1 ביוני 2007

עונג שבת: מרגרט תאצ'ר ביום קר

"היום אין צ'אנס לספר. יש לכאורה דמוקרטיה של ספרים אבל היא מניפולטיבית ומתקיימת על ידי כוחות שאין להם דבר ועניין עם הספר עצמו. מבקרי הספרות של היום זה מנכ"לית סטימצקי, איריס בראל ומנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר. לאחר שנעלמה הביקורת, הקריטריון היחיד שנותר הוא כמות המכירות. אומרים שכוחות השוק קובעים, זו פיקציה. ספר מצליח לא כי הוא טוב אלא כי ברשת החנויות החליטו איזו בולטות לתת לו, בכמה למכור אותו ואיזה כמות ממנו להחזיק במחסן" – מנחם פרי, פרופ' לספרות ועורך הספריה החדשה, בדברי טעם. הראיון המלא בהמשך העונג
מתחת לסקייטבורד: תום יורק

  1. אני *שוב* יורה לעצמי ברגל ופותח עם שיר ששמרתי לאוסף "תקשיבו רגע02" (שאמור לעלות באמצע השבוע הקרוב, אם אמצא שעה-שעתיים פנויות השבוע לשבת ולכתוב עליו), אבל בחיי שאין לי ברירה. זה שיר כל כך טוב, כל כך מפתיע וכל כך מעניין, שזה בכלל לא משנה שהוא יופיע גם באוסף. אתם תצליחו להתמודד. אחד האלבומים שהכי אהבתי בשנה שעברה הגיע מהראפר לופה פיאסקו (בתמונה). אלבום אחר שאהבתי מאוד באותה שנה היה The Eraser של תום יורק, שאני עדיין מחשיב בראש שלי כסוג של EP (בחייכם, הוא היה נורא קצר!). אז מה תגידו אם אספר לכם שבמיקסטייפ שהוציא עכשיו קאנייה ווסט לקראת האלבום המתקרב שלו (שבאמת כבר לא מעניין אותי) אפשר למצוא שיר בשם "Us placers" בו מרפרפים לופה, קאנייה וגם פארל, על גבי סימפול חד וברור מהמחק של יורק? אני מניח שתגידו "הא?!" ותרוצו להוריד. זה מה שאני עשיתי. מה שעשיתי אחר כך היה לשמוע אותו שוב, ואז שוב, ואז עוד פעם. ואחר כך מההתחלה. אחלה אחלה אחלה של שיר, ובת זונה של הפתעה לשבת. ואם זו טעימה מ-The cool, האלבום השני והמתקרב של פיאסקו, אז תרשמו לי חמישה עותקים מראש. [מפ3]
  2. סייל חופשת הקיץ של ת'רדלס יצא לדרך, שש חולצות חדשות מדי יום (!) וכל החולצות ב-10$ עד יום ראשון! הזדרזו! [כותנה]
  3. ביום שבת הזה יופיע בלבונטין 7 ההרכב ad:art, שני ישראלים מלונדון שמשלבים "אלקטרו, נויז, היפ-הופ מקורי, רוק'נרול מתקדם וצלילים ממשחקי וידאו". תאזינו, ואם תידלקו – תבואו. [מייספייס]
  4. כמדי רבעון, שוקולטורה ייערך בשישי הבא (8 ביוני) בקולנוע זמיר בתל אביב, ויציג למכירה שלל קומיקסים, מוזיקה, ספרות ושאר ירקות אלטרנטיביים מרתקים במחירים נאים. [עברית]
  5. מוזיקאים, שימו לב: חברת הינג'י, שמספקת את השירות המעולה 4144 (סמסו למספר 4144 את שם התחנה שאתם מאזינים לה, ותקבלו מיד את שם השיר והאמן שמושמעים – הקץ לוויכוחים באוטו!), מציעה לכם עכשיו שירות חינמי (!) די מטורף, שלא תוכלו לקבל מאף אחד אחר, גם לא מאלה שאמורים לאסוף עבורכם תמלוגים. וכך כותב לי ירון מהינג'י: "אנחנו מסוגלים לספק דוחו"ת השמעה לאמנים עצמם. מאחר והמערכת שלנו מחוברת 24 שעות ביממה לכל התחנות, אנו יכולים להגיד לכל אמן מתי, כמה ובאילו תחנות בדיוק השמיעו אותו (זאת במידה ויש לנו את השירים של אותו אמן). בדיוק בשביל זה פתחנו מייספייס שמזמין כל אמן שרוצה לשלוח אלינו את הסינגלים שלו ולקבל מאיתנו דוחו"ת השמעה – בחינם!"
    חינם-חינם-חינם. כדאי למהר לקפוץ על ההזמנה הזו, כי מי יודע אם ומתי זה יהפוך לשירות בתשלום. בכל מקרה, כל מוזיקאי מוזמן לשלוח אל ירון את המוזיקה שלו, ולקבל דוחות השמעה (אם יושמע, כמובן). מי שרוצה כתובת למשלוח מוזיקה, פנו אליי או פשוט ישירות אל ירון, הוא בחור נחמד במיוחד. הפיצו את העניין לכל המוזיקאים שאתם מכירים! מכיוון שזה לא פורסם עדיין בשום מקום מלבד כאן, השתמשו בלינק הזה כדי לשלוח חברים מוזיקאים (או בעלי לייבלים) ישירות אל הידיעה הזו: http://haoneg.com/oneg/260#5. [עברית; אנגלית]
  6. מה-4 ועד ה-7 ביוני ייערך בבאר שבע פסטיבל סמילנסקי, המכונה גם "הפסטיבל הכי טוב בתבל"! מדי ערב משעה שש וחצי ועד אחת עשרה תוכלו לתפוס הופעות חינמיות של דויד פרץ, איתי בלטר, טריקסרין (המצוינת!), לנזז ושלל הופעות רגאיי, אופרה (!), טנגו, רוק, פולק וכל מה שביניהם. בנוסף תמצאו שם גם מסיבות רחוב, דוכנים, ברייקדאנס, תיאטרון רחוב, ספרות, אוכל וכל מה שרק תרצו – והכל חינם לחלוטין! פרטים נוספים אפשר למצוא בבלוג של אורן עמית, אחד המארגנים. אם אתם בדרום או סתם אוהבים רוח פסטיבל משובחת, כדאי לכם לקפוץ. [עברית]
  7. ברכה מדווחת ש-CBS קנתה את Last.fm תמורת 280 מיליון דולר. מי רוצה להפריח איתי בועות? [אנגלית]
  8. חובבי פסטיבלים, שימו לב! הקוראת הנאמנה מאייקי כותבת: "חברתי מיכל תכננה טיול נהדר עם בן זוגה לאירופה, ששיאו בפסטיבל נובה רוק באוסטריה בתאריכים 15-17.6. מרפי היקר דאג בחוקיו לפוצץ לה את התכניות, ולאחר שנתיים של נסיונות להתקבל ללימודי רפואה סופסוף קבעו לה שלושה (!) ראיונות, בדיוק על זמן הטיול… ולכן היא מעוניינת למכור את הכרטיס. לכל המעוניין: הפסטיבל מתקיים בוינה, והכרטיס לשלושת ימי הפסטיבל (כולל כניסה לקמפינג) עולה 105 יורו. מופיעות הלהקות: פרל ג'אם, אינקובוס, מודסט מאוד, אדיטורס, סמאשינג פאמפקינס, מרילין מנסון, מיי כמיקל רומנס (הרומנטיקה הכימית שלי?), לינקין פארק, קלופינגר, פאפא רואץ', ווית'ין טמפטיישן ועוד ועוד (דפדפו בימים)". אם זה קורץ לכם, פנו בבקשה למיכל, ועשו זאת מהר! [מייל]
  9. קרן אן הופיעה השבוע בהיכל התרבות בת"א, ולפי השידור החי ברדיו, לא היה משהו. כך או כך, וואלה תפסו אותה לשיחה רגע אחד קודם. [נגן בדפדפן, עברית]
  10. לפני כמה שבועות סיפרתי לכם על Playlist-Online, אתר ישראלי שמאפשר להאזין אונליין למוזיקה, לועזית וישראלית. אדר שלו מספרת לנו ב-Ynet שלמרות ההסכם של בעלי האתר עם אקו"ם, חברות התקליטים מתנגדות (אלא מה), בטענה שלא משולמות זכויות לבעלי המאסטרים (חברות התקליטים, ובמקרים נדירים האמנים עצמם). מה יהיה? [עברית]

  11. ועכשיו אלמד אתכם לנגן את "נגעה בשמיים". טום מורלו

  12. אריק מהבלוג שקט.נט מפנק אותנו בראיון וידאו נפלא עם טום מורלו, גיטריסט רייג' ואחד הגיטריסטים הפנומנליים של התקופה. כולל הדגמות, והכל! [גוגל וידאו]
  13. [תודה לרוזה הגולשת] התזמורת הקאמרית הישראלית תשיק מופע רוק מושקע בעלות של מיליון שקל שיבוסס על אלבום המופת של פינק פלויד, "החומה". מה תגידו על זה? להיט ענק או פלופ היסטרי? [עברית]
  14. יאיר יונה פתח פינה חדשה בבלוג שלו, שנקראת "אני מקווה שתספיקו לקנות את זה בשישי על הבוקר, או להוריד, כדי שיהיה לכם במהלך הסופשבוע, ואולי ילווה אותכם גם הלאה". את הפינה החדשה הוא חונך עם המלצה גדולה על Jean Claude Vannier. [עברית]
  15. [תודה לאור] אם אתם, כמוני, מכורים לסדרה Heroes, אולי תרצו לקרוא את הקומיקס שהולך לצד הסדרה באתר של NBC. קחו בחשבון שהוא עשוי להכיל ספוילרים. לא בדקתי עדיין. [אנגלית]
  16. לרמי פורטיס יש מופע סולו חדש עם שם מבריק (פורטיסחהקול), ומסתבר שהוא גם מקליט אלבום "מחופף" בבית. ראיון בגלריה של הארץ. עדיין מלך. [עברית]
  17. [תודה לשיר] בוויירד יש ספיישל Snack Attack, על כך שכיום, רוב האוכלוסיה מנשנשת את התרבות שלה כמו חטיף: לאף אחד אין סבלנות לשמוע שיר של 14 דקות, לראות פרק שלם בטלוויזיה או לחשוב מחשבה עד הסוף. וויירד דווקא משתפים פעולה בצהלות עם המגמה המצערת הזו (אף על פי שאפשר לטעון שגם העונג שבת הוא סוג של מזנון), ומציעים עשרות דרכים לנשנש תרבות. אני אישית בעד לנשנש, אבל רק בין ארוחות גדולות ומזינות. [אנגלית]
  18. "רצועות שמע שמורידים מחנויות מוזיקה מקוונות מספקות את אוזני הצרכנים שאינם אודיופילים, אולם הן לא יכולות להשתוות לחמימות של צליל תקליט ויניל ואפילו לא לבהירות של תקליטור רגיל" – זו לא הצהרה חדשנית או מפתיעה, אבל מעניין לקרוא מה דן קוסטה כותב על המעבר (או החזרה, מבחינתי) לאבחנה גבוהה. [עברית]
  19. קבלו שני שירים חדשים מהאלבום המתקרב של ריאן אדאמס. [מפ3]
  20. [תודה לרוזה הגולשת] אני טוען כבר שנים שחיפה היא העיר החביבה עליי, בעוד רבים סביבי מעקמים את האף וטוענים (טוב, די בצדק) ש"חיפה הולכת לישון מוקדם". נכון, אז מה. בחיפה יש חנייה. יש המוני צעירים בגלל האוניברסיטה והטכניון, ובקרוב ייפתחו בעיר התחתית מעונות שאמורים להפוך חלק מהעיר לסוג של פלורנטין רק עם פחות תלאביביזם. יש ים נהדר (וגם קצת זיהום אוויר), נופים יפהפיים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד הרבה יתרונות. כבר הרבה זמן אני חושב שחיפה היא העיר עם הכי הרבה פוטנציאל לא מנוצל, והנה באים זוג סטודנטים נמרצים ומאותתים שהשינוי בפתח: מועדון מעריצי הכרמלית מזכיר לכולם את אחד היתרונות הכי פחות מנוצלים בעיר – רכבת תחתית מצוינת! מי שטוען שקשה להגיע ממקום למקום בעיר, שינסה לקחת טרמפ מהיר מהכרמל לתחתית או בחזרה. "יש לחיפה את כל הנתונים להיות סן-פרנסיסקו, אבל הדימוי הורג אותה", אומר אחד מהם, ואני לא יכול שלא להסכים. [עברית]

  21. פותחת את הלב. בריטני

  22. הגיע הרגע לו כל העולם חיכה בנשימה עצורה: בריטני ספירס מתפנה להסביר למעריציה מה עובר עליה באתרה הרשמי. היא כותבת שם הרבה דברים על תהליך הגמילה שלה, ההתפכחות שלה למציאות והאחריות החדשה שלה כאמא, אבל היא בעיקר – ואת זה אני אומר בלי שמץ של ציניות – מזכירה לעולם שהיא בן אדם. אנחנו נוטים לשכוח את זה כשמדובר בכוכבים. הבחורה הזו בגילי, למען השם, לא הייתי רוצה להיות במצבה עכשיו. [אנגלית]
  23. [תודה לשגיא] בדרך כלל כשאתם כותבים או מלחינים או מקליטים סקיצה לשיר, אתם חוזרים אליה שוב לבחון אותה או שולחים לחברים שעל אוזניהם אתם סומכים, כדי שיחוו דעה, יתנו רעיונות לשיפור, הערות וביקורות. אם אין לכם חברים או שיש להם טעם מזעזע במוזיקה, מהיום תוכלו להיעזר באתר JamJunky, שמציע רשת חברתית של סונגרייטרז שמעלים סקיצות, רעיונות, טיוטות מוזיקליות וטקסטואליות, ויכולים לקבל הערות מהגולשים, לשנות את השיר או להתעלם, איך שבא להם. כרגע האתר לא מציב שום מגבלות, אך בעתיד ייתכן והשירות יינתן רק בתשלום. שווה לבדוק, אולי תקבלו עצה טובה. אני רק תוהה על שם מי רשומות זכויות היוצרים במקרה כזה. [אנגלית]
  24. Emok, עוד להקה ישראלית שנמצאת בניו יורק, עומדת בפני הוצאת אלבום חדש ומשחררת מתוכו שני שירים חדשים במייספייסה. ממש אהבתי אותם לפני 7-8 שנים, כשהם עוד היו בארץ ועשו נו-מטאל והארדקור מעניין. מעניין לשמוע איך הם נשמעים עכשיו, אחרי כל כך הרבה שינויים. [מייספייס]
  25. אפרופו ישראלים בחו"ל, החבר הגאה יאיר יונה מדווח שנועה בביוף, שהחליטה לשנות את שם הבמה שלה מעתה לנועה בל (לי עדיין קשה להתרגל), מסיימת להקליט אלבום בכורה אצל גרג וויקס, חבר להקת Espers. לפני מספר ימים היא התארחה בתכנית הפולק של Irene Trudel ברדיו האינדי WFMU בניו גר'זי. אפשר לשמוע את התכנית בת שלוש השעות, נועה מתחילה בערך אחרי שעתיים ועשרים, ועושה גם קאבר לייב לסמוג! [מפ3 או ריל]
  26. אל תיבהלו – אבל סופיאן סטיבנס הוציא שיר גאראז' רוק. כחלק מאוסף המוזיקה השנתי של מגזין The Believer, סופיאן מגיש את "In the words of the governor" ונשמע כמו… ובכן, לא כמו סופיאן סטיבנס. בשום צורה. אבל שיר לא רע. [סטרימינג]
  27. [תודה לאביטל] אוקסימורוניםהם פשוט מסובכים, אבל משמחים עד בכי. לכן יש להם ויקיפדיה בלי ערכים. [אנגלית]
  28. עידו שחם מופתע מעצמו וממליץ על זמרת-יוצרת, אנאיס קרוז, בה נתקל במקרה במייספייס ונדלק לגמרי. איזה כיף שזה קורה. ובכלל, אתם צריכים לקרוא את הבלוג שלו, הוא מצוין. [עברית]
  29. "קיים בישראל חוק של שידור ציבורי שגלי צה"ל כפופה אליו. לדעתנו ולדעת המשפטנים שלנו, התחנה לא עומדת בדרישות החוק, שמדבר על שוויון ופלורליזם מוסיקלי בשידור הציבורי בישראל", כך טוען יענק'לה מנדל, ראש אמ"י, שמתכוון לעתור לבג"צ בעניין הפלייליסט הגלגלצי. נו, שיהיה בהצלחה. [עברית]
  30. לו ריד מתראיין, ובין השאר מציע את עצמו ואת ג'ון זורן לנשיאות ארה"ב. [אנגלית]
  31. אם אי פעם יכריחו אותי לבחור עשרה אלבומים ששינו לחלוטין את הדרך שבה אני שומע מוזיקה, The dirtchamber sessions vol. 1 יהיה אחד מהם בלי שאצטרך לחשוב פעמיים. לא רק שהוא שינה את הדרך בה אני *שומע* מוזיקה, הוא שינה את הדרך בה אני *חושב על* מוזיקה ו*תופס* מוזיקה. מעטים האלבומים שפתחו לי את הראש כמוהו. באמצע שנות התשעים הייתי בן נוער נלהב וחובב מוזיקה, ואחת הלהקות האהובות עליי ביותר אז היו הפרודיג'י. אהבתי אותם מהאלבום השני והייתי בין ההמונים שחיכו וחיכו וחיכו לאלבום השלישי, שבסופו של דבר הגיע והפך, בצדק, לאחד האלבומים הגדולים של הניינטיז. בעוד התקשורת המיינסטרימית כושפה מדמותו הפרועה והצבעונית של קית' פלינט המקורנן, מעריצי ההארדקור של הפרודיג'י ידעו תמיד שהציר החשוב, והיחיד בעצם של הלהקה הוא ליאם היולט. הוא זה שבעצם אחראי לכל, כל המוזיקה, הרעיונות, וכל דבר שקשור ללהקה ואינו התספורת של פלינט. אחרי שלושה אלבומים של הפרודיג'י בהם נתן בראש במוזיקה אלימה של רייבים, ברייקס וביג ביט, ליאם הוזמן ב-1999 לאולפן הרדיו של ה-BBC לסט מיוחד. מה שמיליוני מאזינים וקרחניסטים שכחו הוא שלפני ואחרי הפרודיג'י, היולט הוא קודם כל די-ג'יי מעולה ובי-בוי בנשמתו. כבר בצעירותו הוא נכנס חזק להיפ הופ, למד ברייקדאנס ופיתח מיומנויות די-ג'יי מרשימות. בתחילת הניינטיז הרייב האלקטרוני פוצץ לו את הראש והוא לקח את שני הז'אנרים שהוא הכי אוהב ויצר מהם את הפרודיג'י. אבל מה קורה כשמפרקים אותם לגורמים, ומנסים לבדוק ממה מורכב הטעם האקלקטי והעשיר של היולט? או. הסט של היולט ב-BBC היה כל כך מוצלח, שאנשים לא הפסיקו להחליף ביניהם בוטלגים שלו, גם באינטרנט שב-1999 התחיל בדיוק לגלות את נאפסטר. לכן הוא החליט לשבת על רצפת חדר השינה שלו עם הפטיפונים, הסמפלרים והראש המדהים שלו, ורקח את סט הדי-ג'יי הטוב ביותר ששמעתי בחיי. זה לא סתם אלבום מיקס דמוי-מסיבה, והוא לא דומה לאלבום המיקס ששיחררו הכמיקל בראדרז שנה קודם. האלבום של היולט מכיל 8 רצועות שטומנות בחובן כחמישים (!) שירים שונים ועוד כמה שלא נרשמו – פ'אנק (Jimmy Castor Bunch, JB's), היפ-הופ מוקדם ומאוחר (גראנדמאסטר פלאש, Ultramagnetic MC's, Beastie Boys, Public Enemy), ביג ביט (כמיקל בראדרז, פאטבוי סלים, פרופלרהדז), רוק (סקס פיסטולז, ג'יינז