27 באפריל 2008

הזמנה: שורה בציבור 2008

"You are the only thing in any room you're ever in"
-Elbow, "Starlings"

החדר שלי נמצא בכאוס תמידי וכצפוי, היחיד שמרוצה מזה הוא אני. מלבד ההיגיון הפנימי שרק אני מוצא בבלגן הזה, הוא מזמן לי מדי פעם הפתעות נשכחות ממעמקי העבר והערימות. וכך מצאתי לא מזמן, מתחת לאיזו חוברת שנחה על הרצפה יותר מדי זמן, חבילת פתקאות צהובות עם פס נדבק, מה שאנחנו אוהבים לכנות פוֹסטיט (או המהדרין: פוסטעיט). במקביל, מהצצה בנתונים הסטטיסטיים שמספקים לי גוגל על התנועה באתר גיליתי שמספר האנשים שגולשים בעונג עלה בצורה מפחידה בשנה וחצי האחרונות. זה נהדר, כמובן, אבל אז פתאום הבנתי: יכול להיות שכל האנשים האלה בכלל לא מכירים את פרויקט שורה בציבור.

"Oh when you talk about sex you don't talk about love, it's like saying the pigeons are nicer than doves, it's a lie"
-Tender Forever, "Pigeons vs. doves"

פרויקט שורה בציבור, שירד למחתרת אי שם בנובמבר 2006 ועכשיו מרים שוב את ראשו בזכות המקריות שמזמן בלגן חדרי, הוא יוזמה נהדרת שהציע קורא העונג הוותיק מוסה ג'י ממקום מושבו בניו יורק, והרעיון פשוט עד כדי צחקוק:

א. בוחרים שורות יפות/מעניינות/מגניבות/מטרידות משירים שאתם אוהבים (לא משנה באיזו שפה).
ב. רושמים אותן על פתקית צהובה כזו שנדבקת בקלות (אפשר גם בכל צבע אחר), אפשר גם להוסיף את כתובת האימייל שלכם, אם בא לכם לקחת צ’אנס ולקבל פידבק (לא סביר שתקבלו, אבל תמיד יש סיכוי).
ג. מדביקים במרחב הציבורי. מה זה המרחב הציבורי? רחוב, עמודי חשמל, אוטובוסים, תאי שירותים ציבוריים, כיתות, דלתות (לא של בתי מגורים!), קירות, עצים – כל מקום בו אנשים אחרים יוכלו להיתקל בפתק באקראי.
ד. יש לכם מצלמה דיגיטלית? צלמו את הפתקים שלכם מודבקים בסביבתם החדשה, ושלחו אליי! אשמח לפרסם את התמונות כאן באתר, ו/או בעמוד הפליקר שלי, ו/או בעמוד הפליקר שלכם!

"Life being what it is, we all dream of revenge"
-Kaki King, "Life being what it is"

What's the big idea?
הסבר מפורט יותר ועם כל הרציונל היצירתי שמאחורי הפרויקט אפשר למצוא כאן. בקצרה אפשר לומר שזה פשוט כיף לשלוח את שורותיכם ברוח. אי אפשר לדעת מי ייתקל בשורה שלך ומה זה יעשה לו: יצחיק אותו, יגרום לו לחשוב, להיזכר במשהו, אולי ייתן לו רעיון. מי יודע. בדיוק כמו בבלגן שבחדר שלי, אי אפשר לדעת איזה מין הפתעות יזמן לך הסדר האקראי של העולם.

את תוצאות הסיבוב הקודם, שרץ במשך 2006, אפשר לראות בקטגוריית הפוסטים של שורה בציבור, שכוללת תמונות של שורות שהודבקו בכל מקום, מראש פינה ועד ברוקלין.

"In Berlin I saw two men fuck in a dark corner of a basketball court, just the slight jingle of pocket change pulsing"
-Why?, "The hollows"

אז… למה אתם מחכים?

הדביקה וצילמה: ססיליה אן

נ.ב. פוסט זה רוצף בשורות שאהבתי מספיק כדי לרשום בצד בחודשים האחרונים. אילו שורות מסתובבות לכם בראש ולא עוזבות, ומחכות להיכתב על מדבקה צהובה?

25 תגובות על “הזמנה: שורה בציבור 2008”

  1. מאת Johno:

    "You just haven't earned it yet, baby
    You just haven't earned it, son
    You just haven't earned it yet, baby
    You must suffer and cry for a longer time"
    האמת היא שחבר לעבודה תלה לי את זה מעל המחשב לפני כמה חודשים ומאז אני לא מעיז להוריד

  2. מאת ליירה בלאקווה:

    הפתק הצהוב חי ובועט בטכניון!

  3. מאת גיאחה:

    אז זו את, ליירה! :)

    בדיוק קיבלתי היום מייל ממישהו שקלט את הפתק שלך בטכניון. יש גם תמונה, והיא תתפרסם פה בקרוב.

  4. מאת איימי:

    אוומיגוד!

    שעת סיפור: לפני שלושה חודשים היו סיכויים גבוהים לשלג בירושלים. ביום שלישי עוד הכל היה רגיל, אבל בלילה פתיתים החלו לרדת. החלטתי ביני ובין עצמי שאם יורד שלג, נערם, ועושה לי שמח – אני אכתוב שורה ואדביק על משהו בלי שלג (שידבק). כמובן שכל יום רביעי השלג המשיך להערם, ואני לא הוצאתי אפילו אף מהחדר, ברמה שלא היה לי אוכל אבל לא היה לי אכפת (ותמיד אכפת לי מאוכל!). אז לא תליתי שורה, וכך לא החייתי את פרויקט שורה בציבור. לא שזה היה מחייב, אבל שיהיה.

