14 בספטמבר 2007

עונג שבת: בלי ברכות במייל

שנה טובה, חברים! עוד שנה חלפה באה ואני לינקיי ארימה. השבוע, רפרוף מהיר לסוף העונג יגלה לכם מספר זעום של אייטמים, לכאורה. אבל שימו לב שהאייטם הראשון אחרי החדשות הוא הכלאה של כתריסר אייטמים נפרדים שקובצו להם יחדיו כדי להקל על הסידור.

וחוצמזה, מה? רציתי להודות לכל מי שטרח ובירך בשנה טובה אישית במייל, ולהזעיף פנים על כל מי ששלח מייל קבוצתי. חברים, זה פשוט לא זה. עדיף לא לשלוח מאשר לשלוח משהו לא אישי, בעיניי. אבל ברכות בצד, שימו לב לסיכום סיכומי השנה הגדול באייטם מספר 6!

  1. יש אמנים שאתה מכיר על בוריים, שכל אלבום וכל בי-סייד נידח שלהם עבר באוזניים שלך כל כך הרבה פעמים, שאתה יכול לזהות אותו מיד גם אם תשמע אותו לשניה מחלון של מכונית חולפת. ויש קלאסיקות שכולם מכירים, ושאם תשמיע במכונית שלך כולם ישר יזהו. אבל לפעמים יש קלאסיקות שאני מגלה בכזה איחור, שאני נפעם ומתבייש בו זמנית ובאותה המידה. זה קרה לי עם "Thirteen" של ביג סטאר, למשל – שיר מושלם מ-1972 שגיליתי רק בשנה שעברה בזכות קרן דוד הנהדרת, ששלחה לי מיקסטייפ שהכיל אותו. וזה קרה לי גם עם "Girl from the North Country" של בוב דילן וג'וני קאש. אני מודה, אף פעם לא הייתי חובב גדול של דילן והסטטוס הזה לא השתנה בהרבה. אבל בשנים האחרונות, אחרי שהרבה הרבה שנים הייתי מפהק בשעמום מול רוב שיריו של הדילן, משהו התחיל להשתנות. זה התחיל בעיקר כשקיבלתי, כחלק מעבודתי כמתרגם, את העבודה על הסרט התיעודי שרקח סקורסזי על דילן. הסרט הזה הניח לי את דילן בהקשרים התרבותיים, הספרותיים, המוזיקליים והביוגרפיים הנכונים כדי שאתחיל להעריך באופן אישי חלק מהשירים שלו, ולא רק אכיר בהם כהשפעה היסטורית מחייבת. כך לאט לאט פרצו כמה שירים את החומות שלי, אבל מעטים בלבד. פחות מעשרה, אפילו. והנה לפני כמה שבועות האזנתי לתכנית של ידידתי עידית נרקיס בקול הקמפוס, והשיר הזה התנגן. לא היה לי מושג שזה דילן, כי קול השירה שלו כאן שונה לחלוטין מהקרקור הצרוד שהכרתי, אבל את קולו של יקירי ג'וני קאש זיהיתי מיד והתקשרתי לעידית לשאול מי זה, לעזאזל, הבחור המגניב הזה ששר פה עם ג'וני קאש. הו, מה רבה הייתה מבוכתי כשהסתבר לי שמדובר באיזה אחד, רוברט צימרמן. מאז השיר הזה נכנס לי עמוק לוורידים, והלילה נזכרתי גם ששמעתי אותו בעבר בביצוע שונה ויפה, באלבום ההופעה של ה-Eels (חפשו אותו, הוא מצוין). אה, והוא גם השיר הפותח של Nashville Skyline, כך שאנחנו ממשיכים שבוע שלישי במבנה החדש והמהנה של שיר פתיחת אלבום לשיר הפתיחה של העונג (וכך גם בסיום). [מפ3]
  2. השמועות העקשניות הוכחו כנכונות: לד זפלין מתאחדים, ובכך מרוקנים כמעט לחלוטין את רשימת להקות הענק שהתפרקו ונשארו מפורקות. רק חסר לנו שוולווט אנדרגראונד יעשו סיבוב קאמבק. עם זאת, ולמרות ההתרגשות שבדבר, עדיין חבל לי בעיקר שזה לא יהיה איחוד אמיתי בלי החבר הכי חשוב בלהקה בעיניי, המתופף ג'ון בונהם ז"ל. את מקומו במופע האיחוד בלונדון יתפוס בנו, אבל אתם יודעים – זה לא אותו הדבר. [עברית]
  3. למזלה של Blur, אצלה כל החברים עדיין חיים, ואמן שיזכו לחיים ארוכים וטובים. הלהקה הוותיקה תחזור באוקטובר לאולפן להקלטות משותפות, שיהיו פעילות משותפת ראשונה מאז 2002. [אנגלית]
  4. למבקר הקולנוע אהרון קשלס יש בלוג חדש, פיראנה קארינה. [עברית]
