16 בפברואר 2007

עונג שבת: הפעילות הורגת את השחקן

"המבקרים כבודם במקומם מונח, אבל הם מגיעים ממקום אחר. קהל בא ליהנות ממוזיקה ומבקר בא לנתח אותה. יכול להיות שהמשקפיים שאתה שם ומסתכל איתם על הדברים נותנים לך פרספקטיבות שונות, אבל אם המטרה היא כיף, אז אני חושב שאנחנו מצליחים לספק את זה" – לראשונה בחייו, גיאחה מסכים עם משהו שיצא מהפה של בית הבובות

לפני הכולים:
א. החלטתי להסיר מהאתר את Snap! Preview. אמת, חלקכם (וגם אני) התלהבתם מהתוספת, אבל אחרי כמה זמן אפילו אני התחלתי להתעצבן מזה. אז ביי ביי, סנאפ. היה נחמד, אבל לא עוד.
ב. אני מניח שכל מי שקרא את העונג בשבוע שעבר שם לב שהוא היה טיפה דל. ובכן, היה לי חמישישי עמוס (במפגשים כיפיים עם אנשים שאני אוהב), ולכן במהלך חתרני החיים האמיתיים שלי דחקו את רגליהם של עיסוקי האינטרנט מהשטיח הצר ששמו הזמן שלי. גאד, זו הייתה מטאפורה עלובה. בכל מקרה, לא שזה לא יקרה שוב בעתיד, אבל כפיצוי – העונג הזה עסיסי מהרגיל, והכנסתי גם הרבה דברים שפספסתי בשבוע שעבר.
ג. המגיבים הזוכים בעותק מה-EP של ההומסיקס: עידו שחם, מוש, צ'ילי, יונתן וענק עדין. נשלח אליכם מייל, בדקו בתיבה! תודה לכל מי שהשתתף, ותודה ענקית להומסיקס, אתם מלכים!
ד. עשרים נקודות לראשון שמזהה בתגובות את הציטוט המוזיקלי המתורגם בכותרת.

Designate

  1. לפעמים אני משוטט ברשת ונודד מעמוד אחד לאחר ברצף של היסחפויות וזרמים אקראיים כמעט. אחת המערבולות האלה הובילה אותי אל זמרת פלאית וחבויה, ואל השיר "Blueprint of a woman" שאני לא מפסיק לשמוע. מדובר בהקלטה ביתית לגמרי אבל היא נשמעת כמו בי-סייד של להקת ניינטיז מצוינת במיוחד. ההפתעה הגדולה היא שמדובר בחיפאית בת 21 בשם שירי, שמכנה את עצמה Designate. איך הגעתי אליה? מסתבר שאנחנו חברים בלאסט.פם, שם היא שמה לינק לעמוד המוזיקה שלה בפרויקט פנטגון רקורדס, שהוא לא לייבל בכלל אלא אתר למוזיקאים, ואז נזכרתי שהיא נמצאת גם במייספייס, שם היא גם חברה של היס רקורדס. המלצה שלי לסופשבוע? קפצו לעמוד המוזיקה שלה ודגמו כמה שירים. אצלי הם נכנסים ישר פנימה. אני מת על דמואים כאלה, השירים מצוינים והביצוע שלה ישיר וכנה אבל גם מלא ביטחון. תענוג. [מפ3 ושאר דברים]
  2. לא השגתם כרטיסים לרג'ינה ספקטור? לא נורא, כצפוי נקבעה לה עוד הופעה למחרת. רק אל תאמינו לידיעה בוואלה, שלושה ימים בתחת שלי, שלשום התקשרתי והזמנתי כרטיס, וההופעה השנייה נקבעה מראש ופורסמה רק עכשיו. מילא תרגילון יח"צני, אבל לפחות שיהיה אמין. [עברית]
  3. [תודה ליעל המקורית] "מה מה מה", האלבום החדש של דני הדר ניתן להאזנה והורדה מלאה בחינם. [עברית, מפ3]
  4. [תודה ליעל מאירי] האתר של הערוץ הראשון מתקדם ועכשיו אפשר לצפות מדי שבוע בתכנית האחרונה של תוצרת הארץ עם טל גורדון. איפה מוצאים תכניות ישנות יותר? לרוממה פתרונים. אם תמצאו באתר, דווחו בתגובות. [מדיה פלייר; עברית]
  5. בפוסט החדש בבלוג של היס רקורדס, כתבתי קצת על שקיפות והגינות של לייבל מול אמן, ועוד קצת על איך להיזהר ולא להידפק כאמן עצמאי. זה קצת מוזר להמליץ על משהו שאני עצמי כתבתי, אבל נראה לי שלאמנים כדאי להציץ בזה, במיוחד אם הם חתומים או מתכננים לחתום בלייבל כזה או אחר. תגובתכם חשובה! [עברית]
  6. אה, שנייה, אם אני כבר בליקוק-עצמי חסר בושה: פינה חדשה במדור שלי ביינט, לקראת שיחרור, בה אביא כל שבוע קליפים/שירים חדשים מאלבומים חדשים. אשמח לקבל הצעות והמלצות! [עברית]
  7. שני קדר הגיעה לחנות Shany Kedar [אייטיונז]
  8. פסטיבל פולק'לה יתקיים, זו השנה השנייה, בשבת הבאה, ברחוב משה מאור 3, משעה 14:00 ועד הלילה. 40 ש"ח לכרטיס, לקנייה באוזן השלישית! אנחנו שמחנו לגלות שגם "הארץ" וגם יינט שמו דווקא תמונה של שני קדר, חי חי! [עברית]
  9. זוכרים שהסילבר ג'וז הופיעו בארץ? אז הם עשו מזה סרט דוקומנטרי, שיוקרן בפסטיבלים נבחרים, כולל SXSW המכובד. בקרוב גם אצלנו? [אנגלית]
  10. שני טקסי פרסי מוזיקה נערכו השבוע: בגראמי לא היו הפתעות, והפרסים הלכו למי שהכי הצליח מסחרית ויחצ"נית בשנה החולפת והיה הכי באמצע הדרך, ביניהם הדיקסי צ'יקס, ג'ון מאייר (החמוד!), בלק אייד פיז ורד הוט, והכי מצחיק – את האלבום האלקטרוני של השנה, על חשבון זירו 7 וגולדפראפ, לקחה מדונה (!), עם הפלופ האדיר שהוציאה השנה. ביזיון, כרגיל. דווקא בפרסי הבריטס זכינו למעט צדק: לילי אלן לא זכתה בכלום, וטוב שכך, כי היא מפהיקה יותר משטיח אחיד בצבע אפור. יותר מכך: את פרס זמרת השנה בבריטניה קטפה בצדק איימי ויינהאוס, וארקטיק מאנקיז הלכו הביתה עם שלושה פסלונים. יפה להם. אלה הזוכים, אלה המועמדים. ומה עם פרסי עמ"י? פחחחח. מסחריות על חשבון איכות או גיוון? זה שם המשחק. שימו לב שקוטנר עונה בתגובות. [אנגלית]
  11. השרת העיוור חוזר לכושר-שיא עם שתי ביקורות נרחבות ומעולות, האחת לג'וני קאש בכלא פולסום, והשנייה לאוסף המשולש של טום ווייטס. תענוגות. [עברית]
  12. גיא בניוביץ' כותב ביינט על אחרית הימים: "קשה להאמין עד כמה האלבום הזה נפלא. אני יושב עכשיו, בשעת לילה, ושומע אותו בפעם ה-500. וכל צליל מונח במקומו, כל מילה פוגעת בול. הצירוף החד פעמי הזה של כישרון, רוח חופשית ויכולת מוזיקלית התרחש בשנת 1972, בדיוק במקביל לפריחה הבינלאומית של הרוק המתקדם". כל חובב רוק מתקדם חייב להתרגל לטור "מתקדם לאחור", בו בניוביץ' כותב בכל פעם על קלאסיקה אחרת. [עברית]
  13. בלונד רדהד החדש, מודסט מאוס החדש ושאר תפנוקים, בפינה 2 של "אני פירט", היורשת של "מאותגרי הסולסיק", בקונכייה של פרנק. שיגעון! [עברית]
  14. כתבה מעניינת של דנה פאר בנענע על בלוגים ארוטיים בעברית. מסתבר שיש חיה כזו (והיא אוהבת לשרוט בגב). [עברית]
  15. יכול להיות שכל הזמן הזה אתם MOPE (אנשים שחייהם סובבים סביב המוזיקה) ולא ידעתם את זה? הצילו! [אנגלית]
  16. אשר בלגו
    שנייה אני יורד אליך למעלה ונקפוץ הצידה להשתזף על הגג

