"סליחה על הביטוי "עושה לי את זה". הוא נשמע מאוד לא מנומק. אבל ביקורת [מוזיקה] מנומקת היא במידה מסוימת פיקציה. אנחנו יודעים אם אנחנו אוהבים אלבום הרבה לפני שאנחנו יודעים מדוע אנחנו אוהבים אותו, ואם להיות כנים, לעולם לא נדע עד הסוף מדוע אנחנו אוהבים אותו. זה המסתורין של המוסיקה, זה חלק מהיופי האינסופי שלה" – בן שלו, אפרופו הטוב והרע במתן ציונים מכוכבים לאלבומים

לפני הכל: את העונג השבוע כתבתי ברובו מהבית, אבל הליטושים האחרונים נעשו ממחשב אחר שאינו שלי, ונתקלתי בו בבעיה משונה – לא הצלחתי להכניס תמונות לפוסט. ניסיתי ונאבקתי, אבל בסוף הרמתי ידיים – אעשה את זה כשאגיע למחשב שלי, או כשאמצא מזור לתקלה המשונה. בינתיים, חבל שהעונג יימנע מכם רק בגלל שהוא מעט מאותגר ויזואלית השבוע. מקווה שתיהנו בכל זאת. That said, זה כנראה העונג הכי טוב בשנה האחרונה. Here we go.

1. לפני שבוע, אי שם בשני שבועות המדבר שחלפו בבלוג הזה ללא עונג שבת אמיתי (אבל עם אוסף!), הבחורה הכי חכמה שאני מכיר (aka החברה שלי) הוזמנה לעוד איזה טקס שבו חוגגים את הישגיה האקדמיים. זכיתי אפילו לעלות איתה לבמה, המשוגעת, וללחוץ יד לדיקן שנראה מבולבל במיוחד כשלחץ את ידי. מסתבר שבאירועים ממין אלה נהוג להזמין מרצה אורח, והפעם היה זה האורונתולוג יוסי לשם, או ציפורולוג כפי שאני מעדיף לכנות אותו. בדקות מעטות הוא הספיק להראות לנו מצגת מרתקת וגדושה על הישגיו עם ציפורים: החל מהקשר של הנשיא פרס לציפור הפרס, דרך מיפוי נתיבי נדידה של חסידות למניעת תאונות אוויריות וכלה בפרויקט של עיריית תל אביב להצבת ארגזי קינון לסיסים שלא מוצאים את עצמם בעיר המשופצת לדעת (קראתם נכון, צעירי תל אביב: לעירייה אכפת ממצוקת הדיור של הסיסים יותר מאשר שלכם!). רכבת ההרים המסחררת הזו (הוא באמת דילג בחינניות אך במהירות עצומה מנושא לנושא) הזכירה לי משהו מאוד בסיסי שעם השנים והמעבר לאיזור עירוני הלך והתעמעם בי ועכשיו חזר לפעם במלוא הכוח: "I like birds", כדברי הקלאסיקה הנפלאה של ה-Eels, שבימים אלו מדליפים אלבום חדש. אני אולי לא מבין גדול בהן, ולא יודע בהכרח לזהות עורבני או קוקייה (אבל כן יודע לזהות סיקסק, דררה, דוכיפת {לא נחשב}, עפרוני מצויץ {איזו ציפור יפהפיה}, שלדג, בולבול, נחליאלי, שחרור ועוד כמה), אבל אני כן עומד משתאה מולן, ופוער פה אל השמיים נוכח מערבולת של חסידות או סתם איזה ירגזי נאה. פניתי לד"ר לשם כדי להצטרף למאמציו וסיוריו, ואני מקווה שזה יתממש. בינתיים, רצה הגורל וזוגתי המדופלמת ואני גילינו על אדן חלוננו קן של יונה עם כמה גוזלים זעירים ופלומתיים. I like birds. So much. [מפ3]



2. מדונה באה. יאי? [עברית]
3. ייפי-יאי! מבצע קיצי ב-Threadless מזמין אתכם להתחדש בשלל חולצות מוזלות, החל מ-5$. [כותנה]
4. כמעט מדי שבוע אני משתדל לפרסם כאן מיקסטייפ, לרוב כזה שנערך ופורסם בבלוגיה הישראלית. פרנק זעתר לקח על עצמו את המשימה לאגד בבלוג אחד את כל המיקסטייפים המתפרסמים בבלוגים ישראליים. העליתם אחד? פנו אליו, שלא יפספס. [עברית]
5. הלך לעולמו ג'יי בנט מ-Wilco. [עברית]



6. הקוראת גלית קוראת הרבה יותר מדי בעונג שבת, עד כדי כך שהיא מוציאה אותו מן המחשב שלה אל העולם החיצון – זה שמסיבה לא ברורה אין בו CTRL+F שיעזור לנו למצוא את המפתחות. מתוקף היותה ירושלמית, היא נתקלה בגילוי מבהיל הנפשות וההגיוני לחלוטין, כי יש בירושלים רחוב בשם "עונג שבת", על שם המסורת היהודית הידועה או על שם אחד הדברים האחרים שנולדו תחת השם הזה (נדהמתי לגלות שיש תיאור לבלוג שלי, אף כי אין לו עדיין ערך בוויקי). וכה מספרת גלית: "היות והנחתי שאין לך יותר מדי קוראים במאה שערים (אני לא אומרת שאין, רק שסביר שאין הרבה),חירפתי את נפשי (בשמש!) ואת חוסר-צניעותי-המובנה ונכנסתי אל עומק השכונה בעצמי כדי להשיג את התמונה".
