28 בדצמבר 2014

אלבום השנה של רוי רגב

כחלק מסיכומי השנה, פניתי לכמה אנשים עם אוזניים מעולות ושאלתי אותם מה אלבום השנה שלהם. זה מה שהיה לאיש התרבות רוי רגב להגיד על אלבום השנה שלו:

rr
צילום: טל שחר

2014 היתה שנה מצוינת, בה הכול התערבב יחד: פופ עם אלקטרוניקה מתוחכמת, שמות חדשים עם שמות ישנים וטיילור סוויפט עם 1989. נמשכתי בעיקר לאלקטרוניקה וצלילים נסיוניים, אפלים ועמוקים יותר. למרות שהופיעו פה ושם אלבומים נהדרים לפיקסיז או סאן קיל מון, מעל כולם עמד האלבום השביעי של Clark.

כריס קלארק, בריטי שמתגורר בברלין, הציג השנה חיה אחרת לגמרי ממה שהתרגלתי לשמוע ממנו בעבר. האלבום האחרון שלו הוא מבוך מטורף של ממתקי אוזניים. יש שם קצת Ratatat, נגיעות לופיות של Mouse on Mars ואפילו צלילים חלומיים א-לה Caribou. זה לא באמת משנה. למרות ההשפעות הללו, רק המרחב בין אוזן ימין לשמאל שלו היה יכול לייצר אלבום שכזה.

נסו למשל את "Snowbird" הנהדר ותגלו שלמרות קו הבס הכבד ומרבדי הסינתיסייזרים המגורענים יש הרבה אוויר בין הצלילים. וכאן אולי טמון החידוש הבולט ביותר בפלטת הצלילים של קלארק. הרגעים השקטים מדברים בדיוק באותה עוצמה. קצת כמו יצירה של ג'ון קייג' או סטיב רייך, קלארק הוא אמן סאונד מודרני, אבל כזה שלא מזניח את השורשים שלו, הנעוצים עמוק במועדוני הטכנו של ברלין ולונדון.

בראיונות איתו מספר קלארק על התהליך שעבר בשנים האחרונות. הוא הלך ונפרד מציוד רב, לאחר שעבר תהליך מתבקש של נסיונות על כלים, קומפרסורים, אי קיוז וכל השיט היקר הזה, שלטענתו רק הסיח את דעתו. לאורך הזמן הוא הפך טהרן פחות. את רוב העבודה על האלבום החדש הוא עשה "בתוך הקופסה" (כלומר, בעבודה מבוססת מחשב) ולאחר מכן העביר את כל הטוב הזה דרך קומפרסיה אנלוגית. התוצאה מורגשת מאוד. קלארק חופשי יותר ליצור ולחפש ולעסוק בתירגום העולם המסעיר שנמצא בתוך הראש שלו ליצירות מופלאות.

יותר מהכל, החדש של קלארק משנה את כללי המשחק בזירה הכומשת המכונה בטעות "תעשיית המוזיקה". יתרונות האולפן הביתי לא רק משמשים אלטרנטיבה לאולפנים המקצועיים, הם מאפשרים כעת ליוצרים מוכשרים ומיומנים כמוהו להרגיש מספיק בנוח כדי לקפוץ מעמדה של יוצרים אלקטרונים/רמיקסרים יעילים למעמד כמעט בריאן אינואי. אלו בדיוק הסיפורים שאנחנו, קוראי עונג שבת, הכי אוהבים לגלות, לא?

רוי רגב הוא מפיק ומוזיקאי, מנהל מדיה ותקשורת בעונת התרבות בירושלים ואוצר סאונד לעת מצוא. כותב על מוזיקה בפנאי פלוס וחבר אמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *