29 באוגוסט 2008

עונג שבת: חיים בתור הזהב

"All you need is Love (and 1500 NIS)" - הקורא הנאמן לירון מכין את הסטטוס שלו בג'ימייל להופעה של מקרטני

  1. האוסף Kinky Love 2 היה רגע מכונן בחיי המוזיקליים. הוא יצא כשהייתי בן 16, תקופה בה ההיפתחות המוזיקלית שלי נכנסה לשנות הזהב שלה, ובמובנים רבים גם חיי כמתבגר הלכו ונפתחו לרעיונות חדשים, אנשים חדשים וחוויות חדשות. אתם יודעים איך זה גיל 16, הכל חדש ונוצץ סביבך וזה מלהיב יותר מכל דבר בעולם. ואם אתם כבר לא זוכרים, תתאמצו, שווה להיזכר. עם האוסף הראשון באותה הסדרה התמזמזתי עם החברה הראשונה שלי, כמה שנים קודם. הרעיון של סדרת "קינקי לאב" היה שירי אהבה עקומים, אפשר לומר. כלומר כן, יש פה מוזיקת מזמוזים משובחת אבל מדובר לא רק בשירים פשוט מעולים, אלא הם לרוב יוצאי דופן – בין אם יוצאי דופן מהמיינסטרים השולט, משאר הקטלוג של אותו אמן או פשוט מהקטגוריה השחוקה של "שירי אהבה" כפי שמדמיינים אותה עורכי VH-1, למשל. האוספים האלה הכירו לי לראשונה או לעומק את דאבסטאר, ניק קייב, קוקטו טווינז, בלי, מוריסי, ספארקלהורס, ובאוסף השלישי גם את גולדפראפ, טוויילייט סינגרז, איימי מאן ואחרים. וגם את "Home", השיר האהוב עליי של דפש מוד. מנקודת המבט שלי מדובר בסדרת אוספים אגדית בכל מובן. השבוע נזכרתי בהפתעה ובשמחת ענק בכותר השני בסדרה, כששדרן ב-88 השמיע את הגירסה המיוחדת של "Wait for the sun" של סופרגראס, שנכללה באותו אוסף מדובר. מהאקורד הפותח, עוד לפני שנזכרתי איזה שיר זה, הגוף שלי זכר שאני אוהב אותו והתחיל להתרגש. הגברתי באוטו, שרתי בנסיעת-נוף נפלאה בכביש הסרגל, התפעמתי מכמה נפלא נשמעת הגיטרה כשהיא נכנסת לסולו. מסתבר שלא רק אני נזכרתי באותו דיסק אלא גם עורך התכנית, כי אחד השירים הבאים היה "Who will love me now", אחד מסודותיה השמורים ביותר של פי-ג'יי הארווי, שנכלל גם הוא באותו דיסק. מסתבר שעדיין אפשר לרכוש אותו במוזיקהנטו, ובמקומכם לא הייתי מחכה ולו רגע אחד נוסף. [מפ3]
  2. פול מקרטני בא! פול מקרטני בא! והפעם נראה שזה באמת קורה. התאריך הוא 25 בספטמבר (עוד רגע!), המקום יהיה פארק הירקון בתל אביב – מקרטני הוא בין היחידים שיכולים באמת לעשות שימוש הולם בפארק – והמחיר יעמוד על 490 ש"ח, שזה הרבה מאוד אבל לא באמת נורא בהתחשב במעמד. אני חושב שכרטיסים למקרטני בארה"ב מסתובבים באיזור המאה דולר, שזה לא נורא רחוק. אבל יש כאלה שחושבים שזה יקר מדי, ומבקשים תמיכה. בינתיים נודע גם שפרטנר היו אמורים לתת חסות למופע אך נסוגו, ולכן אפשר לשכוח מהנחות לאורנג'דות שביניכם. ומי יחמם? נו, מי אתם חושבים? אסף אבידן. סתם, סתם. הביטלמניה כבר החלה, ולא רק אנחנו שמחים: הידיעה אפילו תפסה את העמוד הראשי של Happy News![עברית]
  3. [תודה לשחר וארד, שהדליפו לעונג לפני כ-ו-ל-ם] וחוזה גונזלס מגיע לבארבי ב-11 באוקטובר! (והנה גם וויינט מפרסמים בעברית). מקורות לא רשמיים מספרים לי שההופעה הזו היא חלק מאירוע גדול יותר שיתרחש באותם ימים בבארבי. פסטיבל אלטרנטיבי קטן? הלוואי. [אנגלית, עברית]
  4. מאוכזבי אמאזון, נתקלתי במזור לצרותיכם. אמאזון אף פעם לא הייתה רחומה במחירי המשלוח שלה, ולאחרונה אף הכפילה אותם כך שפעמים רבות המשלוח יקר יותר מהספרים. בחיפושיי אחר חנות ספרים אינטרנטית זולה וטובה נקרתה בדרכי חנות הספרים הבריטית The Book Depository, כנראה החנות עם השם הכי אפור באינטרנט. מחירי הספרים עצמם גבוהים מאמזון כמעט תמיד, זה נכון. אבל קלטו את זה: המשלוח בחינם. כן, גם לארץ. ולא, זה לא מבצע זמני, זו המדיניות. והמשלוחים מהירים בצורה בלתי רגילה. משלוח שהזמנתי השבוע הגיע תוך חמישה ימים. לשם השוואה, הספר הנמכר ביותר באמאזון כרגע יעלה לכם 82 ש"ח (כולל משלוח), בעוד בבוק דיפוזיטורי הוא יעלה 63 (כולל משלוחינם). וזה עוד ספר יקר. הזמנתי לי בשמחה את הקומיקס החדש של באפי ועוד ספר, ושניהם יחד עלו לי 79 ש"ח. פחות מבאפי בלבד ב"קומיקס וירקות", פחות מבאפי+משלוח באמאזון. רוצה לומר: בקרו, השוו, ואולי זה ישתלם לכם. אני כבר הזמנתי שתי בוכטות של קומיקס בזול. [אנגלית נטולת משלוח]
  5. ות'רדלס, חנות החולצות האהובה עלינו, עורכת סייל חזרה לבית הספר ב-12$ לכל החולצות, מתוכן כ-140 (ואפילו היפות מביניהן, אם שואלים אותי), ב-9$!!! מעניין באמת שאת שתי החולצות האלו רכשו אך ורק בחורים. בנות, תנו פייט! הראשונה אפילו ורודה. כל רכישה דרך הלינקים הנ"ל תזכה את עבדכם הנאמן בכמה נקודות קרדיט בחנות, אז תודה מראש ותתחדשו! [אנגלית]
  6. אל תגיעו לא מוכנים להופעות השוות של השבועיים הקרובים: שיר הכינה ערכת הכנה לגאטר טווינז שיופיעו כאן בימים רביעי וחמישי, ושני קדר הרכיבה אוסף פסיפסי ויפהפה משירי Low, שיופיעו בחמישי הבא. נתראה בבארבי. [עברית]

  7. כאן עוד רגע!

