27 במאי 2009

אוסף חגיגי להורדה: Working Title

קסם. הדבר הראשון שאובד כשמאבדים את הילדוּת היא היכולת לראות ולהרגיש קסם. בגיל חמש, פיות הן דבר קיים וממשי, צריך רק ללכת ליער כדי לראותן. בגיל חמש עשרה אתה כבר מפקפק, בגיל עשרים וחמש ברור לך שדבר כזה הרי לא ייתכן. זה ברור לך לא כי צברת במשך השנים ידע שהוכיח כי אין פיות, אלא כי שכחת שיש. ביום חמישי השבוע אני חוגג יום הולדת ומיד אחריו את החג האהוב עליי בשנה, שבועות. תמיד אהבתי ימי הולדת, וגם בגיל 27 אני מתעקש להזכיר לעצמי שישנן פיות וישנם קסמים, צריך רק להתאמץ יותר כדי לחזות בהם. העלמת מטבע או בחירת הקלף עליו חשבתי אינה קסם כי אם להטוט, תכסיס. הדרך האלגנטית והמושלמת בה בנוי סליל כפול של די-אן-איי היא קסם, יצירת האפשרי מהבלתי אפשרי. כי מה שהופך להטוט לקסם הוא דבר אחד פשוט: פליאה. אם עץ נופל ביער ואין איש מאזין, הוא לא יוצר קול (כי קול הוא קליטת תנודות אוויר על ידי חוש השמיעה – בלי שייקלט הוא פשוט תנודות אוויר). אם קוסם מעלים קומביין ואיש אינו פוער את פיו בתדהמה – הרי זה לא קסם.

שבועות הוא חג של פליאה, עבורי – הגחתי לאוויר העולם בשבועות והיה זה, אפשר להניח בביטחה, יום מלא פליאה עבורי וכנראה עבור בני משפחתי. בחג הביכורים ישנה פליאה מסוג אחר, כי אף על פי שכולם יודעים שצמחו השנה פירות ויבולים, הרי הם זרעו אותם, תמיד מתפלאים ומודים על קיומם כאילו היו פלא. כי ראשוניות – של תינוק הבא לעולם, של תבואה ראשונה – אוצרת בתוכה הרבה קסם. זהו רגע ההתממשות, רגע היצירה מהרוח אל החומר.

workingtitle

הרבה עצים נופלים בהרבה יערות מסביבנו כל הזמן, ואנחנו לא שומעים כי תנודות האוויר עדיין לא הגיעו אלינו. מוזיקאים מוכשרים באמת (=קוסמים) מקליטים כל הזמן בחדרי שינה, באולפנים, בבתים של חברים, ולפעמים יעברו שבועות, חודשים או שנים עד שהצלילים יגיעו אלינו, אם יגיעו. ובהקלטות האלו, המאולתרות והראשוניות, נטולות הזוהר המלאכותי של חרשי האולפנים, יש את הכמות הגדולה ביותר של קסם בעיניי. כי שם אפשר, לפעמים, לראות את הקסם של אמנות הנולדת לנגד אוזניך באותה הוודאות והממשות בה אתה רואה פיה ביער בגיל חמש.

לכבוד שבועות ויום ההולדת הזמנתי שלושה עשר אמנים שאני אוהב במיוחד להשתתף באוסף בשם Working Title. הכוונה הייתה לקפוץ לבקר אצלם בבית, לשמוע על מה הם עובדים עכשיו או מה מתחבא להם במעמקי הארון, איפה שהניחו משהו חצי גמור ושכחו שהוא שם. לקבל אותם בעירומם, כמו שהם, בלי מלבושי פאר אולפניים ושאר תכשיטים. ביקשתי מהם דמואים, סקיצות, הקלטות לא גמורות, שירים שהקליטו ומעולם לא התכוונו להוציא, או לפחות עדיין לא.

