20 בנובמבר 2010

עונג שבת: פתח פה לשכלתן


    כן, זו התמונה הכי טובה שלהן שיש ברשת. ולא, זה לא מערוץ 1

  1. אם יום אחד יהיה לי איזה שבוע פנוי לחלוטין, אני חושב שפשוט אאזין אחד אחד לכל הרי-אישיוז שיוצאים בלייבל הנפלא Light in the attic. כמעט כל דבר שיוצא שם הוא זהב טהור, שנחפר פעמים רבות ממכרה נידח ומלא פחם. השבוע חזרתי ללייבל הזה בזכות עומר סנש, שהשמיע לי את המקור לדגימות בקטע האדיר "Kowboyz and indianz" של Gonjasufi. המקור הוא שיר אחד בשם "Bella Kali" של צמד אחיות ספרדיות שכינו את עצמן Las grecas. השיר המקורי יצא באלבום הבכורה שלהן, Gipsy rock (שגיאת הכתיב במקור, אמורים לכתוב Gypsy) מ-1974, וכל האלבום הזה אדיר לחלוטין, ערבוב של רוק, פסיכדליה, פלמנקו ופופ סוף-סיקסטיז פרוע עם מתופף דלוק (שלפרקים מזכיר מעט גם דברים שעשו בישראל באותה התקופה, במיוחד בשיר "Asi, asi"). אבל אני עדיין תופס את הראש ולא מאמין כמה פסיכי השיר האחד הזה, עם הכפלת הקולות, עם קטעי המעבר הווקאליים, בכלל. ולחשוב שזה היה פופ, האלבום הזה היה להיט פופ לא קטן בספרד ובאמריקה הלטינית בזמנו. שיר שאתקלט לא מעט בשנים הקרובות, ובכלל, אלבום שכבש אותי כליל בשבוע האחרון. לפרקים, אפילו יותר מאלבום השבוע הנוכחי (הציצו בהמשך). [מפ3]
  2. לא בכל שבוע יש חדשות רועשות! הלאה לשאר הלינקים…

