22 בנובמבר 2008

עונג שבת: ד"ר פפר לכולם, רק לא לנו

"לכתוב ביקורת על Chinese Democracy זה לא כמו לבקר מוזיקה. זה דומה יותר לכתיבת ביקורת על חד-קרן. האם אני צריך בעיקר להתפעל מכך שזה בכלל קיים? האם להשוות את זה לסוסים רגילים? לקרנף? האם המיתולוגיה שקדמה לקיומו משפיעה על ערכו האמיתי, או שמא יש לבחון אותו בתוך ואקום תרבותי, כאילו היצור הזה הוא לא יותר (או פחות) מיוחד משאר ממלכת החיות?"צ'אק קלוסטרמן נרעש מצאת האלבום של גאנז אנד רוזס, ומנסח שאלות רלוונטיות מאוד לביקורות שצצות על האלבום הזה

  1. בדרך כלל, המילים הם הדבר האחרון שאני מקשיב לו במוזיקה. בהתחלה האוזניים שלי מזדקפות בגלל סאונד או לחן מעניין, משם הן מעמיקות חקר בעיבוד, בהפקה או בביצוע, ורק אז, אם בכלל, הן ננעלות על המילים (זה לא קורה במודע. בהאזנה מרוכזת ומכוונת לשיר, הסדר הוא אחר, לרוב). אבל אם כל המרכיבים האלו טובים באוזניי, אני כן אוהב ששיר מספר לי סיפור. הוא לא חייב להיות סיפור מילולי כמובן, כפי שהדגימו פעמים אינספור מוזיקאי ג'אז, מוזיקה קלאסית או סיגור רוס והקוקטו טווינז שממציאים מילים. אם הכתיבה טובה והסיפור מעניין – זה מנצח. כמו אצל הדצמבריסטים, למשל. "Van Lear rose" הוא בית ספר לכתיבת שירים, ואין זה פלא – הוא נכתב על ידי כותבת השירים הוותיקה והמיומנת לורטה לין, שזרחה ככוכבת קאנטרי כבר בסיקסטיז. לין הקליטה אותו בגיל 70 (!), ובנוסף לכך שהיא לא נשמעת כמו בת שבעים, היא הוכיחה שהיא גם לא חושבת ככה. היא בחרה את ג'ק וייט למפיק האלבום המושלם הזה מ-2004, שזכה בצדק בגראמי והוא אחד האלבומים הטובים של העשור בלי שום בעיה (אל תאמינו להגזמות שלי, תראו את ההוכחה: באתר מטאקריטיק שמשקלל ציונים מביקורות, הוא קיבל את הממוצע הגבוה ביותר בכל הזמנים: 97 מתוך מאה). יום אחד כשיהיה לי יותר כוח, אכתוב עליו באריכות כאלבום השבוע. בינתיים, תיהנו מסיפור קטן ושיר ענק. [מפ3]
  2. No use for a name יופיעו בארץ בפברואר, הידד לפאנק-רוק! [עברית]
  3. שי ליברובסקי, שבזמנו הפנוי הוא גם דיגיטל_מי, חונך בלוג מוזיקה חדש ברשימות עם פוסט מרשים על הסמשינג פמפקינס. [עברית]

  4. מאאאאאאד אבאוט כוסיות

  5. Hooverphonic היו כאן אמש (חמישי בערב), ונתנו בבארבי יותר משעתיים של הופעה (!). עם זאת, לא כולם יצאו מאושרים לחלוטין, ואני ביניהם. לא הייתה הופעה רעה, אבל איכשהו הרגשתי שחסרה שם תנופה. הכל היה מדויק מדי, קצת חסר עוצמה. אולי באתי עם ציפיות מוגזמות אחרי חוזה גונזלס? לא יודע. הציפיות שלי התבססו בעיקר על אלבום ההופעה של הוברפוניק ועל קטעי לייב שראיתי ביוטיוב. נהניתי, ביליתי, אבל הרגשתי כל הזמן שמשהו מאוד חסר לי. מה שלא הספקתי לכתוב עליו בביקורת לוויינט הוא הפסנתר החשמלי המדהים של פנדר-רודס שליווה חלק גדול מהשירים ועינג את האוזניים, והרגע המשעשע בהדרן השני כשהעורכת שלי הצהירה: "יותר משהעגל רוצה לינוק, הם פשוט לא רוצים לרדת מהבמה". האמת היא שדווקא ההדרן השני היה בעיניי החלק הטוב ביותר בהופעה. גוני ריסקין עשתה חיים וניפקה כתבה כמו שצריך, כשהיא מסקרת, מצלמת ומראיינת בבת אחת (ענקית, גוני!). שרית חתוכה בנענע יצאה מסופקת למחצה, וזה כל מה שמצאתי בינתיים. מצאתם עוד ביקורות? פנקו אותנו בלינק בתגובות. [עברית]
  6. החדשות הכי טובות ששמעתי השבוע: Pink Noise [בית, חלל], אחת הלהקות הישראליות הכי טובות שאתם כנראה לא מכירים כי למרבה הצער היא פועלת בברוקלין, סיימה להקליט אלבום שלישי עם דייב סיטאק מ-TV on the radio! וואו, זה מרגש! פינק נויז, הרכב של האחים ציגלר (את איתמר אתם אולי מכירים מעבודת הסולו המעולה שלו), התפרץ לחיי באחת בעבודה על אוספי "פולארויד" של השרת העיוור, והתאהבתי לגמרי באלבום שלהם All is nue. באמת שקשה לי לחכות לאלבום החדש. [עברית]
  7. 20 שמות הלהקות הכי דביליים ברוקנ'רול. בוטן מתוק בקרקס לא שם, משום מה. [אנגלית]
  8. יואב קוטנר רדף אחרי לאונרד כהן לחו"ל, ומסמן בכך את הפוסט האמיתי הראשון בבלוג הפלייליסטים שלו כאן בעונג. כן ירבו! [עברית]
  9. המממ. רצתי להצביע בפרסי הגאמי למוזיקה הכי טובה של השנה אצל סטריאוגם, וכבר בשאלה הראשונה נתקעתי: שלושת האלבומים הכי טובים של השנה? מה, רק שלושה? שיט, איך בוחרים בכלל? אני חייב להתחיל לעשות חשבונפש, או לפחות חשבונדיסקים. [אנגלית]
  10. [תודה לשיר] באמת תהיתי איפה לאחסן את הספרים שלי כשמספרם יגיע לאינסוף. [פיקסלים]


