"מי שמוסיקה היא חלק הכרחי מחייו יודע זאת; לפעמים האהבה המוסיקלית החדשה שלנו מספרת לנו משהו על עצמנו שעוד לא ידענו לנסח במילים" – עידן לנדו כותב על היוצא מהכלל

אני אוהב את מתן נויפלד. מתן הוא אחד מיחידי הסגולה שיודעים לתרגם חלומות למציאות, אחד משני מארגני אינדינגב ונווד מוזיקלי בנשמתו. לאחרונה יצא לנו סוף סוף לבלות יומיים בעין השופט ורק לדבר כל היום על מוזיקה והחיים, וזה היה תענוג, ובכלל, כל פעם בה אני פוגש אותו אני משתמח מיד. מאחר ומתן אחראי לכמות עצומה של מוזיקה חדשה ומרתקת שמגיעה אליי בזמן האחרון, הוא קיבל על עצמו השבוע לבחור ולכתוב על שירי הפתיחה והסיום של העונג. תסמכו עליו, יש לו טעם מעולה.

לפני הכל:
1. הזוכים ב"אלבום המצעדים" של יוסי בבליקי (בהדפסה מחודשת! האזינו עכשיו ובמשך חודש שלם): יובל, AmiRach וענתקה. בדקו מייל ותתחדשו!
2. אני עושה נסיונות עם נגן מפ3 חדש בעונג. הוא לא מושלם בעיניי, ותגובותיכם בעניין תתקבלנה בשמחה. ייתכנו שינויים.

1. [מאת מתנויפלד] לפעמים אני פשוט לא תופס את זה. לא מאמין מה שיכול להיווצר מתוך גרעין כה קטן. 7 תווים בודדים. יש שיאמרו 12. יש שיאמרו שהרבה יותר, בתרבויות שונות. בשנה האחרונה, אני מוצא את עצמי מוצף וטובע בכמויות מוזיקה לא נתפסות, ורק מתחיל לתפוס כמה לא אתפוס אפילו עשירית ממה שנוצר עד כה. אני חי מוזיקה, מכל כיוון וסגנון, רק שיהיה שם רגש אמיתי כלשהו. ועדיין, בתקופות כמו אלה, בהן אי אפשר להבחין מימין ומשמאל, וכשאתה אוהב את רחשי העלים ואת אוושת הגלים לא פחות מפריטות מיתר והלמות תוף, פורחת לה שאלה באוויר, איפה אותו הקו החמקמק?! איפה אותו השיר שנפל בדיוק למקומו הנכון, הטבעי, שמשהו בו מצמרר מהשנייה הראשונה, שמכיל בתוכו את כל אותם ניגודים בינאריים של אור וחושך, אוויר וריק, מרירות ותקווה, אמת. ההערכה הרציונלית שלי היא שזה קשור להזרה של אחד או יותר ממרכיבי השיר. בוב דילן אמר לפני כמה שנים דבר שנשאר איתי. שיש היום במוזיקה יותר מדי סאונד, עודף ועומס, שאין אוויר, אין חלל. הטכנולוגיה שינתה הרבה, ועדיין משנה. עוצמות הקלטה והשמעה, הפקות שמאוד מודעות לעצמן ולתעשייה, ולעיתים גוזלות את התמימות. ועדיין, צצות להן פנינים שמהשנייה הראשונה אתה יודע שזה זה, וזה דבר שיישאר גם אחרי המבול. על Timber Timbre הקנדיים שמעתי בעבר, ומיהרתי (בטעותי) לתייג אותם בראשי כלהקה אופנתית עם שם מתחכם, ומוזיקה שאולי עדיף שאפסח עליה, עם כל העומס הזה שאני שרוי בו ממילא. והנה השבוע נתקלתי בהם שוב והחלטתי לזמן עוד הזדמנות. כששמעתי את "Oh Messaiah", נפער פי, על איך פספסתי את הדבר הזה. זה בדיוק המקום בו הרגש שלי נח ומתעורר בו זמנית. ואז הגיע "Demon Host", ושמט לי את הלסת לאדמה. הוא לא הפסיק מלחזור על עצמו במשך שעה רצופה במחשב. השיר הלופת הזה, מעין תפילה – קינה על הזמן שננגס, על חזיון רפאים של מוות, העלה בי את התחושה של דרום ארה"ב החרוך והמסתורי, ואת ההתרגשות שחשתי כששמעתי את ה-Bowerbirds לראשונה, או את השיר הזה, וצפיתי בסרט המדהים הזה. טיילור קירק, הזמר והיוצר, משלב בהמהום והנגינה הייחודיים שלו מיסטיות חמקנית עם יופי גותי עתיק., והשיר הזה הוא כמו מסע אשכבה מנחם ומלא קבלה, שבסיומו הכל נפתח, ומה שהתחיל אישי הופך למחזה יווני- פיראטי עם מקהלה של רוחות. [מפ3]



