"אני לא אוציא תקליט ואקווה שאף אחד לא יגנוב אותו, ואז אכעס כשזה יקרה. אם אתה לא יכול להשיג את התקליט, תגנוב את הדבר המזוין ותן אותו לחברים שלך. עשיתי אותו בשביל שאתה תוכל לשמוע אותו" – טרנט רזנור בראיון לוויינט, שבועיים וחצי לפני ההופעה בארץ

לפני הכל:
א. קבלו את התנצלותי הכנה על האיחור בעליית העונג השבוע. כפי שסיפרתי לכם, העיכוב נגרם עקב תקלה טכנית רצינית בשרתים בהם מאוחסן האתר. סורי, פולקס! האינטרנט הזה, עדיין יש בו כמה תקלות שצריך לתקן.
ב. בלי קשר לתקלה, יש לפעמים שבועות דלים מבחינה מוזיקלית וחדשותית, ולכן העונג השבוע – אף על פי מאמציי הכנים – טיפה קצר מהרגיל. מקווה שלא תרגישו.
ג. הזוכים בדיסקים של מלכת הפלקט הם המגיבים אפרת, נמרוד, moonshiner ואביב. בדקו את תיבות המייל שלכם!

1. לפני הרבה שנים טסתי עם המשפחה שלי לטיול באנגליה וקנדה והיה כיף חיים. כשהיינו בלונדון, בכל מקום אליו הלכנו (כולל ברדיו של המטוס) טחנו שיר חדש, "Ill stand by you". הבלדה היפה הזו הפכה כל כך מזוהה אצלי עם התקופה המסוימת ההיא, שעד היום כשאני שומע אותה, קשה לי להעריך אותה כשיר בפני עצמו, אלא כחווייה נוסטלגית בלבד. השיר הזה יצא יותר מעשור וחצי אחרי שהפריטנדרז התחילו את הקריירה שלהם. כשמסתכלים אחורה, השיר הזה מפתיע ולא מפתיע בו זמנית. הוא מפתיע כי הפריטנדרז (למעשה אין להם את ה' הידיעה בשם, אבל לא נוח לכתוב ככה) הייתה בבסיסה להקת פאנק, או פוסט פאנק אם אתם ממש פוריטנים (את האלבום הראשון הם הוציאו בדצמבר 1979, כשאנשים מסוימים כבר הספיקו לטעון שהפאנק מת). זה לא מפתיע כי כבר בתקליט הראשון והמצוין שלהם נכלל שיר בעל רוח מוזיקלית דומה. עשור וחצי אחרי השיר הזה, התחלתי לגלות לאט לאט את הפריטנדרז. בנימין, שותפי ללייבל, צוחק עליי כשאני מדבר עליהם, אבל מה לעשות שאני אוהב אותם. אני אוהב את כריסי היינד, את הכתיבה שלה ואת השירה שלה ואת הדמות שלה. אין מה לעשות. והכי אני אוהב, לפחות כרגע, את השיר שפותח את האלבום הראשון שלהם, "Precious". [מפ3]



2. אתר ביקורות המוזיקה הגדול במדינה, השרת העיוור, איז בק אין אקשן! לנעלי המנהל, שהיו נטושות זמן מה והדיפו באשת צ'יזים, נכנסו עכשיו שלושה מנהלים נמרצים ויפים – גארפילד, בראונסטון ויובסט, שלאחרונה נצפו מנהלים את המגזין של השרת. כותבים חדשים וישנים כאחד מתגייסים לכתוב ביקורות חדשות, וזה הזמן שלכם להצטרף! [עברית]
3. אם אתם די-ג'ייז חובבים (או לא חובבים) שעוסקים באלקטרוניקה, הנה הזדמנות של פעם בחיים. פסטיבל סאנדנס (אין קשר לפסטיבל הסרטים העצמאיים) ייערך באמצע ספטמבר בחוף ניצנים, וינגנו שם בין היתר ארמין ואן ביורן, עופר ניסים הישראלי, סדריק טלמסקה ואחרים, שיקפיצו את הקהל כאילו 1998 מעולם לא חלפה. Ynet והפסטיבל מחפשים את ה-DJ שיפתח את האירוע, וזה יכול להיות אתה (או את!). כל מה שצריך לעשות הוא לשלוח סט אלקטרוני קצר בן 10 דקות, ולקוות שתיבחרו. ההשתתפות עד יום שלישי הקרוב, אז הזדרזו! [עברית]



