24 בינואר 2009

עונג שבת: להיות שוב פשוט

    timbertimbre

  1. אני יודע מתי אני מאוהב. זה רוחש בבית החזה שלי. אני מרגיש את זה כשהיא מחבקת אותי מאחור כשאני מצטרף אליה מתחת לשמיכה בדרך לשינה. הנפש שלה כבר שטה בארץ החלום ואני שוכב ער והלב שלי racing like a pro (אם לגנוב מדה נשיונל). אני יודע מתי זה קורה מוזיקלית, כשבתוך הבליל הגדול של מוזיקה ישנה וחדשה, מוכרת וזרה שאני שומע מדי יום פתאום מתבהר ערפל ההיכרות סביב שיר שאני שומע בפעם הראשונה, וההתרגשות גואה לי בגוף כשאני שומע עוד שיר ועוד שיר של אותו האמן וכולם מעוררים אותה תחושה נפלאה של פליאה. הקוראת חן שלחה לי לינק לחלל של טיילור קירק הקנדי, ששם הבמה שלו Timber Timbre מזכיר לי את האלבום המצוין Tremble & treble של Earlimart. אני עדיין בתהליכי היכרות איתו, ואחרי שבשניות הראשונות זינקו לאוזניים שלי שיירים של מ וורד ובון איבר, טרפתי כל שיר שלו שמצאתי בהייפ מאשין וכל אחד היה טוב מהשני. אז אני לא יכול לבחור בכלל, רק להמליץ לכם לשים אוזניות ולהקשיב לשירים בלי לרוץ הלאה לעונג. תודה, חן. [מפ3ים לרוב]
  2. הכירו את המפעל, הבלוג הישראלי המבורך של השבוע. ב"מפעל", המוקדש כולו לתכניות הקאלט של הטלוויזיה הישראלית, תימצא מדי שבוע תכנית אגדית להורדה, יחד עם מידע רב ערך. הפוסט הראשון כולל את תכנית פתיחת הקיץ 1979 של זהו זה, העיצוב נהדר, ובעל הבלוג מבטיח לעדכן כמעט מדי שבוע. כניסה מיידית לקורא הרסס. [עברית]
  3. מיק הארווי, ממייסדי הזרעים הרעים של ניק קייב, עוזב את הלהקה. [אנגלית]
  4. ו-The Silver Jews מתפרקים, מספר דיוויד ברמן למעריציו בפורום של דראג סיטי. [אנגלית]
  5. אף כי תמיד הייתה ברייה משונה, ההוצאה לאור של משרד הביטחון עומדת בסכנת סגירה ממשית. זה מצער במיוחד בגלל סדרת האוניברסיטה המשודרת המבורכת והנפלאה, שהביאה מידע אקדמי ברמה גבוהה ושפה נהירה לסטודנטים ואזרחים סקרנים במשך שנים (מעל מיליון וחצי עותקים נמכרו!!!). לו ידעתי שההוצאה עומדת להיסגר הייתי רוכש כמה עשרות מהספרונים במכירה המוזלת שנערכה לאחרונה בבית ציוני אמריקה. כתבה קפקאית ומייאשת ב"הארץ" חופרת בפצעים ומגלה למה הם בכלל פתוחים. [עברית]
  6. ביום שלישי הלכה לעולמה, במפתיע (עבור רובנו), המוזיקאית ענת דמון, ממקימות הלייבל "אנובה" וממנהלות "רוקפור". יאיר רוה נפרד, מיקי מהקואופרטיב נפרד ומציג חילופי מיילים שלו עם דמון, איתה התכתב במשך תקופה ארוכה. מיקי גם מזכיר לנו את הכבוד הזעיר לו זכתה דמון כשקיבלה ציון של 4 כוכבים באתר המכובד All music guide, אצל המבקר הפרו-ישראלי (במובן המוזיקלי) ריצ'י אונטרברגר. [עברית]
  7. פוסט 88FM: השבוע הראשון לשינוי בשידורי התחנה עבר עלינו, והריקושטים כבר כאן: "נראה שהתחנה מנסה בעיקר להעביר את הבוקר בשלום", כותבת אילת יגיל שהאזינה ביומיים הראשונים ודורשת את כספה בחזרה. הבלוגר "העכביש" האזין לכל היום הראשון ותיעד חלק גדול מהשירים, תומר לוין נובר בסיפור מתחילתו: "בלי תחנות עם רוח פלורליסטי על הסקאלה, מקפצה שכזאת לא תהיה קיימת לאמנים עתידיים. הם יצטרכו כמו שאנחנו חובבי הבלוז, למצוא את תחילת הדרך בלי משאב רדיו שנותן להם נקודת פתיחה". הזמרת המצוינת ורד קלפטר עצבנית בתיק תקשורת. גם אחי הגדול האזין השבוע לשעות רבות וסיכם: באסה. ותשאלו: מה הביג דיל, למה אנשים בכלל טורחים לתעד, כולה תחנת רדיו. זה בדיוק העניין, ש-88 במתכונתה הקודמת הייתה יותר מסתם תחנת רדיו. עכשיו, כך מסתמן, היא לגמרי סתם. [עברית]
  8. ורזי בן עזר מוצא את הפגם היסודי ביותר בכל הסיפור של 88FM: קול ישראל בכלל לא אמורה להיות תחנה מסחרית, הוא כותב בפוסט מאיר עיניים. "מדינת ישראל לא החליטה עדיין אם רדיו הוא תעשיה פרטית, או מפעל ציבורי, או חלק ממאמץ מכוון לחינוך העם, או מכשיר לשימור תרבות מקומית הנתונה בסכנה, או קונצרן ככל החברות שצידוקו באיזון תקציבו. ולכן, היא מקבלת לא זה ולא זה ,אלא מין גירסה גרוטסקית של חלקים מכל הדגמים", הוא כותב, "תחשבו רגע על המשפט הזה, ועל עומק האבסורד שבו: פרסומות מסחריות בתחנה ממשלתית. הממשלה צריכה לרדוף אחרי חברות פרטיות שיפרסמו ובכך יממנו שידורים ממשלתיים. זה כאילו שהממשלה אומרת: 'יש לנו אינטרס שתהיה רשת ג', שתשדר מוזיקה ישראלית, (על פי חוק!) כי זה בנשמת אפה של המדינה שישדרו מוזיקה מקומית מקורית אבל – רק אם היא גם מרויחה/לא מפסידה כסף'. ומילא אם הייתה מדיניות אחידה לגבי פרסומות בתחנות בעלות הממשלה, אבל אין. בצורה שרירות קיים מצב שבחלק מהתחנות הממשלתיות אין פרסומות (גלגלצ, קול המוזיקה), ותחנות אחרות חייבות לרדוף אחר המפרסם (88, ג', ב' וכו') למה? ככה". חשבתם שהשינויים ב-88 הם איוולת? כל ניהול הרשות הוא איוולת. [עברית]
  9. 26_walleoscar
    וול-E. מגיע לו