2. בוב דילן? בוב דילן?! בוב דילן??? נו, אני אאמין כשאראה את זה קורה. כבר שמענו לא פעם על כך שדילן מגיע לארץ, ולמרות שהפעם יודעי דבר ומקורבים לעניין מבטיחים לי שזה סגור וחתום וקורה על בטוח, ניסיון העבר לימד אותי להיות סקפטי. הנה, רק השבוע דייב מת'יוס ביטל את הופעותיו בארץ. אבל בואו נניח, רק לרגע, שזה באמת קורה, כדי שנוכל להגיד ווהווווו!!! דילן בישראל!!!!!! וזה לא משנה שההופעה, כמו כל הופעותיו בשנים האחרונות, תהיה גיבוב בלתי ניתן לזיהוי של חרחורים ואילתורים. העיקר שיבוא. [עברית]
3. ובאותו נושא: לס קלייפול, סולן "פרימוס" ואחד האנשים הכי מסוכנים בעולם עם גיטרה בס ביד, יגיע להופעת סולו בארץ ב-25 במרץ. אם לא דובים לא מחממים, זו תהיה כסילות. [עברית]
4. ועוד מבקרים מחו"ל, הפעם כאלה שלאו דווקא תקראו עליהם בוויינט, Cheveu הצרפתיים ("ממובילי הגל החדש של הלהקות הצרפתיות, לא לוקחים שבויים ופשוט עושים מוזיקה מעולה, המושפעת מרוקנ'רול בסיסי מתובלן בצלילי סינתיסייזרים, כשרגל אחת במלודיה ורגל שנייה נוגעת בירח" – מתוך הפלאייר) מגיעים לכמה הופעות ביפו, ירושלים ותל אביב, בזכות אותם אנשים שהביאו הנה את הבלאק ליפס ואת קינג קהאן והבי-בי-קיו שואו. קפצו למייספייס שלהם כדי לשמוע ולהכיר, וגם לראות מתי הם מופיעים איפה. אנשי הלבונטין והאוגנדה – היכונו! [חלל]
5. ביום רביעי הקרוב אערוך מרתון להקות ירושלמיות כחלק מסדרת ערבים שאני מארגן באוזןבר, סדרה שהחלה בצמד ערבי המחווה לטום ווייטס ותסתיים ב… מי יודע? כחלק מהמנה הירושלמית הבריאה שיקבלו התלאביבים תוכלו לראת את קיצו, שני\אחרון\אוקטובר, שירה ז' כרמל, אוֹרי דרור, נוריה ועוד, עם תיקלוט בין ההופעות של מארקי פאנק הירושלמי גם הוא. לפי איך שזה נראה כרגע, אולי גם יהיה קר כמו בירושלים. יהיה זול ויהיה כיף, אז תבואו! באורח פלאי, אני אהיה בחתונה באותו זמן (נו, אז קבעתי ערב הופעות ושכחתי שיש גם חתונה באותו ערב, אז מה? לכם זה לא קורה?), אבל אל תהיו טיפשים כמוני, אל תפסידו! [אירוע בפייסבוק]
6. [תודה לשירה לב] פריק – מגזין אלטרנטיבי הוא בלוג תרבות חדש בעברית שנראה בינתיים מעניין מאוד, עם סקירות של הסדרה החדשה פרינג', פרויקט הסולו של סולן סיגור רוס, דיוויד פוסטר וואלאס, המלצות ספרים, סרטים ומוזיקה. הצריך יותר מזה? [עברית]
7. בלוג ספרות חדש ומעניין של הבלוגרית עדנה אברמסון, הרפובליקה הספרותית. אם תרצו המלצה לספר הבא זה שם. [עברית]
8. [תודה לנדב] וואו! איך פספסתי את זה לגמרי? יוטיוב השיקו שירות חיפוש חדש למוזיקה. הזינו שם של אמן, ותקבלו רשימה ארוכה של שיריו ביוטיוב, מיקסטייפ שכולל גם חברים ואמנים קשורים, ועוד ועוד. איזה יופי של דבר! [טיוב]