  3. [תודה ללירון] הרבה אנשים מתחילים לפתח אנטגוניזם כלפי גוגל, פשוט כי היא חברה גדולה ומצליחה שעושה המון דברים והופכת לחלק מהחיים שלנו. וזה עשוי להרתיע. אבל אני אוהב את גוגל. מה רע לי? הם מספקים לי כלי עבודה מדהימים שמשנים את חיי, ובחינם. אני משתמש בג'ימייל, בגוגל דוקס, בגוגל רידר, בקלנדר ומן הסתם גם בחיפוש של גוגל. אני אפילו לא חושב על זה, זה הפך לטבע שני. במקום מסמך וורד אני פותח גוגל דוק. אז נכון, תאורטית, לאנשים המסתוריים בגוגל יש גישה לכל המידע שלי. אז מה? מה הם יעשו עם מספר קופת החולים שלי, או הלינק ששלחתי לחברים? טוב, הדיון על הפרטיות הוא גדול יותר ולכן נשמור אותו לפעם אחרת (או לתגובות), בסך הכל רציתי לומר שאני הכי אוהב כשהאנשים בגוגל משתמשים בכסף ובכישרון שצברו כדי ליצור דברים כיפיים, שעל פניו אין להם שום שימוש או מטרה מלבד כיף (ופרסום לכרום ולכרומיום OS, כנראה). ראינו לא מזמן את הקליפ שעשו לארקייד פייר, ועכשיו מגיע ספר-רשת נהדר: 20 דברים שלמדתי על דפדפנים ועל הרשת. זה ספר נוח לדפדוף ברשת שמעוצב (ומאויר) נהדר, ואפילו מקודד ב-html5 נהדר ולא פלאשי, תודה לאל. מעין מבוא למונחי רשת, ומבט על היתרונות של חידושי הרשת של השנים האחרונות (תוספים לדפדפן, מיחשוב ענן, ועוד). קריאה טובה לשבת. [אנגלית]
  4. אפרופו גוגל והקליפ שלהם לארקייד פייר, אולי הדבר היחיד שאתה יכול לעשות אחרי שגוגל יצרו לך קליפ אינטראקטיבי הוא לעשות קליפ עם ספייק ג'ונז. וזה בדיוק מה שעשו החברים הקנדיים שלנו בקליפ חדש ל-"The suburbs", שהוא מעין "1979", אבל אחר, אחר מאוד. [וידאו]
  5. [תודה לעידית] לאחרונה שמענו שקותימן האדיר הוזמן להציג באירוע מיוחד במוזיאון הגוגנהיים. עכשיו המצגת שלו, ביצוע חי ליצירה של ברהמס בעזרת שביעיית כלי מיתר ונגני יוטיוב, עלתה לרשת. נפלא, כל כך נפלא. חדי העין ימצאו בין הנגנים גם את אורי כנרות וקותימן עצמו. [טיוב, כמובן]
  6. טור מרתק בניו יורק טיימס על הדבר הבא במחקר האקדמי של האמנויות: digital humanities, או מה שאני מכנה מידענות בשירות מדעי הרוח. יותר ויותר מחקרים משתמשים בטכנולוגיות החדשות של סידור וניתוח מידע כדי לחקור נושאים שאינם בהכרח אמפיריים: מוזיקה, היסטוריה, ציור ועוד. הכתבה בניו יורק טיימס היא רק קצה קרחון, הצצה למגמה גדולה ומרתקת שיש לה השלכות מעניינות גם על איך שאנחנו תופסים את העולם כיום וגם על דרכי מחקר, וגם על הרשת. באופן כללי, מומלץ להעמיק ובתור התחלה פשוט להקליק על כמעט כל לינק בכתבה. [אנגלית]
  7. "הארץ" פרסם סקירה נחמדה אך לא מעמיקה דיה לטעמי, על רדיו אינטרנט בישראל. בכל זאת, למי שתוהה אם יש רדיו אינטרנט בארץ ואיזה, כתבה הזו תספק מבוא נאה. [עברית]
  8. כל השירים של הביטלס הגיעו לאייטיונז. יופי באמת. אבל למה מסקרים את זה בכל חור בישראל, ארץ שאזרחיה לא יכולים לקנות באייטיונז? זה פשוט לא רלוונטי לנו. ידיעה קטנטנה במדור הטכנולוגיה תספיק, לא צריך לעשות כזה רעש. [עברית]
  9. כבר יצא לי להיתקל בעבר באתר קונצפצ של תומר ליכטש, מתכנן-מפתח-מעצב-משורר ווב, ואחד מאנשי הרשת האהובים עליי בישראל (כיוצר רשת. כבנאדם פגשתי אותו אולי פעמיים, לא מספיק כדי לקבוע דעה נחרצת אבל הוא היה אחלה). אבל מתישהו לאחרונה הוא עדכן את האתר כפורטפוליו לפרויקטים שלו, שהם נהדרים בפני עצמם, וגם העיצוב והתפעול של האתר אדיר בעיניי, ומאוד ליכטשי: כלומר מעוצב היטב אבל מינימלי, שימושי אבל בלתי צפוי ובנוי לפי זרם תודעה. אדיר, בקיצור. [עברית]
  10. בואו נדבר רגע על האלבום החדש של Girl Talk. קודם כל, הפרטים היבשים: גרג גיליס, המכונה גירל טוק, יוצר אלבומי מאש-אפ ממאות פיסות של שירים ידועים מכל הזמנים. האלבום החדש שלו, All day, ניתן להורדה חינמית לחלוטין דרך אתר הלייבל שלו. על הוצאת האלבום הוא הודיע בטוויטר שלו, ותוך יום הפך למונח החיפוש המבוקש ביותר בארה"ב (ושרתי הלייבל לא עמדו בעומס, וכעת מפנים ללינקים חלופיים להורדה). ועכשיו בואו נדבר על מה זה אומר. קודם כל, האלבום אדיר. להאזין לו זה קצת כמו לצפות בפרק של איש משפחה: אתה דרוך ומחכה לזהות את הרפרנס התרבותי הבא, ועל הדרך נהנה ממש. אני שומע את האלבום הזה בבית ורוקד בדרך מהמטבח לחדר העבודה. זה כיף יותר ממאש-אפים רגילים שמחברים שני שירים, וזה גם כיף יותר מאלבומים שלמים אחרים שמבוססים רק על דגימות, כמו DJ Shadow או Avalanches. זה כיף יותר, אבל זה לא מרגש יותר. למעשה, זה לא מרגש בכלל. זה לא מצליח לבקע את מחסום העור ולהיכנס פנימה. אני לא חושב שגיליס גם מתכוון לחדור את המחסום הזה, וזה בסדר. אבל יותר מכך, אני לא חושב שמוזיקה שבנויה ככה יכולה לבקע את המחסום הזה. כדי להתרגש ממוזיקה שבנויה רק ממוזיקה (שבחלקה בנויה מעוד מוזיקה), היוצר צריך להקדיש הרבה מאוד מחשבה ודמיון ויצירתיות מראש כדי לגרום לי באמת להתרגש מחיבור מרהיב של שלושה-ארבעה-עשרים להיטים ידועים ברצף. צריך להיות שם מעוף. לגיליס אין מעוף. יש לו טכניקה, יש לו רעיון טוב, ויש לו אוסף תקליטים גדול אבל לא שונה מאוד מכזה של כל אמריקאי חובב מוזיקה אחר בגילו (הרבה להיטי ניינטיז, הרבה מאוד היפ-הופ משני העשורים האחרונים, קצת רוק ומעט אולדיז). מאלה הוא מרכיב את הפסיפס המוזיקלי הנהדר הזה, שהוא באמת כייפי להחריד, הוא אך ורק כיף ולא דבר מעבר לה. השבוע ישבתי עם חבר והתווכחנו על משהו דומה. הוא טען, בערך, שאת התסריטים שהוא כותב הוא יוצר מתוך רקע קולנועי בלבד, ולא נשען על החיים והמציאות אלא על יצירות אחרות. אני טענתי שבשביל ליצור חייבים לטבול בחיים עצמם, והוויכוח התגלגל. הוא הציג טענות יפות, אבל אני נשארתי בדעתי: יצירה שמבוססת רק על יצירות, רפרנסים והשפעות יכולה להיות יפה, חדשנית, אפילו מעניינת. אבל היא לא יכולה להיות מרגשת, נוגעת, מלאה חיים. החבר טען שאני מיושן, מה שאולי נכון, ואני טוען שבשביל ליהנות מיצירה שמנותקת מהמציאות ומהחיים, צריך להיות מנותק מהמציאות ומהחיים (שזה לא דבר נדיר כל כך, בימינו מרובי המסכים). גירל טוק, עם האלבום החדש והבאמת אדיר שלו, הוא רק עוד טיעון בדיון. [מפ3, חינם!]
  11. [ויה ויה] קודש הקודשים הוא טמבלוג קטן ונפלא שאוסף מילים עבריות נפלאות במיוחד לדעת יוצרו (וגם לדעת עבדכם הנאמן, בחלקן הגדול). בחירת הפונט קצת מבאסת, אבל המילים כל כך טובות שזה מרגיש קטנוני לקטר על טיפוגרפיה (הממ, "לקטר על טיפוגרפיה". זה בלוג שהייתי קורא). [עברית]
  12. ביום רביעי בערב עשיתי לראשונה בחיי משהו שלא חשבתי ברצינות שאעשה אי פעם בימי חיי, והלכתי למשחק כדורגל. אני דווקא מחבב כדורגל, לא מבין גדול (למעשה קטן מאוד), אבל נהנה לצפות כשהוא טוב. מהכורסא, כמובן. אבל בעצם, מעולם לא השוויתי את חוויית הכורסא לחוויית האיצטדיון. סתם הייתי עצלן. והנה ביום רביעי הלכתי, לראשונה בחיי, למשחק במגרש. זה היה בבלומפילד, וישראל ניצחה את איסלנד 3:2. אנחנו עודדנו את איסלנד, דגל והכל, דבר שגרף מגוון תגובות משעשעות עד מאיימות מצד נערים עם צעיפים של ישראל. זה לא עניין של דווקאות, פשוט חברי הטוב אורי הוא פריק של איסלנד, ואף אחד אחר בכל האיצטדיון הגדול הזה לא עודד את האיסלנדים. מישהו היה צריך לעשות את זה. דווקא היה כיף לא נורמלי. את כל זה סיפרתי כמחשבת אגב, לקראת גלריית התמונות המהממת הזו של עדר סוסים באיסלנד, שזה נשמע כמו נושא משעמם יותר מאשר כדורגל ישראלי, אבל זה יפה כל כך שבא לבכות. או לפחות לעודד את איסלנד שוב. [פיקסלים]

