6 בספטמבר 2008

עונג שבת: דברו אליי בקומיקס

"אתה לא מרגיש קצת מוזר שבפסטיבל המוסיקה הגדול ביותר של הקיץ אתה לא רואה אפילו ילד אחד מנגן בגיטרה?"עובד במה בפסטיבל "ווליום כנרת" [תודה ליעל רגב]


    תצלום: dlanderson.com

  1. בשנה שעברה, האלבום השני של Beirut הגיע לעשיריה הפותחת של אלבומי השנה שלנו. אין מה לעשות, משהו בפולק הצועני שלו, בשילוב של כתיבת סינגר-סונגרייטרית אישית עם עיבודים צרפתיים, איטלקיים ובלקניים פשוט עושה לנו את זה. והשנה מה? ביירות אמנם משתף פעולה עם פיינל פנטזי ב-EP מתקרב, אבל אלבום שלם אין באופק. אך ייתכן ומצאתי, בעזרת מתן נויפלד המבורך, משהו שעשוי להשביע את הרעב ולהציע משהו דומה אבל שונה, משהו שיספק את אותו צורך אבל לא יבוא על חשבון או כמתחרה ישיר של ביירות. קוראים להם The Bowerbirds [חלל], הם מצפון קרוליינה והם נקראים על שם ציפור יפה. אלבום הבכורה שלהם, Hymns For a Dark Horse, יצא לפני שנה אבל הגיע לפתחי רק עכשיו עטור בשבחים (אמנדה פטרוסיץ', מבקרת פיצ'פורק החביבה עליי, נתנה להם 8.4), ועמד בכל הציפיות שהספקתי לפתח אחרי שהתמכרתי לשיר "In our talons" (בטופרים שלנו) מהמיקסטייפ שהכין לי מתן. זה פולק של ימינו. הפוריטנים שטוענים כנגד כל דבר אקוסטי חדש ש"זה לא פולק!" צודקים לרוב, אבל כאן הם יצטרכו ללכת איתי מכות. זה פולק מחודש, זה פולק משודרג. תקראו לזה פריק פולק, נו פולק, מצדי תקראו לזה פולקסווגן. זה יפה ואני אוהב את זה. [מפ3]
  2. הבשורה הגדולה של השבוע, של החודש ואולי של השנה היא זו: מונוקרייב, שהתחיל כבלוג מוזיקלי צנוע של שני חברים, שחר ורועי, התגלגל בחודשים האחרונים למשהו גדול הרבה יותר שהושק ביום שלישי השבוע בשקט בשקט, מהסוג שעושה רעש רעש. מונוקרייב היא עכשיו חברת הפקות שמביאה לארץ אמנים מחו"ל, כשהסנונית הראשונה היא ההופעה המדוברת של חוזה גונזלס ב-11 באוקטובר. והם משלנו, מאוהבי המוזיקה עם החלום בעיניים, לא עסקנים משופשפים שכבר לא ממש אכפת להם מי האמן, איך הסאונד וכמה עולות הופעות שלו באירופה, העיקר שנדפוק קופה. באתר החדש והמרהיב שלהם הם עושים עוד משהו שאף פרומוטר בארץ לא עושה: שואלים את הקהל מה הוא רוצה לראות. בשיתוף עם אתר "בוא יא מניאק", אתם יכולים עכשיו להגיד כמה אתם רוצים לראות את אוף מונטריאול, למשל, וכמה תהיו מוכנים לשלם על הופעה שלהם. אם שחר ושותפיו יראו שהציפיות של הקהל הגיוניות מול עלות ההפקה, אין סיבה שאוף מונטריאול לא יופיעו כאן בסיבוב האירופי הבא שלהם. וכך הם כותבים:

    "השאיפה שלנו היא להביא את האומנים העדכניים יותר, ולקדם גם את הלהקות הקטנות והאיזוטריות יותר. אנו רוצים לגרום לישראל להרגיש שייכת יותר לסצינה העולמית ולהכלל בסיבוב ההופעות של כל להקה שחורשת את אירופה. עד עכשיו, התרגשנו לגלות כמה אומנים רוצים לבוא לארץ (אם רק הייתם יודעים עם כמה אמנים דיברנו אישית אחרי הופעות והיו מאושרים לגלות שיש להם קהל מעריצים בישראל…). אנחנו מאמינים שהרוב תלוי בקהל – רק אם תגיעו להופעות יהיה אפשר לקיים אותן.

    אז מה עוד נעשה? ננסה לצמצם את הדברים שמציקים לכם כשמדובר בהופעות: שמועות על הגעת אומן, מחירי כרטיסים מופרזים, מחיר הכרטיס שנחשף במועד מאוחר מפרסום ההופעה, הנחות ומבצעים שמפורסמים רק סמוך להופעה וכו'. ההופעות שלנו לא יפורסמו לפני שהאומן אישר את הגעתו. מחיר הכרטיס, אותו נשתדל לשמור שפוי לחלוטין, יפורסם יחד עם מועד ההופעה ומיקומה וכך גם כל המבצעים וההנחות הנלוות. פשוט, לא? אנחנו מקווים שכל זה יעזור לכם לרכוש כרטיסים מראש ולעזור לנו להמנע מביטולים בשל הענות נמוכה (צמד המילים השנוא עלינו). אם אתם יכולים לחשוב על כל דבר אחר שנראה לכם רלוונטי, תמיד נשמח לשמוע מכם. זה כל הרעיון".