  11. "אני אשיר לך שיר על מה שלא סיפרתי לך"

  12. לאוקרביל ריבר נמאס לענות לראיונות רגילים ושבלוניים, אז הם פשוט עונים לשאלות בשירים. [אנגלית, וידאו]
  13. טקס פרסי האינטרנט של וואלה ובזק בינלאומי מזמינים אתכם עכשיו להצביע למועמדיהם. בין המומלצים: בצק אלים, בצק אלים, בצק אלים. אבל יש שם עוד מצוינים, כמו המזבלה, רשימות, עין הדג ואחרים. הצביעו והשפיעו! [עברית]
  14. הסיפור הגדול של השבוע: האלבום החדש של Guns n' Roses אשכרה כאן! במייספייס של גאנז/רוז כבר יש חגיגה גדולה: האלבום החדש המלא להאזנה, פלוס כל שאר אלבומי הלהקה מהעבר. ב-Vulture כבר מסבירים מה היה אפשר לשפר בכל שיר ושיר, ובקולפר מצביעים על כך שלמרות ההאזנה החינמית, רוב המאזינים לא נשארים עד סוף האלבום. אור ברנע מגולל את קורותיו של אקסל רוז מאז פירוק החבילה עם גאנז ועד החזרה עטורת הניצחון שלו באלבום החדש, ובמאקו כבר תופסים את הטפילד מלכלך עליו, ממש כמו בימים הטובים. איפה הבנדנה האדומה שלי? [עברית]
  15. ואם אנחנו כבר בנוסטלגיה לתחילת הניינטיז, קריסט נובוסליק מנירוונה מספר על ההופעה האגדית של להקתו בטקס פרסי המוזיקה של MTV ב-1992. כיף לקרוא. [אנגלית]
  16. [תודה לרוזה הגולשת] ששלחה לי השבוע מייל נרעש עם הכותרת הזו: "ראית את הטרקליסט המטורף של האלבום החדש של מריאן פיית'פול?!?!?!" – אחרי שפתחתי את הלינק וראיתי, הבנתי למה היא נרעשת. וואו! [אנגלית]
  17. דפנה לוי מראיינת את הסופר המעולה מייקל שייבון, שאת "איגוד השוטרים הידיים" שלו סיימתי לאחרונה בהנאה שלמה. [עברית]
  18. Tim Fite הוא נהדר. נתקלתי בו רק השבוע וכבר ברור לי שהוא נהדר. הדבר העיקרי שגרם לי לחשוב כך, מלבד ביקור במייספייס שלו והגילוי שהוא נותן שני אלבומים מלאים שלו להורדה חינמית באתר שלו, הוא הקליפ המרנין ל-"Big mistake". שיר נפלא, קליפ נפלא, ויוצר נפלא שאחראי להכל (גם לאנימציה). אהבה חדשה? [טיוב]

  19. אנחנו? טרוריסטים??? מילא ביורק, אבל אנחנו?!

  20. [תודה לאנה] שכותבת: "האנגלים נהרו להשקיע את כספם בבנקים איסלנדים ששילמו ריביות מצוינות. איסלנד הפכה למדינה העשירה באירופה בתוצר לנפש. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי כרגע, איסלנד על שלוש מאות אלף אזרחיה פשטה את הרגל ועכשיו האנגלים כועסים. גורדון בראון קרא להם טרוריסטים והם נורא מפחדים. האיסלנדים פתחו אתר שמאפשר להם לשלוח גלויות לבראון. יחד עם מה שהם עשו לברה"מ כשפלשה אליהם במלחמת עולם השנייה באמצעות מגלשיים, עכשיו אפשר להגיד בביטחון שהם המדינה המגניבה בעולם". [אנגלית ואיסלנדית]
  21. [תודה לשיר] לא תאמינו, אבל אפשר לנגן על גזר! [טיוב]
  22. החבר'ה של שק.לי ביצעו בהצלחה את פרויקט שירה ציבורית, בה חברי הקולקטיב ומתנדבים אחרים פוצחים בשיר בהדרגתיות במהלך נסיעה שגרתית ברכבת ישראל. [וימאו]
  23. ג'ונתן מייבורג מ-Shearwater מדריך את המאזין באלבום האחרון והמצוין של להקתו, Rook, שיר-אחרי-שיר. [אנגלית]
  24. קסטה מזמינה אתכם לענות על סקר: אילו שירותי מוזיקה הייתם רוצים לקבל כמנויים בספריה? מר לוויתן מגיב. [עברית]
  25. [תודה לשיר] 27 אתרי אינטרנט שהפכו לספרים. את PostSecret כבר יש לי, עכשיו שמישהו בבקשה יקנה לי במתנה את Garfield without Garfield! חוצמזה, יש שם הרבה אתרים מטורפים ששווה להכיר באופן כללי. [עברית]
  26. חנות המוזיקה הדיגיטלית Zunior מתרכזת רק באינדי קנדי, והאל יודע שיש יופי של אמנים בקנדה בשנים האחרונות (וגם בכלל, בעצם). מדי חודש (אני חושב) הם מציעים שם סמפלר להורדה חינמית לגמרי, והאוסף של החודש כולל גם שירים של סטארס ופיינל פנטזי, לצד שמונה שירים אחרים שבטח לא הכרתם קודם ותראו איזה יופי, הם לא רעים בכלל. [מפ3]
  27. אה, סמפלר חינמי אתם רוצים? הנה הסמפלר התקופתי החדש מהלייבל המצוין ANTI-, שכולל שירים של ניק קייב, טים פייט, איילנדס, בילי בראג ועוד, וניתן להאזנה והורדה חינמית בטור השמאלי של הבלוג שלהם. [זיפ, מפ3]
  28. אה, מיקסטייפ אתם רוצים? הנה המיקסטייפ של ניר על המיתון הכלכלי. [עברית, סטרים, מפ3]

