25 בפברואר 2010

עונג פורים: התחפשתי לנגנית נבל, יצאתי נבלה

פורים שמח!!! אל תיבהלו. הכל בסדר. אתם עדיין בעונג שבת.לרגל החג המשמח (ולרגל העובדה שאטמי אוזניים התחפש לעונג שבת), גם העונג לובש חג ויעטה השנה (און אנד אוף, במהלך הסופ"ש) את בגדיו של בלוג המיקסטייפים הכביר של מורפלקסיס. חג שמייח!

לפני הכל: תזכורת!
מחר בערב זה קורה! בואו במיטב התחפושות לחזות במיטב ההופעות. צפויות הפתעות בימתיות, אבל בעיקר הופעות בימתיות, ואולי גם כמה בהמתיות, תלוי כמה כולנו נשתה באותו ערב.

עכשיו אפשר להתחיל באמת. היט איט!


    התחפשתי לג'ון לנון שמתחפש להאמפטי דאמפטי שמתחפש לדונובן

  1. בדרך כלל אני פותח את העונג עם שיר חדש יחסית, או פחות אחד מהשנים האחרונות. לעתים רחוקות אני חורג מגבולות העשור האחרון, אבל הפעם הלכתי Way back, לשיר כל כך מושלם, שלא הייתי רוצה לשמוע אף קאבר או רימיקס או רימאסטר שלו. אני אוהב כל פרט, מקטן ועד גדול, ב-"Get thy bearings" של דונובן מ-1968. דונובן נודע בעיקר כזמר פופ חביב שכזה ("Mellow yellow" וכאלה), אבל הקריירה שלו הייתה (ועודנה) ארוכה ומגוונת. היא התחילה בפולק אבל מהר מאוד שלחה זרועות וקטפה מפירות הג'אז, סול, פ'אנק ופסיכדליה. "Get thy bearings" הוא היתוך מושלם של כל הז'אנרים האלה, בשנה בה חלק גדול מהם היו בשיא פריחתם ותפארתם. ואני אוהב פה הכל. מהקונטרבס הפותח, דרך הגרוב המתוח הזה, הדיליי שמונח על הסנר, הסקסופון (ויותר מכל – הברייק המדהים הזה ב-00:40, שאני יכול לשמוע לנצח), הגיטרה שמבליחה מדי פעם לחזק את השורות, והשירה הנהדרת של דונובן עצמו. הכרתי את השיר הזה לראשונה במיקסטייפ מקורות הטריפהופ שרקח חברי מורפלקסיס, והשבוע נתקלתי בו שוב בסט הסול המעולה של איל רוב. דברים טובים סופם לצוף. [מפ3]
  2. 2manyDJs, מבית Soulwax, מגיעים ארצה! [עברית]
  3. יו לה טנגו מוסיפים הופעה שנייה בבארבי (המשופץ והגדול יותר), יום אחרי ההופעה המקורית – 22 ו-23 במרץ. [עברית]
  4. אטמי אוזניים, בלוג מוזיקת השוליים הישראלית המעולה שכותב נדב לזר ומתארח כאן במשפחת העונג, התחפש לרגל החג לעונג שבת! אדיר לגמרי. [עברית]
  5. נחשו מי בא לבקר השבוע בעונג סשנז? את התשובה, וגם מכונית פלימות' 1949 מהממת שהזדמנה לגמרי במקרה לסצינה, תוכלו למצוא בטיזר הקצרצר הזה. בקרוב מאוד – הסשן המלא יפורסם כאן בעונג. [עברית]
  6. רדיו פרימיום חוגג פורים בשלל שירים שמחים וחדשים של סופ"ש ערפדי, RJD2 ושחר פאר. [עברית, מפ3]
  7. The gospel according to whom הוא אחד הבלוגים האהובים עליי בעברית, בטח בקרב בלוגי המוזיקה. מדי שבוע כותב אורן ראב על דברים שהוא אוהב, בצורה אישית ולא מתחכמת, וזה בעיניי מה שכיף בבלוגים של מוזיקה. אוהבי מוזיקה שכותבים את הסיפור שלהם, מספרים למה הם אוהבים דווקא משהו מסוים, מה מיוחד בו, ולא פועלים לפי שיקולי עריכה של פופולריות או מספר מילים או כל דבר אחר. השבוע חוגג הגוספל 3 שנים (!) של פעילות, ולרגל המאורע הזמין אורן כמה אנשים שהוא אוהב לענות על שאלה לכאורה פשוטה: "מה האלבום ששינה את הדרך שבה אתם מקשיבים למוזיקה?". אורן עצמו עונה ראשון על השאלה, ובהמשך השבוע יופיעו שם כותבים אורחים נוספים, ביניהם גם אני. זו הזדמנות מעולה עבור מי שעדיין לא מכיר את הבלוג המצוין של אורן לעשות עמו היכרות ראשונה, וזו גם הזדמנות לאחל לאורן מזל טוב ענקי ושמח, ועוד שנים רבות של "אהבה, מוזיקה, חופש", כפי שניסחה זאת היטב דיקלה באחד האלבומים הישראליים האהובים עליי של העשור. [עברית, מזלטוב!]
  8. לא מזמן קראנו שדיוויד ברוזה עומד להוציא אלבום משיריו הגנוזים של טאונס ואן זאנדט, מגדולי הסונגרייטרז האמריקאים המנוחים, והנה זה קורה. יאיר יונה אוחז בידיו את הדיסק, ויש לו גם מה להגיד על ברוזה, על ואן זאנדט, על בלוז, וגם כמה שירים מהפרויקט להשמיע לכם. [עברית]