אדיקשן), אלקטרוניקה למיניה (פריימל סקרים, KLF, Meat beat manifesto, קולדקאט) ועוד אוצרות כאלה ואחרים. היולט לא מסתפק בלזרוק עלינו את כל ההשפעות שלו, האוצרות שלו והשירים שהוא הכי אוהב, הוא ממקסס אותם אחד על השני ביכולת ויצירתיות של רב-אמן, יוצר מאש-אפס הרבה לפני שהמושג הזה הומצא, מכניס ביטים של פאטבוי סלים על הסקס פיסטולז כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם, זורק את הביסטי בויז לאורגיה משולשת עם פריימל סקרים ובארי וייט, מועך את הרבי הנקוק אל תוך מיט ביט מניפסטו ועושה את זה בלי לאבד ביט אחד, בלי להרוג או לתקוע את הגרוב, בלי להרפות ולו לשנייה מדוושת הגז. זו לא ריצה מופרעת וחסרת תוחלת בין קטעים (כמו "ארבעים שנה של היפ הופ ב-14 דקות" שהיה פה לא מזמן), זה שיעור בקצב שחור ואלקטרוני תחת ידיו של פרופסור לגרוב. בפעמים הראשונות זה עשוי להישמע יותר מדי. אחרי כמה זמן עשיתי מעשה, ובמשך חודשים הורדתי כל שיר ושיר שמשתתף באלבום, בגירסתם המלאה (למרבה שברון הלב, התיקיה הזו נמחקה לי לפני כשנתיים). לא רק שמצאתי שם שירים (ואמנים!) שמלווים אותי עכשיו שנים, כשחוזרים שוב לאלבום הזה אחרי שמכירים את השירים המלאים, מבינים כמה גדול היה ההישג של היולט. מדובר, בעיניי, ביצירת מופת. הטכניקה, היצירתיות, בניית המיקסטייפ, הטרנטייבליזם. מופת. פאק, אל תקשיבו לי, תקשיבו לאלבום! [זהו]
  32. [תודה לרוזה הגולשת] רוברט פולארד משחרר עוד שנייה את האלבום השני שלו תחת השם The Takeovers, ומצטרפים אליו סטיבן מלקמוס, וחברים ממדהאני, הדצמבריסטים, טאד. לא בטוחים מה לחשוב? עזבו, פשוט תורידו שלושה שירים מהאלבום, שפולארד כבר משחרר. [מפ3]
  33. רוזה הגולשת שלחה כתבת וידאו נחמדה על חייה ומוזיקתה של רג'ינה ספקטור, מה שמזכיר לי שבקומיקס (הישראלי!) Ham and wonder יש (עוד) פוסט נהדר על רג'ינה, וגם תירוץ. בכלל, מומלץ לעשות מנוי על הקומיקס הכייפי הזה. [טיוב, אנגלית]
  34. המיני-קומיקס הראשון שאי פעם הדפיס קרייג תומפסון. איזה כיף שהוא מנצל כל כך הרבה את הבלוג החדש שלו. [אנגלית]
  35. נטע מרכיבה שירי הייקו משמות ספריו של הארוקי מורקאמי ובאופן כללי מהרהרת בקול רם, עד כמה שקול יכול להיות רם בטקסט, על "קפקא על החוף" שלו. [עברית מצוינת]
  36. [תודה לאביטל] בלוג שאוסף מכל העולם פתקים פסיביים-אגרסיביים. בשביל זה יש אינטרנט, כך שמעתי. [אנגלית]
  37. מיקסטייפ השבוע: שני בלוגרים ודיג'יים נהדרים שמתמחים בפניני פ'אנק, סול ורגאיי משתפים פעולה: Funky 16 corners פוגש את Flea market funk ויחד, בשתי יבשות שונות, הם מגישים לנו אוספ'אנק מטורף בשני חלקים, ממוקסס ביד. אתם חייבים את זה לעצמכם, ילדים: חלק ראשון, חלק שני. [פ'אנקי. אבל גם מפ3]
  38. אייפודיסטים, זקפו אוזן – הגירסה החדשה של אייטיונז 7.2 תומכת ב-iTunes Plus, תכנית מכירת השירים נטולי ה-DRM שיצטרפו בקרוב לקטלוג. חדשות טובות? כמובן, אבל כמה גולשים כבר מצאו חסרונות. [עברית]
  39. [תודה לגבי] שחושף: רחוב סומסום בכל העולם תמיד היה מקום להופעות אורח מפתיעות; אצלנו לאחרונה, שופטת בית המשפט העליון לשעבר, ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר נזעקה לפתור סכסוך בין בובות. [עברית]
  40. אורן ראב מרחיב בבלוגו על גראנט לי באפלו, אחת מהלהקות האלה שאני תמיד מרגיש שיש בהן המון ולא מוצא את הזמן להתעמק בהן. אולי השבוע. [עברית]
  41. השבוע עלה האתר החדש והיפהפה של מגזין A5 הישראלי, מעין תערוכה נודדת של יצירות אמנות, עיצוב ושירה. באתר החדש והכייפי אפשר לקרוא גליונות קודמים, לקבל מידע על נקודות המכירה בארץ (שהתרבו מאוד מאז הגיליון הראשון), וכמובן ליצור קשר ולשלוח עבודות. מי שלא מכיר את המגזין מוזמן לקרוא סקירה קצרה שלי. [עברית]
  42. [תודה לקנדי] אם אתם מתכננים לצאת מפה בקיץ הקרוב, כדאי שתשקלו להגיע לאחד מפסטיבלי המוזיקה הגדולים בחו"ל. בנרג' הכינו מדריך מאוד לא מקיף שכולל חמישה פסטיבלים (בארה"ב לבדה יש כמעט עשרה שווים בהחלט). אולי זה יגרה לכם את בלוטות הפוגו. [עברית]
  43. [תודה ל-undertow], שהיא חובבת איסלנדים ידועה, והיא שולחת "טיזר לאלבומו של ולגייר סיגרודסון שהפיק לביורק חומרים, עשה את האלבום האחרון של בוני פרינס בילי, עבד עם מאם, והרשימה באמת ארוכה…". היכונו לספיישל איסלנד, אגב. בקרוב. אני פתוח להמלצות בתגובות ובמייל. [צביקטיים]
  44. אם אתם מכורים לסיטימיול ורוצים עוד, או שהטעם של רנן הגניב אתכם אבל אין לכם סבלנות לקרוא את הפוסטים עד הסוף, נסו את הטאמבלר שלו – מעין מיני-בלוג אליו נזרקים כל הדברים הנחמדים בהם הוא נתקל ואין לו כוח להרחיב עליהם יותר מדי. מעין עונגשבת אישי. וכל אחד יכול לפתוח כזה. [עברית]
  45. [תודה לאביטל] שני סטודנטים בקונטיקט יצאו להוכיח את חוק 5 השניות (או חוק 10 השניות כפי שנאכף אצלי בקיבוץ), לפיו אוכל שנופל ומורם תוך 5 שניות הוא עדיין נקי. נחשו מה הם גילו. [אנגלית]
  46. לפני שבוע סיפרתי לכם על קליפ חדש של TV on the radio וכמו מטומטם לא שמתי לב שהוא נכלל באוסף אלטרנטיבי חדש ומגניב שניתן להורדה חינם ממש באותו עמוד. בין השאר תוכלו למצוא שם את TV הנ"ל, 120days הטובים-למדי, הראפצ'ור, פנז (שיגיע לכאן בשבת הבאה עם מייק פאטון), את הלאיירז, את Jesu ועוד ועוד. הורדה חוקית וחינמית כמו אוויר. [אנגלית, זיפ]

