29 ביוני 2007

עונג שבת: כמה זה יפה כשאנחנו יחד

"לא האמנתי שייצא משהו מהחיים שלי, אבל וייטס סיפק לי הארה: הבנתי שהעולם הרבה יותר גדול ממה שחשבתי. הבנתי שאם יש מקום בעולם למוסיקה של טום וייטס, שהיא כל כך שבורה ואמורפית, אז יש בו מקום גם בשבילי" – רות דולורס וייס היא דוגמה חיה לכוחה של המוזיקה.

נראה כאילו יש הפעם מעט אייטמים יחסית, אבל האמינו לי, השבוע כל אייטם – מלמיליאן.


חמישה בספטמבר. פארק הירקון. NIN. באמת. [תמונה: (cc)]

  1. עוד מעט תקראו דעה מאוד מאוד משוחדת על אלבום השבוע שלי והופעת השבוע שלי, שהם אותו אירוע שיהיה קל מאוד לנחש מראש. איפשהו באמצע אותו ערב נפלא שהאיר את כל השבוע שלי בזריחה ענקית של שמחה, עלה לבמה יוסי בבליקי, ושר את "כמה זה יפה כשאנחנו יחד". לא מזמן חילקתי פה עותקים מפינוקיו, האלבום האחרון של פונץ' שגם כולל את השיר הזה, אבל האמת היא שלגמרתי שכחתי שהוא נמצא באלבום. כשהשיר התחיל על הבמה, האוזניים שלי הזדקפו, כמו כששומעים שיר שאוהבים מלפני שנים. נדרשו לי כמה ימים וטלפון אחד לבבליקי עצמו כדי להבין מתי והיכן נכנס השיר הקטן והנהדר הזה למחזור הדם שלי – זה היה לפני כמה שנים, כשעוזי וייל כתב וביים את "8 דקות ביום" בערוץ 1. שמונה דקות יומיות מופרכות ומבריקות כמו שרק וייל יודע, בסגנון המובהק של "השער האחורי" האגדי שלו. ידידו בבליקי גויס אז לפסקל את סדרת הקטעים הזו, ובתהליך נולדו שירים נפלאים כמו "24 שעות ביממה" עם סיון שביט, "לב שבור" ו"האיש שלא ידע להיפרד" שמצאו את דרכם ל"פינוקיו", ועוד ועוד. החלק הנחמד היה שלא הייתם חייבים לתפוס את התכנית בטלוויזיה. וייל ובבליקי נתנו את השירים האלה להורדה בסולסיק, ואף בירכו במילה חמה אם שיגרת להם תודה וירטואלית. אחרי אותה הופעה ו-24 השעות עם החברה שלי, היה לי ברור שזה יהיה שיר הפתיחה שלי. אני דווקא שמח לתת פה להורדה את הגירסה מ-"8 דקות ביום" ולא מפינוקיו. היא קצרצרה ותמציתית הרבה יותר, ולפעמים פחות זה יותר, כמו שאוהבים להגיד סטודנטים לעיצוב. [מפ3]
  2. עכשיו זה סופי! NIN יופיעו בארץ ב-5.9, בגני התערוכה. אם האירוע יתקיים כמתוכנן, חצי מכם יבואו רק בשביל להקת החימום (אבל לא אגלה עד שזה יהיה סופי באמת). פאק יה!!! האלבום האחרון שלהם פשוט אדיר בעיניי, וקשה לי כבר לחכות. כל זה, כמובן, אלמלא יקרה משהו דומה לאייטם הבא… [עברית]
  3. איזו הפתעה: הרולינג סטונס לא מגיעים בסוף ארצה. הרימו את היד אם אכפת לכם. [עברית]
  4. אבל רגע, אבל רגע! אם אתם בכלל בקטע של היפ-הופ מהזן המעולה, תתעלפו לדעת שבעוד שבועיים יפקוד אותנו כאןCut Chemist! כן! ה"ברזילי" עושים זאת שוב ומצליחים להביא אמן מדהים בלי שאף אחד מחוץ למרכז תל אביב ישמע על זה כמו שצריך. אליסף דעואל המלך ניסח את זה יפה במייל: "האיש והאצבעות, קאט קמיסט הידוע משריטותיו בהרכב ג'וראסיק 5, בעבודותיו המשותפות עם די.ג'יי שאדו ובאלבום הסולו המצויין שלו, The Audience’s Listening, נוחת פה". זוכרים את ההמלצה שלי על ג'וראסיק 5 לפני כמה שבועות, באלבום השבוע? חצי מההמלצה הזו נמצאת שם בזכות כימאי החיתוכים, אחד הדי-ג'ייז הכי טובים בהיפ-הופ. אל תפספסו, בי-בויז. [עברית]
  5. והנה חדשה מרגשת במיוחד עבורי. אצטט עבורכם את דביר מפורום תרבות פסיכדלית בתפוז, שכותב לי בשמחה גדולה:

    לפני יותר משנה פרסמת אייטם על כתבה בגארדיאן בה מוזכר תקליט ישראלי עלום שם, ושאלת מהו אותו תקליט? ושל איזה זמר? ידעתי שיש רק מקום אחד בו ידעו את התשובה ופרסמתי את השאלה בפורום "תרבות פסיכדלית" בתפוז. כמובן שאחד הפסיכים ידע את התשובה, שזהו תקליט בשם "פרדס הגחלים הלוחשות" של שמשון "שיש" מיאל. וכעת בעקבות ההייפ שנוצר בפורום, אשר אף הגיע לעיתונות, ולאחר תלאות רבות, וחיפושים אחר שמשון מיאל (אשר בינתיים הספיק לחזור בתשובה ולשנות את שמו), התקליט יוצא לבסוף ברימאסטר על גבי דיסק. אז גם לך ול"עונג שבת" יש חלק בהוצאה של דיסק הזה חזרה לעולם.