  8. גאטר טווינז באים! גאטר טווינז באים! ב-3 וב-4 בחודש (ימים רביעי וחמישי) יעלו דולי, לאנגן וחבר מרעיהם המשובח על במת הבארבי ויעלו אותה באש. מי שנכח בהופעות שלהם כטוויילייט סינגרז ב-2006 יודע היטב מהם כוחות-העל של השמנמן עם הגיטרה והקברן עם קול התהומות. מי שלא היה מוזמן להגיע ולהיווכח בעצמו בעוצמתה של הופעת רוקנ'רול אמיתית. הקוראת הנאמנה שיר הכינה מיקסטייפ קדם-הופעה למשוכנעים ולמתנדנדים, ובינתיים, עינב שיף מצליח להרגייז את גרג דולי ("תקשיב טוב, אני כאן כדי לדבר על מוזיקה. רוצה לדבר על מוזיקה, נמשיך. אם תמשיך לשאול בכיוונים האלו, אם תחצה את הגבול עוד פעם אחת אני פשוט מנתק לך בפרצוף, הבנת אותי?"), אור ברנע מושיב את הצמד דולי את לאנגן לשיחה (""שמעתי מאנשים דברים שהעיפו אותי לעולם אחר. למשל ששיר שכתבתי ניחם אותם בזמן מצוקה. אני יכול מאוד להזדהות עם זה, כי גם אני הייתי לבד בחדר וזמר, שיר או אלבום אירחו לי חברה וסייעו לי לא להרגיש לבד", אומר דולי), והראיון המוצלח ביותר (טוב, זה לא ממש הוגן להתחרות בבן שלו) מגיע כשבן שלו מגלריה משוחח עם דולי (והפעם ציטוט של שלו עצמו ולא של דולי: "הופעה של דולי, בכל הרכב שהוא, היא באמת אחת הדרכים הבטוחות לחוות זיכוך של הנפש בתוך סערה אנרגטית ומחשמלת של רוקנרול. אחת הסיבות לכך היא שהאיש שעומד במרכז הבמה – מיוזע, חושני, חשוף, כריזמטי – עובר את התהליך המזכך בעצמו"). אורלי נקלר מסתכנת ומנסה לדובב את מארק לנגן (צר לי לקלקל לך את הפנטזיה המוצדקת, אורלי, אבל לנגן הפסיק לעשן). [עברית]

  9. היו כאן לפני רגע! תצלום: דנג'ה

  10. הברידרז היו פה! הברידרז היו פה! ואיזה כיף אדיר היה. אני נכחתי בהופעה של חמישי ונהניתי מכל רגע ורגע (טוב, מלבד כמה רגעים בהם מישהו התעקש למרפק אותי, אבל מסתבר שלא כולם אוהבים שקופצים עליהם בהופעות רוק). דנג'ה צילמה וצילמה, ושי יחזקאלי מעכבר העיר יצא מאוכזב וקונן בעיקר על הסאונד בזאפה (וגם ציין שמוזיקת הרקע בזאפה הייתה האנק ויליאמס, למרות שיכולתי להישבע ששמענו קרטיס מייפילד). שמעתי הרבה דברים רעים על הזאפה, ובהופעה היחידה שלי שם קודם לכן (דינוזאור ג'וניור) היה כזה רעש אטומי שלא יכולתי באמת לשפוט את איכות הסאונד. אבל ההופעה של הברידרז הוכיחה כנראה שהכל תלוי במיקום. אני עמדתי קרוב למדי לבמה בצידה הימני, ואף כי הווליום מעט החריש את אוזני הימנית (עקב קירבה יתרה לרמקולים), לא שמתי לב לשום בעיית סאונד מיוחדת. לא היה סאונד מדהים, אבל הוא בטח לא היה גרוע. עם זאת, נדמה שמגבר הבאס פידבק לא מעט. והנה יחזקאלי נותן תמונה הפוכה לחלוטין: את השירה כמעט לא שמעו, לגיטרה ולתופים לא הייתה נוכחות, ורק הבאס נשמע טוב. מוזר, ומצביע כנראה על כך שבעיית הסאונד הידועה בזאפה מקורה באקוסטיקה בעייתית. חוצמזה, נועה רובין ניצלה את הרגע כדי להיזכר ולהזכיר את גדולתו של Last Splash, אלבומם השני של הברידרז. [דברים]