9. עדי סברן המלכה מוסרת: "אני מחפשת ראיונות עם אנשים נוספים עם קעקועים מעניינים לבלוג הצנוע שלי, שנוצר מתוך אהבת קעקועים וחדוות מספרי סיפורים. אם יש למישהו צילומי דוגמה לקעקועים שלהם פעמיים כי טוב, המייל שלי פתוח להצעות". [מייל, עברית]
10. "Tomorrow, in a year", אלבום הקונספט\אופרה החדש של The Knife שמתבסס על תורתו של צ'רלס דרווין ומשתף גם את Planningtorock ואת Mt. Sims (ג'יז, כמה שאפתנות באלבום כפול אחד!), ניתן להאזנה מלאה באתר של הנייף וגם ב-NPR. ונמרוד מטאפאס וטאפאס כבר ממליץ: פנו לעצמכם שעה וחצי. [סטרים]
11. קארי בראונסטין מפנה לנאום קבלת פרס המוזיקה הכי מקריפ שנראה אי פעם, כנראה, מאת Fever Ray. איט דיס, ליידי גאגא. [טיוב]
12. [תודה לנועה רוה] The sixty one הוא אתר מגניב לגילוי מוזיקה חדשה, ועכשיו הוא העלה ממשק חדש וכייפי במיוחד. פשוט להקשיב ולהקליק. בלי בולשיט. [סטרים, אנגלית]
13. [תודה לשיר] יש להקה שאני ממש אוהב שנקראת The Finches, על שם הציפור. אבל איך תישמע להקה של ציפורים אמיתיות, מנגנות בגיטרה? ציפורנ'רול! [טיוב]
14. גבי טרטקובסקי מפנה את הזרקור שלו לאלבומי כלא במוזיקה הישראלית, איזור מצומצם וחשוך למדי, שכולל כמה אלבומים שכוחים ונפלאים, החל מ"מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" המבריק, ועד פטישי (מי?) והאלבום "שושי באגף שבע". אוצרות. [עברית]
15. [תודה לעידית] האם אנחנו צריכים גיטרה דיגיטלית? לא בטוח, אבל "צריך" היא לא השאלה הנכונה כאן. השאלה היא: האם הגיטרה הדיגיטלית, בה אין מיתרים או תיבת תהודה אקוסטית משום צורה, בכלל נחשבת גיטרה? [אנגלית, טיוב]
16. לרגל יום אוסטרליה, שנחגג השבוע בלי שהיה לנו מושג ירוק שזה קורה, יעל רגב אוספת עובדות מעניינות ואיזוטריות על היבשת העצומה והמשונה, "על התעלומה המסתורית ביותר בפוליטיקה האוסטרלית, על האדם שגנב את הכתר של בורגר קינג, על שיאן היונקים בכמות כרומוזומי מין" ועוד! [עברית]
17. [תודה ל-undertow] שיר חדש לג'ואנה ניוסם, "81'", מתוך האלבום החדש Have one on me. [סטרימינג, בצד ימין שם למעלה]
18. [תודה לשיר] הפוסט שפרסם סול ויליאמס באתר שלו אחרי הביקור וההופעה שלו בישראל הוא מרתק לא פחות מהשירים של ויליאמס עצמם, וכולל את התרשמויותיו הן מתל אביב ומהקהל בהופעה, והן מהביקור שלו בירושללים ובכפר הפסלטיני בילעין, על כל ההפרשים המורגשים בין המקומות האלה. [אנגלית]


גולדפראפ. עושה טיזינג עם כריסטינה אגילרה? (CC)