  9. ג'וני קאש, שקוע במחשבה עמוקה, בניסיון להבין איך זה שהוא מת כבר שנים ועדיין מוציא דיסקים

  10. חיליק גורפינקל כותב ב"אחר" על Ain't no grave, האלבום האחרון בהחלט (אני מקווה) של ג'וני קאש, בסדרת "אמריקן רקורדינגז" שיצר עם המפיק המבריק-ריק רובין. אני מת למצוא את השעה הפנויה לשמוע את האלבום הזה, שמסתמן כעוד ממתק לנפש. [עברית]
  11. הקליפ החדש של אונילי ל-"Sentimental" נהדר, טריפי לגמרי, ועושה שימוש מבריק בקטעים מקוצצים מסרטוני יוטיוב, שהופכים להיות הסולן של השיר במקום אונילי, אחרי הבית הראשון. אדיר. [טיוב]
  12. קרטושקס היא סדרת רשת חדשה ואדירה שמקדמת את תפוצ'יפס, והיא מופיעה כאן משלוש סיבות מעולות: 1. יצרה אותה חבורת היפופוטם המעולה, שאחראית גם ל"מוסד הסגור" ולהמוני מערכונים אדירים. 2. יש שם את עופר סקר, סולן "הפשרות" המעולה, בתפקיד הראשי. 3. יש שם את תומש, תומר שרון, בתפקיד משנה סמי-ראשי. בעצם יש עוד סיבה: 4. היא מצחיקה לאללה! הפרק הראשון כבר עלה, והבאים בדרך. הידד! [טיוב, עברית]
  13. סיפור נהדר: לפני 10 שנים נגנבה הגיטרה של ג'וני מאר – ולא סתם גיטרה, גיבסון SG אדומה מ-1964 – בסוף הופעה בלונדון. השבוע התוודה הגנב, מוכה אשמה, והחזיר את הגיטרה לבעליה (וגם נידון ל-200 שעות עבודות שירות). [אנגלית]
  14. רזי בן עזר, זמר, מפיק ואיש אולפן (וגם, למרבה השמחה, בלוגר) ישראלי שחי בארה"ב, מספר איך גילה בזכות שותפו האמריקאי את ההיפ-הופ, הבין את (היעדר) כלליו המוזיקליים, והפיק אלבום לשלישייה מפוקפקת מדרום קרוליינה. [עברית]
  15. נדב לזר לא רק מתחפש לעונג שבת, הוא גם מוציא לי את המילים מהפה ומנסח היטב את עמדתו בכל הדיון המיותר על מקומה של המוזיקה המזרחית במיינסטרים הישראלי. טוב, יכול להיות שהדיון הזה לא מיותר, אבל כפי שהוא מתנהל כרגע הוא מסריח מגזענות וצביעות. כרגיל, גם התגובות ראויות לקריאה. [עברית]
  16. הלייבל המשובח 4AD התקנא בעונג סשנז (כידוע, אנחנו המצאנו את הנוסחה, כן? לא גנבנו את זה מאף אחד!) והזמין את efterklang לסשן מצולם באולפן, בו הם מנגנים לייב 4 שירים חדשים. [וידאו]
  17. בישראל זה בטח לא היה קורה, אבל באנגליה יודעים מורשת תרבותית בת זמננו מהי: האיומים במכירת\הריסת אולפני אבי רואד נתקלו בממשלת בריטניה, שהכריזה על המקום כבניין היסטורי מוגן. [אנגלית]
  18. עידו שחם כבר רכש כרטיס להופעה של הפיקסיז בישראל, ואז הקדיש לעניין מחשבה והתעצבן. אם הלהקה עושה את זה רק בשביל הכסף, ונותנת הופעות משעממות לגמרי, שילכו להזדיין – הוא אומר – ומוכר את הכרטיס שלו. האם הייתם עושים כמותו? [עברית]
