15 בדצמבר 2007

עונג שבת: אנלוגי, כן, כן

"אני לא ממש מתייחסת למה שאנשים אחרים חושבים על היצירה שלי. נדמה לי שאם אעשה את זה, תוך זמן קצר לא אוכל לכתוב שום דבר, ומזמן למדתי שאי אפשר לצפות מאנשים שיפרשו את השירים בהתאם למשמעות שלהם עבור הכותב. אז אני לא ממש יודעת מה אנשים חושבים על זה וגם לא ממש אכפת לי, כי נראה לי שהדבר הכי אמיתי ויפה בשיר הוא כשהוא יוצא אל היקום ואנשים משתמשים בו בדרך שמתאימה לחיים שלהם" – פי-ג'יי הארווי באמת אוניברסלית על יצירה. הראיון המלא בהמשך העונג

לפני הכל:
א. בעניין סיכומי השנה – בצדק הערתם בעונג הקודם שזה קצת מייגע. לקחתי לתשומת לבי, ומעכשיו ועד סוף תקופת הסיכומים, אבחר בקפידה ואביא פחות סיכומים ויותר מעניינים. דיל? הם גם זזו לסוף העונג.
ב. עדיין לא בחרתם את אלבומי השנה שלכם? מה, אתם מתביישים?

  1. טוב, אני נכנע. זוכרים את אוספי "תקשיבו רגע"? הספקתי לערוך ולפרסם כאן שניים כאלה השנה, ומאז חזרתי מאיטליה אני זומם על השלישי. הוא היה אמור להופיע פה כבר לפני יותר מחודש, ואיכשהו הוא כל הזמן נדחה ועכשיו זה ממש לא זמן טוב לפרסם אותו, רגע לפני כל הבלגן של סיכומי השנה וכל זה – חבל שהוא ילך לאיבוד ושיהיה כאן עומס. הוא עוד יגיע, אבל אני לא יכול להתאפק יותר. תכננתי לתת לכם בומבה על הראש עם שיר או שניים של פטריק ווטסון, אמן שהרכיב לעצמו להקה שנקראת על שמו, ואלבומו השני והמדהים יצא בסוף 2006 והגיע למחוזותינו רק לאחרונה. הוא יהיה באוסף, ושם גם אתפלפל עליו כהוגן. רק אלשין לכם ששמעתם אותו בלי לשים לב בשיר המסיים של האוסף הקודם. זוכרים את "To build a home" המדהים של הסינמטיק אורקסטרה? מר ווטסון היה אחראי שם על השירה. קחו קורטוב ג'ף באקלי, ערבבו במעט אנטוני מהג'ונסונז, הורידו את מינוני הדרמטיות של שניהם והניחו בקנדה. תנו לו את פרס פולאריס לאלבום הטוב ביותר (בו אכן זכה השנה), והנה לכם מר פטריק ווטסון, באלבום המדהים Close to paradise. האמינו לי שהיה קשה מאוד לבחור שיר אחד לפתוח בו, כי יש פה רבים משובחים ורציתי לתת לכם את כל צדדיו של ווטסון בשיר אחד. אי אפשר. במקום זאת, קחו פשוט את שיר הפתיחה של האלבום – "Close to paradise" גם שמו – אקורדי פתיחה פינקפלוידיסטים ויופי של שיר באופן כללי – ואני מקווה מאוד שתפליגו משם למצוא לכם עוד שירים מהאלבום הזה, או את האלבום כולו. כרגיל, למטרה זו כדאי ומומלץ לקפוץ להייפ מאשין. [מפ3]
  2. פופטארט חזרה! בלוג המפ3 של הבת השובבה במשפחת העונג חוזר עם עיצוב חדש, מלאי חדש של שירים משובחים, הרבה מצב רוח טוב ומעט מאוד עכבות. וולקאם באק! [עברית, מפ3]
  3. תגידו מזל טוב ל-My Morning Candy, הבלוג הנפלא של קנדי הישראלית ששמה לעצמה למטרה לפתוח לנו כל בוקר עם שיר מצוין. למה מזל טוב? כי בשעה טובה היא עזבה את בלוגספוט ועברה לבית וורדפרסי חדש ומעוצב-נפלא משלה! יאי! תוספת חובה לארוחת הבוקר. [עברית, מפ3]
  4. וזה רשמי: ב-2 בפברואר תופיע אריקה באדו בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב! מחירים הכרטיסים גבוהים כרגע לאללה (280 שקל), אבל כולנו מקווים שאיזו חברה תפרוש את חסותה על האירוע ותסבסד לנו כרטיסים, או משהו כזה. [עברית]
  5. [תודה לפרנק] ועוד בשורות משמחות בפברואר: שני אלבומים מצוינים של אליוט סמית', XO ו-Figure 8, שבשנים האחרונות היו קשים מאוד להשגה בפורמט ויניל, יוצאים מחדש בהדפסת 180 גרם איכותית ב-8 בפברואר, כש-Figure 8 יתפרש על גבי שני תקליטים ויעלה 22$, ו-XO יעלה 16$, מחיר לא רע בכלל לתקליט 180 גרם חדש. השאלה, כמובן, היא כמה יעלה המשלוח. Figure 8 המושלם, אגב, נמכר כעת במוזיקהנטו ב-40 ש"ח בלבד, כך שאם עדיין אין לכם אותו, זו אחלה הזדמנות להשלים. [אנגלית]
  6. אז השבוע זה קרה: לד זפלין התאחדו. ולא משנה מה אתם חושבים על מניעי האיחוד, התזמון שלו או הנחיצות בו, אדמת עולם הרוק רעדה השבוע כשכמה אלים אדירים עלו לבמה ולמשך שעתיים ורבע שלטו ב-20 אלף איש בעזרת גלי קול. אז הביאו עלינו את הסיקורים! וויינט דאגו לכתבות לפני ואחרי (אני לא מוצא את ה"לפני"), NRG שיחקו אותה עם בלעדיות על רשמיו של יאיר ניצני שטס להופעה, התקליט הראשון שקנה יוסי ורשבסקי מ"הארץ" היה לד זפלין, וההופעה האחרונה שהוא ראה הייתה של לד זפלין, ויקי ארנון מוואלה, טוב, לא ממש ברור מה הוא רוצה. כרגיל בוואלה תרבות, זו כנראה בדיחה שמצחיקה רק אותם. הו, וגם דויד פרץ כותב נפלאות בעניין, וכבונוס גם הולך לדבר על זה עם כמה תיכוניסטים שמביישים את עצמם. [עברית] אבל כמובן, בכל הנוגע לסיקור עיתונאי כדאי לסמוך על העיתונות הבריטית הוותיקה: הגרדיאן הכתיר את המופע בחמישה כוכבים ופינקו גם בווידאו, והדיילי טלגרף, שהקדיש ספיישל ענק לפני ההופעה, נותן ביקורת מהללת משל עצמו, אסף ביקורות מעיתונים אחרים (ynet מתרגמים), והסביר למה סיבוב הופעות רק יקלקל עכשיו את כל העניין. [אנגלית] החמודים מהמחירון הספיקו כבר לאתר קטעי וידאו שצילמו המעריצים ועל כך אנו אסירי תודה לשבוע לפחות. גם ה-NME מרחיבים בתחום. [וידאו] אה, וכדי שיישאר לנו גם חיוך על השפתיים – נעמי קמפבל באה לצפות בהופעה, ונשדדה. [אנגלית] והרי עדכון: הקלטה של ההופעה כבר הגיעה לרשת, הנה חלק ב'. תודה לניר! [טורנט] והערת צד שלי: אם לא הזדמן לכם לשמוע עדיין את Raising Sand, האלבום החדש של מר רוברט פלאנט עם גברת אליסון קראוס, אני ממליץ בחום: לא יומרני, עשוי היטב, יופי של דיסק.