19. שלושה סרטונים מסתוריים, מסקרנים וטיפה מגעילים עלו ליוטיוב, ובבלוגיה העולמית כבר רוחשת השמועה שמדובר בטיזר לפרויקט חדש של, ווייט פור איט, גולדפראפ וכריסטינה אגילרה. מעניין. [טיוב]
20. [תודה למתנויפלד] זה לא שאיכות הסאטירה בארץ זינקה פתאום לשמיים, זה עדיין נושא אידיוטי לעשות עליו פסודו-סאטירה, אבל חייבים להודות שהמערכון בו שלומי שבן שר את מילות הנאום של ביבי בגרמניה הוא אדיר, ולו רק בזכות העיבוד. [וידאו]
21. האלבום החדש של דצמבר, שזה הדואו יוסי בבליקי את בועז כהן, ניתן להורדה מלאה ולהאזנה מלאה בחינם או בכל מחיר שתבחרו לתת. הפעם המוזיקה מלווה את הסרט "חצאית דמעות" של הבמאית תמר ירום. יש לי תחושה שיותר אנשים ישמעו את הפסקול מאשר יראו את הסרט עצמו. תתחדשו! [מפ3 ושאר פורמטים]
22. גם אייל דיין, זמר ישראלי ותיק בשטח אבל חדש אצלי באוזניים, מוציא אלבום בכורה ומניח אותו בבנדקאמפ לשיפוטכם, להאזנה מלאה ולהורדה חינמית לגמרי. [מפ3 ושאר פורמטים]
23. וחשבתם שזהו? חס וכרפס. האינדי הישראלי נפתח יותר ויותר למתן מוזיקה להאזנה בחינם, והנה דיגיטל_מי המעולה נותן להורדה (מחודשת) EP שלו מ-2007. איפה כל שאר הריליסים, איפה? [בנדקאמפ]
24. איזה כיף, ממש לא מזמן נזכרתי פתאום ב-Lali puna, הרכב האינדיטרוניקה (איזו הגדרה נוראה) שהנעים את זמננו לפני חצי עשור, והנה יוצא שיר חדש שלהם, "Remember". [מפ3]
25. בעצם, למה אני לא מצליח להפסיק לשמוע את July flame, האלבום החדש של לורה וירס [בית, חלל], כבר שבועיים רצוף? למה הוא לא יוצא לי מהמערכת, מהאייפוד, מהווינאמפ ומהקומפקט באוטו, ומתנגן אצלי בלופים? זה לא רק מפני שחיכיתי לו הרבה זמן, דבר שנקשר פחות ופחות בימינו לאלבומים חדשים, לצערי. זה לא רק מפני שהזמנתי אותו במיוחד מהאתר של וירס וזכיתי אפילו בעותק חתום ביד (איזה כיף!) והורדה איכותית בחינם יחד עם הרכישה. זה לא רק מפני שבכל פעם שווירס מוציאה משהו חדש, אני מתאהב אחרי כמה האזנות. וזה לא רק כי טאקר מארטין הוא מפיק בעל רגישות מופלאה ואוזן נהדרת. טוב, זה בהחלט גם בגלל כל אלה. אבל הסיבה העיקרית היא שווירס, בעיניי, יוצרת אמנות. אני לא חושב שהיא רואה את זה ככה. בתור מישהי שהראש שלה נמצא לא מעט ברקיעים של ספרות משובחת, בלוז עתיק ועוד צורות אמנות שהיום נחשבות לנשגבות, אני מניח שהשירים שהיא כותבת לא נחשבים בעיניה ליותר מפזמונים. אבל אצלי זה בדיוק ההיפך. דווקא הפזמונים האלה, שהם "שירי עם אישיים", אם לגנוב מבני בשן, מצליחים לזהור למרחוק ולהדהד בהרים ובגאיות של הנפש שלי. כשהיא כותבת שיר פשוט לכאורה על רוח הקיץ, בשיר הנושא הנפלא של האלבום הזה, ומונה בו אפרסקים מתוקים, זיקוקים שמעוררים כאבים ואפר של לב סודי הנושר אל תוך הלימונדה, היא נוגעת באיזו כמיהה שמתחבאת תמיד גם אצלי, בפינה רחוקה של הלב. "Can I call you mine?" היא חוזרת שוב ושוב בשיר הזה, מבקשת את הלהבה של חודש יולי לעצמה, ומזכירה לי געגועים תמידיים שלי לקיצים שהיו, לתחושת ההרפתקה והחופש בלילות חמים, בגילויים. שאר השירים מצליחים לגעת בי לא פחות, דרך "Sun is king" (קריצה לביטלס?), "Summer is the champion" ו-"Life is good blues" שממשיכים את הנושא הקיצי, "Where are you driving?" ו-"I can see your tracks" ששלוחים מקצה הגיטרה שלה לאדם יקר ורחוק שלה, ועד "Carol Kaye", שיר הערצה לנגנית סשנים עלומה, שניגנה במאות שירים שאתם מכירים, כולל "Good vibrations", "I'm a believer" והנעימה המפורסמת של "משימה בלתי אפשרית", האלבום Freak out! של זאפה ועוד המון המון המון שירים מעולים של אמנים מעולים. העיבודים, כתמיד אצל וירס ומארטין, יצירתיים, מדודים ויפהפיים; קולות הרקע של ג'ים ג'יימס מפלחים מפעם לפעם את הלב; הקליפים נפלאים (1, 2); ושוב, וירס רוקמת חוטים של קסם על העולם שכולנו מכירים ומתהלכים בו יום יום. קסם נטול מאמץ. קסם אגבי. האלבום הזה שבה אותי. לא בהאזנה ראשונה וגם לא בשנייה, אבל הוא פילס את דרכו ללבי ושם הוא יושב עכשיו. [מפ3; טיוב]