   
   מצאתם את הכיתוב "עונג שבת" או "העונג" במקומות אחרים בעולם האמיתי? צלמו ושגרו אליי, אשמח לשים את התמונה כאן בבלוג! [זהו]
7. לוגואים של אתרי Web 2.0, מקופלים באוריגמי (כלומר, לא באמת אוריגמי, אבל איור דמוי-אוריגמי). Neat! [אנגלית]
8. השבוע קפצתי לבדוק משהו במוזיאון הציוני של קיוב, שהוא גלריה של כרטיסי הופעות חו"ל שביקרו בארץ, משנות השמונים ועד היום. נדהמתי לגלות שכרטיס ללאונרד כהן ב-1985 נקוב במחיר הלא ייאמן של 13 שקלים, והמופע המשותף של בוב דילן וטום פטי, שבניגוד לכהן הוא כנראה מופע באמת גדול, עלה… 20 שקל. וכמה עלו REM ב-1995, עם חימום של רדיוהד? 140 ש"ח, פחות מהופעה של שלמה ארצי היום. אח, גוד טיימז. כל זה מביא אותי להשוואה המעניינת בין קיץ 69' לקיץ 2009. מה נשתנה מאז קיץ האהבה? ובכן, מסתבר שהרבה ומעט. נכון, טלוויזיה עלתה אז 3,500$ והיום 800$, אבל מחירו של עיתון יומי צנח ב-8 סנט בלבד, גלון דלק עלה ב-30 סנט, ומחירו של זוג נעלי קונברס ירד בדולר אחד בלבד. מחירי 1969 הותאמו לאלה של היום (האינפלציה שוקללה). גם בן שלו כותב על קיץ האהבה, שנפתח בוודסטוק והסתיים ברצח במופע של הרולינג סטונס באלטמונט. [אנגלית]
9. עמוס גורן כותב בעין השביעית: "הפרוגנוזה שלנו היא: בלי טיפול, בתסריט של המשך תהליכים קיימים, תגיע העברית למצב שבו נמצאת כעת היידיש; היא לא תהיה השפה הייצוגית המכובדת של הישראלים. הם ידברו אותה רק בינם לבין עצמם ולא בנוכחות מי שאינם יהודים, וידברו אותה בלי שום תחושה של מחויבות לתקן לשוני, לצורה מחייבת ולסגנון. הטיפול המומלץ: טיפוח הלשון, השקעה בלימודה בבתי-הספר, ביקורת ציבורית על פוליטיקאים ואנשי תקשורת עילגים ואכיפת החוק האוסר שלטים של בתי-עסק הכתובים רק באנגלית". בתחתית המאמר תמצאו את תחילתו של הפולמוס. [עברית, כמובן]
10. [תודה לשאול] קונאן או'בראיין התחיל השבוע את כהונתו כמנחה החדש של הטונייט שואו, והפציץ בפרק הראשון כשאירח את פרל ג'ם, שביצעו שיר חדש לגמרי! שאול מנתח: "האמת לא משהו, נקווה שהאלבום יהיה יותר טוב". [וידאו]
11. כאן בעונג אנחנו אוהבים אלטרנטיבה, נכון? אז הנה אלטרנטיבה מפתיעה. בלוג ישראלי חדש בשם מארס טורקי סוקר אלטרנטיבות מזרח-תיכוניות וערביות לממתקים וחטיפים מערביים, ומתחיל עם חיקויים של ביצת קינדר. [עברית]
12. [תודה לשני] אפילו הרדיו המעולה NPR נתן לי מתנה ליומולדת, ובדיוק ביום חגי העלו שם להאזנה מלאה את אחד האלבומים האהובים עליי השנה, Bitte Orca של Dirty projectors. תימצתו אותו שם היטב: "Bitte Orca still stands out as one of 2009's most unusual and refreshingly unpredictable records". [אנגלית, נגן]
13. רדבול מיוזיק אקדמי מארחים את רדיוטריפ הכה-משוכללים לסדנת אמן חינמית בתל אביב, ביום שישי הבא (12.6). אם אתם ממסובבי התקליטים (או סתם מחובבי המסובבי) כדאי לכם לקפוץ, ואם אתם חולמים להתמקצע במוזיקה, אולי תנסו להתקבל לאקדמיה השנתית שתתקיים הפעם בלונדון. [עברית]
14. בארכיון הווידאו של רד בול מיוזיק אקדמי אפשר למצוא עשרות הרצאות ושיחות מרתקות עם ענקים כמו צ'אק די (פאבליק אנמי), קווסטלאב (הרוטס), מאדליב, קרל קרייג, די-ג'יי פרמייר, ז'ילברטו ז'יל, גולדי ועוד רבים ומשובחים. [וידאו, גם להורדה, ואודיו להורדה]
15. הכיף רק הולך ונערם – "Josephine", שיר חדש נוסף לג'ייסון מולינה, הלא הוא Magnolia Electric Co, בדרך לאלבום חדש. [מפ3]