    מה אגיד? אני נרגש, שמח, נלהב, ניצוצות סביב ראשי, ואני אפילו לא ציני הפעם! זה באמת נראה כמו תחילת עידן חדש ומבורך, ואם זה יצליח בחודשים הקרובים זה רק ילך ויגדל. אמן ואמן. עכשיו רוצו להירשם ולהצביע למי שאתם אוהבים, הקהל של העונג הוא בדיוק האנשים שיכולים להשפיע ולשנות, הן בהצבעות באתר והן בהגעה להופעות. [עברית]

  3. זה סופי, יחסית: רופוס ויינרייט יופיע בארץ ב-26 בנובמבר, והנה הפתעה מבורכת: לא רק שתהיה זו הופעה אקוסטית (כלומר, בעיקר הוא והפסנתר, בלי הרבה נגנים נוספים), ההופעה תתקיים גם בהיכל התרבות (הידד!), שהוא כנראה מקום שמתאים באמת להופעה כזו. יופי! [עברית]
  4. ליובל הרינג, מנהיג להקת "לבנון" ופעיל אינדי נמרץ במיוחד שמתפעל גם לייבל, מארגן הופעות, כותב מניפסטים ונדמה שהוא לא נח לרגע – יש בלוג חדש. שווה תמיד לקרוא. [עברית]
  5. איך פספסתי עד עכשיו את בלוג המוזיקה המצוין של יוסי קולסניקוב? אולי בגלל שהוא לא מקשר לבלוגים אחרים, ולכן קשה יותר להעלות אותו ברשת. בכל מקרה, שווה הצצה. [עברית]
  6. תודה למי שהאזין אתמול בלילה לשעתיים של "הלילה החמישי" בהם עומר סנש אירח אותי ב-90fm. מי שפספס או מזוכיסט ורוצה להאזין שוב (סתם, האמת היא שלי היה כיף נורא, מקווה שכיף גם לשמוע את זה), מוזמן להאזין להקלטה או להוריד לאייפוד ולשמור ליום גשום (אומרים שזה בדרך). [עברית, מפ3]

  7. תצלום: רועי פוברצ'יק

  8. הגאטר טווינז פוצצו את הבארבי לחתיכות בשתי הופעות השבוע ברביעי וחמישי. בראשונה מביניהן הייתי, ובהפסקה לפני ההדרן הארוך והנפלא שאל אותי מישהו "מה תכתוב על ההופעה הזאת?" ואני עניתי "שום דבר. באתי לספוג, אני לא כותב על זה לשום מקום". ואני מתכוון לעמוד במילתי. הייתה הופעה מעולה, נקודה. הפעם אני מעדיף לשמור את פרטי החווייה האישית שלי לעצמי. על החווייה האישית של אנשים אחרים תוכלו לקרוא בשמחה ובהרחבה: עינב שיף כתב לוואלה ("החום השורף מפתח חולצת הצווארון של דולי, הפלירטוט הבלתי נגמר שלו עם הקהל בתנועות ידיים, הכריזמה הכוחנית של לאנגן והסולואים הגדולים מהחיים של דייב רוסר, מגמדים את הצורך בשיר עצמו ובזיהוי הפורמלי שלו. הם מגרשים את שדי הניימדרופינג והופכים את הרוק'נ'רול ליצור ענק ורעב שיונק עוד ועוד מהרצון החופשי ומחוש הביקורת עד שאלו הופכים לכדורי רגל קטנים ומפונצ'רים. סאונד, חוק העישון, חוק המי נותן לאסף אבידן לחמם הופעות כאלו – כולם עבדים של דולי ולאנגן"), עמית קלינג לנענע ("דולי הוא פרפורמר מחונן ואנרגטי, שרואים שנהנה להיות על הבמה, לשיר, קצת לרקוד, להצטלם. אבל לאנגן, שעומד דומם, רוב הזמן בעיניים עצומות, במרכז הבמה, לא צריך לגנוב לו את ההצגה. ההצגה היא שלו מלכתחילה"), אור ברנע לוויינט ("הפעם כל האנרגיה פגעה ישר בבטן, הוחזקה קצת בחלל הריאות ושוחררה ברוגע אל האוויר"), ניר גורלי לקול הקמפוס, שי יחזקאלי לעכבר אונליין, ומי עוד? ספרו לי בתגובות אם מצאתם עוד סוקרים. ויש גם תמונות! גוני ריסקין המקסימה (שהפגינה מקצועיות מרשימה ובניגוד להרבה צלמים אחרים שמצלמים בשני השירים הראשונים בהופעה והולכים, היא התאבדה על תמונות עד סוף ההדרן) העלתה לפליקרה וגם לעכבר העיר. [עברית, פליקר]
  9. ומה האושר הבא בתור? ההופעה של Low ביום חמישי הזה בלילה, ובלי להעליב: מי שלא בא אידיוט. ויש גם מבול ראיונות מקדימים עם מיסטר ספרהוק: עבדכם הנאמן בוויינט, אייל דסקל בקול הקמפוס, עינב שיף בוואלה (יתפרסם ביום ראשון, כך אומרים לי). [עברית]
  10. הוא גבר שלא שם זין, הוא חובב סמים וסלאקינג, אולי אין לו הרבה שכל ואולי הוא די מעצבן, אבל תמיד נמצא את עצמנו רוצים להיות כמוהו בסוף היום. אור ברנע מושך קווים לדמותו של ה-Dude ואוסף כמה מהדוּדז הקולנועיים החביבים עלינו, מסטיפלר ועד ביל וטד, וגם הליבובסקי כמובן שם, מושל מעל כולם. [עברית]