דיוויד בואי?! מה אתה עושה אצלי באייפוד! (CC)

26. גם ברגעיו היצירתיים החלשים ביותר, דבר אחד תמיד היה לדיוויד בואי: טעם מעולה. אז מה מתנגן לו באייפוד בימינו? [אנגלית]
27. [תודה לדובי] ביוטה הקפואה נערך השבוע פסטיבל סאנדנס לקולנוע עצמאי, והסרטים הקצרים שהתחרו שם כבר מצאו את דרכם ליוטיוב. כרגיל, יש שם מטעמים ומציאות. [טיובז]
28. קליפ חדש לטינדרסטיקס, שתמיד טוב לשמוע מהם. אולי שיבואו גם הם לאיזה ביקור בזאפה? [טיוב]
29. [תודה לאביב] הבלוגר תום מספר סיפור יפה על סיפור יפה שסיפר גלן הנסארד, מ-The swell season בזמן הופעה בניו יורק. [עברית, טיוב]
30. "מבטים לרצפה", שיר חדש לסיון שביט! [סטרים]
31. אני לא נוהג להמליץ בעונג על הופעות ישראליות אבל כשמדובר במיני-פסטיבל, זה פשע לא להמליץ. סמנו לעצמכם ביומן: ב-12 בפברואר, ברוטשילד 12, מהשעה 12:00 בצהריים ועד 12:00 בלילה, ותמורת – ניחשתם נכון! – 12 ש"ח בלבד (לכל היום!), יתקיים מרתון שתמשרה, בו תוכלו לראות ברצף את צ'רלי מגירה, האחים רמירז, בני בשן, מונוטוק, באפלוז, בום פם, העברית, שני\אחרון\אוקטובר, הקולקטיב, אסף שריג, הפשרות, וגלעד כהנא עם יהוא ירון. בין ההופעות יתקלטו יונתן קוטנר ודיגיטל_מי. וואו!!! לא יכולתי לבקש הרבה יותר לצהרי שישי שמחים שכאלה! ניפגש שם, או שאתם סתם פארשים. [עברית]
32. לרגל ט"ו בשבט מתאגדים הפירות כדי לזעוק חמס: די לייבוש! [עברית, פלאש]
33. הרבה אנשים כותבים באינטרנט על עצמם והרבה אנשים כותבים באינטרנט על אלבומים שהם אוהבים במיוחד. לרגל ההוצאה מחדש של "אלבום המצעדים" של יוסי בבליקי (האזינו כאן לאלבום במלואו!), יאיר יונה כותב על ההצטלבות של החיים שלו והמוזיקה שהוא אוהב, במין סיכום עשור פרטי ומרתק, מלא תחנות מוזיקליות, אינטרנטיות ועסקיות. לחיי הגשמת חלומות. [עברית]
34. [תודה לאביטל] זה פשוט נהדר: 7 הפתעות שמסתתרות בציורים מפורסמים, ואני לא מדבר על החיוך של מונה ליזה, זה סתם הייפ. אני מדבר על הלחן שמתחבא בתוך "הסעודה האחרונה", שרטוט המוח האנושי ב"בריאת האדם" ומלא ציורים של תחת. דברים מגניבים בטירוף מחכים לך שם בפנים. [אנגלית]
35. סיון שדמון מ"פיתקית" כותב על הקשר המיוחד, יש יאמרו אנכרוניסטי ונאיבי, יש יאמרו היפי ומקסים, בין קיבוצניקים ורוק קלאסי. [עברית]