  7. בת' גיבונס בהופעת הקאמבק בפסטיבל ATP [מקור]

  8. [תודה לערן] ומי עוד חזר השבוע לבמה אחרי הפסקה ארוכה? פורטיסהד, שאותי אישית זה הרבה יותר מרגש. בסוף השבוע האחרון הייתה הלהקה האוצרת של פסטיבל ATP המהולל, וגם ערכה בו את הופעתה הראשונה מזה כתשע שנים. בהופעה נחשפו גם חמישה שירים חדשים, אותם אפשר להוריד באיכות מזעזעת. תקשיבו, לא אכפת לי כמה גרועה ההקלטה – הלב שלי מפרפר בקרבי כשאני שומע שוב את בת' גיבונס על רקע צלילים כאלה. נו! מתי אלבום שלישי, מתי?! [מפ3]
  9. [תודה ליעל המקורית] במלאת 30 שנה לפלונטר, מאלבומי הרוק המכוננים של המוזיקה הישראלית, רמי פורטיס יוצא לצמד הופעות חגיגיות עשירות באורחים, בתחילת ינואר. ווהו! [עברית]
  10. זוכרים את Elephant 6, הקולקטיב היצירתי שהביא לנו את ניוטרל מילק הוטל, אוף מונטריאול, האפלז אין סטריאו, אוליביה טרמור קונטרול ועוד? אז ב-2001 הם הוציאו אלבום בשם Major Organ and the Adding Machine, בו השתתפו כמעט כל חברי הקולקטיב המשוגע. השבוע יצא לרשת טריילר לסרט באותו שם, לו אחראים גם כן חברי הקולקטיב הפסיכדלי. זה מטורף. ופסיכדלי. [טיוב]
  11. שלושה מבצעי סוף שנה לאנשים שרוצים להוציא (פחות) כסף!

  12. שימו לב, חיפאים: מיום ראשון הקרוב ועד סוף דצמבר, אם תרכשו באוזן השלישית חיפה ביותר ממאה שקל, תוכלו ליהנות מ-15% הנחה על כל הדיסקים, התקליטים וה-DVD, והנחה של 50% בחנות המוזלים (אלפי דיסקים ותקליטים עד 20 ש"ח לאחד). נייס! [זהו]
  13. [תודה לאביטל] כיף בלתי נגמר עם מחולל האנלוגיות המאולתרות. לחצו על הפרה, ותיהנו כמו שניצל עוף באיגלו! [אנגלית]
  14. שימו לב, אנשים: החנות של Zor Records, שמתמחה בייבוא אישי של אלטרנטיבה מכל העולם, נסגרת. לרגל החיסול אנחנו זוכים ל-15% הנחה. קפצו והציצו. [עברית]
  15. וקילומבו, המכונה גם DJ Shop (בעלת סניפים בתל אביב {דיזנגוף סנטר}, ובחיפה), מוכרת את (כמעט) כל מוצריה ללא מע"מ עד סוף החודש, מה שאומר הנחה של 15.5% על פטיפונים, אוזניות, מיקסרים, גיטרות ועוד הרבה מוצרים טובים, אבל רק אם אתם קונים בחנות ולא באתר. מעניין, שכולם נותנים את אותם אחוזי הנחה, לא? [עברית]