  5. [תודה לרוזה הגולשת] בשורה טובה לחובבי הסדרה אנג'ל! אחרי יציאת מארז DVD מפואר של כל הסדרה (באנגלית) בסוף אוקטובר, צפוי המשך רשמי לעלילות הערפד בעל הנשמה. כמו עונה 8 של באפי, גם כאן המדיום יתחלף מטלוויזיה לקומיקס, והחוברת הראשונה תגיע בסוף נובמבר. [אנגלית]
  6. בערוץ 24, מלבד כתבונת על דנה עדיני ושלומי שבן, עשו משהו נחמד לאללה שגם מעניין לקרוא – שרשרת אמנים. ביקשו מדניאל סלומון לבחור את אלבום השנה שלו, וכשהוא בחר בשבן, ביקשו משבן לבחור וכן הלאה, כשכמובן כולם מנמקים.
    באתר בידור ובמה מסכמת ציפי מורדי את השנה העברית במוזיקה, עם כל הבחירות הצפויות אך המוצדקות – נעם רותם, שלומי שבן, פונץ', רמוריון, ולשמחתי גם דויד פרץ.
    Ynet מצעידים את שירי השנה (#1 – בועז שרעבי), ואחרי שנגמר אחד הקיצים הכי טובים של הופעות בארץ, הם גם מזמינים אתכם להצביע ולבחור את ההופעות הכי טובות והכי מחורבנות שעברו כאן בשנה האחרונה. הצביעו והשפיעו. אבל אל תחשבו שקופחנו – יש גם סיכום השנה במוזיקה האלטרנטיבית.
    שגיא ב עם סיכום שנת מוזיקה ישראלית עשיר וגדוש כל-טוב כמו שרק הוא יודע.
    איתי שטרן מסכם ב-NRG את הסינגלים הכי טובים של השנה (#1 – ובצדק רב – "באב אל ואד 38א'" של הבילויים).
    בקיוב מסכמים את עשרת האלבומים הגדולים של השנה בעברית, עם בחירה מאוד, מאוד מפתיעה למקום הראשון. אבל אל תדאגו, גם עשרת האלבומים הישראליים של השנה באנגלית, מקומם לא נפקד.
    דויד פרץ מציע שישה עשר שירי תקווה לשנה החדשה.
    במומה, כמתחייב ממעמדם הממלכתי, מרביצים בספיישל סופשנה מרשים ונרחב: החל ממצעד שירי השנה הכפול, המציג זה לצד זה את השירים שבחרו הגולשים (#1 – דנקר ובוטנר) לצד אלה שנטחנו הכי הרבה ברדיו (#1 – שרית חדד), דרך הבחירות האישיות של כתבי האתר, וכלה בסיכום וידאו של אמנים הבוחרים את בחירותיהם.
    בעכבר העיר הפיקו ספיישל תחזיות לשנה הבאה, בה חוזים אנשי מקצוע וסלבריטאים את הנולד בתחומי הטלוויזיה, האוכל, הקולנוע, האמנות ושלל אחרים, וכמובן בתחום המוזיקה, שם תמצאו אפילו את עבדכם הנאמן מתראיין.
    גם הארץ הלכו על תחזיות, וכתביהם מציעים את ההבטחות הגדולות לשנה הבאה בתחום המוזיקה, הקולנוע והספרות. התצלומים של ינאי יחיאל, אגב, פשוט נפלאים!
    יאיר רוה מחלק את פרס אצבע הזהב שלו לסרטים ישראליים מהשנה החולפת.
    ואתר אינדי נותן בראש עם סיכום מושקע לאללה של האינדי הישראלי! אל תפספסו גם את סיכום המסכמים המרתק.
  7. בועז רימר, הידוע גם כבוס הגדול של במה חדשה אבל מחזיק גם בתואר מוזיקאי וחלק מהלהקה "המהפכה המיותרת", מוציא EP להורדה חינמית באתר שלו. [עברית, זיפ]
  8. הודות לפרנק זעתר הבלתי נלאה, אפשר לצפות אונליין בהופעת המחווה האחרונה של עמית ארז לאליוט סמית'. [divx]
  9. פרינס לא מרוצה מכך שהדיסקים שלו לא נמכרים, והוא מחליט לתבוע אתרים כמו eBay, יוטיוב ו-Pirate Bay. למה? כי משעמם לו, זה למה. [אנגלית]
  10. מיהי מלכת השירה העברית? שואל אלי אשד. [עברית]
  11. ככה לא בונים חומה, וככה לא בונים בתים. טעויות בנייה מביכות. [פיקסלים]
  12. Two Gallants הכה חביבים עליי הוציאו לא מזמן EP פושר למדי, אבל החודש הוא חודש ענק ונהדר במיוחד ומלא בריליסים מרתקים, וגם צמד האבירים מצטרפים לחגיגה עם אלבום חדש, מתוכו אפשר כבר להוריד את "Despite what you've been told". האלבום יכה את החנויות (בתדהמה, אני מקווה) בשבוע הבא. האם מישהו יטרח להביא אותו ארצה? את הקודמים לא הביאו, וחבל. [מפ3]