  11. הזוהן. כמה אידיוטי, ככה קורע מצחוק

  12. קשלס נדרש לסיכום סרטי הקיץ שהוקרנו בארץ ועושה זאת בקשלסיות נהדרת ומעוררת הערצה. תענוג. היזהרו, יש שם ספוילרים למי שלא ראה את כל הסרטים המוזכרים. [עברית]
  13. סטריאולאב מספרים לפיצ'פורק מה הם אוהבים לקרוא, לשמוע, וכל דבר אחר. [אנגלית]
  14. [תודה לטל] ששולח(ת?) את התחרות הנפלאה הבאה: מאז Be kind, rewind (אבל גם קודם לכן) נפוצה מסורת ה-Sweding – יצירת גירסה חובבנית לסרטי קולנוע קיימים. אתר הפורנו Shufuni (איך ייתכן שהוא לא ישראלי עם שם כזה?) מזמין את גולשיו לצלם גרסאות מחודשות לסרטים בעירום חלקי או מלא, או אפילו עם סקס. מי מתנדב לשחזר בעירום מלא את "קזבלן"? [אנגלית]
  15. [תודה לאלעזר] החדשות הטובות: לוסינדה ויליאמס המעולה מפנשת אלבום חדש, שיצא כנראה עוד השנה. החדשות הרעות: טוב לה בחיים, והשירים משקפים את זה. כן, תמיד יש סיכוי שהדיסק הזה יהיה טוב על אף שהוא שמח, אבל אני אישית מעדיף קאנטרי בלוזי מהסוג של ויליאמס כשהוא טעון בסערות נפש. אבל נחיה ונשמע. [אנגלית]
  16. קליפ חדש להוט צ'יפ! עם הופעת אורח של ג'יימס מרפי! "Wrestlers" לא נותן בראש כמו "Shake a fist", נגיד, אבל הוא עדיין לא רע. [וידאו]
  17. למה המעצבים הישראליים ששולחים מעברונים לתחרות של MTV מנועים מלזכות בפרס הראשון? בוויינט חושפים ומסתפקים בתשובה לא מספקת. [עברית]
  18. [תודה לרוזה הגולשת] איזה כיף שיובל ומירב נתן עושים קליפים. גאד דמט, כמה שהזוג הזה מוכשר. אם הייתם זקוקים לעוד תזכורת לעניין הזה, אתם מוזמנים להזין את עיניכם בפלא הוויזואלי שנקרא "Dancing", קליפ חדש של גלעד כהנא תחת השם The Walking Man – קליפ מרהיב ומלהיב, מצחיק ומבריק. גולדסטאר, נראה לי שמצאתם לעצמכם פרזנטור חדש. [וידאו]
  19. "Why I want to save you", שיר חדש של Stars, הושלך באגביות לתחתית רשימת ההשמעה במייספייס שלהם. [חלל]
  20. הלייבל הישראלי היי-פייבר (שחידש לאחרונה את האתר שלו) מוציא אוסף פאנק רוק ישראלי בעריכת יותם בן-חורין מיוסלס איי.די. עד שהאוסף יצא, וגם בלי קשר, הם פתחו אתר לסצינת הפאנק רוק הישראלית שכתוב באנגלית וטיפה נראה כאילו הוא עדיין בשלבי הרצה. ואם כבר דיברנו על היי-פייבר, קבלו את הרימיקס האדיר של אורי שוחט ל"אחושילינג" עם פלד ואורטגה, סקיי ובוסקילז, ונועה פארן הגדולה על הפזמון. [אנגלית]

  21. טינה פיי מבקרת בעולם הילדים

  22. [תודה לרוזה הגולשת] טינה פיי, הבחורה הכי מצחיקה של השנתיים האחרונות, מתארחת ברחוב סומסום. [טיוב]
  23. אנחנו אוהבים מאוד קומיקס, וגם אדי ארגוס מלהקת Art Brut אוהב מאוד קומיקס. הוא כל כך אוהב קומיקס, למעשה, שהוא כותב טור דו-שבועי על קומיקס במגזין התרבות המקוון Playback של סנט לואיס, עם השם החמוד במיוחד Pow! to the people. [אנגלית]
  24. בנוסף, קישרתי כבר בעבר ללהקה חדשה שהקים ארגוס, ועכשיו מתגלה עוד אחת. Glam Chops, להקת גלאם מופרזת. אני אוהב מוזיקאים פורים, שנונים ובעלי חוש הומור. [חלל]
  25. "The day that never comes", השיר החדש של מטאליקה, מפתיע בעיניי. למה? בעיקר כי הוא לא מחורבן כמו שחשבתי שהוא יהיה. טוב, הוא קצת מחורבן, אבל לא נורא. הגיטרותופים מזכירות בהחלט את רגעיו היפים של האלבום השחור, והקליפ טוב. בניו יורק טיימז מדברים על האלבום הקרוב. בדקה הרביעית זה משתפר לאין ערוך. הייתכן שהאלבום החדש יהיה אשכרה טוב? בטוח יותר מהדמוקרטיה הסינית. [טיוב]
  26. גוגל השיקו את הצעד הבא בהשתלטותם על כל המרחב שבין האצבעות שלכם לרשת האינטרנט: הדפדפן Chrome. בנימין שהם מעוגיות בדק וניסה, ואומר: "ברור שמישהו שם חשב הרבה על איך צריך להתנהג הדפדפן הכי טוב בעולם. כרום עוד לא שם אבל הוא בהחלט בדרך". הורידו בחינם ונסו בעצמכם, או קראו קודם את הקומיקס שגוגל הקדימה לדפדפן וצויר ע"י לא אחר מאשר סקוט מקלאוד. [עברית; אנגלית]
  27. [תודה לבועז] שממליץ על Scissor kick, "בלוג מוזיקה שמציע המון טעימות מהמון ז'אנרים מאפרו ביט לרוק פסיכדלי מגליץ' לאסיד ג'אז". [אנגלית]