וואו. זה כל כך יפה שאין לי אף מילה להוסיף על זה, בטח לא הערה הומוריסטית

36. [תודה לשיר] בלוג איורים יפהפה שמתעתד לאייר את כל 69 השירים ב-"69 שירי אהבה" של המגנטיק פילדס. [אנגלית, פיקסלים]
37. אורן ראב כותב על Pulp והפוליטיקה הבריטית. [עברית]
38. [תודה לאורלי יעקובי] פרנק בלאק מתארח בתכנית רדיו ומספר על הקלטת Doolittle, האלבום ששינה לכם את החיים גם אם לא שמעתם אותו מעולם. [מפ3, סטרים]
39. "Albatross", שיר חדש להורדה (חוקית!) מ-The Besnard Lakes. [מפ3 מינוס רגשות אשם]
40. [תודה לתומר] "The trailer and the truck" הוא סינגל בכורה לג'וזייה וולף, אחיו של יוני וולף ושותפו הפעיל ל-?Why. הורדה בחינם וכדאית מאוד, כי זה שיר מצוין! [מפ3]
41. רדיו פרימיום להמונים סוקר שלושה אלבומים חדשים שהוא אהב במיוחד, שיירווטר, קלם סנייד ומגנטיק פילדס. את כולם עדיין לא שמעתי, למרות שאת קלם סנייד אני מאודמאודמאודמאוד אוהב. את שיירווטר החלטתי לשמוע בפעם הראשונה כמו פעם: עם הדיסק במערכת וחוברת המילים ביד. עכשיו רק לחכות שהוא יגיע בדואר… [עברית]
42. [תודה לעמית רהב] עוד לא נרגשנו מ"תפילה ליחיד" של גדג', והנה שני סינגלים חדשים של גבריאל בלחסן בדרך לאלבום חדש, "אדמה חרבה"! את "דשא" אמנם כבר שמענו מזמן אצל שמוליקץ, אבל הבי-סייד שלו, "עתיד", חדש לגמרי באוזן. [סטרים]
43. פיצ'פורק מפנקים עם האזנה ראשונה לשיר החדש דנדש של She & Him, הדואו של מאט וורד וזואי דשאנל. אני חייב להודות שעל אף התלהבות רגעית משיר וחצי, לא ממש התלהבתי מהאלבום הראשון שלהם (שבאותו רגע חולשה אפילו קניתי, ולא שמעתי מאז יותר מפעמיים). [סטרים]
44. [תודה לשיר] סוזן סרנדון מפליקה לחברי אוף מונטריאול שמחופשים לחזירים?! אני רוצה את מה שהם לוקחים! [טיוב]
45. נכון שחשבנו שעד סוף ינואר כבר סיימנו את כל סיכומי העשור, אבל הנה הגיע סיכום עשור שאותי, אישית, מעניין: חמישים האלבומים הנמכרים ביותר במוזיקהנטו בעשור האחרון. יש שם הרבה הפתעות ("נאמנות ותשוקה") ודברים מובנים מאליהם (עידן רייכל), ובאופן כללי, אפשר לגרד הרבה תובנות מהרשימה הזו. [עברית]