  17. הציור "Relativity" של הגאון M. C Escher (לא, הוא לא היה אם-סי כמו בהיפ-הופ) משוחזר בצורה די מדהימה בבניית לגו. [אנגלית, פיקסלים]
  18. שרון אריאלי כותב ב"וואלה" על המתחרים המקומיים של מיי-ספייס: "תרבות אתרי My Space ו-Youtube, שהפכו את השגת הצלילים והקליפים לקלילות כמו נעילת ערדליים, מתורגמות לעברית שמכוונת היטב לעבר הקהל הישראלי ומעלה כמה שאלות על המקום שבו פלאפונים, אינטרנט ואומני שוליים נפגשים ומנסים לחיות בשקט, מבלי לתעתק את השם שלהם לאנגלית מעוברתת. הקיום של המוזיקה הישראלית באתרי תוכן עבריים מחדיר, מחד, איזשהו רענון לתעשייה שרק מנסה לשרוד, ומאידך בוחן מחדש את הגבולות בין מיינסטרים ושוליים, קפיטליזם ואנטי-צרכנות". [עברית]
  19. פופטארט פינקה אותנו השבוע עם שיר חדש של קרן אן, ופוסט על אנדרו בירד עם המשפט המעולה "תראו את הסרטון והחיים שלכם יהיו שלמים שוב". גוד גואינג, טארט. [עברית, מפ3, יוטיוב]
  20. [תודה לרוזה הגולשת] שכותבת: "חיים צינוביץ' פותח פה מלוכלך מדי על גלגל"צ ומקבל תשובה מעמרי רונן. בתשובה של רונן מגולמים האליטיזים והתחלואים שיש בתחנה הזאת. התקיים בפורום של קמרה אובסקורה. מזכיר את הריב בין ניב הדס לאבישי מתייה לפני שנה בפורום שהתקיים במכללה למנהל". [עברית]
  21. גיל רימון כותב ב"סופשבוע" על האתר Pirate bay, שרוצה לייסד מדינה עצמאית שעליה יוקמו שרתי האתר, ללא חוקים שיגבילו את השימוש בהם. [עברית]
  22. הצלם מייק ניוטון הפיח חיים חדשים בבתים נטושים, כשתלה על חלונותיהם החסומים תמונות שמדמות חיים בתוך הבניין. מגניב לגמרי. [פיקסלים]
  23. מר לווייתן כותב על נוסטלגיה ישראלית, היעדרה והתעוררותה. [עברית]
  24. אינדסטריאליסטים יעלוזו! ב-3 באפריל יוציאו Throbbing gristle אלבום ראשון מזה 27 שנה! [אנגלית]
  25. ערן דינר בעוד פוסט מושלם, הפעם על התופעה ששמה צביקה פיק, כולל, כמובן, שני שירים להורדה, שלא יצאו מעולם מהוויניל. [עברית, מפ3]
  26. שיר חדש לפייסט (Feist), מתוך האלבום המתקרב! שימו ביס ב-"My man my moon", טרי טרי וחם מהטוסטר-אובן. [מפ3]
  27. למה יש בעונג שבת קליפ של ג'סטין טימברלייק? כי מככבת בו סקרלט ג'והנסון, או כמו שהחברה שלי מכנה אותה, "זאת עם הפרצוף שנראה כמו תחת". [יוטיוב]
  28. [תודה לעידו שחם] שכותב: "לא הלך לי טוב בבחינה היום. אבא שלי שאל אותי איך היה, סיפרתי לו את החדשות הרעות, אז הוא ביקש לשמוע חדשות טובות. אחרי חיפוש קצר בגוגל הסתבר שמישהו צנח צניחה חופשית לפני יומיים בניו זילנד, המצנחים שלו לא נפתחו, אבל הוא נחת על שיח ושרד. מה שיותר מטורף מזה זה שהמצלמה על הקסדה שלו תיעדה את הכל. חדשות טובות או מה?" [אנגלית, נגן בדפדפן]
  29. לעומתו, המצנח של אווה ויסנרסקה (איזה שם מגניב!) בהחלט נפתח, והיא ריחפה להנאתה במצנח הרחיפה שלה, עד שבאה סערה וסחפה אותה לגובה של עשרה קילומטרים (!!!). היא בסדר, למרות שהיה לה קצת קר והיא התעלפה. [אנגלית]
  30. אני משתמש כבר שנה שלמה ב-Last.fm בהנאה רבה, ולאחרונה הם עושים כמה שינויים נהדרים באתר ובשירות (החינמי) שלהם – אפשר להרכיב תחנות רדיו מהשירים ששמעתם ו/או אהבתם ולחלוק אותן עם חברים (שצריכים להירשם לשירות כדי להאזין), ועמודי המשתמשים והאמנים עוברים שיפור משמעותי לאחרונה. החודש גם התבשרנו על שיתוף פעולה שלהם עם וורנר מיוזיק גרופ, חברת-העל הרביעית בגודלה למוזיקה בעולם. וורנר תעמיד את כל הקטלוג המרשים שלה לשירות לאסט.פם, מה שאומר שיהיה לנו הרבה יותר כיף להאזין לנגן שלהם, להציץ בעמודים של האמנים שלהם וכולי, לאסט.פם בהחלט ירוויחו מהמלך, וגם וורנר תזכה לנתוני האזנה די מהימנים על האמנים שלה. מגניב. אגב, אם אתם אמנים או לייבלים עצמאיים: קל, נוח ומומלץ להוסיף לעמודי האמנים שלכם דגימות מהשירים, שירים להורדה, מידע ולינקים. מאזין סקרן ירוויח מזה הרבה, וגם אתם. [אנגלית]
  31. [תודה ליעל המקורית] שאנן סטריט ממשיך להוכיח שהוא אחד האמנים הכי אינטיליגנטיים בסביבה, וכסנונית ראשונה מאלבום סולו ראשון, משחרר את הסינגל "נפשי" יחד עם המלכה-האם חוה אלברשטיין, לטקסט בן 500 שנה של עמנואל הרומי, כולל ההגייה המלרעית והכול. מפגש פסגה ויופי של שיר. [וידאו בדפדפן]
  32. אחד הדברים הכי מקסימים בהם נתקלתי השבוע הוא ערכת ההישרדות לאמן שמטרתה לפתור במינימום זמן כל בלוק יצירתי, תחושת כישלון, דחייה או עבודה שנתקעת. מדובר בכמה עמודים שצריך להדפיס ולגזור, ואז לעשות איתם כל מיני דברים כיפיים ויצירתיים תוך שניות, שבטוח ישפרו לפחות את מצב רוחכם, אם לא את המוזה. יש שם קלפים עם רעיונות, עצות להתמודדות עם דחיית עבודות שהגשתם, ואפילו רישיון מוסמך לעשות טעויות. מומלץ גם לתת במתנה לחבר שמתוסכל מלימודי האמנות שלו. [אנגלית, PDF]

  33. J-live נותן בכבוד למיסטר קולטריין (גם בשיר הסיום)

  34. ניתוח מעניין, עם הרבה דוגמאות, של עטיפות אלבומי היפ-הופ והעטיפות אותן הן מסמפלות. מגניב לגמרי. [אנגלית]
  35. וסגול 59 מוסיף אתר שמרכז מחוות/העתקות של עטיפות אלבומים מכל הז'אנרים. תודה, אחא! [אנגלית]
  36. סרטו התיעודי על האנטר ס. תומפסון, "Fear and loathing in Gonzovision", ניתן לצפייה בגוגל וידאו. [אה… גוגל וידאו]
  37. [תודה לשיר] סדרת הספרים 1/3 33, בהם כל ספר עוסק באלבום משובח אחד, הולכת ומתרחבת. יש לי כאן עדיין כמה ספרים שלהם שלא הספקתי לקרוא ואפילו אחד שקראתי (ג'ף באקלי) ותכננתי לכתוב עליו למדור "עונג מדף" אבל לא הספקתי. עכשיו נראה שלעולם לא אספיק, כששיר שולחת את רשימת המועמדים לספרים הבאים. חשוב לזכור שאלה רק מועמדים שהציעו הגולשים, ובכל זאת, הייתי מאושר מאוד לראות ספר בסדרה על וספרטין של ביורק, הברידרז, קאט פאוור וגראנדדי. לעזאזל, אני מוכן לכתוב בעצמי את הספר על גראנדדי. בכל מקרה, בשבוע הבא יקבע צוות העורכים את האלבומים שייכנסו לסדרת הספרים, ואני מקווה שנקבל עדכון בבלוג שלהם. אני עדיין מחכה לספר על פינק מון, שנמצא בעבודה ויצא כנראה רק ב-2008. [אנגלית]
  38. רוברט שניידר הנהדר מאפלז אין סטריאו מתראיין ל-AV Club. אח, כמה שהאלבום החדש שלהם עושה כיף בלב. [אנגלית]
  39. [תודה ליעל המקורית] בשבוע הבא יתקיים ערב המחווה לנושאי המגבעת, בינתיים אפשר לשמוע שיר ראשון של "קינג" – הרכב הכולל את אדם הורוביץ ורם אוריון מהלהקה ההיא, וגם את יהלי סובול, רע מוכיח ודני רייכנטל. [עברית]
  40. "Ragoo" דלף מהאלבום החדש של Kings of Leon. [מפ3]
  41. רנן (מסיטימיול!) מוצא קווי דמיון חשודים בין Sia לבין סינרגיה, וגם נותן לכם להאזין ולהחליט בעצמכם. לי היה קשה לשכנע את עצמי להאזין לשיר של סינרגיה מרצוני החופשי, אבל הסכמתי לשם הניסוי המדעי. [עברית, מפ3]
  42. [תודה ל-undertow] ששולחת "תוכנית של ה-BBC מ-1997, Bless their hearts, בהנחייתה של ביורק בעקבות מלחינים מינמליסטיים מודרניים. החלק האהוב עליי זה הראיון עם ארבו פארט. איך שניהם לא מוצאים את עצמם בתוך האנגלית, אבל בכל זאת מתנסחים בצורה חמודה ולא אידיוטית. טוב, לפחות לא לחלוטין אידיוטית". חלק ראשון, חלק שני. [יוטיוב]
  43. "Do what you want" הוא הקליפ החדש של OK Go, וגם הוא לא נראה כמו שום דבר אחר. עכשיו רק להשתפר עם המוזיקה, חבר'ה. [יוטיוב]
  44. [תודה לעטר] שממליצה על הקליפ היפה "I am John" של Loney, Dear. רק אני לא מתחבר לכל גל האינדי-פופ הסקנדינבי של השנים האחרונות? (החבר'ה מהאייפוד רעב אל תרביצו לי) [יוטיוב]
  45. מערכת "וואלה תרבות" הפכה רשמית לבלוג מוזיקה, עם פוסט (זו לא כתבה, זה פוסט לכל דבר) של "קטעי הרחבות הכי מוצדקים", ולינק להורדה בשירות ההורדה Sendspace. הגבולות ממשיכים להיטשטש. [עברית]
  46. [תודה לניימן] שכותב: "טוב, היה לנו חג האהבה השבוע, שהתעלמתי ממנו לחלוטין כמובן, אבל אנשים אחרים לא התעלמו, ויצרו מיקסטייפ אהבה וירטואלי חמוד. לי זה נראה כמו מתכון ברור לפרידה מהירה: זה גם לא אישי (אחרים בחרו את השירים), קצת צ'יזי – והכי גרוע: מראה שהתקמצנת על דיסק ריק ומשלוח המתנה." [פלאש]
  47. מהרו להוריד את מיקסטייפ חג האהבה של Peanut butter wolf לפני שהלינק יוסר! [אנגלית, מפ3]
  48. נירית אנדרמן המעולה בוחנת ב""הארץ": האם ישראל עומדת להיהפך למעצמת אנימציה? נראה שאנחנו בדרך לשם. [עברית]
  49. אליוט סמית'
    אליוט סמית'. חומרים שלא ראו אור עד היום, בקרוב אצלכם

