10 בספטמבר 2010

עונג שבת: הימים הנוראכיפיים

  1. עד היום אני לא זוכר למה הורדתי לפני 5 שנים דווקא את The Woods, האלבום האחרון של Sleater-Kinney, עוד לפני שהורדתי את האלבומים הקודמים של שלישיית הבנות הזו. אין לי מושג. גורל. האלבום הזה סחף אותי בסערה שמתערבלת עד היום. שאר האלבומים שלהן לא מגיעים לגבהים האלה, ואני זוקף זאת לא מעט לזכותו של המפיק-בעל-מגע-הקסם דייב פרידמן, שאחראי להרבה מאוד פייבוריטים שלי מהעשור האחרון. לא המון זמן אחרי הוצאת האלבום הזה, סלייטר-קיני התפרקה. כאילו החליטו לפרוש בשיא, הבינו שיותר מזה הן לא יכולות עוד להוציא מעצמן. האלבום הזה, כששומעים אותו במלואו, מפוצץ מאנרגיה ומותיר אותך מתנשף ומותש, אבל רוצה עוד. דייב פרידמן, כמו שעשה עם הדלגאדוס ב-"Hate", מותח כאן את גבולות הדיסטורשן כך שהתופים נשמעים כאילו הם שוברים את קירות האולפן ומרסקים את הרמקולים (אפקט שמגיע לשיא ב-"Modern girl" המבריק). היום נתקע לי בראש דווקא "What's mine is yours", אולי לא השיר הכי מרשים באלבום בהאזנה ראשונה אבל היי, מה שנתקע בראש הוא מה שנתקע בראש. אבל אני ממליץ לכם בחום עז לרוץ ולהשיג את האלבום הנפלא הזה. Kick some ass. [מפ3]
  2. וכאילו התכנית השבועית עם מתנויפלד ב"תדר" לא מספיקה, לאחרונה שמחתי מאוד להתחיל לשדר בעוד תחנה, שבקושי הכרתי קודם אבל גיליתי ככייפית להפליא. רדיו מהות החיים, בעל השם המשונה, הוא רדיו אינטרנט שנולד מתוך עמותת מהות החיים (זו ששייכת לשרי אריסון וכל זה), ובהתחלה גם אני עיקמתי את האף הציני שלי. מה לי ולמהות החיים? מאיפה אני יודע מהי מהות החיים? ומה לי ולשרי אריסון, בכלל? ובכן, כלום. אבל זה לא ממש משנה, משתי סיבות עיקריות: א. בתחנה הזו משדרים באושר כמה מגיבוריי הגדולים: עמיר לב, יוסי בבליקי, שרון מולדאבי, בועז כהן, אורי בנקהלטר ונערצים אחרים, ומה שטוב להם ודאי טוב גם לי. ב. אף אחד לא אומר לי מה לעשות, מה להגיד או איזה מסרים להעביר. מדי יום חמישי ב-22:00 (מיד אחרי התכנית של בבליקי) תוכלו לשמוע אותי בתכנית החדשה שלי, "הנווד", מגיש שירים שאני אוהב ומספר עליהם דברים שיש לי להגיד, וזהו זה. בלי התחכמויות, בלי אג'נדה מלבד מוזיקה שאני אוהב. מה אני צריך יותר מזה? לי זה ממש כיף, ואני מקווה שגם אתם תיהנו להאזין. כל התכניות עולות די במהרה להאזנה חוזרת (און-דימנד) באתר, ואתם מוזמנים להקשיב לתכניות הקודמות. מעכשיו, כאמור, אני שם כל חמישי, 22:00-23:00, וקצת אחר כך באון דימנד. [עברית]
  3. אני אוהב מאוד את הקליפ החדש (וגם את השיר) של פיל סלוויי, המתופף של רדיוהד, "By some miracle". הוא פשוט, הוא יפהפה והוא מרתק לכל אורכו למרות שאין בו כמעט כלום. [טיוב]
  4. "Too much", שיר שני להורדה בחינם מתוך האלבום המסקרן והמתקרב של סופיאן סטיבנס, ישו הצעיר של האינדיפולק. [בנדקאמפ]