  28. תצלום: תומר ליכטש (cc)

  29. ליכטש מספר על פרויקט Reuse, במהלכו 120 אמני גרפיטי מכל העולם הגיעו לבניין נטוש בכיכר דיזנגוף והפכו אותו ליצירת אמנות קיימת ועומדת על הקירות: כל אחד מהם השאיר אחריו יצירת פאר של גרפיטי ואמנות רחוב מהיפות שראו קירות תל אביב. ואיך אומר ליכטש, "והכל בלי כסף. בחינם. ולא תודה רבה לשום עיריה, לשום מגזין, לשום נדבן ולשום מליונר שהביאנו עד הלום. זו אמנות חופשית, חיה, כנה. אלה האנשים שלנו, חברים. והם באו מכל העולם לעשות פה שמח. כי שמח". [עברית, פיקסלים]
  30. [תודה למורפלקסיס] כולנו יודעים שבאטמן הוא ברוס ויין, אבל מי יודע מהי זהותו האמיתית של… קרמיט? ובכן, מסמכים חדשים חושפים גילוי מרעיש: קרמיט הוא כריסטיאן בייל! לא מאמינים לי? פשוט תסתכלו בתמונות האלו. [פיסקלים]
  31. נטלי פורטמן ביימה לראשונה סרט קצר, Eve, ונחשו מי הלחין לו את הפסקול? הא! לא דבדנרה! טעיתם, טעיתם טעות חמורה ועליה תיענשו. טוב אולי לא תיענשו, המלחין הוא דווקא סופיאן סטיבנס וזו תמיד ברכה כשסופיאן וכלי נגינה נמצאים באותו חדר. [אנגלית]
  32. "Move", קליף חדש ללהקה המולטי-סקסית CSS. הדיסק החדש Donkey לא חזק כמו הדיסק הקודם, אבל נו, גרוע הוא לא. משמח הוא כן. דיסק מצוין לשיפור מצב הרוח ביום עגמומי. [טיוב]
  33. פטריק וולף הוא סוג של משוגע. כלומר, התכנית שלו להוציא שני אלבומים חדשים ולא אחד היא עוד מתקבלת על הדעת לאור תקדימים מהעבר. אבל כשהוא אומר שאלבום אחד יהיה מלא שברון לב והשני יהיה "תענוג אפל ועמוק המוקדש לאהבה החדשה שלי, האהבה הישנה והנצחית שלי, ויליאם הכובש"… ובכן, הוא כנראה קצת משוגע. אבל זה בסדר, כל עוד הוא עושה את המוזיקה שלו מרחוק ולא מנסה להתיידד איתנו. [אנגלית]
  34. רדיוהד שידרו באתר שלהם בשידור חי את ההופעה האחרונה בסיבוב האמריקני, בסנטה ברברה. פיצ'פורק אספו את הקטעים והרכיבו מחדש להופעה שלמה. ביום שני תמצאו גם אודיו של כל ההופעה ב-NPR. [טיובז]
  35. קצת לפני שהוא מגיע אלינו, בגיל 66 התחפש פול מקרטני לאזרח רגיל מן השורה ויצא עם בת זוגו ומכוניתו לכביש 66, לחצות את ארצות הברית, אינקוגניטו. [עברית]
  36. קאבר מקסים ומשותף של Wilco ו-Fleet foxes ל-"I shall be released" של דילן. בטעם של פעם. [טיוב]