  10. רשימת המועמדים לאוסקר התפרסמה אתמול, והחדשות הטובות: ואלס עם באשיר מועמד לסרט הזר (וגם יזכה, לדעתי, אף כי לא ראיתי אותו), וול-E מועמד לתסריט הטוב ביותר, הית' לדג'ר לשחקן המשנה מול רוברט דאוני ג'וניור ברעם טרופי (קירק לזארוס!!!). Awesome. למרבה הצער, את הטקס ינחה יו ג'קמן. וואט? בדיוק. ההימור שלי לזוכים העיקריים: שון פן לשחקן, לדג'ר לשחקן המשנה, וול-E לסרט האנימציה, פינצ'ר כבמאי, והאביר האפל בשלל קטגוריות טכניות. בעיקר מעניין אותי לראות מי ינצח בקטגוריית הצילום. [אנגלית]
  11. יאירוה עם הפרשנות. [עברית]
  12. [תודה לשגיא] שהסב את תשומת לבנו, במאמר של Tech Crunch, אל Jogli, לחברה ישראלית למהדרין שעשתה משהו פשוט (לכאורה) ומאוד שימושי: קיטלגה מיליוני קליפים ביוטיוב לפי אמן ואלבום. התוצאה היא אתר בו אפשר לשמוע ברצף אלבומים שלמים. החברה מתהדרת בנתונים של 12 מיליון אלבומים כאלה (אני מניח שזו הפרזה ובמקרה הטוב מדובר ב-12 מיליון שירים, מפני שביוטיוב כולה יש כ-65 מיליון קטעי וידאו), הנגנים שלהם הם costumizable ואפשר לאמבד אותם איפה שתרצו (מצטער על הפעלים המאונגלזים, אין להם מקבילות עבריות נוחות). מבחינה משפטית נראה שהם מכוסים – כל מה שהם עושים הוא ליצור אינדקסים נוחים של סרטוני וידאו מאתר עם API פתוח. כמובן שזה חינמי לגמרי, והבעיה (כרגע) היא לא שלנו. תיהנו. [אנגלית]
  13. ידידי היקר עינב שיף כתב טור נפיץ בוואלה, ובו זעם על היעדר הנוכחות של מוזיקאים במערבולת הפוליטית של המבצע\מלחמה האחרונה. מעבר לטוקבקים, הכתבה הזו הדהדה ועוררה תגובות אצל מוזיקאים רבים, עם חלקם יצא לי לדבר בעניין, חלקם פרסמו את דעתם (הנה השרשור בפורום ישראלית של וויינט, ובו גם תגובה של שני קדר). אני נוטה להסכים עם המגיבה (בוויינט) בשם "מכשכשת בכלב", שכותבת כך: "אמן (בניגוד לפוליטיקאי, לאיש-תקשורת בתחומים הרלוונטיים, וכו') אינו שליח-ציבור, ואין לו, ככלל, שום אחריות כזו, להתבטא, לפעול ולהשפיע, יותר מאשר לכל אדם אחר. כמובן שזכותו של האמן לנסות לעשות זאת, ויש מקום להעריך ניסיונות כאלה; אבל ודאי שאין לדרוש ממנו לעשות זאת מעצם היותו אמן, ולהתנות בכך את מעמדו וערכו כאמן". באופן כללי הטון שעולה מהטור של שיף מתפרש אצלי כאילו חסרים לו מוזיקאים שיגידו בקול רם דעות דומות לשלו, ועל כך כתב doriko בחריפות בפורום בוויינט. [עברית]
  14. [תודה לפרנק] קליפ חדש, משונה ויוצא דופן ל"עדיף" המעולה של נגה שלו, בהקלטה חדשה ומחוספסת מעט פחות מהגירסה שיש ב-EP המדהים שלה עם דני הדר. הקליפ הוסר לפתע. למה? [טיוב]
  15. אורן ראב כותב על אוסף הבי-סיידז של Suede, בהחלט להקת הבריטפופ החביבה עליי, וקובע אקסיומה מעניינת: "אצל כל להקה בריטית שמחזיקה בתוך הדיסקוגרפיה שלה אוסף של בי-סיידים, האוסף הזה הוא האלבום הכי טוב שלה". התווכחו איתו אצלו בתגובות. [עברית]
  16. scottwalker_68
    סקוט ווקר. הקוֹל הכי קוּל

