13 ביוני 2009

עונג שבת: עונג VS שבת

לפני הכל, תודה גדולה לנמרוד, בחור יקר שבאישון ליל הציל אמש את העונג שבת. פירצה מסוימת בוורדפרס נוצלה על ידי איזה קוד מרושע של פרסומות, ודפק לי כמה דברים. נמרוד ענה לקריאת המצוקה שלי בטוויטר בשתיים בלילה ועבר איתי בסבלנות על הדטאבייס והקוד. בסוף, כשהכל נראה אבוד, הצלחנו לפתור את הבעיה (הפיתרון, כתמיד, היה פשוט עד כדי מכה במצח). נמרוד, אתה הגיבור שלי היום. לבני בכורי אקרא על שמך (לפחות עד הפעם הבאה שייתקע לי הבלוג, ואז אשנה את שמו למי שיעזור לי. לא יהיו לו חיים קלים, לבכור הזה).

    Ori Toor is Awesome

  1. תודה לאל שהאייפוד רעב (ועכשיו, אחרי שנשברתי ונגד עקרונותיי רכשתי נגן מבית אפל, גם האייפוד שלי רעב). אלמלא היה רעב האייפוד של אביעד, איך הייתי נתקל בשיר שהפך רגעים אפרוריים רבים כל כך השבוע לכיף צבעוני טהור? יש שירים שהקיץ מתפרץ מהם, שמהרגע הראשון ועד האחרון האוזניות הופכות למזרקה של חיוכים, צבעים ושמש. "Johanna" של Think about life (הדבר האחרון עליו אני חושב כשהשיר הזה מתנגן הוא החיים שלי) הוא המרענן הרשמי לקיץ שלי. או כפי שהיטיב אביעד לתאר זאת: "יש פה כל מוטיב עכשווי של סוף העשור הראשון של 2009, שזה אומר בקצרה קצב טוב, שיק, פאסון אופנתי וילדותיות אה-לה ניינטיז". קיץ שמח! [מפ3. האיור המהמם הוא של אורי טור המהמם]
  2. הבינתחומי VS קול הקמפוס – כמה כיף היה ליפול אתמול בלילה, לקראת חצות, על תחנת הרדיו החדשה של המרכז הבינתחומי בהרצליה (106.4fm באיזור המרכז, אין עדיין אתר). לא ידעתי איזו תחנה אני שומע עד שהשדרן ציין בסוף השעה, ונסחפתי ליותר משעתיים מענגות של מוזיקה מעולה. מהיפ-הופ איכותי (Pipping Tom של מייק פאטון!), דרך ספארקלהורס, בת' גיבונס, לאונרד כהן, דויד פרץ (!), אני אפילו לא זוכר הכל, אני רק זוכר שבכל פעם שהתחיל שיר נוסף החיוך על שפתיי גדל עוד קצת. יכול להיות שזה פוקס, שנפלתי על שעתיים נפלאות, ויכול להיות שזו דרך. אחלה דרך. להיות בשוליים, בואכה קול הקמפוס, אבל בלי להיסחף לשם לחלוטין, ברוח 88FM של הימים הטובים. אם זה ימשיך כך, אהפוך מהר מאוד למאזין קבוע ונלהב של התחנה הזו. אתמול הם עשו לי את הלילה, בענק. תתחדשו. [זהו]
  3. כצפוי, מוות זה תמיד מבאס. מוות של אדם שאתה לא מכיר, עם זאת, לא אמור לבאס אותך. אדם שמעולם לא פגשת, לא החלפת איתו מילה, אפילו לא ידעת איך הוא נראה עד היום בו הוא מת. אבל אתמול נעצבתי מאוד כשקראתי ב"ידיעות אחרונות" על מותו של נדיב אבידן, התשבצאי האהוב עליי. אני פריק של תשבצי היגיון. אולי לא פנאט, אבל כשאני רואה אחד אני מתיישב עליו, ובמרוץ השנים כבר פיתחתי יחס אישי אל כל אחד מהתשבצאים המובילים בארץ. דקל בנו (ידיעות) הוא לפשוטי העם, אמנון בירמן (עכבר העיר) הוא לא רע אבל מבולגן, יורם הרועה (הארץ) הוא משוגע לגמרי, ומי עושה במעריב? כבר שכחתי. אבל מעל כולם היה נדיב אבידן, איש שאפילו השם שלו הוא פלינדרום (שנקרא אותו הדבר גם מהסוף להתחלה), אחיו של דויד אבידן שכפי הנראה גדל יחד איתו בבית של מילים. הגדרות של תשבצי היגיון הן עניין מורכב – הן יכולות להיות מבולגנות, מתסכלות ו"מלוכלכות" (כאלו שמכילות מילים מיותרות, שלא באמת קשורות בסופו של דבר לפיתרון אלא רק משמשות כמילוי או הטעייה), והן יכולות להיות, כשהן מצוינות באמת, מדויקות, מחוכמות, מבריקות ונקיות. נדיב אבידן כתב הגדרות מהסוג השני, ובכל פעם שנאבקתי עם עוד תשבץ של בירמן או קיללתי את יורם הרועה, תמיד ידעתי שבסופו של שבוע אוכל להתנחם באבידן. התשבצים שלו היו מושלמים: קשים מאוד אבל לא קשים כמו של הרועה, מחוכמים ולפעמים שובביים אבל אף פעם לא "גסים" (בירמן, למשל, משלב גסויות מדי פעם), ותמיד מאוד שלמים ונקיים. כל חלק נפל למקום שלו, כשגילית פיתרון של הגדרה ששברת עליה את הראש שעה אף פעם לא הרגשת מרומה (תחושה שחוזרת פעמים רבות אצל הרועה, למשל). השבוע נפטר נדיב אבידן בגיל שבעים וקצת. לא הכרתי אותו כלל, לא ידעתי עליו דבר מלבד ייחוסו המשפחתי, אבל הערצתי אותו שנים. המחשבה על כך שבשבוע הבא או בעוד שבועיים עדיין יהיו תשבצי היגיון אבל כבר לא יהיה לי, לעולם, תשבץ מושלם של נדיב אבידן לנעוץ בו את שיניי ולהשחיז עליו את מוחי – זו מחשבה מתסכלת יותר מכל תשבץ לא גמור (ואת רוב תשבציו לא הצלחתי לסיים – כשהצלחתי הייתה זו תחושת התעלות נהדרת). היה שלום. [בפורום תרתי משמע פרסמו כתבה מ-1996 על אבידן, בשני חלקים. ]
  4. אשכול נבו VS טלוויזיה. טור מצוין שבא לי למסגר ולתלות בכל בית בארץ. רצוי על המסך של הטלוויזיה. [עברית]
  5. מורפלקסיס VS סוף העולם. עכשיו המיקסטייפ (האדיר). [עברית, מפ3]
  6. פוטושופ VS כישרון מוזיקלי? המלצת הטלוויזיה השבועית: ביום ג' ב-22:25 ישודר בערוץ 8 הסרט התיעודי "לפני שהמוזיקה תמות", שבו מתראיינים כמה עשרות מוזיקאים על ההווה והעתיד של המוזיקה. נשמע לי כמו צפיית חובה. [זה ערוץ מספר 8 בשלט, חברים, זה לא מסובך]
  7. futurama
    יאי! אנחנו חוזרים!!!