  37. ספייק. כלומר, בילי איידול

  38. מיקסטייפ השבוע: כמי שהתבגר בניינטיז, לי יש אלרגיה קשה ביותר לפופ מהאייטיז. התופים הנפוחים, הסינתים, מעברי האקורדים הדרמטיים… טוב, לפעמים זה כל כך מוגזם שזה נפלא, ו-"Big in Japan" הוא פשוט שיר גדול, אבל בדרך כלל שירים מסוגו עושים לי פריחה באוזן המוזיקלית. עם זאת, קשה להתכחש לתענוג שבהאזנה לפרויקט 80X80X80 של אורן עמרם, שהכין אוסף בן 80 דקות, עם 80 שירים משנות ה-80. מה שבשנות השמונים קראו לו מגהמיקס. תמצאו שם כוכבי ענק כמו ELO, פיטר גבריאל, טוטו, פרינס, דפש מוד, אלפאוויל, פט שופ בויז, א-הא, בילי איידול וכל אמן אחר שהופיע על שער של מעריב לנוער פעם. [עברית, iCast, מפ3]
  39. בק, שתמיד מעניין לשמוע מה שיש לו להגיד (ולו רק כדי לקבל חרך צר להציץ דרכו אל המוח המסתורי שלו), מתראיין לפיצ'פורק. [אנגלית]
  40. הערב מתקיים בארה"ב אירוע מיוחד בשם Stand up to Cancer, מעין שירותרום (אבל מעניין ומושקע) להתרמת כספים למלחמה בסרטן בארה"ב. יאיר רוה אסף עבורנו כמה קטעי וידאו מרגשים ו\או מצחיקים שצולמו לרגל המאורע, עם אנשים כמו לארי דיוויד, שרה סילברמן, ג'ון סטיוארט ואחרים. אבל לחולי הסרטן בארה"ב יש כמה מאות מיליוני תושבים שיכולים לתרום להם, ועניי עירנו קודמים. כל אחד ואחד מהקוראים עכשיו מכיר מישהו שחלה בסרטן, וחברתי הביולוגית מעדכנת אותי שאחד מתוך שלושה-ארבעה אנשים בעולם המערבי יחלו בסרטן במהלך חייהם, וזו סטטיסטיקה שהולכת ומצטופפת עם השנים. לכן, אם יש לכם כמה דקות חופשיות או כמה שקלים מיותרים בארנק הווירטואלי, אני מפציר בכם לקפוץ לאתר של האגודה למלחמה בסרטן. לקרוא, לדעת, להבין, אולי גם לתרום קצת כסף למטרה חשובה שלמרבה הצער, נוגעת כמעט לכולנו. שימו לב שכשתורמים באתר, בניגוד למבצעי הקש בדלת, אפשר לבחור בדיוק לאיזו מטרה אתם תורמים (חקר הסרטן, מניעה וגילוי מוקדם, שיקום חולים וכן הלאה). שרק נהיה בריאים. [עברית]
  41. מתן מפרסם פוסט בעל ערך מוזיקלי והיסטורי, על פיזדה פאמילי, " הרכב ההיפ הופ שפעל בתחילת המלניום ועד היום משפיע הרבה על ראפרים ישראלים (פלד ואורטגה, כהן את מושון ויתר הקליקה)". יש גם מה לשמוע. [עברית]
  42. [תודה ליותם] Rage against the machine קיבלו אישור להופיע עד שבע מחוץ לכנס המפלגה הרפובליקנית, אבל המשטרה הורידה אותם חצי שעה מוקדם יותר. אז מה עשו ארבעת המופלאים? נתנו בראש עם שני שירים בביצוע א-קפלה בתוך ים של קהל. [טיוב]

  43. יופי, ככה את נראית אפילו יותר קטנה. Deerhoof

  44. אולי זה הזמן לשכנע את מונוקרייב להביא הנה את Deerhoof המעולים והמטורפים, שכל כך כיף לראות אותם בהופעה, על פי קטעי הווידאו שמסתובבים ברשת, ולו רק בשביל המתופף. עוד מעט יוצא האלבום החד שלהם, ואפשר כבר לשמוע שיר מלא מתוכו, "The Tears and Music of Love". [וידאו]
  45. אני בכלל לא יודע מי זה Jake Troth, אבל כשנותנים לי אלבום שלם בחינם אני לוקח. למרבה השמחה, עם השירים הסתבר שמדובר בזמר-יוצר סימפטי במיוחד עם קול יפה, בחור צעיר מסן פרנסיסקו שמערבב כאן שירים אקוסטיים והרמוניים, השפעות גוספל, קאנטרי, פולק ועוד כל מיני דברים טובים. קשה לומר שהספקתי לשים לב היטב למילים, אבל לפחות על פי "For the best" מדובר ביופי של זמר ששווה להכיר דרך החלון שהוא פותח לנו בחינם. [מפ3, זיפ]
  46. [תודה לאביב] כתבות יוטיוב הפכו למפלטו הזול של העיתונאי העצלן. מה הבעיה: בוחרים איזה נושא, מבזבזים שעתיים מול יוטיוב, אוספים לינקים והופ – כתבה שלמה לאתר. הופתעתי כשראיתי שגם הגרדיאן האיכותיים נפלו למלכודת. אבל הכל התבהר כשהסתבר שהגרדיאן עשו את זה כמו שצריך: 50 קטעי הווידאו הטובים ביותר בתחומי האמנות: במה, מוזיקה (קלאסית, ג'ז, ופופולרית), ספרות, קולנוע, אמנות פלסטית. מסרט אילם של וורהול מ-1963, סילביה פלאת' מקריאה שיר, דילן ובאאז בדואט וראיון עם יוג'ין יונסקו. איכות. וגם יוטיוב. קשה לתפיסה, כמעט. [אנגלית, כל הלינקים מובילים ליוטיוב]
  47. [תודה לבועז] שכותב: "הדי ג'יי Mad Decent מעלה לרשת מיקסטייפים של הרכבים אלקטרונים מכל מני סוגים כל עוד יש להם בס וגרוב. ניתן לשמוע באתר וגם להוריד". גרובי. [אנגלית, מפ3]
  48. שירים חדשים של The Replacements? הייתכן?! טוב, לא בדיוק שירים חדשים, אבל גם דמואים מ-1985 זה משהו. תודה, פיצ'פורק! [אנגלית, סטרימינג]
  49. גיגווייז נזכרים ב-50 ההופעות הגרועות ביותר של כל הזמנים (בסדר אקראי). כמו זו בה ג'יימס הטפילד הוצת באש, או הופעה בה מתו 100 צופים. ויש גם סתם הופעה של איימי ויינהאוס כשהיא שיכורה כמו התולעת בתחתית הטקילה. [אנגלית]
  50. מה לבחור בכלל? אותה הופעה נפלאה של גאטר טווינז, שנשבעתי לא לומר עליה מילה כדי שהשמחה וההתרגשות לא יישפכו ממני החוצה ויעזבו אותי? או אולי אספר דווקא על הכיף הגדול בביקור שלי אצל עומר ברדיו אמצע הדרך, לשעתיים של מוזיקה ופטפוטים? או על הלילה הארוך אצל בנימין, שותפי ללייבל וחברי הטוב, בו ניסינו לעצב עטיפות דיסקים ועשינו שטויות? כל החוויות היו נהדרות, אבל הדבר הכי טוב השבוע היה יום שלם עם האהובה שלי, שהתחיל בארוחת בוקר זוגית טעימה, עבר בחוף הים התיכון ובארוחת ערב וגלידה בנווה צדק (שנינו ממליצים בחום על "סוזאנה" לארוחה ו"טרטופו" לגלידה) והסתיים לפנות בוקר בשינה ארוכה ומבורכת. וגם החווייה הזו, כמו ההופעה של הגאטר טווינז אבל ממניעים מובנים הרבה יותר, היא חוויה שאני מעדיף לשמור קרוב ללב, ולהגיד עליה "מצטער, זה אישי, אני לא יכול לפרט". אז השבוע יצא שאני כותב את פינת נקודת העונג רק כדי להגיד שהיה לי העונג להעביר את השבוע הזה כפי שהעברתי. רק כדי לפרט על כך שאני לא מפרט. ולכן אני מעביר הפעם את השרביט אליכם, קוראי עונג יקרים (שחלק מהם פגשתי בגאטר טווינז, והיה כיף כתמיד לראות גם פרצופים): מה הייתה נקודת השיא של השבוע שלכם?