  19. מורפלקסיס מצא וידאו של הסשן האולפני האחרון של The Birthday Party מ-1983. [וימאו]
  20. Rap Genius הוא אתר היפ הופ ללבנים. לא הבנתם את הסלנג? אתם עדיין מגרדים בראשכם לגבי רפרנסים תרבותיים ואחרים? מדברים מהר מדי בשבילכם? האתר הזה יפרש ויסביר לכם טקסטים של שירי היפ הופ. [אנגלית]
  21. השבוע הזה היה השבוע של ג'ואנה ניוסם. זה בכלל לא משנה אם האלבום החדש שלה טוב או רע (הוא טוב, כמובן), מדובר באירוע. ג'ואנה ניוסם, אחת המוזיקאיות האהובות עליי בעשור האחרון וכזו שהוציאה שני אלבומים מושלמים ושונים מאוד זה מזה, מוציאה אלבום חדש, משולש (לא פחות), שעתיים של מוזיקה. בין אם האלבום טוב או לא, השבוע הזה שייך לו במלואו. איך עוד אפשר לעכל שעתיים של מוזיקה חדשה מיוצרת מבריקה כמו ניוסם, שכל בית אצלה הוא אריג מורכב של חריזה, וכל תפקיד נבל (או פסנתר, במקרים רבים באלבום החדש) דורש התעמקות נוספת? אנדי ויטמן, ממבקרי המוזיקה הוותיקים והחביבים עליי בארה"ב, כבר לועג בחביבות האופיינית לו לכל ההתפעמות וההשתאות של אנשים כמוני אל מול היצירה החדשה של ניוסם. אבל הוא במיעוט. מבקרים גומרים על האלבום הזה (את ההלל) על ימין ועל שמאל, ואני בעיקר תוהה מתי לעזאזל הם הספיקו לשמוע, שלא לדבר על לשמוע כמו שצריך, להתעמק, לעכל ולהפנים, את כמות המוזיקה הזו, על כל חלקיה. אני, לעצמי, ממשיך לשמוע אתה אלבום החדש הזה בפרצים. גם כי השירה של ניוסם כאן כל כך רכה ומסחררת (אותי) שלפעמים זה ממש יותר מדי בשבילי, רגשית, ובעיקר כדי לתת לכל שיר את ההאזנות הרבות הראויות לו, להכיר אותו, לא רק לחלוף על פניו. וזה יוצר מצב מצחיק, מצב בו לא שמעתי פעם אחת רציפה את האלבום הזה, אבל טעמתי ממנו, חזרתי אליו ובעיקר חשבתי עליו כל כך הרבה בימים האחרונים, שהוא חייב להיות אלבום השבוע עוד לפני שבכלל התחלתי לשמוע אותו באופן הראוי לו. מה אתכם? טעמתם? שקעתם? רפרפתם? התעלמתם לגמרי? אם עדיין לא הספקתם, הנה הזדמנות פז: NPR נותנים את האלבום במלואו המשולש, להאזנה בחינם. [סטרים]
  22. אני לא לגמרי בטוח איך Codeorgan פועל, אבל מדובר בנגן פלאש שמתרגם אתרים למוזיקה. כלומר, אה, קורא איכשהו את הקוד שלהם, ו, אה, מתרגם אותו, איכשהו, למוזיקה, בערך. העונג לא נשמע קוהרנטי מאוד מבחינה מלודית, אבל יש לו אחלה ביט אז אני מבסוט. איך נשמע האתר החביב עליכם? [פלאש]