  8. יום חג! פיוצ'רמה VS הביטול – הסדרה חוזרת, והפעם זה רשמי וסופי. קומדי סנטרל הזמינה עונה שלמה מהסדרה החללית המצוירת. גו בנדר! [אנגלית]
  9. מייסדי לאסט.פם VS… לאסט.פם? שלושת מייסדי האתר הנפלא עזבו אותו השבוע, והותירו אותו בידי CBS, שרכשה אותו. האם זה טוב או רע? נדע בקרוב, אני מניח בפסימיות. [אנגלית]
  10. [תודה לדורה] אנימטור VS פתקיות פוסט-איט – תלמיד אנימציה צילם עבודת סיום יפהפיה של אנימציית סטופ-מושן בעזרת הפתקיות הרבועות הידועות. גם המייקינג-אוף מעניין. ובארץ יש תערוכה ישראלית של צהוביות. [טיוב]
  11. שיירווטר VS ישראל בחיתוליה? פרנק זעתר הצמיד את השיר האדיר "Leviathan, Bound" של Shearwater לתצלומי ארכיון (מותרים לשימוש?) שצילם חייל אנגלי בארץ ישראל ב-1949 (בצבע!). זה יצא פשוט מופלא ומרתק, וגם מעניין ברמה הוויזואלית נטו, של לראות את הארץ שאנחנו מכירים בצורה כל כך זרה. בעיקר מדהים לראות איך כולם התלבשו פעם. [טיוב]
  12. freealbumזוכרים את Team Love Library? אם שכחתם או לא הכרתם אף פעם – Team Love הוא לייבל עצמאי מוצלח למדי שייסד קונור אוברסט (זה שפעם קראנו לו ברייט אייז, שזה שם הרבה יותר יפה מקונור אוברסט), ולפני כשנה הם פתחו את "הספרייה" – אזור באתר שלהם (שמבוסס כולו וורדפרס, הידד!) שמציע מדי חודש הורדות חוקיות מהקטלוג שלהם. בין השאר קיבלנו שם בעבר את האלבום הראשון של ג'ני לואיס (חינם!), Tilly and the wall ועוד. החודש אנחנו מקבלים שם EP קטן ומקסים של וילי מייסון, זמר-יוצר אקוסטי שאני מאוד אוהב, ועוד כמה וכמה אלבומים, אי-פיז וסינגלים להורדה חוקית לחלוטין. כל מה שצריך הוא להירשם בחינם ובשלוש שניות. [אנגלית, זיפ, מפ3]
  13. טרנט רזנור VS טוויטר? רזנור, שהוביל בחודשים האחרונים חשבון טוויטר פעיל ופופולרי, הודיע בפוסט באתר שלו שבקרוב יפסיק להשתמש ברשתות חברתיות ולתקשר ישירות עם מאזיניו. למה? כי יותר מדי אנשים מנסים לקלקל לו את החווייה. נראה שהם הצליחו, כי לרזנור נמאס. [אנגלית]
  14. ההמונים VS אם-סי האמר! זה אמנם קידום לסדרה הבטח-מחורבנת של אם-סי האמר, אבל זה עדיין נהדר: המון אדם במכנסיים רחבות (וזהובות!) פרץ בריקוד מתואם לצלילי "Can't touch this" באמצע חנות בגדים. תענוגות. [טיוב]
  15. lightnings
    אפוקליפסה? לא, סתם חשיפה ארוכה