זו התוצאה, הנפלאה בעיניי. אני מקווה שלא רק אני שומע את הקסם, בוהָק של שיר חי, אותנטי ואמיתי. חג שמח ממני, ותודה עצומה לכל מי שהשתתף באוסף, וגם לאלה שלא הספיקו או לא מצאו שיר על אף שטרחו וחיפשו.

wt-download

Working Title: thirteen songs in progress [הורדה] 1. SEM – Space junkie
2. נעם רותם – חום אנושי (סקיצה)
3. אריאל קליינר – בחורה כמוך
4. תמר אייזנמן – Master me
5. יהוא ירון – קיים ונעלם
6. ישי קיצ'לס – נינג'ה אמריקאי בפריז
7. Tiny Fingers – Wow
8. Morphlexis – You & I
9. יוסי בבליקי – היא שאלה
10. Jojaino – I want it now
11. רותם אור – This is what you all came for
12. טליה אליאב – Sabrina
13. שני קדר – Love hurts

להורדה: לחצו כאן [zip, כ-70 מגה]


עריכה והפקה: גיאחה
תמונת עטיפה: "Late afternoon pasture" מאת Maureen Shaughnessy
השירים באוסף משותפים תחת רישיון Creative commons מסוג cc-by-nc. הקליקו על הסמל לפרטים.
סלחו לי על הבדלי הווליום בין השירים. בהתאם לאופי האוסף (ותכל'ס – גם כי חלק מהשירים הגיעו ברגע האחרון ולא היה לי זמן להשוות ווליומים), התחושה המאולתרת נשארה.

wt-songs

1. SEM – Space Junkie
לא מכבר העלה הבחור התל אביבי המתכנה SEM שלושה אלבומים מלאים שלו לבנדקאמפ. הוא מנגן ומקליט מוזיקה כבר כמה שנים, משתף פעולה עם חברים במעגל סגור, ואף אחד לא שומע. במקום לצאת ולהופיע, להתרפק על האגו או לשפשף את המרפקים, SEM צלל עמוק יותר ויותר לתוך היצירה שלו, בלי להתחשב במה שקורה מסביב או במה שמצפה ממנו שדרן רדיו או הטרנד האחרון באלטרנטיבה. לא סביר שתראו אותו על במת האוזןבר או אינדינגב, אבל כן סביר שתשימו את אחד האלבומים שלו באוזניות ותישאבו לסרט הקולנוע האבוד שזהו הפסקול שלו. הקטע שפותח את האוסף הזה הוא אנטי-פתיחה, הוא כנראה השיר הכי פחות נכון לפתוח איתו אוסף, אבל בעיניי זו מוזיקת הקדמה מעולה, Opening credits. [עוד…]

2. נעם רותם – חום אנושי
מספר נעם: "בשנת 1999, עקב מצבי המעורער קלות בעקבות אהבה שלא צלחה, קיבלתי מחבר דיסק דמואים של ג'וני ת'אנדרס, מי שנחשב לממציא הפאנק. הדיסק נקרא Hurt me וחשבתי לעצמי – שגם אני רוצה שירים כאלה. היה לי בבית טייפ סלילים ישן, הפעלתי אותו והתחלתי להכות באקורד רה מז'ור כמה פעמים, ואז התחלתי לשיר את הדבר הראשון שעלה לי בראש – אל תכאיבי לי יותר. אחרי דקה וחצי השיר היה כתוב ומוקלט במקביל. בעיני זה אולי השיר הכי טוב שכתבתי. זה מה שיש. זה אני".
השיר בגירסתו האולפנית פותח את אלבום הבכורה של נעם, "חום אנושי". בנזונה של דיסק, חפשו אותו (לא קל למצוא). [עוד…]