  16. מצפן הזהב – ספר מדהים, סרט חלש

  17. ראיון מעניין כתמיד עם פיליפ פולמן, מחבר טרילוגיית "חומריו האפלים". זהירות, ספוילרים! [אנגלית]
  18. מאמר השבוע: תומר ליכטש בטור תגובה מבריק לטור של אבירמה גולן על הצטמצמות השפה באינטרנט. לאנשים שהעברית חשובה להם. [עברית]
  19. [תודה לדנה] הקליפ ל-"Our hell", שפותח את האלבום הכה-מעולה של אמילי היינס משתמש בטריק פשוט ואפילו כמעט בנאלי – תצלום נגטיב בשחור לבן – אבל הופך בעזרתו לקליפ-רפאים נהדר ומעורר אי-נוחות יפהפיה. [טיוב]
  20. [תודה ליעל המקורית] ככה משתמשים היטב בידע האנושי המצטבר: מטרייה שהיא גם אקדח מים! [אנגלית, פיקסלים]
  21. סטריאוגאם אוספים מלא שירים בהורדה חוקית שניתנים לכבוד החגים. בין המשתתפים: דניאלסון, נלי מק'יי, הפוליפוניק ספרי, Robbers on high street החמודים, ואחרים. [אנגלית, מפ3]
  22. [תודה לאביטל] פספסנו את יום שבת שעבר כי בדיוק נסענו לעתיד, אבל אלו מכם ששעדיין יכולים לשוב אל העבר, ייהנו מיום העמד-פנים-שאתה-נוסע-בזמן. בין השיטות המומלצות: ליפול על רגליכם מול פסל ולצעוק "לאאאאאאאאאא!" [אנגלית]
  23. שאלה מעניינת בפורום היסטוריה בנענע: האם השירים מבטאים את רוח התקופה או בעצם ניתן לראות בהם גם מעין תחליף? [עברית]
  24. בלוג אפנת הרחוב החביב עלינו, iLook, נשאר אחד משלושת הפיינליסטים בתחרות Street Clash לבחירת בלוג אפנת הרחוב הטוב ביותר בעולם כיום. הוא אמנם מוביל בין הפיינליסטים, אבל עדיין כל הצבעה שלכם תועיל! [אנגלית]
  25. [תודהלמאיה] עדיין מעשנים? בואו לראות את האמת המרה שבכיס שלכם, ולחשב כמה כסף אתם מבזבזים על סיגריות. תחשבו מה הייתם יכולים לעשות עם כל זה. [עברית]
  26. ארי דה לוקה מתפעם מצורות העבר והעתיד של העברית, וחולם על מקבילה איטלקית. [עברית]
  27. פי-ג'יי הארווי מתראיינת ל-AV Club. [אנגלית]
  28. "רדיו הר-הצופים כבר אינה תחנה אלמונית לחובבי מוסיקה אלטרנטיווית", כותב בן שלו ב"הארץ" על חברינו ברדיו הר הצופים הירושלמי, בכתבה שלא הצליח להיפתח לי ולא משנה כמה התאמצתי. [עברית]
  29. [תודה ליוליה] Okkervil River, שאלבומם האחרון נוכח בשלל רשימות סופשנה, מפנקים את המאזינים במיקסטייפ שהקליטו בדרכים. [מפ3]
  30. יכול להיות שנמצאו הקלטות עלומות של וודי גאת'רי, כך טוענים בארכיון וודי גאת'רי (אלא איפה?). [אנגלית]
  31. [תודה לזהר] שכחתם איפה שמתם את המפתחות? לא מוצאים בשום פנים ואופן את הדיסק שלפני שנייה היה על השולחן? בלי פאניקה! קבלו את 12 הצעדים שעליכם לנקוט כדי למצוא את האבידה במהירות. [אנגלית]
  32. הפה והטלפיים נותנים עוד שיר מהאלבום החדש להאזנה, והפעם זה "אלכסון הוא אסון". בסוף השבוע הבא – מסיבת השקה לאלבום החדש. [עברית, סטרימינג]
  33. עד יום רביעי ה-19 בחודש אפשר עדיין לנצל את מבצע 10$ של ת'רדלס, אם מתחשק לכם, ולסיום המבצע הם הדפיסו מחדש כמות עצומה של קלאסיקות. וכן, על כל קנייה שלכם דרך הלינק הזה אני מקבל קרדיט בחנות. [אנגלית]
  34. באחד הלילות השבוע ניסיתי להיזכר מה היה אלבום השנה שלי לפני שנתיים. אני מניח שרוב האנשים לא חושבים על דברים כאלה, אבל כשאתה כותב על מוזיקה פה ושם, אתה נוטה לעשות את זה לפעמים: לדרג דברים. זכרתי לבטח שאלבום השנה שעברה שלי היה Ys של ג'ואנה ניוסם, והייתי די בטוח שאלבום השנה ב-2004 היה I am a bird now של Antony and the Johnsons [בית, קנו!], אבל בחיי שלא הצלחתי להיזכר מה היה, לכל הרוחות, האלבום שהכי אהבתי ב-2005. בסוף הסתבר לי שאנטוני יצא בארץ בכלל ב-2005 ולכן חלק את המקום הראשון באותה שנה עם I'm wide awake, it's morning של ברייט אייז, אבל זה כבר לא היה משנה כלל כי מה שקרה הוא שאחרי המון זמן, הכנסתי שוב את הדיסק למערכת. חששתי לעשות את זה זמן רב, כי כתבתי ודיברתי והמלצתי על הדיסק הזה כל כך הרבה, שקצת עשיתי לעצמי הייפ גדול מדי בראש שלי והייתי חייב להפסיק לשמוע אותו לכמה זמן כדי להפסיק לנסח בראש שלי את ההמלצה הבאה שלי עליו באוזני חבר. ומפה לשם יצא שכבר שנה וקצת הוא יושב על המדף מבויש ומלבד שיר פה שיר שם, לא ממש הקדשתי את הזמן לשמוע את כולו שוב. אבל כמה טוב היה לשמוע אותו שוב. כל כך טוב, שלמעשה שמעתי אותו פעמיים ברצף, כשבשנייה נרדמתי בהנאה גדולה באמצע "Spiralling" המופלא (עם דבנדרה בנהארט!). זה אלבום שהופך יפה יותר ככל שהזמן עובר וההייפ, התארים, ההקשרים והמיתוגים נושרים ממנו עד שנשארת, שוב, רק המוזיקה – כמו בלילה בו התאהבתי לראשונה בשיר הפותח, "Hope there's someone" [קליפ], ונשימתי נעצרה והראש שלי התמלא שאלות והלב שלי החסיר פעימה. ועכשיו מתגלות שוב הנקודות היפות במיוחד, פורחות מחדש כמו פרחים רב שנתיים – הגיטרה שנשארת כמו הצלצול באוזן אחרי סטירה באמצע "Fistful of love", הלחן המנחם ב-"My lady's story", המלודרמטיות הנפלאה של רופוס ויינרייט ב-"What can I do" הקצרצר והנסיקה המפורקת, הנואשת, אל השמיים בשיר המסיים "Bird Girl" (או Gurl, כפי שנכתב בחלק מהמקומות). בשנה האחרונה אנטוני והקול המדהים שלו עסקו בעיקר בקאברים – לו ריד, לאונרד כהן, אפילו ביונסה. את כולם הוא עשה על הדרך, בלי לעשות מהם משהו מיוחד, אבל בפסקול החדש לסרט על בוב דילן אפשר למצוא קאבר קטן ויפהפה שלו ל-"Knocking on heaven's door". במקרה הזה אשאיר את המילים למורי ורבי דויד פרץ: "בהתחלה חשבתי שזה רעיון רע, למה לתת להם לעשות את השיר הכי שחוק ביקום? אבל שכחו מהכל, איזה קסם. זה די מדהים שכל עשרים שנה צריך לבוא מישהו ולעשות לשיר הזה את הביצוע האולטימטיבי של הזמנים. קלפטון היה שם בהתחלה, אחרי זה גאנז אנד פאקינג רוזס, ועכשיו אנת'וני והג'ונסונס". [מפ3]
  35. הארץ מתרגמים ראיון קצר של רדיוהד לניו יורק טיימז, בעקבות In Rainbows. [עברית]
  36. [תודה לשגיא] לא רק אנחנו חוגגים, גם יו לה טנגו פרסמו באתרם את יומן חנוכה 2007 שלהם. [אנגלית]