  23. אם הייתי עורב, הייתי בורח מזמן. וזה אפילו לא פורים אצלה, היא סתם מתלבשת ככה

  24. כמה פורימי: תמיד אמרתי שליידי גאגא נראית כמו דחליל אנושי, ואיכר בריטי אחד חושב כנראה כמוני, והציב בשדה שלו דחליל שלבוש כמו ליידי גאגא. [אנגלית]
  25. צלמת הבית מאי קסטלנובו עקבה אחרי יהוא ירון עם עדשתה, ופירסמה בבלוג שלה את "השנה של יהוא ירון" בתמונות. [עברית, פיקסלים]
  26. [תודה לאביטל] אם נמאס לכם לשחק אבן נייר ומספריים, אף על פי שזה משחק שלא יימאס לעולם, תמיד תוכלו לגוון עם אבן נייר מספריים לטאה וספוק, רק צריך לשנן קצת יותר כללים (נייר מנצח ספוק, ספוק מאדה את האבן, וכן הלאה). [אנגלית]
  27. freealbumסגול 59 מפנק באלבום אוסף\רימיקסים\בי-סיידז להורדה חינמית, שמסכם עשור של פעילות. בוויינט גם לקחו אותו לבית דיור מוגן, שם הוא ניסה ללמד את הקשישות המקומיות לשיר את "במצב הנוכחי". סחטיין. [עברית]
  28. רזי בן-עזר בפוסט מוקלט נהדר ומחכים על האגדה של ג'ו הנרי, אגדת עם אמריקאית נהדרת, שבעקבותיה נכתבו שירים מעולים בביצוע רבים וטובים. על הביצוע של לורה וירס ל-"Spike driver blues" כתבתי כאן ב-2008 (בשיר הסיום השני). [עברית, טיוב]
  29. [תודה לערן כ"ץ] המצייצת הישראלי Ananas מעבירה בשישבת "הרצאת טוויטר" על מבנה של שירי פופ. הרצאת טוויטר זה אומר שזה כמו מאמר או פוסט עם דוגמאות, אבל מחולק למלא סטטוסים קצרים שלא נוח לקרוא. בכל זאת, המבנה החברתי של טוויטר הופך מהר מאוד את ה"הרצאה" הזו לדיון פתוח, והנושא טוב ומעניין. הציצו, גם אם אין לכם טוויטר. [אנגלית, משום מה]
  30. וורנר מיוזיק, אחת מארבע חברות המוזיקה הגדולות בעולם, הודיעה לאחרונה שתפסיק להרשות סטרימינג באינטרנט של יצירות בבעלותה. הבסיסט של Muse, שחתומה בוורנר, מתקשה להבין את ההיגיון שבמהלך הזה. "זה כמו להסיר את השיר שלך מהרדיו, לא? אתה פשוט מרחיק את השיר שלך מקבוצה של מאזינים פוטנציאליים". ברור שהמהלכים והנימוקים הכלכליים מורכבים קצת יותר מזה, אבל בבסיסו של דבר, כריס צודק לגמרי. [אנגלית]
  31. אליוט ואן בסקירק, עם שם בלתי מנוצח, כותב ב-Wired על האסטרטגיה שעשויה להוביל את גוגל לנצח את אפל בקרב על המוזיקה המוזרמת למכשירים הניידים, לבתים, למכוניות ולמשבים שלנו. [אנגלית]
  32. אתה מקליט באולפן אלבום חדש, כולך מלא סמים וחלומות, ורגע לפני היציאה של האלבום אתה מגלה שלא קיבלת אישור שימוש לדגימה אחת. מה עושים? אריקה באדו השתמשה בטוויטר כדי לקבל אישור תוך שעות ספורות לדגימה של פול מקרטני. איזה סיפור נהדר. [אנגלית]

  33. עוזי פיינרמן באולפני "זזה" עם האחים רמירז (תצלום: בלוגרכם הנאמן, במצלמאי)