3. אריאל קליינר – בחורה כמוך
לפני שבוע הייתי בהופעה של יהוא ירון (ראו להלן), וחיממו אותו "ערופי שפתיים", להקה שלא ראיתי קודם. בעוד הם מסדרים את הכלים על הבמה, מכוונים מיתר ומותחים גרון, נחו עיניי על הבחור עטור הזיפים שהתיישב ליד הקלידים בחושך. "אני לא מאמין!", משכתי בשרוול חבריי, "אני לא מאמין! זה אריאל קליינר!". הם לא היו שותפים להתלהבותי. "כן, הוא מנגן איתם" אמרו, כאילו סתם זיהיתי עוד נגן אינדי זוטר. אבל בשבילי, אריאל קליינר הוא גיבור, הוא ענק, וזו הפעם הראשונה שראיתי אותו. אריאל קליינר שכתב כמה מהשירים הישראליים הכי יפים שאני מכיר, שהוביל את "פרויקט הגומיה" והקליט את "כשאנחנו קורים" עם הדרה לוין-ארדי, סונגרייטר אגדי אמיתי. פאקינג אריאל קליינר. למחרת כתבתי לו מייל (תודה, אורטל!), הזמנתי אותו לאוסף בהתראה של ימים ספורים. הוא שלח את הדבר הראשון שעלה על דעתו, ביצוע מתורגם לבוב דילן, המשך לתרגומי דילן המעולים שהקליט בפרויקט "רוחות של טמטום". נועם פאוסט תרגם, הוקלט בבית פיתקית לפני כחודשיים. [עוד…]

4. תמר אייזנמן – Master me
זה מצחיק. האלבום החדש של תמר אייזנמן, Gymnasium, עדיין לא יצא רשמית, וכבר אתם מקבלים כאן שיר שהוקלט אחריו. Gymnasium הוא אלבום מעולה, מלא בגרוב ופ'אנק ומפגין את יכולותיה המרשימות של תמר הן ככותבת, הן כמגישה ובעיקר כגיטריסטית מעולה. זה אלבום מגובש יותר ומלוטש פחות מהאלבום הקודם, שאותו פחות אהבתי, וקשה לי להפסיק לשמוע אותו בשבועות האחרונים. "Master me" הוקלט כולו בבית על ידי תמר, כמו שעשתה ב-EP הראשון והמעולה שלה. נסו לעקוב אחרי הקצב של הגיטרות השונות, זה מתעתע ומגניב כל כך.
מספרת התמר: "השיר נכתב לפני בערך שנה וקצת, האלבום-ג'ימנזיום כבר היה סגור. הקלטתי אותו בעיקר כדי לזכור אותו ואת הרעיונות העיבודיים שנולדו איתו ובגלל שאני מקליטה את רוב הדברים בבית, לא חשבתי יותר מדי ופשוט תיעדתי בתקווה להשתמש בזה כרפרנס או התחלה להקלטה עתידית, שככל הנראה תיכנס לאיזשהו אלבום. אז אפשר להגיד שזה אחד השירים הראשונים שהתחלתי לכתוב במה שאפשר לכנות "פוסט ג'ימנזיום", על שם התיקייה במחשב. השיר מבחינתי עוד לא גמור, אבל בכל זאת נמצא בשלבים ראשונים, שמעלים לי חיוך ממזרי על הפנים: "מממ מה אני הולכת לעשות מהשיר הזה..?" – חיוך שמאפשר לי גם לשתף בנחת". [עוד…]

5. יהוא ירון – קיים ונעלם
אני לא צריך לספר כאן, שוב, כמה אני אוהב את יהוא ירון. אני חושב שהוא אמן ענק – מוזיקאי, כותב, מלחין, מגיש שהכישרון האמיתי והחי נשפך לו מהאוזניים ומקצות האצבעות. בהופעה החודשית שלו באוזןבר אני חוזה בשירים מתפתחים מחודש לחודש, לובשים צורה ופושטים אותה. יום אחד, אני מתאר לעצמי, הם יתגבשו לכדי אלבום בכורה. בינתיים הם חיים רק על הבמה ("השיר הבא הוא שיר חדש, לא הקלטתי אותו. הוא קיים רק בראש שלי, וכאן, בדקות הבאות", אמרה אמילי וולס בהופעה שלה בשבוע שעבר), וכאן. "קיים ונעלם" הוא שיר דוקר ומצמרר בעיניי, נוסטלגיה עם טעם מר. בהופעה, לא תאמינו, הוא אפילו יותר טוב.
מספר יהוא: "זו סקיצה ראשונית מאוד שהוקלטה ע"י אריאל קליינר ונגה שלו בבית פיתקית. אני מנגן פסנתר (בצורה עלובה) ושר. אתה כבר יודע איך השיר נשמע היום, אבל יש משהו ראשוני וכנה בסקיצה הזו, נראה לי". [עוד…]