  17. אורן ראב (שוב) על סקוט ווקר, שהפך מכוכבון פופ בשנות השישים למוזיקאי משפיע ומיוחד, "זקן השבט של המוזיקאים שחיים חיים כפולים בין עולם הפופ הנורמלי לעולם המוזיקה הנסיונית". [עברית]
  18. הקורא תומר מעדכן: "עברו כבר כמה שבועות מאז ש-Zu האיטלקיים הודיעו במייספייס שהם יגיעו לשלוש הופעות בארץ בפברואר (2 בת"א, אחת בירושלים) ועוד לא ממש ראיתי לזה התייחסות רצינית איפשהו באינטרנט. כנראה שזה בגלל שהלהקה עדיין איכשהו אנונימית – מדובר בהרכב אוונגארד שניגן והופיע במהלך 2008 כ"רביעיית מייק פאטון" איתו ועבדו עם אמנים נוספים טובים כמו ת'רסטון מור מהסוניק יות', סטיב מקאי מהסטוג'ס, גיא פקיוטו מפוגאזי ועוד. הדיסק החדש שלהם עתיד להשתחרר בלייבל של פאטון, Ipecac בעשירי בפברואר, הוא כבר הגיע לאינטרנט ונשמע מעולה. פאטון וקינג באזו מהמלווינס מתארחים". [חלל]
  19. ל-y99, קורא קבוע של העונג וכותב בשלל אתרים, יש בלוג מוזיקה חדש שמרכז את הגיגיו ומאמריו מרחבי הרשת, כולל "עשרה פסקולים שצריך", מיקסטייפס ואחרים. אני מבסוט כשיש בלוג מוזיקה חדש בעברית ואני כבר לא צריך לשים את האייטם הזה ב"עיקר החדשות" כי זה כבר הפך לעניין שבשגרה, בלוגים מוזיקליים בעברית. איזה כיף. [עברית]
  20. אני משוטט לי כה וכה לתומי באתר השאלון של סיני גז, כשפתאום כואב לי בסנטר ומבין שזה בגלל שהלסת שלי נפלה לרצפה. ככה בשקט ענתה לו על השאלון אמנדה פאלמר. למה לא, בעצם? [עברית]
  21. "האחד הוא ביטלג'וס, השני הוא הג'וקר, ביחד הם שרים יותר טוב מג'ו קוקר". הופרדו בלידתם. [פיקסלים]
  22. [בזכות קפה וטלוויזיה] זה רשמי, רוב תומאס עובד על תסריט לסרט באורך מלא של אהובת לבי ורוניקה מארס, תנוח נשמתה הטלוויזיונית בשלום (כלומר, עד שיעשו ממנה סרט). [אנגלית]
  23. [תודה לג'ים] שגרם לי להתמכר ל-Jamstudio, אתר בו אפשר ליצור מוזיקה במינימום מאמץ, גם אם אתם לא יודעים לנגן אפילו במשולש. [אנגלית, פלאש]
  24. [תודה לפרנק] פרויקט הקאברים Rewind מקבל מהדורה שנייה, ובה אמנים עכשוויים כמו Amiina, Au Revoir Simone, Little Boots ואחרים מחדשים שירים מהאייטיז ושאר עשורים, מאת אמנים כמו הפרודיג'י, ELO, סידני לאופר, פרדי מרקורי, וייט טאון, וייטסנייק ואחרים. אפשר לשמוע וגם להוריד! [מפ3]
  25. oh_no_pigeons

  26. מזמן לא קנינו איזו חולצה מגניבה, והנה ההזדמנות: TopatoCo היא חנות של כלמיני דברים מגניבים, רובם מקורם באתרי וובקומיקס משובחים כמו A Softer World, The Wondermark, Cat and Girl ואחרים (לא חייבים להכיר את הקומיקסים כדי ליהנות, אבל מומלץ בלי קשר). באגף החולצות שלהם יש דברים נפלאים, מ-Oh No Pigeons ו"המהפכה לא תשודר בטלגרף", דרך חולצת הטריילרים, Super friends with benefits ועד "קשה להיות בחיים". יקר יותר מת'רדלס, אבל שווה לא פחות ומצחיק הרבה יותר. אני רוצה כזה. [אנגלית, טריקו]
  27. גיא ביבי מטיף: אל תברחו מהשעמום, הוא כר נרחב ליצירתיות. [עברית]
  28. [תודה לטאשה] ראיון חמוד להפליא ברשת ABC עם ידידנו אנדרו בירד, שעל אף שהוא שופע כישרון וחן אני חייב להודות שהשירים שלו אף פעם לא הצליחו לחדור לי את העור אלא נשארו משהו נחמד לשרוק ולא יותר. אולי זה עוד יקרה, וגם אם לא – זה בסדר. [וידאו]
  29. כתבה נחמדה במוסף הארץ על הישראלים שטסים לראות הופעות בחו"ל. [עברית]
  30. NIN ממשיכים ללמד את כולם איך אמן מוזיקלי צריך להתנהג ברשת, ופותחים רשמית את ספריית הווידאו והתמונות שלהם מסיבובי ההופעות מכל הזמנים. במילים פשוטות, עכשיו אפשר למצוא באתר של נינ קטעי וידאו מהמוני הופעות שלהם, מ-1988 ועד שלשום. אפשר לפלח לפי הופעה ספציפית, סיבוב ספציפי ועוד. כל הקליפים מגיעים מאתרי שיתוף ברשת, ובאגף התמונות הן מגיעות מפליקר. חכם ויעיל ונפלא ללהקה עם גרעין מעריצים נרחב ופעיל כמו NIN. זו עדין בטא, אבל זה כבר עכשיו יופי טופי. [אנגלית]
  31. [תודה לעטר] לחברינו מלהקת קולולוש יש בלוג חדש. [עברית]
  32. אחרי שאירחו את דיוויד ברן בקליפ העירום הבלתי נשכח, The BPA (פאטבוי סלים וחברים) מארחים את איגי פופ הענק בקליפ פשוט אדיר לשיר החדש "He's frank". [טיוב]
  33. מחייו החדשים באירופה, ניימן יחשוף לנו מדי שבוע מוזיקאי אירופאי משובח שבטוח לא הכרנו קודם. הרחבת דעת מבורכת. [עברית, מפ3]
  34. מופרך ונפלא לחלוטין: מייקרוסופט, גאונים של תכנה, עומדים להשיק מוצר חדש בשם Microsoft Songsmith. הרעיון דווקא נחמד: אתה שר מה שאתה רוצה לתוך המחשב, והתכנה בונה לך ליווי מוזיקלי מלא שיתאים לשירה שלך. אחלה. ואז באו כמה אנשים נחמדים ובדקו את התוכנה על ערוצי ווקאלס של רדיוהד, ואן היילן, פוליס, אואזיס ואחרים – התוצאה פשוט הורסת מצחוק, ואפילו מרעננת לפרקים, מוזיקלית. [אנגלית, טיובז]
  35. bowie-audi-ad
    יש לו עין אחת לכלכלה, ואחת למוזיקה