  13. ורוניקה מארס. גם יפה וגם… בוטלה

  14. וואלה תרבות שיחקו אותה בענק עם טורניר סדרות הנעורים של כל הזמנים, ספיישל מענג שמפגיש ראש בראש את באפי נגד סמולוויל, עניין של זמן נגד פליסיטי, פרקר לואיס נגד הצלצול הגואל, וכמובן בברלי נגד האו-סי. ועוד רבים ונהדרים. חכו לגמר הגדול בניצנים. [עברית]
  15. [תודה לרנן] בטיים אאוט כותבים ומראיינים את עידו שחם ועידית נרקיס, שני חברים ואנשים יקרים בקשר לשני אתרים מוזיקליים, Museek ופודקאסט האינדי הישראלי ב-iCast. [יפג]
  16. איזה מגניב: הקומיקסאי קרייג תומפסון יצטרף לסיבוב ההופעות האירופי של להקת Menomena. הוא אייר את עטיפת אלבומם האחרון וגם את הפוסטרים להופעות, ועכשיו הוא ממש יצטרף אליהם על הבמה, ויצייר ציורי ענק מאחוריהם בעודם מנגנים. את זה לא רואים כל יום. [אנגלית]
  17. סגול 59 מגניב למייספייס שלו שיר חדש, "אדמה רוח ו-Cash", להנאתכם. [ספייס]
  18. מה לעשות אם נתקלתם באריה הרים. לגזור ולשמור, ותמיד לזכור: אם הותקפתם, השיבו מלחמה! [תמונה]
  19. כתבה מעניינת של טיילור קלארק במגזין Salon, שכותרתה: למה פורטלנד היא בירת האינדי החדשה. בין הנוכחים תמצאו את הדצמבריסטים, השינז, סלייטר-קיני, אליוט סמית' ז"ל, מלקמוס ואחרים. [אנגלית]
  20. הכתבונת הקטנה הזו עשתה לי כיף, פשוט בגלל שהיא הפגישה שני אנשים שאת יצירתם אני מאוד אוהב. דניאל הנדלר, הידוע יותר בשם העט למוני סניקט (ואחראי על סדרת הספרים הנפלאה באותו שם, והסרט היפהפה שנעשה מהם), ישב לדבר עם בן גיבארד מדת' קאב פור קיוטי, ושניהם הודו שהם לא ממש יודעים מה זה emo. [אנגלית]
  21. מסתבר שהבטן של בריטני לא הייתה הדבר הכי פוגעני בטקס ה-MTV Awards שנערך השבוע בלאס וגאס. סולן מסטודון ברנט הינדס ספג מכה קשה בראש אחרי ההופעה של להקתו בטקס ואושפז בבית חולים. הסיבה לפנסים השחורים ואפו השבור של הינדס עדיין לא פורסמה. [אנגלית]
  22. כמו הרבה דברים טובים בשנים האחרונות, גם את The Radio Dept [ויקי] שמעתי לראשונה אצל בועז כהן. שיר קטן ויפהפה בשם "Your father" צץ משום מקום ברדיו וסדק את לבי. רצתי להוריד את האלבום כולו, Lesser Matters, וכבר שנתיים-שלוש שאני מאוהב לגמרי. החל מהפתיחה היפהפיה של "Too Soon" ו-"Where damage isn't already done", הבנתי את הטריק של ההרכב השוודי הזה. אבל לפעמים הבנת הטריק מעלימה את הקסם, ולפעמים לא. הפעם לא. הטריק הוא פשוט: הם כותבים שירים מצוינים, ודואגים לכסות לפחות ערוץ אחד בכל שיר – גיטרה, סולן, תופים, כל מיני דברים – בפילטר של Fuzz או דיסטורשן קל. יוצא סאונד טיפה מלוכלך מחד, אבל מאוד מאוד אסתטי, נקי ומוקפד מאידך. מאז הם הספיקו להוציא גם את אלבומם השני Pet Grief, שלא ממש אהבתי, בעיקר בגלל שהם העצימו את השפעות האייטיז שלהם. אבל Lesser Matters הוא אלבום סתיו מושלם כמעט, עם הלכלוך הקל שמכסה את השמשה והעלים שניגפים ברוח לשולי המדרכה. "Your Father" ו-"1995" הם המומלצים ביותר בעיניי, ומצליחים לשלב במיומנות בין כתיבת רוק-פופ נהדרת וביצוע אינדי-סקנדינבי שכזה, עם השפעות האסתטיקה של Ride ושאר השוגייז של בריטניה. אפשר גם להוריד בצורה חוקית את "Why don't you talk about it". סתיו נעים. [דברים]
  23. היאח הידד! ג'ון סטיוארט ינחה שוב את האוסקר, וכפי הנראה יהיה שוב הדבר הכי מעניין בטקס. [אנגלית]
  24. רומי נוימרק ערכה ראיון חג נרחב וגדול עם יוני רכטר הנפלא, וחזרה איתו לשלל תחנות משמעותיות בחייו ויצירתו, וגם להווה כמובן. [עברית]
  25. הלהקה הקנדית הנפלאה Great Lake Swimmers (פתאום אחרי שכתבתי את זה אני לא בטוח שהם קנדים) נותנת למעריציה EP הופעה חדש להורדה חינמית. איזה כיף שלהקות עושות כאלה דברים! [זיפ]
  26. מה היה קורה לו פיצ'פורק היו כותבים ביקורת על אמנות המוזיקה? היא הייתה מקבלת ציון 6.8, על פי מגזין הסאטירה המבריק The Onion. [אנגלית]
  27. [תודה ליעלה] שממליצה על סרטון משעשע נגד העתקת משחקי מחשב (הסרטון אמיתי!) על דיסקטים, המכיל שיר ראפ, ונקרא בשם הנהדר "Don't copy that floppy", ומוסיפה: "מדהים איך עם כל התפתחת של העתקה, בין אם זה קלטות, דיסקטים, דיסקים או האינטרנט, אנשים מנבאים את סופה של התרבות". אבחנה נאה, יעלה. [נגן בדפדפן]
  28. שי להב חוזר לשמונה אלבומים מהרוק הישראלי שהוא מקבע כ"אלבומי מפתח", ומדבר עם האמנים שמאחוריהם. הוא מתחיל עם חום יולי אוגוסט וראיון בעניין עם שלמה ארצי. יופי של יוזמה וראיון נדיר ונהדר ואפילו חשוב. [עברית]
  29. רשימת 12 הדימויים הכי מגוחכים במוזיקה. [אנגלית]
  30. [תודה לפרנק] שמדווח לי בהתרגשות כנה על כך שהבנות נחמה זכו לפוסט בבלוג Aurgasm, בלוג מוזיקה פופולרי מאוד ששם לעצמו למטרה להכיר למאזינים מוזיקה מצוינת מכל העולם, תחת הסלוגן "Your favourite music you've never heard". יופי! [אנגלית, מפ3]
  31. תימורה לסינגר, שאפשר לאט לאט להגדיר את מה שהיא עושה בבלוג שלה ברשימות כ"ספרות רוק עברית" או "רוק פרוזה", מציעה סיפור קצרצר לראש השנה. [עברית]
  32. חמישה דברים שמחשבים עושים רק בסרטים. [אנגלית]
  33. הלייבל העצמאי הוותיק K Records, שאחראי לתקליטיהם של אמנים נפלאים כמו קימיה דוסון, המייקרופונז, Mirah, צ'יקס און ספיד וליטל וינגז, חוגג 25 שנה להיווסדו (!!!). לייבל עצמאי משובח אחר, Asthmatic Kitty (שמוציא בין השאר את סופיאן סטיבנס ודניאלסון), ערך מחווה ל-K והקדיש את הרדיו האינטרנטי שלו לקאברים של אמני אסתמטיק לאמני K. האינדי האמריקאי עולז! [אנגלית]