    איזה כיף גדול ואיזו חדשה נפלאה לפתוח איתה את הבוקר שלי :-) בעיקר סחטיין גדול לכם, קוראי העונג העירניים ובעלי התושייה. לכו תתחדשו לעצמכם עם עותק. [עברית]

  6. מוזיקה 24 מתחדש באתר מצ'וכלל, משודרג ומורחב. שימו לב במיוחד לאגף הבלוגים החדש עם טורים מאת שרון הולצמן, א.ב. דן, מעין רודה, ניר פרידמן ומיודענו סטפן בולצמן. באגף הקליפים, שאני לא זוכר אם הוא חדש או לא (אבל נדמה לי שכן), אפשר למצוא מאגר עצום של קליפים לצפייה מיידית. עדיין לא "כל הקליפים במוסיקה הישראלית", אבל בהחלט כמות מרשימה. וכמובן – לוח ההופעות הכי מסודר בארץ, נכון לעכשיו. נו, שנתחדייש! [עברית]
  7. אני מועמד? אני?אתר בלוגרים עורך תחרות לבחירת הבלוגים העצמאיים הטובים בישראל, ובמהלך חודש יולי כולם יכולים (להירשם ו)להצביע. אני לא יודע מה ההגדרה לבלוג עצמאי או לא עצמאי (האם בישרא זה עצמאי או לא? מה ההבדל? האין כל בלוג עצמאי, בעצם?), אבל בקטגוריית בלוג התרבות הטוב ביותר אפשר להצביע גם לעונג שבת. חשבתי להצביע לעצמי ואז הבנתי שאין לי כוח להירשם, כי אני עצלן. אבל אם ארשם אצביע ל"זה מסתובב". אה רגע, אפשר להצביע ליותר מבלוג אחד, יאי! [עברית]
  8. The Verve מתאחדים בסתיו! [אנגלית]
  9. מאט, מהאתר Where in the world is Matt – נו, זה שרוקד במלא מקומות בעולם – הגיע השבוע לכיכר דיזנגוף. גם הכלב קושקוש היה שם, וגם אפי פוקס. [עברית, וידאו, פיקסלים]
  10. Oh, god, no. [עברית]
  11. ידידי הווירטואלי עידן פועל מוזיקלית תחת השם Oceanic, והעלה השבוע דמו אקוסטי של ארבעה שירים למייספייס שלו. אם אהבתם את מה ששמעתם (ואני בהחלט אהבתי, גם בלי קשר לחיבתי לעידן עצמו), דעו שעידן מחפש גיטריסט, בסיסט ומתופף כדי להשלים הרכב שיטיס איתו את השירים האלה לחלל, או כדבריו: "אני בטוח שישנם גיטריסטים, בסיסטים ומתופפים שהם גם נגנים טובים מאוד, גם גרים באזור המרכז או השרון והם גם קוראי עונג נאמנים". זה מיועד לכם, חברים! אם נדלקתם ואתם בעניין, שלחו לי מייל ואקשר ביניכם. [חלל]
  12. האלה לה אני סוגד, PJ Harvey, עומדת להוציא אלבום חדש בספטמבר, כך על פי ספינר. מה, כל כך מהר? עדיין לא עיכלתי עד הסוף את Uh huh her, בחיי (ועברו 3 שנים!). מזמן לא קרה לי שהרגשתי שהאמן משיג אותי ולא להיפך. [אנגלית]
  13. רשת ארומה, שהקפה שלה נמצא בתחתית הרשימה אצלי ולא בגלל התאגידיות אלא הטעם, נותנת חסות למופע של לוריין היל בארץ. מישהו רוצה לתת משחק מילים על צבע העור של היל והקפה/מוקה/ווטאבר? :) [עברית]
  14. [תודה ל-Kettercat] פעם בסוף של מעריב לנוער היה לוח מודעות כזה של ד"שים ומזלטובים וכל הדברים הטובים האלה, והיה שם אגף של "את בשמלה הלבנה שעמדה בצד ושתתה קולה דיאט בהופעה של פורטרט. אני לבשתי פלנל משובץ ודיברתי עם חברה שלך. נדלקתי, צרי קשר". אח, תחשבו על זה – יכול להיות שראיתם את אהבת חייכם והיא נמלטה מכם! עכשיו, לכל הביישנים והנדלקים מרחוק יש פיתרון באתר הישראלי Hi see you, שם תוכלו להותיר הודעה, ואולי אהבת חייכם תגלוש ותמצא ותחזור אליכם, ואז תוכלו לגלות שהיא בכלל לא מה שחשבתם ויש לה ריח של שום מהפה. ואמרו שהרומנטיקה מתה. [עברית]
  15. "לא כל זב חוטם שגלגל"צ או צדי צרפתי חפצים ביקרו, יכול להקליט על חשבונכם קאבר חולני עד מעוות", מתרה שרון אריאלי, ומנסח טיוטה ל"אמנת הקאברים הבלתי הרשמית לביצוע שירים לא מקוריים". [עברית]
  16. לאוקרביל ריבר דלף שיר חדש. [מפ3]
  17. [תודה לאלעד] לד זפלין מתאחדים. כן, לד זפלין. כן כן, ההם. מה דעתכם? אני מפקפק. לא כי אני לא מאמין שהם יתאחדו – הם יתאחדו – אלא כי קשה לי מאוד לדמיין את לד זפלין בלי החלק האהוב עליי ביותר במוזיקה שלהם – התופים של ג'ון בונהאם. כן, ברור שג'ימי פייג' עשה לגיטרה ולסאונד של הרוק דברים שאפילו הנדריקס לא עשה, והגרון של רוברט פלאנט עשוי מאותו מחצב נוצץ ממנו בנויות המדרגות לגן עדן, וג'ון פול ג'ונס חנון וכל זה – אבל התיפוף של ג'ון בונהאם היה ונשאר בעיניי החלק הכי סוחף, מדהים ומופלא בלהקה האדירה הזו. חושבני כי אתכחש. [עברית]
  18. Stars זוממים אלבום חדש בשם In Our Bedroom After the War בספטמבר (כמו הארווי!), ושיר ראשון מתוכו, "The night starts here", אפשר כבר להוריד בצורה חוקית. [מפ3]
  19. פופטארט עדיין לא חוזרת כמו שצריך, אבל הנה טפטופון עם פוסט אורח אצלה. איילון צפון ממליץ על Au Revoir Simone. [עברית]

  20. שחרר, אח שלו, שחרר

  21. יש לכם פו הדב קטנטן שתקוע בתוך משהו, מסוג הדברים החמודים-מדי ששמים על פלאפונים, וכדומה? התביישו לכם! שחררו אותם, תיכף ומיד! חם להם! [עברית]
  22. ביקורת נאה אך מאוד, מאוד לא מספקת לאלבום הענק שיר טיול, של אביתר בנאי, שהוא בעיניי אחד האלבומים הישראליים היפים והמרתקים ביותר שיצאו אי פעם. יפה הגיב nakamir שכתב "כנראה שלא סתם לא כתבו על האלבום הזה עד עכשיו למרות שהוא ברשימת האהובים של כל-כך הרבה אנשים כאן. הוא כל-כך מורכב". [עברית]
  23. [תודה לרוזה הגולשת] ששולחת את "הכתבה המוזרה ביותר על ארקייד פייר שקראתי מעולם", כדבריה. [עברית]
  24. ג'ירפות לא מפסיקים להפציץ בקליפ מעולה אחרי קליפ מעולה מהאלבום (המעולה!) "גג". אחרי "גג", "חייב לשכב" ו"לכת" המעולים בהם אפשר לצפות באתר הלהקה, הם הוציאו לאחרונה את "מהר מדי" ו"קשה לי" בהם אפשר לצפות במוזיקה 24, ועוד רגע הם אמורים להוציא גם את "מרפסת" של הקומיקסאי שלומי צ'רקה. קבלו הקרנת בכורה (תודה, שלומי!). [שלל נגנים בדפדפנים]
  25. [תודה לשגיא] עיצובי דיסקים מגניבים הם מצרך נדיר ומבוקש אצל אנשים כמוני, שמתעניינים כמעט בכל מה שקשור במוזיקה ובמוצריה (בג'ול-קייסז אני לא מתעניין, זה פיכסה). כריסטיאן לין אסף כמה עיצובים שעושים שימוש חכם בחור העגול שבאמצע הדיסק. אפשר להיות מבריקים ומקוריים יותר מזה, אבל גם אלה מעוררים חיוך ומחשבה. [אנגלית, פיסקלים]
  26. ומי צוחקת על איימי ויינהאוס? לילי אלן בחיקוי משעשע. [תמונה]
  27. הבלוג של המאיירת אלית אבני הוא תאווה לעיניים ולראש. לעיניים, כי אבני מאיירת נפלאה ומקצועית. לראש, כי היא מראה את כל שלבי העבודה, מהסקיצה והרעיונות ועד הגימור וה"נצנצים" כפי שהיא מכנה את זה. שקעתי בבלוג הזה עמוק וכמעט שכחתי להכין את העונג השבוע. יאמי! [עברית]
  28. [תודה לשיר] הביסטי בויז פתחו פליקר, והם מעלים תמונות מהדרכים, מהופעות וכדומה, אבל לא מקבלים תגובות. [פליקר]
  29. אמיר שילה ממדור אינדי ישראלי ב"הארץ" אונליין – וואו זו הייתה אחת מהצגות האנשים הארוכות בתולדות העונג – מתמקד הפעם בחברתנו המופלעה רות דולורס וייס ובאייל ניסטור מלהקת My Second Surprise, שמפניקה אתכם עוד רגע בלינק הבא. [עברית]
  30. J Mascis מדינוזאור ג'וניור – ואם מישהו החליט כבר איך מבטאים נכון את שמו, ספרו לי – מתראיין בעקבות האלבום האחרון והמ-צ-ו-י-ן של הלהקה. [אנגלית]
  31. My Second Surprise, אחת הלהקות הישראליות הכי טובות ששרות באנגלית, החליטה לעשות את המעשה הכי טוב שרק אפשר – בשבילנו המאזינים – והחל מהשבוע נותנת את אלבום הבכורה המצוין שלהם, Avoidance as a way of life, להורדה מלאה בחינם! איזה כיף איזה כיף איזה כיף. עבור מי שעדיין לא מכיר אותם, זו הזדמנות נפלאה. בעיניי השירים מצוינים, העריכה של האלבום מעט בעייתית, אבל מדובר בלהקה נהדרת.
  32. ואפרופו האלבום בחינם, שגיא ב היה בהרצאה של ד"ר מישיו קאקו, שיישם את תאוריית ארבעת השלבים (ששגיא מסביר בבהירות) על התהליך שעוברת תעשיית המוזיקה כיום מול האינטרנט. בעיקרון, הוא חוזה מה שרבים אחרים חוזים – המתווך ייעלם. יישאר רק הקשר של אמן-קהל, והפרנסה תגיע מהופעות בלבד (וסחורה נלווית, שהוא לא מציין). מעניין לקרוא. [עברית]
  33. ועוד אפרופו האלבום בחינם, להקת The Layaways מתלבטת בקול רם: "אם אנחנו עושים את זה בעיקר לשם ההנאה מהיצירה, וגם ככה לא מרוויחים כסף, לא עדיף שניתן את המוזיקה בחינם?" מונולוג בעד ונגד חלוקת אלבומים שלמים בחינם. [אנגלית]

  34. הסימפסונז – תמיד פיתרון טוב כשמחפשים תמונה מגניבה

  35. [תודה לאדר] התינוק עם הבולבול מהעטיפה של Nevermind כבר בן 17 (או 16, לפי התגובות). פריקינג הל, איך שהזמן רץ. מעניין אם הוא הצליח כבר לתפוס את השטר ההוא. [אנגלית]
  36. במומה מראיינים את אנשי הלייבל של התו השמיני על גישתם השונה מזו של חברות התקליטים הגדולות, ועל התרחבותם המתמשכת, אמר גיא ולא יסף. [עברית]
  37. [תודה לרוזה הגולשת] שגילתה דבר מה נפלא ומשמח: באתר Stage 6 של Divx, שמציע וידאו באיכות מטמטמת שגורמת ליוטיוב וחבריו להיראות כמו המזבלה העירונית, אפשר לצפות בפרקים מהסדרה המשובחת פיירפליי, ממפעלותיו של ג'וס וידון! הטעינה עלולה להיות ארוכה מפאת איכות הקובץ, אבל זה שווה את זה. My food is problematic. [צפייה באתר או הורדה בפורמט Divx]
  38. דיוויד ברוזה כותב על חברו מאיר אריאל ז"ל, לקראת הפסטיבל השנתי. [עברית]
  39. [תודה לשיר] סקוט פורד, הבסיסט של הטוויילייט סינגרז, שדרן רדיו ואיש מגניב באופן כללי, מסביר למה יש להקות ששונאות פורומים. [אנגלית]
  40. אמיתי סנדי דיווח לקוראי הבלוג שלו בקפה-דה-מארקר (חייבים למצוא לזה קיצור) על מילתנו החדשה אומזנות (פורנוגרפיה בעברית), וקיבל מקוראיו שלל הצעות נוספות ומגניבות, ביניהן ערומדיה, חיזיונים, עירומנות ועוד. [עברית]
  41. בהזדמנות דומה מדווח סנדי שסקוט פילגרים הרביעי יוצא החודש, אף על פי שבאמאזון מדברים על נובמבר. אם נציגי קומיקס וירקות קוראים כאן, אנא ספרו לנו מתי נזכה להחזיק את הרך הנולד בידינו ולצחוק מכמה שוואלאס הוא אדיר. [עברית, אנגלית]
  42. [תודה לשיר] שמקשרת למאמר של דנה בויד שנראה מעניין (בחיי שלא הייתה לי סבלנות לקרוא) על המעמדות בארה"ב כפי שהם משתקפים במייספייס ופייסבוק.
  43. [תודה לסגול 59] שכותב: מפיק ההיפ הופ הקליפורני הידוע וורן ג'י, ששיתף פעולה עם סנופ דוג, ד"ר דרה, אייס קיוב ואחרים, מוציא מהבוידעם טרקים שלא שוחררו ומוכר אותם ב-99 סנט בדף המייספייס שלו. מומלץ לחובבי G-Funk שטוף שמש, בנות, ג'ין, ג'וס וכרוניק. [חלל]
  44. וסגול 59 שלנו מתארח השבוע במדור "איך אנחנו מתלבשים" במוסף הארץ, על (חוסר) הרגלי האופנה שלו, ועם תמונה שלטעמי צריכה להפוך לאייקונית. [עברית]
  45. [מאירועי הפרקים הקודמים] גודנס גריישס, כמה מדהימה, מרגשת, שמחה, עצובה, מספקת, מלחיצה ומרוממת הייתה ההופעה של דויד פרץ בתמונע ברביעי האחרון, ואת זה אני לא אומר רק כי אני משוחד אחושרמוטה. טוב, גם, קצת. אני אומר את זה מנקודת המבט הכי אישית שלי. זה מוזר, אבל זו הפעם הראשונה שאני מבקר בהופעה של האמן שאת הדיסק שלו הלייבל שלי מוציא. מופרך אבל נכון. הרגש, ההתרגשות והרגישות שנשפכו מדויד כמו הזיעה של הנגנים שלו בערב התלאביבי ההביל ההוא היו משהו שלא רואים בכל יום. בטח לא ביום בו אני רואה לראשונה, יום אחרי שיצא מבית הדפוס, את הדיסק המוכן. יום קודם לכן הדיסק הגיע, באמתחתו של מורפלקסיס, אל דויד בבאר שבע. "זה מדהים!" הוא שאג לי בטלפון "אני מרגיש כאילו נולד לי בן בכור! אנחנו נמכור אלפים!" ואני חייכתי חמוץ-מתוק מרחוק, משתתף בהתלהבות ולבי נחמץ על שאני עובד באותו יום ולא יכול להיות לידו כשזה קורה. אבל ביום רביעי הייתי שם כשזה קרה – כשלבמה עלו בזה אחר זה בועז כהן, שרון מולדאבי, יוסי בבליקי, איתי בלטר, נעה בביוף, טל אורן ומי לא, וניגנו יחד עם דויד ולהקתו המופלאה את שירי האלבום שאך עתה נולד אבל נהרה במשך שנים, שירים של בלובנד, שירים חדשים לגמרי "מהאלבום הבא". דויד עולה לבמה באופן מסורתי לבוש חליפה שחורה אבל בפריטה הראשונה על הגיטרה ועל מיתרי הקול ברור לכולם שהוא בעצם עלה עירום לגמרי. באנגלית יש ביטוי, "To wear your heart on the sleeve" – בעברית זה בערך חופף ל"פיו ולבו שווים". ביום רביעי כל אחד בקהל עקר לעצמו את הלב והשליך לבמה יחד עם זה של דויד עצמו, ששתת דם ממיתרי הגיטרה הכסופה. אהבה במקום עגבניות. כמה חום העניק הקהל שמילא את האולם לבחור הקירח שעל הבמה (פלא שדויד הזיע?). ואני יושב בשורה האחרונה, מעביר את מבטי כל הזמן מדויד והבמה אל חברתי אביטל שתדהמתה גוברת בכל שיר, אל בנימין למוד-ההופעות שיושב בצד השני של השולחן ועושה לי פרצוף מרוצה של "אמרתי לך?", אל הארגז מלא הדיסקים שמונח מתחת לשולחן ובכל שיר שעובר מתרוקן היפותטית – ואחרי ההופעה גם פיזית, כשכל המאוהבים הוותיקים והטריים הסתערו עלינו לרכוש להם עותק. שעתיים קודם לכן הגעתי לפני ההופעה והוחשתי אל חדר האמנים, שם חיבקתי את דויד ואת הדיסק שראיתי לראשונה באותו הרגע. לא הספקתי לעכל – רצתי להקים עם בנימין ואביטל את שולחן המכירה, משם להופעה, משם שוב למכירות. כמה שעות מאוחר יותר אני יושב במסעדה בה עובד אחי הגדול, מרגיע את בטני הנרגשת-עדיין בשרימפס ופטריות פורטבלו עם גבינה, ומסתכל על הדיסק שלא יצא מהיד שלי כל הערב. וכל מה שיש לי בראש זה: פאק. זה כאן. זה עכשיו. זה ביד שלי וזה הרבה יותר יפה ממה שחשבתי שזה יהיה. זה קורה, וברגע זה אנשים לוקחים את זה הביתה, שיכורים מההופעה, כדי להקשיב. זה כבר לא במחשבים שלנו ובראש שלנו ועל הנייר ובהדפסות ניסיון, זה באוזניים ובלב וביד של המוני אנשים. המונים. כמו בהופעה של שני קדר שבוע קודם לכן, גם הפעם נדהמתי לגלות שהמקום היה מלא לחלוטין. הדיסק הזה, עליו בנימין ודויד ושני ואני וכל מי שהיה מעורב עובדים כבר חודשים ארוכים, סוף סוף קיים. לכן אין לי ברירה, כגיא שכותב את העונג אבל גם כגיא מהיס רקורדס (ובעיקר בגלל שבסופו של דבר זה תמיד אותו גיא), אלא להכתיר את האלבום הזה כאלבום השבוע שלי. כי אהבה היא אף פעם לא אובייקטיבית, וזה היה השבוע שלי: הייקו בלוז. כי כל מה שמתחיל נגמר (אבל בהרבה מובנים, המסע מתחיל רק עכשיו).
    ביום שבת בערב דויד והחברים יופיעו (חינם!) ב"בית המוסיקה" בירושלים, ב-7.7 ב"עשן הזמן" בבאר שבע, ובקרוב בעוד כל מיני מקומות – אל תעיזו לפספס, הלב שלכם לא יסלח לכם. בעוד חודש וקצת תהיה עוד הופעה בתמונע, ומעניין אותי לראות איך יגיב אז הקהל. כלומר, איזה אחוז מהקהל יורכב ממאזינים חדשים לגמרי שייחשפו לדויד עכשיו כשיוצא הדיסק. עוד שבועיים וקצת בחנויות, בשבוע הבא כבר בידיים של מי שהזמין ברשת. אוף, כמה כיף. [האזינו לכל האלבום]
  46. וויזר מתכננים אלבום חדש בתחילת 2008, וכולנו מקווים שהוא לא יהיה מחורבן כמו הקודם. [אנגלית]
  47. [תודה לרוזה הגולשת] ששולחת את יוני קאש מפזם את "Jackson" עם מיס פיגי והחבובות, כולל להטוטי מפוחית וחיוכים לכל עבר. [טיוב]
  48. "מאז שהוציא לאור את השירון הראשון, כקצין בגדנ"ע, קשורים חייו של אליהו הכהן בתולדות הזמר העברי: הוא יודע מי כתב כל שיר, למה ולכבוד איזה מאורע". כתבה וראיון במוסף הארץ. [עברית]
  49. [תודה לשיר] הרולינג סטון בעוד כתבת הספד לתעשיית המוזיקה, שבעיקר מזכירה לי את הכתבה המגוחכת של ליהי אלבז שהתפרסמה היום ב"שבעה לילות", ונראתה יותר כמו תרגיל בכתיבה יוצרת מאשר דיווח עיתונאי. כל כך הרבה סטריאוטיפים, הגזמות וכתיבה מגמתית, שאפשר למות. אני לא מתכחש לצניחה המסחרית של תעשיית הדיסקים, אבל ביקרתי בכמה סניפים של טאוור וצליל בחודשים האחרונים, גם סניפים שלא נחשבים הומים, כמו בקניון רננים או בגן שמואל או בטבריה, ותמיד, אבל תמיד, נאלצתי לעמוד בתור לקופה אם רציתי לקנות משהו. ברור שהתעשייה משתנה וברור שאנשים מורידים מוזיקה, אבל בתכל'ס – אם החנויות האלה לא היו רווחיות הן היו נסגרות. זה ביזנס וזה עד כדי כך פשוט. כשזה יקרה, יישארו חמש חנויות דיסקים בארץ. בינתיים זה לא קורה, אז די להתלהם. דופקים מסמרים בארון הקבורה של הדיסק כבר מ-1997, אבל כל מי שנכנס לאוזן השלישית או לדיסק סנטר יודע שעוד מוקדם להספיד. ולמען האמת, ממש, אבל ממש נמאס לי מכתבות מגמתיות כמו של אלבז ואחרות. תהיו עיתונאים או שתהיו קברנים, רק תחליטו מה אתם. [אנגלית]