4. אוהבים את NIN? רנן רוצה שתעזרו לו להכין את מיקסטייפ NIN הגדול. [עברית]
5. [תודה לאסף] לאחיות התאומות Tegan & Sara יש אלבום חדש ומצוין, The Con, שקצת קשה לי להפסיק לשמוע השבוע (במיוחד השיר האחרון מתוכו, "Call it off"). אסף גילה שהן גם פתחו ערוץ יוטיוב מלא בכל טוב. אם אתם לא מכירים אותן, התחילו בקליפ של "Back in your head". תקשיבו לו שלוש פעמים ברציפות ואז תחליטו אם בא לכם או לא. [טיוב]
6. [תודה ליעל המקורית] מסתבר שלפני כל הקרנה של רטטוי, שעדיין לא הספקתי לראות, מקרינים סרטון קצר נוסף – כמו שעשו ב"מי הפליל את רוג'ר רביט", זוכרים? [נגן בדפדפן]
7. אביתר בנאי מתכנן אלבום נוסף כבר בשנה הבאה, ועוד בהפקתו של אמיר צורף המצוין. חגיגה! [עברית]
8. [תודה לניצן] הזדמנות נוספת להשלים את תסכיתי הרדיו המצוינים והמקוריים של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, שבאו בעצם לפני הספר, אם אינני טועה. [זיפ]
9. אודי שרבני קורא להוציא מחדש שבעה אלבומים עבריים שנשכחו. הבעיה היא שאין מי שיקנה יותר מחמישים עותקים שלהם. [עברית]



10. [תודה לשגיא] עם מותה הוודאי של הקסטה, הולכים ונחשפים שלל הדברים הנפלאים שאפשר לעשות ממנה: תיקים, רובוטריקים, אבזמים, אביזר לחיתוך נייר דבק, ועוד ועוד. כה מגניב. [אנגלית]
11. בצירוף מקרים משונה, יצא שגם הכתבה של ניב הדס וגם הכתבה שלי לציון 30 שנה למותו של אלביס סובבים סביב ציטוטים (ואף מפגינים כמעט זהות בציטוט מספרות זולה).
12. [תודה לאודי] יאיר רוה מרייר בסינמסקופ על האתר HBO Voyeur (שמסרב בתוקף להיטען אצלי עד הסוף), עליו הוא כותב "נקודת מפגש בין קולנוע, אינטרנט, מחול, וידיאו ארט, מיצג, תיאטרון חזותי ותרגילים בהלחנה". עוד הסברים מאת רוה אפשר למצוא אצלו. [אנגלית; עברית]
13. קוטנר חוזר בעקבות תום שגב עם גילויים חדשים בשאלה ההיסטורית למה הביטלס לא הגיעו לארץ ב-1965. [עברית]
14. לא נשמע סביר, אבל זה קורה: קוואמי מראיין את נינט. [עברית, נגן בדפדפן]
15. קסטה סוקרת כמה אופציות להוצאת המוזיקה אל הרחוב. [עברית]
16. [תודה לאודי] נתקעתם עם האוטו באמצע הלילה, יש לכם פנצ'ר ואתם יודעים איך להחליף גלגל, אבל הכביש חשוך ואתם לא רואים כלום? אל חשש! אם רק הבאתם עיפרון – אתם מסודרים. סרטון המקגייווריזם הקצר הזה יראה לכם איך ליצור פנס מעיפרון ומצבר של מכונית. [אנגלית, נגן בדפדפן]
17. זוכרים את אסף אמדורסקי, זה שפעם היה כמעט גאון מוזיקלי ועכשיו כולנו מדחיקים את האלבום האחרון שלו? אז בקרוב אלבום חדש, ואני מקווה שהוא יחזור לכושר כי אם יש כישרון מבוזבז במוזיקה הישראלית זה כנראה א"א שלנו. רגע לפני סוף המיקסים והופעה אחרונה במתכונת הנוכחית, הוא מתראיין לאור ברנע בוויינט, ומנגן בווידאו של וואלה. [עברית, נגן בדפדפן]
18. [תודה ליניב] שכותב: אולי זכור לך הציטוט מתוך הפרק "נצחון לדמוקרטיה" של "כן, אדוני ראש הממשלה":

    Sir Humphrey: East Yemen, isn't that a democracy?
    Sir Richard: Its full name is the Peoples' Democratic Republic of East Yemen.
    Sir Humphrey: Ah I see, so it's a communist dictatorship.