אהההההההההה, עכשיו הכל ברור…

46. [תודה לדובי] אח, גרפים צבעוניים. איך היינו מבינים את הביטלס בלעדיכם? [אנגלית, גרפים צבעוניים]
47. רון מיברג רוצה למכור לכם תוכן איכותי ברשת בכסף, שזו מטרה יפה ובהחלט לגיטימית. אבל כשהוא מפרסם את 100 השירים הגדולים של הרוק לדידו, שזו גם מטרה יפה ולגיטימית, ועושה זאת בצורה כל כך חאפרית, כל כך לא-אינטרנטית, לא איכותית ולא מלאה בתוכן אלא רק בליריקס וביוטיובים ושורה על כל שיר – אין ממש סיכוי שהוא יקבל כסף. פשוט כי נראה שהוא לא מבין את המדיום שבו הוא פועל, ולא מספק את מה שהוא מתיימר לתת. זו הייתה יכולה להיות רשימה מפוארת, מרתקת, שתשאב אותנו פנימה לקרוא ולהשכיל, להסתקרן ולהאזין. אבל זו סתם רשימה ריקה. מה גם שבפתיחה הוא מצהיר "קאנטרי ופולק זה לא רוק", אבל משרבב עשרות שירי סול ופ'אנק לרשימה, שהם בהחלט לא רוק יותר משקאנטרי הוא רוק. אני אוהב לקרוא את מיברג לא מעט, כשיש לי סבלנות. אבל הרשימה הזו? גיב מי אה ברייק. [עברית]
48. [בזכות גרבולון] שיט, נפל האוכל! לאכול אותו או לא? מדריך למתלבט. [אנגלית]
49. או מיי רוק גאד! שיר חדש ישן שהתגלה לאחרונה של ג'ימי הנדריקס, להאזנה! [סטרים]
50. [תודה ליאדו] שמפנה את תשומת לבנו לשנה המטורפת שעומדת להיות לנו בהיפ-הופ, עם אלבומים חדשים של הרוטס, אריקה באדו, לופה פיאסקו, נאס (עם דמיאן מארלי), ביג בוי מאאוטקאסט ועוד ועוד. ההיפ הופ מת? ניגה, פליז. [אנגלית]
51. דן מליבריסטאן כותב על מותו של הספר המפתיע, זה שנמצא במקרה לגמרי כאוצר בתחתית ערימת כתבי היד. [עברית]
52. [תודה לרועי] פורנו עטים! נהדר. [פיקסלים, אנגלית]
53. [תודה לשיר] בוב ווילובי, צלם מעולה של מוזיקאים וכוכבי קולנוע בשנות החמישים והלאה, הלך לעולמו לאחרונה. הבלוג טופס 630 מפרסם פוסט עתיר תצלומים פרי עדשתו. תענוג לצפות. [עברית, פיקסלים, איזה פיקסלים!]
54. [תודה לאסף] הצרפתים עשו סרטון אנימציה מבריק ומצחיק שאומר את זה טוב הרבה יותר ממני, אבל חשוב להזכיר, תמיד: אל תעשו מין בלי קונדום, אלא אם כן שניכם נבדקתם. זה פשוט טמטום. הופתעתי לגלות בשנים האחרונות כמה אנשים לא מבינים את זה כמובן מאליו, ומי יודע איזה מחלות הם מקבלים ומפיצים. [וידאו]



55. [תודה למיכל ישראלי] האלבום החדש של לוס קומפסינוס, Romance is boring, דלף מוקדם כדרכם של אלבומים בימינו. לא משנה שזה אלבום מעולה וכיף לשמוע אותו גם לפני וגם אחרי תאריך היציאה שלו, סולן הלהקה גארת' לקח את זה ללב, ופירסם מכתב אישי ורגשי, שמראה את הצד השני של דליפת האלבומים, הצד של האמנים, הצד שאנחנו בדרך כלל לא חושבים עליו בכלל. [אנגלית]



56. [שוב, מאת מתנויפלד] יש רגעים, בהם הלילה תופס אותך. מוכן או לא, עייף או מאושר. יש פעמים בהם אתה מצליח לאסוף את עצמך בשארית כוחותיך, ולהסתכל על עצמך באותו רגע, ולראות לאן מחילת הארנב נושאת אותך, עד כדי כך שאפשר לראות קצת קדימה מבעד לערפל המחשבות והרודנות הפנימית. לרגעים הללו יש לחן. הוא נכנס בין הנימים שלך, וביכולותיו המופלאות מעורר תקווה מתוך אותה בדידות שאתה תוהה על קנקנה. בדידות שלכמה רגעים מזוקקת לכוח ויופי. כנראה שאי שם בסקנדינביה הרחוקה, הצליחו לפצח את אותו קוד שברירי, ולייצר המנונים קטנים של מרבדי שלג שוממים. אם היה אפשר לצייר את השיר הזה, הייתי אומר שאלו נשימות ונשיפות שהופכות לאדים לבנים בכפור, או אולי מבטה המרחף של ציפור נודדת מעל אגם קפוא. כמו סרט עיוור שמעולם לא צולם אך כל גיבוריו נותרו ללא מוצא של ממש בסיומו, כמו תובנה שהחיים הם לעיתים פשוט משל לעצמם. את Magyar Posse מפינלנד הכרתי בלילה שכזה (ותודה לעדי מור ולתכניתה הקסומה), ואת הקטע המופלא הזה, "One By One" אני נוצר איתי לעוד הרבה הרבה זמן. [מפ3, תודה, מתן! אתה ענק!]

שתהיה שבת שבוגי! שמעתי שיהיה יום יפה, נצלו את השבת לצאת החוצה, "להתמסטל מהאוויר". כמה אפשר לשבת מול המחשב?