  47. לא רק חתיך, גם מוכשר בצורה לא הגיונית, וגם מת בהתמדה כבר עשר שנים. ג'ף באקלי

  48. "אי אפשר להסביר את הכישרון שלו כדבר טבעי. הוא מסוג האנשים שנשלחו לעולם רק כדי להשאיר את חותמם ונלקחים מאיתנו בטרם עת. כאילו אנחנו לא ראויים לחיות עם אדם כזה למשך זמן רב יותר" – במלאת עשר שנים למותו של אחד האנשים עם הכישרון הכי אלוהי שאי פעם דרכו בכוכבנו, אור ברנע מתגעגע בוויינט לג'ף באקלי, ובכנות – גם אנחנו. [עברית. הציטוט לקוח מהתגובות]
  49. [תודה לסגול 59] שמלהג: "'זונגוזונג זונגוזנג ממה, זונגוזונג זונגוזנג ממה…' מצלצל לכם מוכר? איך הפך במשך השנים משפט רגאמאפין פשוט למוטיב מוזיקלי-מילולי שמופיע בעשרות שירי היפ הופ, רגאיי, רוק ואר.אנ.בי מוכרים? האתנומוסיקולוג/אמ.סי/די.ג'יי/בלוגר Wayne & Wax מסביר ומדגים, באמצעות מאמר מרתק מלווה בקבצי סאונד ולוח זמנים מפורט". הו סגול, וור דו יו פיינד דוז וונדרפול טויז? [אנגלית]
  50. אם נרשמתם לפני שבוע למועדון הספריה החדשה (הרשמה בחינם), השבוע תוכלו כבר ליהנות ממבצע נהדר לשבוע הספר – המוני ספרים של מיטב הסופרים, וביניהם גרוסמן, נבוקוב, מורנטה, יהושע, אנקוויסט, סראמאגו ואחרים, ב-37 ש"ח בלבד לספר, שזה מחיר שפוי לגמרי בניגוד ל-80 ש"ח שלוקחים בסטימצקי. המשלוחים, אם אני זוכר נכון, חינם. איזה כיף. [עברית]
  51. ואפרופו הספריה החדשה, מרב יודילביץ' מראיינת את מנחם פרי, העורך שלה, על מצב הספרות בארץ ושאר ירקות. הפעם הוא לא מספיילר ספרים, אני חושב, אבל מספק – לצד כמה פרובוקציות ושטויות – לא מעט ציטוטים מפוכחים. "עדיין לא הגענו לרמת אוניברסיטת לטבייה, שאתה משלם כסף ומקבל תואר, אבל אנחנו לא רחוק. ההוראה האוניברסיטאית היום במדעי הרוח היא בדיחה והונאה" הוא אחד מהם. [עברית]
  52. פייסט החמודה מתראיינת לפיצ'פורק. [אנגלית]
  53. [תודה לאביטל] צחקתי כמו שועל: חברתי אביטל, שלומדת ביולוגיה, סיפרה לי על טפיל מעיים, ג'רדיה למליה שמו. "מה שמגניב בטפיל הזה, חוץ מזה שהוא גורם למחלה בעלת השם המגניב Beaver fever, הוא שיש לו 2 גרעינים בתא (האיבר בתא שבו מצוי הדנ"א), ובציטופלזמה שלו (הנוזל בתוך התא) יש לו איבר מאורך שנראה קצת כמו חיוך. תראה, ככה הוא נראה כשהוא שמח, וככה כשהוא מופתע, וככה כשהוא עצוב, נגיד כשלוקחים אנטיביוטיקה". ואני לא ידעתי שטפילים יכולים להיות כל כך רבי-הבעה ורגש. חברים, אל תזלזלו בטפילי המעיים שלכם, גם הם בני אדם! [פיקסלים]
  54. בולצמן שם לב שבמייספייס אפשר לשמוע את האלבום החדש של Satellite Party, הלהקה הנוכחית של פרי פארל. [ספייס]
  55. [תודה לניצן] שכותב: "גוגל שחררו פיצ'ר חדש שנקרא Street view, שנותן אפשרות "לטייל וירטואלית" ברחובות ערים מסויימות בארה"ב. כרגע הערים האלו כוללת את ניו יורק, סאן פרנסיסקו, מיאמי, לאס וגאס ודנבר, אבל מקומות נווספים אמורים להתווסף. משום מה גוגל החליטו לחסום את השירות הזה לאנשים מחוץ לארה"ב, אבל איזה מישהו כבר הצליח למצוא פרצה: כל מה שרציך לעשות זה להוסיף את הסיומת gl=us& לשליפה והבעיה נפתרת". שיגעון! עכשיו עזבו את המחשב ולכו לראות איך נראה הרחוב בחוץ. [אנגלית]
  56. אני מתחיל ממש לחבב את וילקו החדש [קנו!]. שנאתי אותו בהתחלה. עכשיו הוא מתחבב עליי. נראה לי שבסוף אוהב אותו מאוד. [זהו]