6. ישי קיצ'לס – נינג'ה אמריקאי בפריז
ישי קיצ'לס הוא באמת קוסם בעיניי. הוא בכלל מבקר קולנוע, ומבלה את רוב זמנו, כך זה נראה מהצד, בצפייה בסרטים (וכתיבה עליהם). אבל כשהוא מתפנה להקליט שירים, ביאפים עם ג'יפים או הפוריטנים הצעירים (שני הרכבים שכוללים פחות או יותר את אותם האנשים, כשאת יאפים מוביל אחיו של ישי, דניאל), הוא יוצר שירים ענקיים במה שנראה כמו אפס מאמץ. באחד מביקוריו האחרונים בארץ (הוא מתגורר באמסטרדם) הוא נכנס לאולפן של אורן להב (Jay walk snail) והקליט כמה שירים לפרויקט סולו ראשון, שייקרא "מוזיקה למזמוזים" (איזה שם אדיר). זכיתי לשמוע ארבעה מהם, והם פשוט אדירים. "נינג'ה אמריקאי בפריז" היה זה שלא הצלתי להפסיק לשיר במשך שבועות. לישי יש את היכולת לכתוב שיר עם טקסט קורע מצחוק (כמו השיר הזה) ולבצע אותו בצורה לא מצחיקה בכלל, עד שהשיר הופך רציני לגמרי.
אור זובלסקי תופף, דניאל קיצ'לס בגיטרות וקולות, ישי קיצ'לס בפסנתר ושירה, ועוד אחים (מתן ואלון קיצ'לס) בקולות רקע. אורן ודניאל הפיקו. [עוד…]

7. Tiny Fingers – Wow
כן, "וואו", זו ההברה המדויקת שיצאה לי מהפה ביום השני של אינדינגב 2008, כשהגעתי למתחם הפסטיבל והחבר'ה האלה, זרים לי אז, ניגנו על הבמה. מאז הספקתי לתפוס אותם בעוד כמה הזדמנויות, תמיד נהניתי בטירוף מהערבוב בין פוסט-רוק לפ'אנק, מהגיבוש המפתיע של השלישייה הזו על הבמה – הם מנגנים כאיש אחד, וזה מפתיע רק אם לא יודעים שהם בנו אולפן משלהם שם בצפון ומנגנים שם בכל רגע פנוי. שם גם הוקלט השיר הזה. לאחרונה הם ערכו שם ערב הופעות (או הופעה?), ומספרים שהגיעו 200 איש, שישנו באוהלים מסביב לאולפן. מטורף, וכל זה מתחת לאף שלנו.
אורן בן דוד בגיטרה, בועז בנטור בבס וטל כהן תופים. [עוד…]

8. Morphlexis – You & I
כמישהו שמכיר מקרוב, או לפחות משער, את הסיפור שמאחורי השיר אני יכול לרק לדמיין את הלילה הבודד בו הוא נכתב, את השקט בחלון, את האור הקלוש על המיטה. אני יכול רק לדמיין את הלילה הבודד בו הוא הוקלט. אני הכי פחות אובייקטיבי כשמדובר במורפלקסיס, שהוא אחד החברים הכי טובים שלי בעולם. בכל פעם שהוא משמיע לי שיר חדש שלו, אני בטוח שזה השיר הכי יפה שהוא הקליט עד עתה. יכול להיות שהפעם אני צודק?
העצב היפה הזה הוקלט בחדר של בנימין, הוא עשה הכל. [עוד…]