  29. ילדים! יותר אסור לגלוש ביוטיוב!

  30. [תודה לשלל השולחים] בשעה טובה, מונטי פייתון פותחים ערוץ רשמי ביוטיוב! [וידאו וכיף לכל הסופ"ש]
  31. [תודה לאייל] אפרת נחושתאי מ"הארץ" יוצאת לראיין כמה מוזיקאים ישראליים שמקליטים באולפן הביתי. באופן טבעי, היא מתרכזת בהיפ-הופ אלטרנטיבי. רוב ההפקה של היפ-הופ בימינו לא מוקלטת בכלים חיים אלא מתבססת על דגימות וסינתוז, ולכן נוח וזול הרבה יותר להפיק אותו בבית. [עברית]
  32. אסף נבו עם עדכונים, פרטים ושיר מלא להאזנה מתוך אלבומו המשולש של פורטיס, שיצא בקרוב. [עברית]
  33. 20 האלבומים הכי טובים שיצאו אי פעם בלייבל העצמאי המצוין Merge. ברור שניוטרל מילק הוטל במקום הראשון, איך אפשר שלא? ארקייד פייר רק קצת מאחוריהם. [אנגלית]
  34. [תודה לכבשה] בשבוע שעבר הצענו כמה סיבות לשנוא את iTunes, והנה נחלץ לעזרתנו הראל משה ומציע חלופות לשימוש בתכנה של אפל. [עברית!]
  35. [מוקדש לסטיבי] במקום לבזבז מאות ואלפי שעות מהחיים הקצרים והיקרים שלנו על צפייה בסרטי קולנוע, צפו פשוט בסרטון הזה, שיספיילר לכם מאה סרטים בארבע דקות. לא באמת צריך להגיד עכשיו "זהירות, ספוילר", נכון? אבל תיזהרו, כי הם באמת מספיילרים המון סרטים, בטח את חלקם אתם עדיין רוצים לראות. [טיוב]
  36. Dntel, באמת מזמן לא שמענו ממנו, הקליט קאבר ל-"Blinded by the lights" המצוין של The Streets תחת הכינוי James Figurine. [מפ3]
  37. [תודה לאלכס] עשרה שירים מצוינים שקשורים לבשר, ונחשו מי במקום הראשון? (רמז: זה רצח!) [אנגלית]

  38. רונה קינן, לטיפולך נודה

  39. מארני סטרן יודעת איך לעשות ביזנס. אחרי שקיבלה דו"ח משטרתי כי נסעה מהר מדי, היא גילתה שאין לה כסף לשלם אותו (חיי האינדי אינם חיי עושר!). אז בסוף ההופעות הנוכחיות שלה היא פותחת דוכן נשיקות. 3$ על הלחי, 10$ על השפתיים, 100$ אם אתם רוצים גם לשון והכל. גאונה. [אנגלית, פיקסלים]
  40. [תודה לאביב] קיבלתם הודעה דחופה על תשלום שמאחר? אין בעיה, ציירו עכביש! [אנגלית]
  41. "Brother sport" הוא שיר חדש של אנימל קולקטיב, שמשתף גריזלי בר בבלוג שלו. [מפ3]
  42. [בזכות סינמסקופ] מגזין Cinematical בוחר את שבע הפסילות השערורייתיות ביותר למועמדות לאוסקר, וביניהן "ביקור התזמורת" ופסקול "האביר האפל". [אנגלית]
  43. מיקי מהקואופרטיב מראיין את Tiny Fingers, אחת הלהקות החדשות הכי טובות בארץ. לעוד עליהם, קפצו לנקודת העונג. [עברית]
  44. Fucked up, שעדיין לא עמדתי על טיבם לגמרי, הופיעו 12 שעות ברצף במועדון בניו יורק, ובבלוג של מטאדור אפשר לראות קטעי וידאו. [אנגלית, וידאו]
  45. [תודה לגבי] יומני גבע-כרמל, מה שהיה פעם כמו החדשות, יצאו לסיבוב לילי במועדוני הרוק של תל אביב. ב-1968. [וידאו, עברית]
  46. אייל מרדיו פרימיום להמונים עורך סדרת חינוך להמונים עם אינדי אמיתי מהאייטיז. בפרק הראשון הוא התרכז ב-Aztec Camera, בשני ב-Colourfield. מרענן! [עברית]
  47. [תודה לשיר] גוגל מארחים כ-10 מיליון תמונות היסטוריות מהארכיונים רבי השנים של Life Magazine, וזה פשוט מדהים: תמונות עיתונאות (חלקן לא הודפסו בשעתן) מ-1860 ועד הסבנטיז, באיכות נהדרת. מרתק, ותענוג לצפייה. [אנגלית, פיקסלים]
  48. פריצה מדעית! פוצח האקורד המסתורי הפותח את "Hard day's night" של הביטלס! [אנגלית]

  49. אאוץ'.