  34. מלבד ג'ואנה, כמובן, היה זה שבוע של אולפני הקלטות. מימיי קודם לא ביליתי בכל כך הרבה אולפני הקלטות בשבוע אחד. ביום ראשון ביקרתי באולפן של ניר אוורבוך, ובערב אותו יום קפצתי לבקר את האחים רמירז באולפני "זזה" היפהפיים ביפו, שם הם הקליטו כמה שירים לטייפ סלילים. ואת רוב רובו של יום רביעי העברתי באולפני המערבל האהובים עליי, שם הקלטנו את הפרק החדש (הגיע הזמן!) ב"עונג סשנז", שיפורסם כאן ממש, ממש בקרוב, ואחרי הסשן קפצתי לאולפני "קיצ'ה", לבקר את יהוא ירון שמקליט את אלבום הבכורה שלו עם הלהקה המדהימה שלו. זו חווייה מרגשת ומשונה, לשבת באולפן. הם שונים מאוד זה מזה, אבל משהו תמיד זהה, כמו שדות תעופה. אחרי הכל, מדובר תמיד בחדרים גדולים עם מטרה אחת בלבד: ללכוד צליל. לכן חיפוי העץ, לכן הכבלים והמעמדים המיוחדים, לכן לוחות אקוסטיים על התקרה והקירות, לכן חלונות ענקיים בין חדרי ההקלטה. לכן הבידוד והריקנות והתכליתיות, שמטרתם תמיד להעלים כמה שיותר מהמשתנים: רעשי רקע, הסחות דעת, הבלגן והאנשים והזיעה וההתרגשות של הופעה חיה – לזקק רק את המרכיבים הבסיסיים: אנשים והצלילים שהם יוצרים. השירים אולי נכתבו ונוצרו בתוך הרעש והבלגן של חיי היומיום, הרחוב, היחסים והחיים, אבל הלכידה שלהם ברגע אחד שיהיה קפוא בזמן לנצח נעשית בסביב סטרילית, דוממת, מחוץ לחיים עצמם. זו מעבדה של אמנות, וככזו ביקור בה פותח צוהר לתהליכים הארוכים והסבוכים שמאחורי השירים שאנחנו שומעים ואוהבים, לטעויות, לתיקונים, ובעיקר להחלטות. דיברתי לא מזמן עם מפיק מוזיקלי מעולה, שהפיק כמה מהאלבומים האהובים עליי בשנים האחרונות, וכשחקרתי אותו על תפקידו של מפיק מוזיקלי, הוא אמר שחלק גדול מהעבודה עצמה היא לקבל את ההחלטות הנכונות. האולפן מציע כמעט אינסוף אפשרויות של טיפול בצליל, החל מאיך הוא יישמע וכלה במה ייכנס ומה ייזרק, דרך אלפי החלטות-ביניים בכל צעד ושעל בדרך הארוכה מהכניסה לאולפן ועד האלבום הגמור. כשאני מבקר באולפן, מלבד החווייה המוזיקלית והוויזואלית הנהדרת עצמה, תמיד מסקרן אותי להאזין ולצפות בדינמיקה שבין חברי הלהקה. יש אמנים שדנים בכובד ראש, יש כאלה שבאים עם רוב ההחלטות מראש, יש כאלה שלא ממש מחליטים ופשוט זורמים הלאה, נותנים לדברים להישאר על סרט ההקלטה כמו שהם. ולפעמים, עם הרבה כישרון, ביטחון ומעט מזל – נוצרים במעבדה הזו נסים, נסים ממש. [זהו]