  36. [תודה למאריה] האם דיוויד בואי אשם בקריסת הכלכלה? [אנגלית]
  37. וממקום מושבה בגרמניה, מאריה מגניבה לנו גם מיני-סקופ: בסוף חודש מרץ יופיע צ'רלי מגירה שלנו בגרמניה יחד עם ג'יי ריטארד שלוהט עכשיו בבלוגיית האינדי. נייס! [זהו]
  38. בועז כהן שואל שאלות טובות מאוד וחשובות מאוד, שצריכות להסתובב לכל מוזיקאי בראש, על מטרותיו של המוזיקאי הישראלי, ואף כי הוא לא הילד הראשון שמצביע למלך על הבולבול, הוא עושה זאת בפשטות ובדיוק: "מה הטעם בו, במיינסטרים? הרי גם המיינסטרים הנוכחי לא מאפשר לאלה שפועלים בתוכו לחיות בכבוד. 95% מהאמנים הישראלים לא מצליחים לחיות ממוזיקה. אקו"ם לא מזינה בצורה משביעה את רוב רובם של חבריה. גם אם יש גביה של כסף, הוא מגיע לחזקים והגדולים. וגם כשיש לך להיט ענק שמשודר 1280 פעם בשנה, כמו 'דבש' של ארי גורלי, אתה עדיין מתקשה להביא 100 איש להופעה שלך. המטרה, להגיע אל רף השידור היח"צני ביותר (גלגלצ) היא מטרה משונה בתחילת 2009. מה הטעם להמשיך ולייצר שירים לפי נוסחה, להזין את המוזיקה הפופולרית ולהתדפק באובססיה על דלתות וועדת הפלייליסט של גלגלצ בתחינות נואשות להיכלל ברשימה הנבחרת של השירים המשודרים?". [עברית]
  39. [תודה לרוזה הגולשת] הידד! "המוסד הסגור", הסרט הקורע של חבורת היפופוטם, זוכה לגירסת הצופים ("שיווד"), והוא מושקע בטירוף מבחינת הטקסט והמשחק (בגבולות השיווד), וזרקני לגמרי מכל הבחינות האחרות, מה שרק הופך אותו לנפלא הרבה יותר. [טיוב]
  40. אסף ותומר חנוכה, שניים מהמאיירים\קומיקסאים הטובים שידעה ארצנו, נותנים לקריאה חינמית את The Dirties, קומיקס מעשה ידיהם. [אנגלית, פיקסלים]
  41. בון איבר התארח בתחנת רדיו באוסטרליה וניגן להם קאבר ל-"The Park" של Feist. הודות לידידנו האינטרנט, הביצוע הזה לא נשאר בתחומי היבשת הדרומית. [מפ3]
  42. מהם לקטורים, האם זה קשור לרקטורים (לא), לליקוט (כן) ולחניבעל לקטר (שוב לא)? ארבע נשים שעוסקות בלקטורינג מספרות על המקצוע, שבבסיסו הוא קריאה וסינון כתבי יד להוצאת ספרים. [עברית]
  43. forrestgump
    תראו, בראד פיט משחק אותי!

  44. השבוע ראיתי את "סיפורו המופלא של בנג'מין באטן" של דיוויד פינצ'ר, הבמאי שביים בעבר את "שבעה חטאים", "מועדון קרב", "זודיאק" ואחרים, ופתאום החליט לביים סרט שפילברגי. יופי של סרט, מגרעותיו לא חסרות אבל הוא מרשים לאללה. מה שהכי בלט הוא הדמיון העצום שלו לפורסט גאמפ, כפי שמציגים בקווים כלליים (ומעט רמאות!) החבר'ה מ-Funny or die. [וידאו]
  45. [תודה לשיר] בדרך כלל אני לא מוצא הרבה עניין בטוויטר, השירות\רשת חברתית בו אפשר לגלות בכל רגע נתון מה חבריך (או אתה) עושים בדיוק עכשיו. שתיתם חלב? ראיתם סרט? התגעגעתם הביתה? כתבו על כך בטוויטר ואם זה מעניין מישהו הוא יקרא. אני מעדיף את החברים שלי נון-וירטואליים, אבל לפעמים טוויטר זה נפלא, כמו במקרה של סוניק יות', שמשתמשים בטוויטר כדי לתעד בזמן אמת את תהליך הקלטת האלבום החדש שלהם, מחשבות אקראיות ורעיונות שקשורים לתקופת ההקלטות והמיקסים. אהבתי במיוחד את הטוויט "ג'ון [טכנאי המיקס] חושב שהוא מלמד אותנו דבר או שניים על פידבק". [אנגלית]
  46. יעל רגב שלנו נוסעת לצד השני של העולם, ונפרדת זמנית (זמנית בלבד!) מהבלוג אפילו עז. נתגעגע ונשמח בחזרתך! [עברית]
  47. Saul Williams, כלב השמירה של ההיפ-הופ, משחרר להורדה פרויקט מעניין: ספר השירה שלו Dead Emcee Scrolls הולחן על ידי המלחין השווייצי תומס קסלר ובוצע על ידי רביעיית המיתרים ארדיטי. ויליאמס נותן להורדה חופשית חלק מהיצירה, ומציע למתעניינים את קבצי המקור (בתשלום) לרימיקס חופשי. [אנגלית, מפ3, aif]
  48. מורפלקסיס שלנו כל כך התלהב מהמיקסטייפים של שירה לב, שהוא הזמין אותה להכין מיקסטייפ אורח בבלוג המיקסטייפס הנפלא שלו. [עברית, מפ3]
  49. [תודה לשחר] כל השבוע תכננתי ובכל זאת לא הספקתי לצפות בהרצאת הווידאו של סקוט מקלאוד ב-TED על קומיקס. מקלאוד, גורו קומיקס בחוגים מסוימים ומי שכתב כמה מספרי העיון (המאוירים!) המשמעותיים ביותר על המדיום האמנותי המרתק הזה, הוא מישהו שכדאי להקשיב לו. [וידאו, אנגלית]
  50. הציור השבועי לילד: אסף רחמני טייל בניו זילנד והופ, פגש את חברי להקת וילקו. מיד הגיש להם את האלבום של קטב מרירי. אנא ילדים, עזרו לגיאחה למצוא את הקנאה שלו ולצבוע אותה בירוק זוהר. [עברית]
  51. alanis_morissette
    איזה אירוני זה שכתבתי שיר שלם על אירוניה בלי אף אירוניה, אה?