  50. [תודה לאביב] ברכות פסולות ליום האוהבים היא אסופה מכמירה ונהדרת של ברכות ולנטיינ'ז עגומות, מרושעות, ומצחיקות בטירוף. [אנגלית]
  51. 25 השירים הטובים ביותר ששובצו בסוף האלבום. [אנגלית]
  52. זה פשוט מגניב. וזה שייך לניר אביגד הישראלי. [פלאש]
  53. ב"בייסמנט עד הבית", מלווה עמרי לוי מהלייבל בייסמנט את אמניו עם מצלמת וידאו ו"מבקר בבתיהם של אמני הבייסמנט ומברר מה חדש אצלם, מה הם שומעים, מנגנים כמה שירים בסביבה הבייתית שלהם וכל מיני כאלה". רעיון מצוין, והמהדורה הראשונה נצמדת לאורן זילברשטיין. [עברית, וימאו]
  54. יאירוה מסינמסקופ מדווח של-Eels יש שיר חדש, "Man up", להאזנה במייספייס, שם אפשר לשמוע במלואם את כל אלבומיהם. [חלל]
  55. כך תגלגלו את כבלי האוזניות שלכם. עובד על כל אוזניות. שיש להם כבלים. [טיוב]
  56. [תודה לאיליה] מסתבר שקם בלוג ישראלי לחובבי AC/DC! רוק און! אבל נראה שדווקא עכשיו, בצאת אלבום חדש של הלהקה, הבלוג דעך והשתתק. חבל, ואולי תגובות מעודדות מקוראי העונג שאוהבים את הלהקה יביאו לחידוש הזרם. [עברית]
  57. הסיכומים ממשיכים והנה מגיעים גם כמה מהמעניינים ביותר שבהם, ובראשם הסיכומים של מגזין התרבות החביב עליי Paste. צ'ק דיס אאוט.
    Paste בוחרים את אלבומי השנה (#1: She & Him… קצת תמוה אבל מילא, שאר הדירוג יזכיר לכם נשכחות ויעשה לכם חשק), סרטי השנה (#1: Firaaq, דרמה הודית) ותכניות הטלוויזיה של השנה (#1: באטלסטאר גלקטיקה! פראק!).
    DiS לא מחכים וכבר עכשיו חוזים את האמנים המעניינים ביותר של 2009. הרשימות האלה לא באמת אומרות שומדבר מהותי על השנה הקרובה, אבל הן כן מורכבות בדרך כלל מהמלצות מעניינות. [אנגלית]
  58. [תודה לאבי] איאן רוג'רס, שהוביל את יאהו מיוזיק, עבד בחברה שפיתחה את וינאמפ ובאופן כללי מבין יותר מכולנו יחד במהפכת המוזיקה הדיגיטלית, נותן באתר שלו לקריאה את הנאום שהעביר בכנס של האקדמיה למוזיקה מוקלטת (אותו גוף שמעניק את פרסי הגראמי). אל תיבהלו, זו קריאה קולחת ומרתקת. הוא עושה סדר מהיר ובהיר במה שקורה עכשיו, ומסביר בדיוק למה כולם מתרכזים בעניין הלא נכון (ומשתמש בציטוט נהדר של צ'אק די: "אין שום בעיה בעסקי המוזיקה, הבעיה היא בעסקי הדיסקים"). הוא מעביר את הפוקוס, בצדק גמור, לקשר הישיר בין האמן למאזין, ומביא כדוגמא את המודל שהציעה החברה שלו להוצאת אלבומם החדש של בריאן אינו ודיוויד ברן. קריאה מרתקת לכל אמן, לייבליסט, יחצ"ן או מאזין שמתעניין בדרך בה המוזיקה מגיעה מהאמן לאוזן שלכם. [אנגלית]
  59. [תודה לשיר] ה-RIAA ממטירים על אוניברסיטאות בטענה להפרת זכויות יוצרים. בין השאר, הטריק של ה-RIAA פשוט: במוסדות אקדמיים יש רשתות, וכך ה-RIAA לא יכול לקבוע בוודאות איזה יוזר הוריד שירים של מייקל ג'קסון ובכך ביצע פשע נגד האנושות (שלא לדבר על השמיעה). אז הם שולחים תביעה כללית לאוניברסיטה, שמצידה לרוב ממהרת להתפשר על סכום ביניים. כסף קל. אבל עכשיו, פרופסור למשפטים בהארוורד החליט להשיב מלחמה. והוא לא סתם מנסה להדוף תביעה יחידה, אלא להוכיח שהחוקים עליהם מתבססות התביעות נוגדים את החוקה, ולכן פסולים. [אנגלית]
  60. [תודה שוב לשיר] שתי הרצאות מעניינות בנושא זכויות יוצרים: לארי לסיג על תרבות הרמיקס, ופאמלה סמואלסון על השינוי הדרוש בחוקי זכויות היוצרים. [אנגלית]