  16. חשמל VS עננים: מי היה מאמין שיש כל כך הרבה סוגים שונים של ברקים, שהם כל כך מרהיבים, ושעל האדמה אנחנו רואים כל כך מעט מהם? [אנגלית, מי אם לא Wired]
  17. freealbumאסף שריג VS חמי רודנר – זה קרב שהייתי רוצה לראות! ובכל מקרה הייתי מעודד את אסף שריג, שכפי הנראה היה גם מנצח. Zaka, הלהקה של שריג בשנים האחרונות, נותנת את האלבום שלה מ-2006 להאזנה והורדה חינמית בבנדקאמפ. החלטה מעולה מצדם, וכזו שהביאה אותי, למשל, לשמוע אותם בפעם הראשונה כמו שצריך. [מפ3 או כל פורמט נפלא אחר לבחירתכם]
  18. [תודה לקסטה] זוכרים פעם, שקסטה סיפרה לנו על חברת התקליטים הישראלית העתיקה קוליפון, בעקבות הרצאתו הבלתי נשכחת של אורי ורטהיים מרדיוטריפ? ההרצאה (המשופרת!) תעלה שוב ביום שבת הזה (13.6) ב-19:00 ("20:00 מתחילים") בסטודיו סלון 22, ביהודה הימית 22 ביפו. ורטהיים יספר, עופר טל על הפטיפונים ידגים, ועוזי פיינרמן יופיע. לא לפספס! [עברית]
  19. הופעות VS מוות – כתבה נהדרת בוויינט על ישראלים שהספיקו לראות אגדות מוזיקה בהופעה לפני שמתו: קורט קוביין, ג'ימי הנדריקס, מיילס דיוויס, אלביס ועוד. אח, רק לקנא. [עברית]
  20. שי ליברובסקי, הלא הוא Digital_me, ראה את הווידאו של ג'וליה דיילס, הנערה האמריקאית שעלתה לאליפות העולם בביטבוקסינג, והחליט שאם הוא כבר בברלין, הוא חייב ללכת. הוא הלך, וחזר עם פוסט מצוין על ביטבוקסינג בכלל, על אליפות העולם בפרט, וכן, יש דוגמאות. [עברית]
  21. Cursive הנפלאים ממשיכים לרכב על האלבום האחרון והכה-מעולה, Mama I'm swollen עם קליפ חדש ל-"I couldn't love you anymore" האדיר. כן, זה אלבום רוק ענק בעיניי, ולא אכפת לי גם להיות היחיד שחושב את זה. [וידאו]
  22. הופה! הנה חדשה משמחת: אחרי שלוש שנים, Zero 7 מחביאים באמתחתם אלבום חדש בשם Yeah Ghost (הא? מה זה השם הזה) וכן – יש כבר מה לשמוע. "Everything up (Zizou)", עם בחור בשם Binns על הווקאלס. [מפ3]
  23. מארקי פאנק VS התפוחים! הדי-ג'יי הירושלמי המצוין מארקי פ'אנק מיקסס מיקסטייפ מכל שירי התפוחים, חבריו הטובים. כיף אדיר מובטח. עוד מהתפוחים בפינת "נקודת העונג". [מפ3]
  24. [תודה לשיר] מארק לנאגן VS אפגן וויגז – לנאגן מפלרטט כבר הרבה מאוד זמן עם מפעלות גרג דולי, אבל הפעם הוא ממש נכנס איתם למיטה, ומשחרר קאבר לשיר של אפגן וויגז, "Tonight". הקטע הזה הוא חלק מאלבום טריביוט לוויגז, שיוצא דרך מועדון המעריצים Summerkiss. אדיר? ברור! [סטרים]
  25. הזמרת הישראלית חן פעמוני (איזה שם יפה!) נותנת אלבום שלם להאזנה במייספייס, ומהשניות המעטות שהספקתי לשמוע זה לא רע בכלל. [חלל]
  26. יאיר יונה VS המיקסטייפים של נועה. [עברית, מיקסטייפ]
  27. [תודה לעצמי, שזכרתי לשלוח לעצמי את הלינק והכנסתי את זה לעונג] עמיר לב, אולי האמן הכי אמיתי בארץ, מתראיין וזוכה לכתבה יפה ומלאת אהבה (מוצדקת) מהעיתונאי-מעריץ הוותיק אורי משגב. כבוד לבלייזר שהביאו את הזמר הכי גברי בארץ לקוראיהם. [עברית]
  28. sufjangraph
    כן, הדבר הפסיכדלי הזה הוא בסך הכל גרף

  29. [תודה ליותם] סופיאן סטיבנס VS גרפים צבעוניים! מעצב גרפי מניו יורק התאהב, כמו רבים מאתנו, באלבום המופלא של סופיאן סטיבנס, Illinoise. הוא החליט לעשות ניסוי: "לקחת הקלטה מוזיקלית יפהפיה בעלת משמעות רגשית עבור מאזינים רבים, לפרק אותה מנקודות מבט שונות, ולבנות אותה מחדש בצורה ויזואלית". ואתם יודעים מה זה אומר – גרפים צבעוניים מטורפים! הדבר האהוב עליי ביותר באינטרנט אחרי ארנבים מצוירים, כנראה. [אנגלית, מלא צ בעים]
  30. הכירו את משחק הפלאש הממכר (והמפגר, בצורה הכי טובה) של השבוע: פין VS ביצה! [פלאש, עברית]
  31. האם אפשר לדחוס 100 משפטי מפתח קולנועיים ב-200 שניות? מובן שכן! כל מה שצריך הוא עורך זריז מספיק, ובחירה שנויה מאוד במחלוקת של משפטי מפתח (למרות ש-"You can do it!" של רוב שניידר מוצדק בהחלט). [וידאו]
  32. [תודה לאביטל] מונטי פייתון VS סטאר טרק הוא אחד הקרבות הכי טובים שאני יכול להעלות על דעתי (מובן שמונטי פייתון מנצחים). קטע היוטיוב הזה, שזוכה להצלחה היסטרית ומוצדקת לחלוטין, מדגים מה היה קורה לו חברי סטאר טרק המקורי היו שרים את שיר "קאמלוט" של הפייתונים. נראה את ספוק מנצח את הארנב הטורף. [טיוב]
  33. הבוסטון גלוב על תחייתו (המבורכת, אם שואלים אותי) של אלבום הקונספט. מה את מצביעים, קונספט VS קונצפט? [אנגלית]
  34. [תודה להדס] המיזם "אקולוגיה לקהילה מוגנת" הוא מסגרת חברתית בה אנשים בעלי צרכים מיוחדים ממחזרים פסולת אלקטרונית ובכך עוזרים לעצמם ולמדינה. איזה רעיון פשוט ויפה. אם יש לכם פסולת אלקטרונית (מכשירי חשמל אלקטרוניים שאתם רוצים לזרוק כמו מחשבים על מסכיהם, טלוויזיות, מכשירי די-וי-די, טלפונים, אפילו כבלים), תוכלו למסור אותם באחת מנקודות האיסוף המצוינות באתר של החברה. "החזון שלנו הוא הפיכת הקהילה המוגנת בישראל מנטל חברתי לנכס לאומי והפיכת הפסולת האלקטורנית מנטל אקולוגי לנכס לאומי", כותבים שם. "כל זה על ידי יצירת מקומות עבודה יצרניים ורווחיים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, ותרומה לשימור משאבי הקרקע והמיים של מדינת ישראל על ידי פינוי, פירוק ומיחזור פסולת אלקטרונית". הדס מספרת שעוד עמותות מבקשות להצטרף וליהנות מהתרומה הסביבתית-חברתית. עמותת איל"ן, "כפר עידוד", "מרכז כוכב" ועוד. "המוגבלים מקבלים שכר עבור עבודתם, הסביבה מקבלת קצת אוויר לנשימה, ורק קבלה אחת חסרה במשוואה – קבלת הציוד האלקטרוני מהאזרחים", אומרים באתר "נגישות ישראל". יש לכם מה לתרום למאמץ המבורך? יאללה, אל תתעצלו. זה באמת חשוב. [עברית]
  35. קליפ חדש ל-Dinosaur Jr, לשיר חדש לגמרי, "Over it". האלבום החדש, Farm, אמור לצאת בסוף החודש. [וידאו]
  36. [בזכות יעל] האוזן השלישית VS יוטיוב: בשעה טובה! האוזן השלישית בתל אביב פתחה ערוץ יוטיוב, וכרגע אפשר לראות בו בעיקר קטעי וידאו מתוך ערב המחווה לאריק איינשטיין בלילה הלבן, אבל לו הייתי במקום אנשי האוזן, הייתי מנצל את הפלטפורמה גם לקדם טריילרים לסרטים מספריית הווידאו, הופעות באוזןבר וכל דבר אחר שקורה בחנות. [טיוב]
  37. freealbumרעש VS הגות: אלבום הבכורה של קטב מרירי, שמסיימים עכשיו עבודה על אלבום שני, ניתן להורדה חינמית לגמרי בשלל פורמטים איכותיים, דרך באנדקמפ, אלא מי? אם טרם שמעתם את האלבום המרתק והתובעני הזה, עכשיו באמת שאין לכם תירוץ. [באנדקמפ]
  38. [תודה למרקוביץ'] הצלם פיליפ בלום יצא לצלם את אנשי סופיה, בירת בולגריה, והצמיד את החומר שצילם לשיר יפה. רעיון פשוט, ביצוע פשוט, תוצאה יפהפיה. מאחורי כל פרצוף מסתתר סיפור שלם, כך נדמה. גם שאר הסרטונים של בלום שווים צפייה. [וימאו!]
  39. fight-club-nekkid
    רגע, אז את טיילר דרדן? -לא, טמבלית, את בעצמך טיילר דרדן!