  37. [מקור]

  38. עמיר לב בראיון קטן אבל גדול בוויינט. [עברית]
  39. כנסיית השכל, שכבר לפני שני אלבומים הכריזה "אנחנו לא ממש חברים, אנחנו ממשיכים כלהקה בשביל הכסף", תוציא אלבום הופעה בלעדי בן 10 שירים, שיחולק רק למי שירכוש מכשיר "סוני אריקסון" חדש. מה זה אומר לנו? שהם מאוד רוצים להתפרנס (ואין בכך כל רע), ושלא אכפת להם מהמוזיקה שלהם (כי אף אחד לא יקנה את המכשיר בשביל כנסיית השכל, זה רק בונוס כאילו-מפתה למי שקונה אותו). [עברית, וידאו]
  40. אמא של איימי ויינהאוס רוצה לעזור לה, אז במקום לרדוף אחריה ולחבק אותה היא כותבת מכתב פתוח בעיתון. [אנגלית]
  41. [תודה לשיר] הכירו את The Sixty-One, העיקרון פשוט: אמנים מעלים שירים והגולשים בוחרים איזה מהם יגיעו לעמוד הראשי. מה רע? [אנגלית]
  42. חובבי קולנוע שעדיין לא מכירים את החמורוטק זה כמו אוהבי מוזיקה שמעולם לא היו באוזן השלישית. לכן החבר'ה הטובים של הארגון, ששמו לעצמם למטרה להקרין סרטי קאלט משובחים מכל המינים, הסוגים והתקופות, פתחו בלוג בבלוגלי שם אפשר לדעת (כמעט) כל מה שצריך: מה יוקרן מתי, איך מגיעים לאן, ועוד. ביום רביעי הקרוב, פארודיית המשטרה המצוינת Hot Fuzz! כל יום רביעי, שמונה בערב, באולם פאסטליכט אשר בבניין מקסיקו אשר באוניברסיטת תל אביב אשר בארץ ישראל אשר נתן לנו אלוהים. [עברית]
  43. אוקיי, זה ספר תמונות שמעולם לא חשבתי שאתקל בו: תמונות של נשים עירומות עם הנעליים האהובות על ספה. כן, הגדרה קצת ספציפית מדי, אבל תמונות נאות, חתולים ולא מעט פוטושופ. בפליקר אפשר לצפות ב-69 מתוך 111 התמונות שבספר. [פיקסלים, ציצים]
  44. [תודה לנועם] שזועק בזעזוע: "טרנט רזנור עושה שירי אהבה אלקטרוניים באייטיז עם תספורת ולבוש בהתאמה!" נשמע כמו חלום רע? לא, סתם 1985. [טיוב]
  45. עד כמה אתם ממותגים? בואו לבדוק כמה מהר אתם מזהים לוגואים של חברות משלל סוגים. [אנגלית]
  46. [תודה לשרול] שמספר לנו על Deezer, אתר שלא הספקתי לבדוק למרות ששמעתי עליו רבות לאחרונה, והנה שרול חוסך לי את המאמץ וכותב: "האתר מאפשר לשמוע את השירים שאתה רוצה, בסדר המבוקש, ולשמור את הפלייליסט – סוג של רדיו פרטי. עד כאן אין כנראה יותר מדי דברים חדשים. המהפכה היא שמדובר בחוזה ראשון מסוגו בין האתר לבין חברות התקליטיקים האמריקאיות, ולכן יש באתר הזה פאקינג אלפי אלבומים שלמים, שאפילו מקושרים כדי שתוכל לבחור אותם בקלות יחסית ולנוע מאלבום לאלבום (לא אולמיוזיק מבחינת נוחות השיטוט, אבל גם לא מנותק לחלוטין – נוח במידה סבירה). כמות האלבומים באמת מפתיעה (סקאנק אנאנסי באופן מלא, מצד שני את אר.אי.אם לא מצאתי – כנראה שלא כל חברות התקליטים בעסק). פיצ'ר מגניב נוסף: אפשר להעלות שירי אמפי3 משלך לחשבון שלך, רק אתה תוכל לשמוע כמובן, אבל במקביל הנהלת האתר תנסה ליצור קשר עם בעלי הזכויות (לפי השדות שמוזנים לקובץ אמפי3), כדי לפתוח אותו לקהל הרחב – הם יעדכנו את הסטטוס שלהם לפי הצבע של הקובץ בפלייליסט. לכשיאושר, הוא יקפוץ בחיפושים של כולם. לדעתי זה אמנם לא מבריק מבחינת מהפכנות, אבל מרשים מאד שזה עובד ונדמה שכולם מרוויחים, ומחזיקים ידיים בדרך לשקיעה ורדרה.
    כרגע אני קצת מתלונן על קצב שידור איטי מדי שגורם לקטיעה של הסטרימים (וזה בטח רק יחמיר ככל שיגיעו עוד משתמשים), אבל אולי זה רק אני". שווה לבדוק. [אנגלית]
  47. [תודה לשיר] החברים באתר BookMooch מציעים לקהילה ספרים משלהם, ובתמורה מקבלים קרדיט, שמזכה אותם בספרים לבחירתם מאנשים אחרים. פשוט, עולמי, ולאוהבי ספרים. כרגע, ת'ו, לא בעברית. [אנגלית]
  48. כחלק מפרויקט "על ניסים ועל הנפלאות", יוצרים ואמנים מספרים מהן יצירות המופת שממוקמות כנר לרגליהם. יוסי בבליקי כותב על פנחס שדה, אלון נוימן על הסנדק, בני בשן על דוד אבידן, ועוד. [עברית]