16. [תודה לשיר] Bayou הוא קומיקס חדש וקצת משונה של ג'רמי לאב. עוד לא החלטתי אם אני אוהב אותו או לא, אבל אפשר לקרוא אותו במלואו (217 עמודים!), בחינם ובאיכות מצוינת באתר Zuda Comics, שמאגד עוד הרבה מאוד קומיקסים בחינם. בכלל, יש שם דברים מדהימים, באתר הזה. מומלץ להציג את הקומיקס במסך מלא לאיכות מרבית. [אנגלית]
17. הלייבל המשובח סאב-פופ מציע אוסף ממבחר שיריו להורדה, בעמוד שכל כולו מחווה אדירה לאולדסקול אינטרנט, כולל העיצוב מעורר הקבס. נפלא. [אנגלית]
18. אני יודע, בנסיבות רגילות ליאור נרקיס לעולם לא היה מקבל דריסת-רשת כאן בעונג, אבל תשמעו, לבחור יש ביצים. לקחת את כל כללי הז'אנר ולנפץ אותם בכזו גסות – ועוד לעשות את זה עם טונה של הומור עצמי – בחיי שהופתעתי לטובה. צפו בקליפ "מתוקה" ועשו לי טוב, צפו בו בשלמותו. כן, אפשר להשתיק את הווליום. [טיוב]
19. כבר המלצתי על TED בעבר – אולי אפילו כמה פעמים – אבל לא משנה כמה אמליץ, זה כנראה לא יהיה מספיק. אז עבור כל אלה ביניכם שאינם מכירים, הכינו מקום פנוי בראש לידע חדש ומלהיב (כן, מלהיב): TED הוא כנס (שנתי?) אליו מוזמנים "world's most fascinating thinkers and doers" (אי אפשר לתרגם את זה היטב), שמוזמנים לתת את ההרצאה הטובה בחייהם תוך כ-18 דקות. בתחילה הנושאים סבבו סביב טכנולוגיה, בידור ועיצוב – המילים מהן מורכב השם TED – אבל לאורך השנים הנושאים התרחבו והסתעפו, וכיום אפשר למצוא בכנס הרצאות מרתקות על נושאים שונים ומגוונים, מבעיות אקלים ועד סודות האורגזמה, מנפתולי המוח האנושי ועד התחזיות הבאות באינטרנט, והרבה הרבה מאוד נושאים ירוקים: איך לנצל את אנרגיית הרוח, רעיונות לפתרון לעוני, איך לשקם יער גשם ואיך לייצר עוד אוויר נקי. רובן הגדול של ההרצאות באמת מרתקות, מצחיקות, מעוררות השראה ודמיון, מפעימות במרחקים אליהם מגיעה המחשבה האנושית. יש הרצאות על משחקים ועל טוויטר, על חלל ועל קומיקס, וכן – גם על מוזיקה. ג'אז, ביטבוקסינג, מוזיקה מההרים ומה לא (הנה קאקי קינג, למשל). הסלוגן הישן של "הארץ" נולד בשביל האתר הזה: מקום לאנשים חושבים. בין המרצים, כמעט כולם כריזמטיים ומקסימים על הבמה, אפשר למצוא את אל גור, אייזק מזרחי (המעצב), ג'יי-ג'יי אברמס, כריס אנדרסון (עורך Wired וגורו רשת), ג'ימי ויילס (מייסד ויקיפדיה), ג'ף בזוס (מייסד אמאזון), קרייג ונטר (ביולוג ומטורף), ביל גייטס, ריצ'רד דוקינס, דייב אגרס (סופר מבריק), זה פרנק (סתם גאון), סרגיי ברין ולארי פייג' (מגוגל), טים ברנרס-לי (סתם אחד, שהמציא את האינטרנט), ביל קלינטון, וגם לא מעט ישראלים: שי אגסי, יוחאי בנקלר, יוסי ורדי, יונתן דרורי (אני די בטוח שהוא ישראלי), ואולי עוד. כן, החשש שלכם מוצדק – אפשר לצלול לתוך האתר הזה והצמא שלכם לידע רק ילך ויגבר בכל הרצאה והרצאה מרתקת. רק השבוע שמתי לב שאפשר להוריד את ההרצאות (כולן משותפות תחת רישיון Creative Commons) ולצפות בהן באייפוד או בנגן נייד אחר. נראה לי שאפתח כל נסיעת אוטובוס שלי בבוקר בהרצאה כזו, אולי אפילו שתיים אם יהיו פקקים. רווח נקי למוח ולרוח. ולמה זה מופיע כאן בפינת "התיקון השבועי"? כי ידע, התשוקה לידע והחתירה המדעית-ברובה אחר ידע כפי שהם מופיעים בפרויקט המדהים הזה, הוא הדרך הטובה ביותר בעיניי לתיקון רבות מעוולות ופגמי העולם. בלי ידע אי אפשר אפילו להתחיל. [אנגלית, וידאו, עכשיו יש גם תרגום בעברית לחלק מהסרטונים]
20. פיצ'פורק.טי.וי משתפים מופע אגדי של ג'ף מנגום מ-1997, לצפייה לשבוע בלבד (שבטח נגמר עוד רגע). [וידאו]
21. לזה אני באמת מחכה: אחרי גלעד כהנא, ערן צור ויהלי סובול, מביאים מונוקרייב ערב סיפורים באוזן עם רונה קינן, שמן הסתם תדבר בטח רבות על האלבום החדש והמעולה שלה. במקומכם הייתי מזמין מראש, סביר להניח שהערב הזה יהיה סולד אאוט מהר מאוד. [עברית]