  50. שלא ייראה לכם קשוח, חצי מהסרט הוא בוכה כמו בת 14 בהופעה של ברייט אייז

  51. Art Brut חובקים אלבום חדש ואדי ארגוס קופץ לפיצ'פורק כדי לספר על אלבומים ושאר פריטים שחביבים עליו במיוחד. אני די אדיש לארט ברוט, אבל אני חייב לציין שהטעם של ארגוס מחריד (דה הולד סטדי? ספיידרמן 3?). [אנגלית]
  52. לפני 40 שנה יצא האלבום של החלונות הגבוהים שנחשב, ובצדק מסוים כנראה, לאלבום הרוק הישראלי הראשון (או הפופ הישראלי הראשון, תלוי איך מסתכלים על זה). ארבעים שנה. בפורום ישראלית בוויינט כתבה נגה "יאללה, 40 שנה! אנחנו כבר חברה עם מורשת תרבותית של ממש. הרוק הישראלי הוא כבר לא ילד, יש לו מסורת, יש לו היסטוריה. יש לו שורשים" – והנה נקודת התחלה מצוינת להתחקות אחר השורשים האלה. ערן ליטוין ממעריב חוזר אחורה בזמן, מראיין, מדבר ומספר בכתבה מיוחדת, עם קצת צהוב בצד, כי בתקשורת מיינסטרים בארץ אי אפשר בלי צהוב. [עברית]
  53. פול מקרטני נותן מילה או שתיים או שמונים בראיון ל-AV Club. [אנגלית]
  54. האלבום האחרון של וילקו, Sky blue sky, גרם לכל המבקרים שאני מכיר לציין את ההשתנות וההתפתחות של וילקו לאורך הדיסקוגרפיה שלה, ובבוסטון הראלד מתמקדים בדיוק בזה. [אנגלית]
  55. עד שאאוטקאסט יוציאו אלבום חדש, אנדרה 3000 משחרר אלבום פסקול לסדרה המצוירת Class of 3000, ואפשר להוריד בצורה חוקית את השיר הראשון משם. [אנגלית, מפ3 דרך שירותי הורדה מעצבנים]
  56. ישבתי עכשיו כמה דקות מול המחשב ותהיתי באיזה שיר לבחור כשיר סיום. הווינאמפ שלי רץ על רנדום שכלל 200 שירים, ולחצתי במערכת על Mute כדי לחשוב רגע איזה שיר נשאר לי מהשבוע הזה ומתאים לסגירתו ולפתיחת השבוע החדש. ישר חשבתי על "Diamond Dancer" מהאלבום האחרון של ביל קלהאן (סמוג), אבל לא היה לי מושג למה. אני אוהב את השיר הזה, אבל הוא לא מאלה שמפוצצים לך את הראש מיד. למעשה, אני לא חושב שלסמוג יש הרבה שירים שמפוצצים לך את הראש מיד. ולעזאזל, יש באלבום הזה שירים שאני אוהב הרבה יותר (סיקמור, או פוטפרינטס, למשל), אבל דווקא השיר הזה קפץ לי לראש. והתלבטתי. ותוך כדי התלבטות קפצתי לקרוא פה ולקרוא שם והיה איזה מייל לענות עליו וזפזפתי קצת בפליקר ושכחתי לגמרי שאני צריך לבחור שיר סיום. ואחרי כמה דקות של קריאה ופליקריזם שמתי לב שיש לי שקט באוזניים, וכרגיל זה ממש לא מצא חן בעיניי. אז לחצתי שוב על השלט של המערכת, ונחשו איזה שיר התחיל ברנדום? נראה לכם שהייתה לי ברירה? לפעמים העולם קובע בשבילך, מסתבר. יופי של אלבום, האחרון של קלהאן. [מפ3]