  11. הקהל משתולל בחוצמזה. תצלום: לאון פלדמן

  12. אז בעניין פסטיבל חוצמזה. בשישי בצהריים, עדיין עייף מהברידרז, דהרתי עם זוגתי צפונה ואחרי ריענון קצר בבית הגענו לקיבוץ פרוד כשעה לפני השקיעה. כמה יפה היה מראה עיר האוהלים הקטנה שקמה שם במהלך היום, מהכביש העליון המשקיף על מתחם הפסטיבל. כמה התרגשתי לראות את כמות המכוניות המטורפת שפוצצה את מגרשי החנייה. לא הופתעתי, ציפיתי שיבואו הרבה אנשים, אבל התרגשתי. כל כך הרבה פעמים אפשר לקרוא בפורומים את הקיטור הקבוע "אינדי ישראלי זו סצינה של אותם מאתיים איש", אבל הטיעון הזה נגוז ועולה בעשן אל מול מראה שכזה. כמה אנשים היו בחוצמזה 2? אין לי רבע מושג. בטח קרוב לאלף. האווירה הייתה נפלאה: משוחררת, נעימה, אנשים זרים חייכו אליך ואם התנגשת במישהו כשקפצת בהופעה זה לא היה נורא והסתיים בדרך כלל בחיוך. בדיוק פספסנו את קרוזנשטרן ופרוחוד כשנכנסנו, ואחרי סיבוב חיבוקים קצר בין חברים תפסנו את הזנב של מלכת הפלקט על הבמה. היה אחלה, ובעיקר הרשים אותי אספקט אחד של העניין שאגיע אליו עוד רגע. הסתובבנו קצת במתחם כל עוד לא שקעה השמש, דפדפנו בדיסקים בדוכן של האוזן (לא היו אמורים להיות גם הקרנות סרטים?), הופתענו מדוכן הסושי, ישבנו עם חברים ופטפטנו, הסתובבתי כל פעם עם מישהו אחר, והיה כל כך טוב ושמח וחברותי ונעים. שכחתי כמה אני אוהב את התחושה הזו, כמה היא עדינה אבל מצליחה להקיף את כולך ולזמן קצוב ובמקום תחום להפוך אותך לחופשי יותר. רציתי להישאר לגור בפסטיבל הזה. ואז הייתה גם המוזיקה. ההופעה הקצרה של קרוסלה פוצצה לי את המוח. פאקינג קרייסט, זו הפעם הראשונה שאני רואה אותם על הבמה והם כמו הוריקן בוער שעשוי מזיעה, מקלות תופים ושיער שמתנופף על הגיטרה. תמר אפק מטורפת וגיא שכטר יכול לגרום לשטן לברוח ולהתחבא עם המכות שלו על התופים. זו הייתה חווייה כל כך אינטנסיבית שהייתה סכנה אמיתית שהגוף שלי יתפוצץ מרוב אנרגיות. וזה מביא אותי לנקודה שהשהיתי קודם: הסאונד. אביב מארק, אני מסיר בפניך שלושים סוגים של כובעים. הסאונד בחוצמזה – או לפחות בהופעות בהן נכחתי מקרוב – היה פשוט משובח. לא בסדר, לא טוב, לא נחמד, אלא משובח. צלול, עשיר, וחשוב לא פחות: בווליום הנכון. מספיק חזק כדי להעיף אותך, מספיק חלש כדי שלא תצטרך לצעוק באוזן חברך בדרך לאוהל, לא חזק מדי מהסוג שמכאיב באוזן. תענוג. בסוף ההופעה של פורטיס צפיתי מרחוק עם מתן, ממארגני אינדינגב, וכמה מחבריו המצוינים. עמדנו והשתאינו, עמדנו והתרגשנו: מאות אנשים קופצים בטירוף (כולל קראוד סרפינג נלהב!), הבמה מלאה בנות שפורטיס העלה לשיר את "אין קץ לילדות", המקום עלה באש. בפסטיבל שאורגן כמעט בן-רגע, בפסטיבל עצמאי לגמרי. "איזה כיף להופיע בפסטיבל בלי לוגואים" אמר פורטיס בתחילת ההופעה. כמה מדהים להסתכל על זה רגע מהצד ולהבין את גודל ההישג. "הערב הזה ייכנס למיתולוגיית האינדי הישראלי", אמרתי למתן והוא הנהן נמרצות. כשעה אחר כך כבר הייתי בדרך הביתה, אבל שמעתי שהקסם נמשך בבמה האקוסטית אל תוך הלילה. החווייה שלי בחוצמזה 2 הייתה נפלאה בכל רגע ורגע (מלבד זה שבו נמלים צבטניות החליטו לטפס לחברה שלי על הרגל וסירבו לעזוב).
    אבל גיא, מה עם כל התלונות והביקורת והקיטורים שלך על האירגון שלך חוצמזה, מהעונג הקודם? ראשית, לשמחתי הרבה התפתח דיון בתגובות. שנית, מסתבר שטעיתי והפסטיבל כן פורסם בצורה חלקית (מאוד) באיזור הצפון. שלישית, אני עדיין עומד מאחורי רוב הטענות שלי. אמת, הפסטיבל היה הצלחה מסחררת לדעתי, והיה שם כיף לא נורמלי. ועדיין, יש כמה נקודות שלדעתי ראוי לשפר בפעם הבאה. אבל תשמעו, היה כל כך כיף, שבאמת חבל להתעכב על הדברים היחסית-קטנים שהעיבו (ואני מתעלם, כמובן, מפשיטת הסמים של המשטרה על המקום, ומדעתם של רבים שעודף דיסטורשן בתפריט קצת מקהה את ההנאה המוזיקלית אחרי יממה שלמה). [זהו]
  13. ומי עוד היה בחוצמזה וחזר עם רשמים? נמרוד צוק ואלכס פולונסקי מסכמים בנענע, ניימן בפוסט סיכום נרחב ומצוין, שמוליק כץ עם 34 מחשבות פוסט-חוצמזה (וגם תמונות!), ואריק בר נותן בהם סימנים. גם בן שלו היה ונהנה (ג'יזס, זה כבר האירוע המיליון ואחד בו אני מגלה לאחר מעשה שבן שלו היה בו ולא ידעתי מי זה. מי שישלח לי תמונה של בן שלו יזכה באופנוע ובכובע גרב). נדב לזר המלך הגדיל ופירסם את סיכום חוויותיו גם בתרבות מעריב (!) ובגרסה מורחבת גם בבלוגו אטמי אוזניים.
    ויש גם תמונות: לאון פלדמן מציע 99 כאלה, מטסורי מציע תריסר, לתאיר יש עשרים. יעל רגב ערכה פוסט תמונות בשחור לבן, וגם לעטר יש תצלומים. עשר נקודות למי שימצא עוד תמונות שוות, חמישים נקודות למי שימצא את עצמו בתמונה אקראית (לא כזו שחבר שלו צילם) ויקשר בתגובות! [דברים]
  14. הוסיפו לרשימת המסתמנים-בלבד את רופוס ויינרייט. ממפיק המופע, אדון ההבטחות שוקי וייס, "טרם נמסר אישור רשמי על הגעתו". אז למה כולם מפרסמים כאילו הוא כבר מגיע, למה? תנו למגעים להיות מגעים, דווחו לנו כשהם הופכים למגע מיני מלא. [עברית]

  15. לעזאזל, אמרתי להם שאני לא יכול לרוץ עם נעליים בצבעים שונים!

  16. [תודה לאיילת] האולימפיאדה נגמרה, וכל מה שנותר הוא לחגוג את הזוכים. או, בעצם, למה לא לחגוג את המפסידים באולימפיאדה? הבלוג DFL מוקדש כולו לאלה שהגיעו אחרונים. "כי הם שם, ואתם לא". [אנגלית]
  17. [תודה ליותם] ורשמית, הדבר הכי טוב שיצא מהאולימפיאדה בבייג'ין הוא אוסף הציטוטים האמיתיים האלה, שאסף כתב נרג' ערן סורוקה. צחקתי שעה. [עברית]
  18. המלצת הרדיו השבועית: ביום ראשון הקרוב ב-22:00, ספיישל גאטר טווינז וראיון עם גרג דולי, אצל קוואמי בקצה! [גלגלצ]
  19. המלצת הרדיו העצמית: אם ההופעה של הגאטר, בילויי הסופ"ש או סתם נדודי השינה ירחיקו מראשכם את הכרית, שימו אוזן בלילה בין חמישי לשישי על 90FM, שזה רדיו אמצע הדרך. מסתבר שמותר להרעיש בין 2:00 ל-4:00 כשזה לפנות בוקר, ועבדכם הנאמן (זה אני) יתארח לשעתיים עם האלבומים הכי טובים של 2008 (לטעמי) בתכנית "הלילה החמישי" של ידידנו הטוב עומר סנש. אפשר להאזין גם אונליין. יהיה כיף! [רדיו]
  20. אני מודה, שכחתי שמדור התרבות בנרג' זכה לרענון מבורך עם שינוי העיצוב והכתבים, ולגמרי פספסתי את פינת "בשבחי הנוסטלגיה" שעסקה באחד מאלבומי הניינטיז האהובים עליי ביותר, August and everything after של Counting Crows. נועה רובין, תעשי לי פלאשבק! [עברית]
  21. [תודה לפרנק] קומיקסים של הביטלס? כן, מסתבר שהיו קומיקסים של הביטלס ומסתבר שאפשר להוריד אותם ב-PDF, להדפיס ולעלעל בשלוש השעות שבהן נשב על הדשא בפארק הירקון ונחכה שפול יעלה. [אנגלית, PDF]
  22. ומה טוב יותר מקומיקס והביטלס? קומיקס וקעקועים, או אפילו יותר טוב: קעקועים של קומיקס! אני מכיר אישית מישהו שקעקע את אובליקס. לעוד מישהו יש כאן קעקוע של דמות קומיקס? [אנגלית, פיקסלים]
  23. ידידנו גלעד סליקטר לא נח לרגע. הספר שכתבה אחותו ואייר הוא עצמו, "משק 54", יצא בצרפת וזכה לשבחים ואף למהדורה שנייה תוך חודש (!), והספר החדש שהוא רק-רק-שלו, השדים של מונגול, יצא בימים אלו בהוצאת הקומיקס של האוזן השלישית וזכה לאתר שבקרוב (*בקרוב*, גלעד!) יתועדו בו שלבי העשייה והיצירה של הספר. אני מודה שדפדפתי בספר באוזן ברעננה והוא נראה נהדר. מקווה להספיק לקרואו בקרוב, יש לי פה ערימת קומיקסים נכבדה שמחכה לפניו. [עברית]