22. [תודה לערן] משחק לשבת: זהו כמה שיותר סרטי קולנוע על פי הרמזים שבתמונה. אני מצאתי 18, כמה אתם? [איור]
23. שיר חדש-דנדש של The National מתוך אירוח באולפן של Q (זה לא מגזין בכלל? נו, גם בעונג יש עונג סשנז {כן, אני יודע שמזמן לא היו. יש בעיות, כשאוכל אספר לכם בהרחבה}). [טיוב]
24. ג'יזס, איך לא הייתי רוצה להיות הילד בקליפ החדש של MGMT ל-"Kids". נראה כאילו הוא יסבול מסיוטים עוד שנים רבות. מצד שני, את אמא שלו משחקת לא אחרת מאשר ג'ואנה ניוסם! [וידאו]
25. [תודה לשיר] כולכם מכירים את זה: עד שנגמרו הטריילרים והתחיל הסרט, כבר גמרתם את הליטר קולה שקניתם במזנון של הקולנוע. עכשיו צפוי לכם סרט של שעתיים וחצי בלי הפסקה, ואתם מתים להשתין! אבל מתי לצאת? אולי נפסיד את החלק הכי טוב? אל חשש ידידיי – יש אינטרנט. ובארצות האינטרנט הרחבות והפרועות הוקם אתר בדיוק בשביל זה. RunPee יספר לכם בדיוק באיזה רגעים בסרט כדאי לכם ללכת להשתין, כמה זמן יש לכם, ואם תבחרו בכך – תדעו גם מה בדיוק פספסתם. איך הלכנו לקולנוע קודם? [אנגלית, שווה להיכנס ולו רק בשביל הלוגו המונפש]
26. דברים כאלה גורמים לי לצמרמורות עונג: בונאוקלי, חברת פרסום עצמאית, העבירה את כל האתר שלה ליוטיוב. שמעתם נכון – אין להם אתר, אין להם עמודים ברשת, אין להם פלאש. יש להם יוטיובים, וכל האתר הוא סרטונים ביוטיוב. וזה גדול, וזה עובד, וזה מקורי ומבריק. [טיוב. קדימה שידורי קשת, עוד לא מאוחר לגנוב את הרעיון!]
27. [תודה לשיר] אחרי שהאלבום האחרון שלהם הפיל כאן מספיק חללים כדי להיכנס לעשרת אלבומי השנה של העונג שבת ב-2007, Soulsavers בדרך לאלבום חדש, והפעם מצטרפים למארק לאנגן התת-קרקעי גם מייק פאטון (!), ריצ'רד האוולי (!) וג'ייסון פירס !() (כל כך התרגשתי שסימן הקריאה חמק לי מן הסוגריים!). גם בוני פרינס בילי יהיה שם. [אנגלית]
28. [תודה לשפיטלניק] "לכבוד הדיסק החדש של האילז", שאל אותי שפיטלניק, "האם אתה מכיר את סרט התעודה הבא על מארק אוורט ואבא שלו?". לבושתי לא הכרתי, ואם הכרתי שכחתי, ואם שכחתי אז הנה הזדמנות לצפות בו. זה החלק הראשון, ובצד ימין תמצאו את הבאים בתור. [טיוב]
29. מוזיקאים, אם הזמינו אתכם להופיע בערוץ 24, הישמרו: ההסכם עליו מחתימים אתכם מוטה באופן קיצוני לרעתכם. כבר כתבו על כך בעבר, סביב האולפן השקוף, אבל נפל לידיי ההסכם המלא כלשונו, וכך הוא נראה:
    

    1. כל הזכויות בתוכנית וכן בזכויות הגלומות בה, לרבות השתתפותי בתוכנית וכן כל ביצוע שאבצע בתוכנית הינן בבעלותה הבלעדית של מוסיקה 24 ("הערוץ"), שיהא רשאי לעשות כל שימוש שהוא בזכויות כאמור. מבלי לגרוע מן האמור, לערוץ יש את מלוא הזכויות, לרבות הזכות לקדם את התוכנית (לרבות השתתפותי בה) בכל פלטפורמה ו/או דרך שהיא, להעביר להפיץ או למכור התכנים כולם או חלקם לכל מדיה ולא תהא לי כל טענה בגין כל שימוש שיבצע הערוץ בתוכנית ו/או בקשר עם התוכנית ו/או בקשר עם השתתפותי בה.
    2. הערוץ יהא רשאי לעשות כל שימוש בתמונתי ו/או ביצועי מהתוכנית בכמות בלתי מוגבלת של פעמים ושימושים. מובהר כי אין באמור כדי לחייב את הערוץ לשדר את התוכנית כולה או חלקה ו/או לעשות בתוכנית כל שימוש שהוא.
    3. הערוץ יהא רשאי לערוך את תמונתי ואת השתתפותי בתוכנית, על פי שיקול דעתה הבלעדי.
    4. לא תהיה לי כל דרישה ו/או תביעה לגבי התוכנית ו/או לגבי השתתפותי בה ו/או לגבי הוידאו קליפים ו/או לגבי השימושים שיבוצעו או שלא יבוצעו בתוכנית ו/או בהשתתפותי בה.