  13. זו לא אפוקליפסה תנ"כית, רק סופת רעמים במונטנה

  14. והנה גלריה עוצרת נשימה אף יותר: 47 מועמדים לתמונת השנה של נשיונל גיאוגרפיק. התמונות מרשימות הרבה יותר כשהן גדולות. העולם יפהפה הרבה יותר כשמסתכלים עליו. [פיקסלים]
  15. חובבי Mogwai ישמחו לשמוע שיר חדש לגמרי שלהם, מתוך האלבום המתקרב בעל השם האדיר Hardcore will never die, but you will. חוצמזה, זה רק אני שככל שהשנים חולפות מעדיף את Explosions in the sky כגיבורי הפוסט רוק שלי, על גבי מוגוואי? ואת זאת אני אומר למרות שסאונד הגיטרות האופייני של מוגוואי, שפותח את השיר הזה, עדיין עושה לי צמרמורת, ובכלל – קטע מצוין. [מייל=מפ3]
  16. ערן כ"ץ כותב ב"על הספה" על חוקר פסיכולוגיה חברתית שמנסה לבדוק מדעית האם יש כזה דבר, תפיסה על חושית או חיזוי העתיד, וגם חוזר עם תוצאות ביניים מפתיעות. השאלה הבאמת גדולה כאן בעיניי היא לא אם חיזוי העתיד או אפשרי או לא, אלא מה אם נגלה שהוא כן אפשרי. מה אז? מה זה אומר על איך שאנחנו חושבים על מדע ועל המציאות שלנו? ומה זה אומר על השיטה המדעית. פוסט מרתק נוסף בנושא, בבלוג של רועי צזנה. [עברית]
  17. כבוד: גבי טרטקובסקי המצוין לקח חלק בפרויקט ג'ון לנון במגזין הרשת המעולה Popmatters. טרטקובסקי הישראלי כתב על השנים בהן עבר לנון לניו יורק, "תוך בחינת השפעת המעבר על המוזיקה שיצר, והמחיר ששילם עד שנחשב באמת לבן-בית בעיר", כהגדרתו. [עברית]
  18. [תודה לנדב לזר] אין לי מושג מי אחראי לקטע המשעשע הזה, אבל הוא חקיין לא רע. מתי כספי בביצוע עברי ל"אופס, עשיתי זאת שוב". [טיוב]
  19. שיר חדש מאלבום חדש לחביבת המערכת Jessica Lea Mayfield, להאזנה והורדה. דן אורבך הנפלא מהבלאק קיז שוב על ההפקה. כמה נעים ומנחם לדעת שבחורף הקרוב יהיה לנו אלבום חדש שלה. כמו שמיכת פוך, סליחה על הקלישאה הנוראה. [מפ3]

  20. [ויה ויה] Slow porn. טעם של dial-up. [פיקסלים]