  61. האיחור היה כל כך מביש, שבאמת כמעט הלכתי עוד לפני שהתחילה ההופעה. עמיר, קורא עונג אמיץ וצודק ממני, פשוט הלך. הוא הגיע בתשע כפי שהיה כתוב במודעה, נסע במיוחד מראשון לציון. אבל בעשר וחצי, כשבכניסה לא נראתה שום תנועה מיוחדת (כחמישים האנשים שהגיעו עדיין הסתובבו בחוץ, מעשנים, תוהים אם כבר מוכרים כרטיסים בכניסה או לא), הוא פשוט ויתר והלך הביתה, וחבל. מאוד. שעתיים קודם לכן ישבתי עם יהוא ירון. אמרתי לו שאני צריך לזוז כי פותחים שערים בתשע, והוא פרץ בצחוק וסיפר שכשהוא הופיע בברזילי בפעם האחרונה, אנשי המועדון פשוט אסרו עליו לעלות לפני 11, למרות שהוא כבר רצה לעלות. מדיניות מחורבנת, כפי הנראה ניסיון למקסם רווחים מהבאר. במקום לקחת את האוטובוס האחרון הביתה ב-5.30 ש"ח, הוצאתי 45 ש"ח על מונית. אבל באנו לדבר על תענוגות, ועליהן נדבר. ההופעה הכפולה של קיצו ו-Tiny Fingers ביום שלישי האחרון צריכה להיחקק בדברי ימי האינדי הישראלי כרגע מכונן, הרגע בו האינדי רוק הישראלי התעורר מהתרדמת הרפטטיבית הקלה שנפלה עליו. נכון, הברזילי המרווח נראה דליל מאוד (בלבונטין הופעה כזו הייתה נראית צפופה), והאיחור כאמור רק הוסיף עצבים לכל המעורבים בדבר, אבל שתי הלהקות האלו פשוט הפילו את כל מי שנכח שם. תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב: אם לשפוט על פי הערב הזה, אלה שתי הלהקות החדשות הכי טובות בארץ. ואני לא ממצמץ כשאני אומר את זה. קיצו כל כך מרעננים בנוף הישראלי, שבא לי לתת לכל אחד מהם נשיקה ומענק כספי כדי שלא יתפרקו בעשור הקרוב. סוף סוף להקה חדשה שלא מושפעת רק מאוקיי קומפיוטר, לד זפלין 4 או שלום חנוך. זו הלהקה היחידה בארץ שמתקרבת לרדיוהד מודל שנות האלפיים, שספגה לתוכה באורגניות את ההשפעות של היה-יה-יה'ז, את הסאונדים של פרושיאנטה ומוגוואי וטי-וי און דה רדיו. אמת, בכל ההופעה שלהם הבנתי רק עשר מילים וגם הן היו מהשיר בעברית, אבל זה לא ממש מעניין אותי. כי הם היו כל כך טובים, מוכשרים, מרעננים, מגוונים, יצירתיים. וכמוהם גם טייני פינגרז. רוב בועת האינדי התל אביבי ניזונה לרוב מעצמה וכל כך קטנה וסגורה, שקל מאוד להמליך שם מלכים ערומים כל שני וחמישי רק בגלל שהם פשוט קיימים ומופיעים. לא פלא ששתי הלהקות הכי מרעננות ומעניינות ששמעתי בזמן האחרון מגיעות מחוץ למרכז. קיצו מגיעים מירושלים, וטייני פינגרז מביאים מפרדס חנה את הפוסט-רוק המעיף שלהם. בנונשלנט ששמור לאנשים נטולי פוזה שבאמת באו רק לנגן, הפינגרז עולים לבמה, אומרים מילה אחת ("חשמל!") ומתחילים לנגן. הם לא צריכים לדבר, הם לא צריכים לשיר. המוזיקה מספרת סיפור שלם. התופים שוברים את התבניות, הבאס נותן עמודי שדרה מפותלים של עלילות והגיטרה צורחת ומייבבת את הנרטיב. עזבו את המייספייסים (קיצו, טייני פינגרז), ההקלטות עדיין לא מספיק בשלות ואלה פלאים שחייבים לראות לייב. המתופף של טייני פינגרז טס לשלושה חודשים עוד פחות משבוע, ואני כבר סופר את הימים עד שיחזור והם יתנו עוד הופעות. בינתיים, חפשו את קיצו בכל מקום שבו הם מופיעים, ותבטלו כל דבר אחר שיש לכם באותו ערב. [זהו]
  62. [תודה לדנה] אני חושב שזו הפעם הראשונה שבה אני זוקף את שיר הסיום ישירות לקורא כלשהו של העונג, וזה באמת מקרה מיוחד ושיר מיוחד במינו. הרכב הג'אז The Bad Plus (נדמה לי שהם גם ביקרו בארץ) זכה להצלחה נאה בשנים האחרונות, אבל כל הסטנדרטים שלהם החווירו לצד האינטרפרטציות הנפלאות שלהם לשירי רוק שהם דאגו לשרבב לכל אלבום שלהם. בהתחלה היו שם נירוונה, אחר כך בלאק סאבאת', ואנגליס ודיוויד בואי, ועכשיו הם הבינו שזה הדבר שהם עושים טוב מכל. האלבום החדש שלהם, For all I care, מורכב כמעט כולו מביצועים ופרשנויות לשירי רוק: נירוונה (שוב), פינק פלויד, יס, פליימינג ליפס, קיי-די לאנג, אפילו הבי-ג'יז. כשדנה שלחה לי את הביצוע המהמם הזה שלהם ל-"Radio cure" של וילקו, חשבתי שלעולם לא אצליח להרים בחזרה את הלסת שלי. זה כנראה השיר הראשון של וילקו שהכרתי (תודה, שני קדר!), ואין לי מושג מי שרה אותו כאן אבל זה מרטיט לפחות, ולפעמים אפילו טיפה יותר, מהביצוע המושלם של המקור. לגזור ולנצור. [מפ3]