  24. Wave 'em like you just don't care!

  25. כשמדברים על חלוצי המוזיקה האלקטרונית, מזכירים בדרך כלל את גרשון קינגסלי, בוב מוג, ז'אן ז'אק פרי, את תנועת המוזיק קונקריט ואחרים. אבל ישנה חלוצה נשכחת, ששמה אפילו לא מוזכר בערך הוויקיפדי למוזיקה אלקטרונית. שמה הוא דפני אורם, וכשעבדה במחלקת הסאונד של ה-BBC בשנות החמישים אהבה להתנסות בזמנה הפנוי במשחקים עם סרטי הקלטה, פידבקים, צפצופים ושאר צלילים שאז נחשבו רעש בלתי נסבל והיום הם חלק מהיסודות של כמעט כל תהליך עריכה או יצירת מוזיקה בכלים אלקטרוניים. הניסיונות שלה הביאו גם לפתיחת הסדנא הרדיופונית של ה-BBC, שהתפרסמה במיוחד בנעימת הפתיחה החדשנית שלה לדוקטור הו. בבלוג המיקסטייפים החדש והמעולה שלו, מביא מורפלקסיס את סיפורה של גברת אורם, וגם נותן טעימות להאזנה. לא ייאמן שהמוזיקה הזו נעשתה בשנות החמישים למאה הקודמת: עשור לפני שהביטלס התחילו לשחק עם סרטים מגנטיים. [עברית, מפ3]
  26. [תודה ליותם] ממש ברגע זה, ממש היום, מקליטים כמה עשרות אמנים כמה עשרות אלבומים בכמה עשרות אולפנים בארץ. אבל רק נדב מהדוגמניות מחזיק בבלוג אטמי אוזניים ומתעד בבלוגו את תהליך ההקלטות בכזו רהיטות, נינוחות וחיוך (ואפילו נותן משהו לשמוע, טרי טרי!), שפשוט תענוג לקרוא ולרחרח קצת את ריחם של חדרים קטנים ואטומים שבהם נלכד הקסם הפלאי הזה שאנחנו קוראים לו מוזיקה, ומונח על ספרות של 0 ו-1, או אם אתם מהמקליטים הרומנטיקנים, על סרט פלסטיק מגנטי. [עברית]
  27. בראשית הייתה הלהקה Giant Sand, שהחל מ-1985 ניגנה רוק אלטרנטיבי שהלך ונטה לכיוון האלטרנטיב-קאנטרי ואפילו לנגיעות מריאצ'י. נשמע לכם מוכר? נכון, ג'ואי ברנז וג'ון קונברטינו, חטיבת הקצב המעולה של ג'איינט סנד, פרשו מהלהקה ב-1996 והקימו את קאלקסיקו המשובחת. אלב Howe Gelb, מנהיגה של ג'אייטנ סנד שאת שמו אין לי מושג איך לבטא, ממשיך עד היום ליצור עם להקתו, ומתראיין השבוע לבלוג המעולה Aquarium Drunkard. את אלבום הקאברים שלהם מ-2001, Cover Magazine עם אורחים כמו פי-ג'יי הארווי, נקו קייס ו-M. Ward, חבל לפספס. גלב וברנז, אגב, חזרו לשתף פעולה ב-1998 באלבום הנידח אך הנהדר OP8, שם הם שיתפו פעולה עם אהובת העונג ליסה ג'רמנו וניגנו ביחד שירים שלה ושלהם. [אנגלית]
  28. ובאותו בלוג מתראיין גם ג'ונתן מייבורג מלהקת Shearwater, שאלבומה החדש Rook הוא אחד האהובים עליי בחודשים האחרונים (וטעימה ממנו קיבלתם גם בתקשיבו רגע הרביעי). [אנגלית]
  29. קונברטינו מקאלקסיקו, מצדו, מתראיין למגזין פייסט אודות האלבום החדש. [אנגלית]
  30. ובכלל, גיליון ספטמבר של Paste עלה ואפשר למצוא בו, בין המדורים הקבועים, את קימיה דוסון, Bon Iver (ראו שיר סיום), ג'אנל מונאי, ג'יימי לידל, ריין וילסון מ"המשרד", ראיון עם ניל יאנג ועוד. [אנגלית]
  31. ואפרופו Paste, חיכיתי איזה שנתיים ובסוף זה באמת קורה: It still moves: Lost Songs, Lost Highways, and the Search for the Next American Music הוא הספר החדש של אמנדה פטרוסיץ', כותבת קבועה בפייסט ובפיצ'פורק. זה לא רומן, אלא ספר מסע של פטרוסיץ' לאורך ורוחב ארה"ב, כשבדרך היא פוגשת אמנים כמו דבנדרה, סופיאן, ג'ואנה ניוסם, דיוויד ברמן ואמנים חדשים רבים שמגדירים מחדש "מוזיקה אמריקאית מהי". פיצ'פורק מביאים פרק אחד לקריאה, ואני מתכוון לקרוא את הספר כולו ולדווח כאן, במדור הרדום "עונג מדף". [אנגלית]

  32. כל מה שאת רואה פה זה אמיתי, סבתא. יה?