  57. בת' דיטו, הסולנית השמנה והפרובוקטיבית של The Gossip, הצטלמה בעירום (ועם שיער בבית שחי, הידד!) לשער ה-NME, מקור ההייפ העיקרי סביבה. הדעות? חלוקות, כצפוי. אני אישית בעד, למה לא? מספיק לראות שלדים מהלכים, יש אנשים מכל הסוגים, גם שמנים. עם זאת, יש הטוענים שההשמנה שלה מוגזמת. [אנגלית + פיקסלים]
  58. ג'סטין טימברלייק פותח לייבל? נו, זה יהיה מעניין. [אנגלית]
  59. תריסר שירים עצובים שעוסקים בקיץ, כך או אחרת. בעיקר אחרת. [אנגלית]
  60. במנטל פלוס יש חידון מוזיקלי מקורי – עליכם לנחש (או לזהות) האם עטיפות האלבומים התהפכו, או נשארו כמו במקור. קשה משחשבתי. [אנגלית]
  61. אולי אביך את עצמי עכשיו בפני אנשים מסוימים, אבל אני חייב להודות שמעולם לא שמעתי על לינדה תומפסון. אני אומר את זה במבוכה כי נדמה לי שמדובר באייקון פולק-רוק בריטי ותיק, ושאני מפספס פה מוזיקאית במעמד של אלביס קוסטלו, למשל. את השם אנטוני מאנטוני והג'ונסונז אני כן מכיר, ולכן כשראיתי שהוא משתתף בשיר חדש שלה, הרמתי גבה מתעניינת. כשקראתי שרופוס ויינרייט אחראי על הכתיבה והלחן, הקלקתי בקוצר רוח ולא יכולתי לחכות עד שהשיר "Beauty" ירד למחשב שלי. ולא התאכזבתי, מדובר בשיר ששמו מתאים לו כמו כפפה ליד. הוא איטי, עגמומי מעט (תחום בו הקול השני של אנטוני בהחלט עוזר), ובעיקר יפהפה בצורה ממכרת. מצאתי את עצמי שומע אותו שוב ושוב ושוב, נפשי גואה בשורה על מייקל ג'קסון (הלחן שם נפלא), והראש שלי מתחבט חזר ושוב האם לשמור את השיר הנפלא הזה לאוסף "תקשיבו רגע02" או לסיים איתו את העונג הקרוב. נחשו מה החלטתי. [מפ3]

אז מה היה לנו השבוע? אחד באקלי מת, אחת דיטו מתפשטת, שלושה ראפרים מעולים אונסים רוקר גאון ודי-ג'יי בחסד שעשה לי את החיים. הספק לא רע לשבוע אחד. שתהיה לכולנו שבת שבוגי, נתראה בסופ"ש הבא.

24 תגובות על “עונג שבת: מרגרט תאצ'ר ביום קר”

  1. מאת נ. פודוס:

    התעוררתי לפני שלוש דקות, יש לי עדיין חומוסים בעיניים, חייבת לעוף לעבודה ואין לי זמן לקרוא עונג, אבל הדחף לצעוק חזק יותר מכל.
    Margaet Thatcher naked on a cold day! Margaet Thatcher naked on a cold day!

  2. מאת נ. פודוס:

    ועודבר, התחלתי לקרוא את המכתב של בריטני, אבל מצטערת, לא יכולה להתייחס אליה ברצינות כשמודבקת על זה תמונה שלה עירומה עם ציצים בחוץ והבעה "מפתה".

  3. מאת שחר:

    The Dirtchamber Sessions יצא בשיאה של אובססיית ה-KLF שלי, כשמידי יום היו נוחתים בתיבה שלי קרוב לעשרה אימיילים שדשו בלהקה המתה ובהמשך מפעלותיהם של דראמונד וקאוטי, יום אחד מישהו בישר בהתלהבות שליאם מהפרודיג'י מוציא סשן וכולל בו את What Time is Love, עבורי זאת היתה סיבה מספקת לרוץ בין חנויות תל אביב ולחפש את הדיסק. לצערי שמעתי אותו באותה גישה בדיוק, מחכה בקוצר רוח לצלילים המוכרים, ודי מתעלם מכל השאר, כך שהוא לא השאיר עליי רושם. אולי עכשיו אחזור אליו.
    לגבי חוק חמש השניות – יש כבר כמה וכמה מחקרים, חלקם רציניים יותר, ואפשר למצוא סיכום די ממצה אצל הרולד מקגי כאן. לעצלנים, הסיכום הוא שהחוק לא ממש תקף, ובאופן לא מפתיע כמות החיידקים עולה עם זמן החשיפה (כשבמקרים של סוגי סלמונלה מסויימים למשל, די בחיידקים בודדים כדי לפגוע בנו אנושות), מה שכן, בדיקה של רצפת מסדרונות האוניברסיטה בה נערכו הניסויים לא הצליחה לגלות עליה חיידקים בכמות מדידה, כך שרצפות הן בדרך כלל פשוט יותר נקיות (מחיידקים) ממה שאנחנו משערים, ולכן אוכל שנופל עליהן לא נחשף לחיידקים אלא לסתם אבק וגועל נפש.