  35. חתול בית, מחופש לניקול סימון

  36. ואם את שיר הפתיחה אני חייב למורפלקסיס ואיל רוב, שהעניקו לי בלי דעת משלוח מנות מפנק, הרי שאת שיר הסיום אני חב הפעם למורי ורבי, קוואמי. יש אנשים שגדלו על קוטנר שחינך אותם מוזיקלית, או שמיכל ניב הייתה זו שפתחה עבורם את הדלת לעולם מוזיקלי מאתגר ומרתק, או אורי לוטן. עבורי זה היה קוואמי (שבאורח הגיוני, גדל על ברכי שלושת המוזכרים לעיל, ולכן ממשיך את מורשתם החינוכית של תשוקה מוזיקלית אמיתית), ושותפו לפשע נדב רביד שהנהיג את "הקצה" לפני שקוואמי הצטרף. יום ראשון האחרון הסתיים בהקפצת ידידתי מאי הביתה קרוב לחצות הליל. כשחיפשנו משהו לא נוראי לשמוע ברדיו, נזכרנו שיש "הקצה" ותפסנו את הזנב שלו, שלושה-ארבעה שירים אחרונים. אחרי שפיטר גבריאל סיים לרצוח שיר, ניבאתי באוזני מאי שיהיה עכשיו שיר חדש של ג'ואנה ניוסם, ואכן כך היה. אין לי שום כישורים נבואיים, רק ותק של כמה שנים טובות של האזנה ל"קצה" של קוואמי וקצת שכל ישר. אחרי שמאי ירדה סיים קוואמי עם שיר שלא הכרתי, שגרם לי להישאר באוטו עד שייגמר, גם אחרי שמצאתי חנייה. קראו לו "Melt", של זמרת שלא הכרתי בשם ניקול סימון (חלל; כמה מורשת וציפיות יש בשם כזה לזמרת), והוא אכן המיס אותי כליל. תודה, קוואמי. [מפ3]

שיהיה חג שבוגי! למה אתם מתחפשים?

22 תגובות על “עונג פורים: התחפשתי לנגנית נבל, יצאתי נבלה”

  1. מאת יערה:

    אני עדיין בשלבי חקירה של האלבום החדש של ג'ואנה נסיום.
    אני לא אוהבת להפסיק ולעצור בין שירים, לכן הוא פשוט בלופ אצלי.
    ועוד לא הגיע הרגע לעצור.

  2. מאת יערה:

    אופסי, התבלגן לי השם ניוסם

  3. מאת סנש:

    אוף, שיר הסיום, אוף

  4. רק עכשיו גילית את אבן נייר מספריים לטאה ספוק??? מתחת לאיזה אבן הסתרת את הלטאה שלך לעזאזל?

    אם כבר משחקי כאפות, אז אני שמח לבר לך שהדור הבא של אבן נייר מספריים כבר כאן, השלב הבא באבולוציה – לשחק אבן נייר מספריים עם עצמך!

  5. מאת שני:

    התחלתי להאזין לאלבום החדש של ניוסם ביום שישי שעבר מאחר והוא כבר הופיע באורח פלא בחנויות תקליטים מסוימות בארה"ב, כך שהיה לי זמן לבלות עם האלבום הזה. שבוע זה לא בהכרח הרבה, אבל כשקמים בבוקר ומקשיבים לו ובדרך לאוני' מקשיבים לו ובדרך חזרה וגם כמה סשני הקשבה בחדר… כבר מתחילים לפתח מערכות יחסים עם השירים וגם אני רוצה להודות שבאף אחד מהמקרים הללו לא האזנתי לאלבום באופן רציף ונראה לי שזה בסדר עם האלבום הזה.

    יש כל כך הרבה לומר על העולם של ניוסם (איך אפשר שלא? היא בעצמה אומרת המון!),
    אבל אולי רק להוסיף ביחס לאלבום הקודם, אפשר להסתפק בנגיסות ממנו בניגוד ל"יס" שאותו בלעתי בחתיכה אחת בכל האזנה ובמשך כמה חודשים (כמה וכמה וכמה) לא ידעתי שובע.

    איזה כיף לשמוע את ההבדלים הע צ ו מ י ם בין הקול של האלבום הראשון, השני והחדש.

  6. מאת מוני:

    שני האלבומים הראשונים של ניוסם לא אהבתי.
    ניסיתי.

    בוא נראה מה יהיה עם השלישי.
    לפחות את הדיבור עליה, מצליחים לייצר פה .

    השיר של melt כרגע ברקע, הרבה יותר טוב.

  7. לניוסם צריך זמן. בינתיים אין לי.
    גם אני חשבתי להתחפש לבלוג אחר, אבל החנויות היו סגורות…בדיוק נגמרו כל התחפושות שרציתי, ו…הבעיה שיש לי ידיים קצרות וגוף ארוך, אז אין מידה בשבילי :-)
    הביצוע של אטמי אזניים מושלם. תחפושת נאה ביותר. צריך להרחיב את השעשועון הזה.