  49. זה לא ממש משנה כרגע אם אתם אוהבים את המוזיקה של לינקין פארק או לא, חייבים להוריד בפניהם את הכובע על Music for Relief, ארגון סיוע שהקימה הלהקה כדי לעזור לנפגעי אסונות טבע, ולשפר את התשתית להגנה מהם (מהאסונות, לא מהנפגעים!). ב-2005 גייס הארגון מיליוני דולרים לסיוע לנפגעי הצונאמי, והשנה הוא מתעורר שוב כדי לעזור לנפגעי סופת הציקלון ההרסנית שפגעה בבנגלדש בנובמבר, הרגה 3,500 איש ופצעה מעל 40,000 תושבים. באתר אפשר לתרום לשלל קרנות, כולל הנפגעים בבנגלדש, נפגעי השריפות בקליפורניה, ועוד. ואם יש לכם הרבה כסף לתרום, אתם יכולים לרכוש אחד מהפריטים המיוחדים שהם מוכרים באי-ביי, כמו פריטים חתומים של מדונה ואבריל לוין, כרטיסי VIP להופעות, גיטרות, ועוד. [אנגלית]
  50. [תודה ליעל המקורית] אלי לו-לאי שומע אחלה מוזיקה, מסתבר. [עברית]
  51. [תודה להגר] שכותבת את המייל הנפלא הבא: "התחלתי לעבוד במעבדת מחשבים בפקולטה שלי ועברתי הדרכה אצל בחור נחמד במרכז הדרכה. כשישבתי אצלו במשרד לא יכולתי שלא להבחין בתמונה שבדסקטופ שלו: צב רך ליד כוס תה. כמובן ששאלתי אם הוא מגדל צב רך, והתברר לי שלא רק שהוא מגדל את היצור הלא סביר הזה בבית, יש לצב אתר בית משלו. קוסטיה-נוס (אף, ברוסית) נקנה בחנות בבאר שבע, שכנראה לא הייתה אמורה למכור אותו (אני חושבת שהוא חיה מוגנת), אבל הקונה היה אז רק נער ולא ידע כמובן מזה. בהתחלה הוא חי באקווריום, אבל הוא גדל ולכן כיום יש לדוכס הקטן בריכת ילדים שלימה לעצמו. תמונה של נוס מנמנם בשמש על מזרון עשתה לי באופן אישי את השבוע ואני מקווה שגם לקוראי העונג! ואגב, קרובי משפחה שלו חיים בנחל אלכסנדר אצלנו בארץ…" צב רך!!! היש חמוד מזה? [אנגלית, פיקסלים]
  52. [תודה ליעל המקורית] הבילויים משיקים קליף חדש, ל"שירו של האנץ" הנפלא. [מייספייס]
  53. [תודה לזהר] רוצים לקעקע ג'ירף על הרגל? למה ללכלך אותה בכל כך הרבה דיו? תנו לאחרים לחבר את הנקודות. [פיקסלים]
  54. ראיון מעניין עם ישי אדר, המוזיקאי שאחראי לפסקול הסרט בופור, בין השאר, שיוצא עכשיו כדיסק ב-Ak-duck. [עברית]
  55. [תודה לאביטל] מתנה לחג: עלים יבשים. [אנגלית]
  56. הבלוג ברקלי פלייס עושה סמטוחה גדולה מאלבומי השנה במלא פוסטים נפרדים, וגם מציין את שיטות ההפצה הכי טובות והכי גרועות של 2007, שזה מעניין. [אנגלית] פיצ'פורק עורכים את רשימת 50 הקליפים של השנה, וזה כיף לעין וגם ללב. עוד כיף, ללב בלבד: 20 עטיפות האלבומים הכי מכוערות של השנה. [אנגלית, שלל נגנים] בבלוג היעיל No Rock and Roll Fun עושים בשבילי ובשבילכם את העבודה, ואוספים את בחירות סוף השנה משלל מקורות, כולל אמאזון, בלוגים ומגזינים. ראוי לציין כי אוקרוויל ריבר תפסו את המקום הראשון אצל מגזין Harp, ושיש לי עוד חמישים אלבומים חדשים לשמוע בעקבות הרשימות האלה. [אנגלית] אריק בר מהבלוג שקט.נט בוחר את אלבומי השנה שלו, ונותן גם דוגמיות להאזנה. [עברית] The AV Club בוחר את שמות הלהקות הכי גרועים של השנה. [אנגלית] סטריאוגאם מעניקים את פרסיהם לאלבומים הטובים ביותר, לקליפים, לחתיכים וכולי. יופי של סיכום, ואחלה רשימת אלבומים (דומה מאוד, בהרכבה, לרשימה שמתגבשת מההצבעות שלכם). [אנגלית] פופמאטרז הנהדרים מציגים את מוסף אלבומי השנה הנרחב שלהם, כולל את הטובים ביותר בקאנטרי-פופ, ב-R&B, באינדי-פופ (#1: אוף מונטריאול), בהיפ-הופ (#1: Pharoahe Monch), בג'ז, באלקטרוניקה (#1: The Field), ועוד רשימות שמתווספות. תענוג עילאי. [אנגלית] לא מספיק רשימות סוף שנה בשבילכם? קפצו לרשימת-האם של רשימות סוף השנה. [אנגלית]