  50. בשמיני במאי יוציא הלייבל Kill rock stars את האלבום New moon, אוסף כפול של חומרים שהקליט אליוט סמית' המנוח בין השנים 1994-1997 ולא ראו אור עד עתה. [אנגלית]
  51. [תודה ליעל המקורית] FunctionalFate הוא אתר שמוקדש משום מה "לרהיט השנוא בעולם" – הוא כסא הפלסטיק המעפן החביב על בעלי מרפסות. הוא כולל תמונות של הכסא מרחבי העולם (המזרח הרחוק, ארמון בקינגהם, סוריה, הר קילימנג'רו ועוד), אמנות מכסאות ועוד. בחיי, יש אנשים עם יותר מדי זמן פנוי. [אנגלית]
  52. קליפ חדש לטאליב קוולי, לסינגל "More or less" מתוך האלבום החדש Eardrum, אוטוטו בחנויות (27 בפברואר). על הביטים הפעם: Hi-Tek. אני העדפתי את מאדליב. [יוטיוב]
  53. מה חשבה לעצמה יקירתי הבריטית ג'וס סטון כשצבעה את שיערה לאדום בקליפ החדש שלה, "Tell me 'bout it"? עד שיש בלונדה אחת חמודה באמת! [יוטיוב]
  54. [תודה ל-undertow] שכותבת: "תערוכה שהסתיימה השבוע במומה בניו יורק והזדמן לי לראות אותה ביום האחרון שלה. מדובר בחמישה קטעי וידיאו של יום בחייהם של חמישה אנשים שונים בניו יורק. התערוכה הייתה חינמית והוקרנה בענק מדי ערב על הקירות החיצוניים של המומה. אני פיקפקתי ובסוף הופתעתי לטובה. פרויקט מעניין ביותר!" אם אני זוכר נכון, דיווחתי פה פעם שקאט פאוור השתתפה בזה. אה, מסתבר שכן, וגם סאו ג'ורג', דונלד סאת'רלנד, ריאן דונוהו וטילדה סווינטון. קול. [אנגלית]
  55. תכנת המוזיקה החדשה והמבטיחה Peel עובדת רק על מק, אבל נראית מעניינת במיוחד: העיצוב לקוח מאייטיונז, אבל התוכן תלוי בכם: הזינו פנימה את בלוגי המוזיקה החביבים עליכם, ותוכלו להזרים או להוריד שירים מתוכם לבחירתכם, או לדלג לבלוג עצמו ולקרוא אותו בתכנה עצמה. קול. [אנגלית]
  56. רוצים לקנות בגדים? נסו לחפש אותם בממשק המגניב בטירוף הזה. אז ככה יקנו בגדים בעתיד, בשנות האלפיים? [אנגלית]
  57. זוכרים את לורה גיבסון, משיר הסיום בשבוע שעבר? השיר עדיין שם, תורידו אם עדיין לא התאהבתם. בכל מקרה, אני נהנה לגמרי מיומן מסע ההופעות שלה ברחבי ארה"ב. יש רק ארבעה פוסטים בינתיים, אבל זה ממש גורם לי להרגיש שם, והיא כותבת באופן נונשלנטי ואישי ולא מתיימר, שזה כיף. לזמרים כאלה (שמרגישים אישיים ולא עומדים מאחורי חומת יחצ"נות) אני נוהג לשלוח מייל אם הם מוצאים חן בעיניי, ולמרבה ההפתעה גיבסון גם החזירה לי מייל וסיפרה שהיא התרגשה לשמוע מבעלי האתר בו היא כותבת את יומן המסע, שהם קיבלו המון כניסות מאיזה בלוג מסתורי מישראל, וחבל שהיא לא יכולה לברר אם כתבו עליה משהו בתגובות או לא. איזו חמודה! יצא לכם להתכתב פעם עם זמר שאתם אוהבים? ספרו לי בתגובות! [אנגלית]
  58. [תודה לסגול 59] שכותב: במגזין השרת האחרון כתב ידידי דויד פרץ על המפיק האגדי ריק רובין. המאמר המאלף של דויד עסק בעיקר בצדדים הטכניים של רובין כמפיק (בין היתר לג'וני קאש, סלאייר, צ'ילי פפרז, ביסטי בויז, ג'יי זי, מיק ג'אגר, טום פטי…). וראו זה פלא! החודש מנסים גם ב-L.A Times לפענח את סוד הקסם של רובין, בכתבה מקיפה, שכוללת ראיון מרתק איתו – וגם כמה טיפים לעבודה באולפן. [אנגלית]
  59. אלינה סימון
    הלו, גיא? כאן אלינה סימון. יש לי אלבום חדש בקרוב! אז… בא לך לשתות משהו?

  60. הזמרת-עם-EP-אחד שאני הכי אוהב בעולם (ועוד זמרת עצמאית נהדרת שעונה למיילים), אלינה סימון, [בית, חלל] חתמה השבוע בלייבל עצמאי, ותוציא אלבום בכורה מלא בקיץ! ווהו!!! מי ששכח את המלצותיי, היא מומלצת מאוד לחובבי קאט פאוור, פי-ג'יי הארווי באלבומי הדמואים שלה, וכולי. קפצו למייספייס שלה כדי להאזין. אלינה החמודה שלחה לי לינק להורדת האלבום, ומההאזנה-וחצי הראשונות הוא נשמע פשוט מעולה. דעה נרחבת בעתיד, כשאגבש אחת כזו. [אנגלית]
  61. [תודה לרוזה הגולשת] רונה קינן, אוטוטו אלבום חדש, פותחת את הספרייה שלה ב"הארץ". [עברית]
  62. [תודה שוב לרוזה הגולשת] ומה מחזיק ידידנו עידן אלתרמן בדיסקייה? [וידאו בדפדפן]
  63. ואותו עידן אלתרמן משלב בין אהבתו למוזיקה ולקולנוע, בפוסט על שירים שעושים את הסרט. [עברית]
  64. [תודה ליובל] שכותב: "מישהו ממש השקיע ותירגם כמעט 1000 (!) שירים לעברית, בדגש על שירי אייטיז. גם התרגום של שמות הלהקות והשירים הוא ברוח מנחם פרי והאייטיז, במיוחד אהבתי את אברקדברה של "הפלסטר של סטיב מילר. כן, זה נמצא בכתובת של מכבי הרצליה. אם זה היה הפועל יהוד, זה כבר ממש היה אייטיז לגמרי". היסטרי, על גבול הפתולוגי. [עברית]
  65. יש מאדרפאקינג סנאי על המאדרפאקינג מטוס!!! [אנגלית]
  66. מירה מליידיטרון מתראיינת על צמחוניותה ושאר ירקות (הו, גיא, השנינות!) [אנגלית + טופו]
  67. אוסקר הפיראט אוסקר טורנטס הוא בבת אחת האתר הכי חצוף והכי שימושי של החודש, והרעיון שלו פשוט: כל הסרטים שמועמדים לכל הקטגוריות באוסקר, להורדה בטורנט, עם תקצירים ואפשרות הצבעה. היו אתם ועדת ההצבעה: הורידו, הצביעו, השפיעו. גל מור מרחיב. [אנגלית]
  68. אז את מי אי אפשר לקנות באופן חוקי בחנויות מפ3? הביטלז, מטאליקה, לד זפלין ודה לה סול, בין השאר. [אנגלית]
  69. [תודה לג'יין ליים] ששולחת כתבה ב-Wired על החנות החביבה עלינו, ת'רדלס. [אנגלית]
  70. מוקדש לניימן חובב השיכר: חמש דרכים נכלוליות לקבל משקאות חינם.
  71. [תודה לאמיר] שיוצא בהכרזה נועזת על אתר חיפוש המוזיקה Seeqpod: "יודע לחפש באלפי אתרים, אפשר להוסיף אתרים בהם רוצים שיחפש, אפשר לשמור רשימות השמעה (דורש הרשמה), מוצא גם סרטונים ביוטיוב, אפשר לשלוח רשימת השמעה במייל, אפשר ליצור שורת קוד להטמעת קישור לקטע מוזיקלי אצלכם בבלוג, והכי חשוב: אין דבר שהוא לא מוצא".