  8. מאת noa:

    שיאללה, איזה מגניב עם אריקה באדו!
    אבל מה עם מאסיב אטאק שמגיעים? D:

    אוף, אני מניחה שכשאמרת שפיטר גבריאל רצח שיר, התכוונת לאחד מהדיסק האחרון שלו. חבל, הוא ממש ממש מצוין לטעמי.

  9. אמא, את יכולה לתפור לי תחפושת כמו זו של מורפלקסיס ואטמי אוזניים? השנה זה יותר פופולרי מנינג'ות וחתולות מין!

  10. הדחליל ליידי גאגא זה ענק! אם הייתה לי גינה הייתי לבטח עושה איזה דחליל צ'ארלי מגירה או משהו בסגנון.

  11. מאת גיאחה:

    נועה, העניין עם מאסיב אטאק לא פורסם כאן פשוט כי אני משתדל לא לפרסם דברים שעדיין לא סגורים או רשמיים. חבל לפתח סתם ציפיות :)

  12. אבל גיאחה, זה לייב פרודקשן. הם לא סתם מפרסמים את זה.

  13. מאת גיאחה:

    באייטם עצמו מצוין שהמו"מ בתהליכים, ולכן אין מה לפרסם את זה עדיין מבחינתי. כשיודיעו על תאריך סגור, מחיר כרטיס, מקום, ויתחילו במכירה – אפרסם בשמחה ובהתרגשות.

  14. מאת אסף:

    אין על דיקלה!

  15. נילי פינק אדירה !
    רציתי לצעוק את זה ברחוב, אבל יורד גשם, אז אני צועק את זה פה ! הקשבתי לשיר הזה השבוע איזה 50 פעמים:
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/02/blog-post_6918.html

  16. מאת יעל:

    הו, רמירזים! איזה חבל שלא הייתי שם להקשיב מקרוב. פשוט הרכב מלבב ומשמח נפש (שהיווה אתמול יופי של חימום להופעת הכרוביות של פורטיס).
    וגם אני מחכה בקוצר רוח לאלבום של יהוא. קשה, קשה בלי ההופעה החודשית הקבועה.

    תהנו באוזן הערב! נשמע ליין-אפ מוצלח. אני קצת מותשת מהחג מכדי להתנייד באוטובוסים מאספים הלילה…

  17. מאת ג'יימס:

    כל-כך אוהב אותך על השיר האחרון. שבת שבוגי, פורים שבוגי וחיים מה-זה שבוגי – שיהיו לכל החפץ בהם.

  18. מאת עינב ג'קסון:

    שיר סיום מרגש-אש

  19. לא יאומן כמה שמוזר לראות את העונג בכסות אחרת ומוכרת :-)
    חוץ מזה – תענוג של עונג!

    ולכל מי שאהב את Vintage Trip-hop – האוסף הזה הוא חלק ממשפחה של אוספים הנקראים Only Heaven ומתעדים קטעים משנות ה-60-70-80 (בעיקר רר גרוב למיניהם עם אלקטרוניקה מוקדמת) שהדהדו והשפיעו על המוזיקה האלקטרונית העכשווית:
    http://morphlexis.haoneg.com/tag/only-heaven/

  20. מאת אבי:

    אכן האלבום החדש של ניוסם מקסים, אחר מקודמיו וכ"כ מרגש….גם אצלי הוא בלופ…וברור שייקח עוד הרבה זמן כדי להגיע לכל הרבדים שלו…מי שזאת הפעם הראשונה שלו עם ניוסם צריך להבין שבשביל לקבל צריך להשקיע…ככה זה עם גברת ניוסם.

  21. מאת איל:

    השיר של דונובן נפלא!

  22. מאת מיס בוז'רסקי:

    גו כריס! אם כבר מיוז – אני שמחה בשבילם שהם זכו בפרס ה-NME ללהקה הכי טובה. כנראה החליטו שם שלכבוד המאורע, הגיע הזמן לתת למישהו אחר לקבל את הפרס הקבוע שלהם (= הלהקה הכי טובה בהופעה חיה) ונתנו אותו לארקטיק מאנקיז, שזה גם מגניב.

כתיבת תגובה