  5. ניקייב. אני מתגעגע לשפם הזה שלו

  6. Grinderman החדש דלף השבוע לרשת, וביג פאפא ניק קייב מתראיין ל-Quietus יחד עם שותפו לפשע ג'ים סקלבונוס. כבר הרבה זמן לא קראתי שיחה כה נחמדה על זקן. [אנגלית]
  7. [ויה ויה] הטאמבלר של הצלם הידוע אלכס ליבק הוא יומן תצלומים ישראלי נהדר, פעמים רבות נוגע בפוליטי, תמיד בפיוט היומיומי. [פיקסלים]
  8. היאח הידד! מורפלקסיס מפרסם עוד מיקסטייפ בסדרת Easy sleazy lemon squeezy, לאיזי ליסנינג משובח בחברת ידידכם וכוסית הקוקטייל החביבה עליכם. [עברית, מפ3]
  9. [ויה ויה] דברים שחיפשתי באינטרנט הוא בלוג מלבב של קורנית סטולר שעוסק, איך לא, בדברים שהיא חיפשה באינטרנט, למה היא חיפשה אותם, ומה היא גילתה בדרך. [עברית]
  10. כייייייף! ב-14 בספטמבר השנה יוצאת כמות בלתי רגילה של אלבומים חדשים בארה"ב. ב-NPR החליטו לחגוג את התאריך בצורה הולמת, והם נותנים האזנה מלאה ל-14 אלבומים שיוצאים בתאריך הזה, כולל חדשים של The Bad Plus, Of Montreal, רוברט פלאנט (באלבום קאברים שכולל גם שני קאברים ללואו!), Blonde Redhead, The Walkmen, סטיב רייך ועוד ועוד (ואז עוד!). איזו חגיגה לאוזניים! [סטרים]
  11. וגם בוואלה נותנים לנו להאזין ל-5 אלבומים ישראליים חדשים במלואם: רוני אלטר, בלקן ביט בוקס, אושיק לוי, רוקפור וערופי שפתיים. חג שמח! [עברית, סטרים]
  12. אני לא מת על בל וסבסטיאן, שבדרך כלל משעממים אותי, אבל רבים מחבריי אוהבים אותם ורוח החג דבקה בי, אז הנה שלושה שירים חדשים שלהם. [סטרים]
  13. הידד! "Transparency is the new mystery", שיר חדש גם למארני סטרן וגיטרתה הצווחנית! [מפ3]
  14. כל כך הרבה מילים נשפכו בעשור האחרון על מצב המוזיקה והתרבות בארץ, על ההנמכה, העממיות, הרייטינג, האיכות, הכסף, רצון העם, מוסד הביקורת – אבל קשה למצוא 3,000 מילה מוצדקות כל כך, "שכל אחת ראויה לסלע משלה" כפי שכתב לי נדב לזר, כמו הפוסט החד, המרתק והנוקב של יונתן קוטנר בבלוג החדש שלו. קוטנר מצליח לנעוץ בסיכה את הערך הבעייתי ביותר בכל המודל המשתנה של התרבות בארץ – ציניות, איך זה משפיע עלינו, על האנשים שקובעים לנו איזו תרבות לצרוך ולשמוע, ועל כל התרבות בארץ, בעצם. זה ארוך, אבל זה גם חשוב (וגם כתוב בצורה מהנה), אז אל תהיו עצלנים. מגיע לכם לקרוא את זה, ומגיע ליונתן שיקראו את זה, ואל תפחדו מ-3,000 מילה, כבר קראתם ספרים ארוכים פי 200. חובה לקרוא. כדאי להגיב. מומלץ לקרוא גם את התגובות, כי דעתו הנחרצת של יונתן, עד כמה שאני מסכים איתה, היא לא הדעה היחידה בדיון הזה. [עברית]