  52. [תודה לבן] הידד, קטע הסטנד-אפ המפורסם של אד ברן ששוחט לגזרים את "Ironic" של אלאניס מוריסט! [טיוב]
  53. [תודה לשיר] Barnes and Nobles ערכו מבחר מיצירותיו של אדגר אלן פו וניל גיימן כתב את ההקדמה הניתנת לקריאה גם באתר שלו, וממליץ בה בחום: קראו אותו בקול רם (בשפת המקור כמובן). [אנגלית]
  54. הספירה לאחור להשקת הסרט של Watchmen נמשכת (תחילת מרץ!), והשבוע אנחנו מקבלים משדר חדשות מפוברק מ-1970, המציין עשר שנים לפעילותו של ד"ר מנהטן. השחזור נפלא, ומעורר עוד יותר תיאבון לקראת הסרט. [טיוב]
  55. סטיבן קולבר אירח את פרופסור לורנס לסיג לשיחה על זכויות יוצרים ורימיקס. עכשיו הוא מזמין רימיקסרים למקסס את הראיון ולהפוך אותו לקטע דאנס מטורף. [אנגלית, וידאו]
  56. הלהקה הישראלית Wet Bandits אמנם עושים רומנטיזציה מעט חולנית למכשיר הרס וסבל אטומי בקליפ של "Enola gay" שלהם, אבל אי אפשר להתעלם מכך שזה אחלה קטע מוזיקלי (וגם אחלה קליפ, בסופו של דבר). [טיוב]
  57. [תודה למאריה] איך אנחנו מתים על דברים כאלה: המגזין The Quietus משחזר עטיפות אלבומים בעזרת צמד גיקים חביבים עם בגדי גוף (אחד מהם דומה בצורה מביכה ליוני בלוך), ועליכם לזהותם כמה שיותר, ומהר. [פלאש]
  58. ולסיום: השבוע נתקלתי במשפחת האולג המורחבת, בלוג מוגן בסיסמה שנראה, על פי הכותרות והתגיות, כמו פארודיה שעשויה להיות משעשעת למדי על עונג שבת ("אונס שבת"), אוכל זה טעים ("אוכל זה מזון") ואולי עוד בלוגים שזמנם עוד לא הגיע. מחמיא, וקצת מבאס שאני לא יכול לקרוא גם כן. אם יצא לכם לקרוא, דווחו כאן אם וכמה זה שווה. [עברית]
  59. האגודה הבריטית האחראית לגביית תמלוגים פנתה לאחרונה לראש ממשלת בריטניה בבקשה להאריך את חוק זכויות היוצרים לתקופת זמן כמעט כפולה. בעוד חברות התקליטים מציגות את הצעד כמהלך הכרחי שיעזור לאמנים כלכלית וישמור על זכויותיהם, Open Rights Group חושבת אחרת ומציגה וידאו שמציג את דעתה על העניין ומסביר, מנקודת המבט שלה, מה פירוש הארכת החוק. [טיוב]
  60. מיהם המוזיקאים שמכרו הכי הרבה בארה"ב ב-2008? לא מי שחשבתם. [אנגלית]
  61. [תודה לערן] לכל המוזיקאים שעדיין מפחדים לתת סינגלים בחינם, קטעים ביוטיוב או באופן כללי חושבים שלשחרר מוזיקה חופשית ברשת יזיק למכירות שלהם: מאז שפתחו מונטי פייתון ערוץ יוטיוב מלא מערכונים לצפייה חופשית, דבר שעקרונית אמור לבטל את הצורך באחזקת עותק שלהם בבית, עלו מכירות ה-DVD שלהם ב-23,000%. [אנגלית]
  62. הסיבה היחידה שלא כתבתי על אלבום השבוע שלי הפעם היא שהוא כבר היה כאן אלבום השבוע בעבר. הצד הראשון של Magnolia Electric Company, האלבום השביעי של Songs: Ohia [ראו שיר סיום] הוא צד מושלם של תקליט. ארבעה שירים חיים וזזים שכל האזנה מעמיקה בהם חקר, שכל אחד מהם נתקע לי בראש השבוע לימים שלמים, שהכריחו אותי לחזור אליהם שוב ושוב ושוב. ואני אומר "צד של תקליט" ולא "חצי דיסק" כי נקודת העונג שלי השבוע הייתה חזרתו של הפטיפון לחיי אחרי כמה חודשי היעדרות. זה קרה עוד בשבוע שעבר, בו חלפו מתחת למחט תקליטים כאלה ואחרים, עד שהגיע שוב תורו של התקליט הזה ומאז כל שאר הווינילים עומדים מבוישים בצד ומחכים יפה. בקושי החלפתי צד השבוע. שמעתי את הצד הראשון פעם אחר פעם אחר פעם, כשהתהלכתי בבית, כשעבדתי, כשחשבתי, במקלחת, בבוקר, בערב. ארבעה שירים שחורטים את עצמם על העור. "אפשר למולל את הטקסטים האלה ביד כמו חופן אדמה, לשמוע בקול ובשירה של מולינה את משאית החיים שהוא סוחב על הגב ואת האופק הרחב שהוא רואה לפניו כשהוא יושב לכתוב שיר ויודע שהוא יכול לכתוב הכל כמו סופר מוכשר. בגיטרות שומעים את החלל של האולפן (אחרי הכל, את האלבום הפיק סטיב אלביני, שזכה לככב בכותרת שיר מהאלבום הקודם), והלהקה עושה משהו מאוד בסיסי מבחינת מוזיקה ומאוד מורכב מבחינת רגש" כתבתי עליו בספטמבר ואני לא רואה סיבה לנסח את זה מחדש. גם המחצית השנייה של האלבום נפלאה, ולוקחת אותו למחוזות מפתיעים. אבל כמה טוב זה לחוש בידיים את האלבום הזה, שהקשר שלי אליו פיזי ממש, להניח אותו על המגש ולצפות בו מסתובב, מפריח לכל מקום בחדר צלילים כחלחלים. איזה כיף זה פטיפון. [ויניל]
  63. simple
    (cc)

  64. בחיים לא תשמעו אותי אומר "יום אחד אצא מפה"
    למה להדביק כתובת חדשה לאותה בדידות ישנה?
    כולם מכירים את המקום
    את הבית שלו אנחנו בנינו
    וכשהוא לא שם
    תמיד נמצא שם מישהו אחר שאנחנו מכירים

    אם גן העדן באמת חוזר
    אני מקווה שהוא יחטוף התקף לב
    כשיראו כמה מסוכן לבחורים כאלה

    הלילה תמיד ידע מתי הגיעה השעה ללכת
    כשעבר כל כך הרבה זמן, שזה היה כבר ברור לעין
    תמיד הייתה שם רוח רפאים
    שתמיד כמעט סיפרה לי את הסוד:
    אין הבדל בין מי שהוא היה בעבר ומי שהוא גדל להיות

    אני חושב שהוא נתן לי לנצח
    ואני חושב שהוא עושה את זה שוב
    תודה שאתה נותן לי לנצח

    וכל מה ששנאת אותי בגללו…
    מותק, היה עוד הרבה יותר,
    פשוט לא נתפסתי

    אני לא מחפש לצאת מזה בזול
    כל החיים האלה היו רק
    ניסיון וניסיון וניסיון
    עוד ניסיון ועוד ניסיון

    להיות שוב פשוט

    רק להיות שוב פשוט

    רק להיות שוב פשוט.