  40. [בזכות שמוליקץ] אתר הסופט-פורנו Suicide girls חוגג עשור לסרט המעולה מועדון קרב, ומשחזר את סצינת הקרב הידועה במרתף ("הכלל הראשון במועדון קרב…") בעזרת בחורות מקועקעות וחשופות שדיים. מן הסתם, יש עירום בלינק הזה, אז אל תפתחו אם אתם בעבודה או, לא יודע, לא רוצים לראות עירום מסיבה כלשהי. האמת היא שזה לא סקסי בשיט, אבל זה מאוד מגניב. [אנגלית, פיסקלים]
  41. מיקרוסופט VS העתידסרטון פארודיה משעשע על מיקרוסופט, שהדבר הכי מרשים בו הוא לא הבדיחות אלא האנימציה והסרטון עצמו, שנראה כאילו מיקרוסופט באמת השקיעה בו כמה מיליונים טובים (ובעצם הוא נוצר על ידי בלוג של משחקי וידאו. [וידאו]
  42. האייטיז VS בוסה נובה – שוב. אם לא נמאס לכם עדיין מהשטיק של Nouvelle Vague, הצרפתים מזרימים את האלבום השלישי שלהם במייספייס, וגם בו – טה-דה! – גרסאות בוסה נובה לקלאסיקות ניו-וייב מהאייטיז. הפעם יש שדרוג, וחלק מהווקאליסטים המקוריים (מרטין גור, איאן מק'מה-שמו מ"אקו והבאנימן" ועוד) משתתפים באלבום. [חלל]
  43. "The end is near" הוא לא מסר אופטימי במיוחד, אבל הוא ישמח את חובבי Fiery Furnaces שיגלו כי ללהקה החביבה עליהם יש שיר חדש, ואלבום חדש שיוצא בסוף יולי. [מפ3]
  44. אביתר בנאי VS סיגור רוס?! נו, עכשיו הגזמתם! אבל זה נכון, קורא העונג הנבון יואב כותב: "אחרי שבעונג האחרון נתקלתי באייטמים על חדשים גם של אביתר בנאי וגם של סיגור רוס, הבנתי שהגיע הזמן לעשות מעשה וסופסוף להפיץ ברבים את המאש אפ הזה, שעשיתי לפני שנתיים ושחושף את הגנום המשותף של שני שירים יפים מאוד ודומים מאוד של בנאי שלנו ושל האיסלנדים החביבים". קבלו את "את שקט, אבל באיסלנדית" (זה השם שאני נתתי לקטע הזה, בכל אופן). [מפ3]
  45. איך פספסתי את זה (1): הידעתם? E מהאילז הוציא אוטוביוגרפיה בשנה שעברה. איך פספסתי את זה (2): אלינה סימון VS מארק אוורט? הו, אינטרנט, אתה טוב אליי מדי! המוזיקאית המעולה מראיינת את המוזיקאי המעולה, ומסתבר ששניהם נולדו להורים שעוסקים בפיזיקה (אביה של סימון הוא קוסמולוג), ושניהם בחרו במוזיקה ולא במדע. [אנגלית]
  46. הו, הקרב הוותיק והידוע של זמן VS כמות המוזיקה המשוגעת שיש בעולם… ג'פרי לואיס מספר לנו על (עוד) 10 אלבומים שבטוח פספסנו ואנחנו ממש חייבים לשמוע. [אנגלית]
  47. [תודה לערן] יוטיוב נותנים סרט טבע ירוק ומושקע לצפייה באיכות משובחת. [טיוב חד]
  48. freealbum[תודה לסגול 59] שכותב: "הלייבל הניו יורקי JDUB RECORDS, שמתמחה במוסיקה יהודית עכשווית, גילה לעולם את מתיסיהו ושבין החתומים אצלו ניתן גם למצוא את הישראלים בלקן ביט בוקס, סגול 59 וסוליקו, משחרר להורדה חוקית וחינמית אלבום חדש של ההחתמה האחרונה של הלייבל, Wailing Wall, הרכב בן 7 חברים שלצד גיטרות, באס ותופים, משתמש גם בכלים כמו הרמוניום, אקורדיון, חצוצרה וכינורות ליצירת סאונד פוסט-פולק מענג עם השפעות של מוסיקה יהודית ואתנית. האלבום Hospital Blossoms מומלץ בהחלט, ואפשר להוריד אותו מהבלוג של JDUB". תתחדשו! [זיפ, מפ3 בשתי איכויות לבחירתכם]
  49. Sunset Rubdown המצוינים מקנדה נותנים את כל האלבום החדש, Dragonslayer, להאזנה מלאה ב-NPR. תבורכו. [סטרים]
  50. אני אוהב את סוניק יות', הלהקה, יותר משאני אוהב את המוזיקה שלה. כלומר, אני יותר מאושר מעצם קיומם, מתפעל מפועלם ומעריץ את האנשים שבלהקה, יותר משאני מוצא את עצמי שם דיסק שלה, למשל. כל זה לא אומר ש-"Sacred trickster", הסינגל החדש שבוצע השבוע אצל לטרמן, הוא לא שיר גדול של להקה ענקית, כזה שמשיב לי את האמון בכך שרוק הגיטרות לא ימות לעולם. האלבום המלא ניתן להאזנה חופשית, ו"הארץ" מתרגמים את הראיון שנתנו החבר'ה לגרדיאן, אותו ראיון ממנו נובע גם האייטם עליהם בפינת "המוזיקה החדשה", בהמשך. [טיוב, עברית]
  51. אחרי שנתנו לכם 7 טיפים לקביעת הופעות ללהקה שלכם, הנה 10 טיפים חשובים להצלחה בשולחן המרצ'נדייז שאתם באמת חייבים לפתוח בכל הופעה שלכם. [אנגלית]