  72. לניין אינץ' ניילז יש אלבום חדש עוד מעט, "Year zero", ורזנור החליט להתחכם במיוחד הפעם: מעריצים שראו אותיות מודגשות על חולצה של ני"נ בסיבוב ההופעות החדש, הגיעו איכשהו לכתובות IP מסתוריות שהובילו לכמה אתרי-דמה שהוקמו כדי לתמוך בסיפור הקונצפט של האלבום. נשמע מבלבל? כן, אין ספק. אלה חלק מהאתרים שהתגלו: גרסת אמת אחרת (הקליקו וגררו את העכבר!), אני מנסה להאמין, היה הפטיש, הצלבנים האוויריים, כנסיית פלאנו. [אנגלית]
  73. למודסט מאוס יש אלבום חדש עוד מעט, ושני שירים כבר דלפו מתוכו לבלוגיה: "Florida" ו-"Missed the boat". רוצו לפני שהלינקים יוסרו. [מפ3]
  74. [תודה לאלון] כשהייתי ילד אף פעם לא הבנתי למה מבוגרים עובדים בעבודות שמדכאות אותם. כשגדלתי נדרתי לעבוד רק בעבודות שאני נהנה בהן, ואחרי רצף אבטלה קצר של חצי שנה, זה מה שאני עושה כבר שנים, טפו טפו טפו. עכשיו אלון בא וחייב לבאס אותי שהעבודות שלי לא נראות כמו המשרדים של גוגל, שנבחרו לאחרונה למקום העבודה הכי טוב בארה"ב, וכנראה בצדק. [יוטיוב]
  75. עצוב בעיניי שנואל גאלגר עדיין חושב שאואזיס היא הלהקה הכי טובה בעולם. פשוט עצוב. [אנגלית]
  76. אוהד מיכאלי על הוואלס של מתילדה. [עברית, יוטיוב]
  77. הבחירות הקרובות בארה"ב, ככל הנראה, יהיו בחירות 2.0. לפחות על פי המועמד השחור ברק אובמה, שמציע באתר הבית שלו אגף אישי לכל גולש. מעניין כמה ונדליסטים ינצלו את ההזמנה. [אנגלית]
  78. מר לווייתן כותב השבוע בבלוגו: "מי היה הראשון לנגן ולהקליט גיטרה חשמלית? האם זה היה אריק קלפטון? אולי אלביס? בוב דילן? שמא היה זה האחד והיחיד ג‘ימי הנדריקס? או אולי כמו שהאחים בלוז אמרו בסרט, אלמור ג‘יימס? התשובה לכל השמות הללו היא-לא! הגיטרה החשמלית נמצאת איתנו כבר מעל שבעים שנים, והראשון שהקליט וככל הנראה הראשון שניגן עונה לשם אדי דורהאם". וואלה! [עברית]
  79. ציצים? אבל, אבל!
    בחיי שהבגד-ים הזה עשוי ממפרטים. בר רפאלי רוקס?

  80. [תודה ליובל] מה זאת אומרת, למה יש פה תמונה של בר רפאלי בבגד ים? זה קשור למוזיקה, באמת! הנה, תראו, אירוסמית'! [אנגלית]
  81. ובתפנית של 180 מעלות: 5 דרכים להפיק את המיטב מהאינטיליגנציה שלכם. [אנגלית]
  82. ניצן ברומר בפוסט שקורא לשנות את הגישה והיחס לפיראטיות ברשת. הכוונות טובות, אבל בדרך הוא מתעלם מכך שליוצרים (מוזיקאים, אנשי קולנוע וטלוויזיה וכולי) מגיע להתפרנס ממה שהם עושים. [עברית]
  83. [תודה לרוזה הגולשת] אורי בנקהלטר חוגג מומולדת לבוב מארלי. חבל שבוב לא יכול לנשוף על הנרות. [עברית]
  84. מוסף "הארץ" מתרגם ריאיון עם הסופר פרנק מק'קורט ("האפר של אנג'לה"). [עברית]
  85. אם עדיין לא השתכנעתם לבדוק את ה-EP החדש של ברייט אייז, אולי הדואט שלו עם M. Ward, "Smoke without fire", ישכנע אתכם. מה דעתכם? [מפ3]
  86. [תודה לפרנק] ששולח אלינו את Peter Porker, The Spectacular Spider-Ham! [אנגלית]
  87. כמה מעריצים של "אבודים", אולי הסדרה הכי מרגיזה שאני מכיר (לכל הרוחות, אין לדברים שם שום משמעות! שום פיתרון! העלילה לא מתקדמת לשום מקום, אנשים!), ערכו "מסיבת אבודים", כנראה לכבוד חזרתה של הסדרה למסכי ארה"ב, ולרגל המאורע הכינו לאוכל תוויות, כמו למנות מהסדרה. קול. [אנגלית]
  88. אוהבים טכנו? או שעכשיו מגניב יותר לקרוא לזה טקנו? לא יודע. בכל מקרה, בסטיילוס מחכה לכם רטרוספקטיבה של קליפי טכנו מ-2003 ועד היום. [אנגלית, יוטיוב]
  89. [תודה לפרנק] שכותב: כבר ידענו מזמן שאפשר לראות טלוויזיה דרך אתרים ותוכנות כאלה ואחרות, אבל עד לרגע זה לא ידעתי שזה אשכרה עובד. נתקלתי ב-TVU והורדתי. עכשיו יש לי על המחשב את הערוצים פוקס, CBS, Sci-Fi channel. האיכות סבירה. כמובן שעדיין יותר נוח להוריד ולצפות מתי שרוצים, אבל פאק! אם אני משועמם ובא לי איזה סרט או סתם לראות קצת פרסומות אמריקאיות… ובעיקר, אם בא לי לראות פמילי גאי או בטלסטאר גלקטיקה (עדיין לא התחלתי אבל לוחצים עלי) בזמן אמיתי, אז אני יכול. לפחות עד שיעלו עליהם. [אנגלית]
  90. [תודה לניצן] אבל למה לצפות בסרטים וטלוויזיה, כשאפשר להאזין לסרטים וטלוויזיה? כן, מה ששמעתם. ניצן כותב: "בעין הדג פרסמו את האתר Listen to a movie, בו ניתנים להורדה סרטים שונים לשמיעה בלבד. אלא אם אתה עיוור, הפורמט הזה מתאים לסרטים מאוד מאוד מסויימים (בעיקר קאלט אני מניח). הנקודה היא שיש שם לשמיעה אונליין את שני החלקים של ערב עם קוין סמית' המצחיק בהיסטריה שמשודר מדי פעם בהוט סרטים. מדובר בשני חלקים בני שלוש שעות כל אחד שמכילים קומפילציה של קטעים של קוין סמית' מדבר בקולג'ים שונים.הוא מספר המון סיפורים מצחיקים להחריד על הסרטים שלו וכל מיני פרוייקטים בהם הוא השתתף, כמו למשל הפעם שהוא כמעט עשה סרט על פרינס, או התסריט שהוא כתב לסופרמן חוזר". הזוי ואדיר לגמרי! ויש שם פשוט מאות סרטים (וכפתור שמקפיץ טבלת אקסל אם הבוס שלכם מתקרב). פיתרון נוח כשרוצים לסמפל קטע מסרט למיקסטייפ שאתם מכינים. [אנגלית, נגן בדפדפן]
  91. איך פספסתי את הראיון של ביל גייטס אצל ג'ון סטיוארט? גייטס לא מרואיין מעניין, אבל היי, ג'ון סטיוארט שם. ~הערצה~ [פלאש]
  92. המון מגזינים מופצים גם ברשת בפורמט PDF (שדורש Acrobat Reader לקריאה), והאתר PDF mags מאגד רבים מהם לקריאה. כיף! [אנגלית]
  93. CSSלכל אחד מאתנו יש זמנים בהם אנחנו צריכים אלבום ממש כייפי, שיעשה לנו מסיבה בראש ויגרום לחיוך להיווצר גם אם הוא לא רוצה מעצמו. האלבום הזה זכה לכל כך הרבה הייפ ב-2006, כך שאני בטח לא מחדש לאף אחד מכם שום דבר, אבל החבורה הברזילאית העליזה והסקסית Cansei de ser sexy ("נמאס לי להיות סקסית", על פי ציטוט של ביונסה), או CSS [חלל, רכישה]עושה אלקטרו-רוק כזה כייפי וחמוד, והסולנית היפנית-ברזילאית Lovefoxxx, שעל אהבתי אליה כבר הצהרתי מעל דפים וירטואליים אלה, משדרגת את מה שהיה יכול להיות עוד אלבום אינדי-פופ לממתק אמיתי שגורם לא רק ללפזז אלא לחייך, לצחקק ולשמוח. וזה לא קורה בדרכים המשומשות כמו סיפורים מצחיקים או סאונדים משעשעים, אלא בעזרת מיליון קריצות לתרבות-פופולרית עכשווית (מפריס הילטון, דרך להקות אינדי ועד בלוגים), טקסטים פלרטטניים, אנגלית לא-מושלמת וסגנון השירה הנונשלנטי-מודע-לעצמו של לאבפוקסס, שהופך אותה לסקסית בטירוף על המיקרופון. איזה כיף של אלבום, אוף! הוא באמת גורם לי להרגיש ש-"Music is my hot hot sex". הסינגל המצליח והמוכר ביותר מפה הוא כמובן "Let's make love and listen to death from above" עם הברייק האינדסטריאלי האהוב עליי באמצע, וגם "Alcohol" המתוק-מתוק זכה לאחרונה לקליפ חמוד שמוקרן לאחור, ו-"Alala" הספיק להפוך למיני-להיט במועדוני אינדי. [מפ3 וכל השאר]
  94. [תודה לעידו שחם] השבוע נחגג ולנטיינ'ז דיי, ולטובת כל אלה שבא להם כבר להקיא מהמתיקות, הקיטשיות והבנאליות של החג הנוכרי, נוצר שירות ברכות האנטי-ולנטיינז שאפשר לשלוח במייל, כולל הברקות כמו זו שבתמונה, "יום רביעי שמח", "לפחות החתול שלי אוהב אותי", ודברים הרבה יותר מצחיקים שאני לא יכול לצטט כאן כי הם ארוכים ו/או גראפיים. [אנגלית]

