דבר מאוד מגניב בפ'נ'מ לעומת מג'מט למחרת – בראשונה היתה אחווה בקהל, התחלקו בג'וינטים ובפלאסקים ואילו בשנייה לא היה בכלל עם מי לדבר.

    אבל יפה אמר גם עידו שחם שצריך הופעות גרועות כדי להעריך את הטובות.

    שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה,
    אני באופן אישי סולחת לכל מי שהסתיר לי, דרך עליי, הזיע עליי, דבר מאחוריי וצלם לפניי – אבל שלא יחזור על עצמו. 

  59. מאת איפי:

    הלוואי על כולנו קהל כמו בהופעה של חוזה גונזלס. בלי עשן, בלי צעקות, עם אווירה מרגשת ומרוממת.
    בקשר לדיון הגבוהים והנמוכים – וואלה, נמאס להרגיש כמו גוליבר. שילמתי כסף ואני רוצה להיות מקדימה [במידה והגעתי מוקדם מספיק]. אני יודעת, התלתלים והגובה מסתירים. אבל גם אני לפעמים נתקעת מאחורי אנשים גבוהים ממני וכל מה שאני עושה זה לזוז טיפה הצידה והכל מסתדר.
    עישון – ביג נו נו. בהופעה של מנג'מנט ממש סבלתי מזה, עישנו עלי מעשרה כיווני אוויר.
    פוגו – וואלה, אם זאת הופעת מטאל – תתפרעו, תשברו רגליים מצידי. אני יודעת מתי לברוח אחורה והתופת. אבל בהופעות כמו של מנג'מנט??!! בחייאת ראבק! ועוד לומר שאני הורסת להם את ההופעה כי ביקשתי מהם שלא ידחפו אותי..

  60. מאת גוני:

    כן, בלי פוגו. תתחשבו באחרים שבאים גם *לראות* את ההופעה (ולהאזין לה תוך כדי, בלי להיות עסוקים בדחיפות).
    חשוב מאוד – תשתדלו לא לאכול בשר לפני ההופעה, כי כשעומדים בצפיפות ואין הרבה אוויר גם ככה כל ריח מורגש, בפרט כשהוא מגיע מהפה שלכם (וזה מסריח עד כדי בחילה).
    אה, וגם תיתנו לצלמים לעבור – הם רק רוצים לצלם כמה תמונות מכמה זוויות, זאת העבודה שלהם, תחשבו על זה. אל תעשו פרצופים נו, ואל תקללו, הם לא שם בשביל לתפוס לכם את המקום, הם נדחפו רק לצלם קצת ולצאת מההמון. באמת.

  61. מאת כמעט מטר תשעים:

    לא מסכימה לגבי המטר תשעים.
    גם נפילים רוצים לראות מקרוב.

כתיבת תגובה