  33. [תודה לאביטל] כל הזמן הזה, כל הסרטים האלו עם האלימות המוגזמת והוואן-ליינרים המגוחכים, כל אלה בכלל לא היו משחק. ארנולד שוורצנגר היה בטוח שהכל אמיתי. באמת. תקשיבו לבחור ששכנע אותו בזה. [וידאו]
  34. דיוויד ברוזה במועדון הפטיפון?! לנדב יש הפתעה בשבילכם. [עברית]
  35. [תודה לנועה] ששלחה סרטון אנימציה סטופ-מושן קצר ומבריק לאלה מכם שבטנם מקרקרת ומקררם ריק. [וידאו]
  36. [תודנג'ה לדנג'ה] שכותבת: "עשר להקות הגראנג' המכוערות ביותר. אני לא בהכרח מסכימה עם הבחירות, אבל כמו שאומרים במסאג' תאילנדי- יש 'האפי אנדינג'. לא לנשים בהריון". [אנגלית]
  37. DJ Caress הירושלמי הוא אחד הדי-ג'ייז החביבים עליי בארץ בתחום ההיפ-הופ, והיה אחראי בין היתר לביטים באלבום המעולה של טאבו+ וגם בתקופה מסוימת של סגול59 אם אינני טועה. עכשיו הוא עושה את הצעד המתבקש ומוציא סוף סוף אלבום תחת שמו, "מכירת חיסול" (או "Sellout") עם אורחים מגוונים כמו שמעון אדף, טאבו+, שאנן סטריט, ויזיטינג האוורס ועוד. ומה הכי טוב? אפשר להוריד את האלבום בחינם מהאתר שלו! אם תרכשו לכם עותק פיזי, תקבלו גם די-ג'יי סט של מוזיקה ישראלית מהסבנטיז שיצא גם הוא תחת ידי הקארס. דליקטס לאוזניים. [עברית, ראר]
  38. ביורק זועמת וטוענת: יותר מדי עיתונאי מוזיקה מניחים שגברים אחראיים להפקה אלקטרונית של זמרות, ולא כך היא. "הרבה פעמים גיליתי שהעבודה שעשיתי על המחשב נזקפת לזכות הזכר הכי קרוב בטווח 10 מטרים", היא כותבת. [אנגלית]
  39. [תודה ליוני] אנחנו כבר מכירים את הנוהל: מישהו בארצות הברית עושה משהו, סטיבן קולבר נכנס בו, והמישהו מגיע לתכנית של קולבר לפולו-אפ. אבל זה מעניין הרבה יותר כשמדובר בעוגיפלצת, שמגיע לתכנית אחרי שקולבר השמיץ אותו שזנח את אג'נדת העוגיות ועבר לאכול… פירות! [וידאו]
  40. "The Butcher" הוא שיר טרי של Final Fantasy, שאוהב לשחק עם כלי מיתר. בסטריאוגאם אפשר לשמוע שיר חדש נוסף. [מפ3]

  41. ברוך הבא לג'ונגל, אקסל

  42. בלוגר מוזיקה ששיתף תשעה שירים מהאלבום החדש של Guns N Roses טרם זמנם, נעצר על ידי המשטרה. [אנגלית]
  43. [תודה לתומר ליכטש] לטשו את השכלתכם בתחום המוזיקה הקלאסית המודרנית בעזרת הרצאות מוקלטות של המלחין והמרצה ג'ון רונשיים, שהלך לעולמו לפני כעשור. לצד ההרצאות שאפשר להוריד ולהזרים, יש גם הקלטות מוזיקליות רלוונטיות כהשלמה. והנה לכם קורס שלם במוזיקה קלאסית מודרנית, בחינם. שימו על האייפוד ותיהנו. [אנגלית, מפ3, סטרימינג]
  44. טים ברטון והלנה בונהם קרטר, ג'ונתן ספרן פויר וניקול קראוס – לפעמים יש פשוט זוגות של אנשים מוכשרים בטירוף, שזה כמעט לא הוגן. עוד זוג כזה הוא בריאן לי או'מאלי והופ לארסון, שכשהם לא עשו סקס או מה שזה לא יהיה שזוגות עושים, הם כתבו ואיירו את סקוט פילגרים (או'מאלי), ואת Salamander Dream ו-Chiggers (לארסון). הסיבה שאני מצחקק עכשיו כמו ילדה קטנה שכרגע קיבלה סוס פוני היא שנתקלתי בקומיקס זוגי שלהם, Bear Creek Apartments, שכתבו ואיירו ביחד. הי הי! כיף! [פיקסלים, אנגלית]
  45. "Neon beanbag", קליף חדש לסטריאולאב. [וידאו]
  46. [באדיבות יעל] מי ידע? גבריאל בלחסן כותב באני יורק. [עברית]
  47. [תודה לג'וּן] שכותבת: "חברה שלי מצאה שימוש טוב למכונת הזמן שלה, וקנתה לי ראש דשא (!), ובאופן טבעי נוצר חשבון הפליקר הזה". [פליקר]
  48. "No pussy blues" של Grinderman זוכה לרימיקסים אלקטרוניים במייספייס של הלהקה. [חלל]
  49. היפופוטם חוזרים עם שיר הקיץ המושלם: מי שלא רוקד דפוק. צ'יקה פוקה צ'יקה פוק! אל תפספסו את האחים האינטרנטיים עידו ואהוד קינן בתפקיד הבנאי וישו, בהתאמה. [וידאו זעיר. באמת, נענע, זה ה"אינטרוויזיה" שבה אתם מתהדרים? הנה, פריים נאה יותר בפליקס]
  50. [תודה לשיר] שדווקא אופטימית, אבל לי יש תחושה ש-Crowdfire הולך ליפול כל כך חזק, שיוזמיו יברחו להתחבא בהרים. מה הרעיון? זהו אתר חדש שסובב סביב החווייה של הופעות מוזיקה חיות. כמקובל בימינו הוא מעין רשת חברתית שמבוססת על תוכן גולשים: בואו והעלו תמונות, וידאו, אודיו ופוסטים אודות הופעות שראיתם. ואז… תמקססו אותם עם תכנים אחרים? זה מה שמציע לנו האתר. כי באמת, אולי מישהו ירצה למקסס (מה שזה לא אומר) תמונות מהמופע של דפש מוד שהוא ראה עם וידאו של מישהו אחר, ואז… מה, בדיוק? הוא ישים את זה אצלו בעמוד ואז מה? מי יצפה ברימיקס או בפלייליסט שיצרתם? מה מציע לנו האתר הזה שלא מציע לנו יוטיוב או אפילו סתם בלוג? [אנגלית]

  51. ראו! שם באופק! מישהו שיודע איך לבטא את שמי הפרטי!

  52. "From the top of the world" הוא קליף חדש ל-My brightest diamond, הלא היא Shara Worden. שֹרה או שׁרה? [וידאו]
  53. בחיי שהפשרות היא אחלה להקה. רק צפו בקליפ הצלליות הנהדר לשיר האדיר "קם העבד בצילה" (מתי שמעתם בפעם האחרונה צליל כזה בארץ?) ותיווכחו. גם "היפו בלוז" (אין קשר להייקו בלוז) שאפשר לשמוע אצלם בחלל הוא נהדר. [טיוב, חלל]
  54. אם לא בא לכם על המבצע של ת'רדלס, אתם יכולים לקנות חולצות מגניבות תוצרת הארץ באתר של גרוביק. אני כבר הזמנתי עותק מ"השם הוא תקליטן". [עברית]
  55. האלבום הקודם של ג'ני לואיס היה קרוב למושלם, והאלבום החדש, Acid Tongue, כבר בדרך, עמוס בשיתופי פעולה. קשה לי להאמין שהוא יהיה קוהרנטי ונפלא כקודמו – אלבומים עמוסים אורחים נוטים להיות מבולגנים – אבל רע הוא בטח לא יהיה. NPR משמיעים בהשמעת בכורה שיר חדש מתוכו בתכנית השבועית שלהם (צריך להאזין לכל התכנית, אבל תאמינו לי שזה כיף. [נגן נאה]
  56. [תודה לעומר] הידיעה הזו עצובה, וגם מקריפה, וגם מסקרנת, אבל בעיקר – אי אפשר להתעלם מהקשר שלה לשיר הנפלא הזה של Neutral milk hotel. [עברית; מפ3; צער]
  57. Morning Candy חוגגת שנתיים של ממתקים, ואנחנו זוכים במיקסטייפ יומולדת. [עברית, זיפ]
  58. [תודה לשי] חבל שהמאיירת הישראלית שאחראית לבלוג האיורים הקטן והנהדר Chips' Illustrated לא מזדהה בשמה. היא מספיק טובה כדי לזכות בהכרה שמגיעה לה מצד חובבי הווב-קומיקס והאיורים. [עברית, אנגלית, פיקסלים]
  59. שיר חדש נוסף של TV on the radio ניתן להאזנה בפיצ'פורק: "Dancing choose". הא הא. שנון. [סטרים]

  60. מהר, מישהו מגיע! והוא יודע איך מבטאים את השם שלי!