  95. [תודה לעדי סברן] שממליצה על "המאיירת רבת הכישרון" מיוקי, שאפילו האתר שלה עצמו הוא יצירת אמנות. [אנגלית]
  96. גלילי נותן להאזנה והורדה מיקסטייפ ליום האהבה, וכולל בו כמה מהשירים הכי אהובים עליי, כמו "שמשון" של רג'ינה או "Our house" המופתי של CSNY, לצד שירים שאני יכול להרוג שדרנים שמשדרים אותם, כמו "רנה" של אריאל הורוביץ או הסקורפיונז. ואל תפספסו, יש שם עוד מיקסטייפים מהעת האחרונה, כמו מיקסטייפ (כפול) לטום ווייטס, ועוד ועוד! [עברית, מפ3]
  97. [תודה לרוזה הגולשת] שקיבלה מפרנק לינק וכתבה לי עליו: הסיזר סיסטרס מבליחים להופעונת באופרת הסבון "תשוקות". הדבר הכי מגוחך שראיתי בזמן האחרון. [דיילימושן]
  98. [תודה לפרנק] שכותב: אחד מהפטישים שלי הוא למוסיקה אינסטרומנטלית. זאת כנראה אחת הסיבות לכך שלרוב, אני לא מקשיב למלים ואני מתייחס אליהן בעיקר כאל תוספות למוסיקה. בכל מקרה, גיליתי פרוייקט שבמרכזו סדרת קונצרטים/הופעות שמטרתם לחבר בין אמני רוק ומוסיקה אלקטרונית לנגנים של מוסיקה קלאסית, כדי שחובבי מוסיקה מודרנית יגלו מלחינים קלאסיים, ושאלה שמאזינים לקלאסי יוכלו להכיר חומרים עכשוויים שהם לא נחשפים אליהם בד"כ. זה מתחיל לרוץ בניו-יורק בשבוע הבא (אבל הכרטיסים למופע הראשון כבר אזלו) וממשיך במרץ ובאפריל. ובבלוג אפשר להוריד MP3ים של קטעים אינסטרומנטליים מכל הסוגים. [אנגלית, מפ3]
  99. אפרופו הגעתם של שלל אמנים משובחים להופיע בארץ, דויד פרץ חושף את אחורי הקלעים של אמרגני ההופעות החו"ליות בארץ בעוד קטע מצחיק ואמיתי באותה המידה. [עברית]
  100. [תודה לחנן כהן] יש יצירות קלאסיות שנתקעות בראש, יש כאלה שמסומפלות בכל חור, ויש כאלה שרודפות אותך עד יום מותך. האחרונה היא יצירה קלאסית של פקלבל (ככה כותבים את שמו בעברית?), שאתם מכירים ולא יודעים את זה, והיא רודפת את הקומיקאי/מוזיקאי רוב פרווניאן בכל שיר שהוא שומע ברדיו. קטע נהדר. [יוטיוב]
  101. [תודה לרוזה הגולשת] ששולחת כתבת וידאו עם שילה פרבר וליאורה ריבלין על המופע שלהן משירי תרצה אתר. [עברית]
  102. הבטחתי לכם ג'ון קולטריין בשיר הסיום, נכון? אז הנה, אני עומד במילתי כמו ילד טוב. את ג'ון קולטריין גיליתי בגיל מאוחר מדי, אבל במקרה כמו שלו, באמת עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. כי את קולטריין פשוט חייבים להכיר. באופן כללי יש שלושה דברים שאני מתחבר אליהם בקלות בג'ז: שירים שקטים, נעימה בלתי נשכחת, וקונטרה-בס. אני גם אוהב הרבה דברים אחרים, אבל אלה הדברים שאני מעכל הכי מהר. ב-"Naima", שכתב קולטריין לאשתו דאז, יש את שלושתם, וגם את הסקסופון האלוהי של קולטריין, ופסנתר נהדר. זו המתנה שנתתי לחברה שלי לחג האהבה, ועכשיו גם לכם. תורידו, תגבירו, תעצמו עיניים ותקשיבו. זה כל כך יפה. [מפ3]

שבת שבוגי, חבר'ה! אני הולך לקרוא. איזה ספר אתם קוראים עכשיו?

46 תגובות על “עונג שבת: הפעילות הורגת את השחקן”

  1. "אושר" של אליוט סמית', הלא כן?

  2. מאת tallyco:

    לאחרונה קראתי את משתה של עורבים , מרטין שוב השאיר את קוראיו בשיא המתח .

  3. מאת מוש:

    כאוס, של ג'יימס גליק

  4. מאת גיאחה:

    גל – עשרים נקודות! :-) סחטיקה על המהירות.

  5. מאת שיר:

    אתה בהחלט מקיים הבטחות, ג.

    הפלייליסט הספרותי הנוכחי שלי: "שירה" של עגנון, Women of the Beat Generation של ברנדה נייט (מאכזב קמעה), "קרל מברסט" של ז'אן ז'נה (שהולך לקריאה חוזרת אח"כ), והכי הכי – Absalom, Absalom! של האחד והיחיד, פוקנר.

    השבוע, בתקווה, יצטרפו לרשימה הזאת גם החדש של זרחי, והחלק השני בסדרת המצפן הזהוב.

  6. מאת גיאחה:

    שיר – "שירה" של עגנון הוא מעולהמעולה. לקח לי המון זמן לקרוא אותו, ת'ו (מן הסתם, בעצם).
    אם לא תהיי מרוצה מהסיום שלו, תגידי לי – כך וכך שנים אחרי מותו פרסמה בתו ב"הארץ" את הסוף החלופי שהוא כתב, והוא הרבה יותר טוב. נתקלתי בו אי מזמן, אולי אצליח להשיג עותק שלו.
    זוגתי האהובה בדיוק המליצה לי על דאבל אבשלום של פוקנר, אבל כרגע אני ב"אמסטרדם" של איאן מקיואן, ומיד כשאסיימו אקפוץ לזה.

  7. מאת יעל המקורית:

    מספר 60 הוא ללא ספק מפעל חיים ביזארי במיוחד, ואפילו ברשת ג' האייטיזית עם "חדש חדיש ומחודש עם טוני פיין" לא הצליחו לייצר תרגומים כה אוויליים כ"תרבות אגודה" ו"שיגעון". אפילו את סטינג הוא תרגם כ"עוקץ" (זה וה"אלביס כוס-תה-לו" מעלים זכרונות עמומים מ"עלילות משה בעיר הגדולה"). אל מלא.