  34. תמיד מצוין. אדי ודר איז גואינג סולו

  35. זוכרים שלא מזמן סיפרתי לכם בשיר הפתיחה על הפסקול החדש לסרט של שון פן, שמבצע אדי ודר? אז עכשיו אפשר להאזין לכולו אונליין, וכדאי מאוד כי הוא נשמע נפלא. [מדיה פלייר בדפדפן]
  36. צ'יקי ארד חטף מכות ברחוב ממשורר אחר. יש אנשים שזה משמח אותם. [עברית]
  37. אלוהים אדירים שבשמיים, כמה האלבום החדש של PJ Harvey יפהפה. [המשך יבוא]
  38. חורים. מי לא אוהב חורים? מהחור הנייד של באגס באני (חייב להשיג אחד כזה) ועד החור האחרון בראש שמנפיקה דנה אינטרנשיונל, חורים נמצאים בכל מקום והופכים למובן מאליו. אבל כשתראו את שבעת החורים הכי מטורפים בעולם, ותבינו שאף אחד מהם הוא לא עבודת פוטושופ, ייתכן ותעריכו מחדש את חשיבותו של מרחב רציף. [פיקסלים]
  39. פטריק וולף משלב בהופעה בין שיר אירי עממי ל-"Back to black" של איימי ויינהאוס. תענוג. [טיוב]
  40. הבלוגר ב-Said the gramophone כותב יפה על אחד משירי דילן האהובים עליי, "Don't think twice it's alright", וגם נותן גירסת בוטלג שלו להורדה. [אנגלית, מפ3]
  41. רדיוהד סיימו להקליט את האלבום החדש שלהם, שזה יופי, אבל להזכירכם, הלהקה נפרדה מ-EMI והיא לא חתומה כרגע בשום מקום. כן, הלהקה הכי גדולה בעולם היא עצמאית בדיוק כמו בן 15 שמקליט בבית סקיצות ראשונות. רק שאף אחד לא רוצה להוציא אותו, והוצאת האלבום הבא של רדיוהד היא חלומם הרטוב של כל לייבל על פני האדמה, קטן כגדול. יהיה מעניין מאוד לראות איך ייגמר הסיפור הזה. רדיוהד יכולים כמובן לנצל את מצבם האטרקטיבי ולתמרן בין ההצעות כדי לקבל עשרות מיליוני דולרים מהלייבל שיזכה ב"מכירה הפומבית" הזו. מצד שני, הם אמורים להיות להקה עם אידיאולוגיה וכל זה, אז הם יכולים באותה מידה להוציא את האלבום הזה במאטאדור או כל לייבל בינוני ועצמאי אחר שרק יבחרו בו. אני מהמר שהפור ייפול בסוף על XL, שהוציא את אלבום הסולו של יורק והאמנים שהוא מחתים בשנתיים האחרונות הולכים ונהיים רציניים יותר (לאחרונה הוציאו שם אלבומים M.I.A, RJD2, אלביס פרקינס, דבנדרה בנהארט, סיגור רוס ואפילו הווייט סטרייפס). [אנגלית]
  42. במגזין ספינר מראיינים את ביורק, שטוענת: "אני לא מצפה מאנשים שיבינו אותי". You got THAT right. [אנגלית]
  43. תארו לעצמכם שדבנדרה בנהארט היה מתארח בפרק של MTV Cribs. עכשיו תפסיקו לדמיין. דבנדרה בנהארט מתארח בפרק של MTV Cribs. [נגן בדפדפן]
  44. בארץ יש מעט מאוד טורבינות רוח שמפיקות חשמל, אבל באירופה זה קצת יותר נפוץ. עיתון דר שפיגל הגרמני מגלה לנו את המובן מאליו שלא חשבנו עליו – גם טורבינות רוח ניזוקות, נופלות ונשרפות לפעמים. וזה מצטלם נהדר. [אנגלית]