  61. [תודה ללינור] שגם היא וגם אני ממליצים לכם על Ane Brun השבדית, שמי שיודע איך מבטאים את שמה נכון מוזמן לפקוח את עיניי בתגובות. אני נתקלתי בה לראשונה באוסף נפלא שהכין לי מתן מאינדינגב (עוד ממנו – בשיר הסיום), ולינור נתקלה בה, ובכן, בשבדיה. אני ממליץ בחום דווקא על שיר שלא נמצא במייספייס, ונקרא "Rubber & Soul". מסוג הדברים שבועז כהן ישים בסוף "לפני השקיעה" ויעשה לכם את כל היום. [חלל]
  62. קסטה לא מוותרת לנו ולפורמט הישן, ומפרסמת חלק נוסף בסדרת הפוסטים על תחיית הקלטת. [עברית]
  63. קורט ואגנר מלאמבצ'ופ משוחח עם Vulture אפרופו האלבום החדש של להקתו הנפלאה, OH (Ohio). הנה "Slipped dissolved and loosed" מתוכו. איזו להקה נהדרת. [אנגלית; מפ3]
  64. עודדו את עידו שחם בגמילתו המבורכת מפייסבוק! כבר שבוע שני בלי לשלוח poke! [עברית]
  65. [תודה לגבי] רגע הומו-ארוטי בו אקי אבני מלטף את מאור כהן בבריכה? זה בדיוק מה שקורה כשזקני צפת מתארחים באולפן תוססס רגע לפני האלבום הראשון, ועושים חיים משוגעים עם הפלייבק. נראה מישהו מביא היום להקת פטיפון לפריים טיים של ערוץ 2. [טיוב]
  66. די-ג'יי אלארם נותן שיעור סקרצ'ינג למתחילים בוויינט. [עברית, וידאו]
  67. [תודה לערן] לבלוגר סמעכץ לא הייתה סבלנות לכתוב בלוג רוקנ'רול לאורך זמן, אז הוא פשוט כיווץ הכל לשני פוסטים ארוכים ונרחבים, וכלל גם נגן עם פלייליסט מתאים להאזנה נוחה. התוצאה היא מבוא בן זונה לרוק מחמישים השנים האחרונות, פלוס הדגמות, מסיסטר רוזה ת'ארפ ואלביס פרסלי ועד הדד קנדיז רוצחים את פרסלי באולפן. [עברית]

  68. אני מצטער מאוד, על מי אתם עובדים? זה לא אותו בן אדם!

  69. אחרי החגיגות המוגזמות והמיותרות לציון חצי יובל למותג ששמו מדונה, השבוע חוגג 50 כוכב פופ ענק שלשם שינוי גם תרם דבר או שניים למוזיקה כפי שאנו מכירים אותה היום: מיכאל בן-יעקב, הלא הוא מייקל ג'קסון. בוויינט הצליחו להשיל את הציניות המתבקשת וחפרו ומצאו כמה שירים נשכחים ששווה לזכור, ובוואלה הלכו בענק על הציניות עם אלבום תמונות קורע מצחוק משנות חייו של מלך הפופ. [עברית]
  70. [תודה ליותם ולאביטל] פלאשמאפ הכינו תרשים של איזכורי חלקי גוף בשירים, מפולח לפי ז'אנרים. כך אנו למדים שברוב הז'אנרים המוזיקליים חלק הגוף המדובר ביותר הוא העין (ואחריו, לרוב, היד), בבלוז וגוספל דווקא היד נמצאת על העליונה, ואילו בהיפ-הופ, ובכן, תראו בעצמכם. באותו אתר ממש אפשר למצוא גם עיבוד גרפי של מילות שירים כך שרק חלקי הגוף יובלטו בהם. שיטוט בשאר האתר יביא אתכם לדפוסי שיער סביב פטמות, מפת נגיעות בשעת אינטימיות מינית, ועוד. [אנגלית, פיקסלים]
  71. [תודה להגר] בשבוע שעבר הבאתי כאן אנימצית חיות קטנה ונהדרת מנשיונל ג'יאוגרפיק, ועכשיו הגר מספרת לי שהערוץ המתחרה, אנימל פלאנט, מתעלה בקלות על מאמצי יריביו בסדרת סרטוני הנפשה מגויסים ונפלאים לחלוטין תחת הכותרת The Animals Save the Planet. בין השאר תמצאו שם את הפרה המפליצה ("שירה בפלסטלינה", מעידה הגר בצדק), ההיפו המתרחץ, הפינגווין המדווש, האריה הממחזר ועוד חיות בלתי נשכחות, שאולי יגרמו לנו לשנות דבר או שניים בהלכות החיים שלנו כך שגם הכוכב, האנשים סביבנו, החיות והטבע ירוויחו – ולא רק אנחנו. [פלאשי]
  72. [תודה ליאדו] זוכרים את הפתיח הארוך והנהדר של הנסיך המדליק מבל אייר? הראפר Shad החליט להביא אותה בהפוכה בשיר על יתרונות הקמצנות, וצילם קליפ שהוא כולו מחווה נהדרת לאותו פתיח מיתולוגי. [טיובז]
  73. צפו ב-Adem מבצע גירסה משלו לשיר הנהדר של לאונרד כהן, "Hey, that's no way to say goodbye". [וידאו]
  74. [תודה לאביטל] הספירה לאחור (כמה הולם) נמשכת לקראת הסרט של Watchmen, אחת מיצירות המופת הנדירות של הקומיקס. עד שהוא יצא בקיץ הבא, באמפייר השוו בין פריימים מהטריילר ופריימים מהקומיקס המקורי. זה יותר דומה ממה שנדמה לכם. [אנגלית, פיקסלים]
  75. הקומיקסאי Seth כותב על אמנותו השקטה של יוצר הקומיקס. [אנגלית, ויש גם קומיקס!]

  76. אוקרביל ריבר. עכשיו אתם!