  8. מאת redgirl:

    בין כתיבת עבודות לאוניברסיטה והכנת סאונד ל4 הצגות בחוג אני קוראת את "פני המקום" המקסיםשל דורית פלג…
    אבל מתקדמת לאט נורא כי אין לי זמן :(

  9. מאת שיר:

    לגבי הסיום החליפי – אני כרגע רק בהתחלה (יחסית), אבל אשמח אם תשמור לי אותו בכל מקרה. וכן, בינתיים הוא מצויין, במיוחד לצלילי סערות רעמים וגשמים חורפיים.

    עם פוקנר אי אפשר לטעות, אבל אני חייבת להמליץ קודם כל על "דקלי הפרא". אולי כי הוא היה הפוקנר הראשון שלי, אולי כי לא רק הכתיבה מהפנטת כרגיל, אלא גם מבנה הכתיבה נפלא ואולי כי בסתר לבי תמיד רציתי את מקורד – אני תמיד ממליצה להתחיל משם, במיוחד אם זו חווית הפוקנר הראשונה שלך (הבה נתעלם באלגנטיות מ"ורד לאמילי" שמנסים להציג כשיא יצירתו בתיכונים ישראליים, shall we?). התרגום לעברית מצויין, וזה נדיר כשמדובר בתרגומים לפוקנר, שתמיד נשמעים טרחניים מדי ומפספסים את הקצב המיוחד שלו.

  10. מאת יאיר י.:

    בקשר לג'ון קולטריין ואהבה
    כמה מלים :
    a love supreme
    a love supreme
    a love supreme
    a love supremea love supreme
    a love supremea love supremea love supreme
    a love supreme
    a love supreme

  11. מאת פלג:

    היי גיאחה,
    וואו, רק עכשיו גיליתי את הבלוג הזה, משו משו :) נחמד לראות שהתרחבת גם מעבר לשרת, בכל מקרה הייתי עסוק בטירוף בשנתיים האחרונות והכל, אבל ממש נחמד לקרוא אותך כאן. אתה מוזמן לקפוץ לבקר בבלוג המוזיקלי שלי, אומנם לא מעודכן ומושקע כמו שלך, אבל אולי יעניין אותך.

    פלג.

  12. מאת החגב עומד יציב:

    אני כרגע מלהטט בין "הפוטש בהר הבית"(ספר טראשי לחלוטין משנות השבעים), לבין לנסות להתקדם ב"תולדות הפילוסופיה" של ש.ה. ברגמן(כרך 1) לבין "האור הגנוז" של מ.בובר.
    אכן כמו שאתם רואים, אני חולה על ספרים ישנים.
    אני ממליץ בחום אגב, על נושא הספריות הציבוריות, בחיי שלא קניתי ספר חדש כבר איזה שנתיים(אולי חוץ מהארי פוטר שאי אפשר למצוא בספרייה), וזה ממש לא חסר לי.

    עוד המלצות על ספרים ישנים-רק אם תבקשו יפה.

    ח.גב

  13. מאת דני לו:

    אתם תאמינו לי שמאז שאני לומד ספרות אין לי זמן לקרוא ספרים?
    אני כרגע חזק בפולמוס בין הפואטיקה של אריסטו,
    לבין כל מני אנשים רוסים וצרפתים שהיה להם מאוד משעמם בחיים,
    לקראת מבחן ענק ונוראי..

    ביום שלישי יגמרו לי המבחנים,
    ואז אני מתכנן להתחיל לקרוא את שמיים אחרים של חוליו קורטאסר

  14. מאת ניימן:

    LOL ע-נ-ק(!!) על 66. אתה מדרדר אותי לדרכים רעות :]

  15. מאת צ.:

    בין ספרים.
    לשם מילוי החור בשן קוראת את the meaning of tingo, ספר השירותים הכי כיפי בעולם!
    אמשיך לקרוא את "המוות והפינגווין" כשאזכר איפה שמתי אותו.

  16. לגבי 91, היי גם אני בקטע, טוב למצוא עוד מישהו ששותף למחלה… ואני זוכר לך את הפוסט המצויין של סיכום אלבומים אינסטרומנטלים של 2005 (באתר decoymusic)
    כל פסט בנושא יתקבל באהבה
    ודרך אגב הבלוג שלך זה ה"ידיעות אחרונות" של השישי שבת שלי, אז תודה…

  17. מאת איימס:

    סיימת לקרוא את "קרטר מנצח את השטן" ואת קוואליר וקליי (לא זוכרת אם הזכרת אותו כשסיימת או כשאמרת שאתה צריך להתחיל)?
    אני בדיוק סיימתי את 'וונדר בויז', ומתענגת בזבלון עד שאאגור כוחות ל'יוליסס' (אמאלה!)

  18. מאת דיימונד:

    בעניין פולקלה,
    ריכזתי לינקים להאזנה והורדה בפוסט אצלי בבלוג (וגם בפורום ווינט ישראלי)
    http://diamondog.blogli.co.il/archives/38

  19. מאת בן:

    ספרים?
    אני מנסה כרגע לצלוח את Naked Lunch של בורוז. מחכה לי אחר כך החתרנים של קרואק ואת מלכוד 22 של ג'וזף הלר. אתמול דוד שלי הגיע מארה"ב והביא לי שתי ספרים שהזמנתי מאמזון (ושלחתי לו כדי להמנע מעלות השליחה המוגזמת ביותר לארץ), הספרים הם Our Band Could Be Your Life של מייקל הזראד, שהוא בעצם חקירה של סצנת האינדי והאנדרגראונד מ81 עד 91 בארה"ב. והשני הוא Black Coffee Blues של הנרי רולינס.

    אייטם 12, אחרית הימים היא בהחלט להקת הפרוג הטובה ביותר שיצאה מהארץ.

  20. מאת shez:

    1. לאיימוס – אני ממליץ על ספר ההמשך: "יוליססס- היום השני"
    2. מעבר לאלו, קשה שלא להמליץ על החורף בליסון של אנטוניו מוניוס מולינה, המוות והפינגווין של קורקוב (לצ' – אם הייתי מכיר אותך הייתי אומר שהעותק שלך ברשותי. אבל אני לא), וכמובן מעשה בחמישה בלונים.
    3. לגיאחה – עד כמה שאני הבנתי נעימה של קלטריין הוקדש לבתו, העונה לשם נעימה, ולא לאשתו. האם טעיתי/הוטעיתי/היעתי כל השנים האלו??!?!

  21. מאת גיאחה:

    וואו! איזה ת'רד ספרות נהדר נפתח פה, לא ציפיתי לזה – אני בכלל חשבתי שאף אחד לא קורא את המשפט האחרון של העונג!

    שיר – זוגתי האהובה היא הסמכות שלי לפוקנר כרגע, וכשהיא תחליט אם עדיף להתחיל בדקלי פרא או אבשלום2X, אגיע אליו :-) ואנסה להשיג לך את הסיום החלופי של "שירה", אני רק צריך לזכור לעשות את זה.

    יאיר – כן כן, אני יודע!

    פלג הראשון – סחטיקה, בחור! עוד בלוג מוזיקה ישראלי משובח לרשימה!

    החגב – גם אני ממליץ בחום על ספריות ציבוריות! אין כיף גדול מזה, השבוע ביליתי שעתיים בספרייה.

    צ. "המוות והפינגווין" זכור לי כספר עם רעיון טוב וביצוע בינוני. אני חושב שזנחתי אותו באמצע.

    פלג השני – הקודוס על אייטם המוזיקה האינסטרומנטלית השבוע מגיע כולו לפרנק! (ותודה על המילים החמות. אני מעדיף להיות יותר מוסף הארץ מאשר ידיעות אחרונות, אבל היי, אסתפק גם בזה!)

    איימס – כןןןןןן, מייקל שייבון! he rules. קוואליר וקליי שלו פשוט מדהים, ובדיוק סיימתי השבוע את "פתרון סופי" הקצר שלו, שלא היה משביע באותה מידה, אבל עדיין היה מבריק. וונדר בויז, את אומרת? אחפש. יוליסס? כן, גם אני החלטתי השנה שצריך לפחות לנסות אותו. עוד אגיע אליו (הוא לא היה בספריה השבוע, מי היה מאמין!), אחרי לוליטה.

    בן – יש מצב להשאיל ממך ספרים? :-)

  22. מאת candy:

    אלינה סימון הזו בהחלט דגדגה לי את התיאבון..

  23. מאת דני לו:

    בן: את Naked Lunch של בורוז לא כל כך אהבתי (למרות שהיתה כתבה עליו בהארץ כשהתרגום לספר יצא, והוא נשמע טיפוס מרתק), אני מעדיף את האנטר ס' תומפסון.
    קרואק הוא מלך אמיתי.

    כולם: לא כדאי לכם לנסות בכלל לקרוא את יוליסס. עשיתי את זה בקיץ. זה זוועתי, הספר לא ניתן לקריאה! זה יותר ניסוי אקדמי מאשר ספר. כל כולו עמוס באנלוגיות להקשרים שלא ממש מוכרים לקורא המצוי, ובכל מילה שלישית יש הערת שוליים של יעל רנן.