  45. הפעם נקודת העונג השבועית היא רגע מאוד מסוים של שני אנשים שיקרים לי מאוד, ולמרבה השמחה גם מצולם בווידאו. ביום שלישי האחרון הופיעה שני קדר בלבונטין 7 בתל אביב. להרכב הקבוע שלה עם חיים רחמני וגיא ביבי הצטרף גם הבסיסט המדהים יהוא ירון, ולכמה שירים הצטרף גם מורפלקסיס, הלא הוא חברי הטוב ושותפי לניהול Hiss Records. בשלב מסוים הם ביצעו יחד, רק שניהם, את הביצוע המרהיב שלהם ל-"Heartbreak Hotel", שתמיד מעביר בי ויברציות – ולא רק בגלל נגינת הבאס חסרת הרחמים של מורפלקסיס שהרעידה את קירות המועדון כולו (הווידאו באדיבות פרנק זעתר המלך!). באחד השירים הקודמים, כשהמורפלקסיס עוד הוציא צלילים בלתי אפשריים מגיטרה חשמלית אחרת, הרצועה כשלה והגיטרה נפלה ממנו באמצע השיר. זה היה משעשע ומביך, אבל הוא התאושש במהרה והמשיך לנגן. הפעם, אפעס, העניין קרה שוב – הפעם עם הבאס. מורפלקסיס גילה תושייה מרשימה והמשיך לנגן על הרצפה לתשואות הקהל. גם אחרי הפסקה קצרצרה לסידור הרצועה (בעזרתו של גיא ביבי החמוד), ולמרות התקרית המשעשעת, הביצוע הזה עדיין פשוט אדיר בעיניי. וזה היה אחד משני רגעים מרטיטים ונפלאים בהופעה הזו (השני היה סולו הקונטרבס קורע הלבבות של יהוא הנ"ל). [טיוב]
  46. לפני כמה שנים הכרתי את רותם אור, זמרת צעירה ונהדרת שלטעמי לא יוצרת היום מספיק (או לפחות לא מקליטה מספיק). ההיכרות בינינו התחילו ככזו של יוצרת צעירה ומעריץ צעיר והפכה לכזו של ידידים מרחוק (איכשהו, לא נפגשנו מעולם). בשלב מסוים הצעתי לארח את האתר שלה, שמאז כבר נעלם בתהום הנשייה של הרשת. הכותרת לעמוד הראשי הייתה "I am trying to break your heart". כששאלתי לפשרה היא התפלאה "מה?! אתה לא מכיר את השיר הזה של Wilco? הוא מדהים!" – כמובן שהלכתי לחפש ומצאתי והקשבתי ו… נו, לא התרשמתי. אבל האלבום, Yankee Hotel Foxtrot, נשאר על המחשב שלי במשך שנים ולפני כשנה איזו יד בלתי נראית כיוונה אותי אליו. לפעמים זה קורה לי. אני מרפרף על התיקיות כדי לחפש אלבום לשמוע ומשהו בתוכי צועק פתאום בכל הכוח "זה! זה!!!" גם בלי שיהיה שום היגיון או סיבה או שבכלל אכיר את האלבום. זה מה שקרה כאן. והפעם היה קליק, ומשהו התחבר, ומשהו קטן נשבר בפנים והאלבום הזה חדר פנימה. לאט ובהדרגה בהתחלה, אבל כשהגיע השיר האחרון זו כבר הייתה מכה מהירה וחזקה עמוק עמוק בבטן. פתאום, בשיר "Reservations", שהוא שיר סיום מושלם לאלבום שכזה ולכל אלבום בכלל, התחלתי להבין למה מתייחסים לג'ף טווידי כאחד הסונגרייטרים הטובים של דורו. הוא יכול לכתוב שירים מורכבים מאוד אבל לפעמים הוא בוחר בשביל הפשוט ביותר ושם, בעיניי, הוא בשיאו (ראו למשל את "Either Way" מהאלבום האחרון). לראש השנה קיבלתי מהחברה שלי את האלבום הקודם לזהשבא אחריו, A ghost is born, שהסתבר כמדהים לא פחות מ-YHF, וכנראה אפילו יותר. אז נכנסתי לסחרור וילקו בלתי נשלט והשיר הזה היה פשוט חייב למצוא את דרכו לעונג השבוע. [מפ3]