  52. אסף רחמני VS שרון מולדאבי: בשישי שעבר כתב מולדאבי בוויינט על ההשקעה העצומה של חברות התקליטים במכירות אלבום בשבוע הראשון לצאתו. אסף רחמני, איש נבון מתעשיית המוזיקה (וגם איש נחמד להפליא, ממש כמו מולדאבי), מרחיב בנושא המוזיקאי כמותג: "תהליך צבירת המעריצים ומיתוגו של האמן רלוונטי לאמנים העצמאיים והאלטרנטיביים לא פחות מאשר לאמני הרוק והפופ הגדולים. שנים של הופעות, ריכוז של ביקורות טובות, באזז אינטרנטי מתפשט – כל אלה מרחיבים את המעגל הצרכני של האמן". על הדרך הוא מספק לנו גם הצצה לשיטות שיווק של חברות תקליטים. [עברית]
  53. קים גורדון VS רדיוהד. הוד דיסטורשניותה טוענת שהמודל של רדיוהד גורם יותר נזק מתועלת. בן זילכה מפריד בין הניצים. [עברית]
  54. רדיוהד VS חברות התקליטים, סיבוב 6,184: ואז חשבו לעצמם רדיוהד: למה, בעצם, אנחנו לא מוכרים בעצמנו את הריליסים שכן שייכים לנו? In rainbows, אלבום סולו של תום יורק והפסקול שהקליט ג'וני גרינווד ל"זה יגמר בדם". אז נכון, את In rainbows כבר קיבלנו בזמנו בחינם (או בכמה שלא בחרנו לשלם), אבל החידוש כאן, מבחינתי, הוא שסוף סוף אפשר לרכוש את דיסק 2 של אותו אלבום, שעד עתה נכלל רק במהדורה המשוכללת והיקרה שכללה גם ויניל וכל הבלגן. כמה זה עולה? לא מעט. 6 פאונד, שזה בעברית 40 שקלים. [אנגלית]
  55. בהמשך להתייעלות של NMC המחודשת (להזכירכם, החודש הכריזו שם על משלוח סינגלים לתקשורת אך ורק בצורה דיגיטלית), תתחיל החברה להפיץ את כל החומר היחצני שלה, כולל הקטלוג הגדול של Sony, בקבצים דיגיטליים אונליין. יופי! [זהו]
  56. radiotrip-myspace

  57. בשישי בצהריים פגשתי את קסטה בפאב בתל אביב. למרבה השמחה, הפאב לא היה בתפקיד פאב, כלומר צפוף-עשן, אלא צונן מלא אור מחלונות ענקיים. הרצפה הייתה זרועה פופים, ועל הבמה הקטנה ישבו שלושה אנשים: עופר טל ואורי ורטהיים, הם רדיוטריפ [חלל] ומיכאל כהן(@מושון). סדנה של רדבול מיוזיק אקדמי בשישי בצהריים? למה לא. בחינם? בכיף. עם רדיוטריפ?! אני רץ. במשך שעתיים העבירו אותנו עופר ואורי מסע מוזיקלי והיסטורי, מהפגישה הראשונה שלהם ("בנח"ל") ועד העתיד של התפוחים ופרויקטים אחרים כמו עוזי נבון, למשל. הם השמיעו מקורות השראה, הקלטות ראשונות, שיתופי פעולה ואפילו פירקו קטע שלהם לדגימות. "די-ג'יי שאדו ופורטיסהד פתחו לי ת'חיים" סיפר עופר, שהתגלה יותר ויותר כמאזין אובססיבי מהזן הנדיר והמשובח, והשמיע קטע מכונן של קולדקאט. כמה כיף היה פשוט לשכב על פוף ולספוג שעתיים של אהבת מוזיקה מרוכזת. רדיוטריפ עושים מוזיקה מתוך הערצה, לא מתוך אגו או רצון בלתי נשלט ליצירה. היצירה שלהם היא מחווה ענקית לאמנים, הקלטות ורעיונות שהם מעריצים. הם פשוט לוקחים אותם ועושים מהם מה שבא להם. הלוואי שכל שבוע תהיה סדנת אמן כזו בשישי בצהריים. הרדיוטריפים הזמינו את כל הנוכחים להשתתף באלבום רימיקסים לקטעים שלהם, והבטיחו לפרסם בימים הקרובים את הערוצים המקוריים של "Gambling man" באתר של רד בול אקדמי בעברית. כשהערוצים יעלו, תרגישו חופשי למקסס גם אתם, ואולי תמצאו את עצמכם בדיסק רימיקסים שלהם. [זהו]
  58. כבר כמה ימים שתקוע לי בראש השיר "Pennyroyal tea" של נירוונה, ובכלל לא בגל נירוונה. בגלל אסטור פיאצולה. בעודי שומע בהנאה עצומה את המיקסטייפ של מורפלקסיס (אייטם 5, שם למעלה), נתקלתי שוב בגאונות הקולחת של פיאצולה, גדול מלחיני הטנגו ומלחין שהרגש והתשוקה נשפכים לו מהאצבעות במפלים. מי חשב שאקורדיון, הכלי שמזוהה אצלנו עם ערימות חציר ובלורית חלוצית, יכול להיות כל כך סקסי, כל כך מרגש, כל כך… דרמטי? שמעתי, נמסתי, ומיד צייצתי פרפראזה על קוביין: "Give me an Astor Piazzolla afterworld, so I can sigh eternally". והמשפט הזה מתגלגל לי מאז בראש. אני הופך בו וחושב: אני יכול להכניס כאן עוד כמה שמות, וזה עדיין יהיה משפט נכון. והמחשבה התגלגלה והתגלגלה, עד שהחלטתי להפסיק את גלגולה במעגלים ולירות אותה אליכם: מי הייתם מכניסים במשפט הזה במקום פיאצולה (או לאונרד כהן, המקורי)? מי יגרום לכם להיאנח לנצח בהנאה? התגובות, רבותיי ועלמותיי, שלכם. [זה שיר סיום זה? רמאות]

שתהיה שבת שבוגי! בשבוע הבא, כפי הנראה, אצליח לצאת לחופשה קצרה ולכן אולי לא יהיה עונג. אנסה להחליפו במשהו נחמד לא פחות (עוד אוסף דמואים? אה, הגזמתם!). רעיונות טובים יתקבלו בברכה, שלא לומר במחיאות כפיים.