  21. קייטנו ולוסו (משמאל) וסתם איזה ידיד, אחד שר התרבות בברזיל, ז'ילברטו ז'יל

  22. אחרי שישב לשיחה מרתקת עם טום ווייטס (זוכרים?), בק מתיישב לשוחח עם קייטנו ולוסו, ממייסדי זרם הטרופיקליה ואחד המוזיקאים המשפיעים ביותר בברזיל (בכלל, כדאי מאוד לשמוע אותו ולקרוא אודותיו), והשפעה רצינית על אמנים כמו בק, דבנדרה בנהארט ורבים אחרים. [אנגלית]
  23. [תודה לאיל] ביום שישי שעבר העברתי שעתיים נעימות בנסיעת אוטובוס צפונה. אוזניות עם מוזיקה טובה, נוף ירוק ומשהו טוב לקרוא – לפעמים תחבורה ציבורית זה דווקא הדבר הכי טוב בעולם. הבעיה היא שבדיוק בשעתיים האלו התארח עוזי רמירז באולפן של טל השילוני ב-88FM לשעתיים של דיבורים ומוזיקה, ופספסתי לגמרי את התכנית. מה שמחתי לראות שההקלטה שלה עלתה ל-iCast. [סטרים, מפ3]
  24. איזה יופי! אלבום חדש ל-Iron & Wine בפתח, הראשון מזה שלוש שנים. פרטים נוספים ולא מספקים בלייבל 4AD. [אנגלית]
  25. [תודה לזהר] אני אוהב מאוד את ההבחנה שיש באנגלית בין Loneliness לבין Solitude. בעברית היא פחות ברורה. הראשונה פירושה להיות בודד, עם קונוטציות שליליות של נטישה או דחייה. השנייה פירושה פשוט להיות לבד, לאו דווקא במובן הרע. להיות לבד עם עצמך, וזה יכול להיות גם טוב ובריא וחשוב. זהר שלחה לי את הסרטון המקסים How to be alone, שמדבר בדיוק על זה, על הסוג השני והמועדף של להיות לבד, אבל לא להיות בודד. [טיוב]
  26. כבר ראינו מיצגי וידאו על חזיתות בניינים, אבל נראה שהמיצגים האלה של ראלף לורן לוקחים את כל הסיפור חצי צעד קדימה, עם אשליית תלת-ממד די מרהיבה. [וימאו מוטמע]
  27. התוכן לא מעניין אבל פיסת ההיסטוריה הזו מעלה חיוך: שני מכתבים ישנים שנשלחו משטראוס ועלית בשנים 1938 ו-1944. יותר מחצי מאה מאוחר יותר, הם התמזגו לחברה אחת. [עברית]
  28. [ויה רידיזיין] פספסתי לגמרי את הרצאת TED של המעצבת הישראלי עדיטל אלה, על חדשנות בעיצוב ישראלי. [טיוב, אנגלית]
  29. ברוכים הבאים לעולם של קנייה ווסט, סופרסטאר. הקליפ החדש שלו, "Runaway", יפה לאללה גם בגרסה הרגילה, שלא לדבר על הגרסה המורחבת, שלא לדבר על הגרסה המלאה בת 35 הדקות בואנ'ה הקנייה הזה החליק על השכל. [טיוב]
  30. [תודה לרועי] אני מנחש שחסרים לכם דברים מזעזעים, אז הנה אחד: קולדפליי, וצמד רקדנים כמעט עירומים, הבחור בן 25, הבחורה בת 84. וזה רע, זה רע בכל כך הרבה מובנים. [וידאו]

  31. אורן בן דוד והגיטרה נותנים בראש תצלום: נועה מגר

  32. ביום שישי הקרוב ייערך באוזןבר מרתון גיבורי גיטרה ישראליים בניצוחו של המאסטר לאון פלדמן (אני אגיע לשם משולהב אחרי מפגש עם גיבור גיטרה אחר לחלוטין), ולרגל המאורע המשמח בוחר עידו שחם את גיבורי הגיטרה הישראליים החדשים – בהתעלמות מוחלת ומוצדקת מהגיבורים הידועים והמוכרים – כי אותם הכתירו שוב ושוב ושוב, וכבודם במקומו מונח, ואסור שהוא יאפיל על הכשרונות החדשים שצומחים לנו מתחת למגבר. בין היתר תמצאו שם גם גיבורים שיקרים לליבי כמו אורן בן-דוד מטייני פינגרז או עידן כץ מדראנק מאשין (שיופיעו באוזן ערב קודם לכן). [עברית]
  33. [ויה ויה] כל דבר שאכתוב כאן על הלינק הבא כפי הנראה יפחית מההפתעה, או ההנאה, או הרגש, שבפוסט הנפלא הזה של אמא אמריקאית נוצרית ממוצעת, שבנה בן ה-5 רצה להתחפש בהאלווין למשהו קצת אחר מהמקובל. [אנגלית]
  34. [תודה ללירון] ואם חשבתם שה-eye candy שלנו השבוע היה גלריות התמונות של קודם, עדיין לא ראיתם כלום. אלכס רומאן הוא אמן CGI, כלומר גרפיקה ממוחשבת, שיוצר יצירות כל כך ריאליסטיות, שפשוט לא תאמינו לשנייה אחת שזה CGI. כמובן שמומלץ לצפות ב-HD. הנה פרסומת בת 2 דקות, הנה סרט קצר בן 12 דקות. די עוצר נשימה. [וימאו]
  35. אלבום סולו חדש לרותם פרח מ-Do you like my shoes, עכשיו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
  36. [תודה לשיר] כתבת וידאו עם צ'רלס ברנז, הקומיקסאי המבריק שמאחורי Black hole, אחד הרומנים הגרפיים האהובים עליי בעשור האחרון, והספר החדש X'ed out. הפתיח בשפה זרה, אבל הראיון באנגלית. [וידאו, אנגלית]
  37. freealbum[תודה למתן] זה נפלא לגלות אמנים ישראליים מעולים שבחיים לא שמעת עליהם, ופתאום הם נמצאים ברשת ועם אלבום שלם ומגובש שנשמע נהדר. זה קרה לנו לא מזמן כאן עם Cannons of pedro, ועכשיו חושף לי מתן, הדילר המוזיקלי שלי, את Daddyboy, בחור בשם עודד קורח שיוצר ומקליט כאן מוזיקה נהדרת, עם השפעות שמעלות לראש את ספארקלהורס וגראנדדי ומזכיר לי גם קצת את עמרי לוי וג'יי ווק סנייל. ותשמעו, האלבום הזה פשוט מצוין. ומה אתם יודעים, הוא שלכם בקליק אחד ובחינם. אם אהבתם, אנא שקלו לתת כמה שקלים שתבחרו. זה מגיע לו. ובבקשה, האזינו בסבלנות. זה לא מסוג האלבומים שכובשים מהשנייה הראשונה, הם דורשים שתקשיבו להם. [בנדקאמפ]
  38. 50 ההמצאות הכי טובות של 2010, על פי טיים מגזין. בשנה שעברה, אגב, היה שם פרויקט Thru-you של קותימן. [אנגלית]
  39. [תודה ליותם] האבולוציה (המצערת) של ידיים מונפות בהופעות. [פיקסלים]