סה טו! שתהיה לכולנו שבת שבוגי, תיזהרו לא לחטוף צרבת מרוב דבש. סי יו נקסט וויק!

30 תגובות על “עונג שבת: בלי ברכות במייל”

  1. מאת יפתח:

    אני ראשון?
    oh my, איזו התרגשות.
    אחלה עונג, כרגיל D:

  2. מאת יותם:

    a ghost is born הוא דווקא הבא, לא הקודם

  3. מאת barhash:

    Great Lake Swimmers אכן EP מדליק ביותר
    לעיתים אפילו מזכירים את האיגלס' בדספרדו הישן והטוב

  4. מאת פול אויסטר:

    הוולווט, למרבה הצער, כבר התאחדו לסיבוב הופעות לפני כמה שנים. היה מביך.
    ג'ון קייל ציין בראיונות מאוחרים שזו היתה טעות.

  5. מאת פתות 17.80:

    יא טיזר!
    מה זה אמור היה להיות המשפט וחצי הזה על האלבום של פי.ג'יי הארווי?

    שנה טובה שתהיה…

  6. מאת סטיבי:

    הלינק לפוסט המעודכן של דויד:
    http://www.notes.co.il/david/36262.asp

  7. מאת תם:

    עונג נפלא (בינתיים, אני עדיין באמצע).
    תגובה לשיר הפתיחה-
    לקח לי כמה וכמה רגעים להיות בטוח שאני לא ממציא שאני מכיר ולא מכיר את השיר ואז גיליתי כמובן שמילות הפזמון הן כמילות השיר (הכפול) והנפלא "scarborough fair/canticle" של סיימון וגרפונקל.
    מישהו יודע אולי מה הקשר בין השירים????