43 תגובות על “עונג שבת: עונג VS שבת”

  1. מאת חובבן:

    ניראה לי שלא יצא לך לראות את 4 הספיישלים של פיוצ'רמה. הם היו כל כך משעממים ולא מצחיקים, שהם הרסו לי כל חיבה לסידרה. אני מקווה מאד שזיקנתה לא תבייש.

  2. מאת אייל:

    תודה על העונג!
    גם אני הייתי בסדנה של רדיוטריפ. זה התחיל בשיחה מעמיקה עם פ'אנק סינאטרה, המשיך בגילוי העובדה שהאלכוהול והחטיפים בצד חינם, וכמובן ההרצאה – מעמיקה, רצינית אבל ברוח טובה, עם קהל שבא בשביל המוסיקה ורק בשביל המוסיקה. היה מעניין לראות טיפוסים שאני רגיל לראות בתאורת מועדונים – בתאורת חדר (למועדון קוראים "אפרטמנט" ולא בכדי) בצהרי יום שישי, ולשמוע תובנות ועצות מחכימות מרדיוטריפ.

    עכשיו חזרתי מהמסיבה שאורגנה במועדון הבלוק – בחסות רדבול, המשך של הארוע בצהריים – ובו ניגנו רדיוטריפ, כהן, יוגו, דני בר וטובי. סטים שנעו בין היפ הופ דאונטמפו משובח לאולדסקול פ'אנק מקפיץ להאוס עמוק ומלא נשמה.

  3. אהבתי את 100 משפטי מפתח בסרטים במאתיים שניות – גדול !
    המשאפ של אביתר בנאי וסיגור רוס נפלא – יש מצב לאיחוד?
    מה עם משאפ של נדב אזולאי וסנטיגולד?

  4. אשכול נבו יצא טמבל, ירון פריד אכל אותו בלי מלח ביום שלמחרת. השורה התחתונה: היחס איכות-זבל בספרות לא יותר טוב מבטלוויזיה.

  5. מאת אביב (הגברי?):

    אייטם 40 (לו כה ציפיתי):
    Error

    This file is neither allocated to a Premium Account, or a Collector's Account, and can therefore only be downloaded 10 times.

    This limit is reached.

    To download this file, the uploader either needs to transfer this file into his/her Collector's Account, or upload the file again. The file can later be moved to a Collector's Account. The uploader just needs to click the delete link of the file to get further information.

  6. מאת אורית:

    אז מה אתה אומר גיא? הטוויטר הזה יכול גם להציל ממות אה?אישית טרם מצאתי לו שימוש בחיי,אבל כל מה שיכול לעזור,המטרה מקדשת את האמצעים:-)
    אז אחרי התודה לך על העונג השבועי,נהדר כהרגלך, תודה לך גם על כל התגליות שאני נחשפת פה בכל מיני תחומים ולא רק מוזיקה,למשל, הוידאו של ישראל 1949 ,מדהים וכייפי,הלוואי והיה באורך מלא ומוקרן בסינמטקים, תודה לפרנק זעתר על השידוך המוזיקלי המוצלח.
    את הוידאו של CURSIVE הנהדרים נאלצתי לראות ביוטיוב ,משום מה זה לא עבד אצלי בקישור שהבאת.הלוואי ויופיעו בארץ.
    הבשורה על החדש של ZERO 7 משמחת ביותר ,אפשר לשמוע קטעים נוספים בmy space שלהם.
    מין הסתם מיהרתי להגיב לפני שששמעתי/ראיתי את כל האייטמים,אז שוב תודה ואחלה שבת .

  7. מאת אליק:

    אהלן גיא,
    אחלה עונג.
    בהערת אגב, סרטון הפארודיה על מיקרוסופט לגמרי נוצר ע"י מיקרוסופט – פשוט עם דיבוב אחר. כל מה שהבלוג עשה זה להלביש פרשנות משלו.

  8. מאת גל:

    ההגדרה הכי יפה של נדיב אבידן
    על הפנים (2,2)

  9. מאת א':

    פעם ראשונהשאני רואה פה ש-The Fall מוזכרים בצורה זו או אחרת, למרות שלא אתה זה שהזכיר אותם. אני באמת אוהב אות(ו)ם.

  10. מאת עדנה:

    אני לא יודעת אם זה המקום המתאים [אם לא מתאים מן הסתם תמחקו]
    אבל יש איזה עניין עם מלגות למוסיקאי ג'אז צעירים
    כל הפרטים כאן
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186573&blogcode=10951892

  11. מאת dan:

    אלוהים אדירים, אביתר בנאי VS סיגור רוס… ועוד אחרי שיצא "עד מחר"
    באמת מוגזם!

  12. מאת AP:

    ביטבוקס זה אחד הדברים הכי מצחיקים בעולם. ועוד יותר מצחיק שאנשים אשכרה מתייחסים לזה ברצינות. בידור טהור.

    וקים גורדון יצאה מלכה (היא עושה את זה באופן קבוע כבר די הרבה זמן, אבל הפעם במיוחד). כל העניין הזה עם המודל של רדיוהד עצבן אותי מהיום הראשון, והגיע הזמן שמישהו מתוך קהילת המוזיקאים יגיד משהו בעניין. הרי זה לא שרדיוהד הרוויחו מיליונים בגלל המודל הזה, נכון? הם הרוויחו מיליונים בגלל שיש להם מיליוני מעריצים. אם היו להם אלפי מעריצים הם היו מרוויחים אלפי דולרים, ואם היו להם מאות מעריצים הם היו מרוויחים מאות דולרים, ואם היו להם עשרות מעריצים הם היו מרוויחים עשרות דולרים. זו כל המהות של המודל שלהם. הוא מתאים למי שיכול להרשות אותו לעצמו.

  13. מאת יעל:

    הו, חבל שלא ידעתי על הסדנה של רדיוטריפ. ולצערי בטח לא אספיק בתחבורה הציבורית להרצאה על קוליפון היום – יש צפי להרצאה נוספת באופק?