  51. תצלום: גוני ריסקין המלכה

  52. בתזמון מושלם, קיבלתי בבוקר יום רביעי לינק להורדת Adorata, ה-EP החדש של הגאטר טווינז שיצא להורדה ב-iTunes בלבד. מה יעשה תושב ישראל המסכן, שלא יכול לרכוש מוזיקה בחנות הדיגיטלית של אפל? יוריד. וכך, אחוז אחר אחוז, הגיעו למחשבי שישה קאברים (בוויקיפדיה מבטיחים עוד שני שירים מקוריים, אבל אלה משום מה לא הגיעו בחבילה שלי). אבל עד שהורדתי אותו כבר היה עליי לצאת מהבית, ולנסוע באוטובוס למרכז, ולעשות כל מיני דברים ומהון להון הנה אני כבר עומד בשערי הבארבי. רק עכשיו, אחרי שהתפכחתי יחסית מהחווייה המשכרת של רביעי בערב, הניח לי הזיכרון את האוזניות על האוזניים ולחץ פליי. יש פה קאבר יפהפה ל-Vetiver שהיה גם בהופעה, ויש פה חוזה גונזלס, שמעניין אם הביקור שלו מתוכנן מראש לאור העובדה שגאטר כיסו אותו, ויש פריימל סקרים ויש גם שיר אחד שבו לאנגן נשמע כמעט כמו כריס קורנל (בכלל, גם דולי וגם לאנגן לוקחים את הקול שלהם למקום חדש בקאבר ל-Eleven). ויש גם שיר אחד נפלא שאיש אינו יודע מי כתב, "St. James Infirmary", בלוז קודר ומצלצל מהלילות האפלים של סנט לואיס, שיר בן יותר ממאה שנה שהתגלגל לפולק ולבלוז ולרוק ונלעס בין שיניהם של ג'ים מוריסון ולואי ארמסטרונג וג'ניס ג'ופלין וג'וש וייט ובילי הולידיי. הגאטר טווינז עושים מוזיקה אמריקאית שבאמריקאית, מוזיקה ששורשיה נעוצים עמוק בקרקעית השחורה של המיסיסיפי, שבנויה מהבלוז של וילי מק'טל, הסול של אוטיס רדינג והרוקנ'רול של צ'אק ברי. השיר הזה נח בגרונות של דולי ולאנגן בטבעיות כמו שיחה שקטה בפאב חשוך, יוצא מהגיטרה של דייב רוסר כאילו הוא חיכה במיתרים כל השנים האלו. וזו מזכרת נפלאה, עם תזמון נפלא, מהופעה נפלאה. [מפ3]
  53. שתהיה שבת שבוגי, תנוחו הרבה. חם. מה עושים כשחם כל כך?

22 תגובות על “עונג שבת: דברו אליי בקומיקס”

  1. מאת שחר:

    גיא, תודה על הפידבק האדיר. שכחת להזכיר צלע חשובה במונוקרייב – רנן מ'סיטי מיול'. בלעדיו אנחנו חצי בן אדם.