  15. דיוויד בואי, כרוניקה של חייזר

  16. כותבי Quietus בוחרים את השירים המעולים אך הלא-להיטים של אלוהים דיוויד בואי, שאולי פספסתם בדרך. הם גם טורחים לנמק, שזה תמיד משמח אותי. [אנגלית]
  17. [ויה ויה] אוצר השבוע, מבחינתי: ממש בשבוע שעבר שיתפתי בטוויטר שלי את ה-Essential mix המדהים של ג'ף בארו מפורטיסהד מ-1995, שנתקפתי געגועי פתע אליו ומצאתי תוך בערך עשר שניות (תודה, אינטרנט!!!). ה-Essential mix היא תכנית סטים שבועית שרצה ברדיו 1 של ה-BBC כבר 17 שנה (!!!!). מדי שבוע מתארחת שם אושיית מוזיקה אחרת, לרוב מתחומי האלקטרוניקה, ונותנת סט רצוף של שעה-שעתיים מכל טוב. האגדתיים האישיים שלי הם הסט המדובר של בארו, והסט של די-ג'יי שאדו מ-2003, אבל יש עוד המונים וחלקים גדולים מהם מעולים להפליא. עכשיו מישהו העלה את כל האוצר השלם הזה לרשת, כולל רשימה מסודרת, והתיקייה אצלי תופחת מדי שנייה. זה אוצר היסטורי. בין היתר תמצאו שם סטים של דיוויד הולמס, לפטפילד, מובי, מאסיב אטאק, כמיקל בראדרז, דאפט פאנק, אייר, פאטבוי סלים, קולדקאט, והמון המון המון פיט טונג. [מפ3]
  18. "Motherland" הוא קטע אדיר של Lapti, אמן ושיר שהכרתי בזכות אחד המגיבים כאן בעונג. [סטרים]
  19. הפתעה מוזרה ואדירה לחובבי ישי קיצ'לס: מישהי הקליטה לו שיר תשובה. [טיוב]
  20. קרולינה נותנת לכם מתנה לחג: "דאב אחד לא בא לי", רמיקס דאב נהדר ללהיט הכי גדול שלה. [סטרים, מפ3]
  21. ועוד קצת דאב: Dub Kweli הוא אלבום מאש-אפ משובח, בו לקח המפיק Max Tannone קטעים של הראפר המעולה טאליב קוואלי וחיבר אותם עם הפקות דאב משובחות. האזנה מענגת לסופ"ש. [סטרים, מפ3]
  22. [תודה לנדב לזר] שניסח היטב את תחושותיי על הקליפ של "מאסטר יהודי" של קין והבל 90210: "אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. כנראה לצחוק. אני מת על הילדים האלה". לי זה מזכיר קליפים שהייתי רואה ברצועת הקליפים של שבע בערב בערוץ 9 לפני עשור. וגם את העובדה שלא מספיק שירים נכתבו על דמויות של פול אוסטר. [טיוב]
  23. קובי אור, שאנשים מסוימים מחזיקים ממנו משיח של ביקורת מוזיקה בעברית ואני לא אחד מהם – אני מעדיף מבקרים כמו בן שלו, שלא מכניסים את עצמם ואת חייהם לביקורת ואם כן אז בהקשרים צדדיים ורלוונטיים; וגם כשאני נהנה משורה או תובנה יפות במיוחד של אור, כל המסביב לא מלהיב אותי. יש אנשים שאוהבים את הסגנון הטוטאלי והביטניקי של אור, והם ודאי ישמחו לדעת שהוא פתח בלוג מוזיקה חדש. [עברית]

  24. לא כזאת (CC)