    5. אופי התוכנית מוכר לי וידוע לי ואני מסכים להשתתף בה.
    6. הסכמתי זו גוברת על פני כל הסכמה אחרת, קודמת או עתידית, שנתתי בעבר לכל גורם שהוא.

    שימו לב לנקודות הבאות: כל ביצוע לכל שיר שתנגנו בתכנית יהפוך לרכושו הבלעדי לשל מוזיקה 24. להמחשת האבסורד, המוזיקאי עמרי לוי הוזמן לנגן בערוץ 24, וכשהעלה בעצמו את השיר שלו ליוטיוב, קשת הסירה אותו בטענה של הפרת זכויות. בשיר שלו! חמור אף יותר, לערוץ מותר להשתמש בשיר שניגנתם בכל דרך שהיא כול למכירה, ולכם לא תהא כל טענה. במילים פשוטות: הם יכולים להוציא מחר אוסף שירים שנוגנו בתכנית, כולל השיר שלכם, ולכו לחפש ת'חברים שלכם אם תרצו חלק ברווחים, או אפילו תמלוגים. בקיצור, אם פספסתם במקרה את הכתבה החשובה של עינב שיף בנושא במרץ האחרון, הרי לכם רענון ותזכורת: הישמרו מהסכמים כאלה. לפעמים עדיף לא להופיע באולפן השקוף באמצע הלילה מול 22 צופים, ולשמור על כל הזכויות שלכם. [עברית]

30. כן, גם "עד מחר", השיר השני מהאלבום המתקרב של אביתר בנאי, יפה עד דמעות. האם הבחור הזה לעולם לא יקליט שיר רע? זה כבר מתחיל להיות לא הגיוני. [עברית]
31. אח, הקליפים עם הפרשנות המילולית, האם אי פעם יימאס לי מכם? כנראה שלא. אחרי ההצלחה ההיסטרית של "Under the bridge", מגיעה קלאסיקת אייטיז – "Total eclipse of the heart". זה נהיה באמת מצחיק בערך כשהתופים נכנסים. [וידאו]
32. [תודה לאלה] יש כאלה שנמשכים למרחבים הגדולים, יש כאלה שאוהבים את הזוהר הפלסטי של הוליווד, אחרים מבכרים את הרבגוניות – אבל מה שהכי מושך אותי בארצות הברית הוא דווקא הרגיל, האגבי והיומיומי שבה, בעיקר זה הנוסטלגי. האתר Square America מוקדש לתיעוד מתמשך של הדבר הזה בדיוק, בתמונות נפלאות בעיניי. [פיקסלים]
33. אני יודע שבימים טופזיים אלה המשפט הבא שלי עשוי להתפרש כהזמנת אלימות ממשית, ולא כך היא אלא הוצאת קיטור חפה מפשע. אבל באמת, שמישהו יהרוג את ליידי גאגא. או לפחות ישיב אותה לאלמוניות שהולמת אותה היטב. אם מדי פעם מתלוננים על כך שבעולם האינדי יש להקות שמתקיימות על הייפ בלבד, הרי שליידי גאגא היא מופת ודוגמה להייפ שהופך בחורה נטולת כל כישרון או אישיות (אם יש לה, הם לא באים לידי ביטוי) למכונת כסף משומנת היטב תחת איצטלה מוזיקלית. זו הייתה יכולה להיות כל בחורה אקראית אחרת. השליכו אותה לידי הסטייליסט, המפיק, הצלם, היחצ"ן – והנה לכם "סנסציה עולמית", "כוכבת הפופ הכי לוהטת". קצת בא לי להקיא. [בלע]
34. כה יפהפה, כה מצחיק – פוסטרים עתיקים של מופעי היפנוזה. חבל שאין כאלה יותר! [אנגלית, גרמנית, פיקסלים]
35. בין אם אתם מורידים פורנו, קוראים מאמר, מקשיבים לשיר חדש או משחקים משחק פלאש – כשאתם יושבים מול האינטרנט אתם נראים פחות או יותר אותו הדבר. יד על העכבר, מבט יוקד במסך, שתיקה. וירג'יניה הפרמן כותבת בניו יורק טיימס על הדרכים בהן משתמשת תעשיית הקולנוע והטלוויזיה כדי להחיות שימוש אינטרנטי על המסך הגדול או הקטן – או לחילופין, להתעלם ממנו לחלוטין. [אנגלית]
36. מתכננים להזמין אורחים? עזבו אתכם מעוד אינדי שמינדי כמוזיקת רקע, לכו על הדבר האמיתי, מוזיקה שנועדה להישמע כרקע לשיחות סלון, מוזיקה נונשלנטית, גרובית, מוזיקה לנענע לצליליה את הקוקטייל – מיקסטייפ Easy Sleasy Lemon Squeezy של מורפלקסיס הוא בדיוק מה שאתם צריכים. אל תשכחו את המקטורן. [עברית, מפ3, סטרים]
37. [תודה לשיר] 15 תמונות עוצרות נשימה שאין בהן מניפולציות של פוטושופ, פשוט תחכום ומקוריות. [אנגלית]
38. לארח את הביסטי בויז בתכנית שלך זה מעולה, אבל לארח אותם כשהרוטס היא להקת הבית שלך זו הזדמנות שוויתור עליה יהיה לפשע חמור. ג'ימי פאלון הרוויח, והביסטי בויז ביצעו אצלו באולפן את "So whatcha want", בגיבוי הרוטס. גדול. [טיוב]