    "Just be simple" – Songs: Ohia [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי חברים, ואם אתם מחפשים אותי בפאב הסילון, עברתי לתקלט במוצ"שים. ניפגש שם, וקלטו את באנר הפלאש המעולה של ניר אביגד בבאר השמאלי.

40 תגובות על “עונג שבת: להיות שוב פשוט”

  1. מאת melquiadess:

    עוד לא הספקתי לקרוא את כל העונג, אבל לומר awsome על בחירת המועמדויות הכי גרועה לאוסקר לפחות בעשור האחרון?!

    לא האביר האפל, ולא wall-E מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר?!
    שני סרטים שזכו לשבחים גם מהמבקרים וגם מהקהל. אז את מי בדיוק האקדמיה האמריקאית מייצגת אם דעתה מנוגדת גם לדעת המבקרים וגם לדעת הקהל?!

    ואלס עם באשיר, שדווקא כן ראיתי, הוא פשוט פורץ דרך בתחום האנימציה בכל רמה שהיא. סרט קשה וכבד למבוגרים, שלוקח את האנימציה צעד אחד קדימה. אז איך זה שקונג פו פנדה ובולט מועמדים על חשבונו בפרס האנימציה?!

    ולתת להית' לדג'ר את פרס שחקן המשנה (והרי ברור שהגימיק של השחקן המת עומד כאן לטובתו) זה לעניות דעתי סתם עלה התאנה של הטקס השמרני להחריד הזה!

    מאז הבחירה ב"שייקספיר מאוהב" הקיטשי על חשבון "טוראי ריאן" לא נראתה כזאת רמה של ניתוק ושמרנות מצד האקדמיה.

  2. מאת אלון:

    אוי ווי. אם אתה מתרגם, אתה יכול לכל הפחות להקפיד על עברית נכונה.

  3. מאת ערן מחלו:

    אגב אייטם 36 – הרבה לא יודעים (גם אני לא ידעתי עד שקראתי את הקרדיטים בסוף הסרט) שאסף ותומר חנוכה הם הם שאיירו את ואלס עם באשיר (תחת הארט דיירקשן של המאסטרו דוד פולונסקי), והקו שלהם ניכר בכל פריים. יאללה אוסקר!

  4. מאת בועז כהן:

    1
    להתעלם מ"האביר האפל" בקטגוריית הסרט הטוב ביותר זו אחת הפאדיחות הגדולות בתולדות האוסקר, לדעתי

    2
    להתעלם מקייט ווינסלט שעושה את תפקיד חייה ב"חלון פנורמי" – אחד ממפגני המשחק הכי מדהימים שראיתי ב-10 השנים האחרונות, קייט ווינסלט בונה את עצמה פה כגירסא מודרנית של ג'ינה רולנדס – זה פשוט בלתי נתפס. ווינסלט מועמדת אמנם, אבל לא על התפקיד שלה ב"חלון פנורמי", וזה פשוט בלתי נתפס, בעיני

    3
    הית' לדג'ר מת. אפשר וצריך לתת מקום בטקס לשחקן ולסיפור חייו הטרגי. לא צריך לתת לו אוסקר, מכיוון שזה גימיק. כמו שלא נותנים פרס נובל לספרות לסופר מת.

    4
    גם "ואלס עם באשיר" צריך להיות בין המועמדים לפרס הגדול. אנימציה או לא אנימציה, זה ממש לא חשוב. אנחנו במאה ה-21. לא בשנות השלושים המאוחרות, כש"שלגיה ושבעת הגמדים" הגאוני של דיסני לא יכול היה להתמודד עם סרטים "אמיתיים".

    5
    אני שותף לדעת מלומדים, שהבחירות השנה שמרניות (לא תמוהות, דווקא – האוסקר הוא פרס שמרני מאוד) במיוחד

  5. השמיצ'יק הזה של מייקרוסופט ענק.

  6. מאת העכביש:

    עונג מצויין כרגיל.
    האתר הזה, Jamstudio, פשוט גדול. ממש להיות נגנים מקצועיים בהינד עכבר.
    שיהיה בהצלחה ל"ואלס עם באשיר".
    המאמר הקצר של בועז כהן מצויין וממחיש את בעיית היצירה הישראלית בימינו (והשארתי לו תגובה גם בבלוג עצמו).
    והנושא החם: בסופו של שבוע אני מקווה ש-88FM תשמור על עצמה, אחרי כל הסערות, ושתמשיך להיות עוגן ליצירה אחרת וטובה בנוף המוזיקה והרדיו בישראל.

    ותודה מיוחדת לגיא שפרסם את הסקירה שעשיתי בבלוג קורי עכביש.
    אז תודה גדולה גיא, ושיהיה לכולם שבוע טוב (:

  7. מאת איימי:

    ערן- למעשה, דוד פולונסקי אייר את מרבית הסרט, וצוות המאיירים הנותר אייר רק חלק קטן ממנו. כך לפי במאי האנימציה, לפחות (ופולונסקי עצמו, בראיון עמו ב"הארץ").

    בלי קשר, גיאחה, עליך לסור במהרה ולצפות בואלס עם באשיר. חובה. יש הקרנה בסינמטק הרצליה בעוד כמה שבועות, אם אין לך איפה.

  8. מאת מורן:

    ערן מחלו- לדעתי תומר ואסף חנוכה לא איירו את ואלס עם באשיר אלא עסקו באנימציה תחת המאסטרו יוני גודמן. יתכן שאני טועה
    גיא – לגבי 52 יצא לך אולי לקרוא MAD?
    you know you've really done it when…

  9. מאת עידו שחם:

    בלוג שצוחק על העונג? הגעת לביג טיים בן אדם!

    ואתה חייב לעצור את מה שאתה עושה וללכת לראות את ואלס עם באשיר *עכשיו*. הסרט הכי טוב שראיתי בשנה שעברה ללא ספק, ואולי אפילו הסרט הישראלי הכי טוב שעשו אי פעם מכל בחינה אפשרית.

  10. מאת קאת:

    מעולם לא שמעתי על טיילור קירק, ואחרי כמעט שעה בחברתו אני צריכה להודות שאני כנראה מאוהבת.
    השאלה הנשאלת, איך לבטא את שם הבמה שלו?

    ובנוגע לואלס עם באשיר, זה אכן סרט מדהים שסובב לי את הבטן מבחינה רעיונית ורגשית ואמנותית.

  11. מאת גיאחה:

    קאת – טימבֶּר טימבְּר. אם הניקוד לא יצא לי ברור, אז סגול במילה הראשונה, שווא בשנייה.