  25. [תודה לתומכה] ויתמה הגולש התמים: למה, בעצם, להכין סרטון אנימציה בשם מלחמות האוכל, שיתאר בעזרת מאכלים אופייניים למדינות את המלחמות הגדולות של המאה ה-20, החל ממלחה"ע השנייה? למה? ויאמר האינטרנט: למה לא? [טיוב]
  26. [תודה לערן שיפרמן] רגע לפני שהוא מגיע להרעיד את תל אביב, משחרר גונג'סופי רמיקסים לשניים משיריו. [סטרים]
  27. [תודה לכל השולחים] יש כמה דברים מעטים שאני מקבל במייל במשך שנים כבר, ושבוע אחר שבוע מתעלם מהם ולא מכניס אותם לעונג. למה? סתם, כי העונג נערך על פי מה שמעניין אותי, ויש דברים שלא מעניינים אותי או שאני לא אוהב, למרות שחלק ניכר משולחי הלינקים, יתברך שמם, דווקא אוהב גם אוהב. ניחא. אחד הדברים האלה הוא הצמד Pomplamoose, שעושה חיל ביוטיוב: מקליט שירים ומצלם אותם למה שמכונה VideoSong, סרטונים בהם מה שאתם שומעים הוא גם מה שאתם רואים – אין ערוצי סאונד נסתרים שלא תראו איך הם הוקלטו. ואני אומר: יופטידו. נחמד מאוד והכל, אבל לא מספיק מעניין בעיניי. גם בן פולדס, שיש אנשים המעריצים את האדמה עליה הוא דורך, אף פעם לא עשה לי את זה במיוחד. גם ניק הורנבי, הסופר הנערץ, הצליח להלהיב אותי רק באיזה סיפור אחד קצר שכתב, ולא יותר מזה. עניין של טעם, כנראה. אז לפי כל הנסיבות, הייתי אמור להתעלם לחלוטין מהקליפ החדש של בן פולדס, ניק הורנבי ופומפלמוס, שיצא כדי לקדם את האלבום החדש של בן פולדס, המורכב מ-11 שירים שכתב ניק הורנבי. אבל לא התעלמתי הפעם, למרות שהשיר משעמם להפליא בעיניי. למה? אולי כי כל כך הרבה אנשים שלחו את זה השבוע, ולא יכולתי להתנגד יותר. אולי בשבילכם, חובבי בן פולדס \ ניק הורנבי \ פומפלמוס, לשמח את לבבכם. אולי כדי לצאת חובה ולהגיד: זהו, הזכרתי את שלושתם, יותר הם כנראה לא יוזכרו כאן עד שיעשו משהו שיגרום לי להתלהב. [טיוב]
  28. [תודה לאורטל] לרדיו הר הצופים יש תכנית שנקראת חי על הקצה, ואף כי היא לא קשורה ל"קצה" של קוואמי ונדב רביד, היא כן קשורה לפאב "הקצה" בירושלים, ומשדרת הופעות חיות ממנו. עכשיו חלקם עלו ל-iCast, ואפשר ליהנות בכיף אדיר מהופעות של האחים רמירז, טלטקסט ז"ל, הפשרות, ושירה ז' כרמל. אנחנו רוצים עוד! [עברית, מפ3]
  29. [תודה לכל השולחים] כבר ראינו סרטוני וידאו אינטראקטיביים, אבל כשהם מושקעים הם אף פעם לא נמאסים. הפרסומת הזו נהיית מעניינת אחרי שבוחרים לא לירות בדוב, ואתם עצמכם בוחרים איזה פועל להזין בכותרת – ואז הצייד והדוב מצייתים. [טיוב]
  30. עוגיפלצת עושה ראמשטיין?! גאוני. [טיוב]
  31. יואב קוטנרהצטרף לערוץ 10, הידד!) כותב על הפעם הראשונה שהוא הגיש שיר בגל"צ, ואיך זה שינה את חייו. [עברית]
  32. [תודה ליואל] PBS, שזה הערוץ האמריקאי שמקביל ל"חינוכית" הישראלית, בהבדל הקל שהוא ממש ממש טוב, משתף כמה קטעי וידאו מההופעה הידועה של ניל יאנג במסי הול, 1971. [וידאו]
  33. כש-Bandcamp התחילו לגבות אחוזים מכל המכירות באתר שלהם, היו כאלה שהתרגזו והיו כאלה שאמרו אחלה, זה צעד הגיוני ואפילו מבורך במובן מסוים. אם האמנים מרוויחים, אין סיבה שהפלטפורמה שמאחרת אותם (ובדרך מוציאה הון על תחזוקה, תעבורה, איחסון וצוות עובדים) לא תגזור קופון. אני הייתי מהאחרונים, מהמבסוטים, ויאיר יונה היה מהנרגזים שטענו שזו לא הדרך, ושבנדקאמפ צריכים למצוא דרך יצירתית וטובה יותר לאמנים. [וואלה תרבות סיכמו את הדיון]. אבל עכשיו עושים בבנדקאמפ מהלך