    מעניין שגילינו את bowerbirds בערך באותו זמן, התכוונתי לכתוב עליהם השבוע אך טרם הספיקותי. הם פשוט מופלאים בעיני (דרך אגב, הצבעת להם?)

    ולגבי deerhoof – אם יהיה מספיק ביקוש, בכיף, למה לא? הם באירופה בדצמבר, תמיד אפשר לבדוק אם הם רוצים לקפוץ לחומוס.

  2. אלה מהגרדיאן שם, ככה בקטנה, לא חשבו על לינק נפתח בחלון נפרד?

    (מפתקאות כיס של מתלונן אינטרנטי ציוני)

  3. אלה מהגרדיאן שם, ככה בקטנה, לא חשבו על לינק נפתח בחלון נפרד?

    (מפתקאות כיס של מתלונן אינטרנטי ציוני)

  4. זה שמונוקרייב פתחו חברת הפקה, זה באמת הדבר הכי טוב שיכול לקרות להופעות בארץ. כי הם מבינים גם בהופעות וגם במוסיקה שאנחנו אוהבים. ולמרות שאני לא טיפוס שאוהב הופעות (אני אפילו לא יודע איפה קונים כרטיסים). אני מבטיח להזיז את התחת שלי ולצאת מהבית.
    האוסף 80*80*80, אל תאמינו לו, זה מסוג האוספים שמקבע את הסטיגמה הנוראה של העשור הזה. זה בערך כל מה שלא אהבתי לשמוע ועשה לי בחילה, וגם לכם אם הייתים חייים באותה תקופה. בשנות השמונים היתה מוסיקה הרבה יותר טובה. דוגמא גדולה: הפיקסס, וגם הקיור באלבום המופתי קיס,קיס קיס ששמעתי רק אתמול ועדין לא נס ליחו.
    ולגבי נקודת העונג, מרגשת במיוחד. גיאחה, אז בכל זאת יש לך חיים, מה :-)

  5. תיקון טעות: האלבום של הקיור זה קיס מי *3, וזו הזדמנות לחזור על ההמלצה

  6. מאת dummy more:

    לגבי לואו … אני לא מהנעלבים. דע לך שיש בעולם הזה אנשים שלא אוהבים לואו (לא מדובר באלה שלא מכירים …. אין כאלה)

    אני חושב שיהיה די מבאס. הופעת החימום של שני קדר תהיה מביכה. אני חותם לך. קשה לי לדמיין אפשרות אחרת.
    היהיה לכם אומץ להודות בכך אם אכן כך יתרחש ???

  7. מאת yaddo:

    Dark Horse של באוורבירדז הוא ללא ספק אחד משירי השנה שעברה שלי. עושה מסז' בלב.
    והיוזמה של מונוקרייב מדהימה, כה לחי.

  8. מאת נמרוד:

    dummy more – אפשר בהחלט לא לאהוב את Low – אני לדוגמא לא מאוד נהנתי בטווילייט סינגרס והחלטתי לוותר (אחרי די הרבה התלבטויות) על הגאטר טווינז. מצד שני, גם למי שאוהב (כמוני) את לואו – אין ספק שהמוזיקה שלהם נוטה להיות קצת אינטימית להופעה במקום כמו הבארבי. זה למה שאני שמח שהם הוסיפו לאחרונה כמה שירי רוקנרול לרפרטואר – יכול מאוד לעזור בלבנות הופעה אפקטיבית.

  9. מאת חן:

    או, היוזמה של מונוקרייב אדירה. אני מקווה מאוד שזה יצא לפועל, לפחות עם האמנים הקטנים יותר (כי מה הסיכוי ש-DCFC או שינס ירצו להגיע?). בכל מקרה, בהצלחה.

    הקטע עם RATM באקפלה, ענק. חחחח.

    ונקודת העונג שלי? ההופעה של Gutter Twins. כן, אני זה שקצת הטריד אותך בגוגל צ'אט לפני שבוע, ואמרת לי פשוט ללכת גם אם אני לא מכיר אותם. אז התעדכנתי באלבום שלהם (אבל לא בכל האלבומים של דולי ולנאגן), והחלטתי ללכת. הם היו אדירים, למרות שהמון שירים פשוט לא זיהיתי.
    תודה.

  10. מאת dummy more:

    קשה קשה לי להאמין נמרוד.
    הופעה זה דבר אחד, ואלבומי אולפן כמו של לואו זה דבר אחר.
    אני באמת סקרן לשמוע באובייקטיביות איך היה.
    לא רק לשמוע סיפורוי "היינו שם" כי סימון V זה הדבר, ודיווח על ה V הזה, הוא הוא העוד יותר "הדבר".

    את שני ראיתי פעמיים, וזו פשוט תת רמה. לא שום דבר אחר. זו האמת העצובה. ואין לי מילים אחרות עם כל כבוד.
    היא עלולה לעייף את הדרך אל הופעתם של לואו.

    אשמח לקרוא רשמים, ולהרגיש פנימה שמדובר בדיווח אמיתי ולא סצינטיבי.

  11. מאת שבת:

    בקשה תביאו את דירהוף ואוף מונטריאול(ואת בן פולדס,ליסה ג'רמנו והאילז בשביל החסד נעורים). אם אפשר.

    די מבאס לשמוע שרוב השירים בהופעה של LOW יהיו מהחדש + שירים חדשים. מקווה שיהיה מספיק מקום גם לישנים והאהובים.