    איזה בחור חביב ערך בחינות סטטיסטיות והראה שיש צדק רב באינטואיציה של סר האמפרי. [אנגלית]

19. איגי פופ מתראיין לפיצ'פורק בראיון משובח במיוחד. [אנגלית]
20. הנה פרט עובדתי קטן ושולי: לפני האלבום החדש של הבילויים, לא ידעתי מי זו שושנה אלמוזלינו. אני לא חזק בפוליטיקה, יש יאמרו אסקפיסט שלא רואה חדשות, והנה באה להקה ולימדה אותי פרט חדש על העולם. יש בחורה כזו, שושנה אלמוזלינו. לא רק שהיא קיימת, אלא שהבילויים השתמשו בה כנושא לטקסט עצוב ודוקרני. אבל הם הגדילו לעשות. הם לא הסתפקו בטקסט מצוין ואז חיברו לו כמה אקורדים, אלא עשו זאת על גבי אחד הלחנים הכי יפים ששמעתי השנה במוזיקה הישראלית. כשנועם ענבר שר "ומשאיר עיפרון שתרשום / כרוב ירוק או אדום / אם יש לה העדפות", וכשהכינורות-סרט-ישן נכנסים, אני שוכח לרגע שיש כאן אמירה על קבלת המזרחים בישראל ושוקע בהזיות שיש כאן תרבות גבוהה. בקושי. אבל מה שיש כאן, באלבום החדש של הבילויים (שהוא ללא ספק טוב הרבה יותר מהראשון), זה מפגש שקשה להישאר אליו אדישים, בין טקסטים פוליטיים/ אבחנות חברתיות/ מחאה שמאלנית, לחריזה ברמה מבריקה, ולמוזיקה מהמשובחות שנעשו בארץ הן מבחינת לחנים, הן מבחינת עיבודים וביצוע, והן מבחינת הפקה (עליה הופקד תמיר מוסקט המצוין תמיד). בשבועות האחרונים, מאז שיצא האלבום, הספקתי לקרוא כתבות על ועם הבילויים בכל מקום אפשרי בערך, ולשמוע עשרות ויכוחים אם הם דור שני לבוהמה התל אביבית העשירה שמפיקים מחאה שנונה בשקל תשעים, או הלהקה היחידה בארץ שיש לה מספיק ביצים לתת אמירה בעלת משמעות וגם לגבות אותה במוזיקה מהשורה הראשונה. אני, רק שיהיה ברור, שייך לאלה שטוענים את הטענה השנייה. החברה שלי טוענת שלו הבילויים היו עושים את אותה המוזיקה אך בונים עליה מסרים שלא משיקים להשקפת עולמי, לא הייתי מקשיב להם. סביר להניח שהיא צודקת (לשירים הפוליטיים של אריאל זילבר אני לא טורח להקשיב, למשל). ומזל שהמסרים לא עושים לי חררה (רוב הזמן), כי המוזיקה כאן היא מן המשובחות שנכתבו ונוגנו בארץ בשנים האחרונות. בין אם זו רכבת ההרים המילולית המסחררת של "שגר פגר" [קליפ ראשון, קליפ שני], תמונת המצב החדה והמצמררת (מוזיקלית ומילולית) של "באב אל וואד 38א" ו"משהו כמו תה" שממסגרים את האלבום, שיר הפלמ"ח המזעזע והנפלא "תנשב הרוח" או הדקירה החנוך-לוינית בזיקפה הלאומית ב"חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד" – בכל שיר מצאתי לפחות כמה רגעים נפלאים, דוקרים, כאלה שיוצרים אי-נוחות ועונג בו זמנית. אסף לבנון, שכתב עבודה אקדמית על הטקסטים של הבילויים (ואליו קישרתי בחלק משמות השירים), כתב משהו שאין לי ברירה אלא לצטט כלשונו: "אם ב'אני לא כאן לבדר אתכם' [מתוך "באב אל וואד 38א"] הצהירו על עצמם הבילויים כהרכב מחאתי/סאטירי, ולא כעל הרכב בידור, ב'קודם התזמורת ואחר כך מכונות היריה' [מתוך "חיליק פורצלינה"] – הם מתארים את טכניקת היצירה וההגשה שלהם. הרי הדבר הראשון שקופץ לאוזן בבילויים הוא החגיגה המוסיקלית – הסגנון הייחודי, הקצב, כלי הנגינה. אחר כך, אחרי שנשבית בקסמה של חגיגת הצלילים השמחה לכאורה – הם מביאים לך את 'מכונות היריה' – הטקסטים הארסיים והקשים, שלגמרי לא בטוח שהיה אפשר לעכלם בכזו קלות במסגרת מוסיקלית שונה". נכון, זו לא טקטיקה שהבילויים המציאו, והם לא הראשונים בארץ שממיסים גלולה מרה בעטיפה קלה לעיכול, אבל הם עושים את הכל – הטקסטים והמוזיקה, התרבות הגבוהה והנמוכה – ברמה כל כך גבוהה בעיניי, שהאלבום הזה נטחן אצלי כבר שבועיים כמעט מדי יום, לפעמים בלופ. וזה משהו שכבר מזמן לא קרה אצלי. למען האיזון, תימורה לסינגר לא מסכימה איתי. אבל מבחינתי זו המלצה חמה חמה חמה לדיסק שאולי תאהבו, אולי תפסלו, אבל אתם פשוט חייבים לתת לו צ'אנס. [כלמיני]