  4. מאת רוני:

    אוו… דירטצ'יימבר…
    קניתי אותו רק בגלל שזה ליאם האולט, ולא בגלל שום סיבה אחרת. לא מתחרט לרגע, והוא נמצא תמיד קרוב, במידה ואזדקק לרענון אודיטורי…

  5. מאת iblecher:

    הלינק לשיר Beauty הוסר מ Stereogum :(

  6. מאת אורן:

    היום 40 שנים לסרג'נט פפר!
    (ואחרי שציינתי את זה, ולא מצאתי שום אזכור ברפרוף מהיר על העונג, אתפנה לקרוא אותו).

  7. מאת עידו שחם:

    עונג שבת משובח ביותר, אני לא יודע אם יהיה לי את הזמן לבדוק את כל העושר הזה. הוידאו על תום מורלו מעולה, מועדון הכרמלית הזוי, וסחטיין על ההשקעה בפוסט של הפרודיג'י! אתה צריך לעשות עוד כאלה. אולי לעשות את עונג אמצע השבוע, פוסט יחיד ומושקע על נושא אחד ויחיד בלבד?

  8. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    שוקולטורה, שבוע הספר, יהיה שמח השבוע.
    A5 מגזין מצוין, תנסו אותם.

  9. זה נפלא שלסופיאן סטיבנס התחשק להתגוון.
    הרי שאחז בכל ניוון מסוים (שמרנות?), הקהל לא מצפה למשהו חדש, המבצע מתבצר בנישה חמימה… לצאת ולעשות משהו שלא נשמע "כמוהו" הוא בעצם הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות. אז הוייט סטרייפס עדיין מחזיקים בנישה הזאת ביד רמה, אבל מעניין מה יקרה כשג'ק וייט יפרוט על בנג'ו… אם פעם בוב דילן הפתיע כשהופיע לראשונה בעודו אוחז בגיטרה חשמלית, היום הרי זה בלתי אפשרי.

  10. למה בעצם בלתי אפשרי?
    רק טיפת תעוזה!

  11. מאת דייב דנ:

    האלבום הראשון של הפרודג'י היה פורץ דרך, יחד עם כל הצלילים שליוו את הליבל XL באותה תקופה. האלבום השני היה מצויין ואפילו מעודן בצליל לעומת הקודם, כל זה השתלב לי היטב עם ההופעה שהם נתנו בארץ כמה ימים אחרי שהתגייסתי בשנת 95. האלבום שבא אחריו מבחינתי כבר היה סוג של מסטיק לעוס, אבל מצד שני זה כמו ההרגשה לשמוע את שאדו בגלגץ, או לעבור בואן של ס'אנצז. יש דברים שברגע שהם יוצאים מרשותך אתה כבר מרגיש שהם פחות טובים.

  12. מאת מקס צ'פלין:

    ה-Dirtchamber Sessions הזה הוא אחלה סט, גם אם לא מקורי במיוחד. בהחלט יותר טוב מהאלבום הפושר שהיולט הוציא לפני זה. היולט הוא תקליטן מעולה, אבל הסיבולת שלו היא כנראה די חלשה. למה בסט של חמישים דקות הוא צריך שבע הפסקות? מה הוא, טייסטו?

  13. מאת יניב:

    בריטני –
    נשמע משכנע, ואז מסיטים את המבט שמאלה ורואים אותה חשופת כשרק זוג כפפות מכסות את שדיה.
    מין סתירה פנימית כזו.
    מה שגורם לי לחשוב שהכל מין מעשה יחצני – תראו כמה אני רגישה, אבל רגע, אני גם סקסית.

  14. מאת ברוך:

    יש איזה מערכת חדשות מחשבים שאדר שלו לא עשתה עליה כבר סיבוב?

  15. מאת AmiRach:

    אולי אני עצלן ופיספסתי את זה כתוב איפשהו, אבל למה קוראים לזה Dirtchamber Sessions , Volume One ? (אם היה אפשר הייתי עושה קו מתחת ל vol one כמו שיש בדיסק)
    כל השנים תהיתי , אולי יצא גם vol 2 ? פשוט הדיסק הזה נמצא בערמת דיסקים שלי והקו הה כל הזמן מסתכל עלי משם.
    אגב, באמת כל הכבוד על הפוסט הרחב, קצת הפתיע אותי כי זה בא פתאום, משום מקום. נראה לי שדיברנו עליו קצת בסיטימיול לא מזמן..
    אני זוכר את הציפייה של לקנות את הדיסק ב 12:00 בלילה שפתחו את החנויות – אפילו קיבלנו חולצה מגניבה של האלבום! :)

  16. מאת דייב דנ:

    לא הייתי ממהר להספיד את קניה, הגדולה שלו תמיד הייתה למצוא את הברייקים הנכונים ובשיר הזה הוא עושה זאת שוב.
    לגבי המילים, עצוב לי להגיד, אבל לא ייחסתי מעולם משמעות עודפת למילים בהיפ הופ ( :( )

  17. מאת ג'יימס:

    דווקא שאני תקוע במחשב של אבא ואמא בלי כרטיס קול אתה מפתה אותי עם ראיון של גדול הגיטריסטים של תקופתנו ואני לא יכול לראות את הראיון…
    אתה רוצה לעשות לי התקף לב נוסף, מנוול?
    אוהב אותך… ג'יימס!

  18. מאת שיי:

    אחלה עונג היה. הציטוט של התגובה בYNET על ג'ף עשה לי טוב, זה בדיוק ההרגשה שלי לג'ף.