ושאלה קטנה לסיום – מי מכם יודע האם קיימים חידושים ל-"She" של גראם פרסונס, ואם כן מי שר אותם? אני כמעט משוכנע ששמעתי את השיר הנהדר הזה בביצועים אחרים, אבל אין לי מושג מי שר אותם, ומכיוון ש-"She" של שארל אזנבור מפורסם הרבה יותר (וגם הקאבר שעשה לו אלביס קוסטלו, בין השאר), חושבני שחיפוש בגוגל לא יושיע אותי היום.

36 תגובות על “עונג שבת: כמה זה יפה כשאנחנו יחד”

  1. מאת ג'ים:

    *מרים את היד*

    טוב, קראתי רק ברפרוף לכן לא אגיב, רק אומר שהכתבה של אלבז באמת מבישה ומלאת שקרים. אני מרגיש כמעט מגוכח להגיד את זה, אני מרגיש כמו איש חשוב שליכלכו עליו בתקשורת והוא מאשים את העיתונאים, אבל באמת באמת שהגזימו בכתבה בצורה מטורפת.

    דיסק סנטר מכיל רק פאנקיסטיות?
    צליל רמת אביב מכר דיסק אחד בשלוש שעות?

    בתור אחד שעובד, לא.. חיי בחנות דיסקים – חוץ מאשר זאת שאני מנהל – אני יכול לראות את כל הרפש בכתבה.

    מה שאני לא מבין זה למה. איזה אינטרס יש להם לכתוב דברים נוראיים כאלה?
    חנויות הדיסקים כבר לא ריווחיות? אולי, אבל מי לעזאזל הרוויח משהו מהכתבה הזאת?

  2. מאת itaihasid:

    לגביי לינק 24, של העטיפות המגניבות (החור בדיסק, חייבים להמציא לזה שם..)

    איך אפשר בלי אחד הדיסקים שאני יותר אוהב בתולדות ההיפ הופ הציוני והוא לא אחר מפישי הגדול באלבומו הראשון אם אני לא טועה (עם הלהיטים סנדי שנדי, אני סמל מיני ועוד..)
    אין לי סורק כרגע אז אני אפנה לקוראי העונג החביבים (בייחוד אלו אשר זוללים היפ הופ ציוני) בבקשה לעלות לכאן תמונה או למקום אחר..

    תודה :-)

  3. מאת Shira-K:

    איזה פספוס. לא היה לי שמץ של מושג שמכרו את הדיסק של דויד פרץ בהופעה הזאת, והייתי שם.
    (היה מדהים, כן).

  4. מאת ברכה ג:

    דומני שטעות בידיך בעניין "לב שבור" של בבליקי. הוא יצא כבר ב"אלבום המצעדים" וב-"8 דקות ביום" יש גרסה מקוצרת שלו (במקרה נודע לי אז מטוב לב אני מספרת. אה, וגם ניגנתי שם בס)

  5. מאת אורן:

    אייטם 45 – זה לא ג'קסון, זה orange blossom special, רק שהמלים שונו קצת.

  6. מאת TalBM:

    גם אני קראתי את הכתבה של אלבז ונדהמתי מהמגמתיות. זה הרי ברור שבאותה מידה היתה יכולה לייצר כתבה על עמידתן בכבוד של חנויות הדיסקים בכל המהפך הזה של מדיה דיגיטלית. מספיק שתבוא פעם אחת בשישי בצהריים לאיזושהי חנות דיסקים באחד הקניונים הפופולריים (צליל בכפר-סבא או התו השמיני בקניון מלחה לדוגמא) ותראה את ההמולה ותאוות הקניות. שלא לדבר על מוזיקהנטו שעושים חיל ועל האוזן השלישית שפותחים סניף חדש…
    זה מה שקורה כנראה כשבאים לכתוב עם קונספציה מוכנה מראש.

    בשיטוטיי הרבים בחנויות ספרים ברחבי הארץ פיתחתי את התאוריה הבאה, שנכונה לדעתי גם לגבי דיסקים:
    כל הזמן נטען (ואף נבדק) – אנשים קוראים פחות.
    מכירות הספרים לא ירדו באופן משמעותי ואולי אף עלו.
    הכיצד?
    המסקנה שלי היא שאנשים קונים לא פחות ספרים, אבל פחות לעצמם ויותר כמתנות לאחרים.

    נשמע קצת טיפשי, אני יודע, אבל תחשבו על זה רגע בהקשר של מוזיקה:
    לפני שאתה קונה לעצמך דיסק אתה חושב פעמיים, שכן קנית דיסקים הפכה להיות אקט מאד לא הגיוני מבחינה כלכלית. אקט שהוא בעיקרו מוסרי.
    וכשאתה צריך לקנות מתנה? אצלי הדבר הראשון שקופץ לראש זה "אולי דיסק?"
    אני חושב שאמנים שמצליחים למכור הרבה דיסקים הם אלו שהצליחו למתג את עצמם כמתנה נוחה ואפשרית לקהל הרחב (שלמה ארצי ורונה קינן הן שתי דוגמאות שונות לעניין הזה)
    כמה אנשים אתם מכירים שקנו את הדיסק של מירי מסיקה לעצמם? אני אישית לא קניתי, ובכל זאת קניתי איזה חמישה עותקים שונים כמתנות לחגים וימי הולדת לאנשים שלא היה לי את הכח לחשוב ולדקדק במתנה שלהם והדיסק הזה היה נראה לי הימור בטוח.