תהיה לכם שבת שבוגי, לא?

39 תגובות על “עונג שבת: ד"ר פפר לכולם, רק לא לנו”

  1. מאת יאיר י:

    גיא – במספר 52 אין לך לינק. איאן רוג'רס בנאדם נחמד לאללה עם ראיה מאד מתקדמת על עסקי המוזיקה, היום יש לו חברה חדשה ומוצלחת שהוא מנהל. יצא לי לשבת איתו לפני חודשיים ופטפטנו קצת על ישראל וכו'.

  2. לגבי 17 איסלנד- כולה 300 אלף תושבים זוקים עליהם איזה מילארד דולר והם מיד מתאוששים. אבל מה שמדהים שם זה סצינת המוסיקה.
    לגבי אייטם 26 , מונטין פייתון- איזה כייףףףףףףףףףף!!!!

    ולגבי 41 , אינדי נוסף מהאייטיז שהוא לא סמיתס – זו לא סדרת חינוך. אבל בכל זאת היו עוד דברים טובים ושווים חוץ מהסמיתס באותה תקופה. ובסך הכל רציתי לחלוק את זה עם העולם..

  3. מאת עידו ומעין:

    לענין #17:
    האיסלנדים אמנם די מגניבים, אבל אף אחד מעולם לא פלש לאי שלהם.
    אלה היו דווקא הפינים (אלה מפינלנד) שהעסיקו את הצבא האדום חורף שלם ב-39'-40', במה שנקרא "מלחמת החורף". עם קצת עזרה מהוורמאכט, כמובן.

    חוץ מזה, רצינו להגיד תודה על הבלוג שמחמם את לילותינו הקרים בארצות הניכר :)

  4. אייטם 45 על שירים שבסוף אלבום- מענג
    ותודה תודה תודה על האתר עם הלהקות הקנדיות. תמיד חשבתי שקנדה זה מקום משעמם. וכנראה שהיא כזאת. ולכן יש עושים שם כל-כך הרבה מוסיקה טובה – בשביל לצאת מהשיעמום

  5. מאת דיגי טלי:

    לגבי קיצו

    ראשית מה שרשמת לגבי האינדי התל אביב שמזין את עצמו (כן חסרה י') – צדקת. על הפנים.
    התמונות של מאירי לא מצילות את המצב.

    השיר "דאימונדז " מגדיר בקלות את כל מה ש"אטליז" היו רוצים אם וכאשר יתפלק להם איזה שיר נורמלי.

    השיר "אני שט" , בדיוק כנ"ל אבל בעברית.

    יש לקיצו גם זמרת טובה, מה שממש לא קיים באיטליז (שם , לי טריפון – שערוריה)

  6. מאת ניצן:

    מריאן פית'פול מבצעת עם קאט פאואר את "hold on hold on". זה צריך להיות מעניין.

  7. מאת לזרבוי:

    אז כהרגלי בקודש, אני פותח לינקים בטאבים חדשים תוך כדי קריאה. אם זה קטע קריאה אגיע אליו אח"כ, ואם זה משהו להאזנה הוא ילווה את קריאת העונג.
    בקיצור, הדמוקרטיה הסינית של גאנז מתחילה לשטוף את אוזניי, אני מעווה את פניי בדיוק באותו אופן בו הייתי עושה את זה כששמעתי אותם לראשונה בגיל 10, וחושב לעצמי – וואו, כל כך הרבה שנים והחבר'ה האלה לא התפתחו במילימטר. בחיאת, אתם בני מיליון בערך, יותר זקנים מפול מקרטני אפילו (מנטלית), זה לא מביך אתכם לעשות את אותה מוזיקה שעשיתם לפני שני עשורים, שבואו נודה בזה, הייתה מיושנת בזמן אמת?
    ואז קורה משהו פלאי – מבין הררי הדיסטורשנים המיושנים פורץ לו סולו כלי נשיפה מוזרים. משהו מעט ג'אזי, בין סקסופונים לקלרינטים, ואני אומר – וואו. לא ראיתי את זה בא. ואז פתאום גיטרה צווחת מבין כלי הנשיפה ומתחיל עוד שיר. וואלה, סחתיין עליהם. איזה יופי. אולי בכל זאת פספסתי משהו עם הגאנז האלה. יציאה מגניבה.

    לוקח לי דקה ומשהו לקלוט שזה בעצם סרטון היוטיוב של הבחור שמנגן על הגזר, שמתנגן מאחור ובמקרה נכנס בדיוק בהפסקה בין שני השירים הראשונים והמעפנים של גאנז.
    כבר אמרו לפני שאלוהים הוא די.ג'יי., לא?

    ולגבי Kitzu ו-Tinyfingers – כל מה שכתבת ועוד. אם רק היה לי זמן הייתי מעלה ביקורת על הלהקות המשובחות האלה. אבל אין.

  8. מאת תמיר:

    רק עכשיו בבוקר קראתי את העונג, ואני חייב להגיד שזה אחד העונגים הטובים של השנה, לא יודע למה…

    תודה גיאחה! אה וגיליתי את הDrones מהמיקסטייפ שלך אז בכלל…

  9. לגביי אייטם 11- טקס פרסי האינטרנט – זה שאין שם אף בלוג מוסיקה זו שערורייה.
    וממש לא מרשימים הבלוגים המעומדים. רוצה לומר: העונג היה צריך להיות שם או באתרים עצמאיים.
    ובאמת העונג השבת בין הטובים השנה. זה בטח החורף.

  10. מאת דורון:

    אנימל קולקטיב ביצעו את השיר החדש (אייטם 36) בהופעה שלהם בזאפה

  11. מאת שיר:

    עונג נפלא.