    זוגתו של גיאחה: תגידי לו שיילך על דקלי הפרא – ספר מעולה!
    גם אני חושב שזאת הדרך הכי טובה להיכנס לפוקנר

  24. מאת איימס:

    גיאחה, קווליר וקליי נהדר, ובעקבותיו קראתי את וונדר בויז (גם של שייבון). אני מאוד אוהבת קומיקס, ולכן אהבתי את קוואליר וקליי, ואני גם מאוד אוהבת ספרים (דה), שזה הנושא של וונדר בויז.
    את יוליסס קניתי לפני שנה וחצי (70 ש"ח כי העטיפה קצת פגומה), ומאז אני משתעשעת עם העמודים הראשונים. הגיע הזמן לאתגר את עצמי!
    (לוליטה בכלל לא היה ברשימת הקריאה שלי, אני מתביישת להודות. אז עכשיו יש עוד ספר לקרוא :))

  25. מאת שיי:

    אררוך… אבל כרגיל מעולה ומלא. מידע חיוני שגיליתי, NIN מוציאים אלבום חדש זה תמיד טוב.

  26. מאת בן:

    דני לוי: אני קורא את נייקד לאנץ' באנגלית (אני לא חובב ספרות מתורגמת, אז אני מנצל את העובדה שאני דובר אנגלית) ובינתיים אני מצליח להבין רק קצת ממה שהולך שם, אבל הספר הזה הוא שונה לגמרי מכול מה שקראתי עד עכשיו. יש לי תחושה שאני אחזור אליו שוב ושוב אחרי שאני אסיים אותו. הסרט אגב, שונה לחלוטין מהספר והוא ממולץ גם למי שלא קרא.
    את האנטר ס' תומפסון עוד לא יצא לי לקרוא.

    גיאחה: אנשים כול הזמן מתבדחים על זה שאני ספריה. בטח שאתה יכול:)
    אגב, הספר של מייקל הזראד ממולץ לחלוטין, 500 דפים על להקות כמו פוגאזי, Mission of Burma, ביג בלאק, סוניק יות', בלאק פלאג…
    פשוט תענוג.

  27. מאת בן:

    בעצם זה דני לו, לא דני לוי. למה חשבתי על דני לוי? עכשיו עולות לי לראש כול הבדיחות על דויד לוי.

  28. מאת דני לו:

    אכן,
    דני לו
    (כמו לו ריד, ולא כמו מרי לו…:))

    לא ידעתי שזה יצא כסרט, אני אבדוק את העניין.
    הייתי חוזר לקרוא אותו אם רק הייתי יודע מי לקח לי אותו ולא החזיר…

    הספר של הזראד נשמע מסקרן לאללה, להקות משובחות.
    יש לי תחושה שאתה אוהב גם את לסטר באנגס :)
    (בחיים לא קראתי משהו שלו עדיין, לצערי)

  29. מאת בן:

    העיבוד לסרט של נייקד לאנץ' הוא של דייויד קרוננברג, שבאמת עשה עבודה נפלאה. הסרט הוא עיבוד של הספר עם מעין ביוגרפיה של בורוז ככה שאפשר לעקוב אחריו ביתר קלות מאשר בספר. ראיתי אותו לפני שקראתי את הספר וזה לא קלקל לי שום דבר. ההפך.
    הנה וויקיפדיה אהובתי על העניין: http://en.wikipedia.org/wiki/Naked_Lunch_%28film%29

    ועל לסטר באנגס לא שמעתי. מאיזה ספר להתחיל?

  30. מאת ננסי:

    גם אני כרגע בשבלב הביטנקים בחיי וקוראת את קרואק(בטלני הדהרמה) ואת בורוז(ג'אנקי) במקביל,ולאתנחתא המוזיקלית אני קוראת את "please kill me -the uncensored oral history of punk" ספר שגיליתי בצפייה בעונה הרביעית (או שזה השלישית?) של בנות גילמור :-)

  31. מאת אופקיטו:

    מצאתי את "הכל מואר" של ג'ונתן ספרן פויר במחיר מוזל בגלל פגם (קרי- קצת ספריי אדום על הדפים מבחוץ, האם יש אנרכיסט בבתי הדפוס, שאחראי על כך ומביא לכולנו אושר גדול?). אני חושב שכתבת על הספר או הסרט או שניהם בעבר בעונג הישן. צודק?
    בכל מקרה- ממרומי העמוד ה- 130 בערך אני יכול לדווח (בלשונו של אלכס, אחד מ"כותבי" הרומן, שילוב שהקדים את זמנו בין בוראט לררררררררררועי) שמדובר בספר ראשון במעלה שאני מחזיק ממנו והוא גורם לי למהפכות בטן והשפלה גדולה כשאורחים ושבים מלטשים בי עיניים כשאני מתבקע מצחוק, כן?
    אבל זה הרבה יותר מסתם ספר מצחיק, הוא יפיפה ומקורי ווירטואוזי (כמו שכתוב בשתי הזדמנויות שונות על העטיפה האחורית) ואני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הרגשתי כ"כ מבסוט מהיותי יהודי.
    מומלץ בחום.
    95 אייטמים, יא מאן! גיאחה- על תבער חזק מדי!

  32. מאת ביקורתית אבל אופטימית:

    לגבי שיר הפתיחה –
    זה רק נדמה לי, או שלואו-פיי מחרבש לאנשים את הפילטרים המוזיקליים?
    אני לא רוצה לצאת רעה, זה לא אישי, אבל זו עוד חוליה בשרשרת. זה נעשה מוטיב חוזר בהרבה ביקורות ובלוגים בשנים האחרונות: רוח הנעורים ותחושת ה"הקלטתי-את-זה-בחדר-שלי-מתחת-למיטה", בשילוב עם ההזדמנות המפתה להיות הראשון שגילה כישרון חדש, מפילה את כולם בפח.
    כאילו שמה שחסר פה זה רק מיקרופון איכותי או מיקסר.
    נכון, המוזיקה שלה חביבה, ומזכירה לא מעט דברים שפעם אהבנו, אבל היא לא תעמוד במבחן ההקלטה האיכותית. יש עוד הרבה עבודה.
    חייבים לומר זאת, פיקסל שחור על גבי פיקסל לבן: מוזיקה שקסמה העיקרי טמון בחובבנות, ברשרושים ובפידבקים של המיקרופון של המחשב, צריכה לעבור כברת דרך רצינית לפני שהיא מככבת בחוצות הבלוגים. מוכרחים לצאת מהבינוניות ולשאוף לשלמות, אפילו שאתה תקוע במרתף של ההורים שלך (זה עובד באינדי-פופ סקנדינבי!).

    חוצמזה, גיאחה, לבחורינה דווקא יש פוטנציאל. חבל לבזבז את ההייפ מוקדם מדי, אפילו שאתה מת להיות "הראשון שכתב עליה". עדיף לחכות שיהיה על מה לכתוב, אפילו אם תהיה השני או השלישי.

  33. מאת גיאחה:

    אופקיטו – בהחלט המלצתי על "הכל מואר" והוא בהחלט מדהים ויפהפה ווירטואוזי ומצחיק והרבה יותר מזה. ואני מקווה שהאנגלית שלך טובה, כי מיד אחריו כדאי לך לרוץ לאמאזון ולהזמין את הספר השני של ספרן-פויר: Extremely loud & incredibly close, שהוא אפילו – לא תאמין – יותר טוב.

    או שתחכה שאסף גברון המלך יתרגם גם אותו.

  34. מאת סקוויקי:

    השיר החדש של פייסט עשה לי את היום, תודה (:

  35. מאת גיאחה:

    ביקורתית – אני לא טוען ששירי צריכה להוציא את השירים האלה בדיסק לחנויות, והדחף "להיות הראשון" לא נכנס כאן לתמונה. שירי הפתיחה והסיום נבחרים, אם אין אירוע כמו מות מוזיקאי או 40 שנה לאלבום כלשהו, לפי השירים שליוו אותי במהלך השבוע שחלף. את השיר הזה אני אוהב מאוד, וזו הסיבה (היחידה, מלבד הדחף המיסיונרי להביא עוד אנשים לשיר הזה) שהוא כאן.
    להגנת השיר ייאמר שהעובדה שהוא לו-פיי לא מוסיפה לו קסם, זה פשוט שיר טוב. אני לא חובב לו-פיי גדול, ורשרושים במיקרופון בדרך כלל מעצבנים לי את האוזן. אבל מה שאני כן אוהב בהרבה דמואים (וגם כאן) הוא שבגלל שהזמרת הקליטה כפי הנראה לבד בחדר ועשתה כמה טייקים שבא לה (או רק אחד), ולא באולפן מול טכנאים ונגנים ואחרי ששרה את השיר המוני פעמים בשביל החזרות – הוא איזושהי ראשוניות וביטחון בהגשה, שכובש אותי לגמרי. לפעמים (במקרים אחרים של אמנים אחרים) דווקא בחוסר הביטחון שבהקלטות הראשוניות יש קסם מסוים, ובגלל דברים כאלה אני אוהב לשמוע דמואים ביתיים, גם אם הם מוקלטים במיקרופון הזול של המחשב וגם אם הם הוקלטו בקונדנסר משובח שהאמן הטרי שאל מחבר.