    בעניין זה, חנויות הדיסקים המצליחות מתחלקות שני סוגים:
    חנויות מתנות – צליל (שגם מוכרים ספרים, די.וי.די, ציוד נלווה ואפילו חבילות שי בחגים)
    חנות ייחודיות – אלו שמספקות חווית קניה אחרת, שמהוות מקום מפגש, מקום להתרחשות תרבותית.
    ויוצאת מן הכלל היא "דיסק סנטר", שהיא פשוט החנות הזולה ביותר בארץ, עם מגוון עצום של דיסקים וכולם באישהו מבצע, וזה כוחה.

    לגבי השיר של גראם פארסונס – יש ביצועים של נורה ג'ונס, הפריטנדרס, אמילו האריס ועוד כמה אמנים שאני לא מכיר.
    (התוצאות באדיבות AMG, שבמקרים כאלו החיפוש אצלם הוא מאד אפקטיבי)

  7. מאת Inflatable:

    כרגיל עונג שבת אמיתי

    בקשר לSHE, או בעצם לכל שיר אחר שרוצים למצוא לו קאברים, בALLMUSIC, אם מחפשים שם של שיר, האתר מחזיר את כל האלבומים שבהם השיר נמצא, ולצידם את הכותב והמלחין של השיר (לרוב), אז כל מה שצריך לעשות זה לחפש את השיר, למצוא מי כתב אותו, ולראות אילו ביצועים נכתבו על ידי אותו הכותב.
    במקרה של SHE, מצאתי ביצועים (בין היתר) של הפריטנדרס, אמיליו האריס, נורה ג'ונס (המלכה) ועוד כל מיני מבצעים מוכרים יותר או פחות.

  8. מאת רוזה הגולשת:

    הפליקר של הביסטי בויז משעשע אותי. שיעשע אותי עוד יותר הפליקר של המעריץ המפחיד שמאוהב קשות ב- MCA

    http://www.flickr.com/photos/rocktheholygrail/

  9. מאת סטיבי:

    אני עדיין בשוק מזה שזו הייתה הפעם הראשונה שנכחת בהופעה של דויד. אתה יכול להאשים את הגיאוגרפיה כמה שאתה רוצה אבל חיפה לא כזו רחוקה :-)
    (ואם זה לא היה ברור, היה נפלא ומרגש גם למנוסים-יותר שבינינו)

  10. מאת yaddo:

    ביוטיוב איכות הוידאו השתפרה פלאים עקב שינוי שיטה, ושם אפשר לצפות באיכות טובה מבלי להידרש להתקין תוספים מעצבנים.

  11. מאת yaddo:

    תודה על השיר של סטארס, איזה כיף שיש אלבום חדש בקרוב.

  12. מאת שי פישר:

    לליהי אלבז לא משלמים מספיק כדי ללכת לחנות דיסקים ולבדוק את התיאוריה.

  13. מאת גיאחה:

    ברכה – את צודקת ואני נבוך ששכחתי ש"לב שבור" נכלל באלבום המצעדים.

    תודה למוצאים את She!
    טמבל שכמוני, שכחתי ש-AMG מציגים גם את הכותבים. עכשיו אלך למצוא את הקאברים. אני חושב שזה של הפריטנדרז הוא זה שחיפשתי, יש לי פה כמה תקליטים שלהם ובטח שמעתי את זה מתישהו.

  14. מאת מאחז זמני:

    נו גיא, תגלה מי הולך לחמם את NIN.

    טול? הפאמפקינז? גבריאל בלחסן?

  15. דרך אגב, לד זפלין לא מתאחדים. כך אמר רוברט פלאנט במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת פסטיבל Rockwave ביוון, או לפחות "שהוא לא יודע מכך שום דבר".

  16. מאת PorKi:

    איזה שטויות בצליל רמת אביב לא נמכר דיסק בשלוש שעות ?
    החנות מכילה 6 ולפעמים 7 עובדים במשמרת ותמיד אפשר למצוא אנשים שמתלוננים שאין מי שיעזור להם !!!

    וחוצ מזה אפשא למצוא דיסקים בצליל שזולים מכל מקום אחר

  17. מאת ערן:

    הכתבה של אלבז גרועה, ועדיין לא חורגת מהמקובל בעיתונות הישראלית.
    גרועה ממנה הכתבה של אספה פלד ב-7 ימים עם אריק איינשטיין, מוני מושונוב ושיסל, לרגל ה-DVD של "כמו גדולים". מילא ששלושתם יצאו טרחנים מזדקנים שיודעים רק לספר איך שפעם היה מעולה והיום הכל חרא, או ששוב לקחו הזדמנות נדירה לראיין את איינשטיין ופספסו אותה לגמרי. אבל מה שגמר אותי היה הקטע הדבילי עם דקפריו. איינשטיין, מוני ושיסל נזכרו בילדים שהשתתפו בצילומי כמו גדולים והתפרסמו אח"כ, ביניהם בר רפאלי, וזרקו בצחוק שגם דיקפריו היה שם. הם צחקו, אבל פלד או מי שזה לא היה שערך את הכתבה שלה – לא הבינו. תקעו תמונה של דקפריו בכתבה וכתבו "היה ביישן".

    מה שכן, כך נודע לי שגם "כבלים" עומד לצאת בדויד. איזה כיף!

  18. מאת רנן:

    למה אתה לא מגלה מי החימום הצפוי ל- NIN? :) למה למתוח? (אני יודע ואני עוצר את עצמי מלזרוק את זה)

  19. מאת הארגו:

    את AMG כבר תרמו לך לעניין הקאברים, אז רציתי להזכיר לך גם על קיומו של האתר המופלא הזה: http://www.coversproject.com, אתר שהתחיל בתור תרגיל תיכנותי של כמה חברה באוניברסיטה ומאז קיבל חיים משל עצמו (אם כי אני לא אתחייב שהוא מעודכן ומתוחזק כמו AMG, כי עובדתית, בעניין גראם פארסונס דנן, הוא ידע רק על הקאבר של אמילו האריס, אבל מצד שני, הוא מאורגן יותר נוח למטרה הספציפית שלך).