  40. זה מכאן, CC

  41. אני לא מתיימר לדעת הכל, למרות שאני מנסה לדעת כמה שיותר. ובכל זאת, יש כמה דברים שאני פשוט לא מצליח להבין. למשל, לא משנה כמה פעמים ינסו להסביר לי, אני לא מבין מה הסיפור עם שעון הקיץ הקצר בארץ. למה הוא נגמר כל כך מהר? למה אנחנו חוזרים לשעות החורף מוקדם יותר מכל מדינה בעולם, ומה אנשי המפלגות הדתיות רוצים בעצם להרוויח? אני לא שואל את זה בתוכחה, אני באמת לא מבין. מה יוצא להם מזה, מלבד הפגנת שרירים? כל הסיפור הזה על צום ביום כיפור הוא הרי שטות, עד כמה שאני מבין אותו. והחברה בכללותה רק מפסידה משעון קיץ: חוזרים הביתה בחושך מהעבודה, יותר סיכוי לתאונות, פחות שמחת חיים באופן כללי. עכשיו, אני לא מכיר את תנועת "ישראל חופשית" ומהמעט שהצלחתי לגגל עליה הבנתי שמאשימים אותה בעיקר בהסתה (אבל את מי לא מאשימים בזה היום?), ושהאג'נדה שלה מושתתת בעיקר על התנגדות לכפייה דתית. אבל גם אם הם תומכים בקיצוץ תינוקות בין היתר, המחאה שלהם כנגד שעון הקיץ הקיים היא מוצדקת לחלוטין, והשיטה טובה: משלוח מיילים מרוכזים לכל חברי הכנסת. אפשר לשלוח באוטומט (זה דורש מתן יוזר וסיסמה למייל שלכם, דבר שאני סירבתי לעשות) או להעתיק את רשימת הכתובות ולשגר לכולם בעצמך, בלי למסור פרטים רגישים. מבחינתי זה לא עניין פוליטי בשום צורה. זה מאוד פשוט: אני שונא חושך, ואוהב שמש, ורוצה ממנה כמה שיותר, אם אפשר. [עברית]
  42. בקפטן אינטרנט כותבים על הסיבוב האחרון בקרב בין תאגידי המוזיקה לאינטרנט, ולמען האמת אני כבר קצת עייף מכל זה. אבל מעניין לקרוא את השורה התחתונה של ספי קרופסקי: הסיבה שהמאבק עתיר המימון של חברות התקליטים ייכשל היא שעד שהם מצליחים להשיג ניצחון כלשהו בבית המשפט, הוא תמיד מגיע מאוחר מדי, כשהטכנולוגיה או השירות הנתבע כבר מזמן לא רלוונטיים לרוב הגדול של משתפי הקבצים. [עברית]
  43. אני לא יכול שלא להתחיל לחשוב כבר עכשיו על השנה שהולכת ואוזלת, 2010. זמן הסיכומים כמעט הגיע. אני אמביוולנטי לגבי סיכומי שנה. מצד אחד זה נוהג מעט טיפשי, להכתיר את הטובים ביותר בפרק זמן שרירותי כשמי בכלל צריך להכתיר ולמה זה טוב. מצד שני, זה כיף לא נורמלי. לחזור לדברים שאהבתי במהלך השנה, לבחור את השירים והאלבומים שאהבתי במיוחד, וההנאה הגדולה שבקריאת הסיכומים: תמיד אמצא משהו חדש, משהו מומלץ, עוד מוזיקה טובה ליהנות ממנה, וזה כוחם הגדול באמת של הסיכומים. לא מי נמצא במקום הראשון, אלא ההזדמנות לגלות דברים אחרים. וכבכל סוף שנה, מבלי משים אני מתחיל לשמוע אלבומים שאהבתי ולא שמעתי כבר חודשים, וגם אלבומים שאהבתי במיוחד בשנה שעברה. לא יודע למה. זה פשוט קורה כל שנה. והנה חזרתי לאלבום השנה של עונג שבת לשנת 2009, האלבום האחרון של Grizzly Bear, והוא נשמע לי עמוק ויפה אפילו יותר מקודם. אני שומע אותו די הרבה השבוע, ובמיוחד את השיר המסיים, "Foreground", שהוא שיר שונה מעט באלבום, יותר פשוט, יותר רגוע, לא מתהדר בשינויי ופיתוחי סולמות ומקצבים או בהרמוניות משובבות נפש. פשוט שיר סיום נהדר. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