  8. מאת תם:

    עונג נפלא (בינתיים, אני עדיין באמצע).
    תגובה לשיר הפתיחה-
    לקח לי כמה וכמה רגעים להיות בטוח שאני לא ממציא שאני מכיר ולא מכיר את השיר ואז גיליתי כמובן שמילות הפזמון הן כמילות השיר (הכפול) והנפלא "scarborough fair/canticle" של סיימון וגרפונקל.
    מישהו יודע אולי מה הקשר בין השירים????

  9. מאת שני:

    עונג משעשע במיוחד!
    החורים השאירו אותי פעורת פה לכמה דקות מול המסך…

    וכן,PJ Harvey החדש יפה ברמות שאני לא מצליחה לעכל בכלל.

  10. מאת תם:

    אחלה עונג!
    צחקתי ונהנתי (סיימתי עכשיו לקרוא…)
    אגב, מפליא שבכתבה על החוריםהמופלאים בעולם ויתרו על תמונת הלווין של יראון…

    שבת שלום ושנה טובה

  11. מאת sarit:

    a ghost is born אכן אלבום יפהפה…
    וברוח החג:
    הירומי-Another Mind..פשוט תענוגות עם היפנית הזו..
    :)

  12. מאת חולפת:

    הי תם,

    הנה קישור לאתר עם מילות שירים באנגלית. תוכל שם לגלות את ההבדל (וגם את המשותף) בין השיר של דילן וג'וני קאש:
    girl from the north country, לבין השיר של סיימון וגארפינקל: scarborough fair.

    http://www.songfacts.com/detail.php?id=1175

    תודה לעונג. יופי של מוסיקה.

  13. מאת Shira-K:

    א. התפוח באייטם השישי מגניב לגמרי.

    ב. אהבתי את הביצוע של שני קידר להארטברק הוטל. רציתי לבוא להופעה הזו אבל עבדתי, אז זה טיפה מנחם, היוטיוב הזה.

  14. מאת נועם:

    יפהפה!
    היה לי העונג לראות אותם השנה בלייב, בהופעה בבלגיה. הרכב חי מדהים, גדול מהחיים. טווידי באמת כותב שירים נהדר, אבל בשנים האחרונות עם קלן קוצ'י בתופים ונלס קליין על הגיטרה, השירים שלו מקבלים איכות חדשה בהופעות…
    ואגב, ghost הגיע אחרי YHF, לא לפניו.

  15. גיא תגיד, למה שהיס לא יוציאו את הבא של ראש-רדיו?

    ותמסור לחברתך היקרה שבפעם הבאה שהיא מתאמת מתנות לחג עם אח שלי, שתמסור לו ד"ש (הרגע בדיוק קיבלתי ממנו מעבר לאוקיינוס האטלנטי את A ghost is born…)

  16. מאת פרנק:

    נא להוסיף לסיכומי השנה את הרשימה המסורתית של סיכומי המוסיקה העצמאית תשס"ז של אתר אינדי. הם גם נתנו לאמנים הנבחרים לכתוב כמה מלים על האלבומים שהם הכי אהבו באינדי הישראלי השנה.

  17. מאת itai:

    as u see, u are being read also abroad.
    having a lazy saturday noon and your oneg was the right thing to do
    be good and have a great year

  18. מאת גיאחה:

    אוי, נהדר! איך פספסתי את הסיכום של אינדי!

  19. מאת moran:

    היה לי קשה להאמין שזה דילן, אפילו אחרי זה:

  20. מאת סנדי ש:

    שנה טובה, תודה על הכל (-:

    משום מה אדי לא נפתח… )-:

  21. מאת יוחאי:

    הרבה לינקים מענינים. שנה טובה!

  22. מאת ברכה ג:

    קצת התבאסתי לקרוא על עמדתך בנושא השנוטובות. פעם, אנשים היו קונים כרטיסי ברכה וכותבים בהם משהו – ברכה אישית או נוסח אחיד – לבחירתם. היום אנשים מכינים ברכות על המחשב ומשקיעים בהם מחשבה ויצירתיות, ושולחים אותן לאנשים שהם רוצים לומר להם: אתה חבר, ואשמח מאוד אם תהיה לך שנה טובה. אבל לא, זה לא מספיק טוב. אתה לא רוצה להיות אחד מרשימת חברים. אתה רוצה שישקיעו בך יותר. אז או שיש לך יותר מדי חברים אונליין To handle, (וישמן ישורון ויבעט?) או שבאמת אתה רואה את עצמך כמרכז היקום. קח בחשבון, גיאחה, שכשאתה כותב לרשימת חבריך על פרויקטים שאתה מקדם ומציע להם להתייחס לזה בבלוג שלהם, אתה גם מבקש משהו וגם עושה את זה בנוסח קבוצתי. אף פעם לא הרגשתי מספיק חשובה בשביל לדדרוש ממך נוסח אישי למכתבים האלה, ואני באמת לא חושבת שזה נחוץ. המצחיק הוא שאחרי שקראתי את הפוסט הזה נכנסתי לתיבת הדואר שלי וראיתי ששלחתי לך שנטובה לכתובת ישנה בנטויז'ן, והיא חזרה אלי. מישהו שם למעלה כנראה שומר עליך מפני דורשי טובתך שכמותי. אסיים בנימה אישית עוד יותר: שנה טובה!