נוסף בכיוון, ויש סיכוי שהגיהינום יקפא ויאיר ואני שנינו נסכים בעניין הזה הפעם. בנדקאמפ הודיעה שמאחר ורוב התעבורה באתר מגיעה מהורדות חינמיות, ומאחר ומי שמממן את התחזוקה והתעבורה וכו' הם מיעוט האמנים שכן מוכרים את המוזיקה שלהם בכסף ובנדקאמפ יכולה לגזור מהם קופון – מעכשיו הורדות חינמיות לא יהיו באמת חינמיות עבור האמן. כלומר, כל אמן יקבל 200 הורדות חינמיות לחלק (או 500 אם הוא כבר קיים במערכת). מעבר לגבול הזה, הוא יתבקש לשלם לבנדקאמפ כמה שקלונים (באמת לא הרבה) – 20$ ל-1,000 הורדות חינמיות נוספות (גם הורדה של אלבום מלא נחשבת הורדה חינמית אחת). ולמרות שאני מבין לחלוטין את ההיגיון הכלכלי המיידי של המהלך הזה (יש הוצאות, וכדאי לגבות את הכסף עליהן ממי שמייצר אותן), אני חושב שמדובר במהלך אידיוטי בטווח הארוך. חלק ממה שהיה כה יפה בבנדקאמפ הוא שעד עכשיו הם לא עשו שום דבר לא נכון. הם הלכו תמיד לקראת האמן ועם האמן, כדי לעזור לו לקדם את עצמו טכנית ועסקית. הם הלכו עם המאזין ולקראתו כדי שיהיה לו קל ונוח להאזין, להפיץ וגם לשלם עבור המוזיקה שהוא אוהב (ואם הוא לא אוהב – הוא יכול להמשיך הלאה וזה בסדר). זה בעיניי המהלך הראשון שהוא אנטי-אמן, במובן הזה שהוא יכול להרחיק גם את האמנים וגם את המאזינים מהפיצ'ר הכי בולט של בנדקאמפ (אחרי נוחות השימוש בו) – הפצת המוזיקה בחינם, או ב"בחר כמה לשלם" (אם המאזין בוחר לשלם 0, זה נספר לאמן כהורדה חינם שהוא חייב בתשלום עליה מראש). הפלטפורמה הזו המשיכה לקרוץ לאמנים, גם אחרי שבנדקאמפ הודיעו שיקחו אחוזים, כי גם אמן עני לחלוטין היה עדיין יכול להשתמש במודל הזה בצורה חכמה וטובה לכולם, למשל להעלות EP בחינם להפצת שמו וקידומו, ואלבום מלא בתשלום, שישלימו זה את זה. עכשיו אי אפשר לעשות את זה. עכשיו, גם אמן עצמאי ונטול שקל שרוצה לנסות להצליח, לא יכול להעלות אלבום להורדה חינם אם הוא צופה שיורידו אותו יותר מ-200 פעם (תגידו "מה זה בכלל 9$? זה כלום", אבל זה עקרונית עדיין משהו). ההזדמנות לא שווה לכולם. וזה גרוע מאוד, כי אחד הדברים שבנדקאמפ סימלו היה את חוד החנית של המודלים החדשים, שמשטחים את המגרש ונותנים את אותם התנאים גם לשמוליק והצנוניות שקמו לפני שלוש דקות בבית של ילד בן 14 וגם לאמנדה פאלמר או סופיאן סטיבנס. המגרש שבנדקאמפ עבדו כל כך הרבה לשטח, נהיה עקום שוב. [בנדקאמפ]
  34. אודָה לשעון הקיץ: בערבו של עוד קיץ, החמה נוטה לערוב, ואני צמא למבט רחב אחד למערב. לאורות החמים של שקיעה, לעצום עיניים ולהרגיש את הקרניים על העור, לראות את הבתים בוהקים בכתום. אני אוהב את הרכות בה סופו של ערב קיץ משתהה, נמשך ונמשך, משאיר את השדות זוהרים, את הרחובות מלאים, את הארץ חיה. אני רוצה לחיות בערב הזה תמיד. אני שונא את בוא שעון החורף. את מותו המזורז של הקיץ, עגלתו נדחפת בבהילות על ידי חרדים רעבים לצום, שמקצררים את סוף היום המתקצר בלאו הכי. גונבים לי את השעות, ועוד את היפות ביותר שבהן. שעות של מיץ על המרפסת, סיגריה אחרונה, אוויר, לפני שהחושך סוגר את הדלתות. היה שלום, שעון הקיץ הישראלי. היטבת עמי, עם האנשים הסולאריים שזקוקים לאור כדי לפרוח. Explosions in the sky חוזרים "To west Texas" ומנגנים אותי בחזרה לערבים האחרונים של הקיץ בילדות, ליד גדר המערכת של הקיבוץ, כשההרים נצבעים שחור והשמיים הכתומים המתכהים מאחוריהם נראים כמו נייר שנקרע. [מפ3. תמונה: CC]