30 תגובות על “עונג שבת: פתח פה לשכלתן”

  1. התמונות של נשיונל ג'יאוגרפיק מדהימות. מה שמעניין שמקומות הראשונים מופיעות תמונות טבע ולאט לאט זה עובר לאירועי הפגנות בעולם. מה שקצת פותח פוקוס מהביצה שלנו למה שקורה בעולם. בקיצור מסתבר שיש עוד פוליטיקות בעולם חוץ מהקונפליקט הישראלי ערבי.
    הנה תמונה שכמעט נכנסה, של מ הפגינה Vittoria Risi, אבל הוסרה ברגע האחרון במסיבות אנטישמיות:
    http://www.gongolo.com/images/bresciasex09/vittoria_guidi/images/vittoria_guidi_03.jpg

  2. טעות שלי נכנסתי לקטגוריה אחרת לגמריי של תמונות, הפגנות:
    http://www.boston.com/bigpicture/2010/11/in_protest.html

  3. מאת עמי:

    אחלא לינקים השבוע.

    יצא לי במקרה אתמול ליפול על 5 שניות מתוכניתו של גיל חובב שבה אמר " פוסט – איזה מילה דוחה" , גם לי יש סלידה עזה מהמילה הזו. "פוסט" . והיה פה לינק על מילים יפות בעברית.

    דבר אחרון – אני מוצא קשר בין אייטם 1, 11, ופטיפוניזם.

    פוסט … נקסט.

  4. מאת עלמה:

    קוטימן כרגיל מדהים, אבל ההדגמה בלייב עם התזמורת מורידה לדעתי קצת מההתרגשות שיש בצפייה בו בדרך כלל. יש דברים שעוברים טוב יותר ביוטיוב

  5. היו פה הרבה לינקים טובים שפתוחים אצלי עכשיו בחלונות נפרדים ואני נרגש לראות חלק מהם (במיוחד את זה של הנשיונל ג'יאוגרפיק). אבל, וזה אבל גדול כביר ומפלצתי, אני לא יכול להמשיך מבלי לתהות על אייטם 26. אתה רציני, באמת אף פעם לא ראית את הקליפ לשיר הזה? באמת נתקלת בו בפעם הראשונה באתר יפני שכוח אל? באמת?! הקליפ הזה יצא כסינגל לשיר של קולדפליי, נטחן עד דק בארבעה ערוצי MTV (וכיום בשני ערוצי VH1) והקליפ הזה בן 4 שנים, 4 שנים גיאחה!

    וואו, פשוט וואו!

  6. מאת אורן:

    גם השנה נכנס פרוייקט ישראלי לרשימה של הטיים – אלגוריתם זיהוי הסרקזם של אורן צור (לא אני. אורן אחר) ממדע בזיוני ושותפיו.

  7. מאת נמרוד:

    אבוי. גונג'הסופי יקירי יצא בפעם השניה בלוף (הפעם הראשונה, כמו שראית בעצמך, הייתה בהופעה). ידעתי שהשיר שלו בנוי בעיקר על סימפולים, אבל לא ניחשתי שמדובר בסימפול אחד בודד, שאפילו לא היה צריך לשחק איתו כדי לקבל את האפקט המטורלל שלו. נו טוף.

    גירל טוק, מצד שני, עייף אותי אחרי רבע שעה. נחמד לשמוע את כל סימפולי הניינטיז ברקע, אבל הפרונט שייך, כמעט תמיד, למיינסטרים היפ-הופ מדכא.

    והכתבה באייטיונז זכתה לסיכור בעיקר במדורי הטכנולוגיה – רק שיש בערך 30 כאלו בארץ, ואף אחד מהם לא מוכן לוותר על חדשות אפל. בכל זאת, יש לידיעה ערך, בהתחשב ביריבות רבת השנים בין אפל קומפיוטרז לאפל קורפס (חברת המוזיקה של הביטלס), והעובדה שהביטלס הם פחות או יותר המעוז האחרון של איי-טיונז (והעולם הדגיטלי) בדרך להעלמת המדיה הפיזית.

  8. מאת נועם:

    אני חושב שבתחום הפוסט רוק, הגיבורים שלי הם לא מוגוואי או אקספלושנז, למרות ששניהם מעולים, אלא להקה מצויינת בשם Red Sparowes (כן, שגיאת הכתיב במקור).
    מומלץ בחום. http://www.redsparowes.com

  9. מאת איתי:

    אחלה עונג השבוע. נהנתי מאוד תודה!
    וריגשת עם foreground בסוף.