  12. מאת אודי ניב:

    קיצו וטייני פינגס- ביקורת מחזקת
    http://www.106fm.co.il/#post/8325/

    אודי ניב

  13. מאת בעז:

    the bad plus היו בארץ יותר מפעם אחת, והם הרכב שמדהים לראות בהופעה.

    ממש לא מסכים שה"סטנדרטים" שלהם החווירו לעומת קאברים לרוק. יש אלבומים שבהם הקטעים המקוריים שלהם היו טובים בהרבה מהקאברים (לטעמי). אבל מן הסתם, זה מה שהקנה להם את הפרסום בקרב אנשים שלא מאזינים לג'אז בד"כ.

    בכל מקרה, אני מבין שבאלבום החדש מלווה אותם מישהי בשם וונדי לואיס, והקאבר הזה לווילקו הוא מאד "באד פלאס" במובן החיובי (גם אם אני מעדיף את ההרכב הזה כשהוא לוחץ ומנגן חזק). תודה על זה.

  14. מאת שרית חתוכה:

    ביקורת נוספת על ביקורם של "הוברפוניק" מ את אודי רז

    http://www.layla.co.il/ContentView/ContentView.aspx?cimid=137692&cid=116

  15. מאת daniel bellyboy:

    אחחחחח עונג משובח

  16. מאת עופר:

    לגבי אייטם 45, בחירות לא רעות, אבל זה שהם כבר בחרו את קאוגירל אינ דה סאנד של יאנג ופיספסו את בלוז האמבולנס מ"על החוף" זו ממש טרגדיה.

  17. מאת פלונטר:

    אייטם 36 – גריזלי בר אינו חבר באנימל קולקטיב, אלא להקה אחרת לגמרי. התבלבלת עם פנדה בר…

  18. מאת גיאחה:

    פלונטר – וואלה! טוב, אתה חייב להודות שקל להתבלבל.

  19. אכן עונג משובח מהרגיל.
    כנראה באמת בגלל החורף. זה גרם לגיטרה החדשה והאדירה שלי להגיע לרמת סאונד חדשה ואדירה. (מגניב!)
    טייני פינגרז הם הדבר הכי מרענן ששמעתי מאז קין והבל 90210. אדיר שהמוזיקה בארץ מתפתחת לכיוונים שלא חלמתי שהיא תתפתח. כיף להיות חי בתקופה הזאת.

    נ.ב: גם קיצו הביאו בראש, אבל לקראת סוף ההופעה שלהם די התעייפתי…

  20. מאת FoxyMoz:

    איזה כיף של עונג! חזרתי עכשיו משופינג וינטאג מעולה בדירה קסומה בת"א וצנחתי יש לכורסת המחשב עם העונג המענג…. כיף כיף כיף!

  21. מאת דנה:

    קיצו וטייני פינגרז באמת באמת מעולים. רק בשביל להכיר אותם היה שווה להגיע לאינדינגב, טייני במיוחד.
    והאמת היא שכבר הקדשת לי שיר סיום עונג פעם אחת, אבל הפעם הזאת דה פלז'ר אנד דה פריבליג' הם שלי לגמרי :)

  22. ידעתי שאני אצטער על זה שעזבתי מוקדם, אבל, כפי שאמרתי לך לפני שעזבתי בעצבים, לא יכולתי להשאר עד מאוחר באותו היום.
    אני אלך לראות את "קיצו" בעתיד, כי פיספסתי אותם גם באינדינגב, ואני לא כועס עליהם על האיחור של ההופעה, היה לי ברור לחלוטין שזו אך ורק באשמת הברזילי.
    מתי יקומו פה בעלי מועדוני הופעות שלא יזלזלו בקהל שלהם?
    אני בטח מחזיר אותך ל"עימות" ההוא עם שאול מהבארבי, אבל עדיין התחושה ההיא ששמים עלינו, הקהל, זרג אחד שחור עבה וגדול.

  23. מאת השקס:

    הלוואי והקהל בארץ יהיה מספיק פתוח בשביל לקבל את קיצו.
    חובצי, אנסה לשכנע אותם לארגן איזה הופעה בירושלים ואכריח אותך להגיע :)

  24. מאת ליירה בלאקווה:

    באייטם 42 אין קישור.

  25. חבל שוואלה ובזקבינלאומי השאירו רק 4 בלוגים לבחירת הציבור. זה די מוציא את העוקץ מההשפעה של הציבור על התחרות. למרות שהבלוגים שנבחרו לא רעים, לא הייתי באף אחד מהם עד עכשיו, ואני דווקא צרכן של בלוגים.

    הייתי מצביע אם היה איזשהו בלוג שאני מכיר. במצב הנוכחי אם אני מצביע זה אומר שאני מצביע לשם השפעה על תוצאות התחרות ולא לשם דברים שבאמת היו שימושיים עבורי ונכנסתי אליהם ועכשיו אני רוצה בעצם לגמול להם הכרת תודה באמצעות הצבעה.

    אני די בטוח שאם היו משאירים 10 או אפילו 20 בלוגים היה סיכוי טוב יותר שאני אכיר את חלקם ואז גם היתה לי מוטיבציה להצביע.

    לגבי itunes, מעצבן גם ה quicktime החדש ששילבו בו כל מיני דברים כבדים, למזלי מצאתי גרסה ישנה יותר 6.5.2 ושינמכתי אליה, עכשיו הכל עובד תקין!

  26. מאת אוטרפה:

    גיאחה נכבד,

    קראתי בעיון את הרשימה המונה "25 השמות הכי מפגרים ללהקות". אני שמחה לציין שכעת:

    1. הבנתי מה מקור השם "לימפ ביזקיט", אלוהים ירחם על נשמתי הזכה.
    2. עלה בדעתי שפרובוקטור הקטן סתם חיפש הזדמנות לשחוט פרות דוגמת רייג' וצ'ילי פפרס.