  57. היום בצהריים הגשמתי חלום קטן. מזה שנה וקצת מבטיח לי ידידי עומר, שדרן רדיו (כיום ב-99fm) ואודיופיל חובב, שמערכת סטריאו אנלוגית איכותית תשנה לי את החיים. התחלתי להאמין לו אחרי ששמעתי לראשונה את המגבר האנלוגי המדהים שמורפלקסיס קנה יד-שנייה באיזה מקום. הסאונד היה כל כך חי וחם ונהדר, שאחרי כמה דקות האזנה החלטתי שאני צריך מערכת כזו ויהי מה. לא שאני מסכן ודל ציוד – בחדר שלי מתנוססת מערכת קולנוע ביתי נחמדה עם רמקולים של JBL ומגבר דיגיטלי עם כל מיני ראשי תיבות. וזה מעולה כשצופים ב-DVD החדש של סיגור רוס או רואים את "מת לחיות 4", אבל האמת? כשההורים שלי החליפו אוטו והתחלתי לשים לב שבאוטו אני שומע דיסקים טוב יותר מאשר בחדר, הבנתי שמשהו כאן לא תקין. מערכות לקולנוע ביתי זה יופי, אבל זה בעיקר יופי לקולנוע ביתי. המוזיקה בדרך כלל במקום השני (אלא אם כן מדובר במערכת באמת משובחת ויקרה). אז רציתי לשפר את תנאי האזנת המוזיקה שלי, היות וזה חלק לא קטן בחיי ואפילו בפרנסה שלי. רציתי סאונד אנלוגי טוב, והרי כבר דיברנו פה לא מזמן על ההבדלים בין דיגיטלי לאנלוגי (ועוד נדבר בעתיד). אז היום זה קרה. עומר ואני נכנסנו בראש מורם וערימת דיסקים ביד (תמיד כדאי להביא דיסקים שמכירים את הסאונד שלהם, לרפרנס) למאורת המכשירים של אודי מ"רדיו כוכב". התפקיד שלי היה פשוט: להקשיב ולהחליט. עומר, לעומת זאת, לא הפסיק לשאול שאלות של מומחה ולדון דיונים בשלל נושאים שנשגבים מהידע הטכני שלי – כל מיני פאזות ונצילוּת ואוֹהם וסוגים שונים של טבעות מספוג או מפלסטיק – ודאג שכל הדברים החשובים יהיו מסודרים ושאני ארגיש שיש איתי מישהו שיודע על מה מדובר. האוזניים הרגישות שלו אפילו קלטו עיוות בבאס שחשף חיבור שגוי של הכבל (נו באמת, אודי!). אז שמענו כמה סוגים של רמקולים ושלושה רסיברים שונים, ובסוף נותרנו עומדים (ישובים על הרצפה, למען האמת) מול שתי אופציות. כבר החלטנו שהולכים על הרמקולים של Advnet (יד שנייה, משופצים קלות מבפנים ועם סאונד חםםםם), ועכשיו היה עלינו להחליט בין רסיבר של סאנסוי (מסדרת RZ המופלאה, כך טוען עומר) מאמצע האייטיז, לרסיבר 5055 של Nikko, חברה עליה לא שמעתי מעולם, מ-1976. "Misery is a butterfly" הוכנס לקומפקט ושנינו שקענו בהרהורי סאונד עמוקים, מנסים להאזין ברוב קשב, לעכל ולהבחין ולבחון את הצליל. "תקפיא את מה ששמעת עכשיו", אמר עומר בעוד אודי מעביר את הכבלים מהסאנסוי לניקו במומחיות, "תקשיב שוב במגבר השני, ותחליט אינסטינקטיבית איזה מהם אתה לוקח". הנחתי שכרגיל אצלי, בקושי אשמע את ההבדלים. אבל ברגע שלחצנו שוב פליי באותו שיר, הפעם מהרסיבר האנלוגי המשובח של ניקו, אני נשבע לכם שהברכיים שלי נמסו (בדיוק עמדתי באותו רגע) והבטן שלי התחילה לדגדג. זה זה. זה הצליל המלא והחי והיפהפה הזה שאני רוצה. הארנק נשלף והציוד נאסף וברגע זה הלפטופ בו אני כותב יושב על רמקול משומש של אדבנט, שברגע שאחזור הביתה יהפוך רשמית למערכת הסטריאו שלי, יחד עם שותפו לצליל והרסיבר ניקו המדהים והמכוער ההוא. מי היה מאמין שאחרי כל החידושים, ה-DTS, ה-WOW, ה-7.1 סראונד וכל החרא הזה, הצליל הכי טוב ששמעתי יבקע מרסיבר ורמקולים בני שלושים שנה. או כמו שסיכם את זה אודי, המוכר: "כשאני שומע את זה [טייפ סלילים עם הקלטה של נט קינג קול ברסיבר וברמקולים שקניתי], אני לא מבין למה בכלל מייצרים היום משהו אחר". וכל זה עלה לי פחות מ-2000 שקל. להתחדש! [סוף]
  58. וזה באמת זמן מצוין להיזכר באלבום הקודם והמצוין של בלונד רדהד, Misery is a butterfly. זה היה האלבום הראשון שלהם ששמעתי, אני מודה, והוא נותר האהוב עליי ביותר. אני יודע, קודם הם היו הרבה יותר בלונד רדהד, הרבה פחות רכים, ווטאבר. זה האלבום שנכנס לי הכי עמוק פנימה, ושום הסבר היסטורי או שכלתני לא יוציא אותו משם. זה עניין של חווייה, ועכשיו – בזכות הימצאו של הדיסק בקייס הדיסקים של אביטל שבמקרה היה איתנו היום – החווייה הזו כוללת גם את רכישת מערכת הסטריאו הנ"ל. אז לכבוד המערכת החדשה, שבאמת נזכרתי שצריך לבנות בשבילה מדפים בחדר, נסגור השבוע את העונג עם שיר הנושא, "Misery is a butterfly" ההורס מרוב יופי, שאפילו ניתן להורדה חוקית ונטולת רגשות אשמה. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, או שלא תהיה שבת כלל!