9. יוסי בבליקי – היא שאלה
גם את "האגרוף", האלבום הבא של יוסי בבליקי, אני רואה מתפתח לנגד אוזניי מחודש לחודש בהופעה קבועה באוזןבר (ובאמת, מחמאות לאוזןבר על אורך הנשימה שהוא מעניק לאמנים כמו בבליקי, יהוא, רע מוכיח ואחרים שמופיעים קבוע ומקבלים ארגז חול להתנסות בו). יוסי מתבדח בהופעות שהאלבום אולי יצא מתישהו. וזה לא שיוסי עובד עליו יותר זמן מאלבומים אחרים בעולם, אלא שכשהוא מתרגש מדבר מה, כמו ילד, הוא לא יכול להפסיק לדבר עליו. וכך קרה שכל מי ששמע על "האגרוף" מחכה לו מהרגע בו שמע, וזה עשוי להיות מזמן. "היא שאלה" הוקלט, יחד עם שאר שירי האלבום, באולפני קקטוס בבאר שבע, ועדיין לא עבר מיקס. באוזניות תוכלו לשמוע זמזום בצד שמאל בתחילת השיר. הוא יישכח אם תקשיבו למילים, ובמקומו יתחיל זמזום פנימי של אובדן או חסך, שלקראת סוף השיר יתמזג לרגע בדיוק עם זמזום הגיטרה החשמלית של אלי שאולי. אם יוסי בבליקי לא היה כותב ושר שירים, העולם שלנו היה מפסיד משהו יקר, יקר מאוד. [עוד…]

10 Jojaino – I want it now
רשמתי על פתקה את הפרטים של השיר הזה – מי ניגן ומתי – והיא פשוט אבדה לי. אני די בטוח שאור זובלסקי היה שם, ואני יודע לבטח שאורן להב – שהתכנה במשך כמה אלבומים יפהפיים במיוחד "Jay walk snail" – הוא השפתיים שעל המיקרופון והאצבעות שעל הגיטרה. להב, בחור מקסים במיוחד, סיפר שהשיר הזה לקוח מפרויקט שאולי לא יצא אף פעם, במהלכו הוא וכמה חברים הקליטו שירים לייב באולפן (רק השירה התווספה בהקלטה נפרדת). שם ההרכב, שמבוטא "חוחאינו" (תחשבו על מבטא מקסיקני), הוא התגלגלות של בדיחה פנימית מטופשת ומשעשעת. [עוד…]

11. רותם אור – This is what you all came for
הרומן המוזיקלי שלי עם רותם אור נמשך שנים, מאז הכירו לי אותה בבמה חדשה ונפלתי בקסמי הלחשנות הכמו-ילדותית שלה, הקלידים המשוברים והאינטימיות שכמעט כופה את עצמה עליך. הייתי מסיונר נלהב, השמעתי אותה לחברים, כתבתי על ה-EP היחיד שלה, וחיכיתי לשירים חדשים. הם לא הגיעו, במשך שנים. ואז השנה, פתאום, טפטוף דל, שיר אחד חדש במייספייס, ועוד שיר פתאום ב"הקצה", והנה נראה שרותם חוזרת ללטף אותנו בקולה. [עוד…]

12. טליה אליאב – Sabrina
מספרת טליה: "בשנה שעברה הסתובבתי לי באירופה כמה שבועות וישנתי שבוע בבית בברלין בו גרו 3 שותפים: יאן-מארק, דניאל, וסברינה. יאן ודניאל, שני הבחורים, די מהר נעשו חברים קרובים ובילינו ביחד, שתינו לשוכרה לא פעם, עשינו שטויות, הייתי שם בת בית לשבועיים. סברינה הייתה ילדה יפהפיה שדלת החדר שלה הייתה סגורה תמיד וראו רק חריץ של אור מתחתיה. לא היה אפשר לדעת אם היא בבית או לא, לא שמענו אותה אומרת שום דבר, לא רצתה לאכול איתנו לא לדבר איתנו. תעלומה. הם אמרו שככה היא תמיד, לפעמים נעלמת לכמה ימים, לכמה חודשים, לא יודעים מה היא עושה. שיער שחור קטנה כזאת פנים יפות. אולי אחפש אותה בפייסבוק. כל הדבר הביא אותי לכתיבת השיר, זה קרה במטבח הברלינאי הקטן עם הרצפה המשובצת שחור-לבן, כשדניאל שמע הוא התרגש ואמר שאלך להשמיע לה. הלכתי לחדר עם הגיטרה והמחברת שלי, דפקתי כמה פעמים אבל היא לא הייתה בבית בכלל. למחרת טסתי ולא ראיתי את כל האנשים האלה מאז.
כשחזרתי, בסתיו 2007 (?) הקלטתי את זה אצל שי לוינשטיין בבית. אני מנגנת גיטרה ושרה כמובן, שי הקליט ומיקסס בקטנה". [עוד…]