21. אמיתי סנדי עושה לנו את העבודה השחורה וסוקר כמה מהריליסים העצמאיים שיראו אור בפסטיבל הקומיקס הישראלי הקרוב. את שאר הסקירות שלו לקראת הפסטיבל הקרוב אפשר למצוא בעמוד הזה. הפסטיבל, להזכירנו, ייערך בין ה-25 ל-28 באוגוסט, כשיהיה חם. [עברית]
22. [תודה לפרנק] הוצאת פנגווין הזמינה שישה מוסיקאים לאייר את כריכת הספרים האהובים עליהם . הספרים עצמם יצאו עם כריכה ריקה, כך שגם הקונים יוכלו לעצב במו ידיהם. [עברית]
23. טל גורדון מראיינת את דויד פרץ! [עברית]
24. [תודה לברחש] חובבי הקולנוע ביניכם יכולים ליהנות עכשיו מכ-150 סרטים קצרים, באתר פסטיבל הקולנוע הנייד! ויש גם קליפים. [אנגלית, נגן בדפדפן]
25. באיחור רב תתקיים סוף סוף ישיבה ביום שני הקרוב, בה יחליטו קברניטי MTV מה מייצגת ה-M בשם הערוץ. סוף סוף הם הבינו מה שכולנו הבנו – לא נשאר שם הרבה זמן למוזיקה. [אנגלית]
26. זוג מדענים גרמנים טוענים כי הם הצליחו לשבור את מהירות האור. אחרים טוענים שאלה זוג שקרנים. [אנגלית]
27. מריה טיילור, חצי מהצמד אזורה ריי, הוציאה השנה אלבום שני שאיכזב אותי מאוד בהשוואה לאלבומה הראשון מ-2005 שמאוד, מאוד אהבתי. עכשיו גם החצי השני של אותו צמד, אורנדה פינק, מוציאה אלבום נוסף משלה – הפעם תחת הכינוי Art in Manila. את השיר "The abomination" מתוכו אפשר כבר להוריד בהנאה ולבדוק אם היא מצליחה לפצות על אכזבת שותפתה. [מפ3]
28. [תודה להגר] גם אם אתם טרנסקסואלים, מעכשיו אתם לא צריכים להרגיש מנודים ממעגל היהדות. התנועה הרפורמית הוציאה מהדורה חדשה למדריך "כולנו – התוכנית ליישום קבלתם של הומוסקסואלים ולסביות", ובה נוסחאות כתובה לחתונה הומוסקסואלית, ברכה למי שהחליף את מינו, ועוד. הגר מוסיפה: "יחי הפתיחות! יחי הרפורמים!" [עברית]
29. עשרת הסרטים הכי טובים שהוליווד לא הסכימה להפיק. [אנגלית]
30. דירהוף משחררים רימיקס חדש לשיר "Matchbook seek maniac" מאלבומם האחרון, לרגל פסקול חדש. [נגן בדפדפן]
31. אוהבים להיות עצמאיים? הנה מאה דברים שתוכלו להכין בעצמכם, מחומוס ופיניאטה ועד גיטרה ומעיל. [אנגלית]
32. [תודה ליעל המקורית] 59 דרכים נהדרות להבדיל בין נשים וגברים בשלטי השירותים. [עברית]
33. טרנט רזנור, עוד שנייה בארץ, בראיון נרחב לוויינט. [עברית]
34. חביבי מאט פונד, מלהקת Matt Pond PA שהשתתפה ב"תקשיבו רגע" האחרון, מתראיין למגזין ספין. [אנגלית]
35. [תודה לברחש] שממליץ על התכנה RaimaRadio שיכולה להשמיע ולהקליט תחנות רדיו מכל העולם, גם מהארץ, כולל אפשרות לקבוע מראש הקלטה בשעות מסוימות כמו בווידאו (זוכרים את המכשיר הזה?) [exe]
36. פול סמית ממקסימו פארק שם את האייפוד שלו על ראנדום ומספר על מה שיוצא. [אנגלית]
37. [תודה לרוני] שמפניקה אותנו באתר של הסימפסונז וברגר קינג, בו אפשר להעלות תמונות קלוז-אפ שלכם, ולקבל מיד את גירסת הסימפסונז שלכם! קצת יותר כיף מבניית הסימפסון האישי שלכם באתר הסרט. [אנגלית]
38. בעוד הספירה לאחור לקראת אלבומה החדש של הזמרת האהובה עליי פי-ג'יי הארווי נמשכת, "Under the ether", הסינגל הראשון (שלא מזמן קישרתי לביצוע לייב שלו) הגיע לרדיו של ה-BBC, ומאזין זריז כבר הספיק להקליט אותו משם באיכות סבירה. האזינו עכשיו או שתפסידו שיר מצוין. [נגן בדפדפן]
39. מגזין שאוטמאות' עורך את רשימת 50 הנשים הכי שוות במוזיקה. התמונות להדגמה בלבד. א. אין לי שום ספק שהייתי מדרג את הרשימה הזו הפוך בדיוק, מהסוף להתחלה. ב. את מי הייתם בוחרים למקום הראשון שלכם? [אנגלית]
40. אמילי היינס הכה-נפלאה כותבת במגזין הארפ איך רוברט ווייאט שינה את חייה. [אנגלית]