  12. מאת עודד:

    שיר מומלץ נוסף של ה- Bowerbirds, הוא Olive Hearts

    בכל מקרה, עד שביירות יוציא אלבום חדש, אפשר להתנחם בהופעה שלו ב- Black Sessions
    (ברדיו הצרפתי), כולל הכיסוי ל-Hallelujah
    בלינק:
    http://www.aquariumdrunkard.com/2008/07/22/beirut-the-black-sessions-paris-2007/

  13. מאת עודד:

    תיקון בקשר לביירות: נראה שהורידו את הקבצים מהאתר שהפניתי אליו, אבל אפשר למצוא שאריות כאן:
    http://allthingsgo.wordpress.com/2008/01/24/beirut-black-sessions/
    וכאן:

  14. מאת גוני:

    משעשע ותודה. אני אאמץ את הגדרת ההתאבדות שלך על כל ההופעות בהן אני מתאבדת על תמונות עד סוף ההדרן… אגב בעניין המונוקרייב, אני רוצה להזכיר אתר דומה שקם לפני זמן מה (ששכחתי את שמו ואת לינקו) אבל הרעיון שלו התבסס על תמחור הופעות לפי דעתך. רק ששם אין שום דבר בפועל…

  15. מאת עומר:

    נקודת השיא שלי השבוע? ללא ספק גרימת תאונת שרשרת בכביש 4.

    ולארח את גיאחה ברדיו עוד באותו הערב :)

  16. אודי – אתה צודק לגמרי. אבל בשביל המציא האלוהים את הקונטרול+קליק.

    dummy more – אני לא יכול לחזות דבר מראש ואוכל רק לקוות שתהיה הופעה מצוינת, אבלאני בכנות לא חושב ש-Low היו ממשיכים למלא אולמות 14 שנה אם ההופעות שלהם היו מסריחות ומשעממות. סיריוסלי. בשביל זה יש את האינטרנט, והיינו כבר שומעים אם היה מדובר בפרפורמרים מזעזעים (ע"ע איאן בראון).

    שבת – אני הבנתי מדבריהם של לואו בדיוק את ההיפך: שבסיבוב הנוכחי הם מבצעים בעיקר דברים חדשים אבל בגלל שזו הופעה ראשונה שלהם בארץ, הם יגוונו מאוד ויעשו גם הרבה דברים ישנים.

    עומר – אנחנו אוהבים אותך גם (ובעיקר) כשאתה גורם תאונות שרשרת.

  17. מאת הילה:

    וואו, איזו הופעה נתנו ה-gutter twins. ובאמת שלא ממש הכרתי אותם עד השבוע שעבר, אבל עם קצת מחקר, כולל במייספייס של לנגן והטוויילייט סינגרס, יצא שזיהיתי את רוב השירים. ואפילו, אפילו, הסאונד של הבארבי לא פגם בהנאתי (אולי העובדה שאפשר לראות טוב כמעט מכל חלק של המועדון פיצתה על זה).
    אוי, מארק לנגן, גרג דאלי, מתי המדע יאפשר ליצור ילד משני אבות שונים בו זמנית?

  18. מאת שלום:

    2 אמנים ממש משעממים, אני כבר יכול לראות את עצמי סובל ומחכה שלואו יעלו.

  19. מאת טל (בן):

    הלינק ב-12 לא נכון. הנה הלינק לתחרות:

    http://www.shufuni.com/sweded

    לעבודה!

  20. מאת נמרוד:

    dummy more – ההרגשה שלי היא שההופעה של לואו, בניגוד להופעה של הגאטר טוינז לדוגמא, תפנה באופן מובהק למעריצים – כלומר לא תשמע אחריה משפטים בסגנון שהופיעו פה בתגובות לגאטרז ("לא מכיר/אוהב את הלהקה אבל ההופעה היתה מעולה"). אני יכול לתת כדוגמא את ההופעה של הסילבר ג'וז בארץ, שעבורי, כמישהו שדיוויד ברמן הוא אחד מכותבי השירים האהובים עליו הייתה מרגשת ומהנה להפליא – למרות שחייבים להודות על האמת, הבחור פרפורמר בינוני ומטה (דוגמא קיצונית משהו – אני מניח שלואו הם בכל זאת חיות במה טיפה יותר משופשפות). לא תמיד אפשר וצריך לעשות את ההפרדה הזאת בין הלהקה שאתה אוהב לאייכות האובייקטיבית של ההופעה.

    אותי אגב מעניין גם לראות את החימום השני – של סנסנה. ובלי קשר, להכניס שני חימומים מקומיים להופעה אחת בבארבי הדחוק זה רעיון לא חכם במיוחד…

  21. מאת החגב עומד יציב:

    השיר החדש של מטאליקה-נסיון חזרה ברור דווקא לסגנון של ONE וסניטריום(למעשה בהקשבה שניה מבנה השיר הוא של ONE בדיוק), אבל משהו לא עובד בכל זאת-מישהו שכח להזכיר לקירק האמט שזו לא תחרות שרדינג, ג'יימס צריך לחזור לשתות כי הקול הנקי שלו ממש מעצבן, ולארס נו, זה לארס.
    אבל אני צופה שיהיה מעניין בכל זאת.

  22. מאת דייב דנ:

    אייטם 41- טעות קטנה, מאד דיסנט זה השם של הלייבל של דיפלו.

כתיבת תגובה