שני קדר – Love hurts
הקאבר היחיד באוסף, ובעצם השיר שהתחיל את האוסף כולו, כשאחרי כמה שנים (!) בהן לא שמעתי משני שום הקלטה חדשה, הגיע לפני כשבועיים מייל שכותרתו "נכון התגעגעתם?" ובתוכו התחבא הביצוע הנפלא הזה. "Love hurts" הוא שיר שהכרתי לראשונה בביצוע של Nazareth, שהפכו אותו לצ'יזי במידה שלא תיאמן, ערימה של קלישאות בבלדת רוק איצטדיונים סוחטת דמעות ודולרים. החלק המצחיק הוא שגם אז, בביצוע ההוא, השיר הצליח לעבור ולרגש אותי, וברגע שהוא מתחיל אין כוח בעולם שיגרום לי להפסיק אותו לפני הסוף. מאז הוקלט לראשונה ב-1960 (האוורלי בראדרז) הוא זכה לאינספור ביצועים, כולל רוי אורביסון, שר (שזכתה להצלחה רבה איתו), דון מקלין, ג'ואן ג'ט, אמילו הריס, סטינה נורדנסטם, שינייד או'קונור ואפילו ג'ני לואיס, זמרת ששני אוהבת במיוחד. [עוד…]

חג שבועות שמח, מקווה שנהניתם!

wt-end

40 תגובות על “אוסף חגיגי להורדה: Working Title”

  1. מאת atar:

    כיף! תודה! חג שמח :)

  2. מאת נינג'ה:

    קיצ'לס הגבר

  3. מזל טוב, ידידי היקר משכבר הימים תשעעעעעעע.

    אין שום ספק שאתה האדם הכי מגניב, רגיש, מצחיק, מפתיע, אוהב, ואדיר שהכרתי.
    בלעדיך לא הייתי פה בכלל (מה אני מגזים?!)
    בכל מקרה – על אף שלא אהיה ביומולדת שלך – אני מאחל לך מליון אושר עם אביטל והחולדות ושתמשיך להאיר אותנו במוזיקה חדשה ומגניבה.
    אתה בנאדם מלא בקסם ואתה מחלק אותו בחינם ובכמויות מסחריות וזה תמיד כיף לקבל ממך אותו, ולהיות מוקסם אחר-כך לשבועות.
    אני מאחל לך שנים רבות של יצירה ושל אהבה לפחות כמו גודלו של כוכב שבתאי.
    תהנה מהעוגה ומהמתנות ותמשיך להיות חבר מספר תשעעעעעע!
    ממני – אסף ג'יימס בר-און "דרקון" "מלפפון" וכו'…

    מיי דה פורס וויל בי וויף יו, מיי פרנד!

  4. באמת קסם.
    (השיר של תמר אייזנמן עשה לי את היום!)

  5. מאת איש סיכות משוטט:

    איש, אהבתי לקרוא את הפוסט, כתיבה מצויינת :)
    המון מזל טוב ואושר ושמח לך, אתה איש יקר וטוב ומוכשר ואינש-אללה רק טוב לך
    וברכה בכל מעשיי ידייך

  6. מאת טאשה:

    גיאחה יקר,
    אתה מגניב בעיני בכל ימות השנה, אבל היום במיוחד.
    המחשבה שלכבוד יום ההולדת שלך החלטת לתת לנו הקוראים מתנה נפלאה שכזו ממש מרגשת אותי. הלוואי שתמיד תוקסם מהחיים ותמשיך להקסים את כולם. מזל טוב, איש.

  7. מאת Dana:

    יש לי היום יומולדת.
    תודה על המתנה הנהדרת :)

  8. מאת שיר:

    כיף!
    מזל טוב :)

  9. תודה! וחג שמיייח..

  10. מאת רכבת הרים:

    זה מקסים סים.
    תודה.

  11. מאת מיכל:

    יום הולדת שמח!
    (מורידה את האוסף, תודה.)

  12. מאת Calvin:

    יום הולדת שמח, ותודה!