29 תגובות על “עונג שבת: אנלוגי, כן, כן”

  1. מאת עידן:

    נראה לי שזה העונג הכי טוב שהיה.

  2. מאת musa g:

    תתחדש על המערכת
    הלינק לביצוע של אנתוני לביונסה לא עובד..התאכזבתי מרה, כי מאז שזכיתי לראות אותו מבצע את הגירסה הזו לייב (עם הפילרמונית של ברוקלין, לא פחות), אני מחפש אותו ברשת…

  3. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    דצמבר לא זז! אני מחכה יותר מדי זמן לחדש של הפה והטלפיים והוא לא מגיע. מצד שני, אולי אני אתנשק עם הדיסק בערב השנה החדשה.

    כאן יש תמונה אחת יפה במיוחד מתוך סט מוצלח מתוך גלריה מוצלחת מתוך אתר מוצלח של גרבולון.
    http://grebulon.com/gallery/v/01-shows/2007/071212-tamar_eisenman/IMG_2193.JPG.html

  4. מאת ארז:

    גיא, נראה לי שהלינק של שיר הפתיחה שבור.

  5. מאת דייב דנ:

    אני מת על סיכומי שנה, זה נותן לי הזדמנות לבצע יופי של השלמות.

  6. מאת שיימוס:

    הלינק לכתבה בהארץ על רדיו הר הצופים עובד עכשיו. בכל מקרה יש גם בואללה:

    http://e.walla.co.il/?w=/272/1209719

  7. מאת דניאל:

    גיאחה!

    תודה לך ולשרול על Deezer. אני נהנה ממנו כבר שעה וחצי בלי הפסקה (והסטרימינג דווקא מצויין!).
    עונג משובח, כל הדיבורים על הזפלין עושים לי עקצוצים של חשק בבטן.
    תתחדש על המערכת, בקרוב גם אצלי (מיד שתכנס משכורת דצמבר ויתפנה איזה זמן לטיול תלאביבה).

    שבת שלום.

  8. מאת בעז יניב:

    איזה כיף שיש את "עונג שבת"! זה עדיין לא תחליף לים בבאר-שבע, אבל זה מתקרב לזה

  9. מאת yoggi21:

    ואו! פטריק וטסון מדהים, גם אנטוני אנד דה ג'ונסונס.
    נראה ל שוטסון ישאר איתי מהעונג הזה…קצת כמו שג'יסון סי פרנק עשה מלפני הרבה עונגים.
    שתהיה שבת שמחה שמחה. אמן.

  10. מאת עלמה:

    תשמע גאיחה ברצינות, חפש לך חיים קצת יותר ממשיים, מעבר ללינקים.
    ברצינות.
    זה עצוב לראות שזה ככה.
    תקשיב למה שהמליצו לך שם בסיכום השנה בוואי נט.
    החיים הם לא לינק אחד גדול.

    אתה מהייפר את עצמך לדעת.

  11. מאת noamk:

    מסכן הצב :-(
    למה להחזיק אותו בשבי?

  12. מאת איציק:

    תענוג של עונג.
    תודה.

  13. מאת melquiades:

    הלינק לשיר פתיחה לא עובד :(
    דוקא סיקרן אותי הברנש הזה.

    טוב נו, חוזר לקרוא את שאר העונג…

  14. מאת FoxyMoz:

    עונג משובח אפילו יותר מתמיד… תענוג צרוף…

  15. מאת מרגוליס:

    תתחדש!
    איפה זה רדיו כוכב?

  16. מאת melquiades:

    מה?!
    אני לא היחיד שהחליט לקעקע ג'ירפה על הרגל שלו?
    האמת היא שראיתי כבר תמונה של הנקודות האלה כשחיפשתי השראה לציור המופיע על הרגל שלי,
    אבל לא יצא לי לראות אותן בגרסא המחוברת.
    בהחלט אחד הקעקועים המשעשעים שראיתי.