    עוד על קוליפון (בעקבות קסטה) ועל חברת התקליטים הראשונה בישראל, כאן: http://yael.haoneg.com/general/488

    באשר לאייטם 4 – נו, נהיה בון טון להשתלח במכשיר הטלוויזיה כשיקוץ והאחראי לכל רע בעולם. שטויות. בטלוויזיה יש בעשור האחרון יותר תוכן איכותי מבעבר – אם זה סרטים תיעודיים, ערוצי טבע, דרמות מעולות ("עמוק באדמה", "קרניבל" וכו') ועוד. כל אשר נדרש מכם הוא להפגין יכולת שליטה בשלט ולא לצפות בתוכן מכלה הזמן והנורא שנמצא גם הוא שם, ובעיקר לעקור את הספרה 2 מהשלט. אתם עושים את הבחירה במה לצפות.
    זה בדיוק כמו האינטרנט: הוא מכיל לפחות 90% זבל מוחלט, אך לא נעלה על דעתנו לבטל אותו ולהוקיע את קיומו, אלא פשוט נבחר בחוכמה לאן לגלוש ואיך להשתמש בו.

  14. מאת ניימן:

    אח. הדיגיטל מי הזה. שלוש פעמים פגשתי אותו שבוע שעבר. לא יכל לציין, באחת מהן לפחות, שיש פה בלוג? אני מתגעגע לתקופות הטובות בהן אנשים הלכו עם טי-שירט עם כתובת הבלוג שלהם (יש לי אחת כזאת. בחיי).

    חוץ מזה, אחלה עונג. כרגיל. יצאה לי ממנו רשימת האזנה לשבוע.

  15. מאת נועם:

    עיצבן אותי פוסט 51 על אנאמסי שעוברים לפרומואים דיגיטליים.
    ויותר מכך אני מתפלא על התוספת האישית שלך, גיא. האם באמת "יופי!" הוא הביטוי המתאים?
    בתור אחד שחובב את הפורמט הגשמי של המוזיקה, על העטיפות המושקעות, החבילות המהודרות, האמנות המעניינת והגימיקים הנהדרים, אני לא יכול אלא לתהות על שמחה על צד כזה שמהווה רק עוד מסמר בארון הקבורה של הדיסק הפיזי (או התקליט).

    פרומואים זה פורמט נהדר, וכל אספן דיסקים יודע את זה! פרומואים לעתים גורמים לחברות להשקיע הרבה יותר באריזה של הדיסק, כי זה מה שימשוך תשומת לב של עיתונאי או שדר רדיו.
    יותר דיג'יפאקים, אריזות עם קיפולים מוזרים, עיצובים שונים לחלוטין מהגרסה הסופית. מהדורות מוגבלות, ממוספרות, לפעמים נסיונות נוראיים לגרום לדיסק לא לדלוף (יוניברסל הכניסו מין מספר מעקב לכל דיסק שכביכול נשמר בהעברה לפורמט דיגיטלי, כדי לדעת מי הדליף את הדיסק).

    בקיצור, מה אספנים אמורים לעשות עכשיו, להוסיף את המילה פרומו בסוף של הקובץ ולשים על המדף הוירטואלי? זה לא כיף! ומה יכול להיות מהדורה מוגבלת וממוספרת בקובץ שאפשר להעתיק שמונים אלף פעם לכל העולם?? אני נגד, ומהתמיכה שלך במשך הזמן באמנות והיצירתיות שעוטפת את המוסיקה, גם אתה צריך להיות.

  16. מאת נועם:

    ואגב פיוטראמה הוחתמה לשתי עונות, אני משתדל להשאר אופטימי כי מדובר בקומדי סנטרל, בית יותר טוב ופתוח מפוקס. ואני מאמין שהסרטים היו נפילות שאולי רק הוכיחו שהסדרה תעבוד רק בתור סדרה.

    ועוד דבר, הספר של מארק אוורט זה ספר חובה ונהדר, למרות הסיפורים המדכאים, הוא מעלה מצב רוח בצורה מדהימה, ונותן תובנות מעניינות לגבי השירים של האילז. מומלץ בחום!

  17. מאת candy:

    אח איזה עונג משובח!
    השחזור של מועדון קרב מעולה בעיני.

    אגב- אביתר VS סיגור רוס לא עבד לי..

  18. מאת אלעד:

    תיקון קל – Peeping Tom, לא Pipping Tom :)

    בנוסף, אם אתה חובב של גרג דולי/מרק לנגדן – שווה לשמוע גם את זה :

    http://spin.com/articles/spin-exclusive-greg-dulli-apollonia-cover-princes-when-doves-cry

  19. מאת עינב ג' כהן:

    גיאחה – הלינק למאש אפ של אביתר וסיגר רוס לא עובד. באסה

    אבל חוץ מזה אני מה-זה-נהנית

    תודה
    :)

  20. מאת usic snob:

    איך זה שקנית אייפוד בסוף?
    (אני דווקא בעד )

  21. מאת נועם:

    אני חושב שזה בגלל שאין שום חברה כיום שמייצרת נגני מוזיקה עם נפח גדול מ-32 ג'יגה.
    היחידים זה זיון של מיקרוסופט או אייפוד של אפל. יש גם את ארכוס, אבל אצלם זה לא נגני מוזיקה אלא נגני מולטימדיה שהם גדולים יותר, עם זמן סוללה לא ראוי.
    מצחיק שהתחום הזה הולך אחורה במקום קדימה. גם אני מחכה שחברה נורמלית תוציא נגנים בעלי נפח גדול, ושלא תהיה תלות בתוכנה גרועה כמו אייטיונז ושיהיה אפשר פשוט להעתיק כמו ספריה ולארגן לעצמך את המוזיקה איך שבא.

  22. מאת יואב:

    לכל מאוכזבי הלינק של אביתר vs סיגור רוס, הנה לינק חדש ונוח בהרבה, ואפשר אפילו להקשיב על הדפדפן!

    http://www.upload-mp3.com/files/49143_4ym19/eviatarsigur.mp3%5Deviatarsigur.mp3

  23. מאת גיאחה:

    אמיתי סנדי ויעל – בעניין הטלוויזיה, מובן מאליו (בעיניי) שזה מתייחס לערוצים המסחריים, אלה שרוב הישראלים רואים, לצערי. ברור שבכל מקום יש הרבה זבל ויש דברים איכותיים, אבל ביחס דומה, רוב האנשים צופים בזבל (והרבה, האמינו לי, אני רואה את טבלאות הרייטינג מדי יום) – להם הטור הזה נועד.