41. מלבד העובדה שאני מת על הדס רשף, אני מת גם על העבודה שלה שהתפרסמה עכשיו בבית העם, לצד שיר מתורגם של נידאא' ח'ורי. [עברית, ערבית]
42. לראשונה בחיי, חשוב לי שהראפר 50 סנט יעמוד במילה שלו. [אנגלית]
43. פלד ואורטגה ישחררו בעוד חודש אלבום חדש, ובינתיים אנחנו יכולים להוריד מיקסטייפ של קטעים מתוכו, כטיזר. [מפ3]
44. ששת האיומים הכי מוגזמים על אמריקה, והדברים שמהם צריכים האמריקאים לפחד במקומם. מעניין. [אנגלית]
45. הפוסט החדש של קרייג תומפסון לא מאוד מעניין, אבל הוא שווה הצצה רק בשל התמונה האחרונה בו, של אנשים שקיעקעו חלקים מהקומיקסים שלו. יפהפה. [אנגלית]
46. לפני שלושים שנה ויום הלך לעולמו אלביס פרסלי, גדול זמרי העולם המערבי (ואי אפשר להתווכח על זה בצורה משכנעת). היום לפני 49 שנה גם נולדה מדונה, אבל היא לא באמת מעניינת כל כך. אני חייב לציין שאני לא אלביסולוג מי יודע מה. אני מאוד מחבב את הבחור, אבל אף פעם לא התעמקתי בו יותר מהלהיטים המובנים מאליהם. בת דודתי הייתה במשך שנים מעריצה נלהבת שלו ורכשה כל הקלטה וכל פריט שקשור אליו, לכן התפלאתי מאוד לגלות השבוע שיש לו שיר שנחשב למגה-מצליח, ואני לא שמעתי אותו מעולם. יותר מזה – נבוכתי לגלות שלא זיהיתי שזה אלביס, כשהדלקתי רדיו ושמעתי את השיר בתכנית של בועז כהן. פדיחה. חשבתי לרגע שזה טום ג'ונס (מה שמבהיר הרבה דברים לגבי ג'ונס). אבל זו הייתה הוכחה ניצחת עבורי לגדולתו של אלביס. שמעתי את השיר ברדיו ולא ידעתי מי זה. רק ידעתי שזה פשוט מדהים, ושהלב שלי רוטט. רק אחר כך גיליתי שזה "המלך", והבנתי קצת יותר למה הוא נחשב למלך מלכתחילה. לשיר הזה קראו "In the ghetto" ומצאתי לכם אותו בביצוע המסוים שהשמיע בועז, מתוך הופעה ב-1969. אפשר לראות משהו אירוני בכך שדווקא אלביס, שהואשם פעמים רבות בכך שהוא "גנב" את המוזיקה השחורה והלבין אותה, שר על החיים ב"גטו". אבל השיר כל כך טוב, שזה ממש לא משנה. [מפ3]

שבת שבוגי לכולם!
נהנים מהעונג? למה שלא תשקלו להירשם לקבלת עדכונים במייל, או אפילו תתרמו כמה שקלים לאיחסון האתר ברשת?