  23. מאת גלעד ד.:

    גיאחה, יש לי מעין שיטה פרטית לשפוט אנשים: אני שואל אותם מה השיר האהוב עליהם ביותר של בוב דילן. יש כאלו שנוקבים באחד מהלהיטים הגדולים שלו, יש כאלו שבוחרים כל מיני שירים איזוטריים מאלבומים נשכחים, ויש כאלו שלא מסוגלים לבחור.

    מי שעונה Girl From The North Country הוא מבחינתי בראש הרשימה, כי זה גם השיר האהוב עליי ביותר שלו, במיוחד הביצוע המרגש עד דמעות עם ג'וני קאש. בקיצור, מה שאני מנסה לומר זה: שיחקת אותה.

  24. מאת גיאחה:

    ברכה,
    קיבלתי גם שנוטובות יפות ומושקעות וזה נחמד מאוד כאקט פרסומי, אבל סלחי לי אם זה מרגיש לי אישי כמו לקבל פלאייר להופעה ברחוב. במיוחד כש-70% מהשנוטובות שקיבלתי במייל היו מאנשים שמעולם לא החלפתי איתם מילה, אף לא וירטואלית. אמת, היו כאלה שכן והיו גם כאלה שאני מחשיב לחבריי וידידיי האינטרנטיים, אבל מה לעשות שזה מאוד לא אישי בעיניי. זה כמו לשאול "מה נשמע" ושיענו לך "מה קורה". התחושה היא שאין פה באמת קשר אישי, סתם תגובה אוטומטית. זה הכל. אין מה לעשות, כשמייצרים משהו לצריכה המונית (וגם מייל שנה טובה לחמישים איש הוא כזה), הוא מתרדד למשהו שקשה באמת *להרגיש*. ומהו איחול שנה טובה אם הוא לא אישי? הוא סתם, לצאת ידי חובה.
    זו רק דעתי. לכן גם לא שלחתי שנה טובה לאף אחד כמעט השנה, פשוט כי לא היה לי זמן והרגשתי שזה יהיה מאוד מזויף מצידי לשלוח משהו כללי למאתיים איש, אז העדפתי לא לעשות מאשר לעשות ולהרגיש עם עצמי רע.

    גלעד – יצא לי בפוקס. :)

  25. מאת ברכה ג:

    גיאחה, יש הבדל גדול בין להחליט לא לשלוח ברכות לאחרים, לבין להגיד לאחרים ששלחו שזה "מרגיש לך כמו אקט פרסומי", "תגובה אוטומטית", "איחול לא אישי". אתה יכול לקבוע אם משהו שאתה עשית היה אישי או לא, אבל אתה בהחלט לא יכול לקבוע את זה לגבי אחרים, אם כל מה שרצית זה לומר שאתה לא שולח שנטובה כי אתה לא מסוגל לגייס מספיק אמפתיה לאחרים בצורה לא מזויפת, יכולת לומר את זה גם בלי להעליב את אלה שכן שלחו. זאת נראית לי כמו מדיניות חרא לפתוח בה את השנה.

  26. מאת Yaronimus:

    העתקות – סוף התרבות? מצחיקים.
    אם מסתכלים על האינטרנט, הצריבות, הקלטות, וההורדות הלא חוקיות מבחינת התקדמותה של התרבות האנושית, הרי שמדובר באמצעים מדהימים שתרומתם להפצת התרבות הם פנומנאליים. ההעתקה היא כלי מאוד עתיק להפצת התרבות, החל מכתביהם של חכמי העולם העתיק שהועתקו בימי הביניים וניצלו מכיליון, וכלה בהמצאת הדפוס. הנזירים בימי הביניים היו ירוקים מקנאה אם היו רואים כיצד התרבות מתפשטת בקלות לכל עבר.

  27. מאת גיאחה:

    ירונימוס, אני לגמרי איתך.
    ברכה, עניתי לך במייל.

  28. מאת שירה ז.:

    רק עכשיו הצלחתי לקרוא באמת את גיליון החג שיצא טעים ומהודר במיוחג (זו לא טעות דפוס)

    גיאחג!

    יש לי יום יום חג
    עם עונג שבג

    תודה ונשיקות

כתיבת תגובה