39. [תודה להגר] לא שעוגות יום ההולדת שקיבלתי במשך חיי היו רעות, חלילה, אבל כשרואים מה קיבל הבחור הזה לאורך השנים אי אפשר שלא לקנא בו קשות (או לרחם על אמא שלו, שתבורך!). [אנגלית]
40. האוסף שעושה לי את השנה, Dark was the night (כדאי לכם לרכוש – העיצוב שלו יפהפה), עלה על הבמה בתחילת מאי. לא כל האמנים שהשתתפו באוסף עלו על הבמה, אבל היו שם בון איבר, פייסט, דיוויד ברן, הנשיונל, דייב סיטק, שרון ג'ונס ואחרים. NPR מזרימים את כל המופע להנאתנו. [סטרים]
41. The Sixty One הוא אתר נוסף לגילוי והתגלות מוזיקלית ברשת. מחפשים אמנים לא מוכרים? תמצאו אותם כאן, ותוכלו לקדם אותם באתר. רוצים שיאזינו למוזיקה שלכם? נסו את מזלכם שם, מה יש לכם להפסיד? בריאן האזרד מסביר בקצרה על יתרונות האתר הן למאזין והן לאמן. [אנגלית]
42. די-ג'יי אחי רז החליט לקדם את עצמו ברשת ועשה זאת בחכמה, כדאי ללמוד ממנו: גישה אישית עם אופי, אתר נוח מאוד, מיקסטייפ לדוגמה, יצירת קשר מהירה, והצעה מפתה: מעוניינים? ספרו לאחי על כמה שירים שאתם אוהבים, והוא ירכיב לכם מיקסטייפ בן 60 דקות, תוך יום-יומיים. ככה משווקים חכם. [עברית, וורדפרס!]
43. [תודה לשגיא] סטאר טרק אולי נראו מיושנים כבר בשנות השישים, אבל הם חזו לא מעט חידושים טכנולוגיים לאורך השנים. [אנגלית]
44. [תודה לאביטל] סו קיוט! חזירונים קטנים מגיבים לרעשים בנפנוף אוזניהם. [טיוב]
45. בעוד אני ממשיך להתפעל מ-Alopecia, האלבום המהמם של Why (ולעלוץ על בואם הקרב ארצה), מסתבר שכל הזמן הזה היה להם עוד אלבום, ממש מתחת לאף שלי, שהם הקליטו יחד עם Alopecia. בקרוב הוא יראה אור, ושמו יהיה Eskimo Snow. יוני וולף מספר על הבייבי החדש.[אנגלית]
46. [תודה לרועי] ברור, זו לא חוכמה לצחוק על מייקרוסופט, אבל זה תענוג כשזה נעשה היטב. בקראקד הזמינו את הגולשים לתאר גרפית מה היה קורה לו כל דבר בעולם היה מיוצר על ידי מייקרוסופט. 18 התוצאות מלבבות בהחלט. [אנגלית, פיקסלים]
47. [תודה לערן] איך פספסנו את הוד גבינותה בשבועות? אה, לא היה עונג. בכל אופן, גווינית פלטרו, שעד עכשיו חשבנו (אתם ואני) שהיא לא יכולה לעשות שום דבר טוב מלבד לקרוא לבת שלה בשם מצחיק, מנהלת ניוזלטר (מסתבר), ולכבוד הקיץ היא החליטה לעשות משהו מגניב, ולהשתמש בקשריה כדי להזמין כמה אושיות מוזיקה (ביניהם גיא עוזרי, מנהל הלייבל מאבריק של מדונה,, חברים בקולדפליי, ויליאם אורביט וסמנתה רונסון) לבחור את שירי הקיץ החביבים עליהם. נרשמה נוכחות יתר למדונה, אבל חוצמזה יש כאן אחלה הצעות. חבל שהיא לא השתמשה כבר במעמדה וקשריה כדי לתת לנו גם לשמוע את כל הטוּב הזה. [אנגלית]
48. אם הקיץ תסעו לראשונה בחייכם לפסטיבל מוזיקה בחו"ל, הדפיסו מראש את מדריך ההישרדות בפסטיבלים של עידו שחם. הבחור יודע על מה הוא מדבר. [עברית]
49. האלבום החדש של רג'ינה ספקטור מתקרב בצעדי ענק, ושני קליפים מתוכו כבר טפטפו לרשת, הסינגל הראשון "Laughing with", ושיר חדש, "Eet". כל האנימציה היפה מאחוריה בקליפ הראשון כמעט מיותרת, הבחורה כובשת מהשנייה שהיא פותחת את הפה. הקליפ השני יפהפה לגמרי בעיניי, וגם השיר יותר טוב. ויש גם שיר חדש, "Folding chairs", במייספייסה, והוא סוטה שוב הצידה מאמצע הדרך של השירים החדשים. [וידאו]
50. [תודה לפרנק] יופי של רעיון לבלוג: הורדות חוקיות בחינם משתדל לעדכן על, ובכן, הורדות מוזיקה חוקיות ובחינם. קול. [אנגלית]