    אליק – וואלה! זה מסביר הרבה דברים :)

    נועם – הרשה לי לערוך הבדלה חשובה. פרומואים במובן שאתה התייחסת אליהם, כאלה שרווחו בעשורים האחרונים והפכו לפריטי אספנים, קיימים כרגע בעיקר בשוליים – בלייבלים קטנים ועצמאיים שמדפיסים תקליטי 7 אינץ' וכדומה. הפרומואים שנשלחים היום מחברות גדולות כמו NMC הם סתם דיסקים מעפנים עם שיר אחד שכבר רץ ב-MTV ונמצא להורדה ברדיו. אלה לא מסוג הדיסקים ששווה לאסוף, וברצינות, פשוט חבל על כל הפלסטיק הזה. שאל כל שדרן רדיו או עורך מדור מוזיקה, הפלסטיק פשוט נערם. כואב הלב וחבל על הכדור. המעבר למשלוח פרומואים בצורה דיגיטלית בלבד הוא טוב לכולם. כאמור, סוג הדברים שראוי לאסוף עדיין מיוצר בחברות עצמאיות.

    נועם ו-Music snob – נועם ניחש נכון. חיפשתי נגן עם נפח גדול מ-40GB, והבנתי שאם אמשיך לחכות לנגן שעונה על כל הציפיות שלי, לעולם לא יהיה לי נגן. חיפשתי ומצאתי אייפוד קלאסיק של 120GB ב-1,200 ש"ח – אחלה דיל. בינתיים אני מרוצה, למרות התלות המרגיזה בתוכנת ביניים (החלפתי את אייטיונז ב-Media Monkey).

  24. מאת נדב:

    הוד דיסטורשניותה, אנחנו לא ראויים!

  25. מאת נועם:

    גיא, אמנם זה נכון שבשנים האחרונות לא ראיתי הרבה פרומואים מרשימים, כנראה בגלל השתלטות הקבצים הדיגיטליים, ואמנם זה כנראה נכון שבNMC מחלקים פרומואים מעפנים, אבל יש לי הרבה פרומואים ממש מגניבים של להקות כמו דאוס ורדיוהד… לא ממש הייתי קורא לאיילנד וEMI לייבלים עצמאיים קטנים.
    בכל אופן אני אקח את המילה שלך שבמקרה של NMC זה באמת יחסוך קצת פלסטיק מיותר.

  26. מאת music snob:

    אייפוד קלאסיק זה נהדר. תתחדש! אגב, המדיה מונקי לא עושה לך בלאגן
    בהעברת העטיפות לאייפוד? כי סונגבירד עשה לי שמות בזה…

  27. מאת שרון רז:

    נהניתי לאללה מהפוסט הזה, מלא מטעמים, שירווטר וארץ ישראל, וואהו, זאקא, חנות הבגדים, משעשע, קוליפון, מעניין, פין ביצה, הקליפ המצויין של דיינוזאור ג'וניור וכ"ו וכ"ו, תודה רבה גיא

  28. מאת אמרי:

    אני חייב לומר שנראה לי קצת משונה שלא היה אף איזכור לשיר חדש של נינט עם רוקפור (!)
    זה לא היה כזה עניין אם היה מדובר בשיר פרווה, אבל מדובר כאן בהפקה שנשמעת כמו התאבדות מבחינה מסחרית (לפחות בכל מה שקשור לקהל שלה) שבאה מכיוון בחורה שהיא שם נרדף למיינסטרים בישראל.
    לא יכול לומר שנפלתי מהשיר, אבל בכל זאת זה האירוע המוסיקלי הכי מעניין של השבוע מבחינתי..

  29. מאת כך וכך:

    משום מה בכל פעם שאני נכנס לעונג עכשיו האנטיוירוס מודיע שיש וירוס באתר. אני היחיד שזה קורה לו?
    בכל מקרה חשבתי שכדאי ליידע.

  30. מאת שירה:

    הלינק לאייטם 31 שגוי, זה הנכון:
    http://ecommunity.org.il/

  31. מאת מקס צ'פלין:

    הייתי אוהב את המאש-אפ יותר אם היה בו טיים-סטרץ' נורמאלי. ככה זה כואב באוזניים.

  32. מאת רועי:

    הדיסק של רג'ינה ענקקקקקקקקקקקק

  33. מאת יואבריל:

    מקס, אוזניים מצוינות, אבל לא הייתה ברירה. יש שניים וחצי טונים הפרש בין הסולמות אז הבעיה לא בטיים סטרצ' אלא בפיצ' שיפטינג. עד כאן שישים שניות על אומנות המאש אפ.

  34. מאת עלמה:

    אוי הלינק למארקי פאנק כל כך משמח!!! הפריט הכי נעים בעונג השבוע :)

  35. מאת r:

    אייטם 13 – מכנסיים זה זכר, אדון מתרגם

  36. מאת מקס צ'פלין:

    יואבריל, באיזו תוכנה השתמשת?
    בלייב של אבלטון הטיים-סטרץ' עובד יופי. שחזרתי את המאש-אפ עם שינויים קלים (הסולם והסיום) והעלתי לכאן:
    http://rapidshare.com/files/245156573/eviatarBanaiVSsigurRos.mp3
    עכשיו אני יכול להעריך אותו. עבודה טובה, יואב!

  37. מאת יואבריל:

    מקס יקר. כמוך השתמשתי באבלטון, שיש לה טיים סטרץ' לא רע בכלל ועדיין פערי סולמות כאלה גדולים עליה. כנראה שצריך להחליט את מי מהשניים מקריבים ומה רוצים לקבל. או ג'ונסי על הליום, או אביתר בנאי אחרי צנצנת של כדורי שינה. וסחתיין על שינוי הסולם בסוף (:

  38. מאת יעל:

    מותר לשאול מה מקור הביטוי "שבת שבוגי"?

  39. מאת גיאחה:

    זה סוד!

    כלומר, זה פשוט לא סיפור כזה מעניין.

  40. מאת אליש:

    אני יודעת שאני כבר באיחור של עונג אחד, אבל הייתי חייבת להגיב ולומר שהקטע המרגש שכתבת על נדיב אבידן עורר בי תחושות הזדהות קשות.  לא ייאמן כמה הוא יחסר לי. 

  41. מאת אסף:

    תענוג של עונג

    אולי מישהו יודע מה השיר שמנוגן ברקע הסרטון הנוסטלגי מ1949

    בתודה מראש,

  42. מאת רותם:

    אם אני לא טועה – Astor Piazzolla
    הוא המלחין של המוזיקת רקע שיש ב-12 קופים :)

כתיבת תגובה