    אגב, בעיקבותיהם, גם בישראל עשו פעם פרוייקט כזה באתר קיוב בשיתוף עם הפורום הישראלי בווינט. כאן: http://www.qube.co.il/covers.asp?q=29&a=29

    וחוץ מזה – אחת ולתמיד: ג'יי מאסקיס. וזה מפי מאסקיס בעצמו. סופי, בחיי, אין יותר על מה להתלבט. אל תיתן לדנה קסלר לערער לך את הביטחון.

  20. מאת נעה:

    איזה כיף לגלות שאני לא היחידה שקראה את הכתבה המזעזעת הזאת ויצאה עם עשן מהאוזניים.
    אבל היום כבר יום ראשון והוצאתי את כל העצבים שלי.

    המאמר של דנה בויד מעניין, גם אם לא מנוסח כל כך טוב (כמו שהיא בעצמה מזכירה לכל אורכו).

    וד"א, הספאם גארד שלך כבר אכל 8704 spam-ים. הוא עוד יחלה.

  21. מאת גיאחה:

    נעה, כפרה, אלמלא הספאם קארמה שלי, הבלוג הזה היה מוצף תגובות שמוכרות ויאגרה :)

    והארגו – תודה! הייתה לי הרגשה שתבואי ותפתרי את התהייה הזו.

  22. מאת גל"צ:

    שלום לכולם.

    אנו עומדים להעלות תוכנית לילה חדשה בנושא מוזיקה שתשודר בגל"צ.

    אם אי פעם היה לכם מה להגיד בנושא כלשהו הקשור במוזיקה: ביקורת אלבומים, אנקודוטות מוזיקליות שברצונכם לשתף אותנו, החלפת חוויות בהופעות בכל הז'אנרים האפשריים – אתם מוזמנים לפנות אלינו!

    במדור "מכתבים למערכת" בתוכנית הלילה המדוברת הבמה תהיה כולה שלכם.

    אתם מוזמנים לשלוח לנו מיילים לכתובת:
    music.glz@gmail.com

    ואולי הטקסט שלכם יעלה לשידור, עם קרדיט כמובן.

  23. מאת פישרקינג:

    ליהי אלבז זו מה"בוטיק של ליהי"?

  24. מאת שירה ז.:

    1) נכנסתי באקראי לחלק של "הופעות" באתר ה"ראיתי אותך בהופעה, לבשתי חולצת פלנל …" (גיאחה- איזה דיוק באייטיזיות – LOL)
    מצאתי הודעה מרגשת במיוחד:

    "שמישהו ידאג להודיע- לאיזה יום הועברה ההרקדת במתנ"ס יגאל אלון בכפר תבור. האם נשארה בימי שלישי? "

    ושוב – LOL
    :)

    2) אני רוקדת (בלב) את הריקוד החמוד של מאט- הדיסק של דויד פרץ בדרך!!!!!!!!

    :):):)

  25. מאת ע:

    לדעתי יחממו את ניינ אינצ' ניילז הפו פייטרז

  26. מאת בקשר ל:

    האמירה של רות דולורס וייס שבחרתם לפתוח איתה את העונג, היא מהיהירות ששמעתי. כמו להגיד – "אם הוא יכול, כל אחד יכול".

  27. מאת דורצח:

    הלו, הלו! אני ראיתי כאן לכלוך על ההולד סטדי?

  28. מאת מאחז זמני:

    ניחוש פרוע, או לפחות שאיפה מטורפת, היא שהפאמפקינז יחממו (אעלק יחממו… ברור למי יש יותר גדול). ההסבר לכך הוא שהם מופיעים יומיים קודם באיסטנבול השכנה, ואם אתה כבר שם, למה לא לקפוץ לביקור בהולילנד…

  29. מאת nir.exe:

    אייטם 27,
    לא נשמע לי הגיוני שהביסטי בויז לא מקבלים תגובות,
    בדיקה קצרה מראה שפשוט אי אפשר להגיב הם לא מאפשרים אופציה כזו בפליקר שלהם.
    זה מסביר כמה דברים..

  30. מאת שיר:

    לבקשר לרות דולורס וייס – האמירה הזאת היא אחת מהיפות והנכונות ביותר ששמעתי. אני לא קוראת אותה כ-"אם הוא יכול אז כל אחד יכול", אלא כ-"אם הוא מצא מקום בעולם, אז אולי גם לך יכול להיות מקום משלך". גם אם הוא מוזיקלי. כמו ששומעים מוזיקה אהובה, ומבינים שאיפשהו, אפילו בצד השני של הגלובוס, מישהו תפש חלק ממך.

  31. מאת אייל:

    ליהי אלבז היא רק סימפטום לכך ש(בועז כהן אמר את זה לא מזמן)עיתונאות היא המלצרות החדשה. היה לה טור ב"רייטינג" ולאחרונה היא עברה לידיעות להיות כתבת צבע – לא מזמן קראתי כתבה על התלוותה למסיבות בוילות שכורות בקיסריה וכו'.
    כתיבה לא מתוחכמת, עלק מתחכמת, ובעיקר מעייפת.

  32. מאת פישרקינג:

    את זה הבנתי, רק רציתי לדעת אם זאת היא מהבלוג – למרות שנראה לי שלא

  33. מאת פישרקינג:

    אוקיי… אז אני מניח שלא מדובר באותה אחת

  34. מאת סטיבי:

    פתאום חשבתי שיהיה קשה להסביר למישהו שאינו דובר עברית כשפת אם מה זה אומר המלמיליאן הזה.
    בעצם, כיום סביר שזה קשה להסביר גם לכל מיני אנשים בגילאים צעירים מסוימים.

  35. מאת קשקוש:

    תודה על הקישור, אבל אני מבקשת לתקן את סעיף 9:
    א) אני כלבה!
    ב) קשקוש זה לא קושקוש. אם מתעקשים על כתיב מלא אז זה קישקוש.

  36. מאת יובל:

    יש לי 60 פו הדוב מחופשים כמו שיש לך על הפלאפון 15 יש לי על הפלאפון

כתיבת תגובה