51. אתם והלהקה שלכם יושבים על ערימת שירים מעולים אבל פשוט לא מצליחים לקבוע יותר מהופעה אחת בחודשיים-שלושה? תפסיקו להתעצל, הנה 7 טיפים אמיתיים שיעזרו לכם להשיג הופעות. מניסיון (לא שלי, של אחרים) – אלה טיפים של אלופים, או נכון יותר, קווי יסוד שצריך לשנן וליישם מיד. [אנגלית, תרגום מקוצץ שלי לעברית]
52. [בזכות יעל] בשבועות ערכו Ynet פרויקט של "עשרת הדברות שלי", ואפשר למצוא שם דברים מעניינים שכתבו יורם קניוק ומוקי (להבדיל), על כתיבה. [עברית]
53. יאיר יונה כותב בהתלהבות על קונצרט הג'ז הכי טוב בהיסטוריה של אחד, צ'רלס מינגוס. [עברית, יש גם מה לשמוע]
54. The Radio Dept, שאת האלבום הראשון שלה אני עדיין מאוד מאוד אוהב (ואת האלבום השני, וה-EP שיצא סמוך אליו, פחות), חוזרים עם שיר חדש, "David", בדרך לאלבום חדש, "Clinging to a scheme". בינתיים אני אוהב את מה שאני שומע. [מפ3]
55. [תודה לאביטלי] 10 תשדירים נגד סמים שממש אדיר לראות כשאתה מסטול. אליהם אני מוסיף גם את הפרסומת היפהפיה וההזויה לסדרת התכנות החדשה של Adobe ששלח אבי. [טיוב]
56. לרגל האלבום החדש, סוניק יות' ישתלטו על פיצ'פורק.טי.וי למשך שבוע, החל מיום שני הקרוב. אבל מה שבאמת כיף גדול הוא שהאלבום החדש שלהם, The Eternl, שיוצא ממש השבוע, ניתן להאזנה מלאה וחינמית! [אנגלית]
57. [תודה ליותם] כשעובדים בחנות דיסקים או סתם נתקלים בהרבה עטיפות אלבומים, המוח האנושי מתחיל לחפש דפוסים. הבלוגר הזה מצא כמה וכמה דפוסי התנהגות חוזרים בעטיפות אלבומים, וקיטלג אותם להנאת(נ)ו. אל תפספסו את סלין דיון במספר 16, צחקתי שעה. [אנגלית]
58. יס! מסתבר שמאחורי גבנו, סיגור רוס מסיימים הקלטות לאלבום חדש. אם התבאסתם כמוני מהעליצות היחסית של האלבום האחרון, הם מספרים שהחדש יהיה הרבה יותר אמביינטי ואיטי. אין עדיין שם או תאריך, אבל למי אכפת – סיגורוס חדש בדרך! [אנגלית, עם לפחות שלוש אותיות באיסלנדית שאני לא מצליח לפענח]



59. דן מליבריסטאן מספר על מפלגה חדשה ומרעננת שרצה לפרלמנט האירופי: מפלגת הפיראטים שמגיעה, איך לא, משבדיה. העקרונות העיקריים של המפלגה הם שינוי חוק זכויות היוצרים ל-5 שנים בלבד (במקום עד 70 שנה אחרי מות היוצר), החלפת שיטת הפטנטים המוגנים, והגנה על זכויות הפרטיות שנרמסות מאז ה-11 בספטמבר בחלקים רבים בעולם. דן מרחיב, ואני מנחש שכמו במקרה אובמה, אם צעירי אירופה שבדרך כלל לא טורחים בכלל להצביע למוסד כמו הפרלמנט האירופי יטרחו לקום ולהצביע, יש למפלגה הזו סיכוי. [עברית]
60. [תודה לשני] פרל ג'ם עומדים להוציא אלבום ראשון מאז שעזבו את חברת התקליטים של סוני והפכו לישות עצמאית. אף כי אופי הלהקה לאורך השנים עורר ציפיות לפעולת גרילה DIY רחבת היקף (למשל, להפוך את המעריצים שלהם לנקודות מכירה או משהו רדיקלי בסגנון), דווקא ההיפך מסתבר כנכון, או לפחות סוג-של-ההיפך. השבוע מתברר שפרל ג'ם מנסים מודל חדש ומעורר סקרנות. הלהקה סגרה עסקה עם טארגט, רשת מרכולים אמריקאית עצומה, למכירת האלבום, ובמקביל תפיץ אותו ברשת של מפיצים עצמאיים, בספק סלולרי, בחנות אונליין, בחברת משחקי מחשב ועוד. במקום שחברת-על אחת (למשל סוני) תשלח את זרועותיה לכל התחומים האלה, נראה שפרל ג'ם חותמים על כמה הסכמים עם מגוון ספקים. זה מעניין, ואני מקווה מאוד שזה ילך להם. מצד אחד הם שומרים על שליטה בנעשה, מצד שני הם כן מגיעים לקהל הרחב ביותר האפשרי דרך רשתות ענק כגון טארגט. [אנגלית]