    אלון – תודה על הביקורת המדויקת והמפורטת. אם בפעם הבאה תשאיר גם אימייל אמיתי, אוכל גם להבין למה אתה מתכוון.

  12. מאת אורית:

    תודה גיא,
    TIMBER TIMBRE נפלא!!!!
    כמו גם כל ההמלצות שלך ושל הממליצים פה.

  13. מאת נמרוד:

    אני כרגע בגליון הרביעי של Watchmen ולא התעניינתי לעומק בתהליכי יצירת הסרט. אבל עצם העובדה שלא הזיזו את העלילה קדימה לימינו (ועם כל הרטרו אייטיז, לעשות היום סרט על המלחמה הקרה זה סיכון לא קטן) היא סימן מצויין.

  14. מאת נדב:

    האולג שבת פתוח.

  15. מאת האיש הקטן:

    למתעניינים – האיפי הכפול החדש של ביירות דלף לאינטרנט.

  16. מאת אביה:

    איזה מזל שיש לי עונג בחיים.
    עודני שוכבת במיטה עם לפ טופ מהבוקר (שפעת מהסוג שלא נותן לך לזוז) ולא הייה לי רגע דל. אני לא חושבת שיש לינק בעונג הזה שעדין לא לחצתי עליו ונהנתי מכל רגע :)
    בתור מישהי שהלכה לטרום-טרום בכורה של ואלס עם באשיר (לבד מפאת חוסר עניין חברי) אני אצטרף לגל מחאה של המגיבים – צפה ומיד!

    דרך אגב, אתה מכיר את הבלוגוטק (la blogotheque), כן? מצד אחד נראה לי ברור מאליו שכן ומצד שני אני לא זוכרת רפרנס שלו בעונג.

  17. מאת אביה:

    אגב – שמתם לב שהדמות מקומיקס של האחים חנוכה ששמה אייריס נראת בדיוק כמו איריס אברמוביץ'?!

  18. וואו הטימבר טימבר הללו נשמעים מעולה, אני רק מתחילה להקשיב עכשיו דרך החלל, ועל אף שללב שלי מלכתחילה יש נטיה לשנות את מקצבו בהתאם למקצב השירים שהוא שומע. ה"שכב בעשב הגבוה" שלהם נשמע כמו שיר שעוד יקבל איזה ריפיט או שניים אצלי בנגן. תודה גיאחה ותודה לגברת חן.

  19. מאת Oh, Danny boy:

    אחלה אוסף.

    אהבתי את איך שיש התכתבות פנימית בין ההמלצות.
    בעיקר בין הביטלג'וס \ ג'וקר לבין האוסקר, לבין המקרה של בנג'רמין באטון, וכו'.

  20. מאת קסטה:

    12 – לדעתי לכל אמן (משורר, סופר, מוזיקאי, פסל, צייר) יש תפקיד חברתי גם אם בחר בו או לא. לא מדובר דוקא בפוליטיקה מדינית, אלא באמירה ממשית ומשמעותית על החיים, גם אם במובן הרחב ביותר.

    חתן פרס נובל לספרות אלבר קאמי אמר יפה:
    the writer's role is not free from difficult duties..he cannot put himself in the service of those who make history, but he is at the service of those who suffer it

    אסתטיקה ויופי חשובים מאוד ביצירה אומנותית אבל בלי מהות ותוכן, היצירה משרתת בסופו של דבר את הסטטוס קוו ולא חותרת לשינוי.
    בלי לו ריד לא היה דייויד בואי
    (לא בטוח שדוגמא הכי טובה אבל בטח כבר הבנתם את הפואנטה…)

  21. מאת גיאחה:

    אני לא מסכים, קסטה.

    גם יצירה שמשרתת את הסטטוס קוו היא אמנות, ואף לגיטימית. תראי את ג'ק ג'ונסון, למשל: אין לו שום אמירה מלבד "איזה נחמד לשיר שירים", הוא יוצר מוזיקה אסתטית ולרוב נטולת עומק, ולמיטב ידיעתי לא יוצא בהצהרות פוליטיות משום סוג. הוא אולי לא ישנה את חייו של אף אחד, אבל הוא יוצא אמנות תקפה בהחלט.

  22. מאת יובליובליובל:

    הקשקוש הזה של מיקרוסופט קורע מצחוק, אבל אני חייב לשאול – מי לעזאזל חשב שלהקצות משאבים של החברה לפיתוח של השטות הזאת זה רעיון טוב?! P=

    תשמע, החדש של פרושיאנטה מעולה, אבל לדעתי "צללים מתנגשים באנשים" עדיין הכי טוב.

    אפשר לשתף? אני ברגעים אלה שומע מן "מערכונצ'יק" של מאיר אריאל שנקרא "הדשא של השכן" ומה שיש לי להגיד הוא – העולם איבד אחוז נכבד מכמות השנינות שלו כשהבנאדם הזה הלך לו. איזה גאון.

    הקומיקס של אסף ותומר חנוכה – אחד המקסימים שקראתי בשנים האחרונות. איזה יופי!

  23. מאת מאריה:

    אני חושבת שהכל פוליטי.
    לא להגיד שום דבר חברתי גם זו בחירה פוליטית.

    אם להיות יותר ספציפיים, נגיד, בחורה ששרה שירים על כמה שגברים אוהבים לגעת בה,
    או בחור ששר שירים על חברתו שעזבה אותו, שירים כאלה עדיין ממקמים אותן באיזשהו מקום
    בחברה. קודם כל, הם סטרייטים, הם משמרים איזשהו משחק תפקידים חברתי מבחינת מגדר,
    אפשר גם להיות סטרייט ולא לשחק לפי החוקים.
    אפשר גם להיות הומו ולשיר שירים על כמה שגברים אוהבים לגעת בך.
    בכל אופן, אפשר לשיר על כל נושא שבעולם ותמיד תהיה איזושהי אמירה פוליטית, כי כל דבר הוא
    פוליטי – לעשות פרסומת למותג כלשהו, גם זו הצהרה פוליטית. פרו קפיטליסטית. וכו' וכו'…
    זה עניין של רגישות. אפשר למצוא פוליטיקה בכל דבר ודבר.
    וגם האסקיפיסט הגדול ביותר צריך להשקיע מרץ רב בעצם פעולת האסקיפיזם וגם זו הצהרה פוליטית.

  24. מאת שפם:

    ברכות לבביות ממתחת לשפם!