  13. מאת D!:

    מזל טוב. תעשה חיים בטבע ותהנה מהקסם. הוא כאן בכל מקום, כל הזמן.
    ומתנה נהדרת נתת לנו ועדיין לא שמעתי. אבל אין כמו לשמוע אלבום ישן ולשמוע איזה זיוף בפנים, איזה תו שמתפספס, כי זה תמיד נשמע יותר טוב ואמיתי ועמוק מצליל נקי מדיץ
    D!

  14. מאת yaara75:

    חג שמח ומזל טוב!!

  15. מאת Denver:

    פוסט מקסים, הלוואי שהיו עוד אוספים בסגנון הזה (גם כי בחירת השירים ובה וגם כי יש את הטעם המתוק הזה של הראשוניות)

    חג שמח וים הולדת שמח!

    נ.ב.- אף מילה על הלילה הלבן?

  16. מאת תום:

    זה באמת מדהים מה שיצרת והרמת פה. אתה וודאי לא יודע זאת אבל הברה מאוד מהטעם המוזיקלי שלי נלמד והושפע על ידך (עשרות דיסקים מעולים שנקנו בהמלצתך). אז תודה תודה, תמשיך לפנק ולעשות אותי קצת יותר מאושרת. מזל טוב, ושמחה רבה.

  17. מאת pez:

    איזו מתנה נהדרת לשבועות, תודה גיאחה ויום הולדת שמח!

  18. מאת fireshine:

    נהדר! איזה אחלה פרוייקט. נעם רותם נשמע כל כך… איך לנסח את זה… קרח תשע. והמון מזל טוב! אתה כבר גדול :)

  19. מאת בורקס:

    מזל טוב!!! :)

  20. מאת רענן:

    תודה ושוב תודה על העבודה הנפלאה שלך
    !!!
    אתה תותח

  21. מאת קסטה:

    רעיןו יפה מאוד.

    חג שמח

  22. מאת נעה:

    תודה רבה על העונג האחרון…
    חברה יקרה שדכה אותי לבלוג שלך, מאז אני משתדלת לקרוא בקביעות אך לא תמיד יוצא.
    בתקופה הלחוצה הזו בלימודים, אתה מאפשר לי לשחרר קצת את הראש ולהפתח לדברים שבחוץ, למוסיקה, ליצירה ולקסם… כל מה שחסר לי כרגע.
    אז באמת תודה
    ויומולדת שמיח.

    נ.ב.- יש פיות

  23. מאת נועה:

    מזל טוב!
    תודה על האוסף המקסים ועל הכיף שבלקרוא את העונג כל שבוע. ואין ספק שהשם הזה מתאים בול – אכן עונג מושלם!

  24. מאת יעל:

    יום הולדת שמח ונפלא של סופשבוע ארוך שלם לך!

    תשמח לשמוע שגם אחרי גיל 30 רואים פיות. באי הפסחא יש שפיריות ענק בצבע זהב, ובשעות האור האחרונות של היום, כשהולכים בשדות צהובים-אדומים, הן נראות לגמרי כמו פיות אמיתיות שמסמנות לך את הדרך בריחוף עדין.

    נ.ב.
    "אביטל והחולדות" מהתגובה השלישית נשמע כמו שם להקה של ממש.

  25. מאת עלמה:

    איזה כיף… תודה! חג שמח
    ומזלטוב

  26. מאת ציפי-זאפודית:

    איזה יופי, גיאחה, מזלטוב ואושר למכביר.

  27. מאת גיאחה:

    תודה גדולה לכל המברכים! מקווה שתיהנו מהאוסף ותשובו לחלוק פה את רשמיכם.

    יעל – גם אני חשבתי את זה! אני חושב שלאביטל (ולחולדות) אין ברירה אלא להקים להקת קצב.

    Denver – צדקת כשהקלדת בטעות "ים הולדת שמח" – באמת הלכתי אתמול לים, והיה מאוד שמח! :)
    לגבי הלילה הלבן – בסוף לא עשיתי כמעט כלום בלילה הלבן, אז לא ראיתי סיבה להתייחס אליו כאן בעונג (מה גם שהוא מדבר רק לבאי תל אביב, ובין קוראי עונג שבת יש מכל טוב הארץ [אפילו קצת מחו"ל!]).