שתהיה שבת שבוגי!

25 תגובות על “עונג שבת: הימים הנוראכיפיים”

  1. השינוי במדיניות של באנדקמפ פשוט מדכא: אם בכל השינויים הקודמים כמו גביית אחוז מההכנסות של האומנים היה בהם עוד הגיון כלכלי גם לספק השירות (באנדקמפ) וגם לצרכן (אמן) – עכשיו זה מרגיש כבר מוגזם. מצד שני אני מקווה שעוד לא מאוחר לשנות את הכיוון בו באנדקמפ בחרו, נשירות שלהם עדיין חיוני כמעט לכל מוזיקאי.

    חוץ מזה יופי של עונג גיאחה, כהרגלך :-)

  2. מאת קצוות מפוצלים:

    הו, סליטר קיני
    גם אני גיליתי אותם בערך באותו זמן (אולי קצת לפניך), אבל לגמרי לא במקרה, אלא יותר במסגרת ההתחקות שלי אחרי ריוט גירלז. בעיני האלבום הכי טוב שלהם הוא הוא דווקא אחד לפני (One Beat). אחד אחרי השני שירים "תופסים".

    תודה על החדש של בלונד רדהד! [שמה אוזניות, מסתדרת לשמוע]

  3. מאת אושר:

    העונג הזה כיף נורא!!

  4. גיא – אני לא אומר כלום בנושא הבנדקמפ. רק אומר שתחושות הבטן שלי לא טעו לגביהם.

    תודה ענקית על הקליפים של ניל יאנג במאסי הול, פעם ראשונה שאני רואה אותם וזה מאלף.

  5. מאת עדי ס.:

    הידד לפריטים 12 ו-15! אם עוד אנשים לא רואים את השם המלא של כל תכניות הessential mix, אפשר לראות כאן
    http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Essential_Mix_episodes

  6. מאת סטיבי:

    שמעתי כבר ב-NPR את האלבום של הווקמן ולא התלהבתי (קצת התפלאתי, אבל רק קצת).
    אני מקווה שהאלבום של ג'וניפ לא לא נשמע כולו כמו אלבום של הסולן שלהם. לא שזה רע, פשוט אם ככה, בשביל מה הוא צריך עוד להקה?
    חוץ מזה, עונג קצר ומשובח.

  7. מאת לאון:

    כרגיל משובח ומלא מכל טוב. שנה טובה

  8. מאת עודד:

    ושום מילה על החדש של אינטרפול?

  9. מאת ערן מחלו:

    קין והבל 90210 פשוט אדירים, ההתלבטות היא לא בין לצחוק או לבכות, אלא בין להסיר את הכובע או להשתחוות. ולגבי קובי אור, קשה לי להבין מי "נתן לו רשיון" ואיך השפיע כ"כ על אנשים כמו נושאי המגבעת.

  10. מאת לזרבוי:

    עוד עונג כיפי, שהמאמר של קוטנר אף משדרג לעונג חשוב.

    ובעניין אחר – עמית ארז חטף מכות רצח מחבורת בריונים

  11. מאת ענבר:

    איזה מוזר שהאלבום החדש של בלאק מאונטיין לא מוזכר ברשימת 14 האלבומים!גם הוא יוצא ב-14 בספטמבר..

  12. כל הדיונים הללו על התקשורת די נאיביים, זה כבר לא עובד ככה מזמן וגם לא יחזור להיות ככה. גם התקשורת וגם תעשיית הטלוויזיה והרדיו פשוט לא מעדכנים את עצמם למצבים המשתנים מתוך מודעות להלכי הרוח בחברה, אלא מנסים להיאחז בבטוח, ועוטפים את זה במילים כמו רייטינג, פופולריות, מכנה משותף נמוך וכדומה, אבל זה לא ממש עובד.