61. הת'ר בראון, אולי בלוגרית המוזיקה האהובה עליי, נתקלה במודל החדש של פרל ג'ם מהצד המכאיב. לפני מספר ימים היא העלתה בהתרגשות רבה שיר חדש שלהם, שהוקלט על ידי מעריץ. בראון מעריצה את פרל ג'ם כבר שנים, ובשבילה היה זה יום חג, אך נציג הלהקה פנה אליה בבקשה להסיר את השיר. כשחיפשה ברשת התייחסויות שראתה לשיר הנ"ל, הסתבר לה שכולן – כולל באתר של הרולינג סטון – הוסרו ונעלמו כלא היו. היא פרסמה פוסט כועס על הצנזורה האלימה, וזכתה לתמיכת הקוראים. נציגי פרל ג'ם התקשרו אליה, והשיחה הולידה פוסט יפה, כן ומרתק, ואפילו מרגש לרגעים, על הדילמה של בלוגרית מעריצה, עם רגל אחת בקהל המעריצים ורגל אחת בצד של האמנים. במי לתמוך? היכן שוכנת נאמנותה? אלו שאלות קשות, ובראון, כהרגלה, כותבת לגמרי מהלב. [אנגלית]
62. בועז כהן מסכם את מהפכת הנגישות של המוזיקה בפוסט שכנראה לא יחדש יותר מדי למי שקורא ומתעניין בנושא, אבל הוא מנסח בפשטות עיקרון מעניין: "מחיר של דיסק הוא כרגע אפס שקלים אבל מחיר ממוצע של הופעה חיה עולה בטור הנדסי. אנשים אהבו ואוהבים מוזיקה, אבל הם ישלמו על מה שאין ברירה אלא לשלם עליו. במקרה זה: הופעות חיות". [עברית]
63. NMC התקדמו, ואחרי השינויים במבנה החברה עברו השבוע להפיץ סינגלים אך ורק בצורה דיגיטלית. הם חוסכים כסף, העולם חוסך פלסטיק, ואולפני הרדיו ומערכות העיתונים חוסכים מקום על השולחן. אחלה. [זהו]

(cc)

64. בשבוע האחרון, בעוד האוזניים שלי משתעממות בעבודה וצמאות למוזיקה, סרקתי את תיקיית המוזיקה הדלה במחשב שלי במשרד. כבר שמעתי שם הכל מספיק פעמים, והייתי זקוק למשהו חדש. בלי הרבה מחשבה מצאתי את עצמי מקליד כתובת שלא הקלדתי כבר הרבה זמן: kexp.org. תחנת הרדיו מסיאטל, KEXP, שפעם הייתי מדבר עליה כאן הרבה, היא מעין נס רדיופוני. זו תחנה שמחזיקה את עצמה כלכלית בעיקר מתרומות המאזינים (וממספר כמעט אפסי של פרסומות, מאוד בטוב טעם – קריינות יבשה בלבד, לא כמו אצלנו עם כל הרעש והצלצולים), היא מאוד קהילתית מהבחינה הזו שהיא יצרה סביבה קהילה נלהבת של אוהבי מוזיקה, והכי חשוב – יש בה פשוט מוזיקה מעולה. המון אינדי, גם אינדי אמיתי – להקות לא מוחתמות או לא מוכרות בכלל – והרבה דברים משובחים אחרים. שעות היום שלנו הן שעות הלילה שלהם, וכך אני נהנה מהטיסה הלילית של השדרנים שלהם, כולם מקסימים ונעימים להאזנה גם כשהם מברברים (כמו בתכנית הבוקר החמודה). לפני כמה ימים נפלתי על רצף יפה של פוספורסנט, ניק דרייק ואליוט סמית. באיזו עוד תחנה, מלבד הווינאמפ שלי, תיתקלו ברצף כזה? במילים פשוטות, התאהבתי מחדש בתחנה, נזכרתי שוב שיש, אי שם בעולם, תחנת רדיו אמיתית ומשובחת שמונעת מאהבה ענקית למוזיקה טובה ומגיעה לאנשים שאוהבים באמת מוזיקה טובה. ואם המילה המשונה הזו, פוספורסנט, משתייפת לכם על העור ואתם תוהים על פשרה, הכירו את שיר הסיום שלנו, השיר שזקר לי את האוזניים אחרי יותר מדי ימים בהם האוזניים לא הזדקרו. "Wolves" של Phosphorescent, להקתו-של-איש-אחד של מת'יו הוק, הוקלט לייב באולפן בניו יורק עבור KEXP (והוא טוב מגרסת האלבום, שכוללת יוקליילי ובנג'ו אם אוזניי אינן טועות). הקאנטרי הפצוע הזה מזכיר כמה דברים, והוא בעיקר מזכיר ששיר חזק בביצוע כן וקרוב הוא כוח טבע שאי אפשר לעמוד בפניו. כמובן שמיד הלכתי לחפש את ארבעת אלבומי האולפן של הלהקה הזו, האחרון ביניהם (והיחיד שמצאתי בינתיים) הוא מחווה יפהפיה לווילי נלסון, אדם שראוי בהחלט למחווה יפהפיה. השאלה שעולה אחרי ששומעים כמה שירים של פוספורסנט היא אחת: איפה היית כל השנים האלו, מת'יו הוק? כן, הוא הצד השני של מטבע Iron & Wine וכן, הוא מגיע מאת'נס ג'ורג'יה כמו ג'ף מנגום שענפיו שולחים זרועות לחלק מהשירים של הוק. וכן, הוא החבר הכי טוב החדש שלי. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! אותם יודעים מה עצוב? שמכל העונג הזה, השיר שיתנגן לכם עכשיו בראש במשך יומיים יהיה "Total eclipse of the heart". צר לי.