  19. מאת צורית:

    יופי של עונג שבת גיאחה. התמונות של הטפילים משובחות. חובה עליך להדפיס אותם על חולצה. וילקו החדש גדול מיום הולדתו ורק משתבח מאז. עכשיו תארגן תמונה של דויד פרץ בעירום על השער של בלייזר ואני אהיה מרוצה. :)

  20. מאת נ':

    כל מי שגר בחיפה יודע שהכרמלית נחמדה על הנייר, אבל לא פרקטית מעשית. היא לא מגיעה לא לאוניברסיטה, לא למרכז חורב ולא לאיזור נווה שאנן והטכניון. הקו שלה נע בין העיר התחתית להדר, זה אומר שאף סטודנט לא יכול באמת לעלות עליה ולהגיע לאיזורים החשובים. כדי שחיפה תהפוך לסן פרנסיסקו, צריך להרחיב את הקו שלה למסלול ריאלי, יש על זה דיבורים שנים וזה לא קורה.

  21. מאת גיאחה:

    הלינק ל-Beauty עודכן!

    ברוך – כל מערכת צריכה לפחות אדר שלו אחת, מבחינתי.

    עמי – גם לי הייתה חולצה של פרודיג'י מהבכורה של FOTL! :-)

    נ' אני מסכים איתך לגבי הרלוונטיות של הקו של הכרמלית. הוא בהחלט צריך להגיע מהים ועד האוניברסיטה, לפחות. אבל היי, גם קצת זה טוב יותר מכלום, לא?

  22. מאת שירה:

    אני דווקא קונה את המכתב של בריטני…

    אם זה היה תעלול יחצני הוא היה קצת יותר עמוק ומלא תובנות פילוסופיות, אבל לי הוא נשמע משכנע מאד – לא מתחכם מדי, לא מתוחכם מדי, ודי כן (לימדו אותי שאסור להגיד כנה)..

    כך שנראה לי שהיא באמת כתבה אותו. ובקשר לעיצוב של האתר – מן הסתם עליו היחצנים שלה כן אחראים לגמרי, ולא נראה לי שתמונה של בריטני עם כרס וקרחת (או איך שהיא לא נראית בימינו) היא משהו שהם היו מוכנים להציג..

    סה"כ כשחושבים על זה היא עברה משהו מאד מקובל בהוליווד – גמילה וילדים, פשוט עשתה את זה לפני הזמן ובשיא ההצלחה שלה, כך שמה שמוזר כאן באמת זה כנראה התזמון שלה.

    לא הייתי מתחלפת איתה בחיים, גם לא תמורת המליונים.. החיים שלה נראים לי די עצובים. (גם לפני שהיא "השתגעה"..)

  23. מאת LinkTree:

    חיפוש ברשת העלה את רשימת תתי השירים – סתם אם בא למישהו להתעמק…

    Prodigy – Intro beats
    Rasmus – Tonto's Release
    Hardnoise – Untitled
    Chemical Brothers – Chemical Beats Ultramagnetic MCs – Kool Keith Housing Things
    Lightning Rod Featuring Jalal – Sport
    Ultramagnetic MCs – Give The Drummer Some
    Time Zone – Wildstyle

    Bomb The Bass – Bug Powder Dust Grandmaster Flash And The Furious Five – Pump Me Up
    The Charlatans – How High
    Prodigy – Poison
    Jane's Addiction – Been Caught Stealing Tim Dog – I Get Wrecked

    Babe Ruth – The Mexican
    The B-Boys – Rock The House
    Chemical Brothers – Best Part Of Breaking Up
    Word Of Mouth – King Kut

    DJ Mink – Hey Can You Relate
    KLF – What Time Is Love
    Franky Bones – Funky Acid Makossa Franky Bones – Shafted Off
    Franky Bones – And The Break Goes Again
    Meat Beat Manifesto – Radio Babylon Herbie Hancock – Rokit
    Mark The 45 King – 900 Number Propellerheads – Spybreak
    Beastie Boys – It's The New Style

    Sex Pistols – New York
    Fatboy Slim – Punk To Funk
    Medicine – I'm Sick

    D.S.T. – The Home Of Hip Hop
    JVC Force – Strong Island
    Primal Scream – Kowalski
    Beastie Boys – Time To Get Ill
    Barry White – I'm Gonna Love You A Little Bit More Baby
    Public Enemy – Public Enemy No. 1
    JB's – Blow Your Head
    T-La-Rock – Breakin' Bells

    LL Cool J – Get Down
    Digital Underground – Humpty Dance Uptown – Dope On Plastic
    Coldcut – Beats And Pieces

    London Funk Allstars – Sure Shot
    West Street Mob – Breakdance Electric Boogie
    Hijack – Doomsday Of Rap
    Renegade Soundwave – Ozone Breakdown
    The Beginning Of The End – Funky Nassau
    Jimmy Castor Bunch – It's Just Begun

  24. מאת בנימין:

    בנוגע לכרמלית ולפוטנציאל של חיפה: סליחה, גיאחה, אבל הפעם אני חייב לחלוק עליך. שני החבר'ה האלה תלושים מהמציאות. אני סטודנט בטכניון וככזה חי כאן כבר שנתיים, וכפי שכבר צוין מעליי, הכרמלית היא סתם קוריוז משעשע ולא רכבת תחתית אמיתית (אגב, גם לא טכנולוגית: אני מציע לעיין בתגובה 18 מאירת-העיניים בכתבה על מועדון המעריצים). היא מביאה אותך משום מקום לשום מקום, ואי אפשר להרחיב אותה. בתור קוריוז, אני אכן נוסע עליה מדי פעם, רק בשביל לראות שהביזאר הזה עדיין קיים.
    וחיפה היא אכן עיר מתה, או לפחות מריחה כך. התחב"צ בשבת היא יותר מכלום, אבל היא שווה לתחת – בלי אוטו אני כלב כאן, אפילו בבוקר של יום חול (קווי התחב"צ הפנימיים עקומים ולוקח ה-מ-ו-ן זמן להגיע מנקודה א' לנק' ב'), שלא לדבר על משהו מטורף כמו לחזור למעונות אחרי סרט ב-11 וחצי. ים אכן יש כאן, אבל הזיהום הוא כמובן לא "קטן", אלא גבוה ביותר (גגל וקרא על אחוזי הסרטן באזור הבז"ן…).
    וכמובן, איך אפשר שלא – תרצה או לאו, העיר אכן הולכת לישון מוקדם.

    (זהו. סליחה על החפירה, אבל העיר הזאת עולה לי על העצבים כבר די הרבה זמן, ורוב החברים שלי הם מהמרכז אז בכלל לא מעניין אותם לשמוע.)

כתיבת תגובה