  36. מאת ביקורתית אבל אופטימית:

    אני לא יכולה להתווכח עם מה שליווה אותך לאורך השבוע, עם הבחירות המוזיקליות שלך או עם הבחירה מה לשים בבלוג שלך. קטונתי.
    אני גם מכבדת את הזכות שלך לדחוף ולקדם את מה שעושה לך טוב (גם אם אינדי-פופ סקנדינבי נשאר בחוץ).
    אבל רק אל תגיד שהקסם הוא לא בגלל הלואו-פיי, כי לואו-פיי זה לא רק הרישרושים והקשיים הטכניים.
    זה גם הראשוניות, רוח הנעורים והתחושה שמישהו עשה פה משהו מהלב, בבטחון נדיר, בטייק אחד. אלה הדברים שמשמחים אותך, וזה טבעי, אבל לכך בדיוק כיוונתי: בהרבה מקרים, ההקלטה הביתית מלאה בתחושות כאלה, של התחלה, של עצמאות ושל מרתף, עד כדי כך שאנחנו נמנעים מלהחיל עליה את הפילטרים המוזיקליים שהיינו מחילים על כל אלבום אחר.
    הכוונה היא, שמשהו שלא היה מזיז לך את הזרת של הרגל אם הוא היה מגיע בהקלטת אולפן מעובדת, בלי טעויות ופספוסים, בקופסה יפה ועם קומוניקט – מרטיט לך את הלב כשהוא מגיע בגירסה עצמאית, מחוספסת, ראשונית. אבל אלה אותם המילים הבוסריות, אותם הלחנים הקלישאתיים, רק בביצוע מחופף. זה באמת רומנטי, לשמוע שיר בתחילת דרכו, כשהוא רק מבצבץ ועוד קצת מהסס. אבל אני שונאת שהקסם הזה מכבה לי את הפילטרים.
    קצת מטריד אותי שהדרך הכי טובה לעקוף את כל הסטנדרטים המקצועיים היא דווקא להקפיד על חוסר-מקצועיות גורף ולהתקרא "דמו ביתי".
    מצד שני, למי אכפת מסטנדרטים ומפילטרים. זכותה לשיר ככה, וזכותך לאהוב את זה.
    וזכותי לרצות שהפילטרים שלי יסננו נונסטופ, כי נגמר לי המקום בהארד-דיסק וצריך להיות קצת יותר נוקשים.

    אולי אני סתם שונאת מוזיקת ניינטיז.
    כן, זה כנראה העניין.

  37. מאת שחר:

    ההטעמה אצל שאנן סטריט וחווה אלברשטיין היא כמובן מלעילית. הגייה מלרעית היא ההגייה המקובלת בישראל היום.

  38. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    המון לינקים טובים, אני כבר לא זוכר מה ולמה אבל אני יודע שהיה טוב.
    כמו סקס תחת השפעה, לא?

    אני מצטרף לקונצנזוס סביב "הכל מואר", קראתי אותו, ראיתי את העיבוד לסרט וגם אני מחכה כבר לקרוא את השני של ג'.ס.פויר למרות שנראה לי שבמקרה של הספר השני שלו לא יהיה הבדל כל כך גדול בין המקור והתרגום.

    אופקיטו- הרעיון של המחסנאי האנרכיסט קרע אותי מצחוק. האמת היא שספרים פגומים (כיפופים בעטיפה, דפים הפוכים ושאר פגמים שוליים) מוחזרים למחסני ההוצאות ושם הם נערמים כשכל ערימה מקבלת פס ארוך של ספריי, מהעליון עד התחתון. אחר כך המו"ל מוכר אותם בהוזלה כדי לא לבזבז ספר ואנחנו קונים 2-3 ספרים במחיר של אחד חדש.
    אני החלטתי להפסיק לקנות חדשים וגיליתי שיש כל כך הרבה הזדמנויות לקנות בזול, למה לא חשבתי על זה לפני הרבה שקלים?!

  39. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    אפטר מחשבה – גמרתי לקרוא את "אמסטרדם" של מקיואן השבת אחרי שגם אני חשבתי לזנוח אותו באמצע. די נחמד, למרות שאני כבר לא מחסידי ספרי המתח.

  40. מאת גיאחה:

    שחר – חושבני כי אתה צודק, אתקן את זה. (לעזאזל, התגובה שלי מילרעית!)

    ביקורתית – אני מבין את הטענה שלך, אבל אני מסתכל על זה ממקום אחר. אם הקלטת אולפן ארוזה היטב ומופקת לעילא תכיל הגשה קולית שיש בה איכות ראשונית ומרגשת כלשהי, גם היא תהלך עליי קסם. קחי לדוגמה את הביצוע של גבריאל בלחסן ל"אם יהיה זה רצונך" [MP3]. הוא הוקלט באולפן טוב עם מיקרופון משובח, ובכל זאת – מדובר בטייק ראשון של השירה, ולכן עוד לפני שידעתי את הפרט הזה, משהו בהגשה תפס אותי. ואחרי הכל, שיר הוא גם ההגשה שלו, גם ההקלטה שלו, גם הסאונד שלו – כל אלה כמובן כתוספת בלבד למילים ולחן שצריכים להיות טובים מספיק להחזיק את המגדל הזה.

    לוסינדה ויליאמס, למשל, מלבד היותה סונגרייטרית בחסד עליון, נוהגת להיכנס עם הנגנים ל"דמו סשן" כדי להקליט את השירים כשהם טריים לחלוטין, כשהיא עדיין לא שרה אותם שוב ושוב ושוב, ואז להיכנס שוב לאולפן ולהקליט את הכלים מחדש בהפקה ראויה ובעיבודים עשירים – אבל לרוב היא משאירה את ערוצי השירה מהסשנים המקוריים, בדיוק בגלל זה: הראשוניות הזו אין פירושה "טעויות ופספוסים", אבל כשמדובר בסינגר-סונגרייטרז (להבדיל מלהקה, שם המקרה לרוב הפוך), ככל שהסולן שר את השיר יותר פעמים, בדרך כלל השיר מרגיש פחות אישי ומשהו בהגשה הכנה וה"מהבטן" שלו הולכת לאיבוד, בעיניי.
    כמובן, זה לא אומר שכל הקלטה מופקת ואחרי חזרות היא נטולת ברק, מובן שלא. אבל שוב, הרבה פעמים יש קסם כלשהו בראשוניות הזו בה הכותב עדיין מחובר לטקסט שלו ומרגיש כל מילה שהוא שר, ולא שר אותן על אוטומט.

  41. גיא אני שונאת אותך על האתר הזה של הנעליים, זאת כבר השעה השלישית שלי בו. לעזאזל. בכל מקרה, האתרים עם הקאוורים של האלבומים לא פחות מגאוניים, ועכשיו אני הולכת לשחק בסימס. מי קורא ספרים תגיד לי~!?

  42. מאת רוועי:

    ברכות על הורדת הסנאפ… רעיון מעניין שבפועל היה ממש מעצבן.

  43. מאת pez:

    ריצ'רד פיינמן – "החדווה שבגילוי דברים". ספר משעשע, מעניין ומומלץ על אחד הפיזיקאים הגדולים של המאה ה-20.

    קוואליר וקליי מחכה לי על המדף יותר מדי זמן.. אולי אחרי הבחינות.

  44. מאת moran:

    שיר, זה לא טרילוגיית "המצפן הזהוב" זה "חומריו האפלים" או "זוהר צפוני" (תלוי בצד של האטלנטי). וזה כל כך טוב, לא פלא שהבריטים דירגו אותו מיד אחרי טולקין, למרות שאת פולמן לא הייתי נותן לילדים לקרוא. אלוהים לא יוצא אצלו טוב, וגם הורות זה קונספט קצת בעייתי.
    ואם כבר בשוונג של אנטי-כנסיה, "באודולינו" של אקו למתחילים ו"המטוטלת של פוקו" למתקדמים- או למי שרוצה להבין מאיפה דן בראון הביא את הצופן (כלל מס' 1 בכל תיאורית קונספירציה- הכל קשור לטמפלרים)

  45. מאת שיר:

    צודק, ואיכשהו גם נזכרתי בזה אתמול בעצמי. זה באמת ספר מצויין וספר בוקר נפלא, ולשמחתי, אוכל להשאיל אותו מחברה כדי להשחית את כספי על סול בלו חדש. כנראה "רבים יותר מתים מלב שבור", אם אצליח למצוא אותו.

    טולקין, however, לא הלהיב אותי אי פעם. הרבה. יותר. מדי. תיאורים. מבין ה-Inklings, אני מעדיפה את לואיס.

    ואם כבר פנטסיה ומוזיקה – "מלחמה למען האלונים", אמה בול. מוזיקה היא לא רק קסם ואהבה, היא גם ספרות נהדרת.

כתיבת תגובה