  77. האלבום החדש של Okkervil River, שסגרו את העונג הקודם, נקרא The Stand-ins, כלומר השחקנים המחליפים (בהצגה). כראוי לשם האלבום, אוקרביל הזמינו את חבריהם הזמרים לבצע במקומם שירים מהאלבום החדש. הביצועים האלה עולים לערוץ היוטיוב של הלהקה, ואפשר למצוא שם את A.C. Newman, ג'ק לדר, בון איבר ואחרים. צ'ק איט. [טיוב]
  78. [תודה ל-Vish] מה לבשתם בפעם האחרונה שתפסתם זיון, סלחו לי על הביטוי? כי יש מי שזה מעניין אותו, כפי שיעיד הבלוג The clothes that got me laid שפתוח גם לסיפורים שלכם. [אנגלית]
  79. אורן ראב כותב על ויק צ'סנאט, מוזיקאי של מוזיקאים שכדאי להכיר גם אם אתם לא, ובכן, מוזיקאים. [עברית]
  80. [תודה למורפלקסיס] מסתבר שלאורך השנים, ניק קייב נהג לצייר את עצמו לא פעם, ולמרבה ההפתעה הוא עשה את זה ממש טוב (ומצחיק). [אנגלית, פיקסלים]
  81. Unmentionables היא סדרת כרטיסיות נאות, שעל כל אחת מהן מפלצת שאומרת בדיוק את מה שרציתם נורא להגיד אבל ידעתם שזה לא הולם. למשל: "בגלל אנשים כמוך יש פסיכולוגים", "הסתכלת במראה בבוקר, ובכל זאת לבשת את זה?", והמשפט הכה-שימושי באוטובוסי ישראל: "לו רציתי לשמוע אותך מדבר בטלפון, הייתי נותן לך את המספר שלי". 6 דולר וזה שלכם. [אנגלית]
  82. פנדורה, הרדיו-אינטרנט ששינה את המושג רדיו-אינטרנט, עומד בפני זמנים קשים ועשוי להיסגר. [אנגלית]
  83. [תודה לעידו שחם] ול-Muxtape יש בעיות עם ה-RIAA. מה יהיה? נראה שכל חלומות העתיד החדש למוזיקה ברשת מתערערים השבוע. [אנגלית]
  84. [תודה לליכטש ולאסף] אם יש לכם בלוג או אתר, אל דאגה, רוחה של מוקסטייפ יכולה לשרות עליכם גם עכשיו. Opentape היא חבילת קבצים קטנה שאפשר להעלות לתיקיה באתר, ודרכה ליצור מיקסטייפים משלכם עם איזה שירים שתרצו, שיוצגו ויושמעו בממשק דמוי-מוקסטייפ. זה אופן סורס, זה חינם, זה אמור לעבוד יופי עם וורדפרס, וזה שלכם בקליק. [אנגלית]
  85. אם אין לכם בלוג או אתר, הנה כמה חלופות פתוחות למוקסטייפ. [אנגלית]
  86. בחוצמזה יצא לי לפגוש סוף סוף ליותר משלוש שניות את מתן נויפלד, ממארגני אינדינגב ואדם יקר ונהדר, שפשוט כיף להכיר. כפי שאפשר לנחש ממעורבותו בפסטיבל הדרומי, מתן אוהב מוזיקה אהבת נפש עזה. כחלק מחילופי מיילים מתמשכים בינינו, מתישהו הכרזתי באוזניו הווירטואליות ש"נו, אתה פשוט חייב להכין לי מיקסטייפ!". לשמחתי העצומה הוא מיד קפץ על ההצעה, וכמה שבועות מאוחר יותר נחתו בתיבת הדואר שלי שני (!) מיקסטייפים פשוט מעולים, מלאים כל טוב שרובו הגדול לא היה מוכר לי כלל וכלל. אחד השמות שכן זיהיתי במיקסטייפ הראשון היה Bon Iver, שם הבמה של ג'סטין ורנון, שתחתיו הוציא בתחילת השנה את האלבום היפהפה והמהפנט For Emma, forever ago. אם הייתי מוכרח להגדיר את המוזיקה שלו, הייתי אולי מתאר אותה כסונגרייטר אקוסטי בתוך חלום בלהות. קול השירה שלו וההכפלה התמידית של אותו קול הופכים גם שירים עדינים שלו למעט מסויטים, מעורערים. "Skinny love" תפס אותי מיד וגרם לי להאזין לו שוב ושוב, כמעט כל היום. יש בו משהו מכשף, שלא עוזב אותי. מומלץ לאוהבי קטאמין, דבנדרה בנהארט בגלגוליו הראשוניים, סם בים בלי הרוגע. בכוונה לא שמתי תמונה של ורנון, כי לדעתי המוזיקה שלו עובדת הכי טוב בלי פנים. תמונת העץ בשלג לקוחה מהבלוג שלו. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, תיהנו ממבול ההופעות שנופל עלינו. מי מגיע לגאטר, ובאיזה יום?

31 תגובות על “עונג שבת: חיים בתור הזהב”

  1. מאת אייל:

    אני מגיע וליום חמישי. אחלה עונג, תודה

  2. מאת ליירה בלאקווה:

    (48) השיר של הילד עם שני ראשים לא עובד

  3. מאת קסטה:

    36 לא מוצאת קישור
    תודה

  4. אחלה עונג.
    הקישור לניק קייב גדול!
    לגבי פול מקרטני לאחר ששמעתי את מחיר ההופעה קצת התלבטתי, אבל אחרי שקראתי שהוא נותן למעלה משלושים שירים ו 3כמעט שעות הופעה. ושבקוויבק הוא נתן הופעה על חשבון הברון והגיעו 270,000 איש אז אני מעדיף שהכרטיסים יעלו קצת יותר, ושיהיה קצת יותר אינטימי.

  5. וגם שמעתי את אדם ואת ריקוד הדפוק (באמת דפוק) אבל הכי גדול אייטם 13 הציטוטים של ספורטאים מהאולימפידה.

  6. מאת atar:

    אני מתכננת כבר הרבה זמן על החולצה הזאת בתרדלס..
    איך אפשר לא לאהוב כשיש בה את המשפט הזה?!
    http://www.threadless.com/product/1373/True_Love_Will_Find_You_In_The_End

    ואני מגיעה לגאטר של יום חמישי!

  7. מאת ערן אלתר:

    לגבי 2- אני כבר הזמנתי כרטיסים. ואתה, גיאחה? (או שכבר כתבת בעבר את התשובה לשאלתי ואני פשוט לא זוכר?)

    לגבי 13- קורע מצחוק!

    לגבי 62- ראית כבר את "הג'וקר- הנסיך המדליק מגותהאם"?

  8. מאת אורן:

    אז איך באמת גורמים לעיתונאים להבין שהפרסומים האלה שלהם רק מזיקים?

  9. מאת אורן:

    אז איך באמת גורמים לעיתונאים להבין שהפרסומים האלה שלהם רק מזיקים?

  10. מאת אסף:

    לגבי CROWDFIRE –
    האתר הזה נבנה ספציפית עבור פסטיבל שנקרא OUTSIDE LANDS שהתקיים בסופשבוע האחרון בסאן פרנסיסקו עם רדיוהד בק ורבים וטובים.
    אני יודע את זה כי אני ממש במקרה (מטעם החברה הנפלאה שאני עובד עבורה) אחראי לכל הקטע של "למקסס (מה שזה לא אומר)".
    http://www.kaltura.com
    היו עמדות מחשב בפסטיבל שאיפשרו לאנשים למקסס קטעים שהם העלו דרך הסלולרי שלהם אימייל וכו'.. תתפלא אבל דווקא היתה הצלחה כבירה!!
    אם הם הולכים להמשיך את האתר אחרי שההתלהבות מהפסטיבל תרד? לא יודע.. אבל אם כן – זה הולך להיות נפלא.