    [וגם: אני לא מאמינה שעברה בערך שנה וחצי מאז שהיו שורות בציבור, ואני לא מאמינה שאני קוראת זמן רב כל כך בעונג ושאני זקנה. אם מישהו חושב שאני רומזת שהוא זקן יותר ממני: אני הזקנה ביותר בעולם כולו! :-)]

    השורה המתוכננת היתה, אגב:
    "I may not go to heaven,
    I hope you go to hell"

  5. מאת גיאחה:

    איימי, קוטרית קטנה, אני יודע בדיוק בת כמה את ואין לך שום זכות להתלונן :-)

  6. מאת שני:

    חדר מיון נחשב מקום ציבורי?

  7. מאת אבישי:

    "And God does not care for your benevolence
    Anymore than he cares for the lack of it in others"
    – "As I Sat Sadly By Her Side" – Nick Cave

    בקרוב ברחוב

  8. מאת ליר:

    ליירה, אני הייתי אתמול בטכניון ולא ראיתי את הפתק. אפשר מיקום יותר ספציפי?

    והשורה הראשונה שלי עלתה לראש בהקשר הזה היא:
    "The sun was disappearing fast
    I was cold laying on the grass
    awake by night, sad was my mind
    my dreams are short when they are fine"

    נראה אם מישהו מצליח לזהות מאיפה זה (בלי גוגל וכאלה). אני אשמח לדעת שאני לא היחיד שמכיר אותם.

  9. מאת ג'ים:

    everything I'm living for is all that i am

  10. מאת אבישי:

    "Helicopter, helicopter let your long rope down
    Let us sway into the sunset,
    I have done all I can do in this town."
    "Helicopter", M. Ward

    זה פשוט – החבילה של פוסטיטים יושבת ליד השולחן כתיבה, וכמובן שכל הזמן יש מוסיקה בחדר. אם יש שורה שווה היא זוכה להירשם על פוסטיט לצד כתובת המייל המייגעת שלי. עכשיו נותר לצאת לעולם האמיתי עם מצלמה ורוח שטות.

    1. איזה כיף, אני כבר יכול לספור 6 טכניונים קוראי עונג, כולל אותי :)
    2. איזה כיף, היום בערב הופעה של עידן רבינוביץ'!
    3 "איזה כיף! יש זכות בחירה אישית-
    נתנו לנו לבחור בין קרטון לשקית"
    – הדג נחש, "איזה כיף"

  11. מאת בנימין:

    ליר – היא מדביקה ברחבי הטכניון, אני ספציפית נתקלתי באחד במעמקי חוות המחשבים של טאוב [אחרי סופ"ש ארוך של למידה למבחן, באופן לא צפוי למדי.]

    אבישי – זה כבר 7. :)

  12. מאת מיכאל:

    קוראי עונג שבת מהטכניון- התאחדו.

  13. מאת ליר:

    אז גם פה מדעי המחשב שולטים? :(

  14. מאת פילוסוף רדום:

    מה עם שורות בעברית ?

  15. מאת גיאחה:

    פילוסוף – כמובן! כל שפה מתקבלת בברכה, ולמה שלא תתקבל? :)

  16. מאת אופיר זמר:

    *כל* שפה? טוב:
    Ich hab' keine luss, meine Pflicht zu abfuellen

  17. מאת ליירה בלאקווה:

    פילוסוף לבקשתך –
    "הנשמה מתחילה להתרחב, הדם מתחיל לזרום בעורקים במתיקות גדולה יותר" (ממר ורטיגו, פול אוסטר)

  18. מאת שחר:

    And when I'm watching the news
    and my daughter walks in and choose to ask
    "Why all thoes people on the floor sleeping coverred in red?"
    I told her that they were looking for god but found religion instead

  19. מאת פילוסוף רדום:

    אז הנה הישר מהגדול מכולם :

    "אבל אם בכל זאת מרגישים הבדל
    בין צחוק מעושה וצחוק מתגלגל
    אז ברוך השם תודה לאל…."

    מתוך – מה חדש במדע מסה בג' חלקים – מאיר אריאל
    מזכיר לכולנו שיש עדיין דברים מסוימים שבהם אנחנו קצת יותר טובים ממחשבים….
    ממליץ לכולם לנסות להקשיב לשיר הזה, עם הרבה סבלנות…

  20. מאת בנימין:

    ליר – ככה זה. :)
    מאיזו פקולטה אתה?

  21. מאת אור:

    וואי, איזה רעיון כיפי!
    Some like the city, some the noise"
    Some make chaos, and others, toys.
    But if I was to have the choice,
    I'd rather be on horseback."
    Mike Oldfield, "On Horseback"

  22. מאת ליר:

    לומד הנדסה ביוכימית בפקולטה להנדסה כימית.

  23. מאת שחר:

    five to one ,baby,
    one in five,
    no one here's getting out alive…

    the Dorrs (who else can write crasy words like that…)

  24. מאת שחר:

    sorry, it should be…
    the Doors (who else can write crazy words,,,)

  25. מאת gilad:

    וואי … איך לא ראיתי את זה עד היום ..

    לקנות פוסטיט עכשיו ומיד !!

כתיבת תגובה