    עם זאת, עכשיו אני יודעת מה מקור השם "לימפ ביזקיט". ועכשיו אלך להתכרבל בתנוחה עוברית ולדפוק את הראש בקיר.

    שבוע טוב,

    אוטרפה.

  27. מאת עומר:

    באמת עונג משובח. הקיצו האלה כל כך מעולים שאני תוהה איפה הם היו עד עכשיו ואיפה יש עוד להקות איכותיות כאלה שאף אחד לא מכיר, לעזאזל!

    והמייספייס שלהם ריק (או שזה רק אצלי?), אז פה אפשר לשמוע אותם- http://unr.co.il/kitzuband

  28. מאת שגיאB:

    גבר-גבר, הלינק שנתת לביקורת שלך באייטם 4 שגוי (אלא אם כן אתה מחלטר כדפנה לוי).
    צ"ל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3618888,00.html

  29. מאת Kitzu:

    תודה רבה על כל הביקורות :)

    מצטערים על העיכוב עם הזמנים, אנחנו היינו מוכנים ופשוט חיכינו לסאונדמן….

    מאד שמחים על כל מי שבא, הופעה הבאה ב13 לדצמבר באוזן
    ההופעה הבאה בירושלים תהיה בינואר אני מאמין

    שוב תודה :)

    וכל מי שרוצה שנודיע לו על הופעות שישלח מייל אלינו
    Kitzuband@gmail.com

    ועד כמה שידוע לי המייספייס עובד…

    נעם

  30. מאת גבי:

    בקשר ל #45- גם מי שאינו חסיד, ודאי יסכים כי "Purple Rain" ראוי להיכלל ברשימה

  31. מאת מויש:

    אני מופתע ביותר, מה פתאום יש דיבור על הוברפוניק, כאילו שבמשך הכמה שנים אחרונות מישהו בכלל איזכר אותם.

    פתאום הופעה, פתאום כולם אכלו איתם מאותו המסטינג.

    מה קרה פה ?

  32. מאת סנש:

    את הקסם שנקרא קיצו גיליתי כשהם שלחו אלי כמה סקיצות של שירים שלהם, כשעוד שידרתי אלטרנטיב בלילות חמישי. אני חושב שמאז שקיבלתי מהם את המייל הזה, לא הייתה תוכנית שלא שילבתי בה שיר שלהם – כל כך אהבתי את החומרים שלהם.

    ואת הפלא השני – טייני פינגרז גיליתי ממש במקרה באינדי נגב (בכלל תכננתי להגיע לבמה האקוסטית באותו רגע, אבל משהו ששמעתי בזווית האוזן, מהבמה המרכזית משך אותי, וזו הייתה ההחלטה החכמה ביותר של הפסטיבל, מבחינתי). בתור מישהו שנהנה מדי פעם מפוסט-רוק עצבני\הארדקור מתוחכם (תלוי מאיפה מסתכלים) בסגנון של אייזיס, פליקאן ואחרים – אני חושב שטייני פינגרס ממש כמעט שם. הם יכולים להצליח בענק. אני לגמרי רואה אתם חתומים באיפקק או בנוירוט רקורדס.

    רק חבל שלא הייתי בערב המשותף שלהם. ככה זה כשאתה ירושלמי

  33. מאת melquiadess:

    מצד אחד אני ממש מאוכזב שלא הייתי בערב של קיצו וטייני פינגרז.
    לאחר המלצות על שני ההרכבים, ולאחר שהמייספייס של קיצו הדליק אותי לגמרי ממש רציתי להיות שם.

    אך מצד שני, מהמילים שלך אני מבין שהסיבה שלי לא לבוא הייתה מוצדקת לגמרי.
    טרמפ לא מצאתי, וגם חברים תל אביביים שיכלתי אולי לרבוץ על הספה שלהם לאחר ההופעה לא רצו לבוא.
    אז אם הייתי מחליט בכל זאת להגיע בתחבורה ציבורית כפי שחשבתי לעשות, אני מניח שהייתי יוצא עם הרבה תחושות רעות כלפי שתי הלהקות כאשר הייתי נדרש לקחת מונית הביתה בסכום גדול.

    אני לא מבין! אמצע שבוע! אין שום סיבה שהופעה תסתיים לאחר 24:00!!!!

  34. מאת tiny fingers:

    תודה רבה לכל הכותבים והמגיבים
    אנחנו ממש שמחים שהמוזיקה שלנו עוברת בין אנשים ואוזניים…
    האיחור היה באמת מעצבן, בייחוד לנו שהופענו אחרונים.
    במפתיע הקהל שרד, כנראה בזכות קיצו המעולים.
    לגבי המייספיס: הקטעים באמת גרועים שם ולא משקפים, בימים אלה
    אנחנו עובדים במרץ על הקלטות חדשות.
    כל מי שמעוניין לשמוע או להתעדכן מוזמן לשלוח לנו מייל
    tifimusic@gmail.com
    http://www.myspace.com/tifimuisc
    תודה לכולם

  35. מאת אלמה:

    סלח לי על השאלה המפגרת, אבל מה הקשר בין רונה קינן לתמונה? באמת לא הבנתי. :X

  36. מאת גיאחה:

    אלמה, זו הייתה תקווה כמוסה שגם זמרות ישראליות יאמצו את המנהג.

  37. מאת הילה:

    טוב, עכשיו שמעתי את הקאבר של מריאן פיית'פול ל-hold on, hold on של ניקו קייס, ואני פשוט לא יודעת מה להגיד.

כתיבת תגובה