    דרך אגב – אם כבר אז כבר, יש לנו אקסטנשן לוורדפרס שמאפשרת לבלוגרים למקסס קטעי וידאו ביחד עם המשתמשים שלהם, תגובות וידאו ועוד.. גיאחה אני ממליץ בחום אתה תאהב את זה.
    http://wordpress.org/extend/plugins/kaltura-interactive-video/

  11. מאת סטיבי:

    ווי, אוספי קינקי לאב…
    יש לי אפילו את השלישי, אני חושבת, אבל קיבלתי אותו ממישהו יקר שנפטר מכמה דיסקים שכבר לא עניינו אותו. שני הראשונים נפלאים בעיניי. היה גם את האוסף Funny How Love Is שהיה נהדר.

    ואפרופו חולצות, כמובן קניתי דברים בת'רדלס, אבל רק אחת מהחולצות שאני רוצה ואזלו הודפסה מחדש :( ולי אין אף נקודת קרדיט שם!
    וחולצות תוצרת הארץ יש גם פה (בקרוב עיצובים וצבעים חדשים):
    http://gogmagog.co.il

    מישהו הביא לי את האלבום החדש של שירווטר (נשמע ונראה יפה בעברית, לא? כמו צלם הקולנוע הנפלא טים אור) מארה"ב, אבל עוד לא יצא לנו להיפגש מאז שחזר…

  12. מאת Nakamir:

    אני מגיע לגאטר ביום רביעי.
    עוד מישהו ?

  13. הצלת אותי עם the book depository!!!
    עדיף אפילו מאי-ביי. תחי האלטרנטיבה!

  14. מאת moneypenny:

    אני הרבה יותר זוכרת לחיוב את אוספי "עצבני בעיר" (נדמה לי שהיה יותר מאחד?)
    יכול להיות שהיה שם אפילו Momus? (כנראה לא שמרתי את הקלטת).

  15. מאת יותם:

    וואו, סחטיין על ה-Book Depository, איזו מציאה!

  16. מאת יגאל:

    גיאחה, איך אתה מספיק להוציא פוסט בהיקף כזה כל שבוע? כבוד. אני סוחב איתו כל יום בשבוע עם הקפה של הבוקר ותמיד מגלה דברים חדשים שוים. בהחלט עונג.

  17. מאת ליונל ריצ'י ביצ'י:

    לגבי אייטם 58, אז הבחור לא רק כותב פוסטים מגניבים, אלא גם עושה מוזיקה בת אלף פרוצות.
    יום יבוא ויגלו אותו ואז אני אגיד "הא! אני עוד הייתי שומע אותו מהפלייר של דה מרקר!".

  18. מאת תמר [כלשהי]:

    הא הא, לי כבר יש חולצת "השם הוא תקליטן".
    אם הסתובבתם בפסטיבל סמילנסקי הבאר שבעי [שכמעט ולא אוזכר פה, חבל] בטח ראיתם את החבר'ה שמכרו את החולצות האלה.
    והאייטם עם מאור כהן ואקי אבני הוא פשוט לא יאומן!

  19. מאת ליאור:

    בון איבר הוא פשוט אדיר אדיר אדיר.
    האלבום שלו ללא ספק הולך לככב ברשימת 2008 האישית שלי. שמעתי אותו עשרות פעמים, ולא נמאס…

  20. מאת ינשוף:

    רכשתי מקארס את האלבום, הגיע תוך יומיים במעטפה עתירת פינוקים שווים להפליא – וזה עוד לפני שהנחתי את הפלסטיק בנגן.
    ההנאה שווה כל אגורה, ואף למעלה מכך.

  21. מאת אריק:

    כל המחירים בbook depository הם בפאונדים ז"א להכפיל בערך פי 6.5 שזה יוצא ממש יקר.
    אני ממליץ על betterworld.com מחירים טובים (ובדולרים) וארבע דולר משלוח לכל העולם.

  22. מאת גיאחה:

    מגניב אריק, תודה על ההמלצה! האם המחיר של 4$ משלוח בכל העולם תופס בכל משלוח, ולא משנה כמה ספרים הזמנת?

  23. לאריק וגיאחה
    זה שמכפילים ב-6.5 עוד לא הופך את זה ליותר יקר (לפחות לספרים שאני בדקתי זה יצא בערך 15-20% יותר זול – בחנות הבריטית)
    שווה להשוות ביניהן לפני שקונים
    בכל מקרה, שתיהן רשומות :) תחי foxmark!

  24. מאת הילה:

    גיאחה, ה-book depository באמת מציאה סופנית. כמובן שכבר הזמנתי שני ספרים (רומנים גרפיים, שהם יקרים מטבעם ובהם ההנחה משמעותית).

    ואריק – בפעם האחרונה שבדקתי, כלומר עכשיו, יחס השקל לפאונד היה קצת פחות מ-1 ל-6. שווה.

    אה, וגיאחה, חשבתי שזיהיתי אותך חולף בסערה על פניי בהופעה של ג'ו קוקר בחולצת ת'רדלס חומה, ומסתבר שצדקתי!

  25. מאת הילה:

    שכחתי לשאול – מה עם המכס בחנויות האלה? שוחטים כמו מאמזון, מעל 50 דולר?

  26. מאת גיאחה:

    צדקת לגמרי, הילה. נהנית בהופעה? היה ממש אדיר, לטעמי.

    יחס השקל לפאונד דווקא שב ל-6.5 בערך, אבל חלק מהדברים עדיין משתלמים יותר בבוק דיפוזיטורי. מה הזמנת, הילה, מה הזמנת?!

  27. מאת גיאחה:

    המכס לא קשור לחנות, אלא לרשויות המכס בארץ. כלומר: הכלל שתקף עבור אמאזון תקף גם עבור כל חנות אחרת (למיטב ידיעתי).

  28. מאת אריק:

    כן, תמיד שווה להשוות ולבדוק.
    בינתיים כל מה שחיפשתי, מצאתי בשני האתרים בכמעט אותו המחיר ורק בסוג מטבע שונה (:

    חוצמזה, מה עם כמה המלצות לספרים מוזיקליים? חוץ מהסדרה של 33/3?

  29. מאת הילה:

    אוהו, מה הזמנתי: את fun home של alison bechdel, ן-the rabbi's cat של joann sfar.

    ג'ו קוקר נתן הופעה פיצוץ. לדעתי קלעת בביקורת בוויינט, חוצמזה שאמפי גלבוע הוא ממש לא העתק חיוור של קיסריה; מאוד נהניתי ממנו, על גודלו והסאונד שלו. ואחרי ההופעה של ברי סחורף בקיסריה – או: אמבט האדים – ביום רביעי, אני מעריכה גם את משבי הרוח האקראיים שבו.

  30. מאת גיאחה:

    מגניב, הילה, ספרי לי איך חתולו של הרבי – לא שמעתי על הספר הזה עד היום.