  10. מאת רועי:

    עונג פשוט מעולה השבוע
    לעידו-אני מפיל את האחריות על הלינק לקלדפליי עלי
    בתור אחד שלא צופה באמטיוי וסולד לגמרי מקולדפליי של השנים האחרונות אני חייב להודות שהפתעת אותי לגמרי שזה הפך לקליפ הרשמי שלהם
    ואני עוד חשבתי שמצאתי אוצר WTF קלאסי באתר יפני זניח (ולשם הגילוי הנאות זה אפילו לא אני-סתם מייל תפוצתי בעבודה עבור עוד כמה דקות בטלה)
    עשה לי את השבוע-2, 12 ו-9 (שאני חורש עליו ברגעים אלה ממש)

  11. מאת ג'ים:

    עשית זאת שוב גיא, עוד שבת מעונגת בזכותך :)

  12. מאת ניר:

    אחלה עונג!
    הקטע עם גונג'הסופי מטורף! הוא בכלל לא שינה את השיר המקורי..
    "בוקרים ואינדיאנים" זה הקטע האהוב עלי באלבום ועכשיו הכל התערער לי!

  13. מאת gimi:

    נפל דבר.

    תפסו את גיאחה על שיר/יוטיוב/קליפ שהוא לא מכיר.

  14. מאת מיס בוז'רסקי:

    12 – וואו וואו וואו
    13- יופי של גיטרות
    14 – מרתק
    16 – LOL
    26 – אני גם נדמהת שלא הכרת עד עכשיו

    עונג מופלא.

  15. מאת צחי:

    הסרט של אלכס רומן מדהים. באמת יצירה עוצרת נשימה.
    תודה!

  16. מאת עדי ס.:

    הראיון עם צ'רלס ברנז=סוכר.
    וגם ניצחון לספייק ג'ונס עם הסרטון הזה שהזכיר לי מה אני אוהבת בקולנוע, ולקותימן, למילים העבריות, ולעדר הסוסים.

  17. מאת ענבר:

    וואו,איזה תמונות מדהימות של נשיונל ג'אוגרפיק.פשוט מדהים.
    הקליפ לשיר של קולדפליי דווקא לא מזעזע,הוא מיוחד ומשעשע

  18. מאת ערן מחלו:

    יום אחד אני אבין מה כל הרעש סביב ספייק ג'ונז. עד אז אמשיך להרים גבה בתמיהה. הקליפ הזה פשוט WTF אחד גדול. מישהו הבין מה הלך שם? כאילו, גם אם אתה עושה קליפ אתה מספר סיפור, וכשאתה מספר סיפור אתה צריך להיות מעט קוהרנטי, גם אם אתה הוד מעלתו ג'ונז

  19. מאת יניב דיין:

    גיאחה!
    איזה קישור מעולה עשית בין 11 ל-26!! כל הכבוד לך, בגלל זה אני מעריץ אותך!

    אם אין לך מושג על מה אני מדבר, תבדוק מה השם של הספינה שעוגנת מאחורי הזקנה המתפשטת בקליפ של קולדפליי… עם קריצה לאורי…

  20. מאת עופר אלפר:

    לגבי הדיון על Girl Talk
    dj shadow הוא ההוכחה לזה שאפשר ליצור יצירות מרשימות על בסיס יצירות קיימות. Entroducing שלו הוא יצירת מופת לכל דבר ועניין.

    האלבום עצמו אגב, כיפי לא יותר מזה.

    זה נכון גם לשירה (ליריקה) . לדוגמא ערב ב' כסלו המפעים של ערן צור בנוי ברובו על יצירות קיימות כמו אבן גבירול ודאנטהץ

  21. מאת רועיש:

    ד"א – ג'ונגסופי וסימפולים של שירים, עוד כמה דוגמאות

    Erkin Koray – Yagmur – Gonjasufi – Kobwebz
    Spirit – The Other Song – Gonjasufi – Dust
    Erkin Koray – Seni Her Gordugumde – Gonjasufi – I've Given

    בוא נסכם – מקורי הוא לא, אבל אין ספק שבלעדיו לא היינו מכירים את השירים האלו. והגירסאות שלו בכלל לא רעות, ככה שאני מפרגן.

  22. רק לי תמונה 46 בתמונות המועמדות של הנשיונל מזכירה את עטיפת האלבום של יעל קראוס??

  23. מאת רוני:

    @שמוליק כץ

    גם אני בדיוק חשבתי על זה :)

    אחלה עונג.
    מאוד נהנתי השבוע.

  24. מאת פשוט יעל:

    אני לא יודעת למה אני כ"כ טובה בהערות קטנוניות, אבל מילא.
    'קודש הקודשים' הזה קצת מציק לי, כי למרות שהרעיון מקסים – המון מהמלים שם הן בעצם מלים לועזיות ולא עבריות. ואני לא מדברת על מלים לועזיות שעברו 'התאמה' לעברית (כמו 'היכל' [שומרית, דרך אכדית], 'ספסל', 'דורון' [יוונית], 'אזמרגד', 'זמן' [פרסית], 'דברים בעלמא' [שילוב של מלה ארמית בקונטקסט עברי-יהודי], ועוד ועוד – או אפילו, מאלה שבאתר, 'בזלת' או 'מרמלדה', שקיבלו צורה קצת יותר עברית), אני מדברת על דברים שהם (א) מספיק חדשים כדי שלא 'ירגישו' כמו עברית ו(ב)לא שונות כלל מהצורה הלועזית שלהן. למשל 'ביזון' או 'טריז'. קשה לי לקרוא להן 'מלים עבריות יפות'.
    (ולמען האמת, היה משמח אם האתר הזה היה מציע, לצד המלים, גם הסבר אטימולוגי ו/או הסבר למה המלה הזו יפה בעיניהם. זה היה מוסיף הרבה.)