  25. מאת שפם:

    נוסף על זאת, רצוי לציין שמריה צודקת, אם כי ראייתה את המדובר היא צינית להחריד.

    אומנות בסופו של דבר משרתת קודם כל את האני, ואת הצורך שלו, בין אם זה להתפרסם, או להשמע, או סתם לעשות כסף.

    מה שאנשים אחרים משייכים לזה אח"כ הוא משני, ונורא אישי.
    כל אחד כבר ימצא משהו אחר להבין, בהתאם למה שהוא חושב על העולם.

  26. להגיד "הכל פוליטי" זה כמו להגיד ש-"הכל מיני", או "הכל ________".
    בסופו של דבר זה סתם מעיד בעיקר על מי שמעיר את ההערה הזו וראיית העולם שלו.

  27. מאת מאריה:

    אבל למה "סתם"?
    אין בזה שום דבר דגרטורי. אני חושבת שפוליטיקה היא תחום מרתק.

  28. מאת \:

    ניגר, אפשר לתקן אותך? ניימן יחשוף מוזיקאי חדש לא כל שבוע, אלא כל מתי שיצא לו :] בין אם זה יצא כל יום, ובין אם כל שבועיים..

  29. מאת ניימן:

    שיט! איך השתנה לו השם 'ניימן' ל – '\'? זו הפקרוריה! :]

  30. מאת כרמל:

    הי הי, למה ללכלך על ג'ונסון?
    יש לו כמה שירי אה-לה ביקורת חברתית באון אנד און.

  31. מאת ארז:

    אם כבר מדברים על מולינה ומגנוליה שלו, זה מזכיר לי, גיא, שעדיין לא אמרתי לך תודה (לפחות לא לגבי הדבר הספציפי הזה). אז תודה גיא שהכרת לי את אחד האלבומים הכי טובים ויפים ששמעתי בשנה האחרונה (עד לא מזמן חשבתי שזה האלבום הכי טוב ששמעתי ב- 2008, אבל אז נזכרתי שבעצם רק בתחילת 2008 גיליתי די לראשונה את פורטיסהד!), למעשה, אני יכול לומר בביטחון רב שזה אחד הטובים ביותר ששמעתי בכלל. ואני לא מסוגל לחלק את האלבום הזה לצדדים (אולי בגלל שלא שמעתי אותו בויניל), ובכלל השיר האהוב עליי מתוכו כרגע הוא john henry split my heart, שכבר כתבת פה פעם לגבי המיתוס (?) של ג'ון הנרי, בלי קשר בכלל לשיר הזה. והשיר הזה באמת חצה את ליבי לשניים. כל כך יפה.

    ואין מה לעשות אלא לסגור בקובלנה: המון המון זמן עבר מאז "אלבום השבוע" האחרון שלך. עבורי, זה ההיי לייט של העונג, ובזכות הפינה הזו הכרתי כמה מהאלבומים האהובים עליי ביותר בשנים האחרונות, כך שהפינה מאוד חשובה לי ואני מקווה שבעקבות ההערה הזו תחשוב על להחזיר אותה.
    יאללה, חלאס עם הריגשי.
    מחכה לעונג הקרוב.

  32. כותב חביב וכנה.. אבל אדוניי.. הבלוג מעמיס… יותר מידי נושאים ואנשים בדף אחד.
    אגב אוסקר- אמר פה מישהו משהו גדול- ווינסלט נתנה תפקיד אדירר ב'חלון פנורמי', למרות שהסרט בסופו של יום- לא הברקה אלא חביב בלבד. כנסו לבלוגי לעוד המלצות גדולות. גם למוזיקה הגדולה ביותר… THAT'S RIGHT .. רק אני אגיד לכם בדיוק מה גדול כיום.. (:
    בכל הקשור לאוסקר- 'באשיר' חביב וראוי, אבל לא כזה גדול מהחיים. ושיהיה בהצלחה באוסקר.
    לטעמי הסרט הטוב ביותר מ2009 הוא דווקא Be Kind Rewind, כש'טורינו' של איסטווד גם אחלה. כזה קולנוע אני מעריך. מעניין ומרגש. לא כל סרט חייב או יכול להיות חדשני. סיפור מעניין וכיפי זה גם אחלה. אבל לא ראיתי עוד כמה מוערכים מ2009.
    הית' לדג'ר דווקא ראוי לאוסקר ! ודווקא הסרט באמת לא כל-כך טוב כמו שעשו ממנו.
    ואגיד לכם מי לדעתי צריך לזכות מתוך המועמדים [שאני ראיתי]..
    על שחקן ראשי, בראד פיט, הרע במיעוטו, סרט לא מבריק [דיויד פינצ'ר הגדול מסוגל ליותר], אבל הכל אחלה בסך הכל. על שחקן מישנה- הית' לדג'ר, נקודה. אבל האחרים כולם מעניינים [מייקל שנון היה באמת גם מעולה, ופיליפ סימור הופמן ורוברט.ד.ג'וניור-שחקנים דגולים באופן כללי, רק שלדאוני לא מגיע על הסרט הזה ואת 'דאוט' לא ראיתי].
    על שחקנית ראשית: מהמעט שראיתי משם: תיקו בין ווינסלט לג'ולי [מי היה מאמין, זה איסטווד בגדולתו, מוציא הכל מכוללם, ב'צ'נג'לינג' המצוין]. אני נותן לווינסלט, כי מגיע לה על 'חלון'.
    שחקנית משנה- ממה שראיתי- תיקו בין שתי שחקניות סקסיות וגדולות מהחיים: מאריסה טומיי ופנלופה קרוז. ניתן לפנלופה, יותר סוחפת. אבל טומיי= אחלהה !
    אנימציה- ל WALL E בקלות, ואם היו נותנים לו ביכלל על-הטוב ביותר- גם לא הייתי מתווכח.
    בימוי-'סלמדוג מיליונר', לא סרט גדול, אבל במאי שהוציא המוןן מהשחקנים וסרט בסדר.
    על סרט: 'בנג'מין בוטון', כברירת מחדל, ולא ראיתי עדיין את 'מילק' ו'פרוסט'. בחירת מועמדים חלשה. יש באמת שנים בהם האוסקר יכול לשים מועמדים ממש סתמיים.
    תסריט מועבד: שוב 'בנג'מין בוטון' כברירת מחדל, הכי חביב, לא הברקה.
    תסריט מקורי- WALL E .. ושוב- חלק מהסרטים עדיין לא ראיתי.

כתיבת תגובה