  28. מאת נועה:

    איך אני שמחה שהפרוייקט הזה יצא לפועל :) כל כך הסתקרנתי כשסיפרת לי עליו!
    אמנם הגעתי רק ליהוא, אבל בינתיים, אריאל קליינר העיף לי את הפוני. פשוט מקסים.
    עוד רשמים בהמשך 😛

  29. מאת קאת:

    וואו איזה כיף!!!

    ויום הולדת באמת שמח, ותודה על הכל.

  30. מאת נועה:

    המשך רשמים: "חואחינו" גאונים.

  31. מאת דקסטר בוכניק:

    נועם רותם ענק.
    את השאר עוד לא הספקתי לשמוע…
    אבל – חשוב שאנשים ישמעו את הביצוע של רונה קינן, אחד המקרים הכי מרגשים שקרו לי בזמן האחרון, אפילו שזה ממזמן:http://www.qube.co.il/qute.asp
    תודה על הכל, ומזל טוב.

  32. מאת גיאחה:

    דקסטר – אני לא בטוח שהלינק שלך מוביל למה שרצית, כי לא מצאתי שם את רונה…

  33. מאת עידית פארן:

    גיא יקר
    מזל טוב
    אני חייבת לתקן אותך, אחרי עוד כמה שנים של חיים אתה מבין שכן יש פיות, ועוד איך
    צריך פשוט לא ללחוץ והן שם
    חוץ מזה כל פעם שמישהו מטיל ספק בקיומן של הפיות פיה אחת מוצאת את מותה וזה לא מששהו שאתה רוצה באחריותך…אז, תסתכל ימינה ולמטה ותראה אחת, אני מבטיחה לך
    והאוסף מקסים אני הולכת להקשיב עכשיו תודה
    שוב מזל טוב וחג שמח….

  34. מאת עופר:

    אוסף מעולה, בחיי.
    מה שכן, יצא די קורע לב, כמעט כל הביצועים פה (מלבד אולי טייני פינגרז, קיצ'לס ותמר אייזנמן), הם כמעט מספיק כדי לדחוף אדם מצוק (אבל בדרך טובה).
    ההקלטה של בבליקי מדהימה, גם אני מעוקבי האגרוף באוזן בר ואחרי איך שזה נשמע אני לא יכול כבר לחכות לאלבום השלם. "זה הכי קרוב שאני יכול להגיע עם השיר הזה", תכלס.

  35. מאת גיל:

    ענק ענק. אתה ענק.

  36. מאת יעל:

    לגבי התל אביביות של הלילה הלבן, לדעתי הדבר הכי כייפי בו היה דווקא הרכב ירושלמי – מארש דונדורמה בכיכר ביאליק (בכל זאת, עם כל הכבוד – ויש כבוד – למופיעים באוזן השלישית, לא היה שם מקום ולו לסרדין אנורקטי).

  37. מאת שלום:

    נפלא. כצפוי.

    תודה (על האוסף, על העונג, על הביקורות ועוד ועוד).

    מזל טוב גיא!

  38. מאת גיא בלטר:

    תודה על האוסף המרענן הזה.

    שווה לך לבדוק גם את 'עבודות עפר'

    http://www.myspace.com/avodotafar

    שבוע טוב,
    גיא

  39. מאת דקסטר בוכניק:

    אשכרה, לא הצלחתי להכנס לשם עכשיו אפילו.
    לא יודע אם מדובר בכשל זמני, או מה.
    בכל אופן היא מתארחת שם בהופעה שלו, יחד עם עמית ארז, ולשמוע אותה שרה את "חום אנושי" זה אחד הדברים הכי קרובים למשהו שמילים פשוט לא יוכלו לתאר.
    בכל אופן, לגבי הלילה הלבן, מי שהגיע בטעות ללבונטין (והיו ממש מעט שעשו את זה) , זכה לראות הופעה בת זונה של גיישה נו. מילא.

  40. ווהו משהו שיכריח אותי לשמוע קצת שירים מארץ הקודש והשכול!
    מסירה את כובעי רחב השוליים בפניך גיאחה (כמו הרבה פעמים בעבר).
    פוסט יומהולדת שמח
    תודה

כתיבת תגובה