  25. מאת גיאחה:

    פשוט יעל – מבין, אבל לחלוטין לא מסכים.
    גם השפה העברית המקורית כולה התפתחה בהשפעת שפות אחרות שחדרו אליה, התערבבו בה, העבירו אליה צורות ובניינים בסיסיים וכמובן מילים שלמות.
    ברור, ב"קודש הקודשים" יש מילים שהן בהחלט ובוודאות לא מילים עבריות – פרופלור, למשל, או פורצלן, ובוודאי פומפרניקל.
    ההיגיון שלי אומר כך: "ביזון" מקורה באנגלית, אבל אין לה תחליף בעברית, ובספרי המדע העבריים ביזון הוא ביזון. כל עוד המילה משמשת בעברית ולא נמצא לה תחליף או תחדיש עברי מקובל ונפוץ, ההיגיון הבריא טוען שעברית היא. ל"לגונה" גם כן אין תחליף עברי, והיא נמצאת בשימוש רווח.

    אגב, "טריז", מה מקורה? לא ידוע לי שמקורה בשפה זרה.

  26. מאת פשוט יעל:

    כנראה שהטרוניה יצאה לי לא נכון – אני לא יוצאת נגד ההכללה של המלים האלה בשפה, וטוענת שצריך להשתמש במלים 'עבריות טהורות' במקום, או משהו. כפי שהדגמתי בתגובה שלי, יש בעברית המוני מלים ממקורות לועזיים שונים, הן מלים שנשאלו משפות שמיות אחיות (קופסא, אמא, וכל מיני מלים ארמיות אחרות) או בנות-דודות (תעריף, אהלן, וכל מיני מלים ערביות אחרות) או משפות לא שמיות בכלל (המלים השומריות כמו 'היכל' או 'מַלָּח' שהגיעו אלינו דרך אכדית, אינספור מלים יווניות שנכנסו בתקופת המשנה, מלים פרסיות רבות שחלקן כ"כ ברורות מאליהן שאנחנו לא קולטים בכלל שהן פרסיות [למשל 'זמן'], וכמובן מלים ממקורות לטיניים, גרמאניים, סלאביים וכו'). אין לי בעיה ספציפית איתן, הן בהחלט חלק מהשפה. אבל איכשהו צורם לי לראות אותן באתר שמוקדש למלים עבריות יפות, זה הכל. אין לי בעיה עם 'ביזון' או 'פילוסופיה', אני לא חושבת שיש צורך במלים משורש עברי במקומן, אבל בכל זאת, מוזר לי לראות אותן ברשימה כזו. כי, נו, זה לא מיוחד, אתה יודע? אלה מלים שקיימות ביותר מדי שפות אחרות. [או במונחים שלך: אני הכרתי אותן כשהן עוד היו בלטינית, עכשיו הן כבר לגמרי sell-outs, טוחנים אותן נונסטופ בפלייליסט של אוקספורד קונסייס 😉 ]

    ולגבי 'טריז'… אתה יודע מה, מצחיק שהשתמשתי בה כדוגמא ככה בלי לחשוב פעמיים, כי אין לי מושג מאיפה המלה הזו הגיעה. היא בהחלט לא נשמעת עברית (אפילו אין לנו ממש שורש טר"ז בשפה, למרות שיש שורש שמי כזה, שנוכח במלים הנפלאות 'טרזן' ו-'מטורזן' – זה שורש ממקור ערבי/ארמי במשמעות של קישוט, שכמובן לא קשורה ל'טריז' כיתד). אבל בדקתי עכשיו, והשמות בלטינית (קוּנֶאוּס), יוונית (סְפִינָה, שממנה מן הסתם נלקח גם השם הערבי, אִסְפִין), אנגלית (וֶּדְג'), גרמנית (קַייל) ורוסית (קְלִין) שונות לגמרי. בקיצור, המשימה הזו גדולה עליי. אבל אם מישהו מוצא את הפתרון, שיגיד לי, זה בהחלט מסקרן.

  27. מאת טל:

    בהתייחס לסעיף 21:
    מה דעתך על ההבחנה בין 'להיות בודד' ל-ל'התבודד'?
    במונח להתבודד יש יסוד מאוד משמעותי של בחירה. אני מסכימה שאולי באנגלית הקונוטציה חיובית יותר, ולתחושתי המילה solitude טומנת בחובה גם עצמאות ואולי גם סוג של אומץ, אבל אולי הבעיה במילה התבודדות, בעברית, זה שהיא פשוט לא טעונה בקונוטציות החיוביות שחברתה הלועזית טעונה בהן.

    דרך אגב, פעם ראשונה שלי בעונג. והיה מענג בהחלט. :)

כתיבת תגובה