    כל מי שלא מבין כיצד הדברים פועלים, ופועל בהתאם להם, הצלחתו תהיה לעולם כמו שעון מקולקל שמראה פעמיים ביממה את השעה הנכונה. ועל כן התקשורת עד שלא תפנים היא לא תצלח ובטח שלא חזרה לאחור למה שהיה בעידן הערוץ האחד, הרבה לפני עידן האינטרנט, בטח שלא יושיע אותה.

  13. קין והבל היו הדבר הכי נוסטלגי שראיתי הרבה זמן. מין שילוב משונה של פורטיס עם מופע הארנבות.

  14. מאת עופר אלפר:

    אם כבר הזכרת את האלבום the woods אז הלהקה woods הוציאה את At Echo Lake שמעתי ממנו מעט וזה נשמע נפלא.

  15. מאת יוד'לה:

    דע לך גיאחה שאני אוהב שלמה ארצי ולא מפחד להגיד את זה.

    עוד עונג או שניים, תגיע למעמד וביטחון שתוכל גם את לספר על אהבות קינקיות כאלה.
    יש התקדמות בי מעונג לעונג.

  16. מאת יינון:

    1 – Sleater-Kinney
    המילים של night life:
    "How do you do it
    This bitter and bloody world
    Keep it together and shine for your family
    How do you do it"

    פשש… כתיבה ברמה מאוד גבוהה.
    באמת שזאת לא להקת punk pop מיוחדת. הן לא הצליחו לנסח שום דבר מקורי במיוחד, לא במוזיקה ולא במסרים. חוץ מלסבו-שיק מגניב, לא יצא מהם יותר מדיי.

    11 – גיי :)

    13 – פלאבידי פלופ *תעשיית* המוזיקה היא קפיטליסטית!!!!!! פלאפ פלאפ מה זה מוסיקה באינטרנט זה טירוף?!
    3000 מילים שמוכיחות שהכותב לא שמע על האינטרנט, last.fm, pandora או כל רדיו אינטרנטי אחר שמאפשר לך למצוא מוזיקה שאתה אוהב. רבאק, מה הבעיה בקצת מזרחית, או בפלייליסט? אם אתה לא אוהב, אל תקשיב. בדיוק כמוך יש הרבה ילדים שעושים בדיוק את זה, ומוצאים מוזיקה אחרת באינטרנט. דיי להתבכיין.

    27 – איכותי. יש לי כבוד לחבוב.

    הייתי אומר שבנדקמפ זה האכזבה של השבוע. הם נתנו לעלויות איכסון לשבור אותם, בעולם שבו אמאזון מציעה אותן בעלות כמעט חינמית. יש כל כך הרבה פתרונות, והם בחרו לשבור את הכלים. לאומנים שעוד אין להם חשבון באתר, מומלץ לשמור מרחק.

  17. מאת נלי:

    העונג הזה פשוט מדהים. מאיפה היכולות האלה ???

  18. מאת יינון:

    אנשים שולחים לו מיילים, זה לא ממש מורכב.

  19. מאת גיאחה:

    מה שיינון אמר, basically :)

  20. מאת נלי:

    אוקיי, עדיין מוצלח…

  21. מאת KaBuKiM:

    עונג מצויין.
    כדאי לעדכן בעונג הבא, אולי, שבעקבות התגובות של משתמשים בבנדקאמפ, הם עשו שינוי קטן אך הגיוני ב"גזירה" החדשה שלהם: כל חודש הם יאפסו את המונה חזרה ל-200, כך שאמן שהוריד רק חלק מזה לא ייאלץ לשלם עש הוא יהפוך לאמן שתעבורת ההורדות שלו תהיה גדולה מ-200 הורדות בחודש (והבעיה תמיד היא לא אחסון, שכמו שנאמר הוא מאוד זול. הבעיה היא תמיד תעבורה ורוחב-פס).

  22. עד העונג הבא אהה אהה אההה (המכשפות…) :)

  23. מאת שחר:

    אני אולדסקול, תנו לי לד זפלין, בואי ואני מאושר אבל האמת שהם מוכשרים בטירוף

כתיבת תגובה