    אבל אני עדיין מעדיף את הג'ירף שלי :)

  17. מאת עופר:

    פריט #16 – הקליפ של אמילי היינס, נראה לי שהוא מצולם במצלמה רגישה לחום – ככל שהאובייקט יותר חם הוא יותר בהיר. וזה אכן מכושף.

  18. מאת עופר:

    הבלוג My Morning Candy לא עובד ב-Firefox… חבל.

  19. מאת יעל המקורית:

    בקשר לאייטם על רדיו הר הצופים – אם אתה לא מצליח לקרוא את הכתבה באתר "הארץ", נסה כאן:
    http://e.walla.co.il/?w=/272/1209719

    ותתחדש על המערכת. גם אני זקוקה לאחת בדחיפות, רק שונאת להתעסק עם החיפושים… ביום מן הימים.

  20. מאת גיאחה:

    הלינק לשיר פתיחה עובד אצלי כרגע בסדר גמור. הוא לא מתארח על השרת שלי כך שאין לי שליטה בעניין – אבל אפשר למצוא אותו די בקלות בהייפ מאשין – תציצו בלינק שבסוף אותו אייטם.

    מרגוליס – רדיו כוכב ממוקם ברח' קינג ג'ורג', בערך ליד שוקי זיקרי אם זה אומר לך משהו (לי זה לא אמר הרבה).

    עופר – הבעיה ידועה, קנדי מנסה לפתור אותה. זו איזושהי בעיה בתאימות של העיצוב לפיירפוקס. אני מקווה שהיא תפתור את זה במהרה.

    עלמה – מרשים איך אתה מקפיד להגיע ולקרוא אותי שבוע אחר שבוע בשלל שמות כדי להגיב ולהצהיר כמה שאתה שונא לקרוא אותי. ה-IP שלך נשאר אותו הדבר, אתה יודע.

  21. מאת ג'יימס בר-און:

    פטריק ווטסון עשה לי את בוקר יום שבת.
    וזה הזמן להודות לך – גיא – שבלעדייך הייתי בור בענייני מוזיקה… (בכי עצור)
    מה הייתי עושה בלעדיי קישורי המלצות המוזיקה שלך???!?
    בטח מתאבד או משהו כזה…

  22. מאת גיא:

    אהלן גיא (איזה שם יפה!)
    אני קורא קבוע בעונג ונהנה כל שבוע מחדש..

    אני בדיוק בחיפושים אחר רמקולים סטריאו משובחות לחדרי הקט, מכיוון שהמערכת המעפנה שלי שבקה חיים אני מחפש משהו איכותי וטוב.
    אשמח עם תיצור עימי קשר במייל לגבי העניין הזה, אשמח לכמה עצות והכוונה כי אני דיי תקוע בעניין הזה.
    המון תודה
    ויחי העונג!

  23. מאת zosha:

    גיאחה, תגיד, מה זה אומר שהעונג הוא אתר ירוק? (הבאנר הירקרק פה מתחת לתגובות במרכז העמוד)

  24. מאת גיאחה:

    זושה – תג "האתר הירוק" נמצא כאן מכיוון שהעונג מאוכסן בשרתים של דרימהוסט, שדואגים לשלם על "Emission Reduction Credits", לפי מידת הפחמן שהפעילות שלהם מפיקה ופולטת לעולם. עוד הסברים לע המדיניות הירוקה של דרימהוסט אפשר למצוא כאן.

    גיא – אחזור אלייך במייל :-) למרות שלכל מי שתוהה בעניין יש לי בעיקר עצה עיקרית אחת: לכו לשמוע. לכו לכמה שיותר חנויות, תקשיבו לכמה שיותר סוגים של מגברים ורמקולים, בין אם מדובר ברסיברים דיגיטליים של דור הקולנוע הביתי עם רמקולים דקיקים והייטקיים ובין אם מדובר ברסיברים אנלוגיים ישנים ורמקולים עם חיפוי עץ של פעם. העיקר שתקשיבו לאותו דיסק או שניים שאתם מכירים בכל המקומות, ותנו לאוזניים שלכם להחליט.
    אם יש לכם חבר כמו עומר שיש לו ידע טכנולוגי שיכול לעזור – מה טוב.
    קחו בחשבון, מן הסתם, את גודל החדר שלכם, את הסידור שלו, האם יש בו מקום לרמקולים גדולים או קטנים, האם אתם בעיקר שומעים סראונד של DVD או מוזיקה (ואם מוזיקה: האם אתם שומעים רק ג'ז? רק מטאל? רק אלקטרוניקה?).

    טוב, זה יצא קצת יותר מעצה עיקרית אחת. אחזור לעיקר – תקשיבו כמה שיותר, תנו לאוזניים שלכם להחליט. זו דעתי הדי-בסיסית בעניין.

  25. מאת almog:

    פטריק ווטסון..:)
    כמה כיף היה לגלות אותו באמסטרדם.
    אחת ההופעות הטובות בחיי.
    במידה וזה מעניין מישהו, אפשר לראות את השיר man under the sea שצילמתי במהלך ההופעה.
    בירה אחת יותר מדי גרמה לי להפוך את המצלמה באמצע ולקלוט שמשהו לא בסדר עם זה רק חצי דקה אחרי.
    בכל מקרה, זה שיר בו פטריק החליט לרדת מהבמה ולהעמד ממש עשרה סנטימטרים ממני.
    תהנו: http://www.youtube.com/watch?v=SM_dgykiAtQ

  26. מאת candy:

    שבית את ליבי עם נקודת העונג,וממש עשית לי חשק לחזור למגבר ה marantz הישן של אבא…

כתיבת תגובה